כתב: גילי חסקין 04-02-2025.
ראו באתר זה: לפלנד: המלצות לקריאה
רובנימי
רוֹבַנְיֶימי (בפינית: Rovaniemi, בסאמי: Roavenjárga, או Ruä'vnjargg) היא עיר בצפון פינלנד, השוכנת כ-5 ק"מ מדרום לחוג הארקטי (חוג הקוטב הצפוני). שטחה 8,016.72 קמ"ר, ומתגוררים בה כ-61,700 תושבים. היא נחשבת לבירת לפלנד. עבור הפינים היא מסמלת את הצפון. עבור הסאמים ("לאפים"), היא נמצאת הרחק בדרום.
זו העיר השניה בגודלה בצפון פינלנד, אחרי Oulu. יחד עם הבירה הלסינקי, היא מושכת את מספר התיירים הרב ביותר לפינלנד.
מכיוון שרובניימי נמצאת סמוך לחוג הארקטי, בקיץ ניתן לחזות שם בתופעת "שמש חצות" (השמש נראית במשך כל שעות היממה). בשל מיקומה הצפוני, היא חווה חורפים קרים וארוכים עם שלג רב. אפשר לצפות שם ב'זוהר הקוטב', בלילות קרים ובהירים. היא מוקפת בטבע לא מזוהם. בשנים האחרונות באים תיירים לטייל גם בעונת הסתיו המכונה "רוסקה" (בפינית: Ruska-aika), כשהטבע מתכונן לקראת החורף ועוטה גוונים עזים של זהב, אדום, כתום וחום[1]. %80 מהתושבים עוסקים בענפי שירותים ותיירות.
רובניימי שוכנת בנקודת המפגש של שני נהרות גדולים – קֶמִיוֹקִי (Kemijoki) ואוּנַסיוֹקִי (Ounasjoki)., וקיצים קצרים אך מוארים מאוד, הודות לשמש החצות.
השם רובניימי (Rovaniemi) מקורו ככל הנראה בשפה הפינית או הסאמית, ויש מספר תאוריות לגבי משמעותו: "רובן" (Rova) שדה, אדמת חורש. בפינית העתיקה התייחסה לאדמת חורש, או שטח פתוח שעבר בירוא, ייתכן לצורך חקלאות. "ניימי" ("Niemi") בפינית משמעותו "חצי אי" או "לשון יבשה", מה שעשוי לרמוז על צורת השטח או מיקומו ליד נהרות.
תאוריה אחרת מציעה שהשם מגיע מהשפה הסאמית, שבה ייתכן ש"roavve", משמעו "גבעה מיוערת" או אזור ציד ששימש את הסאמים, העם הילידי של לפלנד.
לכן, רובניימי יכול להיות מתורגם בערך ל"חצי אי מיוער", או "אזור חקלאי פתוח", בהתאם למקור הלשוני המדויק. רובניימי נמצאת במרחק של 6 ק"מ בדרום לחוג הארקטי, בין הגבעות Ounasvaara ו- Korkalovaara. .העיר נוסדה עקב מיקומה האסטרטגי מסחרי על מפגש שני הנהרות Kemijoki:ו Ounasjoki- -וכן צומת תחבורתית שהביאה לצומת תרבותית ואדמיניסטרטיבית.

הִיסטוֹרִיָה
האזור שבו נמצאת רובניימי, היה מיושב כבר בתקופה הניאוליתית, לפני כ-8,000 שנים. העדויות הארכאולוגיות מצביעות על כך שתושבי האזור הקדומים היו ציידים-לקטים שניצלו את מקורות הטבע העשירים, כולל יערות, נהרות ואגמים, לקיום אורח חיים נוודי למחצה. הנהרות, במיוחד נהר קמיג'וקי (Kemijoki), שהיה מקור מים מרכזי, שימשו לתנועה, ציד דגים וסחר. בסביבות 750-530 לפני הספירה החלה הכשרה של קרקעות חדשות, בשיטת "כרות ושרוף".
ממצאים שנמצאו באזור מצביעים על כך שמספר הולך וגדל של נוסעים מקרליה (Karelia) במזרח, מהאמה (Häme) בדרום ומחוף האוקיינוס הארקטי בצפון בוודאי הגיעו לשם משנת 500 לספירה ואילך. האזור נחשב לנקודת מפגש בין תרבויות שונות. אנשי הסאמי, העם הילידי של לפלנד, התרכזו באזור זה שכונה "סאפמי" (Sápmi), לאורך אלפי שנים ושילבו ידע עשיר של הישרדות באקלים הארקטי.

ראו באתר זה: הסאמיים.
רובניימי מוזכרת בשמה לראשונה במסמכים רשמיים בשנת 1453. שם מצויינת קבוצה של כפרים קטנים שתושביהם התפרנסו בעיקר בחקלאות ובגידול בעלי חיים – בשילוב עם דיג וציד
ניצול משאבי הטבע של לפלנד במאה ה-19, הקפיץ את צמיחתה של רובניימי. אתרי כריתת עצים נרחבים וקדחת זהב משכו אלפי אנשים ללפלנד. עם הגדלת כריית משאבי הטבע, הפכה רובניימי למרכז העסקים של מחוז לפלנד.

במהלך מלחמת העולם השנייה, פינלנד חתמה על שביתת הנשק במוסקבה ב-19 בספטמבר 1944 ונדרשה לגרש כוחות של בעלת בריתה הגרמנית לשעבר. במלחמת לפלנד, הכוחות הגרמניים הנסוגים השתמשו בטקטיקות של "אדמה חרוכה", ולמרות שבתחילה הגנרל הגרמני לות'ר רנדוליץ' (Lothar Rendulic) הורה להרוס רק את מבני הציבור בעיר., ב-13 באוקטובר 1944, הצבא הגרמני קיבל פקודות להרוס את כל המבנים ברובניימי, למעט בתי חולים ובתים שבהם היו תושבים.
בזמן שהעורף הגרמני עסק בהרס, התפוצצה רכבת תחמושת בתחנת רובניימי והציתה את בתי העץ של העיירה. החיילים הגרמנים ספגו אבדות רבות, בעיקר מרסיסי זכוכית. הסיבה לא הייתה ידועה אז וההנחה היתה שהדבר נעשה על ידי הגרמנים בפקודת רנדוליץ'. לימים, יחידת קומנדו פינית טענה, כי פוצצה את רכבת התחמושת וייתכן שהיתה הסיבה העיקרית להרס העיירה.

מכול מקום, במהלך פעולות האיבה הללו, 90% מכל המבנים ברובניימי נהרסו. (ישנו בית קברות גרמני 19 ק"מ מרובניימי שבו קבורים חיילים שנהרגו בלחימה בלפלנד במהלך המלחמה).
העיר מהווה מרכז חינוך אזורי. יש בה מספר קולג'ים ובתי ספר יסודיים, מכוני מחקר להישרדות ותחומי עניין ארקטיים.
ברובניימי נמצאת האוניברסיטה הגדולה בלפלנד ומכון הפוליטכני, לכן מתוך אוכלוסיית העיר – כ-10,000 סטודנטים מתגוררים בה, דבר המשפיע רבות על אופייה ומפרנס מועדונים ופאבים רבים בשטחה.

רובניימי נהרסה עד היסוד במלחמת העולם השנייה, אחר כך נבנתה מחדש בתכנונו של האדריכל אלבר אלטו (בפינית: Alvar Aalto או בשמו המלא: Hugo Alvar Henrik Aalto; 1898 –1976). כדי להתייחס לכך שזו, הוא עיצב אותה בצורת קרני אייל, המסתעפות מרחוב האליטוסקאטו (hallituskatu).
האטרקציות של העיר אינן רבות. אפשר למנות את גשר Jätkänkynttilä , או "גשר הנרות של חוטבי העצים", שנבנה בשנת 1989 ונמתח לאורך 320 מ' מעל נהר קמיג'וקי. בנוסף לחשיבותו לתנועה ולמערכת הכבישים, הגשר נושא זיכרון מתקופת חוטבי העצים, שהיו משיטים את הגזעים לאורך הנהר. הגשר משמש כאלמנט מאזן, בין בנייני העיר, גבעת Ounasvaara והנופים המרווחים שמשני צדיו של הנהר. החלק העליון של שני עמודים, מעוצב כבול עץ חתוך לשנים, עם אש ביניהם, בדומה לפידים ששימשו את חוטבי העצים.

נהר קמיג'וקי אינו קופא לחלוטין ליד הגשר בחורף. המקום הזה משמש כמקום מנוחה מושלם עבור אלפי הציפורים הנודדות באביב. ביניהם כמה מינים נדירים.
מוזיאון הארקטיקום (Arktikum), שנפתח לביקורים בשנת 1992, לציון 75 שנה לעצמאות פינלנד. המוזיאון תוכנן על ידי קבוצת אדריכלים דניים: Birch-Bonderup & Thorup-Waade.. לבניה השתמשו בחומרים טבעיים לרוב. הרצפה עשוי מגרניט פרטאוס (Perttaus), מהסוג הקשה ביותר שקיים בפינלנד. הכיסאות עשויים מעץ בוק.
מבחינה ארכיטקטונית, המוזיאון הוא ציון דרך הטומן בחובו רעיונות ארכיטקטוניים השעונים על הסביבה הארקטית ומשתלב בסביבה ובנוף בצורה מושלמת. האלמנט הבולט במוזיאון הוא אולם המבואה, שאורכו 172 מ', המשמש כ"שער לצפון" . לכן הכניסה למוזיאון היא מכיוון דרום האולם שקוע, כדי לסמל את הצורך של בעלי החיים להסתתר מפני הקור. הציר דמוי חצי ירח תוכנן על ידי האדריכלים קלאוס בנודרופ (Claus Bonderup) וג'אנה להיפטו (Janne Lehtipalo) והושלם בשנת 1997

המוזיאון שלו שתי קומות, מתעד את החיים בחבל הארקטי על כל המשתמע מכך, כולל מינרלים, עולם החי, תצוגה אתנוגרפית. הוא אינו מציג רק את החיים בלפלנד, אלא בכול האזורים הארקטיים, באירואסיה ובאמריקה הצפונית. ראויה לתיון, תצוגה יפה של תולדות רובניימי, עם תמונה יפה כיצד נראתה טרם מלחמת העולם השנייה ומייד אחריה.
פעילות המוזיאון כוללת מחקר, תערוכות ושרותי מידע ולימוד בנושאים צפוניים (טבע, תרבות, טכנולוגיה, כלכלה). נוסד על ידי 'קרן התרבות האירופית', ביוזמת 'הוועדה הפינית הלאומית'.
המוזיאון משמש כשלוחה של האוניברסיטה של רובניימי ,אחד מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר בפינלנד כולה (במקום ה-4).
המכון לחקר הנורדי: נוסד ב 1985. מקדם מחקר ולימוד של משפט בארצות הנורדיות בנושאים כמו שימור סביבה, מיעוטים.
אוניברסיטה – נוסדה ב1979. מתמחה בנושאים ארקטיים. יש לה פקולטה למשפטים, לחינוך, לעבודה סוציאלית (מ-1982)., פקולטה לעיצוב ומורים לאמנות (מ- 1990).
כנסיית רובניימי (Rovaniemi Church), היא כנסיה לותרנית, שתוכננה על ידי האדריכל ברטיל לילה (Bertil Liljequist). הכנסייה בגובה של 14 מ' . רוחב 18 מ' וגובה המגדל 54 מ'. ניתן להכיל בה 1000 איש.
הכנסייה נבנתה בשנת 1950, בסיוע ארה"ב ושוודיה. לאחר שהכנסייה המקורית נהרסה במהלך מלחמת העולם השנייה. הסגנון האדריכלי שלה משלב מודרניזם סקנדינבי עם השפעות מסורתיות. הכנסייה מהווה נקודת ציון חשובה בעיר, גם בשל העיצוב הייחודי וגם בשל הערך הרוחני וההיסטורי שלה.
משמאל לכנסייה – אבן המתארת את מיקום הכנסייה הישנה (1817-1944).
בצדדי הכנסייה 16 קשתות מצוירות, מהבריאה ועד בואו של ישו.
התמונה החשובה בכנסייה היא "מקור החיים" ובה מאבקו של האדם בין הטוב והרע. –הציור מסמל את החיים, האמונה והתקווה. המים המפכים מסמלים את הטוהר והזרימה המתמשכת של הרוח. העבודה מאופיינת בצבעים רכים, קומפוזיציה דינמית ושילוב של מוטיבים מהטבע.– הציור מקדם את פני המבקרים בכניסה לכנסייה, מה שהופך אותו לחלק משמעותי מחוויית הביקור במקום.

הכנסייה ידועה גם בזכות הציור המרשים של "הברבור מעל דוכן המטיף", שנעשה על ידי האמן לאורי אסטולה (Lauri Ahlgrén). הברבור נחשב לעוף הלאומי של פינלנד ומייצג טוהר, תקווה, שלום והתחדשות. הברבור מופיע באמנות ובמיתולוגיה הפינית כחיה אצילית ומכובדת.

מיקומו מעל הדוכן מדגיש את ערכי הטוהר של האמונה הנוצרית. מסמל את "הרועה הטוב".
לאחר מלחמת העולם השנייה, רובניימי נחרבה כמעט לחלוטין. אדריכל הפיני הדגול אלוור אלטו (Alvar Aalto) היה אחראי לתכנון מחדש של העיר, במה שנקרא "תכנית הצפון".
הוגו אלוור הנריק אלטו (היה בכיר האדריכלים הפינים במאה ה-20, ואחד מגדולי האדריכלים המודרניסטיים בתקופתו, לצד ולטר גרופיוס, לודוויג מיס ון דר רוהה ופרנק לויד רייט, שהידוע שבהם הוא לֶה קוֹרְבּוזְיֶה ( Le Corbusier-Charles-Édouard Jeanneret-Gris; 1887 –1965).
אלטו נודע ברחבי תבל בשל גישתו ההומניסטית ונחשב אחד מאבות האדריכלות והעיצוב הנורדיים של המאה העשרים. הוא מוכר ברחבי סקנדינביה, ובעיקר במולדתו פינלנד, כ"אבי המודרניזם". היה חבר בקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית, שיוסד בשווייץ בשנת 1928 על ידי לה קורבוזיה.
אלטו היה חבר באקדמיה של פינלנד (Suomen Aketemia) ויושב ראש שלה בשנים 1968–1973. אלטו כיהן כפרופסור לאדריכלות ב-MIT בארצות הברית.
היה מעורב בכמאתיים פרויקטים, מהם כמחצית הגיעו לידי מימוש. ב-1959 זכה אלטו לפרס ראשון על בניין בית האופרה בעיר אסן בגרמניה המערבית. (בסופו של דבר בניין זה נבנה רק 12 שנה אחרי מותו על ידי האדריכלים הרלד דיילמן ואלמנתו אליסה). בין עבודותיו החשובות: היכל פינלנדיה בהלסינקי משנת 1971, קמפוס אוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה, ובניינים רבים נוספים.
במקביל לקריירה פורייה כאדריכל, ידוע אלטו גם כמעצב בולט בתחום הריהוט ומוצרי הטקסטיל והזכוכית, וכאמן – צייר ופסל. רהיטיו עדיין פופולריים וחלקם אף נמכרים בשינויים קלים בקטלוג איקאה מזה שנים רבות.
אנקדוטה פינית מספרת כי האגרטל בעיצובו, המוכר ברחבי העולם ואשר קרוי על שמו "אגרטל אלטו" ,( Aalto Vase) נפוץ בבתים פיניים כמעט כמו הסאונה הפינית
פרס מדליית אלוור אלטו, אחד מפרסי האדריכלות החשובים בעולם, נושא את שמו. אוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה שבה למד, נקראה על שמו – אוניברסיטת אלטו.
ב- 1976- בשנת מותו, הנפיק הדואר של פינלנד בול לזכרו.
ביתו של האמן במונקיניימי ((Munkkiniemi)), שבמערב הלסינקי, שופץ ונהפך למוזיאון.
1979 – לאונרדו מוסו ואחרים הקים בפינו טורינזה באיטליה את המכון אלוור אלטו.
2016 – נבנה המוזיאון אלוור אלטו של מרכז פינלנד ביובסקילה
במרכז רובניימי נבנה "מרכז אלטו" (Aalto Centre), שהוא מתם תרבותי הכולל את בית העירייה , בית התאטרון והספרייה העירונית של רובניימי, ויחד הם יוצרים מוקד תרבותי ואדריכלי בעיר.
התיאטרון של רובניימי (Rovaniemi Theatre) מתאפיין בעיצוב מודרניסטי קלאסי – המבנה משלב קווים גיאומטריים נקיים, חומרים טבעיים ותאורה טבעית, מאפיינים המוכרים בעבודותיו של אלוור אלטו. בעיצוב הפנימי נעשה שימוש בעץ טבעי, צבעים חמים וריהוט שעוצב במיוחד על ידי אלטו, מעניקים לחלל תחושת אינטימיות ואלגנטיות.

התיאטרון כולל:
אולם הופעות ראשי – מצויד בטכנולוגיית סאונד ותאורה מתקדמת.
אולמות קטנים יותר – להצגות ניסיוניות ואירועים אינטימיים.
חללים קהילתיים – המשמשים כמרכז לפעילות אמנותית וחינוכית.
התיאטרון של רובניימי משמש כמרכז תרבותי מוביל בצפון פינלנד, והוא מארח הצגות תיאטרון, מופעי מחול, קונצרטים ואירועי תרבות מקומיים ובינלאומיים.
הספרייה העירונית של רובניימי (Rovaniemi City Library) מצטיינת באדריכלות מודרניסטית. המבנה מאופיין בחללים גדולים שמעניקים תחושת זרימה והתאמה לסביבה הארקטית. המבנה משלב קווים נקיים, תאורה טבעית ושימוש בעץ ואבן ליצירת אווירה חמה ומזמינה. הספרייה כוללת קירות מעוקלים וריהוט פונקציונלי שתוכנן במיוחד על ידי אלטו. אחד האלמנטים הייחודיים ביותר הוא השימוש באור טבעי, המגיע דרך חלונות סקיילייט (תקרה מזכוכית), מה שמאפשר קריאה נעימה לאורך כל שעות היום. הספרייה מכילה אוסף עשיר של ספרים, כולל יצירות פיניות ובינלאומיות, וכן מחלקות לילדים ולחוקרים. הספרייה היא לא רק מקום ללמידה, אלא גם מוקד תרבותי חשוב בעיר, המארח תערוכות, הרצאות ואירועים קהילתיים.
בית העירייה של רובניימי הוא לא רק מבנה מנהלי, אלא גם סמל להתחדשות ולחזון מודרני שנועד להשתלב עם הסביבה הטבעית של לפלנד. הבניין משמש את הנהגת העיר והוא מקום מפגש חשוב להחלטות מוניציפליות ואירועים רשמיים.
החוג הארקטי נמצא 9 ק"מ מצפון לרובניימי, שם נמצא כפר סנטה קלאוס. במקום משרת סנטה . כל המכתבים שנשלחים לפינלנד עבור סנטה קלאוס מגיעים לכאן. לכתובת המיקוד של סנטה – 96930 – מגיעים מדי שנה חצי מיליון מכתבים מ-150 ארצות. היפנים לבדם שלחו 80,000 מכתבים.

בתקופת חג המולד, נוחתים ברובניימי מדי יום 20 מטוסים הנושאים משפחות שלמות עם ילדים למרות הטמפרטורות הנמוכות והעובדה שהלילות נמשכים 22 שעות. רובם כלל לא נוצרים ולא חוגגים חג מולד.
השם שיצא לרובניימי כבסיס פעילותו של סנטה קלאוס האחד והאמיתי היא הישג שיווקי אדיר. העיר אפילו נרשמה כסמל מסחרי: The Official Hometown of Santa Claus ® (עיר הולדתו הרשמית של סנטה קלאוס). אף שהטמפרטורות נמוכות ביותר ואורך הלילות מגיע בעונה זו ל-22 שעות, מגיעים 330 אלף בני אדם מ-180 מדינות לבקר את סנטה. ב-2024 הכתיר ה-CNN את רובניימי, כאחד המקומות הטובים בעולם לחגוג את כריסטמס..

מספר התיירים המגיעים מדי שנה לרובניימי, משתווה כמעט למספר האילים (200 אלף) והתושבים (180 אלף) החיים בלפלנד.
רבים מהתיירים אינם נוצריים כלל ואינם תושבי מדינות שבהן נחגג חג המולד. מספר התיירים הגדול ביותר מגיע מסין. אלה מגיעים בלי ילדיהם, משום שבתקופה זו בתי הספר בסין אינם בחופשה. הדבר אינו מונע מבעדם לעמוד בתורים במערות של סנטה כדי לפגוש את הפינים העליזים הממלאים את תפקיד דמות הסב המסורתי. הם משלמים 50 אירו כדי להצטלם איתו ומבקרים בחנויות המזכרות הרבות בעיר. בסין, יפן וקוריאה שוררת אמונה כי אשה המתעברת בעת מופע של זוהר הצפון, תלד תינוק מיוחד.
בכנסייה הלותרנית ברובניימי, נערכים טקסי ערב חג מולד בכמה שפות, בהן אנגלית, עברית וערבית. לכל מקרה שתייר מזדמן יעצור במקום. מדי שנה רק תיירים מעטים עוברים במקום בערב החג, לרובם זו הזווית הדתית היחידה שהם מקבלים במשך הטיול במקום.
בין תושביה המפורסמים של העיר ניתן למצוא את להקת לורדי (Lordi) , שהוקמה ב-1992 על ידי מר לורדי (Mr. Lordi). זוהי להקת הארד רוק (Hard rock), שחבריה נוהגים להסתיר את פניהם וגופם באיפור כבד ובתחפושות, בהשראת סרטי אימה במהלך הופעותיה[2].

הלהקה זכתה באירוויזיון 2006, כשבצעה את השיר "Hard Rock Hallelujah" ,עם 292 נקודות והעניקה לפינלנד את הזכייה הראשונה בתולדותיה בתחרות. בעקבות הזכייה, שונה שמה של הכיכר המרכזית בעיר מכיכר "סמפו" לכיכר "לורדי" וניתן למצוא את טביעות רגליהם וידיהם של חברי הלהקה בבטון.
הערות
[1] המילה "רוסקה" מתארת את תהליך שינוי הצבעים של העלים והצמחייה בצפון הרחוק
[2] לורדי הוקמה ברובניימי, פינלנד, ב-1992 על ידי Mr. Lordi, כאשר הוא הביא עוד שני חברי להקה: אמן (Amen) וג' סטילר -G-Stealer). בתקופה זו הם עדיין לא היו להקה רשמית), כשרק בשנת 1996 הצטרפה הזמרת אנארי (Enary). בשנת 1999 עזב ג' סטילר ובמקומו הצטרף מגנום (Magnum) בשנת 2000 הצטרף קיטה (Kita). ב-2002 עזב מגנום את הלהקה, ובמקומו הצטרף קלמה (Kalma). אנארי עזבה את הלהקה בשנת 2005 ואת מקומה תפס אווה (Awa). היא ניתקה קשר עם חבריה לשעבר. סיבות לעזיבתה הפתאומית לא ניתנו, אך מיסטר לורדי רמז לכך שהוא פיטר אותה מכיוון שהיא התנהגה בגסות רוח כלפי חברי הלהקה. במהלך שנת 2005 עזב גם קלמה, לטובת להקה אחרת, אך הוא שמר על קשרי רעות עם חבריו. במקומו הצטרף אוקס (Ox) המחופש לאדם-שור.
תודה רבה❤️