גילי חסקיןלאוס – מסלול טיול בארץ הדרקון
לאוס איננה יעד מרכזי על מפת התיירות העולמית. אין בה חופים אקזוטיים כמו בתאילנד ואין אתרי תרבות רבי רושם, כמו בהודו או בסין. אין בה אפילו טקסים מסורתיים כמו באינדונזיה, ובכל זאת היא שובה את לבם של המטיילים בה. לאוס לא עברה את השינויים העצומים שטלטלו את וייטנאם השכנה ובמידה רבה נותרה "המזרח הבלתי משתנה". יש בה נופים יפים, פעילות דתית ובעיקר אנשים. לאוטים ובני שווקים המאפשרים הצצה אל המזרח הרחוק של פעם.
מרבית המטיילים משלבים את צפון לאוס עם טיולם בווייטנאם ואגב כך מוסיפים לטיול את הנופך הדתי החסר כל כך בווייטנאם, אולם ניתן לחבר את לאוס גם ליונאן שבדרום סין, לקמבודיה, או להוסיף את דרום לאוס.
לאוס היתה עבורי הפתעה גדולה. בראשית 1990, כשטיילתי בתאילנד, שמעתי רבות על ווייטנאם, על נופיה ובעיקר מפרץ האלונג וכמובן על העיר המיתית אנקור ואט שבקמבודיה, אך על לאוס? למעט זיכרונות ממלחמת ווייטנאם ומכך שלאוס נחשבה אז לעיר המופצצת ביותר בעולם, לא הבנתי מה יש לחפש בלאוס.
על פניו, כביכול, אין בה הרבה. יש בה נופים יפים, אך דומים לאלו שיש בווייטנאם. עם יד על הלב, אלו של וייטנאם מרשימים יותר. אין בה אתרים היסטוריים רבי עצמה ואפילו בני השבטים לטעמי פחות ססגוניים מאלו של ווייטנאם, אך לאוס, למרות כל אלו, פשוט שבתה את לבי ומאז, אני חוזר אליה שוב ושוב, בדרך כלל עם שובל של מטיילים שרובם ככולם, נכבשים בקסמיה. אולי זה השקט, אולי זו התמימות, אולי זו הדת, ואולי משום שלאוס ממיטיביה לשמר את הפנטזיה של "המזרח הרחוק".
כתב וצילם: גילי חסקין
ראה גם: לאוס – ארץ הדרקון.
כתבה מקוצרת התפרסמה במגזין האלקטרוני של מסע אחר – מסע למזרח שלא השתנה.
לאוס היא המדינה הפחות מפותחת והפחות ידועה, מבין שלוש המושבות הצרפתיות לשעבר בחצי האי הודו-סין (האחרות הן וייטנאם וקמבודיה). רצף הרסני של שלטון זר, מלחמת אזרחים וסוציאליזם נוקשה הביא לבסוף לקריסת המדינה בשנות ה-70, כאשר כמעט עשרה אחוזים מתושביה עזבו אותה. כיום, אחרי עשור וחצי של בידוד מהעולם, נהנית סוף-סוף לאוס – המיושבת בדלילות וחסרת המוצא לים – משקט פנימי, מייצבת את בסיסה הכלכלי והפוליטי ומאפשרת כניסת מבקרים זרים. טיול בלאוס הינו טיול למזרח הבלתי משתנה. כך כנראה, נראתה תאילנד, לפני חמישים שנה
לאוס "לחוצה" בין תאילנד במערב, בקמבודיה בדרום; בוייטנאם בדרום ובמזרח; בסין בצפון ובבורמה בצפון־מערב. ללא מוצא לים. נחשבת ל'ארץ האבודה בדרום־מזרח אסיה'. במהלך מלחמת וייטנאם הופצצה לאוס באופן מאסיבי, מבלי שהעולם ידע על כך, משום כך נקראת המלחמה שם "המלחמה הסודית", אך נזקיה היו כבדים מאד.
מפגש ראשון
לאוס איננה יעד מרכזי על מפת התיירות העולמית. אין בה חופים אקזוטיים כמו בתאילנד ואין אתרי תרבות רבי רושם, כמו בהודו או בסין. אין בה אפילו טקסים מסורתיים כמו באינדונזיה, ובכל זאת היא שובה את לבם של המטיילים בה. לאוס לא עברה את השינויים העצומים שטלטלו את וייטנאם השכנה ובמידה רבה נותרה "המזרח הבלתי משתנה". יש בה נופים יפים, פעילות דתית ובעיקר אנשים. לאוטים ובני שווקים המאפשרים הצצה אל המזרח הרחוק של פעם.
מרבית המטיילים משלבים את צפון לאוס עם טיולם בווייטנאם ואגב כך מוסיפים לטיול את הנופך הדתי החסר כל כך בווייטנאם, אולם ניתן לחבר את לאוס גם ליונאן שבדרום סין, לקמבודיה, או להוסיף את דרום לאוס.
לאוס היתה עבורי הפתעה גדולה. בראשית 1990, כשטיילתי בתאילנד, שמעתי רבות על ווייטנאם, על נופיה ובעיקר מפרץ האלונג וכמובן על העיר המיתית אנקור ואט שבקמבודיה, אך על לאוס? למעט זיכרונות ממלחמת ווייטנאם ומכך שלאוס נחשבה אז לעיר המופצצת ביותר בעולם, לא הבנתי מה יש לחפש בלאוס.
על פניו, כביכול, אין בה הרבה. יש בה נופים יפים, אך דומים לאלו שיש בווייטנאם. עם יד על הלב, אלו של וייטנאם מרשימים יותר. אין בה אתרים היסטוריים רבי עצמה ואפילו בני השבטים לטעמי פחות ססגוניים מאלו של ווייטנאם, אך לאוס, למרות כל אלו, פשוט שבתה את לבי ומאז, אני חוזר אליה שוב ושוב, בדרך כלל עם שובל של מטיילים שרובם ככולם, נכבשים בקסמיה. אולי זה השקט, אולי זו התמימות, אולי זו הדת, ואולי משום שלאוס ממיטיביה לשמר את הפנטזיה של "המזרח הרחוק".
הגעה
הטיול בלאוס התחיל בבירתה וויינצ'יין (Vientiane). כיום, ניתן להגיע לפקסה (Paxe) שבדרום המדינה, בטיסה ישירה מסיאם ריפ (Siam Reap) שבקמבודיה. כמו כן, ניתן לצאת מלואנג פרבנג (Luang Prabang) שבצפון, אל דיין ביין פו (Dien Bien Pho) שבצפון וייטנאם
לקבלת מידע אודות טיסות בקרו באתרים: www.tat.or.th/plan/inch.htm
www.tourismthailand.org/about_trans_interdomes.php
ניתן כמובן להגיע בדרך הייבשה. הצירים המקובלים הם מכיוון תאילנד, דרך המקונג; מכיוון ווייטנאם, דרך דיין ביין פו, או מכיוון יונאן (סין). לקבלת מידע אודות דרכי הגעה אפשריות, בקרו באתרים: http://www.tat.or.th/plan/inch.htm
www.tourismthailand.org/about_trans_interdomes.php
טאט לואנג
עונת השנה
החודשים האידיאליים, מבחינת מזג האוויר הם נובמבר-פברואר, אולם המפלים שופעים יותר מים בספטמבר-אוקטובר.
כמו כן, כדאי מאד להיות בלואנג פרבנג, בפטיבל ראש השנה הלאוטי, המתקיים מדי שנה, בירח מלא של אפריל. פסטיבל טאט לואנג, המתקיים מדי שנה בחודש נובמבר, אינו ססגוני כל כך, אך מאפשר להתבונן באלפי נזירים העולים לרגל. הפגודה המדהימה, הנראית כמחט מוזהבת המזדקרת אל על, שניה ביופייה רק לפגודת שווגדאון שבינגון (מינאמר), מושכת אלה אלפי נזירים הנראים כמו נחל לבן שקט. הם מקיפים את הפגודה, מצמידים זרועותיהם לחזיהם ופוסעים בשקט. אין כאן את האקסטזה של הצליינים במפילים עצמם לרצפה, כמו בהר קאילש, רק שקט. שילוב של שלווה ואמונה יוקדת.
הבירה וויינצ'יין
הסיור בעיר כולל בדרך כלל תצפית על המקונג את המקדשים Wat Si Saket, Wat HO Pra Lkeo, שער הניצחון (Patusai), כולל טיפוס ותצפית וכמובן סיור בסמלה של לאוס, הפגודה המופלאה של Tat Luang. אפשר גם לנסוע לכיוון ה-Freindship Bridge. לפני כן, שרטונות נהר, שיש עליהם כפרים. אחרי הגשר, להמשיך ל"פארק הבודהא". מעיין דיסני לנד של פסלי בודהא.
במקרה ומגיעים לוויינצ'יין לפסטיבל טאט לואנג (ירח מלא של נובמבר): משעה 14:00 יוצאת למקום תהלוכה ענקית של נזירים.
ראו גם: השלטון הצרפתי בהודו – סין.
ואנג ויינג
מווינציין נצא צפונה אל ואנג ויין (Vang Vieng). נסיעה של 160 ק"מ; אורכת 3 שעות על דרך מס' 13נוסעים בבקעת Nam Ngum. צפונה, אל Phonhong, ומשם עולים אל הרמה שם נמצא הכפר ואנג ויין. (בדרך עצירה בכפר הדייגים Tha Heua). באזור נוף קרסטי יפהפה.
מזכיר מעט את אזור גווילין שבסין. כדאי מאד להגיע לואנג ויינג לקראת שקיעה. כדור שמש אדום הגולש אל הצוקים המעוגלים, הינו חזיון מרהיב. ואנג וויינג איננו רק מקום לעצור בדרך, אלא מקום שנוסעים אליו כדי לשהות בו. יש שם נופים יפים ואפשרויות רבות לטיולים. בבקר, נסיעה לשוק המקומי המרוחק 5 ק"מ צפונית לואנג ויינג. 20-25. דקות בשוק וכשעה שייט, חזרה לכיוון ה-GH. לצעירים ברוחם, מומלץ שייט בקייקים או באבובים. ביקור במערת Tham Cheng. הסיור אורך כשעה וחצי. המערה איננה המדהימה, אבל הנוף הנשקף ממנה מצדיק בהחלט את הביקור. ליד המערה, בריכת שחיה טבעית זעירה שנעים להתרחץ בה. באזור אפשרויות נוספות לטיולים רגליים במערות נוספות.
ביקור ב"מערת-הבודהה" (Tham Phu Kham), הנמצאת במרחק של כשישה ק"מ מעבר לנהר, אחרי הכפר Na Thong. ביקור במערת Jang Tham, , ששימשה בונקר בעבר, ואת הכניסה אפשר לעבור בשחייה, ביקור במערת "אזני הפיל" (Tham Xang), הנמצאת כחצי שעה נסיעה צפונה בכביש 13, ביקור במערה שבפתחה בודהה גדול (Tham Hoi), או ביקור בכפרים של הה'מונג-הלבנים (H'Mong) בסביבה. אפשר להצטרף לטיול מאורגן, או לשכור אבובים/קייקים במספר סוכנויות.
דומני שהיפה שבהם הוא הטיול למערת Po Kham, שלמרגלותיה בריכה טבעית יפהפייה, בצבע טורקיז נהדר. מומלץ במיוחד ללון בבית ההארחה (Le Jardin De Vang Vieng (Thavisouk Resort. זהו בית הארחה פשוט מאד, במיקום נפלא, עם מסעדה משובחת ואווירה נהדרת.
הדרך מואנג וויינג ללואנג פרבנג מרשימה מאד. עוברת בנוף הררי יפהפה. הנסיעה אורכת למעלה משבע שעות ברוטו, כולל ארוחת צהרים ארוזה במסעדה בדרך (Phagao). אפשר לתגבר את הארוחה במרק.
לואנג פרבנג Luang Prabang
עיירה קסומה. המקום מציע ארכיטקטורה יוצאת דופן, נוף מרהיב של המקונג, כפרים ציריים, מפלי מים ועוד. בפסטיבל ראש השנה הלאוטי, המתקיים מדי שנה, בירח מלא של חודש אפריל ביקור בארמון המלך העתיק (Royal Palace. נקרא גם: National Museum ). (המוזיאון סגור ביום שלישי)
מפלי טאד סה.
שייט למפלים המופלאים של TAD SEA. להביא בגד ים. אפשר לאכול במסעדה במקום ארוחת צהרים ומי שמתעקש, לצאת גם לטיול על גבי פילים. המקום מדהים בעונת הגשמים ועד חודש נובמבר. אחר כך, הוא חביב בלבד. חזרה העירה. שקיעה ב-Wat Phabat Tai.
ביום המחרת: נסיעה למפלי Kuanxii. להביא בגד ים. שביל יפה מוביל למפל, דרך גן חיות ובו דובים וטגריס. בדרך ברכות שחיה טבעיות. בעונה היבשה אפשר להקיף את המפל בגרם מדרגות. בשל כיוון השמש, המפל יפה יותר בבקר. הנסיעה לשם אורכת שעתיים, כולל עצירה בכפר המונג וכפר של בני לאו לום. הסיור במפלים, כולל זמן לקניות, אורך שעתיים. הנסיעה חזרה – אורכת שעה.
חזרה לעיר: ביקור במקדש Wat Wi Soun, שלידו פגודה בצורת אבטיח, מקדש Wat Xieng Thong [אלמנט המפתח בהחלטת אונסק"ו להפוך את לואנג פרבאנג לאתר מורשת עולמית ]. מעט שוטטות בסמטאות וארוחת צהרים. טיפוס בגרם מדרגות לסטופה Pu SI. לרדת מצד שני. מרהיב. חציית המקונג למקדש Chom Phet, ממנה נשקפת תצפית על לואנג פרבנג, לרדת לכפר Xueng Man. מטופח להפליא ושמור על ידי אונסק"ו.
שקיעה מעל המקונג
ביום המחרת, שייט בן שעתיים על המקונג, נגד הזרם, עד למערות הבודהיסטיות המפורסמות ב-Pak Ou . ביקור במערות, בהן מאות פסלים. אפשר לטפס במדרגות למערה נוספת גבוהה יותר ובה פסלים נוספים. רצוי לאכול צהרים במסעדה ממול. חציית הנהר בסירה לכפר עושי הוויסקי. ניתן לשלוט בנהר כשמונה שעות, שייט יפה, עד ל-Pak Beng מכפר עושי הוויסקי נוסעים צפונה בדרך ומשם שייט ארוך ךגבול התאי. מכל מקום, נמשיך בכביש מס' 13. כעבור שעתיים מגיעים ל-Pak Mong, וממשיכים בשייט למואנג נוי (Muang Ngoy). כפר מטריף. כדאי ללון בו, לפחות ללילה אחד. משם אפשר לצאת לטיולים רגליים בהרים שמסביב. לו הייתי מתבקש לבחור במקום אחד בכול הצפון, אני מניח שהייתי בוחר בכפר הזה.
נפל של פגז, בכפר מואנג נוי.
משם, שייט צפונה, נגד הזרם. מומלץ לעצור בכפר של בני Lao Loom ששמו Hatsa. אפשר לסעוד במקום. התחנה הבאה היא הכפר מואנג קואה (Muang Khua). זהו כפר פחות נעים, אך במקום מתארגנים סיורים היוצאים לכפרים המיושבים בשבטי האקהא (Akha). המשך נסיעה בדרך הררית יפה, עד ל- Oudoumsai הנקרא גם Muang Xai. בדרך עוברים ב-Pak Nam Noy – כפרים יפים.
המשך נסיעה ל-Luang Namtha. הנסיעה אורכת כ-3-4 שעות. בדרך כפרים ציוריים. כחצי שעה מזרחה ללואנג נמטה כפר בשם Tavan. במקום גרים בני Lantan, המכונים גם Lahu Houy, שמרבית הנשים לבושות בבגדים מסורתיים. נסיעה בת שלש שעות ל-Muang Sing. עצירה בכפרי Lanten ואקהא. מקום אידיאלי לסיורים רגליים בין כפרי המונג לאקהא.
בת שבט הלנטן
במואנג סינג שוק כפרי יפה, אליו מגיעים בני שבטים מהאזור. כדאי להגיע לשם בשעה 06:00. משם, חזרה ללואנג נמטה (Luang Lamta). כיום סוללים כביש שיוביל את המטיילים מהר אל Ginhong אשר במחוז שישואנבנה אשר ביונאן, סין.
שוק הבוקר.
משם נוסעים (ובקרוב ניתן יהיה גם לטוס) חזרה ללואנג פרבנג. משם, אפשר לטוס חזרה לוויינצ'יין, או לנסוע אליה, דרך מישור הכדים, אשר במחוז Xieng Khuang, שממזרח ללואנג פראבאנג. זהו אזור מצולק מקרבות. במחוז זה מגיעים הרי צפון לאוס לשיאם, בפסגה הגבוהה ביותר במדינה, Phu Bia, בגובה של 2,820 מטר. הנופים ירוקים והכפרים מאוכלסים בשבטי ה-Hmong, אך המראות אינם מאפשרים להתחמק מהימים הקשים של מלחמת ווייטנאם. לא צריך להתאמץ כדי לראות מכתשי הפצצות עגולים ולעתים אפילו חלקי מטוסים הקבורים בשדות הבוציים. סביב מקום משכנה בעבר של בירת המחוז , פונסאוואן Phonsavan, נמצאת אחת החידות המסתוריות ביותר בדרום מזרח אסיה – מישור הכדים (Plain of Jars), בגובה 1000 מטר מעל פני הים. העיירה איננה מלהיבה במיוחד. 52 ק"מ מצפון מזרח לפונסאוואן, לא רחוק מ-Muang Khan, זורמים שני מעיינות חמים. Bo Noi הוא "המעיין הקטן", ניתן להיכנס למימיו היכן שהזרם החם מתערבל עם הקר. המעיין הגדול, Bo Yai, מסודר לרחצה. במקום יש כבר בונגאלוס וחדרי רחצה בתשלום.
הסיבה היחידה להגיע למקום היא "מישור הכדים". זהו שטח עצום, מנוקד כולו במאות כדי אבן ענקיים, המגיעים עד גובה 2.5 מטר, ולמשקל של עד טונה. איש אינו יודע מניין הגיעו הכדים, מי יצר אותם ולמה שימשו. גם מקור האבן ששימשה לבניית כדי הענק אינו ידוע. הסברה המקובלת היא מספר סברות טוענות כי הכדים שימשו לקבורה. מסורת משעשעת יותר סוברת כי הם מעשה ידיו של מלך גיבור מדרום סין, שכבש את המחוז במאה ה-6 ולרגל ניצחונו פקד המלך על בניית הכדים ששימשו להכנת משקאות אלכוהוליים מאורז מותסס למסיבת הניצחון הגדולה. האזור טרם נחקר כראוי, הן בגלל המלחמות והקרבות שהתרחשו כאן בשנים האחרונות, והן בשל התחמושת הרבה הפזורה עדיין באזור.
רבים מהכדים נפגעו בהפצצות האמריקאיות במלחמת וייטנאם, הקטנים שבהם נגנבו מהמקום. סביר להניח שעם שוב השקט לאזור, יתקיימו כאן חפירות ארכיאולוגיות רציניות, שיישפכו מעט אור על החידה. הכדים מפוזרים במספר אתרים באזור פונסאוואן, הגדול שבהם הוא אתר מספר 1, הידוע בשם Thong Hai Hin, הנמצא כ-15 ק"מ מדרום מערב לעיר. באתר זה 250 כדים, ביניהם הכד הגדול ביותר במישור הכדים – Hai Jeuam, שמשקלו מגיע למספר טונות. זהו האתר הנגיש והמתויר ביותר. עוד שני אתרים פופולאריים הם: אתר מס' 2 ששמו Hai Hin Phu Salato, הנמצא כ-25 ק"מ דרומית לפונסאוואן ובו 90 כדים, אליהם מובילה עלייה תלולה, אך קצרה. אתר מס' 3 נקרא Hai Hin Laat Khai, כעשרה ק"מ מאתר 2, ובו 150 כדים. אין לבקר בשאר התארים מאזור, מסכנת מוקשים.
ילדה משבט ההמונג.
סיורים אל האתרים יוצאים מהעיר פונסאוואן, במלונות ובגסט-האוסים יוכלו לארגן אותם עבורכם. חלקם עוצרים בדרך בכפרי ההמונג השונים, ביניהם ב-Ban Sieng Dii, שליד אתר מספר 3 בעיר פונסאוואן, המכונה לעיתים Muang Pek, קיימים מספר מקומות לינה, מסעדות, סניף דואר ושדה תעופה. אל העיר כדאי להגיע בטיסה, מלואנג פראבנג או ויאנטיין. התחבורה הציבורית בכבישים המובילים לפונסאוואן אינה סדירה. כביש מספר 7 אל העיר, מדרומית ללואנג פראבנג, גרוע במיוחד, והיו מספר התקפות של כוחות גרילה ושודדים לאורכו. הדרך בכבישים 1 ו-6 ארוכה מאד, והמסע לאורכה יכול להמשך כשלושה ימים מלואנג פראבנג, תחבורה ציבורית בכבישים אלו כמעט ואינה קיימת. בדרך חזרה ממישור הכדים, כשעה מערבה מפונסאוואן, כדאי לבקר ב-Budha's Cave. מערה יפה ובה פסלי בודהא. המערה, המשמשת כיום יעד לעלייה ברגל, שמשה כבית חולים שדה במלחמת ווייטנאם.
במעררת הבובמערת הבודהא
במערת הבודהא.
בחודשים ספטמבר – אוקטובר מומלץ להמשיך לדרום לאוס. בתקופה זו המפלים מלאי מים.
טיסה ל-Paxe שבדרום הרחוק. אפשר לטוס כל יום מוויינצ'יין, או פעמיים בשבוע מלואנג פרבנג. עם ההגעה, נסיעה ל-Champasak. משם, נסיעה למקדש הקמר Wat Phou o. החלק התחתון – מבוא – לא נשאר הרבה. המקדש בנוי על מדרונה של גבעה. עולים בגרם מדרגות יפה לתצפית נהדרת על המקונג. חשוב מאד להגיע אל סלע הפיל ואל סלע התנין -= אלמנטים אנימיסטיים.
לקריאה נוספת – לחץ כאן.
חוזרים לרכב. חוצים נהר במעבורת ושם רכב מסיע דרומה, לכיוון Saladon. חוצה שוב, בסירה, את המקונג, אל קהונג איילנד (Khong Island), אי בלב הנהר.
למחרת היום, נסיעה למפלי Khonephapheng. אפשר לרדת בגרם מדרגות אל המפלים. נסיעה ל-Tad Lo. בדרך לבקר בכפר של Alak. אפשר לצאת במקום לטיול על גבי פילים. בהמשך, טיול כפרים Kalum ו-Nge, ביקור במפלי Tad Fan. נסיעה דרך הכפר Katu. לינה ב-Paxe. ביקור במוזיאון לאומי; סיור ב-Morning Market. בלאוטית: Talat Sao והליכה ברגל לאורך המקונג.
מפקסה, טיסה, או לוויינצ'יין, או לסיאם ריפ, בסיס היציאה לביקור במקדשי אנגקור.
בת שבט האקהא.
כתבה צבעונית, עניינית ויפה. פותחת את הלב לעוד.
תודה
נהנתי לקרוא תודה
הכתבות שלך גילי , עושות חשק לעזוב הכל ורק להסתובב בעולם.
יאללה, צאי לדרך….
כתבה מעוררת חשק…
איפה כדאי לנחות אם אני מגיע מבנגקוק?
האם 10 ימים יספיקו לטייל במקומות העיקריים?
להתחיל בווינטיאן. אפשר להספיק ב-10 ימים מתוכננים היטב
יופי של כתבה , נעזרת בה לקראת נסיעה לשם , כל ההתניידות ממקום למקום , כיצד מארגנים זאת ? בסוכנויות מקומיות ?
תודה על מענה .
או בטיול מאורגן, או דרך ספק מקומי
האם אפשרי לסוע בינואר השנה הכוונה מבחינת הקורונה? האם הכל פתוח ונגיש?
האם אפשר לסוע בינואר23
תודה
רחל פרידר
כן
תודה על הכתבה.
האם יש סוכנות מקומית מומלצת ?
לא מכיר
תודה. מצטער. לא מעודכן