גילי חסקיןהסובייטים במלחמת העולם השניה וערכי מוסר הלחימה
כתב: גילי חסקין
במסגרת העיסוק ב'טוהר הנשק', או לייתר דיוק במקומם של שיקולים אתיים-מוסריים בהפעלת הכוח ויישומם בפועל בתקופת המנדט, בדקתי את מוסר הלחימה של האירים במלחמתם בבריטים וגם את התשובה האלימה הבריטית. נבדק המאבק ההודי לעצמאות. וכן מלחמתה הפראית של אלג'יריה. במסגרת זאת, ראוי להקדיש כמה שורות למעשי הזוועה שביצעו הרוסים באוכלוסייה הגרמנית הכבושה.
את מלחמת העולם השנייה חוללו הגרמנים. הם פתחו בברוטליות עצומה קודם כל נגד היהודים, אך גם נגד הפולנים ובהמשך נגד הרוסים ונגד צבאות בנות הברית[1]. עם הזמן התפרסמו ידיעות על מעשי זוועה שנעשו על ידי היפנים וגם על ידי בנות הברית, כמו למשל, במקרה המפורסם של קרב הבליטה.
מקום "נכבד" ברשימת פשעי המלחמה, שמור לצבא הסובייטי.
המפה של מזרח פרוסיה (Prussia), עם נמרסדורף מדרום מערב ל- Gumbinnen
אחד האירועים היותר קשים של מלחמת העולם השנייה היה כיבוש העיר הגרמנית נמרסדורף ((Nemmersdorf, שבמזרח פרוסיה, סמוך לגבול צ'כוסלובקיה, שהיתה הראשונה ליפול בידי הצבא האדום המנצח. החיילים הסובייטים של גנרל גטיליצקי (Gatilitski) היו כה שטופי תאוות רצח, ביזה ואונס, עד שהיה צורך במאמץ גדול כדי להשיבם לשדה הקרב. כאשר הגיעו יחידות אחרות של הצבא הסובייטי, חמישה ימים מאוחר יותר, הם מצאו את העיר ריקה, הבתים פרוצים וקירות מרוחים בכתובות כגון: "חיילים, מיידנק איננו סולח, נקמו ללא רחמים". כמעט לא מצאו אדם שנותר בחיים. נשים נמצאו ממוסמרות לדלתות האסמים, לאחר שהופשטו עירומות ונאנסו באכזריות, אונס קבוצתי. נשים רבות, כולל ילדות בנות שמונה שנים בלבד, נאנסו פעמים כה תכופות עד שמתו מההתעללות. ילדים נורו ללא הבחנה ואלו שניסו להימלט נדרסו בשרשראות הטנקים הסובייטים. ארבעים שבויי מלחמה צרפתיים נורו כמרגלים, לאחר שקיבלו בברכה את הצבא האדום כמשחרר. שבעים ואחת נשים וגבר אחד נמצאו בבתים, כולם מתים, כל הנשים, כולל ילדות בגילאים 12-8 נאנסו.
ראו סרטון מהטבח של נמרסדורף
בהזדמנות זו ניתן להזכיר כי היו מקרים בהם היה נהוג להעניק לחיילים את הזכות לאנוס נשים בשטח האויב[2]. אולם תרומת האונס לניצחון היתה מועטה בהשוואה לנזק שנגרם לנשים שנאנסו. אונס הוא פשע, בעת מלחמה כמו בעת שלום, כיוון שהוא מפר את זכויותיה של האישה המותקפת. להציע אישה כפיתוי לחייל, משמעו להתייחס אליה כאילו לא היתה בת אנוש כלל, אלא חפץ.
כבר בימי קדם, הרבה לפני שנתגבשה התפיסה הפילוסופית לגבי זכויות אנוש, ראה המקרא באישה השבויה, אדם שיש לכבדו כאדם, על אף שביה: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ–וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעלייה, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ, וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ, לְאִשָּׁה. וְהָיָה אִם-לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא־תִמְכְּרֶנָּה, בַּכָּסֶף; לֹא־תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ"[3]. חז"ל הסבירו שאין כאן עניין אידיאלי, "לא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע"[4]. לכן אין כאן הפקרות, כמו כל צבא שכובש ואונס. התורה הבינה שלא תוכל לגמרי לעצור בעד החייל, אבל ניסתה לסייג במה שאפשר, רק אשה אחת, ורק פעם אחת, ואם אחר כך הוא אינו מעוניין בה אז "לא תתעמר בה תחת אשר עניתה", אנו מבינים שהחייל לא היה זמן רב בביתו, ומרוב הרהורי יצרו, כבר אינו מסוגל להילחם בחירוף נפש, ואין כאן אלא ויתור[5].
האונס הינו פסול מבחינה מוסרית, לא רק בשל ההכרח להתייחס לאישה השבויה קודם כל כאל אדם ולא כאל חפץ אך גם בשל אותם נימוקים מדוע הביזה פסולה מכל וכל. האונס יכול להפריע במאמץ המלחמתי, הוא מעכב את החיילים מלבצע את משימתם, הוא גורם לקנאה בין היחידות ש"זכו" בכבוד המפוקפק לאלו שלא והוא ישמש כגורם מגביר מוטיבציה אצל האויב.
אף צבא כמעט לא יצא נקי מפרשיה מחפירה כגון זאת. אפילו צה"ל בשלהי מלחמת הקוממיות, כמו למשל האירוע המזעזע של אונס ורצח הבדווית מול נירים על ידי חיילי גדוד 122, בעת מבצע חורב, בשנת 1949[6].
ובכול זאת, התמונה המצטיירת ממעשי החיילים הסובייטים, קשה במיוחד. בכפרים הגרמניים שבמזרח פרוסיה, בתוך המשולש Gumbinnen-Goldap-Ebenrode חזרה התמונה על עצמה. גברים זקנים וילדים סורסו ועיניהם נעקרו בטרם נורו או נשרפו חיים. ב-Metgethen הסמוך, פרבר של העיר Königsberg, אשר נכבשה מחדש על ידי הגרמנים, נמצאו ששים נשים במצב של טירוף: הן נאנסו, כל אחת מהן, בממוצע ששים עד שבעים פעמים מדי יום. בכל הבתים הסמוכים כמעט נמצאו גופות של נשים וילדים שעברו אונס טרם רציחתם. כמו כן נמצאו גופות של שתי נשים צעירות, שרגליהן של כל אחת מהן נקשרו, כל אחת למשאית אחרת ואלו נסעו לכיוונים מנוגדים. בתחנת הרכבת של Metgethen, נמצאה רכבת שהובילה פליטים מקוניגסברג, ובה שבעה קרונות נוסעים. בכל אחד מהם נמצאו שבע או תשע גופות, שהושחתו באופן חייתי. אלכסנדר סולז'ניצ'ין, קצין לשעבר בצבא האדום סיפר: "היה ידוע היטב שאם נערות היו גרמניות, היה אפשר לאנוס אותן ואחר כך לירות בהן. זה היה כמעט אות הוקרה על הצטיינות בקרב". אורגיית האונס של היחידות הסובייטיות היתה גדולה בהרבה ממה שהאמינו בתחילה. אפילו נשים וילדות צעירות, שזה עתה שוחררו ממחנות הריכוז בפולין וגרמניה, טומאו בברוטאליות[7].
[1] . http://members.iinet.net.au/~gduncan/massacres.html
[2] כמו למשל בפרשת החיילים המרוקניים שלחמו בכוחות צרפת החופשית באיטליה בשנת 1943. [וולצר-מלחמות טוען שהם היו גדודים שכירים שלחמו על פי תנאים מסוימים, והתנאים כללו את הרשות לאנוס ולבזוז בשטח האויב (מלחמות צודקות ולא צודקות, עמ' 159-160). לא לגמרי מדויק עניין הביזה והנשים לא היה חלק מתנאי השירות של מגויסי צרפת החופשית אלא דרכו של מפקדם ז'ואן לדרבן את המוטיבציה שלהם לאחר שורה של כישלונות קודמים בהתקפות על מונטה-קסינו, אך מבחינה עקרונית זה היינו הך}. דוגמא מובהקת יותר היא כיבוש הערים הגרמניות על־ידי הצבא הסובייטי במלחמת העולם ה-II, שהיה מלווה במעשי אונס המוניים ואכזריים במיוחד (ראה: פרק י"א: מוסר הלחימה בצבאות העולם).
[3] דברים, כ"א 11-13…
[4] קדושין כא ב'.
[5] עיין תורה תמימה שם
[6] יומן בן גוריון, 22/8/1949; מ' גורלי, "למה רוב החיילים לא הורשעו באונס, הארץ, 29/10/2003; ראה גם:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.920411
[7] בארכיונים הגרמניים הפדראליים ב-Koblenz, מופיעים פרטים רבים ועדויות נוספות רבות; מצוטט בדונקאן-אינטרנט.
רוצה לדבר על השואה הגרמנית? חפש Hellstorm. רצח עם הגדול בתולדות האנושות התרחש לאחר מלחמת העולם השנייה וזה לא השואה של העם היהודי.
היהודים בלבד השמידו מליוני גרמנים בחלק המערבי של הכיבוש. תוכנית מורגנטאו
היהודים השמידו מיליוני גרמנים?
לא נסחפת?
לא ברור מה המניע שלך, בורות או מזיד, אך הנה כמה נקודות:
1. תוכנית מורגנטאו הייתה תוכנית לייצוב מערב גרמניה, ושיקומה על ידי בעלות הברית המערביים. בניגוד להרבה מדינות אחרות שכובשות שטחים ממדינות אחרות (ואני לא מדבר על ישראל בשום צורה, לפני שתקפוץ), מערב גרמניה לא סבלה בצורה יוצאת דופן, וראה לצורך השוואה את מצבה לעומת מזרח גרמניה.
2. Hellstorm הינו ספר פסאודו – היסטורי, שנכתב על ידי ניאו נאצי ידוע, אשר מנסה לטעון כי גרמניה היא הקורבן האמיתי של מלחמת העולם השניה, בלי לקחת בחשבון שהם אלו שהתחילו את המלחמה עם כל המדינות המעורבות, ובלי לקחת בחשבון את פשעי הנאצים (כי אם כבר לשכתב היסטוריה, אז בוא נכחיש גם את השואה, אתה יודע, איפה שנהרגו 6 מליון יהודים ועוד 5 מליון לא יהודים).
אם אילו המקורות שלך, ועל "עובדות" אלו אתה מסתמך, אני חושב שהדיון די אבוד.
מעניין לדעת מי ומאיפה את/ה, לא כל כך נפוץ לשמוע גיבובי שטויות כאלה בשפה העברית.
חבל שלא השמידו למוות את הנאצי הזה שהגיב פה ואת כל משפחתו.
הוא גרוע מהיטלר ביליוני מונים.
בנוגע למקרא, הסיבה שהתורה קראה לבעילת שבויה אונס אבל לא יכלה באמת לעצור את זה היא לטעמי לא בגלל שהחייל הנמצא בשדה הקרב לא יכול לעצור את עצמו – אלא בגלל שקשה מאוד לעצור יצר נקם. הנוהג בעולם העתיק היה שאישה שנופלת בשבי נאנסת מה שמופיע פעמים רבות בתנ"ך ובתלמוד, ולכן זה ברור שחייל שיודע שבנות משפחתו נאנסו ירצה לנקום. לכן אמרו חז"ל "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע" כי אי אפשר כמעט לעצור נקם. וברור שלכך מכוון פשט המקרא באומרו "תחת אשר עינתה" – מילה שלילית לתיאור יחסי מין שמשמעותה אונס. ברור שהמקרא לא רואה את התופעה בחיוב. והרב המטורף שניסה להתלות בזה כדי להצדיק את הפנטזיות המיניות שלו עצמו צריך להתלות בעצמו על הוצאת דברים מהקשרם והנזק שהוא עושה לתנ"ך ולרוח המוסר האנושי באופן כללי.