גילי חסקיןכתב וצילם: גילי חסקין
לצפייה במצגת תמונות בנושא : טיול לברזיל
ברזיל היא המדינה החמישית בגודלה בעולם. שטחה העצום (8,511,965 קמ"ר) מהווה כמחצית משטח היבשת כולה. בכל זאת, הטיול בברזיל כמעט ואיננו טיול של נופים אל בעיקר של אנשים. זהו כור היתוך מופלא של גזעי השחור האדום והלבן, שיצרו כאן תרכובת נפלאה, בלתי גזענית, חמימה ומלטפת. יש בה משהו בברזיל שכובש את המטייל בקסמו. החמימות האנושית, הקשר הבלתי אמצעי בין בני אדם, המיניות המורגשת באוויר, השפה הקטיפתית הבלתי מובנת ובעיקר המוסיקה המושמעת מכל מקום וממהרת לנענע את כל מי שנמצא בסביבתה. ברזיל הינה גם ארץ של פערים חברתיים הגדלים והולכים, ארץ בה מרובים השקר, השוחד והשלמונים, ארץ של שיעור פשיעה ההולך ומאיים, ארץ של ניוון וחדלון. הגיהינום וגן העדן קרובים מאד בברזיל, מרחקם אינו יותר גדול מהמרחק בין הפבלות (משכנות העוני) במרומי גבעותיה של ריו דה ז'נרו לבין החווילות המפוארות של הרבעים העשירים. כל אלו, בתוספת בליל האמונות האפרו-ברזילאי, אהבת הכדורגל ושמחת החיים, הופכים את הביקור בברזיל לחוויה מרתקת.
ברזיל היא ארץ שדי באזכור שמה בלבד, כדי לעורר תחושות של קצב ועליזות. ברזיל היא מולדת הסמבה, הפרוו, הבוסה נובה. ברזיל היא זמר דייגים נוגה של דוריוול קאימי וסערת חושים אינסופית ששיאה הוא כמובן הקרנבל. ברזיל היא ארץ בעלת פוטנציאל כלכלי עצום, שלמרות חובותיה המעיקים, מאמינים הכול כי צפוי לה עתיד מזהיר. הטיול בברזיל מוטה בדרך כלל לכיוון של פולקלור ולא בכדי, ארץ זו נכבשה פעמיים: לראשונה על ידי האדם הלבן ואחר כך על ידי האדם השחור. הפורטוגלים הותירו מורשת קולוניאלית מופלאה של ערים ציוריות ושל כנסיות מפוארות. השחורים הותירו את המוסיקה, הפולקלור והשפעה עצומה על הדת, המחול ומה לא. אולם, מטיילים רבים אינם מודעים לעושר הנופי של ברזיל ולמגוון האפשרויות של טיולי טבע. כיום (2012) נמנים בברזיל 40 פארקים לאומיים, לא כולל פארקים של המדינות השונות!
ברזיל כבר אינה זולה למטייל כפי שהיתה בעבר. מחירי השירותים התיירותיים בריו דה ז'ניירו מקבילים לאלו של לונדון. ארוחה בסן פאולו תעלה כמו ארוחה בפריז. יחד עם זאת, זהו טיול קסום. רוב רובם של המטיילים מסתפק בריו דה ז'ניירו ובמפלי האיגווסו. אחרים מבקרים גם בסלבדור, בירת בהיה ואחרים מבקרים גם באמזונס. אלו אם אלו שוכחים לעתים שמדובר בארץ ששטחה כשטח ארצות הברית, למעט אלסקה וככזאת, שווה להקדיש לה טיול מיוחד.
חלוקה גיאוגרפית:
א. רצועת החוף הארוכה והצרה, לאורכה חיה מרבית האוכלוסייה.
ב. ארץ ההרים הצפונית המתחילה בוונצואלה ונמשכת גם בברזיל.
ג. הרמה המרכזית. אזור בגובה של כ- 500 מ', ממנו מתרוממים מספר רכסים. באזור הדרום, חרוצים קניונים מרשימים ומצוקים ירוקים הנופלים בתלילות אל הים.
ד. שפלת האמזונס, המהווה %41 משטחה וידועה ביערות הגשם הטרופיים שלה. ובהם אלפי
מיני צמחים ובעלי חיים. כאן גדל עץ הפליסנדר האדמדם, שגונו כגון הגחלת (ברסה בפורטוגזית), שהעניק למדינה את שמה.
ה. אגן הפרגוואי שבדרום, המאופיין על ידי יער פתוח, עצים נמוכים ושרכים. באזור זורמים
נהרות הפרגוואי והפרנה ואזור הביצות שלו הוא הפנטנל.
פולקלור
זהו, כאמור, העניין העיקרי בברזיל.
קודם כל מוסיקה. הסמבה של דרום מזרח ברזיל המתנגנת מכל פינה בתקופת הקרנבל והמקצבים המהירים יותר של הצפון: פוהו (Forro) ופרבו Frevo(). הבוסה נובה פרסמה את ברזיל במערב. גדול מבצעיה, קרלוס ז'ובים, שהיה גיבור תרבות בינלאומי בשנות ה-60 של המאה ה-20 זוכה במאה הנוכחית לפריחה מחודשת. לקרמן מירנדה יצא שם עולמי. גם מוסיקת הפופ הברזילאית זכתה לפרסום עולמי, והמפורסמים שבזמריה הם גל קוסטה (Gal Costa)ז'ורז'י בן (Jorge Ben) וז'ילברטו ז'יל (Gilberto Gil) . ביקור במופע של אחד בברזיל התפתחו, בנוסף לקתוליות, גם דתות ספיריטואליסטיות ששורשיהן באפריקה, אך הושפעו הן מהנצרות והן מאמונות האינדיאנים. כאילו הן האומבנדה שמרכזה בריו והקנדומבלה שפולחנו בעיקר בסלבדור. הדתות הללו הולכות וצוברות מאמינים במספר גדל והולך. במשך השנה מתקיימים מספר פסטיבלים, שרובם ככולם ממזגים מוסיקה אפריקאית עם מקצבים אירופאיים. חג מיוחד במינו הוא הימנז'ה, חגיגות אפרו-ברזילאיות שמקורן פאגאני. במשך יום שלם מתקיימות תהלוכות ססגוניות לכבוד האלה הפופולארית, הלבושה בכחול. המוני אדם מפליגים בסירות עמוסות פרחים; בעוד נשים לבושות הדר, יוצאות מן הכנסייה ומגישות דורונים לאלת הים.
ראו באתר זה: התרבותה אפרו ברזילאית
הקרנבל של ברזיל כמעט מתקשר אסוציאטיבית לשם המדינה. אלו ארבעה ימים של שכרון חושים, שמחול השדים הקשור בהם, מתחיל כחודש קודם. קרנבלים מתקיימים בכל מקום. הידועים ביותר הם הקרנבלים של סלבדור ושל ריו דה ז'נרו. בריו, הקרנבל הוא למעשה המופע (Shaw) המפואר בעולם ובסלבדור מדובר בעיר היוצאת מדעתה במשך שבוע. הקרנבל של ריו הוא מופעים סוריאליסטיים וארוטיים, בעוד שהקרנבל בסלבדור מחייה את השורשים האפרו ברזילאים.
ראו באתר זה: הקרנבל של סלבדור
תמונות מהקרנבל של סלבדור 2011
תמונות מהקרנבל בסלבדור – 2000
הקרנבל בריו דה ז'ניירו הוא הרבה יותר מאשר תחרות בין בתי הספר לסמבה, אלא ארבעה ימים גדושי אירועים. מדי שבת מתקיימת תהלוכת מופפים מרהיבה (Banda do Ipanema). בריו אסור להחמיץ את המסיבות הפרועות המתקיימות בלילות הקרנבל במועדוני הלילה. ידוע במיוחד הוא מועדון השחור והאדום(Negro y Vermelho) , שנמצא בבוטפוגו. נקווה שמועדון Monte Lebano , שהיה קיים בלבלון והסגור לפי שעה, יפתח את שעריו שוב.
במועדון Scala מוצאת מדי ערב הופעה ממוסחרת לתיירים, המאפשרת להתבונן מקרוב בתלבושות הקרנבל וברקדנים באיכות טובה. ביום שלישי של הקרנבל, מתקיימת שם מסיבה פרועה, של ההומוסקסואלים, שמגיעים בתלבושות ובמופע מרהיב.
הקרנבל אורך ארבעה לילות. הפסרלה (Pasarela) מצעד בתי הספר לסמבה מן הליגה הלאומית – המוכר יותר כ'סמבדרומו (Sambadromo),מתקיים בלילות השני והשלישי של הקרנבל. הקרנבל מתחיל ביום שבת, בתאריכים משתנים בפברואר או ראשית מרץ.
ראו באתר זה: הקרנבל של ריו דה ז'נירו
ראו גם: תמונות מהחזרות לקראת הקרנבל
תמונות מקרנבל בריו 2011
תמונות מ קרנבל 2009
בערים הגדולות, בעיקר בריו, ניתן לראות מופעי סמבה, ג'ז ברמה גבוהה, חשפנות (של נשים ושל קוקסינלים) ועוד. מידע טוב ניתן לקבל ב- Jornal Do Brazil הנמכר בכל דוכן עיתונים. כדורגל אינו רק ספורט, אלא חלק מובהק מתרבות והשקפת עולם. הכדורגל זורם בעורקים מילדות ועד זקנה. משחק כדורגל הוא חוויה חזקה. המשחק הינו בדרך כלל ברמה גבוהה, אך ההצגה האמיתית מתרחשת ביציעים. משחק הכדורגל המתקיים באצטדיון אשר במרקאנה, מדי שנה לאחר תהלוכת הקבוצות המנצחות של בתיה ספר לסמבה, נחשב למשחק מוצלח במיוחד.
אוכל
המטבח הברזילאי מגוון ביותר, והמאכלים משתנים מחבל ארץ אחד למשנהו. בדרום הארץ מרבים לאכול בשר, בדומה לארגנטינה השכנה; בחבל האמזונס מתקיימים מפירות, דגים ואורז ובצפון מזרח, מטבח אקזוטי ומיוחד במינו, בהשפעה אפריקאית בולטת. בכל מקום כמעט, אוכלים Prato del dia – – מנת היום. צלחת ענקית המכילה נתח קטן של בשר (לעתים עוף או דג), אורז, שעועית שחורה, ירקות, בננה מטוגנת ועוד. חוויה קולינארית טעימה ומשעשעת היא הרודיזיו (Rodisio). צורת הגשה מיוחדת של בשר גריל אל השולחנות, מאיכות משובחת ההולכת ועולה ככל שנסתמת קיבתו של הסועד. מוגש במסעדות בשר הנקראות צ'ורסקרייה (Churrascaria) . הטובות ביניהן נמצאות בקופקבנה ובאיפנמה אשר בריו דה ז'נרו. המאכל הלאומי של ברזיל הוא הפג'ואדה -צלי בשר המוגש עם אורז וקערת שעועית. בבהייה כדאי לטעום את המוקקה – (Moqueca), רוטב המכיל דג, חסילונים, צדפות או שילוב שלהם.
המשקאות העממיים הם חלק בלתי נפרד מחיי הרחוב. כך למשל הסומו – (Sumo) מיץ פירות מדולל במים, בטעם אלוהי. טעים יותר כשהוא מדולל בחלב ונקרא ויטמינה. הקשסה (Cachaca) הוא משקה חריף וזול במיוחד, המופק מקנה סוכר. קוקטיל של קשסה, סוכר ומיץ פרות נקרא בטידה Batida)). כיום פופולארי יותר השם קאיפיפרוטה (Caipifruta). המשקה הלאומי של ברזיל, הוא הקאיפיריניה ,(Caipirinha)המורכב מקשסה, ליים, סוכר וקרח.
קניות
השווקים מציעים ארטסניה Artesania – עבודות יד), במגוון רב ובאיכות גבוהה: מוצרי עור, פסלוני אבן, עבודות רפיה, רקמות תחרה,ערסלים, עבודות עץ וקרמיקה. ידוע במיוחד הוא שוק ההיפים, (Feria Hipi) המתקיים מדי יום א' ב- איפנמה שבריו דה ז'נרו. שוק מיוחד במינו, מתקיים בימי ד' ושבת ב-קארוארו (Caruaru) שליד רסיפה (Recife). היצע עצום בשוק סן ז'וזה שברסיפה וברחובות פורטלזה ((Fortaleza. ברזיל היא מקום טוב לקנות אבני חן (למבינים). לרשת התכשיטים הגדולה 'שטרן' ((Stern, יש חנויות בכל עיר וכמעט בכל שדה תעופה.
לקריאה נוספת:
ראו באתר זה: יהודי ברזיל , תולדות ברזיל
טיולים
זהו איננו מדריך טיולים לברזיל, אלא כמה המלצות פרטיות שלי
* ריו דה ז'נרו
אחת היפות שבערי תבל. שכונות ציוריות הדחוקות בין חמוקיהן המיוערים של גבעות שחורות ולשונות ים החודרות לתוך צוקי גרניט. בעיר פרקים ירוקים, מרכזי מסחר הומים, חופים נהדרים (המפורסם מכל הוא המרקנה), שווקים ומועדוני לילה.הטיול בריו הוא קודם כל טיול של תצפיות על נופה המהמם מראשי ההרים המעטרים אותה.תושביה המכונים קריוקהCarioca) ,) לא יקבלו מדלייה על חריצות, אך הם אנשים חביבים, עליזים ונהנתנים. ליפהפיות של ריו, המולטיות הגודשות את החופים, בבגדי הים הזעירים בעולם,יצא שם עולמי.
ראו באתר זה: ריו – היפה בערי תבל. סיור במרכז ריו דה ז'ניירו סיור בפבלות
* דרך החוף ריו – סנטוס
דרך החוף מריו לסנטוס, עיר הנמל של סן פאולו ולאורכה מצוקים הרריים, מפרצי ים חוליים, ערי קייט שלוות, איים עתירי צמחייה טרופית ועיירות המשמרות בחזותן את העבר הקולוניאלי. לאורך הדרך כפרי דייגים שהפכו לעיירות קייט נהדרות. זהו טיול של יומיים – שלושה שאפשר למשוך לערשה ימים מעניינים, כולל ביקור ב-Uba Tuba’, האי הגדול (Ihla Grande) ובאנגרה דוס רייס (Angra Dos Reis). מאנגרה, ניתן לצאת לשייט לאיים טרופיים קסומים. ביקור "חובה" בעיירה הקולוניאלית פרטי (Parati), הציורית להפליא. מפרטי ניתן להפליג לשייט יפה במפרץ ולצאת לטיול ג'יפים בסביבה.
קוריטיבה
קוריטיבה היא עיר דרומית יותר, כלומר, לבנה ועשירה יותר. בירת מדינת פאראנה ועיר מתוכננת להפליא.
העיר היא נקודת מוצא לשני טיולים יפהפיים: קניון וילה וליה Parque de Vila Velha), שזהו לא ממש קניון, אלא שמורת אבן חול שהבליה השכילה לפסל בסלעיה צורות טבעיות נהדרות. כך אפשר להתפעל מצורות של קרנף, גמל ועוד. טיול אחר, מפורסם יותר, הוא ברכבת לפרנגואה (Paranagua). זו עיר קולוניאלית חביבה, אם כי לא מרשימה ביחס לייתר. העיקר הוא הדרך. זוהי מסילה צרה העוברת בנופים עוצרי נשימה של מצוקים מיוערים ומפלי מים גבוהים, ב"רכס הירוק" (Serra Verde). סוכני נסיעות מציעים טיול אקולוגי לשפך של נהר לגמר (Lagamar estuary). שמורה ביער גשם טרופי עשיר בבעלי חיים.
* מפלי האיגווסו ( Foz do Iguacu).)
המפלים הגדולים (בשטחם) בעולם כולו. שפע אדיר של מים הניגר מכל עבר. עושר עצום של צמחים ובעלי חיים. ריו איגווסו, הנשפך לפרנה מהווה את הגבול בין המדינות. הצד הארגנטינאי מרשים עוד יותר ויש להקדיש לו יותר זמן. בשני הצדדים ניתן לשוט בסירת גומי אל המפלים. בצד הארגנטינאי כדאי לנסות ולשוט ללא תשלום אל האי סן מרטין וממנו נשקפות תצפיות מרהיבות ביותר על המפלים. אלא שלעתים, כשכמותה מים גבוהה מדי או נמוכה מדי, לא ניתן לעגון באי.
טיסה בת שש דקות מעל המפלים (בצד הברזילאי בלבד, היא חוויה בלתי נשכחת (ויקרה). בצד הברזילאי, מול מנחת המסוקים, קיים גן ציפורים מומלץ, המאפשר למטייל לפגוש את מרביתה עופות החיים בברזיל.
ניתן לצאת מהמפלים לסיור לא יקר ולטעמי לא מעניין במיוחד אל הסכר ותחנת הכוח איטייפו (Itaipu), שעד לבניית הסכר הסיני על היאנגצה, נחשב לגדול בעולם.
* הפנטנל (Pantanal)
ביצות רחבות ידיים באגן הניקוז של ריו פרגוואי. הפנטנל (Pantanal), המשתרע על שטח של כ-250 אלף קמ"ר, הוא אזור הביצות הגדול בעולם. האזור נמצא בשטחי המדינות מאטו גרוסו ומאטו גרוסו דו סול אשר בברזיל, וכן חלקים קטנים בבוליביה ובפרגוואי. הערים החשובות הן קורומבה וקמפו גרנדה במאטו גרוסו דו סול וקויאבה במאטו גרוסו. חיי הבר בפנטנל עשירים באינספור יצורים שאפשר לחזות בהם בקלות רבה כמו בסוואנות של אפריקה. עם היצורים שניתן לראות בפנטנל נמנים הקפיברה (המכרסם הגדול בעולם), איילי ביצות, תנינים, קוף שואג, אנקונדה, דביבונים, דגי פיראנה ומינים רבים של עופות מים.
ראו באתר זה: עולם החי של אמריקה הדרומית.
בשנת 2000 הכריז אונסק"ו על אזורי הפנטנל אשר בברזיל כאתר מורשת עולמית.
זהו גן עדן לחובבי טבע ולדייגים. שייט מרתק של 1-4 ימים מתחיל בקויאבה (Cuiaba) שבאזור הצפוני, סמוך לגבול בוליביה. העונה המומלצת לשייט בפנטנל, היא העונה היבשה באזור הטרופי: מאי – ספטמבר. חברות טיולים כגון Ecological Expeditions, מציעות סיור של ארבעה ימים הכולל גם דייג, סאפארי לילה, טיול בג'יפ, רכיבה על סוסים ועוד.
* אורו-פרטו (Ouro-Preto).
זו אחת משש עיירות קולוניאליות, פורטוגליות באופיין, שהוקמו במדינת מינאס ג'ראיס (Minas Gerais), במאה ה-17, בתקופת הבהלה לזהב. אחת הערים המקסימות ביותר בברזיל ואחת מפניני התיירות שלה. עיר קולוניאלית, בנויה בתי אבן וסמטאותיה מרוצפות.
בסביבה עיירות נוספות כמו Mariana , שם ניתן לבקר במכרה וטיראדנטס (Tieradentes), הציורית להפליא שקרויה על שם הגיבור הלאומי של ברזיל.
המלצה מיוחדת לביקור בעיירה קונגוניאס, הקרויה על שם עיירה בפורטוגל והחיקוי מוצלח בהרבה מהמקור. המונומנט המיוחד באזור הוא הבזיליקה הענקית והמרשימה שם. ונרקראת בום ז'זוס דה מטוזיניוס (בפורטוגזית: Santuário do Bom Jesus de Matosinhos) .
הקמת הבזיליקה הייתה ביוזמתו של פליסיאנו מנדש, ששאף להקים בזיליקה דומה לבזיליקת בום ז'זוש דו מונטה בעיר הולדתו בראגה שבפורטוגל. בנייתה החלה ב-1773, לאחר מותו של מנדש, והיא נמשכה במהלך המאה ה-18 וה-19. הבזיליקה כוללת כנסייה בסגנון רוקוקו, שבחזיתה רחבה ובה 12 פסלי נביאים ו-6 קפלות ובהן תיאורים מהפסיון של ישו. את הפסלים עיצב אנטוניו פרנסיסקו ליסבוא (Antônio Francisco Lisboa) מולטי שחלה בצרעת ואיבד את אצבעותיו ומכאן כינויו "אלז'נדיניו" (Aleijadinho מילולית: נכה קטן). הוא ניסה ליצוק בפסלים את תכונותיהם של גיבורי התנ"ך ונחשב לגיבור תרבות ברזילאי.
הטיול המומלץ מתחיל בטיסה לבלו הוריזונטה (Belo Horizonte), נוסע לסיור בעיירות הקסומות, משלב נסיעה קצרה ברכבת קיטור מ- São João del Rei ל-Tieradentes וממשיך בדרך הייבשה, עד לריו דה ז'נרו, דרך הבירה העתיקה פטרופוליס (Petropolis) ואולי גם עיירת הנופש ההררית תרזוופוליס (Terezopolis). מקום נפלא להישאר ללינת לילה ולטייל אל הצוקים, שהידוע שבהם נקרא "אצבע אלוהים (Dedo del Dios)
* סלבדור
בירת מדינת באהייה. בירתה הפולקלוריסטית של ברזיל; מולדת הקנדומבלה והקפוארה. שילוב של עולם פאגאני שחור עם עולם איברי שטוף אמונות תפלות. שילוב אותו היטיב לתאר הסופר הבהייני ז'ורז'ה אמאדו. זו עיר מוקפת חופים, הבנויה על מצוק. חלקה העליון עתיק וחלקה התחתון חדש. בין שני החלקים מקשרת מעלית. זהו המקום להתחקות אחר השורשים האפריקאים כמו גם אחר העבר הפורטוגזי. בעיר כנסיות יפהפיות ומוזיאונים חשובים להמחשת התרבות האפרו – ברזילאית. לבה של העיר העתיקה הוא כיכר פלוריניו, שם נמכרו העבדים בתקופה הקולוניאלית ובעשורים הראשונים לקיומה של הרפובליקה. לא רחוק ממנה נמצאת כנסיית סן פרנסיצקו שגילופי המזבח שלה מצופים זהב והמוזיאון לתרבות האפרו-ברזילאית. הכנסה המעניינת ביותר מבחינה פולקלוריסטית היא כנסיית בון פים, שבפולחנה הקתולי מעורבת מאגיה ממקור אפריקאי. בחוף ריו ורמליו ( (Rio Vermelhoמתקיים מדי שנה, הטקס הגדול של חג הימנז'ה. ניתן לשוט לאיי הקייט איטפריקה ( (Itaparicaבשילוב בחוף הקסום של Ihla do Fradis או לשוט לואילה דה מארה (Ihla da Mare) אשר במפרץ. הראשון מפורסם יותר השני אותנטי יותר. יש הנוסעים לעיירה קשורייאה, משם שינעו את הסוכר, שהיה מקור הצמיחה הכלכלית של ברזיל באמה ה-16 .
ראו באתר זה: הדת האפריקאית בברזיל
צ'אפאדה דיאמנטינה
זוהי שמורה הסמוכה לעיר הקולוניאלית לנסויס (Lençóis), הנמצאת במרחק של 400 ק"מ מסלבדור. זהו אזור הררי שפסגתו הגבוהה, Pico do Barbado, מיתמרת לגובה של 2036 מ'.
באזור בריכות מים טבעיות בצבע כחול עז, מערות, נקיקים ומפלי מים, כמו למשל Cachoeira do Mosquito. ניתן להגיע למקום בטיסה מסלבדור או בנסיעה האורכת שש שעות. במקום אפשרות לטיולי הליכה, בני כמה שעות או כמה ימים. הטרק המפורסם ביותר – Great Traverse- אורך ארבעה ימי הליכה.
ראו גם: צ'אפאדה דיאמנטיניה
* רסיפה (Recife)
בירת מדינת פרנמבוקו. עיר של איים, מים וגשרים, שהעניקו לה את הכינוי "ונציה של ברזיל. במספר מקומות נותרו מסימני השלטון ההולנדי. בעיר רובעים השונים זה מזה בתכלית. אולינדה משמרת את האווירה הקולוניאלית, בעוד שבשכונת בואה ויאג'ם (Boa Viagem) נבנו בנינים גבוהים שהפכו אותו למעיין "קופקבנה של הצפון". בסביבה כפרי דייגים יפהפיים וחופים חופיים השזורים בדקלים. הקרנבל של אולינדה, ידוע בעדינות יחסית וברקוד הפרבו הסוער.
מומלץ מאד: גיחה לחוף של Gaibu.
* מנאוס
עיר נמל בלב הג'ונגלים של האמזונס. שוכנת במרחק 1600 ק"מ במעלה הנהר. בעיר בתי מידות מפוארים, כולל בית אופרה בסגנון ניאו קלסי צרפתי, זכר ל"בום של הגומי: – הימים בהם לעשירי העיר היה מונופול על סחר הגומי. לא להחמיץ את השוק ליד הנהר ולא את המוזיאון האינדיאני. מנאוס מהווה בסיס יציאה לטיולים בנהר הגדול בעולם, המזרים %20 מכמות המים המתוקים עלי אדמות, וביערות הגשם הגדולים בתבל. טיול פופולארי מאד הוא למפגש הנהרות ריו נגרו הכהה וריו סולימנס הבהיר. הם זורמים זה לצד זה עשרות ק"מ, טרם שיתערבבו. באזור מנאוס לודג'ים רבים, הנמצאים במעבה היער.
ראו גם, באתר זה: יער הגשם של האמזונס
* ריו גרנדה דה סול
מדינה דרומית הררית, עם קוו חוף נהדר וחזות אירופאית. ריו גרנדה דה סול , כמו סנטה קטלינה הדרומית ממנה, מזכירות במדה רבה את גרמניה, אם כי חמימה יותר וטרופית יותר. מעיר הבירה פורטו אלגרה (Porto Alegre) ניתן לנסוע צפונה לקוו החוף, לרחצה בחופים, שהיפים שבהם מרוכזים סביב לשון היבשה של פריאנופוליס (Prianopolis) , אלא שחופים אלו טובים לרחצה בקיץ בלבד.
אחד האזורים היפים בדרום הם ה-Sierra Gaucha שמתרומם מערבית ל-פורטו אלגרה ובלבו העיירות הגרמניות Gramado ו-Canela, מרחק של רק שעתיים נסיעה מהכרך הסואן וכל כל רחוקות, במראה, באווירה ובמנטאליות. המראה נראה סוריאליסטי: בתים אירופאים, ארכיטקטורה באווארית, טיפוח שוויצרי, שפה פורטוגזית ונוף טרופי.
הערים הללו כאילו נתקעו באמצע. כבר אינן גרמניות ועדיין לא ברזילאיות. יש בהן אגמים מלאכותיים שסביבם נטועים גנים של אורטנזיות בשלל גווני כחול, יש בהם מדשאות מטופחות ומסעדות משובחות. תושבי ריו גרנדה דה סול, מכונים עד היום "גאושו" (Gaooshoo), לזכר התקופה בה כלכלת המדינה התבססה על גידול בקר ועדיין, זהו אחד מענפיו הכלליים החשובים של האזור. מי שהתמזל מזלו והגיע לקנלה ב-26-28 במאי, יוכל ליטול חלק בתהלוכה דתית מרשימה הנקראת "Feata de NE Carravagio", יחד עם עוד 80,000 צליינים.
הערים מציעות לא רק אווירה נעימה ומטבח נפלא, אלא גם סיורי טבע ונוף, כמו מפלי מים מרשימים, אליהם אפשר להגיע בהליכה, בגרם מדרגות תלול, או לצפות בהם ממעל, ממושבי רכבת הכבלים. האטרקציה הגדולה באזור הינה הפארק הלאומי אפארדוס דה סרה (Aparadod da Serra). הנמצא במרחק של חצי שעה נסיעה בערך (18 ק"מ בדרכי עפר), מהעיירה Cambará do Sul ו-70 ק"מ צפונית לעיירה Saŏ Francisco de Paula. מרביתו של הפארק נמצא במדינת ריו גרנדה דה סול ומקצתו במדינת סנטה קתרינה שמצפון לה. בפארק ישנם מספר קניונים מרשימים להפליא. כך למשל הקניון הידוע ביותר, קניון דו איטבזיניו (Canion do Itabazinho),. אלו נופים מרהיבים ומפתיעים. קניון זה והקניונים היוצאים ממנו הם למעשה יובלים של נהר פרדיז (Rio Perdiz), שחצב אותם בסלע הגיר הקשה, בדרכו לאוקיינוס האטלנטי. זהו מעוק עוצר נשימה ממש: נקיק צר למדי, שאורכו כ-6 ק"מ, הכלוא בין קירות המתנשאים לגובה אנכי של 700 מ'. אלו מצוקים מיוערים שמפלי מים מגירים מהם.
ראו באתר זה: קניוני דרום ברזיל
כדאי להמשיך דרומה, לחופים הירוקים של מדינת סנטה קטלינה, במיוחד חצי האי של פריאנופוליס (Prianopolis)
נטל
בירת מדינת ריו גרנדה דל נורטה.
באזור שרשרת של חופים קסומים, חלקם תיירותיים, חלקם בתוליים. בעיר עצמה טיילת יפה באזור Punta Negra, כ-10 ק"מ ממרכז העיר. באוזר אפשרויות אין קץ: חופים, דיונות, אגמים, לגונות ועוד. מומלץ במיוחד החוף של ג'ניפאבו, 30 ק"מ צפונית לנאטאל. האטרקציה של האזור, ב"הא הידיעה" היא טיולים בבוגיס (Bugies) בדיונות המרשימות. ניתן לצאת לטיול של יום אחד, רצוי מאד לכיוון צפון. ניתן לצאת לטיול של חמישה ימים, גם כן צפונה, עד Fortaleza.
80 ק"מ דרומית לנאטאל נמצא החוף של La Fifa. במקום, עיירת נופש חביבה ועולצת, שלושה חופי רחצה. ניתן לצאת לטיול רגלי של שעתיים לערך לאורך המצוקים. ניתן לצאת לשייט יפה ולטיול בבוגי.
פרננדו דל נורוניה.
האי פרננדו דל נוריניה, המרוחק רק 370 ק"מ מנאטאל הוא לטעמי אחד המקומות המופלאים עלי אדמות.. אלו חופים מושלמים כמעט. מהיפים שבהם. קשת הצוקים, המפרץ החולי הרחב, מימי הטורקיז, הכתמים הכחולים והצוקים שבלטו מעל המים, הופכים את המקום לחוויה ייחודית. ניסיתי להיזכר בחופים אחרים שהרשימו אותי כול כך. מדובר בשרשרת של חופים יפהפיים, יער טרופי יבש יחסית המכסה את הבזלת, סלעים וולקניים המזדקרים מתוך המפרצים, שפע של דגה, צבי המים, פריגטות מנמיכות מעוף, יסעורים ובעיקר סולות המיטיבות לצלול למי הים ולצאת עם דגיג בפיהן.
פרננדו דל נורוניה הוא מסחטת כסף. השהות באי מרוקנות גם את כיסיו של מי שמנסה לחסוך. המלון הזול ביותר שמצאנו בקיץ 2012 עלה כ-80$ לחדר זוגי, פי כמה יותר מאשר בד אנד ברקספט מפנק באנגליה. שכירתו של בוגי מקרטע תעלה כמעט 100$ ליום, מבלי לקחת בחשבון את הדלק, שיקר כאן במיוחד. גם מחירו של האוכל מרקיע שחקים. כל תייר משלם 25$ ליום, רק דמי שמירה על השמורה אבל מהם כל אלו לעומת הקסם? כבר ביום הראשון הגענו, בסיור מודרך, לבריכה טבעית, מוגנת מהגלים על ידי סלעים, שם אפשר לשנרקל, בתוך אקווריום טבעי עם כמות בלתי נתפסת של דגים. ראינו שם לובסטרים ולהקות ענקיות של דגיגים בשלל צבעים. במקום אחר שחינו לצד צבי מים ענקיים, בחוף אחר שחה מתחתי כריש לבן. האלמוגים אינם מרהיבים כלל ועיקר. במקומות רבים הם מכוסים בצמחיה החונקת אותם, אבל כמותה דגים, מזכיר לעתים נחילי דבורים או יתושים. יצאנו בבאגי שכור, בעל עבירות נהדרת, לסיור בחופים. בקרנו במבצרים פורטוגליים הרוסים שעצים הכו שורשים בקירותיהם, צפינו על חופים מוצלים או מחופים בעטרת של צוקים, התבוננו מטה לגלים כיסו את הסלעים בקצף לבן, הגענו לחופים שקטים שניתן להבחין בדגים או בצבים ללא משקפת ומתחת למים יצרו קרני השמש עיגולים של זהב.
במקומות רבים אפשר להתקרב לסולות הדוגרות, או להתפעם ממראה יסעור לבן ארוך זנב שהרהיב מולנו בסלטות נועזות. ראינו אגוטי (מכרסם מקומי), איגוונות, חומטים ושוב עופות מים בכמויות ענק. כל מפרץ יפה מקודמו, כל תצפית מרהיבה מרעותה. בכל פעם קשה היה להיות שווה נפש מול המפרצים הכול כך כחולים, מול לשונות הים המלחכות את העצים.
התנסינו בשייט חווייתי שאפשר לנו לראות את החופים מן הים ולהגיע למושבות קינון של עופות על איונים בלב המפרץ, חזינו בלהקות ענק של דולפינים, שקפצו מולה סירה, כמה מהם זינקו באוויר בתנועות בורג לולייניות. גולת הכותבת מבחינתי היתה הצלילה. יצאתי בספינה מצוידת כהלכה וירדנו לעומק של כ-15 מ', נכנסנו למערות תת קרקעיות, למחילות, מנהרות שהאור חדר אליהן מכיוונים שונים. ראינו דגים שחציים סגול וחציים צהוב, דגי ענק סגולים ששוליהם בסגול כהה, צגים צהובים, כתומים, מפוספסים. דגים סגולים צהובי פסים התקרבו אל המשקפת שלי. חשתי לרגע כמו פלוטו, כלבלב מקיבוץ מגידו…
קשה לשחזר ספקטרום כזה של צבעים. שחינו בתוך להק עצום של דגים צהובים, בין דגי דיסק כחלחלים. מתברר שהאוקיינוס האטלנטי יכול להתחרות בשפע הדגה של הפסיפיק. לא רק דגים, גם צלופחים ירוקים, תמנוני ענק וורודים ומה לא. בערב האחרון, ירדתי על ברחוב המרוצף אל הכנסייה הקולוניאלית, שם, בבאר מעל החוף הזמנתי מיץ פסיפלורה, מהול בכמות מכובדת של קשאסה. השמש הכתה על ראשי, לגמתי מהמשקה הצונן בכול פה, התענגתי על הטעמים, בהיתי בכחול הירוק שלמרגלותיי, בזוג מחובק במים, בסולות שנסקו מעל, עוד לגימה ועוד לגימה, על בטן ריקה. האלכוהול הכה במוחי, והעניק לי תחושה מתקתקה של ריפיון. בהיתי במים בחוסר יכולת לזוז. חשבתי על מחר, על הפרידה מהקסם, מעצי הצאלון שבשום מקום אינם פורחים באדום כזה, בלהקות הדגים שמקיפות את הצולל, מבלי לדעת פחד מהו. הרגשתי שאינני רוצה להתנתק.
פורטאלזה (Fortaleza)
עיר חוף קסומה. מרכז תעשיית הערסלים. נקודת מוצא לטיולים בסביבה. המקום האהוב עלי הוא הדיונות האדמדמות של קנואה קברדה (quenoa Quebrada) , החופים עטורי הדקלים, אגוזי הקוקוס שלהם נופלים אל הגלים וסירות הדייגים העולות מתוך הקצף.
סאן לואיס
בירת מדינת מרניון ((Maranhão מובלעת צרפתית באימפריה הפורטוגלית. טיולים מומלצים: העיירה הקולוניאלית Alcântara , הנמצאת במרחק של 30 ק"מ של שייט מסאן לואיס ונסיעה של כארבע שעות אל שמורת הדיונות של לנסויס (Lençóis Maranhenses National Park ). להבדיל מאלו של נאטאל, הם צחיחות לגמרי. זהו מראה סוריאליסטי של לגונות בתוך המדבר. המראה יפה במיוחד ממטוס קל. למי שאהב את הצפון מומלץ להמשיך את Jijoca de Jericoacoara שבמדינת Ceara. החוף של ג'ריקואקוארה נבחר על ידי הוושינגטון פוסט כאחד מעשרת החופים היפים בעולם.
ברזיליה
בירת ברזיל – מקום לא מרגש, אך מעניין מאד בשל התכנון העירוני של לוסיו קוסטה והארכיטקטורה של אוסקרא נימייאר.
העיר נמצאת על רמה בגובה של 1,070 מטר מעל פני הים, ובמרחק של כ-930 ק"מ מהחוף. נבנתה במהלך 41 חודשים החל בשנת 1956, ועד החניכה הרשמית ב-21 באפריל 1960.
אונסק"ו הכריזה על ברזיליה כאתר מורשת עולמית.
ארץ נהדרת, כתבה מרתקת. חסקין, קח אותי לשם
לכל השטים במפלי האיגאוסו- אל תתפתו לקנות את הקלטת בה כביכול צילמו אתכם בסירה בסך 30 דולר.מקבלים קלטת שטותית שאין בה זכר למה שהובטח. שלא יעבדו עליכם כמו שעבדו עלינו.
אם אני מגיעה לסלבדור 4 ימים לפני הקרנבל וירינתי את עצמי למלון 4 כוכבים 100 דולר 3 ק"מ ממרכז העיר …זה יקר? ואם יש אפשרות למצוא בזמן הקרנבל מקומות לינה בלי שיעקצו אותך ?? או כדאי כבר מראש לסגור מלון 7 לילות וזהו בגלל הקרנבל
היי
אני מעוניינת לטייל שבועיים בברזיל ,איזה אתרים ממש כדאי לראות(כולל המפלים) אנחנו בני 50 אוהבי טבע וגם אוהב פינוקים.מתכוונים לסוע בזמן הקרנבל.
תודה
ריו דה ז'ניירו, חופי סנטוס ריו, סלבדור, עיירות הכורים. אולי גם רסיפה או נאטאל וכמובן המפלים
אתם מוזמנים לפגישת ייעוץ
אנחנו גם כן זוג בשנות ה 50 מעוניינים לטייל שבועיים בברזיל.
אשמח לשמוע מכם איך היה המסלול שלכם והמלצות נוספות
תודה
יובל 050-6775690
יובל שלום
ברזיל היא עולם ומלואו. אשמח להיפגש לשיחת ייעוץ. כתוב לי לאי מייל: [email protected]
אנימעוניין בפגישת יעוץ לטיול משפחתי לארגנטינה ברזיל. תודה. שלמה קמרי0528288139
הגעת למקום הנכון. אשמח אם תתקשר לקבוע פגישת ייעוץ: 054-4738536
שלמה שלום
סליחה על התגובה המאוחרת. עומד לרשותך. גילי 054-4738536
שלום גיל אנחנו בני שבעים רוצים לטייל בין חודשיים לשלושה בדרום אמריקה אתה יכול ליעץ לנו? רוצים לצאת ב20.12 2016.
שלום רב, הגעתם למקום הנכון. הנכם מוזמנים להתקשר ולקבוע פגישת יעוץ, טל' 054-4738536
הי, אנחנו זוג בטיול תרמילאים.. נותר לנו קצת פחות מחודש לטיול כאשר את הימים האחרונים נבלה בריו.. היינו כבר באיגווסו ובפנטנאל, עברנו בסלבדור, היינו במורו ובאיטה קארה וממשיכים ללנסוויש. נשמח לשמוע מה מומלץ לעשות בכ3 שבועות שנותרו, כאשר המטרה להתרחק מהקרנבל שנופל באמצע כמה שיותר… האם להצפין עד רסיפה, עד ג'רי או בכלל לוותר על כיוון הצפון? הטיול שלנו בדגש על טבע, טפחות בטן גב. המון תודה!
כמה שיותר צפונה
ביקרתי במפלי האיגואסו פעמיים וקנינו את הקלטה הדיסק שצולם בשייט למפלים והכל היה מצולם ותקין מזכרת נהדרת ממקום מקסים שכזה.
היי. טיול של כחודש אצע יולי עד אמצע אוגוסט. האם מזג האויר מאפשר להנות גם מחופי הרחצה?
בצפון – כמובן
היי,
אנחנו זוג בני 30 ורוצים לטייל חודש בברזיל. מהו התקציב למטייל הממוצע? לא נישן בהוסטלים אבל מצד שני לא מלונות יוקרה וגם לא חייב מלונות אם יש פתרונות נקיים ומסודרים אחרים, מאמינה שנעשה בטח טיסת פנים אחת או שתיים (עדיין לא בנינו מסלול).
תודה!
100$ לאדם ליום, כולל הכול
אנחנו נוסעים לרדיו דה זנרו באוקטובר לשבועיים לטייל בעיר בסביבה ו3 ימים במפעלי האיגואסו. האם נדרש לעשות חיסונים כלשהם ? קדחת צהובה ?
תודה על תשובתך ויום טוב
רק משרד הבריאות יכול לתת תשובה לשאלה זו
שלום גילי
תודה על התאור המרתק.
אנחנו זוג בשנות ה60, מגיעים לשבועיים לברזיל כחלק מהטיול בדרום אמריקה. מתלבטת איך לנוע בתוך ברזיל.
אייך היית ממליץ לעשות את דרך החוף מריו לסאו פאולו?
תודה שולמית
כדאי להקדיש לברזיל יותר זמן
המסלול תלוי בעונת השנה
רצוי להתננע בטיסות