תכנון טיול באיים סביב רודוס | גילי חסקין

המלצות לסיור באיי הדודקנוס

ראו קודם, באתר זה: איי הדודקנס

ראו גם, באתר זה: מידע על יוון, האיים הקיקלדיים, כרתים. מסע בעקבות ניקוס קזנצאקיס.

האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים (Dodeká Nisa) נקראים בטורקית: "אוניקי אדא" (Oniki Ada) פירוש השם בשתי השפות "תריסר האיים". למעשה זו קבוצה של חמישה עשר איים גדולים ו-151 איים קטנים יותר – מהם 26 מיושבים, שנמצאים בים הקרפאתי שבדרום-מזרח הים האגאי, סמוך לחופה הדרום-מערבי של טורקיה. שנים עשר מאיים אלו נחשבים לאיים העיקריים, ומכאן שמו של האזור. האיים הם היום חלק מיוון, אך בעבר נשלטו על ידי מעצמות אזוריות שונות, ובהן טורקיה, איטליה ואף גרמניה הנאצית בימי מלחמת העולם השנייה. ברבים מהאיים יש כנסיות ביזנטיות מפוארות, וטירות מימי הביניים.

החשוב והידוע ביותר הוא רודוס (Rhodes), שהיה במשך מאות שנים האי שממנו נשלטו שאר האיים. מכיוון שיוצאות טיסות ישירות מישראל לרודוס, נכון להתחיל שם את הסיור. לעתים מתופעלות טיסות ישירות לאי קוס.

האיים קוס (Kos) ופטמוס (Patmos) הם החשובים מבחינה היסטורית. תשעת האחרים הם אסטיפליה, קלימנוס, קרפאתוס (שעל שמו הים הקרפאתי), קאסוס, לרוס (Leros), ניסירוס (Nisiros), סימי, טילוס וקסטלוריזו (השוכן למעשה בים התיכון).

ניתן להגיע למרבית הדאיים, בהפלגות מרודוס. שנים מהאיים האטרקטיביים ביותר – קסטלוריזו ופטמוס, רחוקים למדי. ההפלגה לקסטלוריזו, אורכת כחמש שעות. אם כי, ניתן להגיע אליו, בהפלגה קצרצרה מקאש שבטורקיה. האי פטמוס, נמצא במרחק של תשע שעות הפלגה מרודוס. עדיף להגיע אליו בטיסה מאתונה.

רודוס. חומותה עיר העתיקה. צילום: גילי חסקין

תחבורה

מרודוס, בירת הדוֹדֶקָאנֶסִיִים, ישנה תחבורה ימית סדירה לאיים האחרים, וכן לנמלים ביוון עצמה, וכן קווים ימיים בינלאומיים סדירים, ואף מעבורות קבועות לקפריסין, למצרים, לטורקיה ולישראל. ברודוס ובקוס ישנם נמלי תעופה המפעילים קווים בינלאומיים המחברים את האיים ליעדים שונים, בעיקר ביבשת אירופה.

סיור באיים

חודש אפריל הוא נוח מאד לטיולים רגליים, אך עדיין קר מכדי לרחוץ בים. כך גם לגבי אוקטובר. המחצית השנייה של מאי והמחצית הראשונה של ספטמבר, מתאימים הן לטיולים רגליים והן לרחצה בים. חודשי הקיץ מתאימים לרחיצה בים, אבל החום מכביד על הטיול. בחג הפסחא מורגש מתח דתי, שנבנה בהדרגה עד ל"אנסטזי", היינו התחייה. ביום שיש הקדוש נערות מקשטות את הסמטאות הצרות בזרי פרחים. בשבת הגדולה הנשים מגישות את מרק המגיריצה, העשוי מאברים פנימיים של כבש ושובר את הצום. חצי שעה לפני חצות, מתקיימות תהלוכות רבות הדר ורבות רגש.

רודוס

רודוס (Rhodes) הוא האי החשוב ביותר בין האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים, מגוון מבחינה נופית, אך גם הממוסחר ביותר, ובשל גודלו כמעט ואין בו תחושה של אי. רודוס הוא המזרחי ביותר מבין איי יוון המרכזיים בים האגאי. אורכו כמאה קילומטר ורוחבו המרבי הוא כארבעים קילומטר. האטרקציה העיקרית באי היא העיר העתיקה, המוקפת בחומות מאסיביות. העיר העתיקה היא תערובת של אדריכלות ביזנטית, עות'מאנית ולטינית, עם סמטאות עיוורות, רחובות מתפתלים וככרות מלאות חיים. שיא הביקור הוא הקולאכיום, המצודה, ובה רחוב האבירים המרשים (Street of the Knights / Odó ton Ippotón), אשר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הרחוב מרוצף חלוקי האבן, שבו התגוררו האבירים, כל קבוצה לפי מקום מוצאה. ארמון השליטים הגדולים נהרס בהתפוצצות ב-1856 והוקם מחדש על ידי האיטלקים. מרשים מאד הוא המוזיאון הארכיאולוגי, השוכן בבית החולים לאבירים, מהמאה ה-15'. מבנה מרהיב סביב חצר ובו תצוגה עשירה ומגוונת.

הפסלים של שני צבאי הברונזה אשר במנדריקי (Mandraki), מסמנים את המקום בו ניצב בעבר הקולוסוס של רודוס. היה זה פסל ענק של אל השמש הליוס, שהוקם בין השנים 292 לפנה"ס עד 280 לפנה"ס על ידי האמן כארס מלינדוס.

מרבית המבקרים נוהרים אל החופים העמוסים לעייפה. החופים בצד המזרחי הם חוליים ברובם ומוגנים מרוחות, בעוד שהחופים במערב הם על פי רוב חופי חלוקים, באזור נושבות רוחות ערות והים סוער יותר.

אטרקציה נוספת היא הכפר הציורי של לינדוס (Lindos) והאקרופוליס המתנוסס מעליו. זהו האתר העתיק המפורסם ביותר באיי הדוֹדֶקָאנֶס. בתים צחורים צמודים אל צלע ההר. טיפוס בסמטאות מוביל אל האקרופוליס, מצודה טבעית בה נשתמרו שרידים מרשימים מביצורים רצופים של היוונים, הרומאים, הביזנטים, אבירי סנט ג'ון והעות'מאנים, ונשקף ממנו נוף מרהיב.

כדאי להקיף את האי בנסיעה. החלק המערבי הוא ירוק יותר ובו כמה אטרקציות, כמו האתר העתיק קאמירוס (Kamiros) וטירת מונוליתוס (Monolithos) הבנויה על מדרונותיו מכוסי האורנים של הר Ataviros. הטיפוס מומלץ. הנוף מרהיב. ידוע במיוחד עמק הפרפרים פטאלודס (Ptaludes). המקום יפה, אך בשנים האחרונות לא נראו בו פרפרים.

סטיה קלה אל הכביש שפונה אל פנים האי, חושפת את הכפר הציורי Embonas שדבוק אל צלע הר ה-Ataviros, שהוא ההר הגבוה ביותר ברודוס ומתנשא לגובה של 1,215 מטרים מעל פני הים. אומרים שאחד ממסלולי ההליכה היפים ביותר באי הוא זה שמוביל אל ראש ההר. הדרך אורכת כשעתיים, ורצופה נופים עוצרי נשימה. הכפר מצטיין ביינות משובחים ואוזו מעולה, ששמעם יצא למרחוק. כאן גם תוכלו לפגוש במבוגרים שעדיין לובשים את הביגוד המסורתי היווני, גם ביום יום.

מראה מחומות העיר העתיקה של רודוס. צילום: גילי חסקין

אטרקציה נוספת היא הפלגה למרמריס אשר בטורקיה.

קסטלוריזו (Kastelorizo)

קסטלוריזו (נמצא כ-1,300 מטרים מחופה הדרומי של טורקיה וכ-110 ק"מ מזרחית לרודוס.

קסטלוריזו הוא האי היווני המזרחי ביותר, והוא נמצא במזרח הים התיכון, כשלושה קילומטרים מערבית לעיירת החוף קאש שבטורקיה, במחצית הדרך בין רודוס ואנטליה. אורכו של האי 6 ק"מ, ורוחבו 3 ק"מ, שטחו 9.2 קמ"ר.

במפרץ הטבעי הפונה לחוף הטורקי מצויה העיירה היחידה באי, אגיוס סטפנוס. היא עיירה קטנה. בתים רבים, מעבר לשורת הבתים המשקיפה אל הנמל, הם הרוסים. מספר מבני ציבור ומבנים מעניינים קיימים בעיירה. "בניין המשלחת" שנבנה ב-1926 על ידי האדריכל האיטלקי פיורסטנו די פאוסטו, שאחראי לעיצוב מבני ציבור רבים בתקופת השלטון האיטלקי בדודקאנס. מסגד שאינו פעיל עוד נמצא בסמוך לו. כן פועלות בעיירה מספר כנסיות. במזרח העיירה פועל הנמל המסחרי של האי. מן העיירה עולה דרך אל "טירת אבירי רודוס", שנותרה בהריסותיה.

בעיירה אגיוס סטפנוס כתובת דורית, הנמצאת בין ההריסות, מעידה על היות המקום מבוצר עוד בתקופה הקלאסית. בעיירה פועל מוזיאון המציג מוצגים מההיסטוריה של האי. בסמוך לעיירה חצובות מערות קבורה עתיקות באבן הגיר.

מערבית לעיירה מצוי "הר ויגיה", גבעה שגובהה 270 מ', השנייה בגובהה באי, ועליה טירה עתיקה נוספת, שמקורה יווני. "המערה הכחולה" בצדו הדרום מזרחי של האי היא מראה הנוף היפה באי. אורכה כ-45 מ', רוחבה כ-25 מ', וגובהה כ-25 מ'. המערה חבויה בין סלעים ומצוק נישא בצד הדרומי-מזרחי של האי.

ח'אלקי (Halki)

זהו אי זעיר, הנמצא במרחק של 16 ק"מ מול החוף המערבי של רודוס. זהו אי חשוף וסלעי, עם מחסור חמור במים מתוקים. ניתן להגיע אליו בסיור יומי מרודוס. בדרך כלל, הספינה השבה מקרפתוס לרודוס, עוגנת בח'אלקי. אין בו תחבורה, והטיול בו נעשה ברגל. יש באי רק ישוב אחד – עיר הנמל האטרקטיבית אמפוריו (Emporio) ובה בתים פרטיים מרשימים. במרכזה כנסיית הגיוס ניקולאס ולה מגדל פעמונים גבוה. מעל לעיר – שרידי מבצר צלבני של אבירי סנט ג'ון. כדאי ללכת ברגל לעיר הנטושה חוריו ולמנזר הגיו יואניס. ממנו נשקפות תצפיות מרהיבות. עיקר קסמו, באווירה המיוחדת שבו, השקטה, שלווה ושונה להפליא מזו של רודוס.

סימי (Symi)

אי ציורי השוכן במצרי מרמרה, במרחק של 24 ק"מ מצפון לרודוס.

ניתן להגיע אליו בסיור יומי היצוא מרודוס. כמו כן, עוגנת בו, הסירה המפליגה אל קרפאתוס.

העיירה המרכזית באי נקראת גם היא סימי (או חורה). העיר נפרשת מתחת לשני הרים גבוהים שם נמצאות מצודות של צלבנים.

מנזר המלאך מיכאל (Monastery of the Archangel Michael) – מנזר יפהפה זה ממוקם על ראש גבעה המשקיפה על העיירה סימי ומציע נופים עוצרי נשימה של האזור שמסביב.

המוזיאון הארכיאולוגי של סימי (Archaeological Museum). – ממוקם בעיר העתיקה, מוזיאון זה הוא ביתם של חפצים מההיסטוריה העשירה של האי, כולל כלי חרס, מטבעות ופריטים אחרים מימי קדם.

מקדש אפולו (Temple of Apollo) ניצב על הפסגה הגבוהה ביותר של האי, מקדש אפולו הוא מקום יפהפה ושליו שמציע נופים מדהימים של האזור שמסביב. זהו מקום פופולרי עבור מבקרים להתרשם מהנופים וליהנות מהאווירה השלווה.

באי ישנו מאכל מיוחד במינו הנקרא Symi's shrimps (חסילונים של סימי) שהם חסילונים קטנים ביותר שנמצאים באזור האי. החסילונים הללו נאכלים מטוגנים במחבת בשלמותם, יחד עם השלד החיצוני.

קוס

האי קוס שוכן בפתחו המערבי של מפרץ גקובה. אורכו של האי הוא 40 קילומטרים, רוחבו 8 קילומטרים והוא מרוחק 4 קילומטרים מחוף בודרום (Bodrum) שבטורקיה.

האטרקציה המרכזית בעיר קוס והאתר ההיסטורי החשוב ביותר בה היא מצודת האבירים (Neratzia) ששוכנת בכניסה לנמל של קוס. המצודה הימי-ביניימית המרשימה שנבנתה במאה ה-14' מחוברת ליבשה בגשר. בסמוך נמצא אתר מפורסם נוסף – עץ היפוקרטס, עץ דולב עתיק שגילו שנוי במחלוקת, שקרוי של שמו של היפוקרטס. לדעתם של מומחים רבים גילו של העץ כ-700-500 שנה, אך לפי המסורת, היפוקרטס עצמו נטע את העץ לפני כ-2,400 שנה ותחת צילו הוא לימד את תלמידיו רפואה. כדאי לבקר במוזיאון הארכיאולוגי של העיר, ששוכן במבנה בן שתי קומות בכיכר המרכזית של העיר, ובו פסיפסים יפים כמו פסיפס היפוקרטס, ופסלים הלניסטיים של אפרודיטה, ארוס ועוד. עוד כדאי לבקר בקאזה רומאנה, בית אחוזה שנשתמר היטב ובו פרסקאות ופסיפסים יפים מהמאה השלישית לספירה.

יש בו למעלה מ-30 ק"מ של חופים חוליים עם מים כחולים. חוף קפאלוס (Kefalos), השוכן בסמוך לכפר הנושא את אותו שם, נחשב לדעת רבים לחוף היפה ביותר באי. לחול הלבן ולמים הצלולים אפשר להוסיף את מנזר אגיוס ניקולאוס יפה אליו ניתן להגיע בשחייה. כאן אפשר ליהנות מארוחה טובה באחת מהטברנות הרבות שמציעות דגים ומאכלי ים.

האי התפרסם באסקלפיון, בית חולים ומקדש לכבודו של אל הרפואה אסקלפיוס, הנמצא במרחק של 4 ק"מ מדרום-מערב לעיר. המקום נבנה על מדרונו של הר תלול, בארבעה מפלסים שהיו מחוברים ביניהם. במפלס התחתון נראים בעיקר שרידים של מבנים רומיים מהמאה הראשונה לספירה. במפלס השני, שכן בית הספר לרפואה, ובו נותרו קשתות ופסלים. כאן היו גם אתרי המרחצאות שמימיהם הגיעו ממעיינות בהר דיקאו. במפלס השלישי שכן המקדש של אסקולפיוס, והמפלס הרביעי, שנבנה במאה השנייה לפנה"ס, כלל מקדש גדול בסגנון דורי. מפסגתו נשקפת תצפית נהדרת.

באי עצמו יש כ- 4-5 יקבים ורובם מקבלים אורחים לטעימות. לטעמי, האטרקציה הגדולה של קוס, טמונה בביקור בכפרים המסורתיים הציוריים הידוע שבהם הוא הכפר זיה (Zia) ששוכן במורדות הצפוניים והמיוערים של רכס הדיקאוס. זהו כפר קטן שטובל בנוף ירוק נהדר, ובו נמצאת טחנת המים העתיקה ביותר באי קוס. בכפר יש אווירה מיוחדת והרבה חנויות קטנות, בהן ניתן לרכוש תוצרת מקומית כמו דבש ושמן זית. זהו גם אזור נהדר לטיולים רגליים. שביל מסומן ומשולט מוביל מהכפר אל פסגת הדיאקוס (Dikeos).

הכפר ציורי מאד. אך מתוייר. ממליץ מאד על מסעדה בשם Taverna Zia.

גם הכפר הציורי אספנידו (Asfenidou) ראוי לביקור. הכפר שוכן גם הוא על מורדות הדיקאוס ומשקיף לים. נעים לטייל במעיינות שסובבים את הכפר הטובל בירק ובסמטאות הצרות בין הכפרים המסורתיים. כפרים נוספים שכדאי לבקר בהם הם הכפר הגדול קפלוס (Kefalos), ששוכן בדרום מערב קוס בסמוך לאחד החופים הכי יפים באי, ואנטימכיה (Antimachia), בו נותרה טחנת הרוח הפעילה האחרונה באי.

מומלץ צאת לטיול יום גם לבודרום שבטורקיה השכנה. עיר הקיט בודרום, הלוא היא האליקרנסוס. מרוחקת רק 45 דקות של שיט מקוס ויש בה מבצר מהמאה ה-15' שמשמשת כיום כמוזיאון לארכיאולוגיה ימית, תיאטרון עתיק מהמאה הרביעית לפנה"ס, מרינה יפה והרבה בתי קפה, מסעדות וחנויות.

קָלִימְנוֹס (Kalymanos)

. זהו אי הררי וצחיח ובו עמקים פוריים. אחת לשנה, אחרי הפסחא, נחוג באי "שבוע הספוגים"[, בו מביעים תושבי האי את הוקרתם לספוג הידוע גם בשם "זהב קלימנוס". אירועים אלה, כנהוג, מלווים בשירה, ריקודים ואכילת מאכלים מסורתיים. עיקר קסמו של האי הוא המפרצים המרהיבים, שמקיפים אותו סביב סביב. האי מושך מטפסי צוקים מרחבי תבל.

. ניתן לשוט לאיון הקטן טלנדוס (Telendos), הנקרא בטורקית Bozcaada. טלנדוס הופרד מקלימנוס ברעידת אדמה ב-554 לספירה.

היישוב העיקרי הוא הכפר הנושא את שמו של האי וממוקם על חופו הצפון-מזרחי. תושבי האי עוסקים בדיג ובתיירות, וכן ידוע האי בגפנים הגדלים בו וביין המיוצר בו. עוד ידוע האי בטירה הניצבת סמוך לנמל והדומה עד מאוד לטירת בודרום.

ניסירוס (Nisiros)

איי געשי מרהיב.

ניתן לבקר באי בסיור מאורגן היוצא מקוס. אם כי שווה להקדיש לו לילה. תיירים המחפשים שקט ושלווה נוחתים בטיסה לקוס ומפליגים לאי ניסרוס לחופשה רגועה ושקטה יותר. כאשר מגיעים מהים, נראית למרחוק הצללית של לוע רחב בפסגת ההר. כשעולים בכביש המתפתל מהים אל הלוע, ברכב, באופניים או ברגל, מריחים למרחוק את צחנת אדי הגופרית. על הדופן העליונה של הלוע נמצאים שני כפרים קטנים, שבתיהם צופים אל הלוע המעשן. בכפר ניקיה יש מוזיאון גיאולוגי קטן. במרכז הכפר נמצא עץ דולב עתיק. יש בו כנסיה קטנה ולידה מסעדה ובית קפה. כדאי לרדת אל שפת הלוע ואף לרדת לתוכו. המראה מרהיב. ניתן לחוש את החול החם. כדאי לסייר ברגל גם בכפר מנדראקי השוכן על צוק מעל הים, בפינה הצפון-מזרחית של האי. בכפר סמטאות צרות מאד, מתפתלות בין בתים מסויידים ולהם חלונות עץ עתיקים. בגינותיהם הקטנות גדלים שיחי בונגוויליה, הפורחים בסגול עז. מעליו נישאים חורבות של מבצר עתיק – פלאו קסטרו. המשקה המיוחד לאי הוא הסומאדה (Soumanda) – סירופ המוכן משקדים סחוטים, מרים ומתוקים, בתוספת מים וקרח.

פטמוס (Patmos)

זהו האי הצפוני ביותר בשרשרת האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים ושטחו 34.6 קמ"ר. חופיו מתפתלים לאורך 65 ק"מ והוא משתרע לאורך 12 ק"מ מצפון לדרום. הנקודה הגבוהה באי היא פרופיטיס איליאס (Προφήτης Ηλίας), וגובהה 269 מטרים מעל פני הים. האי הוא תוצר של התפרצות געשית לפני 10 עד 7 מיליון שנים, והתפרצות נוספת לפני 3 או 4 מיליוני שנים יצרה את האיים הקטנים במפרץ של סקאלה.

בקסטלי שמעל סקאלה נמצאים שרידים של יישוב עתיק, שהמוקדמים שבהם מתוארכים לשנת 2000 לפנה"ס לערך. על פסגת ההר שבמרכז האי, יש מבצר בוהק בלבן. המבקרים הלא רבים המגיעים לכאן, מטפסים אל ראש ההר, ברגל או ברכב כדי לצפות על המפרצים סביב.

פטמוס הוא יעד לעליה לרגל, הן עבור נוצרים אורתודוכסים והן עבור נוצרים קתולים. בשנות ה-70' משך אליו האי, ובנוסף למאמינים נוצריים, גם היפים, שבאו להתחבר לקטעים הרוחניים של האי.

האטרקציה העיקרית של האי הוא מנזר יוחנן הקדוש תאולוגוס.. מנזר זה מתנשא במלוא הדרו. צבעו אפור לבן ותוכו עמוס באיקונות, קישוטי זהב וכתבי יד עתיקים. בניית המנזר נמשכה מ-1088 ל-1093 וכללה חלקים מהחומה רבת הצלעות, את המגדלים, באר תת-קרקעית, חלק מהמגורים ואת הכנסייה המרכזית (קתוליקון). במאה ה-12' נוספו חלקים נוספים כל המבנים במנזר כמו גם הריהוט, חלק מהעיטורים ומציורי הקיר שופצו או הוחלפו מספר פעמים לאורך שנות קיומו.

במנזר מספר מבנים נוספים הכוללים מטבח, מאפייה ומחסנים ואלה נוספו בשלבים מאוחרים יותר. בסוף המאה ה-16' ובמהלך המאה ה-17' נבנו במנזר שמונה קפלות נוספות. בשנת 1700 לערך עבר המנזר תקופת פיתוח מחודשת בסגנון ביזנטי מאוחר, בעוד שהציורים נעשו לפי הסגנון שהתפתח בכרתים בתקופת השלטון הונציאני. סגנון זה הוא כיום השולט במנזר.

בספרייה של המנזר אוסף כתבי יד שהמוקדמים שבהם הם מהמאה ה-6', אוסף של 150 צווים ביזנטיים, לא פחות מ-14,000 מסמכים עות'מאניים מהמאות ה-16' עד ה-19', ספרים מסוף המאה ה-16' ואילך, וכתבים שונים בטורקית, רוסית, יוונית, לטינית ורומנית. אחרי הביקור במנזר, כדאי לסייר בסמטאות של העיר העתיקה, שנקראת "חורה", כמעט במו בכל מקום. הבתים צבועים בלבן והנוף הנשקף נהדר.

מערת האפוקליפסה שוכנת בכנסייה שבמנזר הנזירות הקרוי מנזר האפוקליפסה, והנמצא בחצי הדרך בין סקאלה לחורה. לפי המסורת, במערה זו הכתיב יוחנן הקדוש תאולוגוס לתלמידו פרוכורוס את תוכנם של ספר הבשורה המיוחס לו ושל ספר ההתגלות. סביב המקום הקדוש קמו במשך השנים מספר כנסיות, קפלות ותאי התבודדות.

ב-1999 הכריז ארגון אונסק"ו על חורה, על "מנזר יוחנן הקדוש תאולוגוס" (Μονή του Αγίου Ιωάννου του Θεολόγου) ועל "מערת האפוקליפסה" (Σπήλαιο της Αποκάλυψης) כאתרי מורשת עולמית.

ניתן להפליג מפאטמוס לשני איים קטנים – ארקי וליפסי, הנמצאים במרחק של חצי שעה הפלגה.

קרפאתוס (Karpathos)

קרפאתוס הוא האי השני בגודלו בין האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים הנמצאים בים האגאי. הוא ממוקם בין רודוס לכרתים, בים הקרפאתי, הקרוי על שמו. יש בו עשרות חופים ומספר רב של מפרצים ובהם מים צלולים, שצבעם כחול-ירוק. האי מצטיין בנופים כפריים, צוקים נישאים והרים המשתפלים לים. יש בו דרכים צרות ומפותלות החולפות בין טחנות רוח, יערות אורן ושרידים עתיקים.

שדה התעופה של קרפאתוס נמצא בדרום האי, במרחק 13 ק"מ מהעיר פיגאדיה (Pigdaya). אל האי קרפאתוס ניתן להגיע בטיסות מאתונה, רודוס, כרתים וקאסוס. בעונת התיירות, הנמשכת מאפריל עד אוקטובר, ניתן להגיע גם בטיסות שכר מיעדים שונים באירופה. מעבורות מגיעות לאי מנמל פיראוס, דרך כרתים ורודוס. אל רוב הכפרים באי ניתן להגיע בכבישי אספלט. באי חופי רחצה רבים, שאל חלק מהם ניתן להגיע רק בדרכי עפר או בשייט.

החלק הדרומי, שם נמצאת גם עיר הבירה, מאוכלס יחסית והחלק הצפוני מאוכלס בדלילות, מה שמשאיר הרבה שטח פנוי לנוף, טבע ושרידים היסטוריים. מרבית המטיילים שבאים לדיפאני, עושים זאת ללא רכב שכור. פשוט יוצאים ל"טיולי כוכב", ונעזרים בהקפצות של רכב או סירה. הקיץ כאן חם, השמש יוקדת. אין כמעט מים זמינים לאורך השבילים. זוהי שעתם של הנופשים במפרצים היפים שמימיהם בספקטרום הרחב שבין כחול לירוק, עם סקאלה שלמה של צבעי טורקיז. מרבית המידע הזמין באינטרנט, מספר על חופי רחצה מפנקים, בעוד שאני מוצא במסלולי ההליכה (הלא קלים), את העיקר.

כדאי לבקר בשרידי העיר העתיקה של פיגדאיה ולשוט מכאן לחוף Apella, שנחשב לאחד היפים באי. הדרך הנוחה ביותר להגיע לכאן היא בסירה. הדרך היבשתית ברובה אינה סלולה ומלאה במהמורות, ו-18 הק"מ לכאן מפיגדיה יארכו כמעט שעה. לא הרחק משם נמצא חוף קירה פאנאיה (Kyra Panagia). לאורך החוף פעורות מערות סלע ומעליו נשקפת כנסייה ציורית. מעט דרומית מכאן מצוי חוף אחאטה (Achata), שבו ניתן לשחות למערות הסלע בים. בין שני החופים הללו אפשר למצוא מפרצונים בתוליים ולגונות חבויות. עם קצת מזל, ניתן לחזות בכלב הים הנזירי.

כפר מנטס (Menetes) היפה, שוכן על צוק תלול, במרחק של 8 ק"מ מעל פיגדאיה. זהו כפר ציורי ומסורתי עם בתים בסגנון נאו-קלאסי, משוחים בצבעי פסטל וכנסיה ביזנטית מרשימה.

לא הרחק ממנו, בחוף המערבי, נמצא הכפר פיניקי (Finiki). זהו כפר דייגים (לשעבר). מזח קטן, כמה סירות, מעט מסעדות וטברנות. כדאי לעבור דרך קאטו לפקוס (Kato Lefkos) והאקוודוקטים הרומיים, ולהגיע לכפר מסוח'ור (Mesochor) בו ישנם בתים צבועים בלבן ובכפר הסמוך ספואה, ממנו מובל דרך לחוף הגיוס ניקולס.

מצפון לפיגדאיה ישנם כפרים הרריים שופעי מים, ששמרו על צביון אותנטי: אפרי, וולאדה, אותוס ופילס. אפרי (Aperi) שימש כבירת האי בשנים 1700-1892. בתיו הראוותניים של הכפר נבנו על ידי מהגרים עשירים שחזרו מארה"ב. סמטאות הכפר אפרי צרות מאוד, עד כדי בעיית מעבר לשתי מכוניות. באותוס (Othos) נמצא מוזיאון אתנוגרפי קטן. ניתן ללכת מכאן ברגל לחוף אחאטה.

הכפר האטרקטיבי ביותר הוא אולימפוס, אליו מובילים שבילים יפים. הכפר, שדומה מעט לקן של נשרים, תלוי על אוכף בין פסגות, על הרכס החשוף של הר פרופיטיס אליאס, הר מרשים שנקרא על שמו של אליהו הנביא, על שום הכנסייה שנבנתה על פסגתו. מעליו ניצבת שורה של טחנות רוח. והבתים נעולים מנעולי עץ. מיקומו הנסתר והמבודד של הכפר במרומי ההר היה מקום מפלט לתושבים, שהעתיקו לכאן את ביתם. כפר הדייגים דיאפני הנמצא לא הרחק (8 ק"מ) בחוף המזרחי, סבל במאות 7'-8' לספירה מהתקפות בלתי פוסקות של פיראטים סרצניים (מוסלמים), משום כך, תושביו ברחו להרים והקימו את הכפר במקום המרוחק והבלתי נגיש הזה.

חג עליית הבתולה מריה, פסטיבל דתי גדול, נערך באי כולו כל שנה ב-15' באוגוסט. כנסיות רבות ברחבי האי חוגגות, במיוחד בפיגאדיה, דיפאני ואולימפוס. החגיגה בכיכר הכפר באולימפוס היא מסורתית מאוד. בפסטיבל באולימפוס הנשים מגיעות בתלבושות מסורתיות, ואילו הגברים מנגנים בכלי נגינה מסורתיים והקהל יוצא בריקודים. כדאי לחוות אם נמצאים בעונה זאת של השנה.

העיירה דיפאני משמשת כמרכז לטיולי רגל. נמליץ כאן במיוחד על מלון דורדונה (Dordona) הפשוט והנוח, בבעלותו של יורגוס. בניגוד לאתרי הנופש שבדרום, מרבית המלונות בצפון הם פשוטים, כמעט ספרטניים, המיועדים לכאלו

הצעה למסלולי הליכה

יום מס' 1

נסיעה באוטובוס, או על ידי יורגוס, אל הכפר הנטוש למחצה אבלונה (Avlona). הליכה לאתר הארכיאולוגי Vroukounta ובו כנסיית יוהן הקדוש (Agios Ioannis), הנמצא בערה. במקום בריכה ביזנטית החצובה בסלעים. אידיאלית לשכשוך. הליכה רגלית אל חוף ונדנה (Vananda beach) וממנה הליכה לדיפאני . אורך המסלול 15 ק"מ, אורך כשש-שבע שעות הליכה.

יום מס' 2

הליכה מדיפאני לכפר הנטוש טריסטומו (Tristomo). בדרך צופים על פני מפרץ מרהיב, המזכיר בצורתו פיורד. ממשיכים לחוף טריסטומו, משם, בסירה מפליגים בסירה, המתואמת מראש, חזרה לדיפאני אורך המסלול 15 ק"מ, אורך כשש-שבע שעות הליכה.

יום מס' 3

זהו טעמי היום האטרקטיבי ביותר. הפלגה בסירה אל האי הקטן סאריה (Saria). בדרך הסירה עוצרת במערה, שצבע המים מעניקים לה גוון של טורקיז. במערה ניתן לשחות. העבר גידלוב אי הזה בקר. חוצים את האי בהליכה. שם עוברים כפרים נטושים ושרידים עתיקים. כמו כן, את מגורי הפיראטים. הסיור מסתיים בחוף ים נהדר. אידיאלי לשחייה ולפיקניק. אורך המסלול כ-8 ק"מ. אורך כארבע שעות.

ראו באתר זה: הפיראטים (בהכנה).

יום מס' 4

נסיעה באוטובוס אל הכפר אולימפוס (Olympus),ש הוא ללא ספק היפה באי. משם מטפסים אל הר הנביא אליהו (Prophet Elijah), שגובהו 730 מ' ונשקף ממנו נוף נהדר. חזרה לכפר וממנו הליכה אל דיפאני. ס"ה הליכה 14 ק"מ.

יום מס' 5

נסיעה באוטובוס לאזור ארגוני (Argoni), מם הולכים רגלית אל אולימפוס. לאורך הדרך, נשקף מראה מרהיב של מפרצים. משם הולכים לאולימפוס ונוסעיםב אוטובוס אל דיפאני. אורך המסלול 15 ק"מ