זאגרב היא הבירה הפוליטית, הכלכלית והתרבותית של קרואטיה והעיר הגדולה במדינה. בעבר, היתה העיר השנייה בגודלה ביוגוסלביה (אחרי בלגראד) ונחשבה לבירה התרבותית של הפדרציה. יש בה ארבעים מוזיאונים ועשרה תיאטראות. כאן הוקם התיאטרון הראשון ביוגוסלביה (שפתו גרמנית) וכאן גם הוקמה תחנת הרדיו הראשונה בבלקן.
זאגרב הינה עיר נעימה. אין לה את ההדר של וינה ולא את הפאר של פראג. גם לא את הזוהר של בודפשט, אבל יש בה מעט מניחוחה של אירופה הישנה והטובה: ככרות רחבות-ידיים, שדרות יפות, גברים מעונבים ונשים לבושות הדר. הבתים מפוארים למדי, אך לא מיוחדים – לא היסטוריים ולא מודרניים; חלקם מוזנחים מעט. רבים בנויים לבֵנים ומצופים טיח בדמות קורות אופקיות, תכופות הטיח מתפורר בפינות. אומרים שהיא דומה לדבלין. זוהי עיר אינטלקטואלית, המתורבתת ביותר ביוגוסלביה משך שנים רבות. ביוגוסלביה של פעם נחשבה לעיר של קליקות וסנוביזים.
הגגות משופעים, חלקם מכוסים ברעפים דמויי קשקשים מעוגלים, מעץ או מחרס. בתחושה הכללית, העיר הזאת מוזרה: הבתים, העצים, השפה, האנשים. הכול מתערבב: רומנסקי וגותי, השפעות אוסטריות וונציאניות, דולב וערמונית, שדר ואלון. באביב יפה לראות פריחה משגעת של ורדניים בלבן ובורוד, של מגנוליות באדום ובלבן, ושל ויסטֶריה בסגול. גם בסתיו יפה כאן. והי תקופה נעימה במיוחד. אירופה, אוקטובר הוא ממש סתיו ללא נוכחות אגרסיבית של אוגוסט, כפי שמוכר בארץ. אפשר לפסוע על מדרכותיה של זאגרב, לדרוך על מצעם הרך של העלים, להתבונן במגוון הצבעים החמים הנוכחים בכל מקום. תחושה של מלנכוליה נעימה.
ההיסטוריה של העיר, שהתפתחה משתי הערים קפטול וגרדץ, מתחילה במאה ה-11 ובמשך מאות השנים ידעה כיבושים, קרבות ודם רב. בעשור האחרון, אחרי שהמלחמה האחרונה הסתיימה, מקווים במדינה הפצועה להתחדשות ושלום, ואכן, זאגרב הפכה להיות יעד לתיירות מרחבי העולם, אם כי לטעמי יהם באים אליה בעיקר כבסיס יציאה לאטרקציות אחרות, כמו סלובניה או פליטוויצה. סמלה של זאגרב הוא טירה בעלת שלושה צריחים, על אחד מהם ירח ועל השני כוכב. השער פתוח ומזמין את כולם להיכנס לעיר. הסמל השני הוא מגן העיר, ובו שלושה ראשי דובים ומין של שועל. המגינים שעל גג הכנסיה מייצגים את חמשת המחוזות של קרואטיה, כשלכל מחוז הסמל שלו, המאפיין את האזור.
· בפינת הכיכר באנה ילצ'יצ'ה (Trg Bana Jelacica) בבית מספר 11 (לשכת התיירות), אפשר לקבל מפות ומסלולים בעברית.
· כרטיס זאגרב – כרטיס מוזל המיועד לתיירים בלבד. מקנה נסיעה חינם לשלושה ימים, והנחות של עד 50 אחוז במוזיאונים, אירועי תרבות, דיסקוטקים ומועדונים. נמכר בבתי המלון ובבאנה ילצ'יצ'ה.
העיר מורכבת משלושה חלקים: העיר העליונה Kaptol + Gravec; העיר התחתונה והעיר החדשה ביותר, הפרושה סביב המרכז.
העיר העילית Gornji Grad
החלק המעניין יותר בעיר. עולים אליה בפוניקולאר, קצת מערבה מכיכר הרפובליקה. זו העיר העתיקה. בעבר היתה מוקפת חומות, בהם נקרעו ארבעה שערים, אך במאה ה-18 החומות נהרסו ונבנו ארמונות תחתם. רוב בתי העיר העתיקה היו שייכים לאצולה הקרואטית במאה ה-18. בכניסה לעיר העלית ה Habernik--מגדל פעמונים, בסמוך לשער. בעבר היה מצלצל בכל ערב ומכריז על תחילת העוצר, כיום הוא מצלצל בצהרים. סמוך לשם נמצאת כיכר Katarinsk ובה כנסיית הישועים Sv. Kterine. יסודותיה הונחו במאה ה-17 וסגנונה בארוק. בהמשך מגיעים ל Jezuitski Trg– בה מזרקה וגלריה לאומנות מודרנית. במקום היה בעבר סמינר ישועי. ממשיכים הלאה ומגיעים Kaminita Vrata– שער האבן, מהעתיקים בחלקי הביצור המקורי. בהמשך מגיעים לכיכרRadičev ובו כנסיית Sv. Marka, בה הגג המצולם ביותר בעיר, עשויי אריחים צבעוניים המייצגים את קרואטיה סלובניה, דלמטיה וזאגרב. ב-1937 מונו מיטב אומני יוגוסלביה – הפסל מסטרוביץ' והצייר קלקוביץ', לשפץ את הכנסיה והתוצאה מרהיבה, גם עבור מי שחייו וייסוריו של ישו אינם מדירים שינה מעיניו.
ככר סנט מרק קשורה באחד המאורעות החשובים של קרואטיה: ב-1573 מרדו הקרואטים בראשו של Matija Gubec, נגד דוכס אכזר בשם Franjo Tahi. גובק רצה ליצור דמוקרטיה של איכרים תחת שלטונו של מאקסימיליאן השני ומרד זה התפשט במהירות. סימן הזיהוי של המורדים היה ענף של עץ. המנהיגים היו מציירים עיגול גדול בתוך הכיכר וכל מי שרצה להצטרף למרד היה נכנס לעיגול מרים את ידו ונשבע. הממסד נבהל כל כך מהיקף המורדים ושתל את נציגיו בתוכם. אלו הפיצו שמועה שהתורכים תוקפים את הכפרים של המורדים שנותרו חסרי הגנה. רבים פרשו ומיהרו לכפריהם והנותרים היו מעטים וחסרי נשק ולכן לא יכלו להתמודד עם החיילים המקצועיים. לאחר מכן נערך טבח "באלקני" במורדים, גובק הוצא להורג בטקס חגיגי בזמן הקרנבל בזגרב. שמו לו כתר ברזל על הראש הביאו אותו לכיכר סט' מארק, והמליכו אותו לפי כל הכללים. לאחר מכן חיממו את הכתר עד שלהט והניחו חזרה על ראשו שמיד אחר כך נקטע. לגובק אין קבר אך הוא אחד מגיבורי העם הסלאבים. על קברו של הדוכס, אויבו, כתובת המספרת שהוא מזיע בגיהנום.
זוהי רק תחילתו של הסיור. אפשר להמשיך מכיכר רדיצ'ב צפונה, דרך רחוב Demetrova Ulica, למוזיאון הטבע ובו תצוגה זואולוגית יפה. משם ממשיכים עד ה- Popov Toranj- – מגדל הכומר. בעבר היה חלק מהביצורים הישנים ובהמשך הפך למגדל תצפית. משם ניתן לחזור לכיכר הרפובליקה. מומלץ לעבור דרך השוק המקומי ומשם ומשם ל- Kaptol– רובע יפה של רחובות צרים עם קתדרלה, ארמון בישוף מבוצר ושרידים מימי הביניים. כיכר שבמרכזה מזרקה מרשימה, העשויה משיש לבן. בראשה פסל מוזהב של מריה הקדושה, ומסביבה ארבעה פסלי מלאכים מוזהבים. את המזרקה בנה אנטו פרנקורן ב-1873. לאחרונה עבר המקום שיפוץ. הקתדרלה – כנסיית סנט מרי – נבנתה במאה ה-11 ושופצה בסגנון נאו-גותי. יש בה ויטראז'ים, בימת מקהלה, ובימת דרשה משיש, הנתמכת על פסלו של מלאך.
בלהב של העיר נמצאת כיכר ילצ'יק, מי שדיכא, בשירות ההבסבורגים, את אביב העמים ההונגריים ב-1848. מיד לאחר מותו ב-1859תכננו להקים מונומנט לזכרו. לאחר שנאסף הכסף, הקימו ב-1866 פסל לזכרו. כאשר רעם התותח התאספו אלפי אנשים. עם עליית הקומוניזם הסיר טיטו את הפסל וזה הוקם מחדש לאחר העצמאות, אך בהבדל קטן, ידו איננה מכוונת עוד לכיוון הונגריה אלא לסרביה….
העיר התחתית
לאחר רעידת האדמה של 1880, נבנתה בצורת "פרסת סוס" של גנים ומבני ציבור. בלבה של העיר נמצאת ככר סטרומאייר(Strossmayer) , גיבור לאומי, בן המאה ה-19, שתמך בשחרור הקרואטים מהאוסטרו-הונגרים ושאף לאחוד דתי בין הקרואטים והסרבים (קתולים ואורתודוכסים). פסלו בכיכר נעשה על ידי מסטרוביץ'.
קצת צפונה לכיכר נמצאת הגלריה לאומנות מודרנית. ממול נמצאת האקדמיה היוגוסלבית למדע ואומנות. מוסד שהוקם על ידי סטרוסמאייר ונראה כארמון רנסנס. שמשם ממשיכים ל- Trg Zrinskog כיכר יפיפייה על שמו של המצביא ניקולה זרינסקי (Nikola Subic Zrinski), עם פסלים, מזרקות, מרחבי דשא גדולים, פרחים צבעוניים ושדרת עצים ובהם מסלולי הליכה. מקום מצוין לשיטוט רגוע ומנוחה. זוהי הכיכר הראשונה בעיר ונבנתה בשנת 1882. לפני כן שימש השטח לשוק הבהמות.
מעניין מכול המוזיאונים הוא המוזיאון האתנוגראפי ובחזיתו פסל של מסטרוביץ', "מקור החיים". בתוכו לבוש מסורתי של כל חבלי המדינה, כלי נגינה ושחזור של בתי איכרים מאזורים שונים.
בית הקברות
זית הקברות מירוגז' מקף בחומה ומשמש כמוזוליאום לעשירים. זהו בית קברות יחודי ויפהפה, בסגנון אנגלי, המוקף מגדלי עמודים וקשתות. יחודו העיקרי של בית הקברות הוא ששוכנים כאן זה לצד זה מוסלמים, נוצרים ויהודים. הרעיון הכללי אומר, שכולם שווים במותם ולכולם אלוהים אחד. באגף היהודי מוצאים כתובות עבריות, מגיני דוד ועוד. היות ובית הקברות מלא, מת שלא שולמה עבור אחזקת אחוזת קברו במשך עשר שנים, מוצאת גופתו לשריפה והחלקה נמכרת לאנשים אחרים. כך שכיום, בית הקברות מעורב. הקבורה היא בארונות והחלקה – משפחתית.
בפינת החלק היהודי – פסל שנתרם על ידי אחת המשפחות, לזכר יהודי קרואטיה שנספו בשואה. במצבות רבות, בחלק הקתולי של בית הקברות, מחרות מגן דוד ליד תאריך הלידה וצלב ליד תאריך המוות. ישראלים רבים טועים לראות בכך עדות לאדם שנולד כיהודי, אך מת כנוצרי. לא מדובר כאן על המרת דת, אלא על קברו של נוצרי, שמדמה את עצמו לישו, שגם הוא נולד כיהודי, אך מת כנוצרי.
לאחר הסיור עתיר האומנות וההיסטוריה, כדאי לסעוד שניצל וינאי אמיתי, שעשוי מבשר עגל ולא מעוף והוא מוגש עם תפוחי אדמה וכרוב כבוש. כדאי לקנח באפל שטרודל מסורתי ולצדו קפה מעוטר ב"שלאג" (קצפת).
עוד אתרים
בנוסף לכל אלו, כדאי לבקר גם בגנים הבוטניים, בסטודיו של איוון מסטרוביץ', הפסל הלאומי שעד היום רוחשים לו כבוד רב. במוזיאון מאות פסלים. בסטודיו, בו עבד וגר האמן במשך כ-20 שנה, אפשר למצוא גם ציורים וליטוגרפיות פרי מכחולו.
סמוך לכיכר זרינסקי נמצא המוזיאון הארכיאולוגי. אוסף של 400,000 ממצאים ארכיאולוגיים מכל מיני תקופות, בעיקר מקרואטיה, וקצת מחוצה לה. האוצר העיקרי של המוזיאון הוא אוסף המטבעות והאוסף המצרי.
בלי יידישקייט אי אפשר: על קיר הבית ברחוב פראשקה 6, לכוון מגרש החנייה יש לוח זיכרון לזכר בית כנסת שהוקם בשנת 1867, אך במלחמת העולם השנייה נחרב עד היסוד. הוקם על ידי הקהילה היהודית שנותרה בעיר.
אם נותר זמן, אפשר וכדאי לנסוע עשרים ק"מ מערבה אל העיירה הציורית סאמובור (Samobor), שהצליחה לשמר את הארכיטקטורה המדיביאלית ואת אווירתה לאורך השנים. לאורך העיירה מתפתל נחל ובו שוחים שגי פורל. במקום מסעדות, חנויות למכירת עבודות יד, וסדנאות לייצור חרדל. מעת לעת מתקיימים במקום פסטיבלים. האירוע הססגוני ביותר מתקיים כאן דווקא בחורף הקרנבל, בערב הצום ממש, המושך לכאן מאות אלפי מבקרים.
למי שנותר מעט זמן, מומלץ לנסוע מכאן אל לובליאנה בירת סלובניה או לשמורת האגמים של פליטוויצה.
מפורסם מכולם מוזיאון האומנות – מימארה (Mimara). במקום 3700 תמונות.
הי,
אשמח לקבל המלצות על איפה כדאי לטייל( רצוי קרואטיה) בסוף אוקטובר, והאם מזג אויר נוח בתקופה זו?
ראו כתבתי על דלמטיה – אזו רהחוף הקרואטי. סוף אוקטובר קצת מאחור
אשמח מאוד באם תציע לי מדריך לטחול שלשבוע ימים גם בקרואטיה ובסלובניה
בתאריך 11.9 .
טיול לא מאורגן רק בקבוצה קטנה המטילים הן אני ובתי בת ה-10.
מחכה לתשובה תודה רבה .דפנה
לצערי אין לי כתובת של מדריך. אוכל להפנות אותך למי שיעשה לך אופרציה שלמה (בתי מלון, רכב, סיורים ומדריך)
האם זה בטוח לטייל ברכב שכור במונטנגרו?
בהחלט
שלום
רציתי לשאול אם יש טיול יום מחוץ לזאגרב באנגלית או בעברית ולאן מומלץ לנסוע.
סעו ליומיים לפליטוויצה או לבלד
שבת שלום.
אני נוחת בזאגרב ב 18 לאוקטובר וחוזר ב 21.
מה היית ממליץ לי לעשות בשישי שבת וחצי מראשון לעשות מלבד זאגרב.
פליטוויצה
נוסעים לזאגרב ב26 לדצמבר עד ה1 לינואר. נשמח לקבל פרטי מדריך מקומי שיסדר לנו הכל כולל סיורים
אנחנו 2.
כתבי לי למייל [email protected]