כתב: גילי חסקין
אוקטובר 2017
פגשתן אותן בעמודי הפייסבוק, או בצמתים, אוחזות בשלטים. "נשים עושות שלום". אינני מתלהב מההתארגנות המגדרית הזאת. למה דווקא נשים? מדוע לא אנשים"? אבל אי אפשר שלא להעריך אותן על כך. בזמן שאני יושב בחדרי הממוזג ומקליד את הפוסט הזה, הן מטריחות עצמן לקצווי ארץ, עומדות חשופת בשמש וקוראות לעשות מעשה. ניסיתי להבין מה המסר שלהן, כדי להזדהות איתן, או למצער, כדי להסתייג מהן.
לדאבוני, לא הצלחתי להבין מה בדיוק. עד שראיתי אותן שלשום, בריאיון טלוויזיוני, מצהירות ש"המסר אינו פוליטי? (לעשות שלום זה לא עניין פוליטי?). אם לא די בכך, הן טוענות שיש ביניהן ערביות ויהודיות, מתנחלות ושמאלניות. תיבת נוח של ממש. כדוגמא, למסר הפוליטי שלהן הן הזכירו שיהודה גליק, צועד יחד איתן. כן, ח"כ יהודה גליק מהעליות הפרובוקטיביות להר הבית. גם הוא רוצה שלום. להבדיל מהן, ליהודה גליק יש אמרה צלולה וברורה: הוא קורא לסיפוח כל שטחי יהודה ושומרון.
ציפיתי שהמראיין יחלץ מהן איזו שהיא אמירה. אך לשווא. נהדר. כולם רוצים שלום: אבו מאזן רוצה שלום ובצלאל סטמוריץ' רוצה שלום. איילת שקד רוצה שלום ומוחמד דחלן רוצה שלום. אפילו מיקי זוהר, שקורא לספח את השטחים, מבלי לתת לתושביהם זכות בחירה, גם הוא רוצה שלום. אם כולם מאוחדים סביב הרצון העז בשלום, אז למה אין שלום?
התקשרתי לידידה שלי, דעתנית ולוחמנית, החברה בתנועה הזאת. שאלתי אותה למה הם קוראים? היא השיבה לי: "לשבת למשא ומתן"? ניסיתי לשאול "סביב איזה רעיון"? לא הצלחתי לקבל תשובה. המשא ומתן נתקע. לטעמי הוא נתקע בעיקר משום שהערבים דחו כל התעה שקיבלו, כולל הצעתו הנדיבה עד להפתיע של אהוד ברק, או הצעתו הנדיבה יותר של אולמרט. לדברי פרופ' שלמה בן עמי, ערפאת אפילו לא קרא את מתווה קלינטון. ועדיין, יש לי טענות גם לצד היהודי. אני חשוב שהדרישה שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית, היא קנטרנית. לטעמי, איננו זקוקים להכרה כזאת. אני סבור שההתנחלויות הן מכשול לשלום ויש להקפיא את הבניה בהן לאלתר. הצעתי להתחיל בדרישה המינימלית הזאת: לדרוש משהו מההנהגה הפלסטינית (כאילו שהם מקשיבים) ולדרוש משהו מההנהגה הישראלית. אבל אפילו לכך לא מצאתי הסכמה. לא חלוקת הארץ, לא הקפאת התנחלויות. שום מסר שיכול להפר לרגע את האידיליה ששוררת בין הערביות לבין המתנחלות. בין חסידות תמר זנדברג, למעריצות איילת שקד.
ברגע שאתה מביע דעה, אתה מסתכן באנטגוניזם. עלול לאבד חלק מאהדת הקהל. מדוע לומר משהו מחייב? הרי עדיף לשחות במים החמימים של הקונצנזוס. להיות כזה "מאמי". רגע, בעצם יש להן מנהיג פוליטי. יש להם משהו שבנה כך את הקרירה העיתונאית שלו, מבלי להביע דעה נחרצת בשום נושא, וזכה להיות ה"מאמי" הלאומי.
קוראים לו יאיר לפיד.
גילי, אנו מקוות שהשאיפה לשלום אכן תהיה בקונצנזוס. לשם אנו מכוונות. ואם תהיה הסכמה כזו גם במוסדות השלטון, אז אולי יתיישבו למשא ומתן, ידונו בכל השאלות , בשאיפה שאז יגיעו להסדר. אנחנו איננו מכתיבות או דורשות דרישות לגבי תוכן ההסדר.
הי גילי- רבים ודאי יסכימו איתך. קשה מאד לעשות שינוי מחשבתי. תנועת נעש מציעה חדשנות מחשבתית משמעותית שקשה להבין אותה לעומק ברגע. זה תהליך. על כל מה ששאלת הסתייגת העברת בקורת יש תשובות. מזמינה אותך לשיחה נוספת עם מרחב פתוח לחשוב רגע אחרת…
עצם הבעת הדעה שלך מבהירה למה ככ זקוקים לנשים… אתה יותר ממוזמן להבין את הדברים שוב,אם זה חשוב או שאפשר להסתפק בעוד בקורת שלצערי משאירה את עם ישראל אדיש עלהכורסא בבית.