גילי חסקיןערך וצילם: גילי חסקין
תודה לגיורא (גיגי) לוין על תרומתו המשמעותית לריכוז החומר. חלק מהחומר שמופיע כאן עובד מחוברת למטייל בסקנדינביה, שהכין גיגי עבור מטיילי 'נאות הכיכר'.
נושאים נוספים הקשורים לטיול בסקנדינביה
ראו באתר זה: אייל הצפון, הסלמונים ודרכם המופלאה, שחפית הקוטב, הויקינגים; עולם האלים של אנשי הצפון; טיול באיי לופוטן; האי שפיצברגן
לצפייה במצגת תמונות בנושא: טיול לסקנדינביה
סקנדינביה – הקדמה.
סקנדינביה היא חצי אי בצפון אירופה , המכונה גם "ארץ הארי", בשל דמיון שבין צורתה במפה לבין אריה הפוער את לועו. זהו הינו כינוי כללי לשלושת ארצות הצפון של אירופה – דנמרק, שבדיה ונורבגיה[1].
הגדרה רחבה יותר כוללת גם את דנמרק (לשלוש המדינות אלו חברת תעופה לאומית משותפת בשם סקנדינביין איירליינס סיסטם — מערכת קווי תעופה סקנדינביים SAS). במובן הרחב של ההגדרה כלולות במונח "סקנדינביה" וארצות הצפון מדינות צפוניות נוספות- פינלנד, איסלנד ואיי פארו. בקובץ זה נתייחס רק לשלושת המדינות המוזכרות לעייל.
על איסלנד ראה: חומר קריאה למטייל באיסלנד.
המונח "סקנדינביה" הוכנס לשימוש רק במאות השנים האחרונות, כנראה בשלהי המאה ה 18. לשעבר כונתה רצועת היבשת המפרידה בין האוקיאנוס האטלנטי והים הבלטי (מדינות שבדיה ונורבגיה של ימינו ) מהכף הצפוני ועד לדנמרק בשם "סקאן" ומכאן מקור השם סקנדינביה. כך כונו גם העמים אשר ישבו בארץ זו. לדעת רוב החוקרים השימוש בו קשור לעליית של התנועה הפאן-סקנדינבית, שהייתה פעילה באותה התקופה. לפני כן, היה המונח "סקנדינביה" מוכר בעיקר לחוקרים קלאסיים כדוגמת חוקר הטבע הרומאי פליניוס "הזקן", ושימש לתיאור האזור הדרומי של חצי האי, בדגש על סקאניה, שהוא חבל הארץ הדרומי של שבדיה[2]. כאמור עם עליית התנועה הפאן סקנדינבית במהלך המאה ה-18, והתבססותה במאה ה-19, החל המונח לשמש כמתאר את שטחיהן של ממלכות דנמרק, נורבגיה ושבדיה. דבר זה התבטא במיוחד בשיריו של המשורר והסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן בשירים כמו "אני סקנדינבי" (1839). לאחר ביקור בשבדיה, הפך אנדרסן לתומך נלהב של התנועה הפאן סקנדינבית. במכתב ובו שיר שנשלח לאחד מחבריו, הוא כתב:"בבת אחת הבנתי איך קשורים השבדים, הדנים והנורבגים, ועם ההרגשה הזאת כתבתי את השיר מיד לאחר שובי: אנחנו עם אחד, אנחנו הם הסקנדינבים"!
תושבי ארץ זו היו ידועים במשך מאות בשנים בשם נורמנים (=NORTHMEN, אנשי צפון) או הויקינגים (= VIKINGS – נערי המפרץ). זהו עם עתיק, אשר מוזכר בכתבי היסטוריונים רומאים אם כי מעולם לא היה נתון תחת השפעת רומי.
המוצא המשותף של שלושת עמי סקנדינביה, כמו האזור הגיאוגרפי המשותף יצר מכנים משותפים רבים: חברתיים, תרבותיים, היסטוריים, כלכליים.
לאורך הזמן חוקרים רבים נהגו לראות את סקנדינביה כאזור הכולל את האזורים בצפון אירופה, אשר היו קשורים בקשר היסטוריה עם דנמרק, נורבגיה ושבדיה. בין המאה ה-12 למאה ה-18, בהפסקה של כמאה שנים במהלך המאה ה-15 במסגרת איחוד קאלמאר, שלטה שבדיה בפינלנד. בדומה לכך, האיים איסלנד ואיי פארו בין המאה ה-16 למאה ה-19 היו נתונים שליטה דנית. תושבי האי אולנד הם שבדים, והוא נתון לשיטה פינית החל משנת 1917. כל אזורים אלו, כאמור נחשבים היום כחלק מסקנדינביה.
מחוץ לצפון אירופה, ישנם אזורים נוספים אשר היו נתונים במהלך ההיסטוריה לשליטה סקנדינבית כמו טירת אוסו של דנמרק בגאנה ושבדיה החדשה של שודיה בצפון אמריקה. אזורים אלו לא נכללים בסקנדינביה משני סיבות, הסיבה הראשונה היא שהקשר ההיסטורי בין אזורים אלו לסקנדינביה התמצא בלא יתר ממספר עשורים של שליטה פוליטית סקנדינבית, וממעט התיישבות כזאת. הסיבה השנייה היא שאזורים אלו אינם מהווי חלק מצפון אירופה.
הגיאוגרפיה של סקנדינביה.
מבחינה גיאולוגית עוצבה סקנדינביה בתקופת הפרקמבריום – התקופה הגיאולוגית העתיקה ביותר שהחלה לפני כ 4.5 מיליארד שנה ונמשכה עד לפני כ 600 מיליוני שנים. הגיאולוגים מעריכים שהחלק העתיק ביותר בסקנדינביה – אותו מסיב (גוש) פאנוסקאנדי הוא בערך מלפני כ 2.6 מיליארד שנה. הגוש מורכב מסלעים קריסטילנים (גבישיים) שעברו מספר שלבים של קימוט והם הבונים את כל פינלנד, שבדיה ואת החלק הדרומי של נורבגיה ואת צפון דנמרק. במקומות רבים ניכרים בתצורה זו מחצבים חשובים כגון: נחושת, טיטן, ברזל, עופרת ואבץ. שרשרת ההרים בסקנדינביה הנמצאת באזור הגבול שבין שבדיה לנורבגיה של ימינו נוצרה בקימוט הקלדוני ( הקימוט אשר יצר את שרשרת ההרים לאורכה של נורווגיה, את רכסי ההרים העיקריים בסקוטלנד ובאנגליה, את רכסי הארדנים והסודטים במערב אירופה ועוד). התרחש בתור הסילור; התור השלישי בעידן הפליאוזואיקון. מ-440 עד 400 מיליון שנה קודם זמננו. והתופעה לוותה בפעילות געשית רבה ביותר. אולם מאז אותו קימוט נחשב הגוש הסקנדינבי כאחד האזורים היציבים ביותר על פני כדור הארץ.
תופעת הקרחונים.
מקור הקרח – כדור הארץ משנה את זווית הנטייה של צירו כלפי השמש. כתוצאה מכך אזורים מסוימים מקבלים פחות קרינה הגורמת לירידת הטמפרטורה והיווצרות קרחונים. קרחון חתוך, טרי, הינו בעל גון כחול בגלל שהקרח דחוס יותר, ולכן הוא משנה את זווית השבירה של קרני השמש.
פתיתי שלג הינם תחוחים, כעין זרועות כוכביות. כשנעים בשלג הזרועות נשברות בשל המשקל ונוצר מקפא בגובה של 30 מ'. העסק נדחס ומשקלו הסגולי גדל. היות וההצטברות היא במדרון, ברגע שיש מספיק דחיסה, נוצר וקטור המושך את השלג כלפי מטה בגלל משקלו העצמי. הנוף הטיפוסי הנוצר על ידי קרחונים באזורים הרריים – כדוגמת נורבגיה ומנגד סקוטלנד, מצטיין בביתור עמוק וחד.
לקרחון משמעות גיאומורפולוגית רק ברגע שהוא נע. חלקו הקדמי ככף בולדוזר, דוחף חומר קדימה וגורף עמו קרקע ובסופו של דבר נוצר עמק בצורת U (עמק קרחוני). קרחון יכול להתחיל לנוע ולהיעצר כי הוא סוחף כל כך הרבה חומר עד שהחומר יעצור אותו (בגלל וקטור החיכוך), או כי הגיע לגובה פני הים באזורו וייוצר עמק מלא קרח. עם תום תקופת הקרח, הקרח ימס ויווצר עמק הנקרא "קרקס קרחוני". חומר הסחף העוצר את הקרחון קרוי מורנה" ואם היא מקדימה את הקרחון היא תקרא "מורנה פרונטלית". אגם שנוצר בשקע שבו נע קרחון יקרא אגם קרחוני.
עמק תלוי נוצר כאשר שני קרחונים, גדול וקטן, גלשו, הקרחון הגדול היה בעל כוח התחתרות גדול בהרבה מזה של הקרחון הקטן שהצטרף אליו ומשום כך לאחר ההפשרה, נראה הקטן כ"תלוי". לקרחונים היתה השפעה ניכרת על העיצוב הנופי של חצי האי הסקנדינבי. בולט מאד ההבדל הטופוגרפי בין האזור הפנימי – רמה סחופה חשופה ולווחית אשר הקרחונים השאירו בנסיגתם, ובין החופים, שם נכנסו מי הים בעקבות הקרחונים לעמקים שהם יצרו בנסיגתם ויצרו מפרצים הנקראים פיורדים. "פיורד" היא מילה שהוראתה בנורווגית "מפרץ" ועם הזמן יוחדה בי אנשי המקצוע למפרץ הנוצר כתוצאה מגלישת קרחונים אל הים.
עומקם של הפיורדים עשוי להגיע עד ל 1200 מטר (סוגנפיורד). מול החוף יש איים רבים ובהרים הגבוהים מצויים קרחונים. למערכות הניקוז אופי קרחוני מובהק: הנהרות קצרים ויש בהם עמקים תלויים רבים. יש מספר עצום של ימות קרחוניות ולעתים אין פרשת מים מוגדרת בין אגני הנהרות.
הביצות, גם הן שריד קרחוני, מצויות בכל סקנדינביה ובעיקר בקיץ באזור הטונדרה הצפונית. קיים פוטנציאל הידרו אלקטרי רב אשר מנוצל בחלקו בלבד.
ההשתרעות של תקופת הקרחונים האחרונה "האחראית" ישירות על תופעת הקרחונים היתה מכסימלית בתקופה הגיאולוגית הידועה בשם רביעון (פלייסטוקן), אשר החלה לפני כ 2.5 מיליון שנים. מאז אותה תקופה התחילה תנודה של הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ והתחילו תקופות קרח (גלציאל) והפשרה (אינטרגלצייאל). בתקופת קרח מפלס המים באוקיינוסים יורד מאחר והקרחונים צוברים כמויות אדירות של מים; בתקופת ההפשרה יש הצפות עקב הפשרת הקרחונים. כיום אנו נתונים בתהליך כללי של אינטרגלצייאל.
ראו באתר זה: הקרחונים.
הגיאולוגיה של סקנדינביה וניצול מחצביה.
עיקר שטחה של סקנדינביה, ולמעשה כל פינלנד, שבדיה וחלקים ניכרים של נורבגיה, הוא גוש יציב ביותר המכונה השילד (המגן) הבלטי, אשר כמעט ואיננו נתון לדפורמציה גיאולוגית משתנה. השילד בנוי מסלעים קשים – גרניטיים בעיקר, וכן מסלעים מטמורפיים -כאלו שעברו שינוי. בעולם ידועים עוד כ שילדים נוספים כגון הלוח הבלטי, הלוח הקנדי, האוסטרלי,
האפריקאי, הברזילאי, הסיבירי ועוד, כשהתכונה המאפיינת את כולם היא יציבותם מבחינה גיאולוגית.
בשוליו המערביים של השילד הבלטי, באזור קו הגבול שבין מדינות שבדיה ונורבגיה משתרעת שרשרת הרים שהיא יחידה גיאולוגית שונה המכונה בשם "אורוגן" ( אורו בלטינית = הר). ממזרח ומדרום ללוח הבלטי ישנה יחידה גיאולוגית נוספת, שהיא בעצם אגן משקע גדול (basin) אשר התמלא בסחף ובסלעים על גבי שכבת הגרניט הקשה המרכיבה את השילד עצמו, כאשר בעומק של קילומטר ויותר מתחבר השילד הבלטי עם השילד הסיבירי הנמצא מזרחית לו. אגן המשקע הגדול הזה יוצר בעצם את הנוף המישורי של צפון גרמניה, פולין ומערב ברה"מ – אגן המכיל קרקעות בעלות פוטנציאל חקלאי רב ביותר.
יש לציין כי קימוט זה התרחש לפני אירוע נדידת היבשות וכמובן לפני היווצרות האוקיאנוס האטלנטי. אזור ההרים בנורבגיה היה בעבר גבוה יותר אך במהלך מיליוני השנים עבר תהליכים של בלייה וגימוד וכיום גובהם המקסימלי של ההרים הוא כ 2500 מטרים.
אגן המשקע כמעט ולא עבר שינויים גיאולוגיים מאחר וסלע הגרניט הקשה שמתחתיו יש בו כדי לשמש כשכבת מגן ובידוד כנגד כל התהליכים הגיאולוגיים שהתרחשו במרוצת השנים. היווצרותם של אגן המשקע ושל האורוגן (לפני הרמתו) מיוחסת לתקופת הפליאוזואיקון התחתון – לפני כ 550 – 600 מיליון שנה.
השילד הבלטי עצמו קדום בהרבה. הוא שייך לתקופת הפריקמבריום ומתוארך מלפני כ 1.5 – 2.6 מיליארד שנה. במהלך מיליארדי השנים עבר השילד היתוך רציני ביותר וכיום רובו נוף שטוח או רמתי עם הרבה מאד אגמים. במהלך כל ההיסטוריה הגיאולוגית שימש השילד היציב כבלם זעזועים, ואמנם אנו עדים באזור לתופעה שמסביב לשילד מתרחשים זעזועים גיאולוגיים (לדוגמא באיסלנד) אך השילד עצמו נישאר יציב.
המחצבים וניצולם.
ברזל
מצוי בעיקר בשבדיה, כשאזור הכרייה הגדול ביותר מצוי ליד העיר קירונה שבצפון המדינה. במכרה המרכזי של קירונה מצויים כ 70 ק"מ של תעלות תת קרקעיות, המחולקות על פני מספר קומות, ומכרה זה נחשב מהמודרניים מסוגו בעולם. עיקר הברזל המצוי באזור קירונה מקורו בעידן הפריקמברי – לפני כ 2 מיליארד שנה. פרט מעניין הוא שבמשך שנים ארוכות, כמויות כל כך גדולות של ברזל בקרבת הקוטב הצפוני השפיעו על מצפנים ומדידות פיסיות שונות, ויחסית לקח למדענים זמן ממושך כדי "לעלות" על בעיה זו ולפתור אותה. הברזל והפלדה השבדית נחשבים בעלי איכות גבוהה ביותר.
נפט
הנפט בסקנדינביה מצוי כיום בעיקר בים הצפוני, ובעיקר בשטחה של נורבגיה. הים הצפוני הוא ים רדוד בעיקרו ועומק מימיו מגיע בממוצע לכ 100 מטר, ולכן קל יחסית איתורם וניצולם של מרבצי הנפט בו.
התנאים העיקריים להיווצרות נפט – אשר כולם מתמלאים בהצלחה רבה בים הצפוני הינם:
א) סלעי מאגר שונים, אשר בהם יכול הנפט להתרכז. כדוגמא: סלעי גיר, אבן חול ושוניות.
ב) קרקע חרסיתית אשר מהווה מחסום תחתי לנפט ואיננה נותנת לו "לברוח" למעמקים.
ג) סלע כיסוי עליון שיימנע את בריחת הנפט ושטיפתו על ידי מי הים. כדוגמא: מלח, גבס או חרסית.
ד) צריכה להיווצר צורה גיאומטרית אשר תהווה מלכודת שבה ילכד הנפט.
כאמור – כל התנאים הללו מתמלאים בצורה אופטימלית בים הצפוני, וכמויות הנפט האצורות בו הן משמעותיות ביותר בקנה מידה עולמי. מציאתו והפקתו המסחרית של הנפט בים הצפוני הם הסיבה העיקרית והישירה לשבירת חרם הנפט של הערבים בתחילת שנות ה 70,
יש לציין כי לנורבגים, מציאת הנפט בים הצפוני היוותה שינוי רדיקאלי גם לעצמם וגם לשכניהם – בעיקר שבדיה – אשר התחילו "להתחשב" יותר בעמדתם של הנורבגים בעיניני חוץ כמאמר המפורסם – "בעל המאה הוא בעל הדעה". השבדים, שקודם בזו לנורווגים, החלו לכנות אותם בקנאה: "הערבים בעלי העיניים הכחולות"…
בהקשר לנפט ניתן לציין את העובדה שהשבדים גם הם גילו כמויות נפט מסחריות, מול חופיו המזרחיים של האי גוטלנד.
ניצול המרחב התת קרקעי.
מאחר ורוב שטחה של סקנדינביה מורכב מסלע גרניט קשה ויציב – לא קיימת בעיה בטיחותית בחפירת חללים גדולים בסלע וניצולם למטרות שונות. הדבר מנוצל בעיקר בשבדיה למטרות ושימושים שונים כגון: בסיסים צבאיים שונים החל משדות תעופה וכלה במעגנים, מבנים רגישים הן מבחינה צבאית והן מבחינה אקולוגית, תחנות כוח אטומיות והידרו אלקטריות, ולאחרונה החלו השבדים לנצל חללים אלו כמאגרי נפט תת קרקעיים, שאחדים מהם מכילים עד כ 200000 טון נפט!! מאגרי הנפט בנויים כולם מתחת למפלס של מי התהום כדי שאם תהיה בריחה של נפט כתוצאה מחלחול או סדקים בסלע, ישמשו המים כפקק טבעי. החיסרון היחידי של שיטת החללים בקרקע הוא בעלות הגבוהה של חציבתם ובנייתם.
האקלים בסקנדינביה.
האקלים בסקנדינביה מושפע בעיקרו מהרוחב הגיאוגרפי בו מצוי רוב האזור -מעל 55 מעלות רוחב צפון. ימי החורף קצרים וצפונית מחוג הקוטב אין השמש זורחת כלל במשך חלק מהחורף. ימי הקיץ ארוכים ומלאי אור ובחלק מהקיץ ידועה התופעה של שמש חצות – כשהשמש אינה יורדת מקו האופק במשך מספר שבועות רצופים. (תופעה זו מתרחשת במשך ששה שבועות – שלושה שבועות לפני ושלושה אחרי, מהיום הארוך ביותר בשנה, 21 ביוני) משקעים יורדים לאורך כל השנה אך הסתיו הוא הגשום ביותר. רוחות קבועות מכיוון דרום מערב הנושאות עמן אויר חם יחסית ולח מגיעות ללא הפרעה טופוגרפית לדנמרק, דרום שבדיה והחופים המערבים של נורבגיה וממטירות באזורים אלו משקעים רבים. הדבר קשור בזרם הגולף שהוא זרם של מים חמים אשר מקורו במפרץ מכסיקו ואשר משפיע על כל חופיה המערביים של יבשת אירופה. לעומת זאת צפון שבדיה ופינלנד נמצאות בצל שדרת ההרים המרכזית הנמצאת בין נורבגיה לשבדיה (הרי יוטנהיימן) והאקלים שם יבשתי – קר ויבש עם כמויות גבוהות של שלגים בימי החורף. חופי נורבגיה נהנים כאמור מזרם הגולף החם והנמלים שם חופשים מקרח במשך כל השנה. צירוף הרוחות החמימות יחסית עם המבנה ההררי גורם לירידת משקעים מוגברת באזור המערבי של נורבגיה וכדוגמא מקבלת העיר ברגן בממוצע רב שנתי למעלה מ 2300 מ"מ של גשמים.
בסקנדינביה ידועה גם התופעה הקרויה זוהר הקוטב הנצפית צפונית לחוג הקוטב בלילות שוכים רבים. זוהר הקוטב הצפוני, או בשמו הלועזי Aurora Borealis, הוא תופעה אופטית המתרחשת בקטב הצפוני (תופעה מקבילה מתרחשת גם בקוטב הדרומי). התופעה נגרמת כתוצאה מזרימת הרוח הסולארית (חלקיקים טעונים מהשמש) לכיוון כדור הארץ המוסטת לכיוון הקטבים עקב השדה המגנטי של כדור הארץ.
בעת התפרצות שמשית נפלטים מהשמש כמויות עצומות של חלקיקים, בעיקר פרוטונים ואלקטרונים. החלקיקים הטעונים נמשכים על ידי השדה המגנטי של הארץ ובעיקר אל הקטבים. בשדה נרשמת סערה מגנטית והתנגשויות החומרים הללו באטומים ובמולקולות של האטמוספירה העליונה של כדור הארץ מעוררות אותה לקרינה רבת עוצמה הנקראת זוהר הקוטב.
החלקיקים הטעונים חשמלית מעוררים אטומים בשכבות החיצוניות של האטמוספירה בגובה של 80 ק"מ, בגבול החלל והרבה מעל כל מטוס. מחול השדים השמימי הזה מביא לפליטת חלקיקי אור (פוטונים) באורכי גל שונים, אשר יוצרים את הצבעים הזוהרים ברקיע: החמצן מגיב הכי בקלות ופולט אור ירוק ומעט אור אדום, המימן והחנקן פולטים אור אדום וכחול. התופעה נראית מסביב לקטבים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני כמעט בכל לילה ללא ירח כשהשמיים נקיים מעננים.
עמים קדומים נתנו לזוהר הצפוני משמעויות דתיות מעמיקות, החל מזעם האלים וכלה בשבילים המראים לנשמות את דרכן השמימה.
מוזיאונים קטורים (open air) בסקנדינביה.
עוד בראשית המאה ה 19 הבינו הסקנדינבים, כמעט בו זמנית בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד, את החשיבות הרבה בשמירת "עולמם ההולך ונעלם" בכל הקשור בתרבותם ובמסורתם העתיקה. אין להם מקדש כרנך או פנתיאון. גם לא את כנסיית סינט פיטר. אך הם משמרים את מה שיש.
ראו גם: מוזיאון פתוח
במהלך המאה ה19 ניהלו השבדים והדנים "קרב" סמוי בשאלה מי יבנה את ה"מוזיאון הפתוח" הראשון – כשבתחרות זו מנצחים לבסוף השבדים אשר מקימים את המוזיאון הפתוח הראשון בעולם -בגני סקנסן (SKANSEN)אשר בפרברי שטוקהולם.
מספר שנים אחר כך מקימים הדנים את המוזיאון הפתוח הראשון בארצם – בכפר לנגבי (LYNJBI) אשר נמצא צפונית לקופנהגן.
הרעיון בהקמת מוזיאון פתוח נעוץ בעובדה שניתן להכשיר שטח גדול ופתוח, אשר יוכל להכיל מספר רב של מוצגים, בעלות קטנה ככל שניתן ואשר יתאים לביקורן של משפחות מכל המעמדות והגילים. אלו הם מוזיאונים אינטראקטיבים, בהם המבקר יכול להיכנס לתוך המוצגים, לגעת בהם ולעתים לצפות במלאכות הנעשות בסגנון "הימים ההם". לעתים אף לאכול ממאכלים שהיו מקובלים אז, שהוכנו באותן שיטות. כמו כן, אדם יכול להיכנס למוזיאון כזה כשהוא לבוש בגופיה בלבד, כשהוא דוחף עגלת ילדים ועוד.
אין ספק, שהעובדה שמוזיאונים אלו חשופים לפגעי מזג האוויר, מקשה על הטיפול השוטף במוצגים. הסקנדינבים תופסים את המקום הראשון בעולם במה שמכונה "שילוב של טיולי משפחות עם ביקור במוזיאונים" ולכן כיום, רוב המוזיאונים הפתוחים משלבים בגניהם פינות
משחקים ושעשועים לילדים, מסעדות ולעיתים אף גני חיות ומקומות מיוחדים לפיקניקים. יחד עם זאת, למרות העממיות שבהם, המוזיאונים הפתוחים הם מדויקים ביותר ועשויים בצורה מקצועית לחלוטין.
בשנים האחרונות, ובעיקר בדנמרק, יש נטייה לשימורם והפיכתם של מבנים שונים וישנים למוזיאונים, כגון בתי חרושת ישנים לטקסטיל אשר ירדו מגדולתם בשנות ה50 וה 60 של המאה. כמו כן נפוץ המנהג של הפיכת טירות וארמונות ישנים למוזיאונים – בשילוב עם הפיכת החצר שלהם למוזיאון פתוח או אתר שעשועים לילדים. כאמור מאופיינים המוזיאונים האלה בעממיותם ובגישתם הפתוחה לקהל הרחב.
רובם של המוזיאונים הקטורים ברחבי סקנדינביה, מכיל אוספים שונים של בתים מכל רחבי המדינה, בתים המייצגים את המחוזות השונים באותה הארץ, את סגנונות הבנייה השונים, ובתים שיש בהם כדי לשמר פלח היסטורי אופייני מאותו מחוז או אותה מדינה. בחלק מהמוזיאונים, מספר הבתים המוצגים יכול להגיע לעשרות רבות (כך למשל, למשל בסקנסן בשטוקהולם מוצגים למעלה מ 150 בתים)[3].
המוזיאונים הפתוחים המפורסמים ביותר בסקנדינביה מצויים באתרים הבאים:
דנמרק
לנגבי – מוגדר כמוזיאון פתוח קלאסי ובו בעיקר אוסף של בתים מרחבי דנמרק וכן מגרינלד (טריטוריה השייכת לדנמרק).ואיי פראו (טריטוריה שהיתה שייכת לדנמרק בעבר).
ליירה – נמצא מעט דרומית לעיירה רוסקילדה אשר באי זילנד. זהו אתר שימור ושיחזור ארכיאולוגי המשלב הסברים ודוגמאות אותנטיים של בעלי מלאכות שונים לאורך ההיסטוריה של ממלכת דנמרק.
ארהוס – בעיר מפורסם "מוזיאון העיר הישנה", וידוע שם בעיקר השביל הפרה-היסטורי אשר מרכז לאורכו את כל מימצאי החפירות הארכיאולוגיות אשר נתגלו באזור.
רוסקילדה – מוזיאון הויקינגים ובו ממצאים כולל סירות מימי הויקינגים. עקב רגישותם הרבה של המוצגים, מוזיאון זה הינו מקורה.
שבדיה
סקנסן – נמצא בשטוקהולם והינו המוזיאון הפתוח הראשון בעולם, (1891) והגדול בסקנדינביה. במוזיאון אוסף גדול של בתים מכל רחבי שבדיה, וכן מצוי שם גן חיות המכיל חיות אופייניות לאזור זה של העולם.
לון – מוזיאון פתוח, קטן בממדיו ובו אוסף קטן יותר של בתים היסטוריים.
נורבגיה
בנורבגיה קיים מוזיאון פתוח אחד, בעיר הבירה אוסלו, מוזיאון הנמצא בחצי האי ביגדויי, ואשר מהווה חיקוי קטן (ומוצלח פחות) לגני סקנסן אשר בשבדיה. יחד עם זאת, בחצי האי ביגדויי קיימים מספר מוזיאונים בעלי חשיבות היסטורית ומפאת חשיבות ועדינות מוצגיהם – הם מכוסים בגג:
1. מוזיאון קון טיקי המציג שתיים מסירותיו של החוקר תור היירדל: הספינה "קון טיקי" והספינה" רע".
2. מוזיאון ספינות הויקינגים המציג שלוש ספינות ויקינגים אשר נחשפו לאורך חופי נורבגיה בתחילת המאה הנוכחית.
3. מוזיאון פראם המכיל את אניית הקוטב המפורסמת אשר שימשה רבים מחוקרי הקוטב המפורסמים של נורבגיה, ביניהם אמונדסן וננסן.
4. המוזיאון הימי הלאומי שעיקרו תצוגה של התפתחות הימאות בנורבגיה.
בעיר ברגן שבמערב נורבגיה קיים מוזיאון פתוח, אשר משחזר את הבתים ההנזיאתיים אשר שימשו את הסוחרים הגרמנים במהלך המאה ה 12. רוב המוצגים בשכונה זו, המכילה מספר סמטאות במרכז ברגן, הינם משוחזרים. ראו גם: הליגה ההנזיאתית.
מאייהוגן – מוזיאון פתוח המצוי בעיר לילהמר ואשר עיקרו תצוגה אוטנטית של הבתים אשר היו מצויים בעבר והנמצאים בחלקם אף כיום בעמק שלמרגלות העיר.
המוזיאון קטן יחסית בשטחו אך שמור ומטופח להפליא והביקור בו נעשה בהדרכה מקומית.
המטבח המקומי
הדבר החשוב ביותר מבחינה גסטרונומית בסקנדינביה – והמוצא את ביטויו כמעט בכל מקום הוא: לתושב האזור לא חשוב בכמה כסף הוא רוכש את ארוחתו – תמיד זה צריך להיות טרי, נקי ונעים למראה.
כמובן שבמסעדות בכל רחבי סקנדינביה ניתן להשיג אוכל מכל מקום ומקום בעולם, אך אין ספק שהאוכל המקומי הוא זה האטרקטיבי. כאשר מדברים על "אוכל סקנדינבי" מתכוונים בעצם למאכלי ים שונים, סוגי בשרים שונים וסנדוויצ'ים; ונתחיל דווקא באחרונים.
סמורברווד – ""כריך פתוח" – אופייני בעיקר לדנמרק, ונחשב למאכל הלאומי הדני, אך כיום מועתק בכל ארצות סקנדינביה. זוהי פרוסת לחם גדולה כשעלייה פרוסים דברים שונים, בדרך כלל בשרים או דגים עם ירקות. בדרך כלל יש שלושה סוגים עיקריים של לחם: לחם חום, לחם לבן וכן סוג מסוים של לחם הנקרא "סרבראד" אשר משתמשים בו למריחת שרימפס או דג סלמון מעושן.
מנות דגים – מדינות סקנדינביה ידועות במאכלי הדגים שלהם, כארצות השוכנות לחוף ימים, ובהן ענף דייג עתיק יומין, מפותח ומודרני. כמעט תמיד הדגים הם טריים וטעימים, עקב הזמן הקצר העובר מאניות הדייג אל המטבח והשולחנות.
מאכלי הדגים המקומיים:
-plaice – מין דג שטוח – יכול להיות מוגש מבושל, צלוי או מטוגן בחמאה דנית, בליווי ירקות, או עם תפוחי אדמה אפויים או מבושלים, בתוספת לימון.
-eel – צלופח – מוגש בצורתו המיטבית כשהוא צלוי עם תפוחי אדמה והחמאה בה נצלה. תוספת רצויה היא הרבה חתיכות לימון. יכול להיות מוגש גם מבושל עם אורז ותבלין קארי. זהו דג עונתי וניתן למצוא אותו רק בחודשי החורף והאביב.
-cod – מבושל עם תפוחי אדמה, רוטב חרדל וחמאה מותכת. גם הוא דג עונתי.
שרימפס – לובסטר ויתר סרטנים: ניתן לאכול אותם בצורות רבות ושונות. נחשבים
כמאכל יקר וגם הם עונתיים.
סלמון מעושן – הטוב ביותר הוא זה המכונה בורנהולם. מוגש בצורתו המיטבית עם לחם, או עם תרד המלווה בביצה מקושקשת ואספרגוס.
-gravad סלמון הקרקעות – מאכל סקנדינבי אופייני. מוגש לא מבושל אלא מיובש עם מעט מלח, מעט סוכר, לחם וחמאה ורוטב קר העשוי משמן, חרדל וסוכר.
סוגי בשרים.
-frikadeller כופתאות בשר דניות – מוגשות בעיקר בתוספת קמח, ביצים, מלח ופלפל והרבה בצל, מטוגן בחמאה. מוגש עם כרוב אדום, תפוחי אדמה מבושלים
וחמאה.
סטייק דני – מוגש כשהוא פרוס בחתיכות גדולות עם תפוחי אדמה מבושלים ותבלינים.
בשר טלה – מוגש כשהוא מבושל או צלוי עם ירקות. נחשב כמאכל יקר.
סוגי עופות.
תרנגולת צלויה בתוספת תפוחי אדמה צלויים בחמאה עם מלפפונים חתוכים.
ברווז – מוגש כשהוא צלוי עם תפוחי אדמה ותפוחי עץ – או ירקות וחמאה.
הודו – מוגש מלוח או מבושל עם תוספות רגילות.
בשר צייד – זהו בשר עונתי ויקר הכולל צבאים, אייל צפוני וסוגים שונים של
עופות כגון: פסיון, שכווי, יונים וכו'.
[1] Scandinavia". Encyclopædia Britannica. 2009. Retrieved 2009-10-28. "Scandinavia, historically Scandia, part of northern Europe, generally held to consist of the two countries of the Scandinavian Peninsula, Norway and Sweden, with the addition of Denmark. Some authorities argue for the inclusion of Finland on geologic and economic grounds and of Iceland and the Faroe Islands on the grounds that their inhabitants speak North Germanic (or Scandinavian) languages related to those of Norway and Sweden."
[2] סקונה, לעתים גם סקניה (שבדית: Skåne), הוא חבל הארץ הדרומי ביותר של שבדיה.
סקונה הוא חצי אי שבולט בדרומה של שבדיה אל תוך הים הבלטי, כשהוא מהווה את קצהו הדרומי ביותר של חצי האי הסקנדינבי. מצר ארסונד, שהמשכו צפונה בקטגט, מפריד בין חצי-האי לבין דנמרק במערב. בצפון גובל החבל בחבלים הלנד וסמולנד ובצפון-מזרח בבלקיניה. יחד עם איי מזרח דנמרק יוצר סקונה אזור הקרוי "אזור ארסונד" (דנית: Øresundsregionen).
[3] ראו בהרחבה: גבי הורוביץ, ,עבר עכשיו – המוזיאונים הפתוחים של סקנדדינביה, מסע אחר,
גיליון מס' 10, עמ' 55 – 48.
כתבת רקע טובה למטייל "מתחיל" בסקנדינביה . לפני כחודש בקרתי בנורווגיה דנמרק . מדינות מופלאות ביופי הטבעי , האנושי והאורבני .
מ ק ס י ם, טיילתי ב- 3 ארצות סקנדינביה- וואו
גילי
מדהים ואיזה אלוף אתה.
אני רוצה לנסוע לשם וזאת נקודת התחלה טובה..
הרקע שניתן באתר… היה יעיל וטוב.
הקרחון בברקסדול-נמס. הדרך עד ל"קרחון" מדהימה וחינמית. בעיננו מספיק טיול שייט אחד.
באוסלו לקחנו הדרכה ליומיים על ידי בחור ישראלי. אפשרי באנגלית, עברית וישנה מדריכה ברוסית. הדרכה היתה דינמית ומותאמת להעדפותינו. איפשר להנות יותר מאוסלו. ד. א אפשרי גם בתקופות המושלגות
הרקע שניתן באתר… היה יעיל וטוב.
הקרחון בברקסדול-נמס. הדרך עד ל"קרחון" מדהימה וחינמית. בעיננו מספיק טיול שייט אחד.
באוסלו לקחנו הדרכה ליומיים על ידי בחור ישראלי. אפשרי באנגלית, עברית וישנה מדריכה ברוסית. הדרכה היתה דינמית ומותאמת להעדפותינו. איפשר להנות יותר מאוסלו. ד. א אפשרי גם בתקופות המושלגות
כתבה מעולה!
בנוסף, קרמבו הוא גם מאכל דני במקור ושמו Flødebolle. מגיע במספר ווריאציות של שוקולדים (לבן, חלב, מריר) וטעמים שונים (וניל, מוקה, תות, וכו'), ואפילו "תחתיות" שונות (עוגיה דנית, קרמל, מרציפן ועוד). הומצא כתחליף לגלידה שקר מדי לאכול בסתיו בחורף. קדם קרמבו לארץ וטעים יותר ממנו (מניסיון).
שאלה
אני רוצה לטייל בסקנדינביה ברכבות, היורל פס הוא גם לנסיעה בערים או רק מארץ לארץ?
תודה אתי
אפשר לנסוע ביורל פס בבתוך המדינות. מעיר לעיר. לא כל כך יעיל בנורווגיה
מתכנן לטייל בנורבגיה , שבדיה ודנמרק , בקיץ הקרוב , לתקופה של 25 ימים . נוחתים בקופנהגן .
האם אפשר לטייל עם רכב שכור לכל התקופה ?
תודה מראש !
בהחלט