קריאה למדריכים להחליף מקצוע

שינוי מקצוע – האמנם

כתוב גילי חסקין; 25-12-21

ראו גם: עמדתו של ניר קיפניס

עמיתי המדריכים, בארץ ובחו"ל.

לפני כשבועיים, יעץ שר האוצר, אביגדור ליברמן, למורי הדרך, להחליף מקצוע. מירב מיכאלי התבטאה ברוח דומה. הרשתות החברתיות רעדו מזעם. מעל גלי האתר, נשמע קולם של מדריכי תיירים בארץ ובחו"ל,  שהגיבו בנוסח זהה: "אני לא מחליף מקצוע". "שליברמן יחליף מקצוע".  על תסכולם המוצדק של עובדי התיירות, תפסו טרמפ מתנגדי הממשלה מסיבות אחרות.   אני מסכים שליברמן כשל בסגנון ומיכאלי יכלה להתנסח בייתר רגישות. אבל המוחי בשער,  לא פירטו ממה בכול זאת הם חושבים להתפרנס.

במארס 2020, קרס העולם שהכרתי. דומה היה ושמים התהפכו עלי. טיולים שהשקעתי מאמץ כדי לאסוף אליהם את הנוסעים, קרסו בזה אחר זה. חודשים של עבודת הכנה מאומצת ירדו לטמיון. בינואר 2021, דומה היה והשוק התאושש מעט, טיולים לאיחוד האמירויות צצו כפטריות אחר הגשם. עבדתי ימים כלילות, ללמוד, לכתוב, להכין נושאים להדרכה, לאסוף נוסעים מין הגורן ומין היקב ושוב הכול קרס. לאחר התאוששות בקיץ, קרה כך גם בספטמבר. לפני כשבוע, נאסרה הנסיעה לאיחוד האמירויות ושתי קבוצות בוטלו. אני כולי תפילה שמצרים לא תוכרז אף היא כ"אדומה" והטיולים הקרובים לשם לא יבוטלו. מכיוון שלא הכנתי לעצמי הדרכות בארץ, אני חושש שמשכורת החורף שלי אבודה. בניגוד לרבים, איני מאשים איש בזדון, או בטיפשות.

לא אהבתי את ההכרזה על איחוד האמירויות, כמדינה "אדומה". אבל בניגוד למרבית הגולשים אינני מבין הרבה בדרכים למניעת אפידמיה. שרי הממשלה מתייעצים במומחים בתחומם ונאלצים לקבל החלטות. חלקן שגויות. אחרות, בלתי פופולריות. ביקרנו את הממשלה הקודמת ואנחנו מבקרים את הנוכחית. סביר להניח, שלו ראשי מטה המאבק למען התיירות היו נכנסים לממשלה, במקומו של ליברמן (שלצורך הדיון יקבל את עצת הגולשים ויחליף מקצוע), יהיה לבכם סמוך ובטוח, שיגנו גם אותם. גם אני טוען לעתים ששרי הממשלה מגיבים מתוך בהלה. אבל סביר להניח, שלו הייתי במקומם והאחריות היה מוטלת עלי, גם אני הייתי מבוהל.

ההתקפות על הממשלה הולכות ומסלימות. לצערי, הן מקבלות רוח גבית ממתנגדי החיסונים ומבעלי תיאוריות הקונספירציה, שלדאבוני הרב, אנשי התיירות חוברים אליהם בחלק מההפגנות.. תהיה דעתכם על תפקוד הממשלה אשר תהיה, ברור הוא שאנחנו חיים בתקופה מטורפת. העולם של אתמול לא קיים יותר. יתכן שיתאושש תוך שנה, שנתיים או חמש. העתיד מי ישורנו?

אם לא נוכל להתפרנס, נצטרך להחליף מקצוע.

בשנות ה-80 עבדו אלפים בייצור סרטי צילום ובפיתוח תמונות. פרי פרג' לבדו העסיק חמישים עובדים. בראשית שנות התשעים, החלו להיכנס המצלמות הדיגיטליות ותוך מספר שנים הענף קרס ואנשים נאלצו לחפש עבודה אחרת. המעבר לעיתונות דיגיטלית, מוטטה לא רק את ענף הדפוס, אלא גם שברה את מטה לחמם של עיתונאים וצלמים רבים. המגזין 'מסע אחר', שהיה מאד יקר ללבי, עבר למתכונת דיגיטלית ועשרות העובדים שהעסיק, נאלצו לחפש דרך חדשה. בעוד עשור או שנים, ייסעו בכבישים מכוניות אוטונומיות ואלפי נהגים יאבדו את עבודתם. אני מניח שזה מה שיקרה לרבים מאתנו. אנחנו זכאים לדרוש תקופת "ריכוך", ליווי והכוונה בהחלפת מקצוע. אבל אין לנו שום זכות לצפות לכך שהציבור יחזיק אותנו לעולם ועד.

הדרכת טיולים היא כל עולמי. זו העבודה היחידה שהייתה לי בחיי. מאז אפריל 1977 אני מוביל מטיילים בדרכים. כול מה שלמדתי באקדמיה ומחוצה לה, קשור לטיולים. זהו משלח ידי, התחביב שלי והייעוד שלי גם יחד. אבל ברור לי שעלי להסתגל למציאות שהשתנתה. אינני מבקש רחמים ואני מסויג מקריאות ה"געוואלד" של כמה מעמיתי. מדריך צריך להקרין כוח ולא אומללות. בצוק העתים נאלצתי להמציא את עצמי מחדש. אכן, הטיולים בארץ וההרצאות, הן מבחינת הקומץ שלא יכול להשביע את הארי. מכיוון שכול ימי שילמתי ביטוח לאומי, אני מצפה לעזרה מהמדינה ואכן יבלתי . לא הרבה, אבל קיבלתי. אני סבור שמגיע לנו עוד עזרה. אני מוכן להפגין לשם כך, אבל ברור לי שהיא חייבת להיות מוגבלת בכסף ובזמן. המחשבה להחליף מקצוע, עושה לי רע, אבל בליית ברירה, היא אפשרות סבירה. אכן איני רואה עצמי מתמודד עם כתת בני תשחורת, שאין להם עניין להקשיב לי. אבל אילו הם החיים.

בין המכות שהנחיתה עלי הקורונה, היא גרמה לי להסכים עם ליברמן. הוא שגה בסגנון , אבל צדק במהות. אם לא נוכל להתפרנס מהמקצוע שלנו, ניאלץ להחליף מקצוע. כל כך כואב. כל כך נכון.