הרצאה על שבעת פלאי תבל

 שבעת פלאי העולם העתיק

מרצה: גילי חסקין

מדובר במבנים בעלי חשיבות מיוחדת אשר הוקמו בעת העתיקה באזור הים התיכון והוזכרו ברשימות בכתבים הלניסטיים שונים. מבנים אלו היו והיו פופולרים בקרב מטיילים ונוסעים בעולם העתיק.

הכיבוש היווני של חלקים נרחבים מהעולם הידוע במאה ה-4 לפנה"ס אפשר את גישתם של נוסעים הלניסטים לציוויליזציות של מצרים, פרס ובבל. יוונים רבים התרשמו רושם עז ממפעלי הבנייה המרהיבים בארצות אלו, ובכתבים שונים מהתקופה החלו להופיע רשימות המתארות אותם. רשימות אלו שימשו כמעין קטלוג של ההישגים האנושיים. ניתן לראות בהם גרסה מוקדמת של מדריכים למטיילים. לרשימת פלאי תבל היו גרסאות רבות, ביניהם פילון מביזנטיון, הרודוטוס וקלימכוס מקירניה. אך הבולטות בהן מיוחסות לאנטיפטרוס מצידון,  לרשימת הפלאים היו גרסאות רבות, הידועה והקדומה ביותר שנשתמרה היא של המשורר היווני אנטיפטרוס מצידון (סביבות 140 לפנה"ס), מחבר אֶפִּיגְרָמות (מכתמים), שנכתבו בעיקר על ידי מצבות. הרשימה מונה שבעה אתרים: הפירמידה של ח'ופו בגיסה, המגדלור של אלכסנדריה, הגנים התלויים בבל, הקולוסוס ברודוס, המאוזולאום של האליקרנסוס (בודרום של ימינו), מקדש ארטמיס באפסוס, פסל זאוס באולימפיה .

בגרסתו הקדומה של אנטיפטר, חומות בבל תפסו את מקומו של המגדלור, ובכתבים אחרים שקדמו לבניית הקולוסוס השלים שער עשתר את רשימת שבעת הפלאים. הקולוסוס מרודוס היה הפלא האחרון שבנייתו הושלמה, בשנת 280 לפנה"ס, והראשון שנחרב, ברעידת אדמה ב-226 לפנה"ס. בסך הכל, כל שבעת הפלאים היו קיימים יחדיו בעת ובעונה אחת לתקופה של פחות מ-60 שנה. לטעמי, ראוי היה להכליל גם את מקדש הורדוס ברשימה. מתוך הרשימה נותרה רק הפירמידה הגדולה של גיזה .

הרשימה נתנה השראה לרשימות נוספות שחוברו מהלך הדורות, כמו למשל, רשינת פלאי תבל של ימי הביניים ורשימות שחוברו בתקופה המודרנית במשאלים אינטרנטיים.

ההרצאה מספרת על המבנים השונים, על הדמויות הקשורות בהן, ואיך הם נראים היום.

ההרצאה מלווה במצגת