גילי חסקין
כתב: גילי חסקין
לכתבה שהתפרסמה ב-NRG לחצו כאן
קפריסין הינה ארץ קטנה יחסית, ובו זמנית ארץ חצויה – יוונית בדרום ותורכית בצפון. ארץ שמיקומה האסטרטגי הפך אותה ליעד למבקרים, עם כוונות טובות ופחות טובות, שיצרו בה מארג תרבותי עשיר ומגוון. רוב המבקרים בוחרים בדרום, וכתוצאה מכך פרחו בה מלונות חדישים וטברנות של מזון מהיר. יחד עם זאת, במעט מאמץ אפשר עדיין להימלט מהמאסות ולהתוודע לתרבות המקומית, שמשלבת השפעות מאירופה הים תיכונית, מהמזרח התיכון, ומ- 9,000 שנים של פלישות. מצודות צלבנים שנבנו בלב כרמים , מנזרים עתירי פרסקות המשקיפים על פרדסים, ורגליים מלאות חול ושזופות משמש מהלכות על רצפות פסיפס רומיות.
האי הנמצא כמטחווי קשת כמעט מחופי ארצנו, מציע הרבה יותר מנופש של סופשבוע. מטייל סקרן ימלא בקלות שבעה ימים במגוון של נופים, אתרים, כפרים וחופים. גם אחרי שבוע אינטנסיבי כזה, הוא ישוב עם הרבה רעיונות לטיול הבא.
טיול בקפריסין משמעו מפגש עם תרבות ים-תיכונית במיטבה, עם קורטוב בריטי מעודן; עם סכסוכים אתניים רוויי – יצרים, אך הפעם מהצד. זה מפגש עם רכסי הרים משוננים, עם גבעות כורכר, עם איונים לבנים בים, שדות של פרחים באביב, ונוף מוכר מעט; משהו בין יוון לבין הנוף הארצישראלי של הגליל והשומרון.
חלוקתו הכפויה של האי הקטן (9.251 קמ"ר) ב- 1974, הינה המשך למאבקים ולניגודים תרבותיים עתיקי יומין. קפריסין קרוב מאד למוקדי ההתרחשות של קדמת אסיה. החיתים הקדמונים קראו לו 'אלישה'. בתקופה המיקֶנית כרו כאן נחושת, שהעניקה לו את שמו – 'קיברוס' (ומכאן Cyprus). בישובים שקמו באי שגשגו התרבות ההלניסטית והרומית, וכאן עצרו השליחים הנוצריים פאולוס וברנבס והפיצו את הדת החדשה. במאה ה-7 הגיעו לכאן הכובשים הערביים ועמם בשורת האיסלם, ובמאה ה-12 גאלו את האי הצלבנים, וקפריסין נמסרה לידי בית לוזיניאן, ששלט בממלכת ירושלים.
אחריהם הגיעו הנה גנואזים, וונציאנים, תורכים עות'מאניים, וכל אחד מהם תרם משהו לפסיפס התרבותי המעניין של המקום. עם גבור רוח הלאומנות בעולם כולו, החל מראשית המאה ה-20, החלה לנשב באי רוח ה'אֶנוֺסיס' – רעיון האיחוד עם יוון הגדולה, רעיון שעוכב בתקופת שלטונו של הארכיבישוף מקריוס, למרות שמהומות הדמים בין העמים הנצים לא פסקו.
בעקבות תחושת הקיפוח הגואה של התורכים, והלאומנות הגואה של היוונים, חולק קפריסין לשניים. אי קטן, שתי מדינות. למרות כל זאת, נמליץ על קפריסין. אי שהפוליטיקה המתעתעת לא יכלה ליופי ולשלווה שלו.
הטיול
להלן מסלול טיול המתחיל בלימסול או לרנקה, וממשיך אל הרי הטרודוס. הפנייה צפונה מכביש החוף במחלף 13, ליד קופינו. תחנתנו הראשונה היא פאנו לפקרה (Pano Lefkara) שעל גבעות הקרטון הלבנות בגובה של 700 מ', בשיפולי ההרים הגירניים. זהו כפר ממוסחר, אך חביב, שמרבית תושביו צורפים ונשותיו רוקמות תחרה. ממשיכים מערבה, דרך כפרים קטנים שבעבר היו מאוכלסים באיכרים ובעלי מלאכה, והיום הפכו רבים מבתיהם לבתי קייט של עשירים קפריסאים ובריטים.
ממשיכים צפונה אל מנזר מאכרס (מילולית: עושה הסכינים). המנזר הוא השער לחבל פיציליה (Fitsilia) ההררי והנידח, במורדות המזרחיים של הרי הטרודוס.
נבקר בלזניאס (Lazanias), כפרון נטוש למחצה, שבתיו בנויים מלבני חומר אדמדמות. מכאן, סטייה קלה מהכביש אל עבר הכפר פיקארדו (Fikardo), ובו מסעדה קטנה עם מרפסת הצופה אל הנוף. בימי האביב המוקדם עדיין קר כאן, והאח בוערת ומשווה למקום נופך רומנטי.
צילום: תום צור
בקלו כוריו (Kalo Chorio) פונים מערבה לכיוון הכביש הראשי ניקוסיה-ארגוס, ומטפסים חזרה צפונה עד פלאכורי (Plachori), ומכאן מסתעף הכביש אל הכפר אלונה (Alona) שכל רחובותיו הפכו למנהרות ירוקות של גפן מטפסת. בלגונדרה (Lagoudera) פונים צפונה אל פנאייהטו אראקה, שהיא כנסייה ביזנטית מן המאה ה-12. בכאנדריה (Chandria) פונים דרומה, בין פסגות משוננות וטראסות נטועות גפנים, אל הכפר ארגוס (Argos), השוכן בגובה של 1,000 מ', בליבו של חבל פיציליה (Fitsilia) ההררי.
האזור ירוק, מן הכרמים הרבים המאפיינים אותו. זהו אזור עשיר ביין. הכרמים מטפסים עד לפסגות ההרים בשיפועים מדהימים. יבול הענבים דל למדי, בשל הפוריות הנמוכה של הקרקע. במקום מסעדות רבות. אפשר לאכול צהריים, ולשוטט בבתי המלאכה המשפחתיים לייצור מי ורדים וגליקה (פירות מסוכרים).
ממשיכים מערבה אל כביש ניקוסיה-טרודוס, ופונים בו צפונה לקקופטאריה (Kakopetaria), אשר בשוליו הצפוניים של עמק סוליאה, (איזור של מכרות נחושת; נוצל בעיקר ע"י הבריטים).
חלקו האחד של העמק נמצא בידי היוונים והאחר נמצא בידי התורכים. בעמק שפע של מים ופירות, בעיקר תפוחי עץ. מזה 20 שנה מגדלים כאן, בהצלחה רבה, גם דובדבנים. קקופטאריה הוא הישוב המרכזי בעמק. משמעות שמו: קקוס=רע, פטריה=אבן, כלומר: "העמק עם האבנים הרעות". זהו כפר הררי גדול לגדות פלג. כדאי לשוטט ברובע העתיק המשוחזר, ולהתארגן ללינה. במקום פנסיונים יפים, אמנם יקרים, אך שווים את המאמץ.
כאשר עוברים ליד הבתים במרכז, ניתן להבחין היטב עד כמה תרבות הגינון טבועה עמוק בקפריסאים. הכל מגונן ומטופח. ההורטנזיות, שהן סמל לאומי, פורחות ושולטות בהרבה גינות. במסעדות שונות של קקופטאריה ניתן לאכול מבחר של מאכלים קפריסאים, מסופלקי בפיתה ועד לסובלה חלומי על האש, ועוד.
בחנויות בולט מאד שפע של צנצנות מלאות בירקות כבושים וקונפיטורות (צלפים, חבושים, חושחשים, לימונים, תאנים,שזיפים, ענבים).
יורדים לכיוון הנחל וחוצים אותו ע"ג גשר. על גדות הנחל גדלים עצי דולב ועצי פרי (אפרסק, תאנה). הולכים לכיוון של מסעדה ענקית על מצוק הנחל. בקצה המסלול – טחנת קמח ישנה, ובתוכה מספר מתקנים הקשורים לתהליך עשיית הלחם, עָרֵבָה ללישת הבצק, מתקן עם שקעים לפיתות לצורך אפייה בתנור, ומורג עם אבני צור. הטחנה פועלת ממִגְלָש קטן בצד הנחל. בטחנת הקמח המשוחזרת, הוקמה מסעדת Milos – מקום טוב לארוחת ערב.
מקקופטריה ממשיכים בדרך החוצה את הרכס אל הכפר ההררי פרודרומוס (Prodromos). קצת לפניו יש מלון כפרי, מצוין, בריטי באופיו: Churchill Pinewood Valley. הכפר פרודרומוס, הממוקם בגובה של 1,000 מ' מעל פני הים, מפורסם בכל קפריסין בתפוחיו הירוקים, החמצמצים, והענקיים. בדרך עוברים משמאל מאגר מים, שעתה יבש, שסיפק מים לפרודרומוס ולמלון מרנגריה (ה"קינג דיויד" של קפריסין). מעל פרודרומוס יש חורש בו פורחות אדמוניות.
התחנה הבאה היא בכפר הציורי פדולאס (Pedulas), שנודע בעצי הדובדבנים שלו. מרחבת הכנסייה, ליד עץ אשוח ענק, נשקף מבט מצוין על עמק מרתאסה (Marathasa) והכפרים הפזורים בו. מומלץ מאד לעצור להפסקת צהריים – או לפחות לשתיית אוזו, במסעדת Vrisi, ליד המעיין. כביש טוב מתפתל מפדולאס מערבה, בין הרים מיוערים, אל מנזר קיקוס (Kykos), החשוב במנזרי האי. מנזר קיקוס שופץ לאחרונה בפאר רב ביותר. כל ציורי הקיר חדשים לחלוטין. עובדים כאן אומנים שממשיכים את אמנות הפסיפס של המאה ה-15. בכנסיה יש פעמון יצוק מן המאה ה-15, אשר הגיע מרוסיה, וכאשר מצלצלים בו שומעים אותו עד פדולאס. עד לא מזמן הגיעו אל המנזר רק בשבילי חמורים ופרדות. [הנוצרים האורתודוכסים נוהגים לעלות לא"י, להשתטח על קברי קדושים ולעלות לרגל למקומות הקדושים לנצרות. ראשית הם הולכים לכנסיית המולד, אח"כ לכנסיית הקבר, לנצרת, ולטבילה בירדן. על מנת לקבל את התואר "חאג'", שהוא תואר אצל האורתודוכסים, הם היו חייבים לעלות למנזר קיקוס ביום א' ,להשתטח ולהתפלל. כך אנו מכירים שמות כמו חאג'ידאקיס, וכיו"ב].
באגף בחוץ יש חדרים, ועוברי אורח יכולים לבוא וללון ללא תשלום, למשך 3 ימים. הכפריות נוהגות להגיע אל המנזר ולתרום שמן זית, גבינות, פירות – הכל תוצרת בית. הזקנות אוהבות לתרום והנזירים לקבל. עולים לקומה ה-2, מעל לדלת רואים את פטרוס, תמונה של הורדוס בחתונת המלכות. הכנסייה מפוארת ביותר, הריצוף גרניט, בוהק. אסור לצלם, אסור להצליב רגליים, אסור לעשן.
במרחק של 2 ק"מ מהמנזר נמצא קברו של הארכיבישוף מקאריוס, נשיאה הראשון של קפריסין.
מכאן נגלוש דרומה, ביערות אורנים צפופים, ללינה באחד מבתי המלון הסימפאטיים של פאנו פלאטרס (Pano Platres). ארוחת הערב מזמנת התלבטות קשה בין המזה המצוין במסעדת Kaledonia שבמרכז הכפר, לבין דגי הפורל במסעדת Psilodendro, בכניסה אליו.
פלאטרס, היושבת בגובה של 1,200 מ' מעל פני הים (כגובהו של הר מירון), הייתה בימי הזוהר שלה בירת הקיץ של קפריסין הבריטית. בין עצי האורן נבנו, בין שתי מלחמות העולם, וילות מפוארות, בתי מלון ומסעדות עבור פקידי השלטון, אנשי צבא ובני משפחותיהם, שנמלטו לכאן מערי החוף הלוהטות בקיץ.
הרחוב המאפיין ביותר הוא הרחוב העליון – בין צומת הכניסה לבין בתי המלון הבריטיים באופיים – New Helvetia ו-Forest Park – החולף ביער עבות, בין וילות מעוטרות בצריחים. שמורת זמן קולוניאלית. ממזרח לכביש, חבוי בחורשות, נמצא מעון הקיץ של נשיא קפריסין, שנבנה במקורו עבור הנציב העליון הבריטי.
משאירים את המכונית בחניון ויורדים ברגל כ-40 דקות, בשביל נוח, אל מפלי קלידוניה [המקום הכמעט יחידי בקפריסין בו יש שבילים מסודרים ומסומנים הם הרי הטרודוס. זוהי מורשת בריטית. האנגלים, אשר בילו פה 3 חודשי עבודה בשנה, הטילו על מחלקת הייעור של השלטון הבריטי לטפל בבניית מערכת שבילי טיול וסימונים. כך נעשה בטרודוס ובאזור של יערות פפוס. מחלקת הייעור הבריטית הייתה תרומה חשובה ביותר לאי. הם אסרו על כריתה ללא אישור (לפיגומים, גגות, פחמים לקדרות)].
הכביש מפלאטרס מעפיל אל טרודוס (Trodos), שהוא ריכוז סתמי למדי של מסעדות וחנויות מזכרות בלב יערות ציוריים של אורן שחור. כשני ק"מ מכאן מסתעף מכביש טרודוס- פרודרומוס כביש צר אל האנטנות הכיפתיות שבפסגת האולימפוס ((Olimpus, הגבוהה באי (1,951 מ'). בדרך עוברים במרכז השירותים של טרודוס, ובו מסעדות, מבנה מכבי אש, משטרה. בתקופה הבריטית התפתח המרכז מאד. הבריטים נהגו לעזוב את המשרדים ל- 3 חודשים בעונת הקיץ, לעלות לכאן, ולנהל מכאן את ענייני האי. עבדו ונחו. הם בנו לעצמם מגרשי קריקט וטניס, ופרצו וסימנו שבילי הליכה נוחים. לאחר שהאנגלים הלכו, החלה הפקידות הקפריסאית לבוא לכאן במקומם.
העלייה להר עוברת דרך יערות של עצי אורן השחור. האמירים הפגומים של העץ, אשר נשברו משלגים, רוחות וברקים, בולטים מאד. האורן מתגלה במגוון צורות מעוותות, עם ענפים מוטים מטה בשל עומס השלג (בחורף). מן הפסגה, ביום של ראות טובה, ניתן לראות כמעט את כל קפריסין. בצפון רואים את עמק מסאוריה, את הרי קיריניה, מפרץ מורפו מצפון מערב, את גוש הרי פפוס רואים מצד מערב, ואזור מפרץ לימסול נמצא בדרום. בימים בהירים אפשר לראות את הרי הטאורוס שבתורכיה ואת חופי דמשק. בפסגה גדלים עצי תפוח בר, ערערי ברושי, ורד בר. בחזרה לפלאטרס., לארוחת צהרים או ללינת לילה נוסף.
מפלאטרס יוצאים דרומה. עוזבים את הגוש הגבוה, הסלעי והכהה של הטרודוס. כבר במטעי הפרי של קאטו פלאטרס (פלאטרס תחתית) משתנה הנוף, והוא הופך לגבעות אפרפרות נטועות כרמים אינסופיים. בצומת מאנדריה (Mandria) ניפנה מזרחה לכמה כפרים מסורתיים קטנים, כמו פרפדי (Perapedi), קילאני, וווני, וממנו אל הכפר אומודוס (Omodos), שהוא אחד הססגוניים שבכפרי קפריסין. הוא מזכיר בסגנונו כמה מאיי יוון, עם תוספת בריטית של ארובות ולבנים אדמדמות. זהו כפר ממוסחר אמנם, אך השיטוט בסמטאות הציוריות, בין הגברים המשחקים שש-בש והנשים רוקמות התחרה, הוא גדול. ואסה, לעומתו, הוא כפר אותנטי הרבה יותר, עם כנסייה וונציאנית עתיקה במרכזו, ולידה מסעדה מצוינת. ממשיכים דרומה אל הכפר הציורי פיסורי (Pisuri), הניצב בראשה של גבעה מחודדת. לאחר טבילה בחוף הים של פיסורי, סמוך לציר החוף המרכזי, כביש פאפוס-לימסול, אפשר להמשיך לפאפוס ולמערב קפריסין. אפשר כמובן לשוב מזרחה ללימסול, כשלא שוכחים לעצור לחניית צילום מול סלע אפרודיטי – המקום בו הגיחה אלת האהבה מן הים.
טיולים רגליים מודרכים
עמיתי תום צור, המתמחה בטיולים רגליים מוציא מעת לעת טיולים לחובבי לכת בהרי הטרודוס. לפרטים נוספים: [email protected].
כירוכיתיה (Khirokitia)
אם יש סבלנות וכוח, ובנוסף להם גם הרבה סקרנות, נשקול כאן סיור באתר הניאוליתי המפורסם כירוכיתיה. חן אליעז שלח אותי לאתר זה, שגילו כתשעת אלפי שנים.
על גבעה תלולה למדי, הגובלת מכיוון צפון ומכיוון דרום-מזרח בנהר המרוני, בערך בחצי הדרך בין העיר לימסול לבירה החצויה האחרונה באירופה – ניקוסיה, שוכן כירוכיתיה, אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים באגן הים התיכון, שזכה להימנות על אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
מהחפירות הארכיאולוגיות נלמד כי שוכני האתר היו כנראה התושבים הראשונים של האי קפריסין, והם בחרו לחיות בבתים עגולים שמכונים "טולוי". במרכז הבתים הייתה כנראה קורת עץ שתמכה בקומה העליונה (!!!) ובגג.
ה"כירוכיתיים" ישבו כנראה על רצפת עץ מוגבהת. מהמחקר עולה, שייתכן ובית עגול אחד שימש כחדר וכמה בתים עגולים וקרובים סביב חצר מרכזית היו, בעצם, יחידת מגורים משפחתית אחת. המבנים שנראים כיום בשטח שונים בגודלם. גודלה של יחידה משפחתית עגולה נע בין 4 מ' (קוטר) ל – 10 מ', תלוי ביכולתה וגודלה של המשפחה.
תושבי כירוכיתיה קברו את מתיהם תחת רצפות החדרים, וקברים כאלו נחשפו בכמה יחידות מגורים. קירות הבתים נבנו מאבנים ומלבנים שיובשו בשמש. הקירות נצבעו מבחוץ ומבפנים בצבע לבן, ולעיתים נצבעו הקירות הפנימיים באוכרה אדומה.
התושבים שחיו באתר הפרידו עצמם מהעולם החיצון על ידי חומה רחבה, שהשתמרה, בגובה 3 מ'!!! – אם ההגדרה הארכיאולוגית לעיר היא "ישוב מוקף חומה", הרי לפנינו העיר הקדומה בעולם. החקלאים הקפריסאים הראשונים הללו גידלו חיטה ושעורה, וטחנו את הגרגרים במטחנת אבן. כמו כן בייתו חיות, ונמצאו עדויות לגידול אגוזי בוטנה (פיסטוק), תאנים, זיתים ושזיפים, שנאספו באזור סביב האתר. את כלי העבודה שלהם ייצרו תושבי כירוכיתיה מאבן ומעצם. מיומנות וחושים אומנותיים מוצגים בקערות וצלמיות שנעשו מאבנים ירוקות ואפורות, ואפילו חפצים מהֶמָטיט, שמקורו אינו בקפריסין, והם עדות לקשרי סחר ראשוניים עם ארצות שכנות כבר בתקופה מוקדמת כל כך.
חשיבותו של האתר היא בכמה מישורים: מגוון הממצאים שנחשפו, שלמות האתר למרות התקופה הקדומה לה הוא מיוחס, ייחודו בשל החומה והשער, ולבסוף – מיקומו הנהדר על גדת נהר מרוני. היום כבר ברור שכירוכיתיה הוא לא עוד אתר ניאוליתי מלא סימני שאלה מתקופת האבן. זהו אתר בן אלפי שנים שניתן לבקר בו, לשוטט על הגבעה בין בתים, סמטאות, חומה, שער, רחובות צרים, ואף לחזות בשחזור הבתים שנבנו בסמוך לאתר עצמו, ולחוש כיצד חיו תושביו הקדמונים סמוך לנהר, היכן שכיום עובר כביש מהיר ביותר. כירוכיתיה היא אחד האתרים הארכיאולוגים החשובים בעולם ובקפריסין.
לקריאה נוספת על האתר: http://whc.unesco.org/pg.cfm?cid=31&id_site=848
יופי של כתבה, עם המון המלצות מענינות
רוב תודות..מושקע ביותר!!
העולם המודרני שואב אותנו לתוך מרוץ חיים חומרני מטורף, בית חב"ד הוא לכולנו תחנת רענון.
בבית חב"ד תוכלו למצוא מרגוע לנפש ומענה לכל צרכי הרוח, אפשר גם סתם כך להיכנס לבית חב"ד.
תמיד נשתדל להטות אוזן קשבת לייעץ ולעזור.
בית חב"ד פתוח מידי יום בין השעות 10:00 בבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה.
הכניסה חופשית
לשירותכם עמדות אינטרנט ללא תשלום!
357-24-828770
357-99-931679
פקס : 357-24-828771
קפריסין : http://www.jewishcyprus.com
איה אנאפה : http://www.jewishcyprus.com/templates/articlecco_cdo/aid/667028/jewish/-2011.htm
לתרומות : https://jewishcypruscom.clhosting.org/templates/articlecco_cdo/aid/145247/jewish/Donate-Now/lang/en
תודה,כתבה מאוד מקצועית וממצה,כן ירבו הכתבות לאחרונה אני נתקל בהמון ישראלים אשר גילו את קפריסין פנימה,ולא רק את החופים,
יופי של כתבה..חבל שאין מצויים פה פרטים על לינה..ולוז של המסלול.. ליום יומיים ?
הכתבה שלך על הטיול לקפריסין היא נהדרת וממש מהווה שיקול מאד מרכזי בהחלטה שלנו לטוס לחופשה לקפריסין.
אנחנו חושבים לנסוע לשלושה לילות,
ורציתי לדעת – הטיול שאתה מתאר, לטרודוס – כמה ימים הוא?
האם חייבים לעשות את כולו, או שיש "נקודת בריחה" באמצע המסלול למי שרוצה לקצר?
אם אפשר לקצר, איפה במסלול כדאי לצאת, כדי להתחבר לכביש שחוזר לאיה נאפה?
אולי כדאי לך בהזדמנות להוסיף לעמוד הזה גם מפה של המסלול,
וראיתי שמישהו אחר מהמגיבים מבקש גם לו"ז – זה גם רעיון מצוין…
ראשית כול, תודה
אנא, פתח מפה. יש הרבה אפשרויות לצאת החוצה
גילי
כתבה מאלפת. מנסיונך מהו מחיר ממוצע ליום למשפחה שמטיילת.לינה במקומות פשוטים..תודה רבה
מחירים של בריטניה
כתבה מקצועית ביותר המספקת השראה ובסיס מצויין לתיכנון אישי, ככל הכתבות של הטייל והמדריך מספר 1, חסקין.
לידיעת הגולשים- חלק מהתמונות המופיעות בכתבה צולמו בקפריסין התורכית (עיר הנמל קירנייה ומנזר bellapais) הסמוך, שאינם מפורטים בכתבה זו, ובהחלט "שווים" להיכלל במסלול הטיול באי.
תודה. קפריסין היא בהחלט יעד ששווה לשוב אליו
תודה רבה גילי. עוד בדרום אמריקה ב 1986 טיילתי צמוד לספר שלך…." שווה לקום מוקדם ולראות איך השוק מתעורר"… תמיד ציטטנו אותך. ישר כח!
האם אין קושי בנהיגה, בשל ההיפוך?
כמו בבריטניה
ולמי שלא היה בבריטניה? אולי אפשר לנדב עוד כמה מילים מנסיונך?
ארחיב על כך, כשאתפנה לכך
קבוצת פנסיונרים ממושבי עמק יזרעאלמבקשת לצאת לטיול זה בקפריסין עם גילי חסקין בעת אחד או יותר של הפסטיבלים שם
תודה
ד"ר צבי סחייק
0543210660
אשמח. 054-4738536