בכיינים, נמאסתם

14 תגובות

1. 
   דוד ארנון הגב 06/10/2013 בשעה 12:28

   ילי שלום רב,

   כפי ששוחנו מעט איננו מסכימים בנוגע לסיכסוך עם הערבים אך אני שמח
   לחזק את ידך על מאמרך בעניני פנים בעיתון באתר YNET.

   בברכת חג שמח,

   דוד ארנון
   מתן אמנויות – הוצאה לאור בע"מ

2. 
   אהוד עמיחי הגב 06/10/2013 בשעה 12:28

   אני הנכד של מנחם עמיחי ממושב גבעת ח"ן, חבר של אבא שלך, שנפטר בשבוע שעבר אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. אם אני לא טועה – גם אתה הכרת אותו.

   קראתי כרגע את המאמר שלך ב – ynet בנושאי השד העדתי (המדומה).
   כל מילה בסלע!
   יישר כוח גדול שסוף סוף יש למישהו את האומץ לומר לעדת הצדקנים האשכנזית והמזרחית – את מה שכל כך הרבה אנשים חושבים ולא מעיזים כיוון שהדבר ישמע לא תקין פוליטית.

   אני לומד כרגע לתואר שני במדיניות ציבורית עם התמחות בתכנון ערים באוניברסיטה העברית. חצי מהפרופסורים והדוקטורנטים בעלי הקביעות בבית הספר הזה הם בדיוק אותם אקדמאים חסרי יושרה עליהם כתבת במאמר. הם הביאו לנו השנה להרצאה את יפעת ביטון, אינטלקטואלית מזרחית בולטת, שמנהלת מסע צלב נגד האשכנזים וההתיישבות העובדת כבר למעלה מעשור.
   הדם שלי רתח במהלך ואחרי ההרצאה שלה, וכל הניסיונות שלי להפריך את הטענות השקריות שהיא העלתה במהלך ההרצאה נתקלו בהשתקה שלה, ולאחר מכן של צוות ההוראה עצמו – שלא באמת מחפש אמת – ויותר מעדיף להמשיך ולברבר על 'דיכוי נרטיבי של אוכלוסיות אתניות ממוצא מזרחי'. לפעמים נדמה שהאנשים האלה מתמודדים עם רוחות רפאים מהעבר שלהם – אחרת אי אפשר להסביר איך זה שאותה יפעת ביטון נשואה לאשכנזי, בעלת קביעות באוניברסיטת ת"א, ושם המשפחה שלה הוא שטיינברג, אלא שהיא בוחרת לשמר את שם המשפחה המרוקאי שלה – על מנת להמשיך להיות נציגה מזרחית 'אותנטית'. פשוט לא יאומן אמוציות אישיות נכנסות למאבק הקולקטיבי הזה.

   יותר ממה שכואב לי על המצב במדינה – במסגרתו קשקשנים כמו אמנון לוי ויפעת ביטון מקבלים פתחון פה, כואב לי שאנחנו, החקלאים, בני ההתיישבות העובדת, לא השכלנו לייצר אליטה אינטלקטואלית שתתמודד עם הטענות של החארות האלה. תסתכל מי עומד היום בראש מפלגת העבודה: מירב מיכאלי ושלי יחימוביץ – גם מבחינתן אפשר להקריב את החקלאים. החקלאים הם אסקופה נדרסת.

   בכל מקרה – יישר כוח גדול ושנה טובה.

   אהוד עמיחי, ירושלים.

3. 
   צביה עגור הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

   גילי,
   תודה על המאמר בYNET. אני מסכימה עם כל מילה. הייתי גם מוסיפה שהבעייה שלנו הישראלים, היא חסר הסובלנות של החברה כלפי האחר והשונה (ובעיקר, החלש) ולא אפלייה כזו או אחרת. באמת התבכיינות לא מביאה להישגים אלא להיפך.

4. 
   רותי הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

   שלום
   תודה על שהגבת על "השד העדתי" בצורה כל כך מפורטת ועינינית. חשוב לפרסם זאת בעיתוני הבקר.

   ואולי כך יפסיקו ," המסכנים" להתבכיין. (לא בטוח.
   זה באופיים)

   אגב בתי טיילה אתך למזרח טורקיה בשנת 81? .
   בברכה

   רותי

5. 
   יוסי קמחי הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

   יישר כח למכתבך שהתפרסם בידיעות אחרונות. קול שפוי במקהלת העליהום. נכון עם זאת כי נשארנו המומים למשמע דבריהם של הנערים משדרות וקרית מלאכי. ההשלמה עם משהו שכאילו נגזר מלמעלה ואינו ניתן לשינוי. מדאיג ביותר.

   על כל פנים, תודה כפולה.

   איחולים לשנה טובה, שנה של בריאות, נסיעות מהנות והצלחה בכל שתעשה.

   בברכה, ברכה ויוסי קמחי.

   דש חם לאבא ולמימי

6. 
   סיגל הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

   היי גילי
   אתה תותח, הייתי מצרפת לך את השיר של שרית חדד שאתה ככ אוהב, אך ויתרתי
   מצרפת לך כתבה תומכת של אושרת קוטלר בנושא, אמנם מנקודת מבט שונה אך שניכם חושבים דומה…
   להראות לך שאני מעט בענייניםhttp://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1000592 (בעצם, סביר להניח שקראת אותה)

7. 
   עמרי הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

   הי גילי ,
   כרגיל אני נהנה לקרוא את רשימותיך ועוד יותר מכך נהנה להסכים אתך.
   בעקבות פעילותה של הקשת המזרחית אשר בוודאי מקבלת רוח גבית מאמנון לוי הבניה בקיבוצים חנוקה מזה למעלה מעשור.
   אני כואב את כאב ההתישבות העובדת אשר לעיתים מוצגת כאויבת העם על לא עוול בכפה.
   מחזק את ידך ( הכותבת ) ,

   עומרי

8. 
   גיל פ הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

   שוב ידידי גילי חסקין!

   מפליא אותי האנרגיות שאתה משקיע במחשבה ,בתגובה,וביישום של התגובה(למרות שאתה מתפרנס אולי? מזה)בכול הקשור לאפליה ,לגזענות שקיימת בין מזרחים אשכנזים ירוקים אדומים צפונים דרומים וכול המרבה הרי זה….

   אותי זה כבר לא,אצלי הנושא הזה,הנושאים הללו מקומם בצחוקים על כוס בירה ובהיזדמנות חגיגית זו אשמח לכזה איתך חג שמיח ושנה טובה למרות שאתה חצי תימני ואני אשכנזי מושלם (אולי נגיעה קוקזית מונגולית לפי האף של אבי)אה כן ומושבניק חקלאי גאה

   ביי ושוב שנה טובה

9. 
   אריה רוזנברג הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

   י גילי, מצדיע לך על האמיתות בדבריך!
   מעביר אליך מילותיי אודות הסדרה ואולי מעט על בית הגידול של אמנון לוי וברמז,המשפחה וסבו "אבו סאלים" שמו כלל לא היו מודעים למה שקוראים אותו מזרחיים ואשכנזים.
   http://www.daaton.co.il/Article.aspx?id=506&source=send_to_friend

10. 
    אורנה ב הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

    ראתי כבר הבוקר את תגובתך.
    כל מילה – בסלע!
    ראיתי את הסדרה וממש התעצבנתי,
    וכל הזמן הסברתי להראל בדיוק מה
    שכתבת…
    אין עליך!!!

11. 
    נ"ב הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

    היי,

    הנה מצאנו משהו שאנחנו מסכימים עליו,
    משהו שמרגיז את שנינו, הבכיינות של המזרחיים…

12. 
    י"ג הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

    שלום גילי,

    קראתי את זה עוד ב-YNET והזדהיתי. אמנון לוי הוא על הגבול שבין שרלטן ונוכל, כי הוא לא עושה את הסדרה לשם שמיים אלא עם אג'נדה ברורה. זהו מאבק על משאבים ולא מאבק עדתי. אהרון אוזן והחמולה שלו, ושאר המושבניקים מטריפולי וטוניס שהשתלטו על קרקעות שכניהם במושבים הם לא בדיוק אשכנזים. הבעיה איננה של החקלאים אלא בערים וגם שם היא נעלמה כמעט לגמרי למעט איים של ש"ס שמשתדלת מאוד לשמר את תחושת הקיפוח, אבל לא כלפי הליטאים אלא כלפי "האשכנזים". הייתי בזמנו שמונה שנים בסרט הזה (1975-1983) וחשבתי שהוא כבר נגמר, אבל פריירים לא מתים, רק מתחלפים…

    שנה טובה

13. 
    מיכל סדן הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

    מסכימה עם כל מילה

14. 
    Jeannine Litmanowicz הגב 06/10/2013 בשעה 12:29

    בילדותי הרחוקה בפרו הייתה משפחה מאוד אמידה ומאוד מכובדת, בני האצולה הפרואנית, אפשר להגדיר אותם… אנשים נפלאים ומקסימים -שמם היה בוזגלו. כן, צאצאי אנוסי ספרד. כשעליתי לארץ למדתי מה הקוננוטציה הדספקטיבית של אותו שם משפחה… בטוחני שבני משפחת בוזגלו כאן לא פחות מכובדים ולא פחות אנשים מקסימים כמו המשפחה בפרו… רק כאן למדתי שיש אשכנזים וספרדים… בפרו כולנו היינו יהודים…

השארת תגובה

ביטול