גילי חסקיןאביב בארץ. אנו חווים כעת את פרפורי הגסיסה של החורף. הגבעות נתכסו במרבדים של תורמוסים, הכלניות מנקדות את החורש באלפי נקודות אדומות ובשמים עפות החסידות ממסען הארוך חזרה לאירופה. אתה רודי, כבר לא תחזה בכול אלו. אנו חווים את מרחבי הארץ שמזמן לא היו ירוקים כל כך, אך אין אנו עוברים בשתיקה, לא עלייך ולא על מותך. מפעם לפעם אני נזכר בך ורואה את החיוך שלך, עם הקריצה הממזרית של מי שיודע באיזה צד של הלחם החמאה מרוחה ויחד עם זאת מעורר תחושה של כבוד.
צילום: אורן אמיר.
פגשתי בך רודי לפני למעלה משני עשורים. לא ידעתי הרבה על האיש שיושב בחדר ליד מוש. סיפרו לי על איש העסקים מאילת, שכל כך שונה בחזותו ובאורחותיו מהמדריכים השזופים והמאובקים של סיני. עברו שנים עד שעמדתי על טיבך. אט אט למדתי שאפשר לשוחח אתך, לא רק על השקעות מחד ומשקאות משובחים מאידך, אלא גם על החיתים, על האינקה, על שירה ועל תיאטרון. התפעלתי מידיעת השפות שלך, מהסקרנות העצומה שלך ובעיקר מההשכלה הרחבה שלך, חובקת עולם. היית איש עסקים קשוח, סוחר תורכי, בליין שנוגס מהחיים בכל עוצמתם, אך גם איש ספר במלוא מובן המילה. תמרורי חייך, מילדותך בבית יהודי גרמני באיסטנבול, עם אומנת יווניה וחברים ארמנים ועד למסעותייך בתבל, הפכו אותך לאיש העולם הגדול. אנו שהדרכנו ברחבי הגלובוס כולו, חשנו פרובינציאליים לידך. אהבנו אותך מצטרף לטיולים שהדרכנו. לא בתור בקר הדרכה וגם לא בתור מנכ"ל, וחשוב מזה, אפילו לא בתור יועץ. לא היית זקוק לגינונים חיצונים כדי שירגישו בך. אי אפשר היה להתעלם מהנוכחות המרשימה שלך, שבאה לידי ביטוי בחיוך, בטפיחה על שכם, בהזמנה ספונטנית לארוחה וכמובן בהזמנת הנשים לריקוד. אישה אחר אישה, צעירה כמבוגרת. ג'נטלמן אמיתי.
אהבת את החברה הרבה מעבר למשמעות העסקית שלה. לפני שנים, בעת מסיבה גדולה שערכנו לכול המדריכים והעובדים, טפחת על שכמי והצבעת על ההמון החוגג. הרמת את ידך כדי לומר משהו. ציפיתי שתתגאה בגודלה של האימפריה, אך אתה חייכת ואמרת בגאווה: "הבט איזו משפחה".
החברה שבנית פשטה ולבשה צורה; ברוח שנות האלפיים. איבדנו את האינטימיות של פעם. קם דור חדש אשר לא ידע את יוסף. ראיתי אותך מתבונן בגוף הענק שקם לנגד עינייך ודימיתי לראות בהן מבט של געגוע לימים ההם, של רח' דוד המלך 28 ואולי נכון יותר, למשרדים הקטנים באילת.
גם אני מתגעגע. לימים היפים ההם, לתחושת החמימות, ובעיקר אלייך.
שלום לעפרך, רודי שלנו, רודי מ'נאות הכיכר'.
צילום: נסים קריספיל.
קודם כל גילי תודה על המילים היפות על אבא
זה אלעד הבן של רודי.
וזה כל כך מרגש אותי לראות איך אנשים פגשו והכירו אותו והחוויה שהם הרגישו בנוחכתו
בהחלט איש מיוחד ואני זוכר אותך אצלנו בבית ישר עם הדרינקים שלט מהבר.
תודה
רודי, בן דוד של אבי, ז"ל…
גם אני מתגעגע לימים ההם. רודי ואבי היו חברים טובים. הוא בקש מאבי לעבור לאילת (אני זוכר את מלון סהרה)
לא אשכח את רודי אומר לי כאשר קנה ציור ואמרתי לו, אני יכול לצייר את זה, והוא ענה לי, 'כן, אבל הוא היה הראשון' אבל בלי חוכמות לקח לי ציור סוריאליסטי עדיין רטוב בשם 'ביגמיה' ואמר לי, זה שלי!
פעם אחרונה פגשתי אותו בהלוויה של אבי ורק אמר לי משפט אישי שילווה אותי לכל החיים.
תמיד אזכור אותו, בן משפחה עם לב ענק.
נפגשנו בניו יורק לארוחת בוקר או בתל אביב, תמיד היה גבר של גברים.
כתבת בצורה כלכך מרגשת על רודי המיוחד, שהוא חמי אבל לצערי לא יצא להכיר אותו בחייו( אני נשואה לאלעד) אבל מרגישה את נוכחותו המיוחדת מלווה אותנו כלכך הרבה בחיינו.
עד כדיכך שבננו איתמר כל הזמן אומר עד כמה הוא מתגעגע לסבא רודי, מבחי שפגש בו.
תודה גילי שהוספת לי עוד קצת ידע על אישיותי המיוחדת במינה של רודי. יהי זכרו ברוך
גילי יקר ואהוב שלי! ….ריגשת כול כך את כול אוהבי רודי … – רודי אבא שלי הכי נפלא בעולם – לעולם!
הווי ידוע לך שמאד חיבבנו זה את זה
מעתיק ומוסיף תגובה שקיבלתי היום 21.7.2020 :
שלום לך גילי,
שמי ג׳ודי. קראתי את מה שכתבת על רודי גולן ז״ל,
התרגשתי מאוד. לפני כמה שבועות עשיתי סדר בניירת שלי
ומצאתי כרטיס ביקור של רודי משנת 1979, ״נאות הכיכר״.
באוגוסט שנה זו יצאתי פעם ראשונה לחו״ל, ליוון עם החברה
של רודי. חשבתי שהטיסה היתה בצוהריים, אך מסתבר שהיא יצאה מוקדם בבוקר,פספסתי את הטיסה.
קבלתי טלפון מהמשרד, הייתי נבוכה. נאמר לי שאעלה לטיסה הבאה לאתונה, ושרודי, במקום לחזור הביתה, יחכה לי בשדה התעופה עם מכונית שכורה, ויסיע אותי לאן שהקבוצה
היתה. כמה שזכור לי, הנסיעה היתה ארוכה מאוד. לא היה
לי נעים שבגללי הוא נאלץ להישאר, אבל הוא נתן לי הרגשה
טובה ומרגיעה. זכיתי למדריך פרטי ונהנתי מאוד מהידע והחוכמה שלו. כשהגענו למקום בו הקבוצה היתה, הייתי
נבוכה, (מי מאחר לטיסה ראשונה) אבל התקבלתי באהבה.
זה היה טיול מדהים שלא אשכח, בזכות טוב ליבו של רודי.
׳ תהה מנוחתו עדן׳.
הייתי מאוד רוצה לשחזר, עד כמה שאפשר את הטיול ההוא
ליוון. אשמח לקבל ממך פרטים.
ג׳ודי עמוסי-קודדד.