תורכמניסטן, אוזבקיסטן,קירגיזסטן וקזחסטן

המרחבים הפראיים של אסיה התיכונה, מגבול סין ומונגוליה במזרח בואכה תורכיה במערב, הם חלק מהאזור הגיאוגרפי האיראנו-טורני. באזור זה, שהוא הגבול הצפוני של התפשטות האסלאם ואזור הדמדומים המזרחי של העולם היווני-נוצרי, משתרע עולמם של העמים התורכיים – ערב רב של שבטים נודדים, פראיים למחצה ולמודי מלחמה, שהיו אדוני הארץ לדורותיה.

כאן עברו דרכי המסחר הגדולות, בכללן דרך המשי, שבהן הובילו את אוצרותיהן של סין ושל הודו לרומא; כאן פסעו  צליינים וסוחרים, נזירים ומיסטיקנים, שביקשו למכור את מרכולתם ואת תורתם; לכאן באו מצביאים גדולים – סינים, פרסים, יוונים וערבים – שרצו להטיל את מרותם על מרחבי הפרא, אך ללא הועיל; מכאן פרצו שבטים עזי נפש, לכבוש בסערה את מרכזי התרבות הגדולים של סין, של הודו, של פרס ושל ביזנטיון; כאן הם בנו את עריהם הגדולות, בהשראת התרבויות שכבשו – את סמרקנד, את בוכרה ואת חיווה, ועל חורבות קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, הם בנו את היפה בעריהם – את איסטנבול. רק במאה ה-19 הוכנע האזור במסע הכיבושים של האימפריה הצארית, שהפכה את בני השבטים הנודדים לאזרחי האימפריה הרוסית, ואחר כך הסובייטית.

גבולותיהן האתניים והטבעיים של הארצות האלה אינם חופפים בדיוק את גבולותיהן המדיניים. פאר העבר עומד בניגוד משווע למצבן הקשה כיום, תוצאה של שקיעה תרבותית וכלכלית, יחד עם חולשה פוליטית קשה. ובכל זאת, עדיין מתעוררת התרגשות אמיתית כאשר עומדים מול מצפי הכוכבים, מבני הקבורה, בתי המדרש, המסגדים, הארמונות, בתי המרחץ, החומות והשערים מן העבר. הפאר, אף שזמנו חלף, זוהר עדיין באלפי אריחים של קרמיקה כחולה וירוקה, דרך מבואות אפלוליים, מקושתים, ומתחת לכיפות ענק, הנישאות על עמודים מחוטבים.

זהו מסע ללב לבה של אסיה התיכונה – בין ערבות צחיחות בתורכמניסטן ובאוזבקיסטן לפסגות מושלגות וליערות אלפיניים בקירגיזסטן ובקזחסטן. מסע אל הערים השוקקות שנוסדו על דרך המשי התיכונה, אל השווקים הצבעוניים, אל כפרי הנוודים ואל העבר התרבותי המפואר – תולדה של מפגש בין תרבויות הנוודים של העמים התורכו-מונגוליים באסיה התיכונה ובין התרבות הפרסית המעודנת והאסלאם, על רבדיו הדתיים-מיסטיים והאמנותיים. המסע מתחיל בשווקים הסואנים של תורכמניסטן (טורקמניסטן), עובר בערים עתיקות במדבר קרה קום, באתרים היסטוריים ובמונומנטים ארכיטקטוניים באוזבקיסטן – שגולת הכותרת שלהם היא שימור מורשתו של טימור לנג – ומסתיים בביקור בנופים הדרמטיים של קירגיזסטן וקזחסטן ובמפגש עם הנוודים, המשמרים את מורשתם התורכו-מונגולית הגאה.