02/02/2013
ליאיר היקר, עוד מעט חבר הכנסת, או כבוד השר לפיד, שלום רב!
ברצוני לברך אותך מקרב לב על הניצחון המרשים שנחלת בבחירות האחרונות. הישגך מאפיל על כל הישגי קודמיך. אביך המנוח פרץ לתודעה הפוליטית וזכה מיד ב-7 מנדטים. כמה שנים קודם לכן, ארבעה אישים רבי ניסיון ויכולת, שראו את עצמם כראשי ממשלה בפוטנציה, חברו למפלגת "המרכז" והשיגו רק 6 מנדטים. ד"ש על נבחריה עתירי המעש קצרה 15 מנדטים ואפילו בן גוריון, גדול המנהיגים שקם לנו, הצליח לקבל רק 10 מנדטים כשבא לבקש את אמון העם בראש רשימה עצמאית. אכן, התקופה השתנתה והזמנים אחרים, אבל המספרים מדברים בעד עצמם.
לא רק שלא הצבעתי עבורך, אלא קראתי בקול שלא לעשות זאת, ראיתי בעצם התייצבותך את דלותו של השיח הציבורי. סברתי שאתה חף מכול ניסיון בחיים הציבוריים, שלא קיבלת כול החלטה משמעותית בתחום הביטחוני, כלכלי או אפילו ניהולי. טענתי שאתה הכוכב התורן המנקז אליו את הכמיהה התמידית למשהו "חדש". מה שהתחיל ב"רפי" ונמשך עד ה"גימלאים".
אמנם, הסרתי את כובעי נוכח הוויתור האישי שעשית כטאלנט טלוויזיוני וחביב ההמונים, עבור הביצה הקרה והעכורה של הפוליטיקה. בניגוד לאחרים, הצעד שלך לא היה חיפוש אחר פרנסה, אלא שליחות. למרות זאת, טענתי בלהט, בכתב ובעל פה, שאין לך משנה סדורה ושאתה מעניק ממשות ל"מרכז", שאינו יותר מאשר קוו דמיוני, שרק מגדיר את מי שמימינו ומי שלשמאלו. סברתי שאתה מנסה ליצור מרחב מדומה בשטח הצר מאד שבין ה"עבודה" לליכוד". בימים בהם יחימוביץ' מחזרת אחרי מתנחלים, קשה להכניס בינה לבין נתניהו אפילו לא חלקיק של גוף נוסף. טענתי שבכתיבתך המוכשרת מעולם לא הבעת איזו אמירה, כפי שעשו עמיתיך יונתן גפן, מאיר שלו, חנוך דאון, חגי סגל ועוד. שאתה מקפיד לכתוב דברים פופולאריים מבלי להסתכן באובדן אהדתו של חלק מהציבור. טענתי שהאמירה הברורה היחידה שאמרת היתה בנושא גיוס החרדים, מבלי לבדוק לעומק עד כמה הוא ריאלי ואם אנו רוצים בו באמת.
עדיין לא שיניתי את דעתי, אבל הציבור, בהמוניו העניק לך את ההזדמנות להוכיח את ההיפך. מכיוון שלא היתה לך אמירה מדינית או כלכלית מנוגדת לזו של נתניהו, אין לך ברירה אלא ללכת עמו לקואליציה ולנסות להשפיע מתוך הממשלה. נכון עשית שלא התפתית לרעיון העוועווים של השמאל להקים "גוש חוסם" ואין לי בעיה עם סירובך לגבש חזית עם זועבי, שהרי אינה מייצגת דווקא אג'נדה ערבית אלא בעיקר אנטי ישראלית.
כניסתך לממשלה היא צעד נכון, אך אני חושש דווקא החבירה אל השליט, ההתכנסות תחת כנפיו, אפילו השיתוף עמו, אם תרצה לכנות זאת כך, ימוססו אותך ואת חבריך והישיבה המשותפת תסרס אתכם, כפי שבן גוריון סירס את "הציונים הכלליים", שהיו מנוסים מכם בג'ונגל הפוליטי. אפילו ההישגים שהממשלה תביא, חלקם בזכותך, ינוכסו על ידי נתניהו ואני חושש שיקרה לך מה שקרה לד"ש, למפלגת המרכז ואפילו ל'שינוי', שאפשרה צעדים חשובים בתחום הכלכלה והמדיניות, אך לא ידעה לקצור את פירותיהם.
אני כולי תקווה שאני טועה. אני מתקשה אבל רוצה להאמין שתנצח את השיטה. אני רוצה לגלות שיש לך אמירה מגובשת גם בתחומים עליהם דיברת ותיטוש את מידת הזהירות שכה אפיינה אותך; זהירות שאפיינה את "ארבעת ראשי הממשלה" שהובילו את מפלגת "המרכז" ובגינה סירבת להצטרף אליהם בשעתו.
ההיסטוריה מלמדת שה"סקס אפיל" של מפלגתך עלול להישחק במהירה, שתגלה שהמושג "חדש" הוא קצר יומין, שהאהדה הציבורית מתעתעת והפכפכה. אני מקווה שתוכיח את ההיפך. אני מתחייב שלא להמתין למפלתך חלילה, אלא לייחל לניצחונך, שהוא ניצחון כולנו.
בברכה
גילי חסקין
גילי, כתוב יפהלא התייחסת לדוקטורט בבר אלין, בלי ב"א ובלי מאסטר
כתוב נהדר.
חייבת להסכים עם דבריך כיוון שגם אני חוששת שהסקס אפיל של מפלגת יאיר לפיד ידהה בלובנו מהר מדי…בקלות מדי….כאילו לא עומד דבר מאחוריו….לדעתי חוש האומדן שלו עצל קמעה – הוא לא מעריך את הציפיות לתוצאות שהציבור תולה בו כמו שהוא לא מעריך נכונה את מידות הקלחת הרותחת של הפוליטיקה ומהר מאד תתגלה חוסר בשלותו ברבים. כבר עכשיו הוא מתגמש ואנחנו ממש ממש בהתחלה….ועדיין לא שמענו מה כן – אף עמדה נחרצת בתחום הכלכלי, החברתי או המדיני. ועדיין לא שמענו את המילה שלום.
בהחלט. התייחסתי לכך במאמר לפני שנה
שימי לב
https://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=889