קרואטיה – טיול בדלמטיה שלחוף הים האדריאטי

המלצה לטיול באיים ובחוף של קרואטיה

כתב וצילם: גילי חסקין

תודה לעמית שטראוס עבור התמונות

ראה כתבה במגזין הווירטואלי של YNET: חלקת אלוהים בים האדריאטי.

ראו גם, באתר זה: יומן מסע מטיול בסלובניה, קרואיה ומונטנגרו, תולדות יוגוסלביה, טיול לדוברובניק , טיול לזגרב,

להרצאה על יוגוסלביה לשעבר

טיול בקרואטיה משלב שמורות טבע, ערים עתיקות, שיט בין איים ומטבח ים תיכוני, תוך השקעת משאבי זמן מעטים: טיסה קצרה מישראל ומרחק נסיעה קטן מאד בין האטרקציות. לטעמי, האזור האטרקטיבי ביותר בקרואטיה, הוא דלמטיה (Dalmacija), חבל ארץ יפהפה, לחוף הים האדריאטי, בין חצי האי איסטריה (Istria) בצפון לבין מפרץ קוטור (Kotor), בדרום, במונטנגרו של ימינו. האקלים בדלמטיה הוא ים תיכוני, לעומת מרבית  חלקי קרואטיה האחרים, בהם האקלים יבשתי. האזור תופש חלק ניכר מהריביירה הקרואטית ומהווה יעד תיירותי ראשון במעלה בדרום אירופה.

בעת העתיקה, השתרעה דלמטיה על פני שטח גדול יותר, מסלובניה בצפון ועד אלבניה בדרום.  כמו כן, כללה שטחים נרחבים מזרחית לאלפים הדינריים, בסרביה של ימינו. מקור שמו של האזור הוא ככל הנראה בדלמטים (Dalmatae), שבט מקבוצת עמים שהיוונים כינו "איליריים", שחי  באזור באלף הראשון לפנה"ס. דלמטיה העניקה את שמה לשפה הדלמטית (שפה מתה ממשפחות השפות הרומאניות), לגזע כלבים הידוע בצבעו הלבן המנומר בשחור ולשקנאי הדלמטי.

חבל ארץ זה שוכן על מדרונות האלפים הדינאריים, הגולשים אל הים ומשלב עולם של ניגודים: הרים נישאים, נהרות שוצפים, אגמי מים שקופים, מערות נטיפים, איים ירוקים ובעיקר תרבות ששרדה או לייתר דיוק נצרפה, ברוחם ובכוחם של היוונים, הרומאים, הוונציאנים, העות'מאנים, שוב הוונציאנים, האוסטרים והגרמנים.  פעמים רבות היתה דלמטיה לאזור בשוליהן של מעצמות שהתחרו זו בזו, התכווצו והתרחבו זו על חשבונה של זו. בימי הביניים שכנה דלמטיה בין ביזנטיון, הבולגרים והקיסרות הרומית הקדושה. מאוחר יותר, בין העות'מאנים לבין הקיסרות האוסטרו-הונגרית. כל כובש הצליח להטביע במשהו את חותמו במקום והתוצאה היא חוויה ארכיטקטונית, אמנותית, מוזיקאלית וקולינארית.

מיליוני תיירים צבאו על האזור לפני מלחמת העצמאות של קרואטיה שהתחוללה על אדמה זו, בין 1991 ל-1995 ומשזו הסתיימה החלו בהדרגה לשוב אליה וכיום היא אחד מיעדי התיירות הבולטים באגן הים התיכון. כמות התיירים השנתית שמגיעה לבקר בה, בימים נטולי קורונה,  היא בערך פי שניים וחצי מתושביה – כארבעה וחצי מיליון,

בדלמטיה אפשר ליהנות, בצד אתרי הנופש הידועים וחופי הנודיסטים, גם ממסלולי הליכה בקניונים שהטבע קרע בהרי הגיר, באגמים כחולים להפליא, בשרידים רומאיים, ארמונות וונציאנים, חווילות אוסטרו-הונגריות ומשפע של מאכלים, החל מכבש הסובב בתנור עצים ליד המסעדה וכלה בעוגת קרם שניט, עתירת טעם וקלוריות.

נקודת המוצא לטיולינו היא העיר זאדאר (Zadar), אליה הגענו בנסיעה משמורת האגמים פליטוויצה (Plitvička jezera), ששמה יצא למרחוק בשל אגמיה ומפליה. זאדאר בנויה על מצוק השוכן על חצי אי. עיר קטנה ונעימה, המשמרת במתארה את התכנון הרומי ובכנסיות שניכר בהן הסגנון הביזנטי. אחת האטרקציות של העיר היא מערכת הביצורים שלה, שהייתה חלק ממפעלי ההגנה הוונציאנים שהוקמו בין המאות ה-16 וה-17. אחת היצירות האדריכליות שהוציאו את שמה של זאדאר למרחוק, הוא "האורגן הימי", כלומר, גרם מדרגות, ברוחב של 70 מטר, שיורד אל המים. המדרגות העליונות משמשות לישיבה, ואילו בחלקים הנושקים למים מוצבים כמה עשרות צינורות חלולים בהם מותקנות משרוקיות, שמנגנות באקורדים ובטונים שונים. כאשר ספינות מתקרבות אל החוף, מייצרים, הצלילים, סימפוניה רבת עצמה מקום רומנטי להפליא.

בים שליד המצוק מפוזרים איים רבים השייכים לארכיפלג הקורנטי (Kornati) – קבוצה של כ-150 איים ושוניות והנחשבת לארכיפלג האיים הצפוף ביותר בים התיכון. אפשר וכדאי לצאת לשיט באיים אלו. 89 מהאיים בשטח של 49.66 קמ"ר בדרום הארכיפלג, הוכרזו כפארק לאומי, ששטחו הכולל 220 קמ"ר. האיים בנויים באבן גיר מחלחלת, המשולה לספוג וכמעט מונעת תופעה של נגר עילי,. מסיבה זו הצמחייה על האיים מועטה, למעט עשב ושיחים באזורים המוגנים על ידי הצוקים, ונופם צחיח ופראי. הפארק ידוע בצוקים החשופים שלו, המכונים "כתרים" (Krunama), שהארוך שבהם משתרע לאורך 1,350 מטר והגבוה שבהם מגיע לגובה של 82 מטר. בכמה גבעות על איי קורנטי נמצאו עקבות של יישובים וביצורים מהתקופה הנאוליתית. מכיוון שהצוקים יורדים בתלילות עד לעומק של 90 מטר מתחת לפני הים, המקום מושך צוללנים רבים. זהו ארכיפלג (קבוצת איים), שכולו איונים ומצוקים, מערות ומנהרות, המהווים מבוך אמיתי של סלעים ומים.  ג'ורג' ברנרד שאו כתב כי "האל ייצר את איי קורנאטי מדמעות, מכוכבים ומנשימה".

מומלץ להאריך את השהות בזאדאר ולצאת למספר שעות אל הקניון הענק של פקלניצה (Paklenica), שמתחרה על התואר "הקניון העמוק ביותר באירופה". מומלץ לערוך בו טיול רגלי, האורך בין שעתיים ליומיים, לפי העניין והכושר. או ללכת למערות קרסטיות הפעורות בסביבתו. ניתן לעלות בערוץ הקניון עד ראשו ולרדת בקניון המקביל. גם למי שאיננו חובב הליכה מושבע, מומלץ להיכנס אל פתח הקניון וליהנות מיפי בריכות המים וממראה המטפסים המנסים להתמודד עם קירותיו התלולים.

מומלץ להדרים מזאדאר, בנסיעה יפהפייה לאורך החוף, אל ספליט (Split), שהעיר העתיקה שלה כולה דחוקה בתוך ארמונו המפואר של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס ששלט בין השנים 284 ל-305  ונודע כמי שבמהלך שלטונו שינה את מהלך ההיסטוריה של האימפריה הרומית, משנות משבר ארוכות, שהביאו לחילופי שליטים תכופים מלחמות אזרחים, פלישות של אויבים ומשברים כלכליים והוביל את האימפריה אל יציבות שלטונית[1]. החל בתהליך שחילק את האימפריה הרומית למזרחית ומערבית ובכך טמן את הזרע שיוביל להיווצרותה של ביזנטיון. לאחר שסיים את המשימה, פרש מרצונו ל"שדה בוקר" שלו והקים כאן את ביתו. במקום מקדשים שהפכו לכנסיות, אולמות תת קרקעיים ועוד. מבית הקברות היהודי הבנוי על מצוק מעל העיר, נשקפת תצפית מרהיבה. מספליט אפשר להמשיך דרומה לאורך החוף, עד לדוברובניק – רגוזה (Raguza) של ימי הביניים – המכונה בז'רגון התיירותי, "פנינית הים האדריאטי".

הטיול המקובל ביותר הינו ברכב שכור או באוטובוס תיירים לאורכו של החוף, טיול מעניין בזכות עצמו, המסייר בעיירות ונציאניות רבות קסם. אך הפעם נמליץ  דווקא על שייט, שגם הוא משלב נופש לצד חוויה נופית ותרבותית. אחת החוויות הים תיכוניות המובהקות הינה שייט בין אייה של דלמטיה. איים אלו הם שרידים של שרשרת הרים ששקעה. האיים הצפוניים (כמו איי קורנטי שהוזכרו לעייל) צחיחים יחסית, בגלל השפעתן של רוחות צפון מזרחיות עזות המכונות "בורה" (Bura). הבורה. האיים הדרומיים, לעומת זאת, ירוקים הרבה יותר ונופים הוא חורש ים תיכוני סבוך, המגיע לקוו המים ממש. שמם של האיים היווניים יצא למרחוק, ואכן כבודם במקומם מונח, אך דומה שהאיים הקרואטיים אינם נופלים מהם. חלקם מציעים נוף נהדר, אחרים חופי רחצה וחלקם גם סיור תרבותי מרתק.  אין צורך לבקר בכל 1,185 האיים.  אפשר להסתפק בכמה מהם. אפשר להפליג במעבורת נוסעים רגילה, שמועדיה ותדירותה עולים לקראת הקיץ ופוחתים לקראת החורף. נקודת המוצא לטיול באיים הדרומיים היא ספליט, ממנה נמליץ להפליג אל האי ויש (Viş), שכולו ירק וחופי זהב.

נסיעה ברכב או באופניים סביב האי, משלבת נוף דרמטי, כרמים הנטועים על שולי ההרים, ביקור בחוות ליצור גבינות ומחופים נהדרים. פרנסי התיירות של האי מתהדרים בשתי מערות: ירוקה וכחולה. הירוקה היא מערה דמוית פעמון, שבשעות הצהרים חודרות קרני השמש דרך החור שבראשה וצובעים את מימיה בירוק.  מערה נאה זו נמצאת בדרך למערה הכחולה, המרהיבה יותר, הפעורה בהר, סמוך לעיירה Biševo. נכנסים למערה בסירה. קרני השמש חודרות בעיקר דרך פתח גדול הנמצא מתחת לפני המים וצובעות את המערה בגווני כחול מסחררים ממש. המערות הללו ותופעות קרסטיות נוספות, הציבו את האי ברשימת האתרים הגיאולוגיים השמורים של אונסק"ו (UNESCO Global Geoparks). בשנת 2018, הוסרטה באי הקומדיה הרומנטית  Mamma Mia! Here We Go Again"".

מומלץ עוד יותר לצאת לכמה ימים לאי חוואר (Hvar), לטייל לאורכו, לבקר בעיירות הדייגים, ובעיקר בעיר חוואר שלבתיה גוון זהבהב והיא ניחנה ביופי מכושף. הספינות מגיעות בדרך כלל לנמל סוג`וראיי (Sucuraj) – הנקודה המזרחית ביותר בחוואר. מכאן מתחיל קטע מרהיב של נסיעה מערבה, בכביש צר ומתפתל ,העובר בין מטעים לחורש ים תיכוני.  הכביש ממשיך אל קו החוף הצפוני, ורבוסקה (Vrboska), השוכנת בקצהו של מפרץ דמוי  פיורד. אחרי שחולפים על פני העיירה סטאריגראד (Satrigrad) פונים לעבר רכס ההר, המספק תצפיות לכל עבר, וממנו גולשים אל העיר הוונציאנית חוואר, שהיא למעשה היעד העיקרי למבקרים באי. זוהי עיר שבתיה צבועים בצבע דבש, גולשת אל הנמל. עיר מדייוואלית רבת קסם. ניתן "ללכת לאיבוד" ברחובות המתפתלים ובסמטאות הציוריות, דרך, לאורך בתים ישנים , שנבנו בידי הוונציאנים ששלטו באי. מעל העיר מבצר מדייוואלי, שבאבניו אפשר לזהות את סיפור תולדותיו של האי: ביזנטים, ונציינים, עות'מניים ואוסטרים. המקום ידוע לא רק בנופיו ובאדריכלות שלו, אלא גם ביין המשובח שמיוצר בו.

מחוואר ניתן להפליג במעבורת לאי קורצ'ולה (Korčula), שאף הוא אי לא גדול, ירוק עד, ושליו להפליא. כמו האיים האחרים, אף הוא מעוטר בחופי שלווים ויפים. קורצ'ולה הוא גם שמה של עיר מקסימה שמתארה כשל ביצה ורחובותיה תוכננו כעורקי עלה, המאפשר לרוחות הנעימות לצנן את העיר וסוכר את הכניסה בפני הרוחות ההרסניות. בשל חומותיה ומגדליה העגולים, מכונה קורצ'ולה "דוברובניק הקטנה". העיר מציעה מראה נפלא של גגות רעפים אדומים, רובע עתיק הבנוי אבנים לבנות, חופי ים נקיים, אין-ספור מפרצים כחולים להפליא ועצי אורן הגולשים לקו המים. המוזיאונים והכנסיות של קורצ'ולה הינם חוויה אמנותית מרגשת. אחד מבתי העיר מתיימר להיות ביתו של קולומבוס, הידוע כאיש גנואה. יש הטוענים כי גם מרקו פולו,  איש וונציה, חי זמן מה בעיר. בעיר פועל "מרכז מרקו פולו" שמטרתו המוצהרת היא להוכיח שפולו, המערבי הראשון שנסע במאה ה-13 לסין, נולד בקורצ'ולה. מלבד הגאווה, יש לכך גם ערך כלכלי לא מבוטל. עוד סיבה למשוך תיירים לאי הקסום.

מרבית המטיילים מגיעים לאי בנסיעה לא ארוכה צפונה מדוברובניק, לאורך החוף האדריאטי עד לאורביק (Orebic). בקיץ יוצאות מעבורות רבות לאורך היום וחוצות במשך כחצי שעה, את המיצר הקטן אל האי. אפשר גם לצאת מדוברובניק במעבורת ששטה לאורך החוף וחונה בכל האיים המיושבים שבין דוברובניק לרייקה (Rjeka), בריווירה של אופטיה (Opatia).

מקורצ'ולה קצרה הדרך למילייט (Miljet), שהוא קודם כל פנינת טבע אמיתית. בצדו המזרחי גדלים כרמי ענבים מטופחים להפליא. מערבו של האי, שהוכרז כשמורת טבע, גדל חורש ים תיכוני צפוף ובמרכזו אגם שצבע מימיו כחול עז ובלבו אי קטן ועליו מנזר בנדקטיני. שילוב מיוחד של ים, אי, אגם ואי. חגיגה של צבעי ירוק וכחול. זהו אי יפהפה שמומלץ להקדיש לו כמה ימים, לטיולי אופניים, קטנועים, טיולי רגל ושייט לאיונים שמול חופו הצפוני.

שמורת הטבע היפה ממוקמת בחלקו המערבי של האי וכוללת שני אגמים פנימיים מלו יזרו (Malo Jezero) – "האגם הקטן", ווליקו יזרו (Veliko Jezero) "האגם הגדול", את התעלות המחברות אותם זה לזה ואל הים ואת הגבעות המוריקות שמסביבם. הביקור בחלקת האלוהים הקטנה הזאת כולל שחייה באגמים, טיולים רגליים, שיט לאי הקטן שבלב באגם הגדול וביקור במנזר היפהפה ששוכן בו.

התחנה הבאה במסלול הינה סטון (Ston) – עיר קטנה ומוקפת חומה מושלמת במתארה, שממגדליה נשקפת תצפית מרהיבה על בתי העיר, שנפגעו במלחמת האזרחים ושופצו ברובם, של הרחובות שנמתחו בזוויות מדויקות של 90˚ מעלות ושל בריכות המלח שמחוץ לעיר.  נקודת הסיום של הסיור היא בדוברובניק, שהיתה אתר התיירות הידוע ביותר ביוגוסלביה של פעם ומציעה למטייל אפשרויות רבות לסיור ולבילוי.

דרך חלופית לטיול בפניני הנוף של דלמטיה, היא לשכור יכטה פרטית ולצאת להפלגה מרייקה (Rijeka), דרומה. ברצוני להמליץ על טיול היוצא מהמפרץ של אופטיה (Opatia), עיר נמל חביבה המוקפת הרים מרשימים שצלעותיהם, כאילו נופלות היישר אל הים. מנמלה של רייקה נפליג היישר אל האי הצפוני קרק (Krk), שהוא לטעמי פחות אטרקטיבי, אך שקט להפליא וקל להימלט בו משאונם של התיירים. סימן ההיכר של העיר קרק היא מגדל הקתדרלה וכיפתו שלה צורת בצל. יש בה מצודה וונציאנית ושרידים רומאיים. העיירה ורבניק (Vrbnik), המזרחית לקרק מרשימה הרבה יותר. זוהי עיר מדייבאלית (ימי –ביניימית) משומרת להפליא, השוכנת על צוק, ובה סמטאות תלולות ורחובות מקושתים.  לאחר לילה בקרק ממשיכים אל האי ראב (Rab) ואל העיירה בשם זה. הסיור מתמקד בגראד (Grad). מילולית: מצודה. אך הכוונה היא לחלק העתיק של העיר ובו כנסיות, ארמונות ומוזיאונים.  מומלץ לשוטט רגלית בסמטאות העולות מהרחוב האמצעי Srednja Ulica אל הרחוב העליון.  ניתן לצאת מן העיר, בפינתה הצפונית-מערבית של כיכר כריסטופר הקדוש, אל היער, המוביל אל בית הקברות וממנו אל הים. ראב העתיקה מושכת אליה חובבי אומנות וארכיטקטורה, הפוקדים את הכנסיות הרבות שפזורות בה. במעגן פועל בית קפה, ולידו עוגנות כמה סירות דייג קטנות שישמחו לקחת אתכם, תמורת תשלום נמוך יחסית, לאורך חופי האי. ספינות אלו מאפשרות מבט על החופים ממרחק קטן בהרבה, מזה שמאפשרת המעבורת עמה מגיעים מרבית המבקרים אל ראב.

יש העוצרים לשיטוט באי הקרסטי הצחיח פאג (Pag) אני לעומת זאת ממליץ לעגון בזאדאר, אותה כבר הזכרנו ולהמשיך אל האי דוגי אוטוק (Dugi Otok) המצטיין בשקט מופלא ובנוף מדהים. יוצאים מן הכלל הם שלושת השבועות הראשונים של אוגוסט, כאשר חלקת אלוהים הקטנה הזאת מוצפת על ידי נופשים איטלקיים.

מומלץ להתרכז במפרץ  Telaŝčica ובאיונים הזעירים המקובצים בו. כדאי לבקר באגם המלוח Mir Lake במפרץ סקרנום (Sakaranum) החולי ובנהיגה לאורך החוף הסלעי.  את הלילה הבא אפשר לבלות בוודיצה (Vodice) שבחוף הקרואטי וליהנות ממראהו של הנמל בשקיעה.  ביום המחרת מפליגים 7 ק"מ דרומה ונכנסים דרך מפרץ ארוך אל שפכו של נהר קרקא (Krka) אל הים. לאחר שחוצים אגם רחב ידיים, עוגנים במרינה של הכפר סקרדין (Skardin) וממנה מפליגים אל הפארק הלאומי קרקא, אל מערכת האשדות והמפלים האחרונה של הנהר, שתחילתו בהרים, במרחק של 80 ק"מ מכאן. כדאי מאד לצאת למסלול הליכה רגלי מסומן. הדרך מזמנת נוף נהדר, טחנת קמח המופעלת בכוח המים ועוד. ניתן לצאת משם בשייט לאגם גבוה יותר ואל אי במרכזו.

לאחר סיור בכפר סקרדין שבים לנהר ומפליגים עמו אל העיר הקרואטית שיבניק (Šibenik). העיירה שובה לב בסמטאותיה ובמבניה, אך שיא הביקור הוא קתדרלת יעקב הקדוש, הנמנית ברשימת אתרי המורשת העולמית. הקמת הכנסייה החלה בראשית המאה ה-15 ונמשכה כמאה שנים.  זוהי שכיית חמדה ארכיטקטונית ואמנותית. מן הבולטות בחוף הדלמטי. הכנסייה מצטיינת בארכיטקטורה המיוחדת שלה. היא בנויה כולה מאבן, ללא תומכות עץ, דבר הבא לידי ביטוי במערך הקשתות ובתקרה. אם כי נקודת המשיכה העיקרית שלה הן עבודות הפיסול היפהפיות של האמן יורי דלמצ'יק (Juraj Dalmatinac), שלאות הערכה על פועלו כינתה אותו העיירה "יורי שיבנצ'יק". על הקיר החיצוני של האפסיס מפוסלות דמויות נטורליסטיות של 71 מאזרחי העיר. סמוך לקתדרלה נמצא ארמון הלוג'יה הגדולה (Loggia Grande) אשר שימש את מועצת העיר בתקופה הונציינית. העיר מוקפת במספר מבצרים, ובהן מבצר מיכאל הקדוש, מבצר ניקולס הקדוש (שהוא חלק מאתר המורשת העולמית של מפעלי ההגנה הוונציאניים)  ומבצר יוחנן הקדוש.

השייט ממשיך אל עיירת החוף פרימושטן (Primoşten) הבנויה על לשון יבשה החודרת לתוך הים ומצטיינת בארכיטקטורה וונציאנית מרשימה ובשפע של מסעדות דגים. את השייט נסיים בעיר טרוגיר (Trogir) שהיא בעצם עיר-מוזיאון, הבנויה על אי קטנטן שחובר לייבשה.  מקימיה , במאה השלישית לפניה ספירה, היו יוונים מהאי ויס אשר כינו אותה "טרגוריון", היינו "אי הרוחות". העיר נבנתה בתכנית "גריד" של רחובות ישרים המצטלבים זה בזה והוקפה בחומות. מרבית  שכיות החמדה של טרוגיר הן מתקופת הזוהר שלה במאות ה-15-13, תחת שלטונה של וונציה. ובתקופה זו נבנו בה חלק מבנייניה החשובים כמו הקתדרלה וטירת קמרלניו (Fortress Kamerlengo). טרוגיר היא פנינה אמתית ומשום כך הוכרזה ע"י אונסק"ו כאתר שימור בעל חשיבות עולמית. מטרוגיר אפשר להמשיך ברכב, או בספינה אל ספליט ומשם הלאה, דרומה, עד לדוברובניק.

הערות

[1] דיוקטליאנוס יישם שיטת שלטון הידועה בשם "טטררכיה", לפיה התחלק עומס השלטון על ארבעה שליטים, שניים מהם בדרגת אוגוסטוס ושני שליטים הכפופים להם בדרגת קיסר. על פי השיטה השליטים נבחרו לתפקידם ופרשו ממנו מרצונם כך היה דיוקלטיאנוס לשליט הרומאי הראשון והיחיד שפרש מכס המלכות מרצונו. ראה באתר זה: היווצרות ביזנטיון.