גילי חסקיןפְּרֵדָה / גִּילִי חַסְקִין
גַּם לוֹחֵם עִקֵּשׁ, צָרִיךְ לָדַעַת לְהַכִּיר בַּתְּבוּסָה,
לָדַעַת עַד מָתַי לִדְבֹּק בַּמְּשִׂימָה.
לָדַעַת לָצוּר וְלָדַעַת לָסֶגֶת.
מָתַי לְוַתֵּר. מָתַי לְשַׁחְרֵר.
חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים נִלְחַמְתִּי עָלֶיהָ,
צַרְתִּי עַל לִבָּהּ וְתַשׁוּקוֹתֶיהָ.
כָּתַבְתִּי מִכְתָּבִים שֶׁיְּהַלְלוּ אֶת יָפְיָהּ,
שׁוּרוֹת כְּחֻלּוֹת שֶׁרָקַמְתִּי עֲבוּרָהּ.
סִפַּרְתִּי עַל מַסָּעִי בְּאַרְצוֹת נֵכָר,
הִיא הָיְתָה מְגִיבָה בְּחִיּוּךְ מְאֻשָּׁר.
הבֵאתִי לָהּ סִפּוּרֵי פְּלָאִים וּמַרְאוֹת.
לָמַדְתִּי אֶת דְּרָכֶיהָ הַנִּסְתָּרוֹת.
הִרְהַרְתִּי בָּהּ בַּשְּׁבִילִים וּבַשָּׂדוֹת.
חָלַמְתִּי עָלֶיהָ מוּל מְעוּף הַחֲסִידוֹת.
מַרְבַּד שֶׁל פִּרְחֵי אָבִיבִ, עֲלֵי שַׁלֶּכֶת, ב
ְּכָל מָקוֹם בּוֹ יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת.
הִצְלַחְתִּי לַחְדֹּר לְתוֹכְכֵי נִשְׁמָתָהּ
לִרְווֹת אֶת עֲסִיס אַהֲבָתָהּ. ג
ּוּפִי רָעֵב לְמַגַּע שְׂפָתֶיהָ, ל
ְשׁוֹנִי נִצְרְבָה מֵעִקְצוּץ פִּטְמוֹתֶיהָ.
בָּזִיתִי לַחֹפֶשׁ, אֶת חֵרוּתִי הִשְׁלַכְתִּי.
עֶקְרוֹנוֹת רַבִּים עֲבוּרָהּ מָכַרְתִּי
. צְנוּעָה וְגֵאָה, מַלְכָּה וַחֲתוּלָה,
מַרְאָה שֶׁהָיִית מִצְטַחְצֵחַ מוּלָהּ
הִיא גָּרְמָה לִי לְהוֹקִיר לַיְּקוּם תּוֹדָה, כ
ִּי לִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת נוֹעֲדָה.
הִיא הֶחְזִירָה אַהֲבָה לְכָל כֻּלִּי
וּבְכָל זֹאת לֹא הָיְתָה שֶׁלִּי.
הָיִיתִי מַפְצִיר בָּהּ בְּמוֹפְתִים וְאוֹתוֹת,
אַךְ בְּעֵינֶיהָ רָאִיתִי מַמְלָכוֹת מִתְמוֹטְטוֹת.
הִפְעַלְתִּי קְסָמִים, כָּתַבְתִּי שִׁירִים
אַךְ נוֹתַרְתִּי גִּיטָרָה לְלֹא מֵיתָרִים.
הַהַחְמָצָה זוֹעֶקֶת, מְעִיקָה לְלֹא הֶרֶף,
כְּמוֹ הָעֵשֶׂב הָרָמוּס בְּזִירַת הַטֶּרֶף.
בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת, כְּבֵדוֹת הַיָּדַיִם
הַכְּאֵב חוֹדֵר עַד לַצִּפָּרְנַיִם.
רָצִיתִי מִמֶּנָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר
לָכֵן נֶאֱלַצְתִּי לְוַתֵּר.
כְּמוֹ אַרְיֵה שֶׁסָּר כֹּחוֹ
כְּמוֹ נֶשֶׁר שֶׁנִּגְזְלָה חֵרוּתוֹ
דִּיּוּנָה שֶׁנֶּאֶלְמְנָה מִבֶּן זוּגָהּ, ש
ָׁמַי מְלֵאִים תּוּגָה
אַהֲבָתָהּ קֵרְבָה אוֹתִי לַחַיִּים כ
ָּעֵת, בִּלְעָדֶיהָ רְדוּף שֵׁדִים.
