הנס הכלכלי של דרום קוריאה

ערכו וסיכמו: גילי חסקין, יובל כלב

תודה ליובל נעמן על הערותיו

ראו גם באתר זה: דרום קוריאה – המלצות לטיולים ולקריאה

אלבום תמונות דרום קוריאה  2024

כלכלת דרום קוריאה מדורגת במקום ה-14' בין הכלכלות הגדולות בעולם (אחרי אוסטרליה ולפני ספרד) ובמקום הרביעי בקרב מדינות אסיה (אחרי סין, יפן, והודו). דירוג האשראי שלה מעולה.

קוראים להם "הישראלים של המזרח" וישראלים מכנים אותם "הצ'חצחים של המזרח". הם חיים בסביבה עוינת, הקימו מדינה וזכו בעצמאות בפועל לאחר מלחמת קוריאה ב-1953 והקימו מאז כלכלה מפוארת. כלכלת קוריאה מבוססת על כוח אדם איכותי ומשכיל וחריצות מדהימה.

אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה נזקקה קוריאה הדרומית לסיוע בינלאומי (בעיקר מארצות הברית), החלה רודנות פַּאק צַ'אנְג-חְאִי בתחילת שנות ה-60' ברפורמות כלכליות, שהתמקדו בעידוד היצוא ובמפעלי תעשייה קלה הדורשים כוח עבודה רב. הממשלה ערכה רפורמה במטבע של המדינה וחיזקה את המוסדות הפיננסיים. בשנות ה-70' בעזרת פיצויים שקיבלה מיפן בתמורה לנורמליזציה ביחסים, החלה הממשלה האוטוקרטית להפנות את משאביה לקידום תעשייה "כבדה" ומפעלים כימיים. בנוסף תמכה הממשלה בבניית מפעלי אלקטרוניקה ומכוניות. כך צמחו בקוריאה תאגידי ענק (צ'אבול) בבעלות משפחתית, כגון יונדאי, סמסונג, LG, SK ודייהו (Daewoo), שאחראים עד היום על חלק ניכר מהתוצר הדרום-קוריאני.

מאפיינים כלליים של כלכלת קוריאה:

• מיעוט במשאבים טבעיים ותלות בכוח אדם איכותי, יבוא מקורות אנרגיה וחומרי גלם לתעשייה.
• יצוא המתבסס על מוצרים מרכזיים כמו מתכת, אוניות, מכוניות, זיכרונות למחשבים, טלפונים סלולאריים, טלוויזיות, מזגנים, בינוי פרויקטים, תשתיות תקשורת. חשוב לזכור כי תנודות באחד מהמוצרים הללו עשויות להשפיע על הכלכלה הקוריאנית כולה.
• סיאול הינה מרכז העסקים של דרום-קוריאה. העיר נתמכת על ידי ייצור באזורים שונים של קוריאה.
• הכלכלה הקוריאנית נשענת על מספר קונגלומרטים (תאגידי ענק) ואלפי חברות הנותנות שירותים לתאגידים אלה.

דוגמאות למעמדה העולמי של התעשייה הקוריאנית ניתן למצוא בנתונים הבאים:

• דרום-קוריאה ידועה כמעצמת טכנולוגיות מידע (IT) שכן בדרום-קוריאה ישנה תשתית מידע כגון פס אינטרנט רחב אשר מקיף את המדינה כולה. קוריאה דוגלת בשיפור סביבת העסקים במדינה ושואפת להפוך למוקד עסקי מרכזי בצפון מזרח אסיה.
• דרום-קוריאה היא יצרנית הסמיקונדוקטורים השנייה בגודלה בעולם. בתחום רכיבי הזיכרון, קוריאה היא היצרן הגדול בעולם. חברת סמסונג הינה היצרנית הגדולה בעולם בתחום זה.
• דרום-קוריאה היא יצרנית מנועי האניות הגדולה בעולם והשנייה ביצור אוניות אחרי סין. יונדאי נחשבת על ידי רבים כמובילה באיכות בקרב החברות הבונות אניות.
• דרום-קוריאה היא יצרנית מוצרי אלקטרוניקה השלישית בגודלה בעולם. היא גם יצרנית ה – LED הגדולה בעולם, היצואנית הגדולה בעולם של תנורי מיקרוגל ומסכי TPT.
• דרום-קוריאה היא יצרנית המכוניות החמישית בגודלה בעולם. קוריאה יצרה כ-4.2 מיליון כלי רכב בשנת – 2023, אשר יחד עם ייצור חלפים הביאו את היצוא באותה שנה לשווי של 8.7 מיליארד דולר.
• דרום-קוריאה היא יצרנית הכימיקלים החמישית בגודלה בעולם.

מעוני לעושר בחמישים שנה

בשנת 1960, שבע שנים לאחר שהסתיימה מלחמת קוריאה, הייתה קוריאה הדרומית אחת המדינות העניות בעולם ובעלת הכנסה לנפש קרובה לזו שנמדדה בחלקיה העניים ביותר של אפריקה.

במרוצת השנים, התפעלותנו מדרום קוריאה השתנתה. קריאות ההשתאות פינו מקום להערכה מפוכחת. אבל מפעם לפעם, הדיוק ההיסטורי מצדיק קריאות השתאות, גם אם הן כרוכות במחזור של קלישאות שחוקות יחסית, כמו זו המזכירה לנו שב-1957 ההכנסה השנתית לגולגולת בדרום קוריאה ובגאנה היו זהות, 490 דולר.

אין לי שום דבר נגד גאנה, אדרבא היא אחד מסיפורי ההצלחה של אפריקה, ואחת הדמוקרטיות המעטות ביבשת. אבל לפני 60 שנה היא ודרום קוריאה עמדו על אותה מדרגה. ב-2023, כלכלת דרום קוריאה דורגה ה-14' בגודלה בעולם, עם תמ"ג של 1.713  טריליון דולר והכנסה שנתית לגולגולת של 50,572 דולר (52 מיליון בני אדם); בעוד גאנה הייתה במקום ה-71', עם תמ"ג של 73 מיליארד דולר והכנסה שנתית לגולגולת של 6,700 דולר (34.5 מיליון בני אדם).

בסוף שנת 2011 הייתה קוריאה הדרומית לאחת מ-20 הכלכלות המובילות בעולם וחברה בארגון ה-G-20. לפי מדד התמ"ג לנפש המחושב לפי השוואת כוח הקנייה (PPP). בשנות השמונים נחשבה קוריאה לאחד מארבעת "הטיגריסים האסייתיים" – כלכלות קטנות שצמחו בצורה מרשימה לאורך זמן. אולם הקוריאנים שאפו להיות שחקן בליגה של הגדולים, היכן שהם היום. כלכלת קוריאה נשענת על יצוא תעשייתי. הסקטורים שהובילו את הקטר הקוריאני עד היום היו מספנות, ייצור כלי רכב, מוליכים למחצה, מסכים שטוחים וטלפונים סלולריים. כאמור, לאחר מלחמת העולם השנייה היה התמ"ג לנפש ברמה של המדינות העניות ביותר באפריקה ובאסיה. מלחמת קוריאה הרעה את המצב עוד יותר. כיום, התמ"ג לנפש בקוריאה הדרומית מגיע כמעט לממוצע של האיחוד האירופי (53,789)ומעט גבוהה מזה של ישראל, ופי 20 מזה שבקוריאה הצפונית. ב-2004 הצטרפה קוריאה הדרומית למדינות שבהן התמ"ג עובר את הטריליון דולרים.

בתחילת שנות ה-60' של המאה העשרים החלה ממשלת פַּאק צַ'אנְג-חְאִי ברפורמות כלכליות מרחיקות לכת שהתמקדו בעידוד היצוא ובמפעלי תעשייה קלה הדורשים כוח עבודה רב. הממשלה ערכה רפורמה במטבע של המדינה וחיזקה את המוסדות הפיננסיים. בשנות ה-70' החלה הממשלה להפנות את כספה ואת מדיניותה הכלכלית ליצירת מפעלים של תעשייה "כבדה" ומפעלים כימיים. בנוסף תמכה הממשלה בבניית מפעלי אלקטרוניקה ומכוניות. כך צמחו בקוריאה תאגידי ענק (צ'אבול) בבעלות משפחתית, כגון יונדאי, סמסונג (וסמסונג C&T)‏, LG, דייהו ועוד, שאחראיות עד היום על חלק ניכר מהתוצר הדרום-קוריאני.

ההצלחה הכלכלית התבססה בין היתר על יחסים קרובים בין הממשל והמגזר העסקי, שכללו הגבלות על יבוא, מענקים לתעשייה וטיפוח כוח העבודה. הממשלה עודדה יבוא חומרי גלם וטכנולוגיה מתקדמת.

כאחת מארבעת "הטגריסים של מזרח אסיה" (יחד עם הונג קונג, סינגפור וטאיוואן), הפגינה קוריאה הדרומית רצף מרשים של צמיחה והשתלבות בכלכלה העולמית המודרנית בתחומים כגון תעשייה והיי טק. צמיחה זו הביאה את קוריאה הדרומית לדירוגה ככלכלה ה-14' בגודלה בעולם. מראשית שנות ה-60' ועד לסוף שנות ה-80' צמחה הכלכלה הדרום קוריאנית בשיעור מרשים של 8.7% בשנה(!!).

ועל מה מבוססת ההצלחה?

הכלכלה הקוריאנית התבססה על "מודל התיעוש המאוחר" ועל מדיניות טכנולוגית שבבסיסה הדבקת פערים (catch-up). מודל תעשייתי זה מאופיין ב:

1. היעדר טכנולוגיות מקוריות.
2. רכישת טכנולוגיות חדשות מגורמים זרים.
3. למידה שיטתית ממדינות אחרות.
4. פיתוח שיטות להדבקת הפערים בין הטכנולוגיות המקומיות לטכנולוגיות המיובאות.

היום אפשר לומר כי בשיטה זו עלתה התלמידה על מוריה: יצרנית הרכב הדרום קוריאנית יונדאי ( Hyundai) הביסה את יצרנית הרכב היפנית טויוטה (Toyoto) בשווקים שונים, באמינות ובמחיר מכוניותיה אך לא ביעילות היצור.

גם תעשיית הספנות הדרום קוריאנית עקפה את זו היפנית ותפסה את המקום השני בעולם בייצור ספינות.

על פי המגזין אקונומיסט, עבור מדינות עניות רבות קוריאה הדרומית היא מודל כלכלי ודוגמה מוצלחת לחיקוי יותר משלושת הטגריסיםהאסיאתיים האחרים, העשירים יותר: סינגפור, הונג קונג וטאיוואן. שתי הראשונות הן יותר ערים מאשר מדינות, והמציאות הפוליטית המיוחדת במינה של טאיוואן מקשה עליה לשמש מודל ראוי לחיקוי.

ניתן למצוא חמש סיבות עיקריות להצלחה הקוריאנית:

1. משטר דמוקרטי יציב אם כי את הקפיצה הגדולה עשתה תחת משטר סמכותני.
2. כוח עבודה יוצא דופן בחריצותו.
3. כוחו העצום של המבנה התאגידי לעומת חולשתן של החברות הקטנות והבינוניות.
4. לכידות חברתית.
5. שוויון חברתי. בקוריאה הדרומית, מדד חלוקת ההכנסות (הנקרא מדד ג'יני ונע בין 0 – שוויון מלא, ל-1 – אי שוויון מוחלט) עומד על 0.33, מעט גבוה מזה של הודו ויפן, ומעט נמוך מזה של ניגריה. מצד שני במדד השחיתות (CPI), ב-2023 קוריאה הדרומית נמצאת במקום ה-22 הלא מכובד ב-OECD, רק מקום אחד מעל ישראל

משברים

המשבר של 1997

המשבר הפיננסי באסיה (1997) חשף בעיות של תוכניות פיתוח המשק הדרום קוריאני שהיו קיימות במשך שנים רבות כמו:

1. הלוואות גדולות במיוחד ולא אחראיות של המדינה.
2. שחיתות.
3. מגזר פיננסי לא יציב.

כתוצאה מכך, בין יולי 1997 ליוני 1999, 11 מ-30 התאגידים הגדולים במדינה (כולל תאגיד הענק דייהו) פשטו רגל. בעקבות המשבר, החלה קוריאה הדרומית בשנות ה-2000 בתהליך ליברליזציה של המשק במטרה להקטין את מעורבות הממשלה ואימוץ כלכלה חופשית יותר, הנשלטת על ידי כוחות השוק. כמו כן הגבירה הממשלה את הפיקוח על הצ'אבול (תאגידים), במטרה למנוע מונופוליזציה והגברת התחרות במשק.

המשבר של 2008

גם מהמשבר הכלכלי של שנת 2008 נחלצה קוריאה הדרומית מהר יותר ממדינות עשירות ממנה. אמנם מיוני 2008 ועד פברואר 2009 איבדו 1.2 מיליון דרום קוריאנים את משרותיהם, אך ההתאוששות הייתה מהירה. בשנת 2021 צמח התל"ג ב-6%, והאבטלה מגיעה היום להיקף נחשק של 2.86%, נמוך משל כל חברות G-20.

אתגרי העתיד

בשנת 2010, כך טוענים כלכלנים אמריקאים ודרום קוריאנים כאחד, הגיע המודל בן 40 השנים לפסגת ההצלחה, ומכאן עליו להשתנות ולהתחדש כדי להמשיך ולשגשג. לאן יפסע הטגריס הקוריאני ממקומו בפסגה? לטענתם של כלכלנים רבים, כוחו העצום של המבנה התאגידי בקוריאה הוא אחד הגורמים הדורשים שינוי. בשנים האחרונות הירידה בסחר העולמי, השינויים במחירי הנפט ומלחמת המטבעות העולמית פגעו קשה ביצוא הקוריאני שחווה שנים רצופות של התכווצות. קטרי הצמיחה הקוריאנים החלו לאבד את היתרון התחרותי שלהם למתחרים מהמזרח והקורבנות כבר מוטלים בשטח .

תעשיית הספנות הקוריאנית נאנקת תחת נטל חוב עצום והתכווצות ספר ההזמנות. היא מונשמת על ידי המדינה מחשש להיפלטות עשרות אלפי מובטלים לרחובות. קווי הספנות הקוריאנים נפגעו נואשות מהתכווצות הסחר ומחירי ההובלה והקורבן הייתה האנג׳ין שיפינג, השביעית בגודלה בעולם, שקרסה בחבטה ב-2017 ונכסיה נמכרו למרבה במחיר. מספנות  Daewoo – השנייה בעולם הודיעה על הפחתת מצבת כוח האדם ב-1000 עובדים, המהווים כ-10% מכח העבודה. ההפחתה תעשה בדרך של הצעת פרישה לעובדים ותיקים. המהלך הוא תנאי להזרמת כ-4 מיליארד דולר למספנות על ידי בעלי החוב. תעשיית המספנות הקוריאנית, נמצאת במצוקה פיננסית קשה על רקע החולשה בסחר העולמי שהביאה לירידה בביקושים לספינות.

תעשיות המתכת והפטרוכימיית מאבדות בהדרגה את כושר התחרות לסינים ולהודים.

תעשיית הטלפונים הקוריאנית מאבדת נתחי שוק ליצרנים סינים איכותיים. ואם כבר סינים – הם מאוד אוהבים לקנות מוצרים קוריאנים הנחשבים בסין יוקרתיים ואיכותיים. היצוא לסין – מהווה רבע מכלל היצוא הקוריאני. אבל גם לסינים יש קווים אדומים. ההחלטה הקוריאנית לפרוס בקוריאה סוללה של מערכת היירוט האמריקאית THADD (המקבילה לחץ-2) הייתה לצנינים בעיניהם המלוכסנות. בחודשים האחרונים נתונות חברות קוריאניות למתקפת חקירות בסין באמתלות שונות ומוטלות עליהן מגבלות סחר והיטלי היצף רבים. במקביל בוטלו הופעות של כוכבים קוריאנים בסין וסדרות דרמה קוריאניות נפקדות מהמסכים.

מאז תחילת נובמבר 2016 כלכלת קוריאה היא "כלכלה בהמתנה". משבר מנהיגות ושחיתות שלטונית הביא לנטרול מוסד הנשיאות, הכח המרכזי בכלכלה והממשל. הדחתה את הנשיאה באשמת שחיתות והעברת כל סמכויותיה לראש הממשלה לא תרמו למצב הכלכלי.

ברכה וקללה – תאגידי הענק הקוריאנים

לתאגידים הקוריאניים המשפחתיים הגדולים (הידועים כ-Chaebol מילולית "משפחה עשירה") תפקיד מרכזי בהצלחת המודל הכלכלי הדרום קוריאני אך גם בשבריריות שלו. חברת 'סמסונג אלקטרוניק'ה למשל, אחת מ-83 החברות המרכיבות את תאגיד סמסונג, מוכרת יותר סמארטפונים מאפל. למעשה, חלקים עיקריים במכשירי האייפון נמצאים בבעלותה ובייצורה הבלעדי של סמסונג אלקטרוניקה (בעיקר רכיבי הזיכרון ומעבד היישומים). בעוד שסמסונג C&T בנו את שלושת המבנים האחרונים שהיו הגבוהים בעולם כגון מגדלי פטרונס בקואלה לומפור, טאיפיי-101 ובורג' ח'ליפה בדובאי. התאגידים הקוריאניים בכללם מעסיקים כמעט 25% מכלל המועסקים בקוריאה הדרומית ואחראים ליותר מ-50% מהתפוקה הלאומית. תלות יתר במבנה תאגידי מסוג זה מייצרת מספר לא מבוטל של בעיות:

1. חוסר-שקיפות ניהולית הפותחת הזדמנויות לתרמיות חשבונאיות ולמעשי שחיתות שבהם מעורבים גורמי הון ושלטון.
2. ניהולם העסקי של כמה ארגונים גדולים הנמצאים בבעלות משפחתית (למשל סמסונג) עובר בירושה ותלוי בכישוריהם של בני המשפחה היורשים. אם בן המשפחה מתגלה כאיש עסקים כושל כפי שקרה בחברת האנג'ין-שיפינג, הוא מעמיד בסכנה עסק אדיר ומאיים גם על היציבות החברתית והפוליטית.
3. בניגוד לדזאיבאטסו היפניים שגם הם תאגידי ענק פרטיים, הצ'אבולס לא מחזיקים בבעלותם בנקים ונסמכים על הממשלה שלא תאפשר להם ליפול וכך נוצר יחס הון שלטון שברירי ומאד לא בריא ותלות הדדית בין התעשייה לממשלה.
4. נישואי נוחות בין משפחות הצ'אבול היוצרים קשרי גומלין ותלות בין-תאגידית העומדת בסתירה לעקרונות שוק חופשי.
5. ביקורת נוספת שמופנית כלפי המבנה התאגידי הקוריאני היא שהוא מדכא יזמות וחדשנות. תאגידים תעשייתיים המתמקדים בייבוא טכנולוגיות ושיפורן, אפילו עד כדי הגעה לידי שלמות, אינם יכולים להיות מתווי דרך או פורצי דרך חלוציים. במילים אחרות, התאגידים אמנם מצטיינים בייצור רכיבי היי-טק חדשניים כגון מסכי מגע וסמארטפונים, אך יש מעט מאוד, אם בכלל, חברות קוריאניות פורצות דרך מבחינה טכנולוגית.

תעשיית הון-סיכון לאומית כלל אינה קיימת בקוריאה הדרומית, ומעטים הם התמריצים הניתנים ליזמים או למשקיעים כדי לשנות את תמונת המצב.

דרוש היי-טק חדשני: סצנת הסטארט-אפים הדרום קוריאנית נמצאת כיום בחיתוליה. היזמים העיקריים המוצאים עניין ומוטיבציה בהקמתם של מיזמים הם בעיקר דרום קוריאנים החוזרים משהות ממושכת בארה"ב. מלבד סיקורים מועטים של בלוגרים זרים, קשה לזהות ולאפיין תופעת התפתחות משמעותית של סטארט-אפים דרום קוריאניים. אם טענותיהם של הכלכלנים בדבר השינוי הנדרש במבנה התאגידי יתבררו כנכונות, יהיה על הממשלה הקוריאנית, בשיתוף התאגידים, לגבש מדיניות לאומית של יזמות וחדשנות שתבטיח את המשך השגשוג הכלכלי. נוסף על האתגרים הכלכליים והחברתיים הלא פשוטים הטמונים בתכניות לאיחוד המיוחל עם קוריאה הצפונית, גם הצורך בתכנית לפיתוח יזמות ארוכת טווח מונח לפתחם של קובעי המדיניות הכלכלית בקוריאה הדרומית.

דרום קוריאה בעלת הכוח הצבאי השישי בגודלו בעולם ומהווה בעלת ברית חשובה של ארה"ב לשמירת יציבות ושלום בצפון מזרח אסיה. דרום קוריאה פועלת בשנים האחרונות לשדרוג כוחות הביטחון שלה בהתאם לחוזקה הכלכלי. שדרוג ושיפור המערך הצבאי דורשים השקעה מסיבית. נכון לשנת 2022 עמד תקציב הביטחון של דרום קוריאה על כ-  $46.37מיליארד דולר.

הסחר עם ישראל

כבר בשנות השישים יועצי מיכון חקלאי ישראליים הביאו לקוריאה את הטכנולוגיות החקלאיות המודרניות ובכללן הביאו את הטרקטורים הראשונים למדינה שהייתה לה חקלאות אסייתית מפגרת. היום, למעלה מ-300 חברות ישראליות מייצאות לקוריאה, רובן פועלות בתחום המוליכים למחצה כמו כן, במהלך השנים פתחו מספר חברות ישראליות סניפים בקוריאה, כבסיס IT לפעילות מקומית או אזורית.

ישראל מייבאת מדרום קוריאה בעיקר מכונות ומוצרי חשמל (40%) וכלי רכב   (33%).

בתחום ביטחון הסייבר, קוריאה הינה חברה ב"מועדון" המדינות המותקפות ביותר בעולם, יחד עם ישראל וארה"ב. בשנת 2013 קוריאה הותקפה, ככל הנראה בידי צפון קוריאה, באופן שעשרות אלפי כספומטים הושבתו, יחד עם תחנת חדשות. כמו כן ב 2014  שובשו אותות ה  GPS באזור אינצ'ון  הקרוב לגבול עם צפון קוריאה (גם התקפה זו מיוחסת לצפון קוריאה). ישראל נתפשת בדרום קוריאה בתחום זה כמדינה מתקדמת, ויש עניין רב בקוריאה בהטמעת טכנולוגיות ישראליות.

ענפים פוטנציאליים להשקעה של היצואנים הישראליים :

היי-טק- הפוטנציאל העיקרי לגידול הייצוא הישראלי לקוריאה מצוי בתעשיות המתקדמות. כיום, החלק העיקרי מסך הייצוא הישראלי לקוריאה הינו בתעשיות המתקדמות, כולל מוליכים למחצה הנשלחים לקוריאה להמשך תהליך הייצור.

המתיחות הביטחונית בין הצפון לדרום מחייבת את הדרום לפעול על בסיס תוכנית רב-שנתית של התחמשות אסטרטגית, וזאת על מנת לעמוד ברמת כוננות התואמת לרמת המתיחות הנוכחית ולאפשרות של מערכה עתידית בקנה מידה גדול יותר בין הצדדים. שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ארה"ב, אשר מעוניינת בחיזוק כוחה של דרום קוריאה, על מנת להגן על האינטרסים שלה באזור, מחזקים אף הם מגמה זו. הציוד ההגנתי של ישראל יכול להיות לעזר למדינה שנמצאת בסכנה מיידית של תקיפה משכנתה בצפון.

חקלאות

לסקטור זה אין השפעה מהותית על התמ"ג של דרום קוריאה. הסקטור נחשב לחלש יחסית מבחינה טכנולוגית ומספר החקלאים הקוריאנים קטן לאורך שנים. עם זאת, הממשלה הקוריאנית עושה מאמצים רבים על מנת לחזק את הענף, ללא תוצאות מהותיות עד כה.

הטכנולוגיות הישראליות, טכנולוגיות חכמות של ניצול שטח, השקיה ודישון, אוטומציה ואופטימיזציה בתהליך החקלאי, עשויות לסייע לחקלאים הקוריאנים להתמודד עם הרצון לשדרוג הסקטור ביחס למצבו כיום.

ביבליוגרפיה:

• משרד התמ"ת, מחלקה כלכלית שגרירות ישראל בדרום קוריאה 2014. דרום קוריאה סקירה כלכלית.
• המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי, היחידה הכלילית מכון היצוא 2011. דרום קוריאה סקירה כלכלית ויחסי הסחר עם ישראל.
• רועי ברגמן, "דרום קוריאה: מתעוררת בהגדרה – מפותחת למעשה", גלובס, 2010.
• איציק יונה, "הצ'חצ'חים של המזרח – תמונת מצב כלכלית", בלוג ״הקוריאנים – המדריך לעסקים ואנשים בקוריאה", 13' בדצמבר 2016.
• אופיר דור, "‏משחק החיים של דרום קוריאה: העולם האמיתי שמאחורי להיט הענק של נטפליקס", באתר גלובס, 14' באוקטובר 2021.
• "כלכלת קוריאה", מוסף הארץ, דצמבר 2016.
• Kwan S. Kim, "The Korean Miracle (1962-1980) Revisited: Myths and Realities in Strategy and Development" Working Paper #166 – November 1991.