גילי חסקיןהגיאוגרפיה של יפן
יפן היא מדינת איים אסייתית, בצפון האוקיינוס השקט, בין הים הפסיפי הצפוני לים יפן. כוללת ארבעה איים גדולים ואלפי איים קטנים (6852). בעוצמתה הכלכלית יפן היא מהגדולות בעולם. זהו הישג חסר תקדים, בגלל שהיא חסרה משאבים טבעיים ובמלחמת העולם השנייה נהרסה תשתיתה, בכל התחומים, כליל. יפן חסרה כמעט לגמרי אוצרות טבע: אין בה מרבצים משמעותיים של מחצבים כלשהם, או מקורות אנרגיה. אף על פי כן, יפן היא מעצמה תעשייתית – דוגמה מובהקת ליכולתה של מדינה לפתח תעשייה אדירה ללא חומרי גלם ומקורות אנרגיה, למעט מרבצים גדולים של פחם. טיול ליפן הינו חוויה תרבותית ואסתטית ממדרגה ראשונה.
צילום: גילי חסקין
כתב: גילי חסקין
תודה ליובל נעמן על הערותיו
ראו באתר זה: הרצאה על יפן
מצגת: יפן בעת פריחת הדובדבן
מצגת : הוקאידו אוקטובר 2018
מצגת : הונשו אוקטובר 2018
מצגת : האי קיושו 2016
הטיול ביפן מוטה באופן טבעי לצד התרבותי. יפן מציעה למטייל עניין רב בתחומים מגוונים: היסטוריה, טבע, אדריכלות, אמנות עוד. אך כל אלו צמחו בתבנית נוף מסויימת, שאנו מנסים לתאר אותה כאן.
אתר מומלץ: שמשון לבני – אתר ללימוד הגיאוגרפיה של יפן
באדיבות: הלשכה לקשרי ידידות ישראל – יפן
תעודת זהות:
שם רשמי נִיהוֹן (ניפּוֹן) קוֹקוּ
שטח 377,835 קמ"ר (מקום 62 בעולם)
אוכלוסייה 127,078,679 (מקום 11 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 0.191% –
תושבים: יפנים 99%, אחרים (רובם: קוריאנים, סינים, ברזילאים ופיליפינים) 1%.
שפה רשמית: יפנית.
דתות: בני דת שינטו ובודהיסטים 84%, אחרים 16%
בירה טוקיו
ממשל: מלוכה חוקתית לצד ממשל פרלמנטרי דמוקרטי.
ראש מדינה נוכחי: ראש-הממשלה שינזו אבה
עצמאית מאז 660 לפני הספירה.
אוכלוסייה מתחת לקו העוני: אין נתונים
תמ"ג: $4.729 trillion . חמישית בעולם (אחרי ארה"ב, האיחוד האירופאי, סין והודו). תמ"ג לנפש 37,100 דולר (מקום 36 בעולם) , דרגה אחת לפני ישראל: 36,200$.
שיעור אבטלה 4.2%
ענפי כלכלה מרכזיים: אורז, סלק-סוכר, ירקות, פירות, חזירים, תרנגולות, מוצרי חלב, ביצים, דגים; כלי-רכב, ציוד אלקטרוני, מכונות משוכללות, מתכות, מספנות, כימיקלים, טקסטילים, מזון מעובד.
מטבע: ין
ידיעת קרוא וכתוב: 99%
תוחלת חיים: 82.12; נשים – 84.7; גברים – 77.96(מקום 3 בעולם)
השם: Japan 日本, Nihon or Nippon 日本国 Nippon-koku or Nihon-koku). פרוש השם: "מקור השמש" ומכאן "ארץ השמש העולה".
שטח: 377,923 קמ"ר (מקום 62 בעולם). מתוך זה 374,834 שטח יבשתי ו-3091 קמ"ר שטח ימי. לשם השוואה, שטחה הכולל של יפן קטן אך מעט מזה של מונטנה בארה"ב וגדול מעט מזה של המדינה הברזילאית ריו גרנדה דה סול. יפן גדולה מגרמניה, מלזיה, ניו זינלנד ובריטניה.
אורך קוו החוף: 29,751 ק"מ.
אוכלוסיה: 127,078,679 (מקום 11 בעולם).
שיעור גידול אוכלוסין: 0.191% – .
תושבים: יפנים 99%, אחרים (רובם: קוריאנים, סינים, ברזילאים ופיליפינים) 1%.
המיעוטים הגדולים פרט לאלו שמוצאם בארצות חוץ, הם האינו והאוקינאווים.
צפיפות האוכלוסין ביפן הוא 335 תושבים לקמ"ר, אבל היות ו-75% משטחה באיים הררי, שאינו ראוי לתעשייה, חקלאות ולמגורים, בגלל תלילות מורדות ההרים, ובנוסף לכך החשש מפני רעידות אדמה, גדלה מאוד צפיפות האוכלוסין באזורים הראויים מגורים, בעיקר לאורך החופים.
מיקום:
יפאן נמצאת מדרום לים הפציפי הצפוני, מצפון-צפון מזרח לסין וטייוון, מופרדת מהן על ידי ים סין המזרחי ומזרחית לקוריאה, מופרדת ממנה על ידי ים יפן ונמצאת דרומה למזרח הרחוק של רוסיה. שוכנת בקו רוחב º36 מצפון לקוו המשווה וקוו אורך º138 מזרח.
הגבול הדרומי של ממלכת האיים נמצא באי אוקינוטורישימה (Okinotorishima), ב-°20 מ' צפון. האי היפני המזרחי הוא מינאמיטורי (Minamitori-shima 南鳥島) ומיקומו °154 מעלות מזרח. הנקודה הצפונית – מזרחית שם יפן נמצאת באי Iturup, שקיים עליו ויכוח טריטוריאלי עם רוסיה.
האיים:
איי יפן סדורים בקשת שאורכה כ-2,800 ק"מ. קשת זו מפרידה בין חופי יבשת אסיה לבין האוקיינוס השקט. בעבר הקדום חיבר אותה גשר יבשתי עם היבשת הסמוכה. מדובר על 3000 איים. רק כמה מאות מהאיים הללו מיושבים.
האיים הראשיים של יפן הם (מצפון לדרום): הוקאידו ((Hokkaidō, הונשו (Honshū), שיקוקוShikoku) ) וקיושו Kyūshū), התופסים 97% משטחה. איים ראשיים אלו, שמכונים מדי פעם גם "איי הבית".
הוקאידו (海道)
הוקאידו הוא האי הצפוני ביותר בארכיפלג היפני. במרכז האי נפגשות שלש קשתות הרריות. בקשת צ'ישימה, שכיוונה מערב – מזרח הנמתחת אל האיים הקוריליים שממזרח להוקאידו , יש שרשרת של הרי געש, חלקם פעילים. האי פחות מיושב מהאיים האחרים. הערים הראשיות באי הן ספורו (SAPPORO) בירת האי, המונה קרוב לשני מיליוני תושבים וגם אסהיקאווה, במרכזו והקודייטה בקצה הדרומי. מצפון-מזרח לאי הוקאידו ממוקמים האיים קונשירי-טו ואטורופו-טו.
מנהרה באורך 54 ק"מ (הארוכה ביותר בעולם!) מחברת את האי הוקאידו אל הונשו, האי הראשי של ממלכת האיים היפניים.
הונשו 本州
האי הראשי ביפן, מכונה גם "היבשת". באי זה , לייתר דיוק בחלקו הדרומי של הונשו, מתרכזים מרבית הטיולים ביפן. הונשו הוא האי הגדול ביותר בארכיפלג היפני ותופש 60% משטח המדינה כולה. אורכו 1300 ק"מ ורוחבו נע בין 50 ל-230 ק"מ. שטחו 227,962 קמ"ר. הוא יותר גדול מהאי המרכזי של בריטניה וקצת יותר גדול ממינסוטה שבארה"ב. אורך חופו 5450 ק"מ. הוא האי השביעי בגודלו בעולם והשני מבחינת אכלוסו, אחרי ג'אווה שבאינדונזיה. 70% מתושבי יפן חיים בהונשו (ו- 20% נוספים באיים שיקוקו וקיושו). רובו של הונשו הררי מאוד, עם הרבה רעידות אדמה והתפרצויות של הרי געש, וגם שוכן בו הר פוג'י סאן.
הונשו מתחלק גיאוגרפית לשני חלקים. החלק הצפוני, מצפון לקו רוחב 37, נקרא טוקוהו ובו שלש מערכות הרים הנמשכות בכיוון צפון – דרום. וביניהן אגנים שקועים. מערכת של קווי העתקים העוברת בניצב לכיוון הקימוט (צפון – דרום), הביאה לייצירת קוו חוף מפורץ ביותר.
האזור שמדרום לקוו רוחב º37 נחשב כבר למרכז יפן. האזור מקוו רוחב זה ועד לקוו המחבר את שתי החדירות הימיות העמוקות – מפרץ ואקאסה בצפון ומפרץ איסה בדרום. זהו האזור היבשתי הרחב ביתר באיי יפן ובו ההרים הגבוהים ביותר. תהליכי הקימוט באזור זה היו חזקים במיוחד ועל כך מעיד מפל של 12000 מ' בין שיאי ההרים – כ-3500 מ' לבין תהומות האוקיינוס השקט שעומקם הממוצע הוא כ-8000 מ'.
העיר טוקיו שבאי הונשו היא בירת יפן. טוקיו מונה יותר מ- 12 מיליוני תושבים והיא אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם.
(בטוקיו במשך היום יש עוד 2.5 מיליון איש!! מעריכים כי בשטח של טוקיו רבתי ויוקאהמה יש לפחות 24 מליון איש)
באי הונשו נמצאות גם הערים אוסקה, יוקוהמה, נאגויה, קיוטו וקובה וימגוצ'י, אף הן מונות למעלה ממיליון תושבים כל אחת. גם האיים שיקוקו וקויושו מיושבים בצפיפות ומחוברים אל האי הונשו בגשרים ובמנהרה שדרכה עוברים כבישים מהירים ומסילות ברזל.
שיקוקו
האי הקטן ביותר מבין ארבעת איי יפן המרכזיים. בין הערים החשובות בעיר הן קוצ'י, טוקושימה, מצטסוימה וטקמטצו. זהו אי יפהפה ובו נופים נהדרים.
קיושו
האי הדרומי ביותר בארכיפלג היפני. מדרום אליו משתרכת רצועת האיים אוקינאווה. מדרום לקיושו, נמתחת רצועת איי ריוקיו Ryukyu Islands), משתרכת כמעט עד גבולות טאיוון. רצועה זו לא פעם הייתה מקור למריבה גדולה בין מדינות מזרח אסיה. בזמן מלחמת העולם השנייה כבשה ארצות הברית את רצועת האיים מידי היפנים, ומשם גם שלחה את פצצות האטום על הירושימה ונגסקי. האי הגדול ביותר בריוקיו הוא האי אוקינאווה (沖縄本島 Okinawa-hontō, or 沖縄島 Okinawa-jima). בירת האי היא העיר נהה. בין הערים החשובות באי כיום הן נגסקי, קוממוטו וסגה.
(בהיסטוריה של יפן, העיר שהשפיעה הכי הרבה היתה דווקא קגושימה, ממנה הגיעו מרבית המנהיגים ומרבית המרידות של יפן). איים אחרים ברצועת ריוקיו הם סנקקו-שוטו,סקישימה-שוטו ודייטו-שוטו.
גופי מים ביפן
מכיוון שיפן היא ארכיפלג, סובבים אותה מספר רב של גופי מים. גופי המים העיקריים המקיפים את יפן הם (בכיוון לשעון, מתחיל מצפון להוקאידו) מצר לה – פרוס, צפון האוקיינוס השקט, הים הפיליפיני, הים הסיני המזרחי, מצר קוריאה, הים היפני והים של אוקוטסק.
בגלל האיים הרבים ביפן, נוצרים מצרים ומפרצים רבים. אחדים מגופי מים אלו הם מפרץ נמורו, המפריד בין האי המרכזי הוקאידו לבין האי המשני שיקוטן-טו, וטסוגרו קייקיו, המפרץ שמפריד בין הוקאידו והונשו. (מעל מפרץ נמורו יו עובר גשר בו אפשר לראות את היותו של ה"ים" נפרד מהאוקיינוס כשמערבולות ענק מגשרות על מטרים של הבדלי גובה בגאות ושפל).
בין הקשת הצפונית לארצות היבשת משתרע ים יפן. זהו ים סגור יחסית בין היבשת לאיים הגדולים של יפן. כתוצאה מכך מוכרת שם מידה קטנה של גאות ושפל (בדומה לתופעה המוכרת בחופי הים התיכון). בין הקשת הדרומית של קבוצת איי נאנסיי לחופי קוריאה וסין משתרע ים סין המזרחי. הים הפנימי – סטו נאיקאי, משתרע בין האיים הגדולים הונשו, שיקוקו וקיושו). הים הפנימי מורכב מחמישה אגנים המחוברים ביניהם במצרים ובמנהרות. חופי הים הפנימי מפורצים והתפתחו שם ערי נמל ומרכזי תעשיה חשובים. הים הפנימי מהווה גשר ימי בין מרכזי האוכלוסייה והתעשייה של טוקיו – יוקוהמה למרכז האוכלוסייה והתעשייה השני בגודלו – אוסקה-קובה והירושימה שבאי הונשו לבין אזורי התעשייה החדשים באי קיושו. דרך סטו נאיקאי מתנהלת התחבורה הימית הכבדה מאזורי התעשייה היפניים אל עבר יבשת אסיה. הים הפנימי מצטיין גם בנוף מרהיב של איים זעירים רבים ורוב שטחו של סטו נאיקאי מוכרז גן לאומי.
גיאולוגיה
אייה של יפן מהווים קטע מרצועה העוברת בשולי האוקיינוס השקט, שלאורכה התחוללה תנועת הקימוט האלפיני בעידן השלישון. רצועה זו היא אזור חולשה בקרום כדור הארץ ובו נמשכת עדיין פעילות טקטונית – סייסמית וגעשית ומכאן כינוייה "טבעת האש". לאורך צירי הקימור נחשפים סלעים קריסטליניים קדומים מעידן הפלאוזואיקון, המורכבים מגרניט וסלעי צפחה. מסביבו נחשפים סלעי משקע צעירים יותר, בהם מצויים מרבצי פחם. כ-1/4 משטחה של יפן מכוסה בסלע געשי שמקורו בהרי הגעש ובהשתפכויות דרך סדקים.
מבנה
יפן היא ארץ הררית. כ-75% מהשטחים הם הרים. ביפן נמנו 265 הרי געש, מהם כ-45 שהיו פעילים בתקופה ההיסטורית או שעדיין פעילים כיום. באזורים הגעשיים יש כאלף מעיינות חמים. . שרשרת הרים ארוכה עוברת לאורכו של הארכיפלג, ומחלקת אותו לשני חצאים. ה"פנים" לכיוון האוקיינוס השקט וה"אחוריים" לכיוון ים יפן. בצד הפציפי מתנשאים ההרים לגובה של 1500-3000 מ' ובהם קניונים ובקעות עמוקות. במרכז יפן מתכנסים שלושה רכסים: הידה (Hida), קיסו (Kiso) ו- אקיאשי (Akaishi) אשר יוצרים את האלפים היפנים (Nihon Arupusu),. כמה מהפסגות הללו מתנשאות לגובה שמעל 3000 מ'. ההר הגבוה ביותר באלפים היפנים הוא Mount Kita שגובהו 3193 בעוד שההר הגבוה ביפן הוא הר פוג'י (Fujisan ). זהו וולקן רדום מאז 1708, המתנשא לגובה של 3776 מ' מעל פני הים, במחוז Shizuoka ויש לו צורה חרוטית מושלמת. בצדו של ים יפן הנוף מישורי יותר ובו שדות מרעה, גבעות והרים המתנשאים עד לגובה של 1500 מ'.
צילום: גילי חסקין
אף אחד מהאגנים הבין הררים אינו רחב בשטחו. הגדול שבהם הוא מישור קנטו (Kanto), בו שוכנת טוקיו ושטחו 13000 קמ"ר. מישורים חשובים אחרים הם Nōbi Plain סביב Nagoya, מישורי קינקי (Kinki Plain) באזור אוסקה – קיוטו, מישורי Sendai בצפון הונשו ו- Ishikari Plain בהוקאידו. מרבית המישורים הללו לאורך החוף ושטחיהם גדלו במהלך השנים על ידי כיבושם מן הים, על ידי מערכת של סכרים ותעלות ניקוז. התהליך המשיך גם בתקופה המודרנית, על ידי הגדלת קוו החוף ובניית איים מלאכותיים כמו Port Island אשר ב- Kobe, ונמל התעופה הבינלאומי Kansai במפרץ אוסקה (Osaka). גבעות שוטחו כדי לאפשר בנייה. הטופוגרפיה ההררית של איי יפן השפיעה, במידה רבה, על תפרוסת האוכלוסייה, צורות היישובים, התחבורה היבשתית ושימושי הקרקע.
שטחיה המישוריים של יפן מצומצמים. מרבית המישורים הם עמקי ההצפה וההשקעה של הנהרות הגדולים. רמת קונסן (KONSEN) באי הוקאידו היא הרמה יחידה הנרחבת שאינה מישור הצפה. בשטחים ההרריים מצויים מישורים קטנים ממוצא טקטוני. השטח המוגבל של המישורים נמצאים בשימוש קרקע אינטנסיבי ביותר, לחקלאות, לתחבורה, למסחר ותעשייה.
מתוך האתר לימוד גיאוגרפיה של יפן – שמשון לבני
מההרים יורדים עמקים תלולים ובהם זורמים נהרות מהירים. ארבעת הנהרות הגדולים של יפן הם שיננו (Shinano), הארוך ביותר, שאורכו 367 ק"מ. אחריו באים טונה (TONE) וקיסו (KISO) באי הונשו, ואישיקרי (ISHIKARI) באי הוקאידו,. בנוסף, קיימים נחלים קצרים תלולים שתרמו לביתור הנוף. גלל השיפוע החריף של העמקים ומפלס המים בנהרות המשתנה מעונה לעונה לפי כמויות המשקעים, הנהרות לא סייעו בחדירת ההתיישבות לפנים היבשה. בגלל התופעה השכיחה של שיטפונות בעמקים והצורך במי השקיה וגם בגלל העניין ביצור חשמל, נבנו על הנהרות סכרים לאגירה, לייצוב משטר הזרימה וייצור חשמל הידרואלקטרי.
האגם הגדול ביותר הוא Lake Biwa, מצפון-מזרח לטוקיו.
קווי החוף של האיים מפורצים ביותר. מאות חצאי איים, מפרצים ומפרצונים מהווים מרחב נוח לפיתוח הפעילות האנושית. אלה היו אזורי הדייג והנופש המסורתיים. כתוצאה מהתיעוש והעיור המוגברים קיימת תחרות קשה בין העניין בשימור הנוף לבין הדרישה לשימושי קרקע עירוניים מובהקים.
זרמי הים בסביבת יפן
לאורך חופי הים ניכרים זרמי ים חמים וקרים. זרמי הים החמים נמשכים מדרום מערב לצפון מזרח. קורושיו (Kuroshio) הזרם החם של יפן שוטף את החופים של איי נאנסיי (Nansei) ואת החופים הדרומיים של קיושו, שיקוקו והונשו ומכונה גם "זרם יפן". סעיף של הזרם החם הוא זרם צושימה (Tsusima) החודר לים יפן ושוטף את חופי האיים הגדולים ממערב. מצפון לדרום זורם זרם הים הקר האוישיו (Oyashio) הנקרא גם זרם אוחוצק (Okhotsk) – זרם קר היוצא מים אוחוצק לאוקיינוס השקט ועובר לאורך חופי הוקאידו וצפון הונשו. הוא גורם להורדת הטמפרטורה באזורים אלו ליצירת ערפילים. פלג מערבי של הזרם הקר, זרם לימן (Liman) חודר מצפון לים יפן. במים אלו שפע של חמצן ומזון, הדבר מביא לשפע של דגה בים יפן ובאוקיינוס השקט.
מתוך האתר של שמשון לבני
אקלים
אקלימה של יפן אינו אחיד; הבדלי האקלים הם פועל יוצא של מיקומה ממזרח לאסיה, השתרעותה מצפון לדרום לאורך קילומטרים כה רבים, זרמי ים חמים וקרים הזורמים לאורך החופים ומבנה פני השטח.
בצפון שורר אקלים יבשתי קריר; בהוקאידו יורדות הטמפרטורות בחורף עד 30º-. במרכז ובחלק מהדרום האקלים ממוזג-לח. באיים הדרומיים מגיעה הטמפרטורה בקיץ עד 40º.
איי יפן נמצאים באזורי האקלים הסוב טרופים הממוזגים והתת קוטביים. בחודשי הקיץ, שולטת רמה ברומטרית מעל האוקיינוס האטלנטי ממזרח לאיים היפניים. מתוך הרמה הזו מתפזרים גושי אוויר חמים ולחים. גושים אלה נעים מדרום לצפון וגורמים לאקלים החם והלח באיים היפניים ולגשמים מרובים באזורים הפונים אל הרוח החמה והלחה (למעט, אי הצפוני הוקאידו שאקלימו, קריר ויבש יחסית גם בקיץ).
בחודשי החורף, יפן מושפעת מהרמה הברומטרית השולטת מעל סיביר. מתוך הרמה הזו מתפזרים גושי אוויר קרים ויבשים. גושים אלה נעים מצפון לדרום ואוספים לחות רבה בעוברם מעל ים יפן. כשהם עולים על רכסי ההרים של הוקאידו והונשו, הם מורידים שלגים כבדים המגיעים מדי חורף לגובה של מטרים אחדים. באותו זמן, באזורים הפונים אל האוקיינוס השקט הימים קרירים ומעוטי גשם. במשך תקופה קצרה של כ- 4 שבועות, בין מחצית חודש יוני למחצית חודש יולי, יורדים גשמים בכל רחבי האיים הם באים כתוצאה של התנגשות גושי אוויר שמקורם ברמה הסיבירית, בגושי אוויר שמקורם ברמה שמעל האוקיינוס השקט.
רוב הגשמים יורדים בקיץ, בתקופת המונסון – במקומות מסוימים כמות הגשמים המרבית היא 3,000 מ"מ בשנה; אולם יש הבדלים ניכרים בכמויות הגשם, אף בין אזורים סמוכים.
ביפן מזהים ארבעה סוגי אקלים:
1. אקלים הוקאידו: חורף קר וקיץ קריר, מעט משקעים.
2. אקלים החוף של ים יפן: שלגים כבדים בחורף, קיץ נוח.
3. אקלים האזורים המושפעים מהאוקיינוס השקט: אקלים ממוזג, חורף יבש וקיץ לח.
4 . אקלים האיים של נאנסיי (NANSHEI): חם בחורף, לוהט בקיץ, גשום במשך כל השנה.
אוצרות טבע
יש ביפן מרבצי פחם גדולים.
במשך עשרות שנים, הפחם היפאני, שעלותו 100 דולר או יותר לטונה, היה יקר מדי עקב המשכורות הגבוהות ועלויות הכרייה. ואולם כעת המחירים הגלובליים מגיעים לסכומים אלה והפחם היפני נראה אטרקטיווי יותר.
מחיר הפחם לתחנות חשמל שנשלח מניוקאסל, אוסטרליה, נסגר ב-134 דולר לטונה בשבוע שהסתיים ב-16 במאי, לעומת 142 דולר לטונה בשבוע שהסתיים ב-15 בפברואר. לשם השוואה, במאי 2003, מחיר טונה פחם היה 23 דולר. חברת התשתיות הוקאידו אלקטריק פאואר הודיעה כי תכפיל את רכישת הפחם המקומי השנה ל-110 אלף טונות, ומיצובישי מטיריאלס, יצרנית מלט, הודיעה כי תרכוש פחם מקומי לראשונה זה 18 שנה.
ואולם הדעיכה הארוכה של תעשיית הפחם במדינה מקשה על הניסיונות להחיותה. כמעט ולא נותרו ביפן גיאולוגים המתמחים בפחם, וכבר כמה שנים לא התבצעו סקרים לגבי מרבצי הפחם באזור.
אסונות טבע
רעידות אדמה: מתרחשות כ-1500 רעידות אדמה מדי שנה. רובם של הרעשים חלשים. או בינוניים 4-6 בסולם ריכטר. אולם ב-2000 השנים האחרונות נרשמו למעלה מ-400 זעזועים הרסניים. ברעש שהחריב את טוקיו ויוקוהאמה (Yokohama). ב-1/9/1923 נהרגו כ- 143,000 תושבים ונגרם הרס רב. (60% מהבתים נשרפו, ובין 2-10 אלפי קוראנים וטיוואנים נרצחו באשמת האחריות לנזק!!).
בינואר 1995 רעדה האדמה בעיר הנמל קובה (Kobe) שבמפרץ אוסקה (Osaka). נהרגו 6434 תושבים ונהרסו בתי מגורים, מפעלי תעשייה ומתקנים בנמל. כשמתרחשות רעידות אדמה באוקיינוס השקט, עולים אל החופים גלי "צונמי" (Tsunami), הורסים לעתים את היישובים הבנויים בקרבת חוף הים. אחת למאה שנה בממוצע פוקדים את יפן גלי צונאמי ( 津波) ענקיים.
התפרצויות הרי הגעש
גם התפרצויות געשיות גורמות להרס לרכוש וסבל רב לתושבים. 10% מהרי הגעש הפעילים בעולם נמצאים ביפן (40). עוד 148 הרי געש הם רדומים. דוגמה להתפרצות הרסנית היא הפעילות של הר הגעש אוסו-זאן (Usu-zan) שבהוקאידו.
במשך מאה השנים האחרונות היה ההר פעיל פעמיים: בשנים 1943-45, כאשר יצרה ההתפרצות הגעשית הר-געש נוסף. בשנים 1977-78 שוב פעל הר הגעש ונוצר בסביבתו חרוט-געשי נוסף. לאחרונה שוב "התעורר" הר הגעש אוסו. ב- 31.03.00 החל החרוט הרדום לפלוט עשן וענני אפר געשי. סימנים אלה הספיקו להתריע לבוא ההתפרצות של זרמי לבה לוהטים. אלפי תושבים של שלוש ערים קטנות הנמצאות בקרבת ההר הגועש פונו מבתיהם וכך הם ניצלו. רעידות האדמה וההתפרצויות הגעשיות הקורות באיי יפן לעתים קרובות גורמות לנזקים כלכליים כבדים וגם לאבדות בנפש, במיוחד באזורים המיושבים בצפיפות.
סערות הטייפון וגשמי הזעף
חודשי סוף הקיץ והסתיו, (אוגוסט ספטמבר) מועדים לסערות הטרופיות המכונות טייפון.
היפנים השכילו להתמודד עם סערות הטייפון. הם בונים בתי מגורים בני קומה אחת בלבד וקושרים את הגגות לקרקע. הם מקיפים את הבתים ואת השדות בשוברי רוח. כשהטייפון משתולל התושבים מתבקשים להתפנות בדרך כלל למבנים ציבוריים, כמו בתי ספר, או אולמות גדולים, הנחשבים לבטוחים יותר). ביאור היערות בהרים הקטינו את יכולת הקרקע להחזיק במי הגשמים וגידול השטח העירוני המכוסה אספלט ובטון – כל אלה הגבירו את כמויות מי-הנגר הזורמים במדרונות התלולים ויצרו שיטפונות כבדים בעמקים המיושבים באוכלוסייה עירונית רבה.
בעיות נוספות הן קור ובצורת
מגדלי האורז ביפן הרחיבו את שטחי האורז לשטחים נרחבים באי הוקאידו. אולם אזורים אלה חשופים לרוחות קרות ויבשות הבאות מן היבשת הסיבירית וגורמות לנזקי קרה כבדים לשדות האורז. במערב יפן, בחבל סאטואוצ'י (Setouchi) יש בצורת מדי שנה ובאזור זה נחוצה השקיה מלאכותית על מנת להגיע ליבולים סבירים.
צילם: ניסו קדם
אקולוגיה
רק 11% משטחה של יפן ראוי לעיבוד חקלאי. 2% ראוי למרעה. שטחי החקלאות הולכים ונדחקים כתוצאה מהצורך הגובר בשטחים למגורים. חשיבותה של החקלאות הולכת ומתמעטת, וכיום היא תורמת רק כ-2% מהתוצר הלאומי ומעסיקה רק כ-5% מכוח העבודה. הגידול העיקרי הוא אורז (כ-40% מהשטח המעובד); גידול עצי התות, שעליהם משמשים מזון לזחלים של טוואי המשי, איבד מחשיבותו בשל ייצור משי סינתטי.
בשל אופייה ההררי של יפן, המגביל את השטח הניתן לעיבוד למישורים המצומצמים, למורדות הנמוכים ולעמקים שבין ההרים, תופס היער לסוגיו, כ-60% משטחה של יפן. בגלל הבדלי האקלים, הצומח מגוון מאוד. יערות מכסים כשני שלישים משטחה של יפן; בצפון שולטים יערות של מחטנאים, ובדרום – של עצים נשירים. היערות הולכים ומתמעטים בכלל כריתה לצורכי תעשיית הנייר.
הנוף היפני הטיפוסי (להוציא את צפון מזרחו של הוקאידו) מאופיין בכיסוי ירוק כהה של המחטניים, או ירוק בהיר של הנשירים, הידועים בצבעי השלכת שלהם. היער מכסה את רוב פני השטח שמתחת לגובה של 1000 מ' בצפון ושל 2500 מ' בדרום.
מבחינה פיטוגיאגרפית שייך רובה של יפן לאזור הסיני-יפני של הממלכה ההולוארקטית: בהתאם לתנאים האקולוגיים מצויים ביפן ארבעה טיפוסי צומח:
- היער הסוב-טרופי, הממוזג– חם ובו עצים רחבי עלים ירוקי עד: בקיושו ושיקוקו ובהונשו הדרומית, עד מישור קאנטו בגבהים בהם הטמפ' אינה יורדת מתחת ל-16° מעלות. גדלים כאן כמה סוגי אלונים, מיני עריים וכמובן הקמליה. בדרומם של קיושו ושיקוקו מצויים מעט אלמנטים טרופיים. אוקינאווה כבר טרופית ממש.
- היער הממוזג – קר, שרובו עצים נשירים. נמצא בהונשו המרכזית והצפונית, במערבו של הוקאידו וכן באזור היער התת טרופי, בגבהים בהם הטמפ' יורדת מתחת ל-16º מעלות.
- היער המחטני התת אלפיני שבו שולטים אשוחים ואשוחיות. בעיקר במרכזו ובמזרחו של הוקאידו וכן במרכזו ובצפונו של הונשו, בגבהים בהם הטמפרטורה השנתית הממוצעת נמוכה מ-º6.
- האחו האלפיני: במרכז וצפון הונשו ובמרכז הוקאידו, בגבהים העולים על 2500 מ'.
שמירת טבע
מבחינה גיאוגרפית יש ביפן תשעה אזורים אקולוגיים מיוערים. מיערות טרופיים באיי בונין וריוקיו, יערות מעורבים וממוזגים בארבעת האיים הראשיים, ועד יערות מחטניים באזורים הקרים באיים הצפוניים.
בגלל התיעוש הרב וביעור היערות, נעלמו בעלי החיים רבים שחיו בה בעבר. גם המודעות של שמירת הטבע עדיין נמוכה ביפן, שדייגיה עוסקים בדייג של רשתות נגררות, שנאסר במרבית המקומות בעולם ובצייד לווייתנים ודולפינים. אבל, באזורי ההרים הגבוהים, הנשמרים כשמורות טבע, באי הונשו ובאי הוקאידו, נשמרים ומתפתחים בעלי חיים רבים, כמו למשל, הדובים החומים, באי הוקאידו, המגיעים בבגרותם לגובה של 2 מטרים ולמשקל של 400 ק"ג
(בעיקר משום שהם נשמרים על ידי האינו – תושביה הקדומים של יפן, החיים באזור זה). בשאר האיים חיים קופי המקוק, חתולי בר נדירים וסלמנדרות ענקיות.
ענף הדיג מפותח מאוד, ויפן נמנית עם המדינות הראשונות בעולם בשלל הדגה שלהן; השלל הרב וצריכת הדגים הרבה של האוכלוסייה מפחיתים במידת מה את תלותה ביבוא של מוצרי מזון. (אולם עדיין, יפן מצליחה לייצר בכוחות עצמה רק 52% מתצרוכת הדייג שלה). גורמי הגנת הטבע בעולם מותחים ביקורת חריפה על יפן בגלל חוסר הפיקוח על שיטות הדיג ההרסניות של דייגיה, ויותר מזה בגלל סירובה לשים קץ לציד הלווייתנים. יפן סובלת גם מבעיות אחרות בתחום איכות הסביבה, כגון זיהום רב במרכזי התעשייה. אולם הגיאוגרפיה ההררית שלה הותירה כמה שמורות טבע במקומות קשים לגישה.
יש לי עבודה על יפן ומה שאני צריכה לעשות זה לדעת על המשקעים האם אפשר לקבל עזרה הנושא הוא :כמות המשקעים שביפן אנא תעזרו לי ….עם יש למישהו תשובה בשבילי הדואר שלי הוא :[email protected] תודה
שלום גיל,
אני מתעניינת בטיולים בחבל הוקאידו הצפוני עבור ביתי ואני. האם יש טיולים מאורגנים דרך חברות יפאניות? אפשר כמובן לעשות זאת באופן עמצאי אבל הניידות בין הפארקים השונים תהייה מאוד מסורבלת ללא רכב צמוד.
תודה,
אורנה 054-2275035
שלום רב
בדקי עם חברת "אדמה – מסעות וטיולים
גילי
תן מידע מורחב יש לי עבודה בגאוגרפיה ואין מספיק מילים ומידע נזקק אבל אתר מאוווווד יפה!!!!!!!!
מצוין כתמיד
כתבה מצוינת.אבקש לקבל חוות דעת לתקופה מומלצת לטייל ביפן לגילאי 60+
העונות המומלצות ביפן הן אביב וסתיו. לא משנה לאיזה גיל.
אני מדריך טיול ליפן ב-19 במארס, 2015
באיזה חודש עדיף לטייל באביב?
סוף מארס, ראשינת אפריל. קחי בחשבון שמועד הפריחה עשוי להשתנות משנה לשנה
אנו מעוניינים בטיול פרטי שיתמקד בהוקיאדו. מה העונה המומלצת לאזור זה?
להוקיידו ביולי – אוגוסט