שינגי'אנג': המלצות לטיול בדרך המשי

 

 

ראו קודם: המדריך למטיילים בדרך המשי

דרך המשי

להרצאה על דרך המשי הסינית (תורכסטן – טורקסטן – המזרחית). תודתי ליונתן גלוברמן מחברת "שביל הדרקון" שסייע בהכנת המסע ובמימונו.

לטיולי "שביל הדרקון"

 

דרך המשי אינו מושג גיאוגרפי ולא בדיוק מושג היסטורי מוגדר. זהו כינוי כולל לדרכי הסחר החוצות את אסיה. טיול בדרך המשי יכול להתחיל במזרח בלויאנג, בלנזו או בשיאן.

ראו קודם: המלצות לטיול בדרך המשי: מחוז גאנסו

את הטיול ניתן לסיים בקשגר שבקצה המערבי של סין, בבישקק, בירת קירגיסטן, באלמטי אשר בקזחסטן, בטשקנט ולכלול אגב כך סיור באוזבקיסטן, באשחבאד, בירת טורקמניסטן (טורקמניסטן), בבאקו, טביליסי או איסטנבול.

את הסקירה הזאת ייחדנו לשינג'יאנג', תורכסטן (תורקסטן) המזרחית, היינו, ל"דרך המשי הסינית".

 

המחוז האוטונומי שינג'יאנג' (בסינית: 新疆 ; בפין-יין: Xīnjiāng ; באויגורית: شىنجاڭ), או סינקיאנג, כפי שהוא מופיע בכמה מקומות נמצא בצפון מערב סין וגובל ברוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקיסטן ופקיסטן.

מספר התושבים כ-21.6 מיליון נפש (נכון ל-2009).  שטחו כ-1.66 מיליון קמ"ר, כשישית משטחה של הרפובליקה העממית כולה. צפיפות האוכלוסין היא 11.8  נפש לקמ"ר (נכון ל-2009).

בירת המחוז היא אורומצ'י (בסינית:  – 乌鲁木齐/Wūlŭmùqí באויגור:  Ürümqi או ئۈرۈمچی), שכמו ערים נוספות רואה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית ודמוגרפית אדירה הודות לפיתוח סיני מואץ של הפריפריה.

 

פירוש השם "שינג'יאנג'" הוא "השטחים החדשים", אבל המחוז המרוחק הזה היה לאורך דורות רבים ועדיין מוקד לחיכוכים ומאבקי כוח. בעבר היה המחוז חלק חשוב בנתיב של דרך המשי, כשהעיר קשגר במערב היא הידועה ביותר בהקשר זה, ומהווה עד היום מפגש בין-תרבותי בסְפָר המדבר. בנוסף למגוון התרבותי, המחוז מאופיין גם בתוואי נוף ייחודי של הרים ואגמים אלפיניים מחד (למשל אגם קרקול) ומדבר טַקְלַמַקָן, מן הצחיחים בעולם, מאידך. הפסגה הגבוהה ביותר במחוז, פסגת K2, שמתנשאת לגובה 8,611 מטרים, היא השנייה בגובהה בעולם כולו. ההר נמצא בין סין לפקיסטן.

המחוז ידוע בסין בתוצרת החקלאית שלו, במיוחד בענבים מטוּרְפָּאן ובמלונים מהָאמִי. כמו כן מגדלים במקום כותנה, חיטה, משי, אגוזים, וצאן. במחוז גם מרבצי נפט גדולים, וקיים אף צינור להובלתו עד שאנגחאי.

שינג'יאנג מוגדרת כאוטונומיה של האויגורים. זהו עם טורקי מוסלמי, הדומה בלשונו ובמראהו לעמים ממרכז אסיה. שפת האויגור קרובה לאוזבקית ולקזחית. בעקבות כך, האזור מכונה לעתים קרובות "טורקסטן", במיוחד בפי בדלנים. עם זאת, 41% מהאוכלוסייה במקום היא של בני האן שהיגרו למקום במהלך השנים, בעוד שהאויגורים מהווים כ-45%. קבוצות אתניות נוספות בשינג'יאנג הן קזחים – 7%, בני חווי (סינים מוסלמים) – 5%, קירגיזים – 0.9%, מונגולים – 0.8%, ועוד.

 

במובנים רבים שינג'יאנג' היא ארץ זרה בתוך סין. השפה היא אינה ניב שונה, אלא שפה תורכית, אגלוטינטיבית, השכת למשפחת שפות שונה (אורל אלטאית). הפרצופים שונים, הדת, האוכל. זהו שטח ענק, גובל בשמונה מדינות ובאדמתו טמונות כ-30% מרזרוות הנפט של סין

העם האויגורי שואף בחלקו לעצמאות, ובתחילת שנות ה-90 אף התקיימה התקוממות אלימה מוגבלת נגד השלטון, אך השלטון בבייג'ינג דיכא מהומות אלו במהירות. בעבר הייתה קיימת לזמן קצר מדינה אויגורית בשם טורקיסטן המזרחית. ב-5 ביולי 2009 פרצו בבירה אורומצ'י מהומות אלימות קשות על רקע אתני בין אויגורים ובין בני האן. על פי דיווחי מקורות רשמיים נהרגו בעימותים אלו 197 איש, מרביתם בני האן.

ראו גם: עימותים באורומצ'י; מהומות בשינג'יאנג'

ראו גם: ש'ינג'יאנג – מחוז האויגורים כתבתו המצולמת של יובל נעמן.

אתרי אינטרנט: www.silkroadadventure.com

www.silkroad.cn.com

 

רכבת לילה מדונגחואן Donghuan) שבמערב פרובינציית גאנסו.

הרכבת מגיעה לטורפן (Turpan). לקראת השעה 10:00

טורפאן, או טולופן (Tulufan), כפי שהמקום נקרא בפי הסינים, הוא השקע השני בעומקו בעולם (אחרי ים המלח) והמקום החם ביותר בסין. המקום נודע בענבים המשובחים הגדלים בו והחיים מתבססים למעשה סביבם. במקום מגדלים ענבי סולטנינה מתוקים להפליא ולכול בית כמעט, מתקן לייבוש ענבים לצימוקים. כמה רחובות הם למעשה מדרחובים מקורים בסוכות גפנים. התושבים מגוונים מבחינה אתנית. מרביתם ממוצא טורקי. לשים לב, השעה הרשמית היא עדיין לפי שעון בייג'ין, אם כי רבים משתמשים בשעון שינג'יאנג', המאוחר בשעתיים.

חם מאד בטורפאן, גם בסוף ספטמבר. לכן אין מה לצאת מהחדרים לפני שעה 16:00 או 17:00 (שעון בייג'ין). למלון טולופן לובי יפה, הנראה כבית מידות אויגורי. בלובי קפה מעולה, אך יקר להפליא.

טיול אחה"צ יפה למינרט של אמין (Emin Ta). המינרט יפהפה ומעוטר בלבנים, בסגנון אפגני שמקורו באיראן. גם התצפית מהמסגד לכיוון הגפנים. לידו בית קברות קטן. ההליכה מהמינרט לכיוון העיר מעניינת במיוחד. בדרך מסגדים צבעוניים להפליא, פעילות חקלאית, שריפת לבנים, אפיית לחם בטבונים עווד. אכן כן, למי שבא מטיול בסין, אחרי הדמפלינג הסיניים, סוף סוף לחם טרי ומגוון וכמובן שיפודים.

 

יציאה מוקדמת בבקר. נסיעה לאתר העתיק ג'יאוחה (Jiaoje Gucheng), שהיתה עיר מבצר להגנת הגבול בתקופת שושלת חאן. העיר הגדולה מנתה 6500 איש והיא שמורה להפליא. השרידים מרוחקים 8 ק"מ מטורפן. כדאי ללכת אל מעבר לפגודה החיצונית ולצפות על הנחלים המקיפים את ההר – נאת מדבר מרהיבה. המשך לביקור ב-Karez, שהוא למעשה דגם של טורפן העתיקה. ניתן לקרות כיצד התעלות התת קרקעיות נחפרו (בשיטה פרסית), כדי לאסוף את המים שירדו מהרי טיאן שאן.

מוזיאון טורפן החדש קטן, אך מוצג בצורה מעניינת. בין המוצגים: דינוזאורים, קבר שני נערים, קבר סוס, ציורים מהקברים של אזור בזליק (ראו להלן). המשך לסיור בבאזר הנהדר. למרות שלפני כעשור שנים הוכנס תחת גג וחלק מקסמו האוריינטלי פג, הוא עדיין אטרקטיבי.

אחר הצהרים, נסיעה לעמק הענבים (Putao Gou). זהו מקום עם פוטנציאל יפה, שהושחת על ידי התיירות הסינית. דומה והמקום שווה רק בתקופת הבציר, בסוף חודש אוגוסט. טרם ביקרתי: נראה לי שכדאי לבדוק את אזור נפת Toksum. במיוחד מצודת Alagou

 

בבקר, נסיעה לכפר הכורמים היפהפה טויוק (Tuyoq). הנסיעה מערבה, 30 ק"מ עד לצומת המובילה לבזליק, אלא שבמקום לפנות דרומה, לבזליק, יש לפנות צפונה. במקום גובים דמי כניסה. זהו כפר אויגורי הדומה בחזותו לכפרים באסיה התיכונה. הבתים בנויים מבוץ והכול מוקף ירק. חציית הכפר מזרחה, לצד מסגד ססגוני, טיפוס לגבעה וירידה חזרה אל הכפר. במרכז הכפר, באזאר קטן. שם ניתן לקנות אבטיח קר! (תענוג) ולהתבונן בטיפוסים. ניתן להיכנס לאחד הבתים. הוזמנו בענבים מתוקים, בתה ובעוגיות.

עליה למאזאר (Mazar) – בית תפילה הבולט בכיפתו הירוקה. המתחם המקודש מוקף בקירות חומר. זהו אתר עליה לרגל. תחליף למכה, למי שידו אינה משגת. כאן קבור, לפי המסורת, האויגורי הראשון שהתאסלם. בהמשך הערוץ יש מערות בודהיסטיות, אך הן סגורות לפי שעה.

מומלץ: לצאת מטורפן בשעה 06:30, להגיע לכפר בשעה 07:30, לאכול ארוחת בקר באחת החצרות. לטייל ולנסוע לבזליק Bozikelike)), במרחק 30 ק"מ (נסיעה של 45 ק"מ מזרחית לטורפן) . הכפר נמצא ב"רכס הרי הלהבה". השם היומרני הינו המצאה קריאטיבית של משרד התיירות הסינית. אבל הנוף יפה והעמק הינו נאת מדבר מרנינה. שווה להגיע לכאן אחר הצהרים, או בשעות הבקר. כמה ק"מ לפני הכפר כדאי לעצור לתצפית על נאת המדבר. ממזרח לעמק, גרם מדרגות גדול, המאפשר לעלות לתצפית מרהיבה. עליה קשה. כדאית רק בבקר.

בבזליק מערות חפורות בדופן ההר, ששמשו כמקדשים בתקופת שושלת טאנג והיו מכוסות בתמשיחי קיר יפהפיים. המערות נשדדו על ידי ארכיאולוגים גרמניים בראשית המאה ה-20. חלקן הושחתו קודם לכן על ידי מוסלמים. בשעות הבקר המאוחרות המערות מוארות. יפה מבחוץ, מיותר מבפנים.

לא הרחק משם, אתר עתיק, Gaochang. עיר בנויה לבני בוץ. שמורה פחות מאשר ג'יאוחה.

בדרך חזרה אפשר לעצור לשוטט בכפר האויגורי Er Bao. לאורך הדרך דוכנים ניידים של בשר טרי, גרילים קטנים ועוד.

מטורפן לאורומצ'י 200 ק"מ. בדרך עוברים אזור יפה של הרי גרניט. במקביל לאוטוסטראדה עוברת דרך למרגלות ההרים. 40 ק"מ מזרחה לאורומצ'י . עיירה בשם Chai Wo Pu. במקום מכינים עוף חריף. תבשיל של בני החווי. (אנגלית: Big Plate Spicy Chicken. סינית: Da pan ji).

אורומצ'י, עיר סינית ענקית. טיפוס קצר לגבעת Hongshan, לתצפית על העיר המודרנית. הוראת השם "אורומצ'י" באויגורית היא אדמת מרעה פוריה, אולם ימים אלו חלפו לבלי שוב. זוהי עיר סינית לכול דבר, משגשגת להפליא ומהווה מרכז לחיפושי הנפט באזור שינג'יאנג'. העניין העיקרי באורומצ'י הוא המוזיאון המקומי.

שווה לשוטט ברחוב המסעדות (Jianshe Lu). אם כי אורומצ'י יכולה להיות הזדמנות לסעוד באחת המסעדות הזרות ולגוון מעט את התפריט המקומי.

הבאזר של אורומצ'י שוכן במבנה מרשים. הוא מזכיר בסגנונו את זה של אסטנבול. אמנם, לא יפה כמותו, אבל שווה שיטוט. כך גם שוק הלילה  (Wuyi).

·   ניתן לקפוץ לסיור בסלע Shimne Zu Kangjiash אשר בנפת חוטובי (Hutubi), במרחק של 70 ק"מ מאורומצ'י.

יציאה בשעה 08:30. נסיעה של שעה בערך עד למגרש החניה שלמרגלות האגם השמיימי (Tian Chi). משלמים דמי כניסה ונכנסים בשיטת סרט נע למיניבוסים, הנוסעים כ-40 דקות עד סמוך לאגם. בדרך אגם קטן יפהפה, שלמרבה הצער האוטובוסים בקוו החדש אינם עוצרים לצדו. ממגרש החניה מוביל שביל מקורה עד לאגם הקטן. ייתכן והאוטובוסים יסכימו לעצור כאן כדי לקחת את הקבוצות. בדרך, כפר פולקלור קזחי. התיירים הסינים עוצרים כדי לקנות מזכרות. ממגרש החניה ניתן לשכור את המיניבוסים לנקודת תצפית המרוחקת משם כשני ק"מ ורגועה להפליא. לחילופין, ניתן ללכת רגלית, כשני ק"מ.

ניתן גם להפליג בסירה לכיוון צפון, למרגלות מקדש דאואיסטי שמיקומו נפלא, או להפליג מזרחה, לכיוון המושלגת של , Bogeda Feng, שמתמרת לגובה של 5445.

הגענו לכאן בסוף ספטמבר, כשהעצים בשלכת. מראה קסום של גווני צהוב. בחודש יולי, הכול ירוק ומכוסה פרחים.

ליד מגרש החניה, מלון יורטות. באזור זוגות צעירים באים להצטלם לקראת חתונתם. מכאן מראה יפה של אגם בצבע כחול עמוק, חבוק בהרי גרניט וממזרחו הרים מושלגים. מכאן הולכים כ-45 דקות בגדה הדרומית של האגם, עד למפרץ קטן ובו בית הארחה עם יורטות. מקום טוב לעצירה ומנוחה.

אפשר להמשיך מכאן עוד כ-45 דקות, עד לכפר רועים קזחי, המתקפל מכאן בסוף אוגוסט. בעת כתיבת שורות אלו מתבצעות במקום עבודות פיתוח ונמצא שם כפר של פועלים סיניים. לכאן מגיעות משלחות הטיפוס המעפילות את בוגדה פנג (פסגת האל), או של טרקרים ההולכים עד למחנה הבסיס שלו.

מכאן, ניתן לשוב על עקבותינו, או לשוב בגדה הצפונית. השביל שם ארוך בהרבה, עולה ויורד וההליכה נמשכת כארבע שעות, עד לקצה המערבי של האגם, סמוך לחניון הראשי.

ליד החניון הראשי מסעדות המציעות אוכל קזחי טעים להפליא, אך לא זול ועלול להקפיץ את הבטן.

מומלץ לצאת אל האגם מוקדם ככול האפשר. אכן, השמש בעיניים, אבל השמים כחולים ובהירים.

·    אפשר לטוס מאורומצ'י או לנסוע באוטובוס, 390 ק"מ אל יינינג (Yining), הנמצאת 390 ק"מ מערבית לה, על הגבול הקזחי. זוהי עיר נחמדה. סמוכה לנהר יילי (Yili).  משם, נסיעה של 120 ק"מ צפונה אל אגם סייראם (Sayram) . אפשר לצאת משם לטיולים ארוכים וקצרים ברכז טיאן שאן.

 יום מס' 5

יציאה לכיוון אגם קאנאס (Kanas) שבהרי אלטאי. אחרי מספר שעות עוברים בשדה נפט מהחשובים בסין

בהמשך עוברים לנוף אבן חול צבעוני (nggar Basin Dzungarian) , למקום ששמו "עיר הרוחות ". הוא ששימש אתר לסרטים רבים וביניהם לסרט "נמר דרקון" שהציג גם בארץ. במקום יש שמורה של אבן חול יפה בה אפשר לטייל כשלוש שעות.

האוטובוסים אינם מגיעים לקאנאס אלא רק עד בוארג'ין (Buerjin), 620 ק"מ צפונית המקום שבו נגמר המדבר ומתחילות ערבות העשב וההרים של הצפון. בסמוך לעיר נהר בוארג'ין, שהוא היחידי בסין שזורם לאוקיינוס הארקטי.

כאן נשארים בדרך כלל ללינת לילה. למחרת שוכרים מונית הנוסעת 175 ק"מ עד לאגם.

אפשר לטוס  ישירות לאגם קאנאס. יקר!

מנמל התעופה של קאנאס, אוטובוס לאזור המלונות אשר בטובה Tuva) , במחיר של 60 יואן לאדם (כ-10$).

קאנאס הוא מסחטת כסף, גם בסטנדרטים מערביים.

 

הגעה במונית אל אזור טובה הסמוך לקאנאס

נסיעה במונית אפשר ללכת ברגל, במיוחד בדרך לשם, בירידה. בכר הדשא שלמרגלות בתי המלון, מאהל מונגולי, עדרי פרות ועוד.

כרטיס כניסה לשמורה: 230 יואן לכניסה חד פעמית. 240 יואן (כ-40$) לכניסה כפולה (יום אחר יום).

בשמורה, הנסיעה באוטובוסים בלבד, הנוסעים עד ל"תחנה מרכזית" כ-40 דקות. בדרך אפשרות לעצור, לרדת ולעלות שוב. בתחנה המרכזית, מסעדה, חנות ובסביבה גם חדרים ללינת לילה. הכול מאד יקר. מהתחנה אפשר ומומלץ לנסוע באוטובוס נוסף, למרחק של כ-3 ק"מ, עד לאגם ובדרך עובר כפר יפה. בכפר אפשר לטייל ולשכור סוסים.

באגם מעגן סירות, היוצאות לשייט שאורכו 40 דקות ומחירו 120 יואן לאדם (כ-20$). לא בטוח ששווה את הכסף.

בבתי המלון מגישים אוכל, בעיקר שיפודים, פילאו (אורז עם ירקות ומעט בשר) ומאכלים סיניים. יקר!

 

יודעי דבר טוענים שהמגיעים לשמורה בשעה 08:00 בבקר זוכים לראות את הערפילים על המים. מפאת הקור הגענו בשעה 09:00, ירדנו בתחנה ראשונה והלכנו ברגל בשבילים. להבדיל מהכביש ונקודות התצפית שלאורכו, שהיו סואנים והומי אדם, השבילים היו ריקים למדי ושלווים מאד. ארוחת צהרים ב"תחנה המרכזית" – בעיקר אטריות מטוגנות ושיפודים. נסיעה לאגם, לטיול רגלי. יש מסלול הליכה יפהפה לאורך בגדתו המזרחית של האגם. יפה במיוחד בשעות הבקר, כשהשמש בגב. חזרה לתחנה המרכזית ונסיעה לתצפית הנקראת Guan Yu Ting או "מצפה הדג" ( Fish Observation). לא מדובר במצפה תת מימי, אלא במצפה על "הדג", אחד הכינויים למפלצת, שלפי המסורת נחבאת במימי קאנאס. המחיר 120 יואן לאדם. שווה כל אגורה. אפשר לחילופין ללכת ברגל, או על גבי סוסים. הליכה רצינית. להערכתי מדובר בסיבוב האורך חמש שעות. מהפסגה אפשר לצפות על כל האגם, ועל פסגת הידידות המשותפת לסין, רוסיה ומונגוליה (4347 מ'). מבחינת האור, השעה האופטימאלית בספטמבר היא 16:00. ביולי אפשר להקדים בשעה. במגרש החניה שירותים ופינת עישון ומשם טיפוס בגרם מדרגות ארוך ארוך עד למבנה מיוחד , שמקומתו השנייה, נשקפת תצפית מרהיבה. אפשר כמובן לחזור רגלית.

יובל נעמן ממליץ על טיול רגלי מהאגם אל "האגם השחור", במרחק של 20 ק"מ משם. 7 שעות הליכה לכול כיוון. מהאגפ השחור, אפשר ללכת 25 ק"מ, 8 שעות הליכה אל  (Hemu campong. משם, הליכה של 20 ק"מ (6 שעות) לכפר eadengyu. כמו כן, ניתן לצאת לטיולי רכיבה. 

נסיעה לכפר חמו ((Hemu  . הכפר מרוחק 60 ק"מ מטובה. הדרך מדהימה ביופייה. הרבה נקודות צילום. הנסיעה במונית לכיוון אחד עולה 200 יואן (קצת יותר מ-30$). משך הנסיעה 40 דקות נטו. ידוע לי שמעת לעת נוסע לשם אוטובוס, אבל לא ראינו כזה.  בדרך אפשר לעצור בכפר מקומי. ליד הכפר המקומיים מוכרים דבש נהדר מעשה ידיהם. אפשר לעצור ולאכול תפוחי אדמה, ביצים קשות וכמובן דבש. צנצנת דבש עולה 100 יואן.

במגרש החניה של חמו, קונים כרטיס העולה 180 יואן לאדם (כ-30$). משך הנסיעה עד לכפר עצמו 45 דקות.

הכפר ציורי מאד וממוסחר להפליא. למי שמחפש חוויה מונגולית אותנטית צפויה אכזבה מרה. מי שמוכן להשתתף בפנטזיה סינית על הרי אלטאי וליהנות מהיופי שמעבר למסך המסחור, ללא ספק ייהנה. בתי העץ יפים והאנשים נראים שונים מהסינים. אפשר לאכול פיתות מטוגנות, תירס מבושל, בטטות אפויות וכמובן אוכל סיני. אפשר לשכור סוסים במחיר של 100 יואן לשעה או שעתיים, תלוי בכושר המיקוח ובכמות התיירים. טיפוס בגרם מדרגות על גבעה מאורכת הנמצאת ממערב לכפר. מהגבעה נשקפת תצפית מרהיבה. הליכה צפונה לתצפית על חלקים מרוחקים של הכפר. אפשר לרדת בגרם מדרגות החוזר אל הכפר דרך יערות מקסימים ביופיים.

·  אורי תירוש ממליץ בחום על מסלול של יומיים וחצי מכאן אל אגם קאנאס.

חזרה לטובה בסביבות 17:00.

 

טיסה לאורומצ'י.

ביקור במוזיאון המצויין. בקומה הראשונה אגף ארכיאולוגי מרתק המציג את שינג'יאנג' ואת התגליות הארכיאולוגיות החשובות שהתבצעו בשטחה. באגף אחר, פולקלור. תצוגה של כול  13 המיעוטים החיים בשינג'יאנג'. בחלק האנתרופולוגי מותר לצלם. בחלק הארכיאולוגי אסור.

בקומה השניה, מומיות שנמצאו בקברי אסטנה, שליד טורפן.

 

טיסה לחוטאן (Hotan)

טיסה של כשעה וחצי. העיר שומרת על מאפייניה המסורתיים. דומה ואנו באסיה התיכונה.

חוטאן נמצאת על דרך המשי הדרומית, היינו, סעיף העובר מדרום למדבר טאקלה מקאן. העיר ממוקמת בקצה של נתיב סחר חשוב שמגיע לכאן מלה שבלדאך, דרך קאראקורם. בעבר חיו כאן סוחרים וחלפנים הודים.

הגעה למלון באזור ככר העם. שוק לילה נפלא. מאכלי רחוב משובחים: כבש בתנור, שיפודים על גחלים, שיפודים בתנור אבן, פילאף, בצקיות, אטריות חריפות.

 

יציאה אל מחוץ לעיר. חממות מכוסות בחלקן בטין. משם לבאזאר. אין טעם להגיע לפני 11:00 בבקר. לבקר גם בשוק הציפורים.

באזאר יום א' של חוטאן; טרם הוכנס להאנגר והוא שומר על אופיו המרכז אסייתי.

נסיעה של 2 ק"מ לשוק הבהמות. מעבר במנהרת הזמן לעולם אחר.

שוק הג'ייד, לגדת הנהר. מעניין מאד. מציעים שם למכירה ג'ייד גולמי. אבני ג'ייד גולמי. כדאי לרדת לאפיק הנחל, לראות את מחפשי האבנים.

בחנויות השטיחים, שטיחים בעבודת מכונה. חיקויים לעבודות יד.

מוזיאון בינוני מאד, עם כיתוביות באנגלית.

ניתן לבקר בבית מלאכה לייצור שטיחים. סגור בימי א'.

·  ניתן לצאת מחוטאן לטיולים בני יומיים –שלושה במדבר טאקלה מקאן (Takla Makan).

 

רכבת לירקנד Yarkent)– 09:00 – 14:30)

ירקנד היא עוד תחנה, נווה מדבר על דרך המשי. נקראת גם Shache. אין בעיר הרבה מה לראות, למעט השוק שבעיר העתיקה, האויגורית ורחוב בעלי המלאכה.

ביקור בקברה של אמאן עיסא חאן, שהיתה משוררת חשובה . קברה שוכן במבנה מרשים במתחם ציורי. לידו, בית הקברות של המלכים הסעידים. ממול מסגד ציורי. בצדו השני של הרחוב משקמים את הארמון. כשהבנייה תושלם, יהיה זה כנראה אתר מרשים.

הרכבת לקשגר יוצאת בכול יום בשעה 14:30. משך הנסיעה שלוש וחצי שעות. הנסיעה מרתקת בעניינה, ועברים במדבר ובעיקר בנאות המדבר של ינגיסאר (Yengisar) ואחר כך בזה של קשגר. מומלץ לעצור ביניגסאר, כדי לבקר בבתי המלאכה של מתקיני הסכינים.

בקשגר:

מלון Qingbagh מצויין. בקבלה דוברים אנגלית ובקומת הקרקע משרד נסיעות דובר אנגלית. דרכו ניתן לצאת לטיולים בסביבה. לרכס קרקאקורם ולמדבר טאקלה מקאן. ממול המלון קפה קרקאקום (Karakom)  ובו אפשר לאכול עוגות בטעם כמעט מערבי. מעבר לגשר, מסעדה נהדרת – אורדה (Orda). טל': 0998-2652777/ 2225555 /   

מהגשר, תצפית מרהיבה על העיר העתיקה, כשהיא מוארת.

 

מדריך בשם Waheed Hassan . בחור סימפטי, דובר אנגלית, אינטליגנט, סקרן. מדריך טרקים בעיקר. טל' 13399988414. דוא"ל: [email protected] . מייל נוסף: [email protected]

נסיעה לטשקורגן (Tashkurgan). המרחק 300 ק"מ, בדרך הררית יפהפייה. זהו כביש קאראקום (Karakon Hwy). בציר הזה עוברים האוטובוסים לפקיסטן, עד איסלאמאבאד. במרחק של כ-20 שעות נסיעה ברוטו, כולל מעברי הגבול, מגיעים לגילגיט (Gilgit), המשמשת כנקודת מוצא לטיולים בהרי הינדו קוש. במשך מאות שנים שימש נתיב זה את השיירות שנעו נתיב להודו שהתפצל מ"דרך המשי".

נסיעה מערבה עד לכפר האחרון – אופל (Opal). מקום טוב להצטייד בפרות. במרחק 10 ק"מ דרומה, נמצא קברו של Mehmud al Kashgari, משורר שכתב בשפה האויגורית. בהמשך, עצירות ליד נהר גז (Ghez Daria) מהמשך הדרך מופיעים סלעי אבן חול אדומים והנהר עובר בקוו שבר ברור בין אבן חול מימין לגרניט משמאל. בהמשך, דיונה. המכונה בפי המקומיים קומטאג (Kumatagh), היינו, "הר החול".

בדרך חוצים את רצת פאמיר שגובהה 3000 מ'. נסיעה מערבה, עד שרואים שלט "ברוכים הבאים למחוז הטג'יקי האוטונומי). שם פונים לכיוון דרום מערב. כעבור 200 ק"מ מקשגר מגיעים לאגם Karakol, אגם כחול נהדר, בגובה של 3600 מ', עטור הרים מושלגים. האגם שוכן למרגלות הגבוה שבהם – Mustagh Ata. הר מרשים שגובהו 7546 מ'. יש לציין כי המילה Kara, שהוראתה בלשונות התורכיות של ימינו "שחור", תיארה בעבר "אדיר".

במקום יורטה קירגיזית. ניתן להתארח, לשתות תה ואפילו להזמין ארוחה, בתשלום כמובן. משם אפשר לצאת לטיול רגלי לאורך האגם. הלאה משם, כמה מאות מטרים, נמצא שער כניסה מרשים, בו גובים דמי כניסה. במקום גמלים המציעים סיור רכוב, סייסים ומוכרי מזכרות. כך שמכול הבחינות כדאי ללכת לאגם היישר מהיורטה.

 

עוד 100 ק"מ נסיעה  עד לטשקורגן. זוהי  היא עיירה נעימה, שלווה וססגונית. ברחוב פוסעות צעירות טג'יקיות בבגדים מסורתיים, גברים קירגיזים בכובעי הלבד שלהם וכמובן גם אויגורים. תצפית יפה על העיירה והערים שסביבה ממצודת האבן (Tash Kale) . המצודה נבנתה במאה ה-7 . מרשימה.

 

09:00 – יציאה לראות את הזריחה ממצודת האבן. הזריחה בראשית אוקטובר בשעה 09:20.

משם, טיול למעבר Kunigrap Pass שבגבול הפקיסטני.

המעבר, בגובה של 4900 מ', נחשב גבוה בעולם (בכביש). נמצא במרחק 130 ק"מ מטשקורגן. ביציאה מטשקורגן יש להפקיד את הדרכונים בתחנת המשטרה. בהמשך משלמים דמי כניסה (80 יואן). הנסיעה מרהיבה. אחת היפות בעולם (!). נוף עוצר נשימה של הרים מושלגים. בדרך עדרי צאן, בקר, יאקים וגמלים בקטיאריים. שלושה ק"מ לפני הגבול יש להמתין לשוטר מלווה. במעבר הגבול שער מרשים. אפשר לעבור לצדו השני, לקשמיר הפקיסטני.

בדרך חזרה, ניתן וכדאי לבקר ביורטות טג'יקיות. אנשים מאד מסבירי פנים ולא ממוסחרים.

חזרה לטשקורגן בסביבות 16:00.

משך הטיול כשש שעות, כולל עצירות רבות לצילומים.

בטשקורגן, שוטטות ברחוב הציורי. מצפון לעיירה ישנם כמה מזארים (קברים קדושים, המהווים אתרי עליה לרגל). הדרומי שבהם שמוך לבנייני הממשל. הלכנו לצפוני שבהם בנוף כפרי קסום. בדרך מפגש עם רועים ואיכרים. מהמזאר מראה נפלא של הבקעה הפוריה וההרים שסביבה. ניתן לחזור רגלית עד למזאר הדרומי או אפילו חזרה לעיירה.

 

נסיעה חזרה. כדאי לשלב ביקור ביורטה של משפחה קירגיזית. מאד לא מתויירת.

בביקור בפארק הקרחונים. במרחק 100 ק"מ דרומית לקשגר, פניה דרומה, לפארק הקרחונים tah Valley . סוכנויות מקומיות מציעות טרק של שלושה ימים באזור.

מהכפר אופל, נסיעה של 10 ק"מ לקברו של מחמוד אל קשגרי (Mehmud al Kashgari), איש הדת והרוח החשוב ביותר מבין העמים התורכיים. נולד כאן וחזר למות כאן, לאחר ששהה 40 שנה בבגדד. במקום משלמים דמי כניסה. מהפסל שלו עולים 97 מדרגות, כמניין שנות חייו, עד למוזוליאום. במקום מוזיאון עלוב. ליד המוזוליאום, שרידים של מה שהיה פעם מדרסה גדולה.

בקשגר, סעודה במסעדה מדהימה, בעיצוב, באווירה ובאוכל: Altun Orda. טל' 0998-2583555’, או 2581555.

 

סיור רגלי בעיר העתיקה. המסגד נמצא במרחק של חמש דקות הליכה ממלון . קשגר איבדה הרבה מקסמה כיער שיירות, מאז הפיתוח הסיני המאסיבי, שהואץ לפני חמש שנים לקראת המשחקים האולימפיים. אם כי יש לא מעט מה לראות בחלק העתיק.

מסגד איד חאן (Id Kan) צהוב האריחים שנבנה ב-1442 הוא  המסגד הגדול באסיה התיכונה. לידו שוק קטן, ציורי ויפה. העיר העתיקה משתרעת משני צדיו של הרחוב הסואן גיאפנג ביילו (Jeifang Beilu) הוכרזה כאתר שמור על ידי אונסק"ו, דבר ששמור עליה מפני הפיתוח המואץ. שווה לשוטט ברחובות. במאמץ לא גדול איתרנו מתקין סכינים. לייתר דיוק, רק את הידיות. את הלהבים הוא קונה במקום אחר. הרת המרשים ביותר בקשגר הוא קבר אבאח חוג'ה (Abakh Hoja Maziri), סופי שהיה שליט קשגר. מבנה מרהיב, מכוסה באריחים מזוגגים.

מסעדה טובה : טוראן (Turan)  : 0998-2805666 / 2805777

 

יציאה לשוק הבהמות נמצא מחוץ לעיר. השוק הוזז אמצע ספטמבר למקום מרוחק יותר. חזרנו בריקשת אופנוע דרך השדות. מומלץ. הבאזאר הגדול, מאכזב מעט. תחת האנגר.

טיסת לילה לאורומצ'י. ניתן לחזור מכאן לבייג'ין והיתה. ניתן גם לנסו או לטוס ליינינג שהוזכרה לעייל ולחצות את הגבול, עד אלמאטי (Almati), העיר הגדולה בקזחסטן.

אפשרויות אחרות הן חציית הגבול לקירגיסטן. האפשרותה אטרקטיבית ביותר היא יציאה מוקדמת מאד (יש להכין אישורים מתאימים) אל מעבר טורגוט (Torugart Pass)  בואכה נארין (Narin),. אפשר לנסוע באוטובוס היישר לבישקק או לאוש (Osh). מנארין אפשר לנסוע לבישקק וממנה לטוס ארצה דרך איסטנבול, או לנסוע צפונה מזרחה אל אגם איסיקול, להקיף אותו מצפון ורק אז להגיע לבישקק. מאוש אפשר להמשיך לבישקק או לחצות לעמק פרגנה (Fergana), בנתיב ממנו הביאו הסינים את "הסוסים השמימיים מזיעי הדם" אל סין וממנה לטשקנט, בירת אוזבקיסטן.

להלן מידע על אוטובוסים