כתב: גילי חסקין; 13-12-23

ראו גם: יומן הטיול בניו זילנד – חלק א'. יומן הטיול בניו זילנד – חלק ב'.

לאלבום תמונות מהאי הצפוני – 2017

למסלול טיול באי הדרומי

ניו זילנד נמצאת בדרום האוקיינוס השקט בחצי הכדור הדרומי, בין קווי הרוחב 34  ºל – º47 דרום. במרחק של  10,400 ק"מ דרום-מערבית לארה"ב, ו- 2,250 ק"מ מזרחית לאוסטרליה, שכנתה הגדולה והקרובה ביותר. חופה המערבי של ניו זילנד פונה אל ים טסמן (Tasman Sea) [1], שהוא חלק מהאוקיינוס השקט המפריד בין אוסטרליה וניו זילנד וקרוי על שם הספן והחוקר ההולנדי – אבל טסמן (Abel Janszoon Tasman;‏ 1603 –1659) – שעבר  שם לראשונה בשנת 1640.

ניו זילנד מורכבת משני איים גדולים ועוד מספר איים קטנים. אורכה 1,600 ק"מ מצפון לדרום ושטחה הכולל כ- 268,000 קמ"ר – גדול פי שנים עשרה משטחה של מדינת ישראל. קו החוף בנוי ממפרצים ופיורדים, ארוך מאד יחסית לשטח היבשה. בניו זילנד חיים כ- 3.5 מיליון תושבים, כ- 80% מהם לבנים , המכונים "פקהא" (Pākehā), 10% מאורים והשאר מהגרים מאיי האוקיינוס השקט. ריק יחסית למדינת ישראל (450 נפש לקמ"ר), אך צפוף יחסית לשכנתה אוסטרליה (2.2 נפש לקמ"ר).

שני האיים הגדולים, הצפוני (115,000 קמ"ר) והדרומי (151,000 קמ"ר), הם שני חלקי היבשה העיקריים. אולם למרות הקרבה הגיאוגרפית, יש ביניהם הבדלים מהותיים.  האי הצפוני נמצא בקצה הדרומי של שבר גיאולוגי, בו הלוח של האוקיינוס השקט החליק תחת הלוח היבשתי, כשהוא יוצר פעילות וולקנית ומספר הרי געש גדולים ואזורים תרמאלים. לטענת חלק מאנשי המקצוע, פורט ניקולסון (Port Nicholson), המפרץ בו שוכנת ולינגטון (Wellington) הבירה, אינו אלא קלדרה ענקית שנוצרה מהתפרצות געשית והתמלא במי ים.  האי הדרומי נוצר כתוצאה מקימוט בקרקעית הים, אשר הרים את שרשרת האיים המרכזית הנקראת "האלפים הדרומיים" – כעין עמוד שדרה, הנמתח לכל ארכו של האי הדרומי. האלפים מתרוממים במהירות של כ- 10 מ"מ בשנה, למרות הבליה המואצת כתוצאה מכמויות המשקעים הגדולות.

האי הצפוני הוא בעל אקלים נוח יותר, מאחר והוא מרוחק יותר מהקוטב הדרומי (6,252.37 ק"מ. (2699 ק"מ מוולינגטון לחצי האי רוס) שבאנטארטיקה). זוהי גם הסיבה שילידי ניו זילנד, המאורים, שהגיעו מאיי פולינזיה, בחרו להתגורר בו. כיום גרים כאן שני שליש מהתושבים שבניו זילנד. במרכז של האי הצפוני  – אגם טאופו (Taupo), שנוצר על ידי התפרצות געשית בשנת 186 לספירה. האזור עשיר בפעילות וולקנית – גייזרים, בריכות בוץ, הרי געש ועוד. שרשרת הרי הגעש נמתחת דרומה לפארק הלאומי טונגארירו (Tongoreiro).

מכיוון שניו זילנד שוכנת על "טבעת האש" הפסיפית"[2], רעידות אדמה הן חלק בלתי נפרד משגרת החיים. העיר נאפייר (Napier) שבחוף המזרחי, חרבה כליל בשנת 1931 ברעידת אדמה שנמדדה 7.9 בסולם ריכטר. אחת התוצאות של הרעש, הייתה  נסיגת הים לאחור;  דבר שהוסיף לעיר שטח של 40 קמ"ר, מקום עליו נבנה שדה התעופה החדש. נאפייר נבנתה מחדש תוך שנתיים וב- 1933 כבר עמדה על תילה עיר ססגונית בסגנון 'ארט-דקו'. (על רעידות האדמה באי ה

דרומי, ראו : תדריך לטיול באי הדרומי של ניו זילנד).

לפאונה (חברת בעלי החיים) של ניו זילנד היסטוריה ייחודית, בין היתר מאחר שטרם הגעת האדם לאזור, ככל הנראה לפני פחות מ-1,300 שנים, כלל לא היו באיים יונקים, מלבד כאלה שיכלו לעופף מאזור לאזור (שלושה מיני עטלפים ממשפחת המיסטציניים, מתוכם אחד הוכחד), כאלה שיכלו להגיע אליהם בשחייה ולשהות על החופים (לדוגמה אריות ים) או כאלה שחיו במים הקרובים לאיים (לדוגמה לווייתנים). הזוחלים הגיעו לניו זילנד מדרום מזרח אסיה, בדרך המכונה באקולוגיה "פיזור" (Dispersal), בשיטה של Random Drafting ("רפסודות") – היסחפות על בולי עץ, או גושי בוץ שהתגבשו בנהרות והתנתקו בעקבות סופות ציקלון גדולות). סביר להניח, שעל מחצלות עשב, יותר מאשר על בולי עץ, כך שגם היה להם מה לאכול ומי גשמים לשתייה.  שיטה הנקראת גם "נתרני איים".

בסביבה הייחודית הכמעט-נעדרת טורפים (למשל עוף המואה), שינה תהליך האבולוציה במשך מיליוני שנים את מבנה גופם ואת התנהגותם כך שיתאימו יותר לסביבתם החדשה. כך למשל, מערכת אקולוגית ייחודית זו הביאה להתפתחות מספר רב – ולא רגיל יחסית לשאר העולם – של עופות חסרי קארין (משוללי יכולת תעופה), כדוגמת הקיווי (Apteryx)[3], הקאקאפו (Strigops habroptilus)[4], והטאקאהה (Porphyrio hochstetteri)[5]. בהיעדר טורפים, בעלי חיים רבים בילו את רוב זמנם על הקרקע, אפילו העטלפים.

מפורסמים במיוחד הם הדינורניטיים (שם מדעי: Dinornithiformes) המכונים גם "עופות המואה" (Moa). אלו היו עופות חסרי יכולת תעופה. הגדול שבהם, הדינורמיס , שהוכחד במאה ה-16, היה מבין העופות הגדולים ביותר שחיו על פני כדור הארץ, משקלו היה כ-250 קילוגרם וגובהו הגיע לשלושה מטרים . עוף זה נבדל משאר העופות בכך שכלל לא היו לו כנפיים. עופות המואה ניזונו מצמחים, בעיקר עלים, זרדים ופירות. המאורים, שהיו המתיישבים הראשונים בניו זילנד, צדו את עופות המואה ואכלו את בשרם. בנוסף, השתמשו בעצמותיהם לייצור חכות וקרסים, מחטים לאריגת בגדיהם, תכשיטים בהם עיטרו את גופם ועוד. עוף זה נכחד במאה ה-16', בעקבות ציד והשמדת היערות, בית המחיה של המואה, בידי המאורים.

דוגמא נוספת היא האויב הטבעי היחיד של העופות הבוגרים, היה עיט האסטי (Harpagornis moorei)- שהיה כנראה מין הדורס הגדול ביותר מעולם. הוא תפס אותם עם טפריו העצומים ושיסע את איבריהם הפנימיים עד למותם.

זוהי דוגמא מובהקת לענקות איים. זו תופעה ביולוגית שבה גודלם של בעלי חיים שמשתכנים באי מבודד גדל באופן משמעותי לעומת בעלי חיים קרובים אחרים החיים באזור יבשתי. ידוע במיוחד הם הדודו (Dodo) ממאוריציוס, שהיה עוף שדמה במקצת לתרנגול הודו, אך היה גדול ומגושם ממנו. גובהו בטבע היה כמטר אחד ומשקלו נע בין 10 ל-17 קילוגרם [6]. דוגמאות נוספות הן סוליטר רודריג (שם מדעי: Pezophaps solitaria)[7], הלמור הענק (Gaient Lemur)) הנכחד ממדגסקר; הכוח הענק מהאי קומודו (Komodo) והעוף הענק שהתגלה בחצי האי קרים[8].

ראו באתר זה: דרקוני קומודו; מבוא לטבע ולאקולוגיה של מדגסקר.

בניו זילנד מצויים שני מיני הזוחלים הקדומים ביותר בעולם, ספנודון מצוי: (Sphenodon punctatus) הקרוי גם טואטרה (Tuatara, שם שמקורו בשפה המאורית) שהוא המין הנפוץ יותר ו ספנודון מצר קוק (Sphenodon guntheri) – מין אנדמי לאי קטן שנמצא במצר קוק בין איי ניו זילנד. מינים אלה אנדמיים לניו זילנד, ובני סדרה מחודקי ראש (Rhynchocephalia), שכל שאר מיניה נכחדו,. גילם של שני מיני הספנודון מוערך ב 250 מיליון שנה והם מוגדרים כ"מאובן חי". הם קדומים מכל הדינוזאורים[9].

רוב בעלי החיים הם אנדמיים לאיי ניו זילנד: 70% מהעופות היבשתיים ומעופות המים; כל העטלפים (שני מינים כיום); כל הדו-חיים; כל הזוחלים; ו-90% מדגי המים המתוקים.

בני האדם הראשונים שהגיעו לניו זילנד היו המאורים. הם הגיעו דרך איי האוקיינוס השקט, והביאו איתם את החולדה הפולינזית (Rattus exulans; "קיורֶה") ואת הכלב המבוית. מאוחר יותר הביאו האירופים חזירים, חתולים, קיפודים, וולבים, חמוסים, סוסים, פרות, עזים, למות, כבשים, אלפקות וכלבים וחולדות נוספים. כל אלה, שרובם היו מינים פולשים, הפרו את האיזון האקולוגי של הפאונה הניו זילנדית, והובילו מינים רבים אל סף הכחדה. קוסקוסיים (Phalangeriformes, "פוסומים"; אין להתבלבל עם אופוסומים) הובאו מאוסטרליה השכנה לתעשיית הפרוות, ואייליים (מהמינים אייל טימור, אייל קנדי, אייל אדום ואייל סמבר, אייל פרדי לבן-זנב ואייל סיקה) ועזי הרים (צפיר האלפים וטאר ההימלאיה) מאירופה ומאסיה למטרות ציד ושעשועים. בעלי חיים אלה פלשו ליערות ולחורשים שהיוו בית גידול לעופות רבים ופגעו בהם קשות.

הכבש היא בעל החיים הנפוץ ביותר – בסוף עונת ההמלטה אוכלוסיית הכבשים עשויה להגיע ל- 25 מיליון.  – שמונה כבשים בממוצע לכל אדם.

המתיישבים הראשונים בניו זילנד היו פולינזים שהגיעו לאיים בין המאות ה-13 ל-15, וחיו באיים במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירת תרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראים מאורים (Mauri), וניו זילנד מכונה בשפתם "אאוטארואה" (Aotearoa), היינו, "ארץ הענן הלבן הארוך".

על ילידי ניו זילנד, ראו בהרחבה, באתר זה: המאורים. המאורים והמפגש עם אירופה.

לקראת הטיול, חשוב לדעת:

• בתי מלון מאד צנועים. אמנם מאובזרים בכל ה"פסיליטיס". אך פשוטים. כמעט ואין בנמצא מלונות מפוארים.
• אין להכניס למדינה אוכל טרי. להקפיד הצהרה קפדנית של אוכל ארוז בואקום. יש להצהיר במכס על תרופות.
• איסור על כניסה לשטחים חקלאיים.

• מרבית הטיסות מגיעות מהונג קונג או סינגפור.

מסלול הטיול

יום מס' 1-2 אוקלנד

אוקלנד מוקפת מים כמעט מכל עבריה. שוכנת לחופי מפרץ וואיטמטה ומפרץ מנוקא, היא נמל הכניסה העיקרי לניו זילנד וגם העיר הגדולה ביותר. יש בה כמעט 900,000 תושבים אך היא איננה הבירה. בשנים האחרונות הפכה מוקד משיכה לבני האיים הפולינזים של דרום האוקיינוס השקט. אוקלנד נמצאת באחד ממוקדי הפעילות הגעשית של האי הצפוני והיא מוקפת בלמעלה מ- 50 הרי געש כבויים.

מוזיאון אוקלנד-Auckland War Memorial Museum.

המוזיאון נפתח בשעה -10:00. המוזיאון משקיף על נמל Waitemata והוא בניין מרשים בפני עצמו. מוזיאון זה מפורסם באוסף הייחודי שלו של פרטים מאוריים בנוסף לפרטים שונים מאיי האזור, הנמצאים בבניין עמוס היסטוריה אחד ומספרים כולם יחד את סיפורם של המאורים. המוזיאון מציג את סיפורם של המסעות הגדולים ליבשת ניו זילנד .

תחומים נוספים המוצגים ב הוא עולם הטבע וההיסטוריה שלו, מלחמות העולם השונות ועוד. בנוסף: גני המוזיאון המטופחים, שלושה ספריות מרשימות, מתחם המדמה את התפרצותו של הר געש, מופע מאורי אופייני ועוד.  ממליץ על הקפת המוזיאון מבחוץ. על הקירות כתובות ממלחמות חטיבת אנז"ק במלחה"ע ה-1, כולל מקומות בארץ ישראל.

מומלץ לבקר בגנים הבוטניים.

י

ציאה להר עדן (Eden), המתנשא לגובה 196 מ'. ליד מגרש החנייה נקודת טריג של הר עדן. ממגרש החניה יוצא שביל שהולכים לאורכו סביב הלוע כחמש דקות ולעשות תצפית משם. לעשות סיבוב בשביל סביב הלוע – של הר געש. יש בו Pa, היינו כפר מאורי. מראה מרהיב.. רואים את מרכז העיר מלמעלה עם ה-Sky tower. מסביב הרבה נמלים קטנים. משום כך נקראת "The City of Sales”, אחד הנמלים שנראה הוא נמל Manocau. רואים את הגשר הגדול המחבר בין צפון אוקלנד לדרומה. הגשר נבנה בסוף שנות ה-50 וכתוצאה מכך התפתחה מאד צפון אוקלנד.

ארוחת צהרים: American  cup Village. עשרות מסעדות. פסל ענק של יאכטה ניו זילנדית.

(מקום טוב לארוחת צהריים בעיר. מסעדות ב  Queens st.

חמש דקות הליכה לרציף דרך בניין הדואר המרכזי (קולוניאלי).

16:30הפלגה במעבורת מקומית מנמל אוקלנד אל רובע Devonport.  עשר דקות של שייט. יורדים בצד השני ועולים במעלה הכביש אל פסגת ויקטוריה. גבעה קטנטונת בת כ-200 מ'. עלייה לא קלה (20 ד'). חלק מהמטיילים מסתובבים לאורך קוו המים. תצפית מדהימה מים אל ים. משם מבינים טוב יותר את הדימוי "עיר המפרשים".

הליכה ברחוב הראשי  Queens st  , דרך בנין הבנק הלאומי, אל כיכר גנראל פייבורג (מפקד כוחות בנות הברית בכרתים), עליה אל פארק הנסיך אלברט – גן יפהפה. מקום טוב לחוש את התקופה הויקטוריאנית.

הצצה לרח' Princess’  חזרה לפארק, ירידה דרך ה-Art Gallery   , אל רח' קווינס (Queens), מבט על התיאטרון וחזרה למלון.

תצפית מ- Auckland Sky Tower

בתים מפוארים ויוקרתיים ב-Partai Drive.

נסיעה ל-Kelly Talton  – מוזיאון ימי. (פתוח משעה 09:00 עד שעה 19:30). הנסיעה דרך Tawaki Drive.

שעה של סיור במוזיאון. המוזיאון הוקם על ידי בחור שפרויקט חייו היה מוזיאון ימי על חיי הים של ניו זילנד. חצי מהמוזיאון מוקדש לאנטרקטיקה ולקפיטן סקוט שנכשל ומת בניסיונו להגיע אל הקוטב הדרומי.

ראו באתר זה: גיבורי אנטרקטיקה.

תוספות

סיור רגלי ב-Waitakere Ranges. רכס ובו תצפיות על העיר והחוף המערבי. מסלולי הליכה באורך שונה. מתחילים ב-Arataki Visitor Center, שם נותנים מידע על המסלולים. עצי קאורי, שרכים וכד'.

הגלריה לאמנות Toi o Tamaki של אוקלנד.

Auckland Art Gallery Toi o Tamaki – מבנה מרשים, שנבנה בשנת 1888, משמש ביתו של המרכז האמנותי הגדול ביותר בניו זילנד. בגלריה זו מעל 12,500 עבודות, שחלקן עוד משנת 1376. ביניהן מוצגים פורטרטים עתיקים של המאורים, ציורי נוף קדומים של ניו זילנד, וזה לצד אמנות עכשווית. הגלריה מציגה גם עבודות אמנות של אמנים בינלאומיים.

גבעת העץ הבודד (One Tree Hill), לוע וולקני כבוי ואחד מסמלי העיר אוקלנד. על הפסגה ניצב עץ אורן ענק. בינואר 1995 ניסו פרחחים לכרות את העץ באישון לילה  והתוצאה – רופאי עצים הוטסו מכל קצוות הארץ ומרחו משחות פלאים על פצעיו האנושים. הוא נכבל בכבלי ברזל עבים שתומכים אותו לאדמה וזוכה לביקור שבועי מהצוות הרפואי שהופקד על בריאותו. שלט ענק מבשר בכל שבוע על הטיפולים השונים שעובר העץ[10].

יום מס' 3

כ-3.5 שעות נסיעה צפונה ל-Pahia. בדרך הזדמנות להכיר את  Kauri Forest. הקאורי היה המלך הבלתי מעורער של היערות באי הצפוני. הוא מצוי אך ורק בניו זילנד ובצפון-מזרח אוסטרליה. עץ בוגר עשוי להגיע ל- 1,500 שנה!! ולגובה 36 מ' ולקוטר מעל 3 מ'. כ-45 דקות נסיעהמקאיווקה, מגיעים ל- Matakohe  לביקור ב-  Kauri Museum  (Timber Museum)   . מקבלים הדרכה בת כ-10-15 דקות ואחר כך אפשר לשוטט באופן עצמאי.

המשך נסיעה דרומה-מערבה, אל Dargaville, שהייתה בעבר נמל היצוא של עצי הקאורי,. פנייה צפונה אל כביש מס' 12, נסיעה בשטח מיוער להפליא עד לשמורת היער של וויפואה (Waipoa Kauru Forest), לביקור ב-  Tane Mahuta, העץ הגבוה ביותר בניו זילנד. המשך נסיעה אל Hokianga Harbour. ירידה מהכביש להליכה סביב המפרץ, שלו משמעות רוחנית עבור המאורים. הגעה ל- Paihia. נחמד לשוטט בערב.

לוח זמנים מוצע:

07:30 – יציאה מאוקלנד (עם ארוחת פיקניק)

09:30 – מוזיאון הקאורי.

09:30-11:00 – ביקור במוזיאון + קפה.

12:00  – Trounson's Kauri Park, מזרחית ל-Aranga, על כביש מס' 12, מצפון ל-Dragaville

12:00-13:30 – סיור ביער. זהו אזור של יער פרוע, מלא עופות, ללא יונקים  נחשב ליער הטוב בניו זילנד. אפשר להזמין הדרכה.

13:30-14:00 – ארוחת פיקניק.

14:00-14:45 – נסיעה ל-  Tane Mahuta

14:45-15:30   סיור ביער.

14:45: 15:10 – נסיעה ל- Hokianga Harbour.

15:15-15:45 – טיול רגלי.

16:00-17:00 – נסיעה ל-Pahia

יום מס' 4.

יום של שיט במפרץ האיים (Bay of Island). כך שייט בן 6 שעות (The Cream Run) , עם סיום בראסל (Russell. ניתן להסתפק גם בשיט קצר יותר.

יום מס' 5

07:15 – יום שלם של נסיעה צפונה. אזור Northland. סיור מובנה בצפון של חברת Fullers Bay.

טל' 09-4027421, אתר: www.fullers-bay-of-islands.co.nz

סיור אל יערות הקאורי, Puketi Forest, הליכה קצרה ביער משגע, הפסקת קפה ב-Ancient Kauri Kingdom . במקום תצוגה חביבה ועוגות לא רעות כלל Tel: 4067172. במקום גזעים בני 50,000 שנה. מוצגים יפים, כמו ספה העולה 35,000$. נסיעה אל Doubtless Bay  – מפרץ יפהפה. נסיעה משעממת האורכת כשעתיים עד Cape Reinga, הנמצאת בקצה חצי האי אאופורי (Aupouri Peninsula), המכונה "זנב הדג של מאואי".

הליכה קצרה אל המגדלור בין ים טסמן לאוקיינוס השקט. זהו  המגדלור הצפוני בניו זילנד (1841). ממנו תצפית על המערבולת Columbia Bank ובעיקר על עץ הפוהוטוקאווה (pōhutukawa), המכונה  גם "עף חג המולד", שהוא Te Rerenga Wairua – המקום בו נשמות המתים עוזבות את האדמה.

אפשר ללכת בשביל לאורך ים טסמן, לנקודת תצפית אחרת. ממגרש החנייה פונים שמאלה, בכביש ברור, לתצפית. נסיעה קצרה לארוחת צהריים הכלולה במחיר (די עלוב) והמשך תנועה אל ערוץ Te Paki quicksand stream – נסיעה חווייתית במים. עצירה ליד דיונה, טיפוס והחלקה בעזרת גלשני פירברגלס. ממשיכים צפונה אל ה-Bluff, מצוק המהווה שמורת דייג של המאורים ולידו מושבה של שחפיות לבנות חזה. המשך נסיעה יפהפה על החוף – Ninety Miles Beach  – חוף שנחשף בשפל בין דיונות לבין הים. חובה להגיע בשיא השפל. כולל קטע הליכה רגלית. חזרה למלון בסביבות 18:30.

ימים מס' 6-7

נסיעה אל חצי-האי קורומנדל (Coromandel . בדרך עוברים ב-Parry Kauri Park , לביקור ביער עם עצי  Kauri. שביל מסודר להליכה בת 10 דקות.

בקורומנדל, רכבת פסים מיניאטורית  עמה עולים ליער ותצפית מקסימה. למעלה, סדנה ובה מוצגת קרמיקה שמכייר אמן מקומי. קיטש לתיירים אבל יפה.

 יום מס' 8

נסיעה  דרומה מערבה אל וואיטומו (Waitomo) .

יציאה לדרך. נסיעה דרומה בכביש מס' 25.

הפסקה ב-Katikati, המכונה גם  "עיר המוראלים". על קירות הבתים ציורי קיר מרשימים. ברחוב הראשי בתי קפה, חנויות ו"טוריסט אינפורמיישן", 36 Main Road, Katikati, Fax: (07) 5491798.  בלשכת המידע מחלקים מדריך להתמצאות בציורי הקיר. אפשר לבקשם שיעבירו באי מייל. [email protected]

תצפית על מכרה הזהב הפעיל ב- Waihi. בור מרשים מאד.

המשך נסיעה דרומה בכביש מס' 2, עד Tauranga , חציית העיר עד Mount Maunganui.

במקום כמה אפשרויות:

1. הקפת ההר בשביל נוח, אורכת כ-45 דקות.
2. טיפוס לפסגה – כשעה – שעה ורבע.
3. Omanu Beach. חוף לבן יפהפה ומולו שפע של מסעדות.

בחוף אומנו (Omanu Beach). בקצהו הדרומי, לשון יבשה וממנה תצפית נהדרת.

המשך ל-Waitomo

אזור זה  מנוקד במערות ובהן צורות אבן גיר, נטיפים וזקיפים. פירוש השם ואי – מים, טומו – בור. הבורות חפורים עמוק אל מתחת לפני האדמה ומובילים למערכת מסועפת של מערות תת-קרקעיות שבחלקן זורמים נהרות עם מפלים שוצפים ומעיינות מתפרצים. המערות מכונות גם "מערות התולעים הזוהרות". מערה בה רבבות תולעים קטנות וזוהרות יוצרות מעין כיפה זוהרת בתקרת המערה  אלו הם זחלים של סוג של יתוש/יבחוש ונראים כמעט כמו יתוש למעט אברי הפה. לזחלים יש אברי גוף זוהרים שמאירים באור ירוק ורך. הם חיים תלויים במעין "ערסל" מתקרת המערה ואורגים קורים ללכידת חרקים.. תופעת טבע זו ייחודית בעולם כולו ובעצם הזחלים הזוהרים משתמשים באורם כדי למשוך אליהם חרקים הנתפסים בקוריהם. שלב הזחל עשוי להמשך 6-9 חדשים ותלוי בכמות המזון שהזחל אוכל. הביקור במערות כולל שייט בנהר התת קרקעי וסיור רגלי.

לינה בוואיטומו.

ימים 9-10

(אפשר להוסיף יום).

רוטורואה

טיול ביער Redwood Forest . יער יפהפה, עצים מיובאים מקליפורניה. גדלים בקצב מהיר פי שלוש מאשר במולדת. אפשר לסייר בין העצים. בשנת 2015 נפתח מסלול על גבי גשרים תלויים. מבט יפה ממעל. Redwood Treewalk/

אפשר לנסוע ל- Lake Tarawera, לתצפית על האגם ובדרך חזרה, לעצור לתצפית על האגם ממעל ולתצפית מיוחדת בין אגם בצבע כחול לאגם בצבע ירוק.

אפשר לשוטט בגנים הבוטניים, מול בית הממשל הקולוניאלי, שהיה למוזיאון ונסגר. ללכת לאגם.

• המרחצאות החמים (Polynesian Spa)  .  www.polynesianspa.co.nz

סמוכים למלון Millennium Rotorua Hotel, פתוחים עד שעה 23:00. דמי הכניסה: 8$. Hinemoa Street, Rotorua, tel: (07) 3481328, fax: 3489486.  [email protected]

לשכת התיירות של רוטורואה – אפשר לקבל מידע ולהזמין את כל הפעילויות:

אתר אינטרנט:    www.rotoruanz.co.il

אפשר לאכול במדרחוב Eat Street. , בין רחובות Whakaue ל-Pukak. יש שם מבחר של מסעדות. אפשרות נוספת היא ארוחת ערב מוצלחת מאד במסעדת Valentine בשיטת Buffet. המסעדה נמצאת סמוך למלון, בפינת הרחובות Fenton & Amohau.   [email protected]

ביקורים נוספים:

ביקור בעמק הוולקני של Waimangu.

סיור רגלי מודרך – Waimangu guided walk and boat cruise.. נכנסים לרחבת החנות, מרכז מידע, קופסאות עם דפי הסבר. גם בעברית. אפשר לקצר מעט את הסיור על ידי דילוג קטן באוטובוס לאגם Rotomahana,

Waimangu Volcanic Valley. אזור שכוסה בהתפרצות ב-1886. רואים כיצד "העולם התחיל". הליכה יפהפייה, בין אגמים ופומרלות, עד ל- Lake Rotomahana. שיט באגם שבסוף המאה ה-19 הציף אזור דומה לפמוקלה. מבט על תופעות וולקניות יפות. חזרה למרכז המבקרים.

האתר מדהים . השיט יפה, אך פחות עוצמתי. אוהבי לכת יכולים לבטל את השיט ולנצל את הזמן לסיור מעמיק יותר בפארק ולוותר על ההקפצה. אם מחליטים לשוט אז ניתן לנצל את השיט ולרדת בצד השני של האגם לסיור רגלי.

מקום מעולה לאכול צהרים הוא טיפוס ברכבל (גונדולה) לראש הר Mt. Ngongotaha, תצפית יפה על אגם Rotorua. ארוחת מזנון עשירה ב-Skyline Rotorua Stratosfare       Restaurant  – בופה עשיר…

ביקור ב- Ohinemutu: בכנסיית Sant Faith . לשים לב לוויטראז' של ישו ההולך על המים, כאילו על הכינרת. לחפש תבליט של טוטנאקי והינומאה. להציץ לבית הפגישות המאורי הסמוך – Tamatekapua Meeting House)).

סיור ב- Whakarewarewa – האתר הגיאותרמי החשוב בעיר עם מרכז תרבות מאורי. הכניסה לאתר הגאותרמי היא דרך המכון הניו זילנדי לאמנות ומלאכת יד מאורית.

. ((NZ Maori Art & Crafts Institute., אשר ב- Hemo Road.  www.nzmaori.co.il

יש להזמין מראש מדריך דובר אנגלית ולבקש ממנו סיור בן שעה במוזיאון, אחר כך צפייה בבעלי מלאכה בעבודתם. הסיור מעניין מאד. כדאי לבקש מהמדריך המקומי להתמקד בחלק המאורי. במקום חדר חושך ובו קיווי. אחר כך הליכה לאתר הגאותרמי, עד לגייזר Pohuto (במאורית: נתז גדול). לשים לב: הגייזר Prince of Wales Feathers מתפרץ תמיד זמן קצר לפניו. באתר מסלול מעגלי בין תופעות גאו טרמליות.

במקום סיור מודרך על ידי מדריך מאורי. לבקש מהמדריך לנצל את זמנו רק לחלק העליון. בצורה זו מקבלים המון סיפורים ותרבות מאורית. לאחר מכן ניתן ללכת עצמאית לחלק הגאותרמי בו הנוכחות המאורית פחות חשובה.

סיור בכפר הקבור. Buried Village. אתר: www.buriedvillage.co.nz

שרידי הכפר Te Wairoa, שנקבר בהתפרצות Tarawera ב-1886. נמצא ב- Tarawera Road. סיור בין בתים, סדנאות בעלי מלאכה וכד'. בכניסה לאתר יש מוזיאון מעניין. כדאי להזמין הדרכה: דוא"ל:   [email protected]

נסיעה 30 ק"מ דרומה, ל-Wai-o-tapu. אתר:  www.geyserland.co.nz   . זהו לדעתי האתר המרהיב באזור רוטורואה. ללא ספק הצבעוני שבהם.

10:00 – התייצבות ליד הגייזר . Lady Knox הגייזר מתפרץ בדיוק בשעה 10:15.

לידו Mud Pools– – בריכות בוץ מרשימות.

מופע כבשים ב- Agrodome.  . מופיע בכל התכניות המוצעות על ידי הסוכנויות המקומיות. המופע: קיטש תיירותי מבחיל. אורך כשעה. יש להזמין מקום.

לבדוק: טיולי ג'יפים לפסגת טאראוורה (Mt Tarawera). ברוטורואה , יש מספר חברות המארגנות טיולים לשם.

זהו טיול מעולה, אך יש אתו שתי בעיות:

1. הנסיעה בדרך ג'יפים קשה. יכול להיות מאוד לא נעים .אבל לא לשכוח כי הנוף בסיום הטיול שווה הכול.
2. אם יש עננים אז לא רואים כלום ומאמץ הנסיעה הופך למלכודת. בדרך כלל צריך להזמין מראש ללא קשר למזג האוויר, והם יוצאים כמעט בכל מזג אוויר (יכול להשתנות ולמה להפסיד כסף…).

 סיורים נוספים

1. שעה של טיול יפהפה לשפת האגם. הליכה יפהפייה לאורך האגם. מה-Lakefront Dr.  (פינת רחוב Memorial) כניסה לשבילי עפר, הקפה של לשון היבשה, תצפית מרשימה על שחפיות, ברבורים וקורמורנים. מפגש עם האוטובוס אחרי שעה בצומת של Queens Rd. או במלון, אחרי שעה וחצי.
2. . שייט יפה באגם הקדוש Mokoia. כולל סיור מודרך. בריכת הינמואה (Waikimihia) ועופות ניו זילנדים, כוללBlack Robib, Saddle-back, Weka, Tui, Kiwi. ההפלגות יוצאות מ-Memorial Drive. טל': 07-3479852. דוא"ל:  [email protected]
3. טיול באגם הכחול. רבע שעה נסיעה נסיעה ל-Blue Lake. הקפה רגלית של האגם אורכת שעתיים. הליכה נחמדה, לא יותר מכך.
4. – Rainbow Springs Trout & Wildlife Sancturys – גן מלאכותי, קיטשי מעט, ובו עצי Redwood, בריכות עם דגי טרוטה שיובאו מקליפורניה, ותצוגה של בעלי חיים, ביניהם תוכון אדום כתר, תוכי Kaka, תוכי  קֶיאָה, ספנודון (טואטרה (Tuatara וקיווי. הגן מופיע בדרך כלל ב-Itinerary  של הסוכנים, אך לדעתי חלש ומיותר.

אלטרנטיבה: מוזיאון רוטורואה להיסטוריה ולאמנות (Rotorua Museum of Art & History ). טל: 07-3494350. כולל אפקטים להמחשת ההתפרצות של הר טארוורה. דמי כניסה: 9$. כדאי להזמין הדרכה.

טיסת נוף: מומלץ מאד ביום יפה. Volcanic Air Safaris www.volcanicair.co.nz

טיסה בת 40 דקות מעל אתר Waimangu וולקן Tarawera יפה. לעומת זאת, טיסה בת שעה וחמישים, אל White Island. המחיר  יקר מאד. הנוף מדהים!!!!

יש להזמין מקום מראש..  [email protected]

19:00-22:20 – ארוחת ערב בסגנון מאורי,  Evening hangi at Tamaki Village נמצא במרחק של רבע שעה נסיעה מהעיר. יקר. במקום הצגה לא רעה בכלל ואוכל מצוין.: [email protected]

לפני ההופעה: לעבור ב-Tamaki tours . לבקש להביא לאיסוף דפים בעברית אודות ההופעה.

יום מס' 11

בבקר, השלמת סיורים באזור רוטורואה.

אחר הצהרים: נסיעה דרומה בכביש מס' 25.

תצפית על מכרה הזהב הפעיל ב- Waihi. בור מרשים מאד.

בדרך מבט על מטעי הקיווי.

נסיעה דרומה, בכביש מס' 5, לתצפית על תחנת הכוח הגאותרמית Wairikei

ביקור  בתחנת הכוח הגאותרמית (Geothermal Power Project). הביקור כולל מצגת אור-קולית. מדריך Baedeker טוען שזהו "Must "עבור כל מבקר בניו זילנד.

לדעתי  התצפית על תחנת הכוח היא בהחלט מסט אך מרכז המבקרים הוא בזבוז זמן וכסף ובייחוד המייצג האורקולי

סיור במפלי Huca

בדרך עצירה .Taupo Town Lookout. אפשר לעצור בעיר טאופו לקניות בסופרמרקט. אחר כך נסיעה דרומה, בכביש מס' 1, כולל עצירה ליד האגם: ירידה בדרך עפר היורדת ימינה, אל החוף ממש, מעט אחרי Mototuri.

אפשר לעצור בעיירה Turingi, לפני העיירה נחל ובו דייגי טרוטה ("פורל"). שביל מסומן לאורך הנחל. אחריה פניה בכביש מס' 47 (קטע קצר בכביש מס' 41), עד Tongariro National Park .

יום מס' 12

עליה לתצפית ממרומי הר הגעש הפעיל רואפהו (Ruapehu). תלוי כמובן במזג אוויר. למעלה – מסלולי הליכה. לחילופין, כאשר הרכבל איננו פועל, יציאה למסלול הליכה קצר, עד לאוכף הצופה על הר Naguruhoe. 25 דקות הלוך חזור.

ביקור במרכז המבקרים Whakapapa Visitor Center. כתובת: State Highway 48, Whakapapa Village, Mt Ruapehu, NZ, 09:50-11:00 – סיור במרכז  המבקרים: במקום אמצעי המחשה נפלאים, כולל כמה מצגות אור קוליות, באורך של 15 דקות (על וולקניזם) או 25 דקות (על הפארק).

לאחר שיורדים מההר, אפשר ללכת (שעתיים, מסלול מעגלי), ל-Taranaki Falls. מסלול יפה דרגת קושי בינונית.  מומלץ מאוד.

יום מס' 13

נסיעה לנפייר (Napier) – עיר הממוקמת לחופו המזרחי של האי. נפייר ידועה בארכיטקטורה המאפיינת אותה בסגנון הארט-דקו ובמושבת ציפורי הסולות (Gannets) הסמוכה לה. יציאה לסיור ברכבי שטח אל מושבת הסולות (Ganets) בקייפ קידנאפרס (Cape Kidnappers). נוף הצוקים מרהיב. תצפית מקרוב בציפורים הגדולות הללו עפות וצוללות אל המים כאשר הן מחפשות את מזונן (הצפייה תלויה בתנאי מזג אויר שיאפשרו זאת). חזרה ללינה וסיור בנפייר.

יום מ' 14

נסיעה ארוכה בנופי כפרים ושדות בדרכנו לוולינגטון (Wellington), בירת ניו זילנד. סיור בעיר, תצפית ממרומי הר ויקטוריה וביקור במוזיאון Te Papa .

משם, ניתן לטוס חזרה לאוקלנד, או להפליג במעבורת אל האי הדרומי.

הערות

[1] ים טסמן  גובל בניו זילנד במזרח ובאוסטרליה במערב ומשתרע על פני רצועה ברוחב של כ-2,000 ק"מ ביניהן, גבולותיו הצפוניים והדרומיים פחות ברורים אך נהוג להתייחס לטסמניה כגבול הדרומי ולגבול בין ניו סאות' ויילס וקווינסלנד שבאוסטרליה כגבול בינו לבין ים האלמוגים. זרמים ענקיים מתחת למים מחוץ לטסמניה אמורים להיחקר על ידי מדענים על מנת לסייע בשיפור תחזיות האקלים. "הגלים שקורים בעומק האוקיינוס יכולים להיות גדולים באמת: 100 מטר ומעלה," אמר פרופסור חבר באוניברסיטת טסמניה לכתבים, "ואמצע ים טסמן הוא נקודה חמה עולמית עם גאות והשפל החזקה שלו לאורך קרקעית הים, כמו רכס הרים."( Giant deep-sea wave in Tasman Sea could help improve climate predictions, The Guardian)

[2] טבעת האש היא כינוי לרצועה ארוכה של אזורים המקיפה את האוקיינוס השקט, הנמצאת רובה ככולה מעל הלוח הפסיפי ומתאפיינת בפעילות געשית נמרצת וברעידות אדמה תכופות בגלל תזוזת הלוחות הטקטוניים. למעלה מ-80% מההתפרצויות הגעשיות ורעידות האדמה בעולם מתרחשות באזורים אלה. טבעת האש מהווה גבול טקטוני פעיל בין מספר רב של לוחות טקטוניים שבמרכזם הלוח הפסיפי, הגובל בשבעה לוחות טקטוניים אחרים. גבולות אלו מהווים בחלקם גבולות הפחתה או פתיחה ובחלקם גבולות של החלקה והסטה אופקית ולכן מתאפיינים במכלול של תופעות. כאלו האופייניים לגבולות של הפחתה, בהם לוח טקטוני אוקיאני נקבר מתחת ללוח יבשתי כמו: הרי געש, שרשראות איים געשיים (למשל יפן), תהומות אוקיאניים (תעלות כשקע מריאנה), והיווצרות רכסים כתוצאה מהתקמטות. פעילויות המאפיינות אזורי פתיחה כמו: הרי געש תת-מימיים ורכסים מרכז-אוקיאניים. כל אלה שזורים בתהליכי קימוט ושבירה הנוצרים בגלל רעידות אדמה תכופות ועוצמתיות.

[3] קיווי (שם מדעי: Apteryx) הוא סוג עוף יחיד במשפחת הקיוויים (Apterygidae), בסדרת הקיוואים (Apterygiformes). אנדמי לניו זילנד. גודלו של הקיווי כגודל תרנגול הבית וצבעו חום. הוא בעל ראש וצוואר קטנים ומקור דק וארוך במיוחד. הקיווי הוא העוף היחידי שנחיריו נמצאים בקצה המקור כשסביבו גדלות שערות ארוכות. נוצותיו הרכות של הקיווי דומות יותר לפרווה של מכרסמים מאשר לנוצותיהם של העופות. הקיווי הוא בעל רגליים וטפרים חזקים המאפשרים לו יכולת תקיפה ויכולת התגוננות מפני אויבים. בניגוד לשאר העופות הקיווי ניחן בחוש ריח מפותח במיוחד וגם בחוש שמיעה מפותח. הקיווי הוא עוף מונוגמי (מזדווג עם בן־זוג יחיד) שפעיל בעיקר בשעות הלילה. הוא נחשב לבעל־חיים ביישן וקנאי לטריטוריה שלו. הוא מתגורר בתוך שוחות אותן הוא חופר בקרקע וניזון מחרקים ותולעים. הקיווי מטיל את הביצה הגדולה ביותר ביחס לגודל גופו מבין כל העופות. תקופת התפתחות הביצה בגוף נקבת הקיווי נמשכת חודש ימים, במהלך תקופה זו אין הנקבה יכולה לאכול ,מכיוון שהביצה תופסת בהדרגה את רוב חלל גופה, ולכן היא אוגרת שומן במהלך החודשים שקודמים לשלב ההפריה. במהלך תקופת התפתחות הביצה הנקבה מכניסה את בטנה למים על מנת להקל על כובד המשקל שנלווה לה. משקלה של הביצה כחצי קילוגרם ולאחר הטלתה הזכר ממלא תפקיד משמעותי בתהליך הדגירה שנמשך כ־12 שבועות. האפרוח זהה בצורתו לבוגר ולאחר בקיעתו נוטשים הוריו את הקן.

הקיווי נחשב לציפור הלאומית של ניו זילנד, הוא אחד מסמליה המוכרים ביותר ומופיע על הדולר הניו זילנדי. תושביה של ניו זילנד נקראים לעיתים קיווים (kiwis), כינוי שהודבק להם על ידי החיילים האוסטרלים במלחמת העולם הראשונה. פרי הקיווי וכן משחת הנעליים המפורסמת נקראים על שם עוף זה.

[4] קָאקָאפּוֹ (שם מדעי: Strigops habroptilus, מילולית: "דמוי ינשוף"; ממאורית: kākāpō, מילולית: "תוכי הלילה"; בעברית: תֻּכִּילֵיל.הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות: יש לו שיטת חיזור מיוחדת מכונה לֶק: הזכרים מתקבצים בעונת החיזור באזור תחום כלשהו, מעין זירה, ומתחילים להתחרות זה בזה כדי להרשים את הנקבות ולמשוך אותן אליהם, כדי להזדווג איתן לבסוף. הנקבות צופות בתצוגה זו; הן מחליטות באיזה בן זוג לבחור על פי איכות התצוגה שלו, והזכרים לעולם אינם רודפים אחר הנקבות בציפייה להזדווגות. הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר.

[5] טאקאהה (שם מדעי: Porphyrio hochstetteri, באנגלית:   South Island Takahē) משתייך למשפחת העופות הרליתיים, בסדרת עגוראים.

הטאקאהה הוא המין הגדול ביותר במשפחת הרליתיים. אורכו הממוצע הוא כ-63 סנטימטר, ומשקלו הממוצע 2.7 קילוגרם לזכרים, ו-2.3 קילוגרם לנקבות, כאשר טווח המשקלים נע בין 1.8 ל-4.2 ק"ג. הגובה הממוצע של טאקאהה הוא כ-50 סנטימטר. זהו עוף מוצק ונמוך, עם כנפיים מוקטנות, רגליים חזקות וגוף מסיבי. לטאקאהה הבוגר צבע סגול-כחלחל, כשכנפיו וגבו בצבע ירוק. מגן הפנים הקדמי (frontal shield) הוא אדום, והרגליים ורודות. הזכרים והנקבות דומים, כשהנקבות מעט קטנות יותר. לפרטים צעירים נוצות שנוטות להיות בגוון חום בהיר. הטאקאהה קולני מאוד. קולו עמוק  ומהדהד. הטאקאהה נחשב מין שנכחד, לאחר שארבעת הפרטים האחרונים שלו תועדו ב-1898, אולם לאחר חיפוש שתוכנן בקפידה התגלה מחדש על  ליד אגם טה אנאו, בשנת 1948.

[6] הדודו (Dodo) ממאוריציוס. דוֹדוֹ (שם מדעי: Raphus cucullatus, נקרא גם Didus ineptus על ידי קארולוס ליניאוס) הוא מין נכחד של עוף חסר יכולת תעופה, במשפחת היוניים. הוא היה אנדמי לאי מאוריציוס השוכן באוקיינוס ההודי. ההיסטוריה של הדודו לוטה בערפל. הידע על אורחות חייו מתבסס בעיקר על דיווחים מיומני מסע של ספנים ושל רבי חובלים שהגיעו לאי מאוריציוס במאה ה-16' ובמאה ה-17' ומהמתיישבים שצדו אותו וגרמו להכחדתו. על פי ציורים ואיורים רבים, שרק חלק מזערי מהם צוירו כפי הנראה על פי מודלים חיים, ומממצאים שנלקחו מחלקי שרידים של תתי-מאובנים ושל שלדים, נמצא כי הדודו היה עוף שדמה במקצת לתרנגול הודו, אך היה גדול ומגושם ממנו. גובהו בטבע היה כמטר אחד ומשקלו נע בין 10 ל-17 קילוגרם. מכיוון שברוב שנות קיומו באי, לא היו בנמצא טורפים שיאיימו על קיומו, התנוונו כנפיו, כך שלא יכלו לשמש עוד כאיברי תעופה. האזכור המתועד הראשון של הדודו נכתב על ידי מלחים הולנדים שהגיעו לראשונה לאי מאוריציוס בשנת 1598. בשנים שלאחר מכן נרדף על ידי המלחים שעגנו באי וצדו אותו, ולאחר מכן גם על ידי בעלי החיים שהביאו עמם ההולנדים כאשר התיישבו במקום בשנת 1644. פחות ממאה שנה לאחר גילויו הוכחד הדודו לחלוטין.

[7] סוליטר רודריג (שם מדעי: Pezophaps solitaria) הוא מין עוף נכחד שאיבד את יכולתו לעוף, מתת-משפחת הדודואים (Raphinae) שבסדרת היונאים. הוא היה אנדמי לאי רודריג, השוכן 574 קילומטרים מזרחית למאוריציוס, באוקיינוס ההודי. הייתה לו קרבת משפחה הדוקה עם הדודו שנכחד באי מאוריציוס במחצית השנייה של המאה ה-17'. יונת ניקובר היא בת המשפחה הקרובה ביותר לסוליטר רודריג ששרדה עד היום.

[8] אסף רונאל (2019), "הגובה 3.5 מטרים, המשקל חצי טון: שרידי עוף ענק וקדום התגלו בחצי האי קרים", הארץ.

Phoebe Weston (2019), "Enormous prehistoric bird that weighed the same as polar bear is discovered in Crimean cave", www.independent.co.uk

[9] הסוג  חי ב-32 איים קטנים וקשים להגעה ליד ניו זילנד ובשמורת הטבע זילאנדיה באי הצפוני של ניו זילנד, אליה הושב בשנת 2005. בעבר היה המין נפוץ בכל ניו זילנד, אך נכחד על היבשת עוד לפני הופעת האירופאים. הספנודון צץ לפני 250 מיליון שנים והסוג כולל את שני מיני הזוחלים הקדומים ביותר ששרדו עד ימינו. שני המינים הנ"ל הם היחידים שלא נכחדו מסדרת מחודקי הראש, אשר שגשגה בעידן הדינוזאורים (לפני כ-200 מיליוני שנים) ונכחדה בהדרגה לפני כ-60 מיליוני שנים.

אזור המחיה של הספנודון מיוחד במינו: מצוקים החשופים לרוחות עזות ללחות ולמליחות ברמות גבוהות, שבגללם המערכת האקולוגית באזור היא מיוחדת במינה, וכוללת מינים בודדים שעמידים לתנאים קשים אלו. אזור המחיה הוא קר ולח ומתקרב לטמפרטורת קפיאה, אולם הספנודון הסתגל לאקלים זה ומתפקד בתנאים שבהם זוחלים אחרים היו קרוב לוודאי מתים. עין הקודקוד של הספנודון מעניקה לו את היכולת להישאר פעיל בחום גוף של עד 6 מעלות צלזיוס ולחיות עד חום גוף של 0 מעלות, שיא השרידות בקרב זוחלים.

[10] תודה לרני פולק על המידע