טיול לפרינאים – בין ספרד לצרפת

כתב: גילי חסקין; ‏31-08-22

תודה לגדעון ביגר ולאיתן בורשטיין על הערותיהם.

ברצוני להמליץ כאן על טיול מיוחד בצפון ספרד, בין ברצלונה לבין סנטיאגו דה קומפוסטלה, כולל גיחה חזרה בצדם הצרפתי של הפרינאים.

ראו באתר זה: ברצלונה למתחילים; וברצלונה למתקדמים. סיורים מחוץ לברצלונה.

לאלבום תמונות מדרום מערב-צרפת.

ראו גם באתר : הזמנה לטיול בחבל דורדון  ;  חגיגה בפרובאנס ;

שמה של ספרד מתקשר בדרך כלל, בתודעת המטיילים, עם ארמונות מבוצרים ועם שרידים בולטים של הכיבוש המוסלמי ארוך השנים.  לא הכול מודעים לכך, שבצד הארמונות והערים הציוריות המתרכזים במרכזה ובדרומה של המדינה, משתרע בצפונה חבל-ארץ הררי ופראי שתושביו פזורים בין כפרים מבודדים.

באזור זה כמעט ולא רואים את עקבותיו של הכיבוש המוסלמי, ואת מקומו של הקו האנכי, השולט בכנסיות הגותיות, תופס הקו האופקי של הכנסיות הרומנסקיות. זוהי ספרד אחרת. אמנם, גם כאן יש שילוב נהדר של אוצרות אמנות רבים, עם חופי ים ארוכים, שמש ים תיכונית וקירבה לאירופה – אוסף של אטרקציות שהניבו בספרד תעשיית תיירות משגשגת. אך העיקר כאן שונה מאד מהארכיטיפ הספרדי, בעיניים ישראליות לפחות. זו ספרד של הרים מושלגים, קרקסים קרחוניים, אגמים כחולים וכרי דשא ירוקים. ספרד של עמים גאים כמו קטלונים, בסקים וגייגוס (אנשי גליסיה), שלאורך שנים הדגישו, ועדיין ממשיכים להדגיש, את ייחודם האתני והתרבותי, ולבדל את עצמם מייתר תושביו של חצי האי האיברי.

ניתן כמובן לחלק את הטיול הזה לשלושה טיולים נפרדים:

1. מברצלונה אל הפרינאים הספרדיים (אפשר גם לשוב חזרה, דרך הצד הצרפתי של הפרינאים,);
2. מפמפלונה שבחבל הבסקים לבין אוביידו שבאסטוריאס;
3. קנטבריה וגליסיה, היינו טיול שבמרכזו עיר עולי הרגל סנטיאגו דה קומפוסטלה והחופים שמסביבה.

הטיול לפרינאים:

הרי הפרינאים, מפרידים בין צפון ספרד לדרום-מערב צרפת, מהים התיכון לאוקיינוס האטלנטי.

אלבר קמי נהג לומר ש"אפריקה מתחילה בפרינאים". לואי ה-16, שהשתלט על נווארה, הכריז ש"הפרינאים לא קיימים עוד". אורכו של הרכס 435 ק"מ, רוחבו המרבי 149 ק"מ. גובה שיאי ההרים 3,400-2,600 ק"מ. השיא הוא הר אנטו, שגובהו 3,404 מ'. מדרונותיהם הצפוניים של הפרינאים תלולים וקצרים ואילו הדרומיים – ארוכים ומתונים יותר. לאורך 300 ק"מ אין בפרינאים מעבר הרים הנמוך מ-1600 מ'. במרכזו של הרכס, על פי רוב, על קו פרשת המים, עובר הגבול בין ספרד לצרפת. הרי הפרינאים, המפרידים ביון צפון ספרד לדרום-מערב צרפת, מהים התיכון לאוקיינוס האטלנטי, מציעים מגוון רחב של נופים ואתרים. אידיאלי למטיילים ברגל וברכב, לדייגים ולגולשים.

בפירנאים מצוי גם חלק מהעדויות הקדומות ביותר לאדם הקדמון ביבשת אירופה. במערות רבות, במיוחד בצד הצרפתי, השתמרו בין היתר, ציורי קיר קדומים והתגלו גם ממצאים פרהיסטוריים אחרים.

הרכס מפריד בין  הקטלאנים שחיים במזרח והבסקים שבמערב. בצד הספרדי, שם השלטון המרכזי היה חלש יותר במהלך הדורות, פיתחו שתי הקבוצות האתניות הללו, זהות תרבותית נפרדת. בצד הצרפתי, לעומת זאת, הזהות התרבותית-לאומית הנפרדת, מטושטשת יותר. בעמקים הגבוהים, שבמרכז רכס ההרים, שוכנות גם תרבויות שהיו מבודדות רוב השנים מהאירועים שהתרחשו  סביבם . עם תרבויות אלו נמנות אנדורה, ששמרה על זהותה, חבל סֶרֶדניה (Ceredanya) ואת תושבי עמק אראן (Val d'Aran) שמחולקים בין צרפת לקטלוניה שבספרד, למרות היותם בעלי שפה (אראנית, Aranese) ומאפיינים ייחודיים. עמק אראן הוא אחד המקומות היפים בפרינאים הספרדיים. להבדיל ממרבית עמקי הפרינאים, המשתרעים מדרום לצפון, הוא נמתח מוייה בכיוון מערב-מזרח וכולו משובץ בשדות חיטה, כרי דשא, שדות מרעה, כפרים קטנים ומפלי מים. האדם מנותק כאן בימות החורף מדי סופת שלג, נחסם הכביש, עד לבואה של מפלסת השלג.

תופעה מעניינת היא לייביה (Llívia) שהיא מובלעת ספרדית בהרי הפירנאים בתוך שטח צרפת, שטחה 12.83 קמ"ר. היא מרוחקת 2 ק"מ מגבולה הצפוני של ספרד. מצבה זה נקבע בשנת 1659, בהסכם עם צרפת, ולפיו הועברו לזו האחרונה כפרים באזור הפירנאים, ואילו לייביה נחשבה כעיר, לכן נשארה בשליטת ספרד. אחרי מלחמת האזרחים בספרד הועלתה האפשרות שהמובלעת תהיה תחת שלטון הרפובליקנים, שנוצח, אך אפשרות זו לא התגשמה.

נתחיל את הטיול מברצלונה, שהיא עולם בפני עצמו. מכאן אפשר לצאת אל גירונה (Girona), לקוסטה ברבה (Costa Brava), היינו "החוף הפרוע" (ראה קובץ: סיורים מחוץ לברצלונה),

מפיגראס (Figueres) , שם נבקר במוזיאון של סלבדור דאלי, נצא מערבה, לכיוון הפרינאים. כדאי לעצור לביקור בעירה המדייוואלית בסאלו (Besalu), שהייתה בירת המחוז במאות ה-11-12. בכניסה לעיירה נטוי גשר רומאי מבוצר. העיר העתיקה שמקורה בתקופה הרומית, שומרת על צביונה המדייוואלי.

ביקור  קצר בכפר קסטלפורט דה לה רוקה (Castellifort de la Roca. זהו כפר הבנוי על גוש בזלתי מרהיב. ניתן "לקפוץ" לביקור בפארק הסמוך גרוטסקה (Garotxa) ובו נופים געשיים יפים. הכפר הבא הוא אולוט (Olot), כפר יפה המתמחה בייצור נקניקים. בכפר מוזיאון ובו מוצגות יצירות אומנות דתית מקומית (Museu Comarcal de la Garrotxa).

באולוט אפשר לעזוב כביש זה ולנסוע צפונה-מערבה אל העיירה הציורית קמפרודון (Camprodon), השוכנת בעמק בשם זה (Val de Camprodon ). בעמק כמה כפרים יפים, ביניהם לינארס (Llanars) ובו מבוך של רחובות צרים וביניהם חבויה כנסיה רומנסקית נהדרת – Eglesia de Sant Esteve. הכפר הגבוה ביותר בעמק הוא סטקאסס (Setcases), השוכן בנוף מרהיב. מזרחה לקמפרודון, בלב העירה ריבס דה פרסר ( (Ribes de Freser נמצאת תחנת רכבת – שיניים, המעלה תוך דקות ספורות את הנוסעים עד לגובה של 3,000 מטר אל עמק נוריה (Valley of Nuria). הנסיעה עצמה מסמרת שיער עקב העמקים והצוקים התלולים הנשקפים ממנה, כשבסיומה מתגלה עמק מבודד עם מלון אחד וכנסייה אחת לידו. את הכפר חוצים מסלולי הליכה מסומנים. זהו אחד המקומות המופלאים שבחבל הפרינאים. בדרך לשם, מומלץ לעצור בכפר היפה קראבלס (Querables), ממנו נשקף נוף יפה ובלבו כנסיה רומנסקית מהמאה ה-12.

להמשיך מכאן  דרך העמק העילי של הטר (Vall Alto del Ter), אל  העיירה העתיקה סנט חואן דה לס אבאדסס (Sant Joan de les Abadesses), כדי לראות את הגשר המדייוואלי הנטוי על נהר טר ואת המנזר הבנדיקטי. משם אל ריפול (Ripol) והכנסייה הרומנסקית המפורסמת שלו.  ריפול מכונה "עריסתה של קטלוניה", משום שזו היתה העיריה הראשונה, שגיפרה לא פלוס, מייסד שושלת ברצלונה, כבש מידי המוסלמים. מריפול יש להמשיך בכביש מס' 152, צפונה-ערבה, דרך עמק ריבס (Ribes) ועמק נוריה (Nuria), המציע נופים מרהיבים, אל פיוגסרדה ((Puigcerda, בירת אגן סרדאניה (Cerdanya). זהו אתר סקי ואבן שואבת למטפסי הרים והולכי רגל.  במרכז העיירה יש אגם מלאכותי גדול. לשם נוהרים רבים בימות החורף, כדי להחליק על הקרח. מפויגסרדה אפשר לפנות צפונה-מזרחה בכביש 116, לכיוון פרפיניאן.

מפויחסרדה נמשיך בכביש מס 260 אל לא סאו דה אורחל  (Le Seu d' Urgell). מומלץ בחום לנסוע דרך מעבר ההרים Port d' Envalira, אוכף בגובה של 2470 מ', ממנו נשקף נוף מרהיב. (ניתן גם להגיע לשם דרך אנדורה).

העיירה לה סאו ד'אורחל (Le Seu d Urgel) שימשה בעבר כמושבם של הגמונים, שהיו שליטי המחוז ויחד עם נשיאי צרפת שליטי אנדורה.  המקום חשוב מאד לקתולים, מהווה נקודת מפתח בציר עולי הרגל, אל סנטיאגו דה קומפוסטלה ומושך לשם ספרדים רבים. כדאי מאד לבקר במקום: במשחקים האולימפיים של 1992, התקיימה שם תחרות הקייקים. מדרום לכפר, יש תצפית יפה. קתדרלת סנטה מריה בהחלט שווה ביקור. מכאן, המהדרין נוסעים דרומה בדרך נופית מרהיבה, דרך מעברי ההרים  Coll de Nargo, בויצ'ולס (Boixols), של Tremp, ו-Vall del Noguera.

לחילופין, ניתן לחסוך יום ולנסוע בכביש מס' 260 החוצה את הרכס מערבה ל-Sort .

במלחמת העולם השנייה, חצו עשרות אלפי אנשים את רכס הפרינאים, כשהם בורחים מאימת השלטון הנאצי שהתפשט באירופה כולה. ספרד, ששמרה על ניטרליות, נראתה כאי של שפיות באירופה ועדות לכך ניתן לראות בעיירה סורט (SORT), שבה ממוקם אתר הכליאה שבו ריכזו את אותם אלו שחצו את הגבול מצרפת ב"דרך החופש".

מסורט מוביל כביש מספר 13, צפונה אל אספוט (Espot), הנמצאת בפתחו של הפארק הלאומי איגוואסטורטס (Parque Nacional de Aigüestortes I Estany de Sant Maurici). מילולית: "המים המנשבים".

לא ניתן להיכנס בכלי רכב פרטיים אל השמורה. אפשר לצאת לסיורי ג'יפים המגיעים אל האגמים השונים, כל אגם ותעריפו. אפשר כמובן ללכת ברגל לאגמים הגבוהים, כמו למשל אגם אסטני (Estany). כדאי לעשות מסלול מעגלי ולחזור דרך צדו השני של אגם מאוריציוס.

מפארק איגווסטורטס כדאי לנסוע דרך כביש מס' 28 אל בקעת ה-Aran ולהקדיש לה יום טיול. בניגוד למרבית עמקי הפרינאים הנמתחים מדרום לצפון, בקעת הארן משתרעת בכיוון מערב מזרח, לגדות נהר הגרונה וכולה משובצת בשדות חיטה, כרי דשא ומעט יערות. האזור זרוע כפרים מפלי מים ותחנות כוח.

מומלץ לעלות ברכבל, מהכפר Baqueira, לתצפית משכרת חושים. כדאי לעלות עד תחנת הרכבל העליון. ביקור בכפר Salardu ובכנסיה הרומנסקית עד לעיירה וייהה (Vielha). משם יש לנסוע דרומה, דרך המנהרה, לכביש מס' 260 . אפשר לעלות צפונה- מזרחה, לביקור בעמק בוי (Boi). העמק התפרסם בכנסיות הרומנסקיות הבנויות בסגנון לומבארדי והפזורות לאורכו, במיוחד כנסיית סנט קלמנט אשר בטאול (Taüll). זהו כפר קטנטן, המושך אליו עשרות אלפי מבקרים בפסטיבל סן חואן, המתרחש מדי שנה ב-24 ביוני.  מבקרים נלהבים מספרים על אלפי אנשים היורדים מן הגבעות כשהם אוחזים לפידים בידיהם.אחת מן הכנסייות בטאול הועתקה בשלמותה למוזיאון בברצלונה.

נשוב לכביש מס' 260 בו ניסע מערבה, כבר במדינת אראגון, עד ל-Castejon de Sos.  כמה ק"מ מערבה משם, נפנה צפונה, אל אתר הסקי בנאסקה (Benasque), אשר בלב הפרינאים של אראגון. זוהי עיירה יפהפייה ובה משרדי נסיעות, חנויות לציוד סקי וטיולים ומסעדות. אפשר לשוטט ברחובותיה הצרים של בנסקה, בהם בנויים בתי אחוזה עתיקים ומבנים עתיקים מרשימים..  נמשיך צפונה-מזרחה לאורך Val de Benasque, עד לנקודה בשם Hospital, השוכנת בגובה של 1500 מ' מעל פני הים. שם מחנים את הרכב ונוסעים באוטובוס עד ללב הבקעה, למגוון רב של מסלולי הליכה רגליים, באורך ובדרגת קושי שונים. חלק מהשבילים מעפילים אל רכס מאלדטה (Maldeta). התחנה הבאה היא העיר העתיקה של אינסה (Ainsa), הניצבת על צוק מוקף חומה. הפלזה מיור (Plaza Mayor)  הכיכר הראשית שלה, היא פנינה של אדריכלות.

משם ניסע צפונה, בכביש מס' A138 המוביל אל צרפת, ובעיירה Escalona נשבור מערבה אל קניון אניסקלו (Aňisclo) המרהיב, שהוא חלק מהפארק הלאומי אורודסה ומונטה פרדידו (Ordesa Y Monte Perdido).

כעבור כשעה של נסיעה, מגיעים לחנייה משולטת, המפנה למסלולי הליכה באורכים שונים. המסלול המרהיב ביותר, אל קניון אניסקלו, אורך שבע שעות והוא מומלץ ביותר. משם, נסיעה אל הכפר ברוטו (Broto).

הליכה אל המפל המתנשא מעל הכפר, כ-¼ שעה לכל כיוון. משם ניסע אל הכפר טורלה (Torla), שיכול להיות בסיס לטיולי "כוכב" בקניוני האזור זהו כפר ציורי שבתיו דחוסים למרגלות המדרונותה נישאים של מונדארואגו (Mondearruago). זהו כפר ציורי שגגותיו עשויים מצפחה. מדי שנה, בפברואר, מתקיים כאן קרנבל ובו מגרשים התושבים את הרוחותה רעות של השנה הקודמת, בשמות אדם המחופש למפלצת שחורה. מטורלה יוצאים באוטובוס (בלבד!) אל קניון  אורודסה  (Orodesa). החוצה את הרכס בנוף גירני מרהיב, והיא מציעה שבילי יער יפהפיים, מפלי מים ותצפיות מרהיבות. מרבית שטחי הפארק, נגישים אך ורק ברגל. מבין מגוון המסלולים, השביל הנותן את המבט היפה ביותר על הפארק מוביל אל מפלי "זנב הסוס" (Cola del Caballo), ואורך כשבע שעות של הליכה. מומלץ ביותר. מיטיבי לכת יוכלו להמשיך ממפלי "זנב הסוס" אל רפוחיו (Refujio = בקתה) Goriz (יש להזמין מקום ולהביא שק שינה).  משם יורדים דרך "שביל הציידים", חזרה אל טורלה (Torla).

לא רחוק מהעמק של אורודסה, נמצא העמק של בוחרואלו (Bujaruelo), כ-10 ק"מ צפונית לטורלה, לשם אפשר להגיע ברכב. במקום קמפינג, גשר רומי ואין ספור של אפשרויות לטיולי רגל באורך שונה. ניתן לטפס אל בקתת Saradet, ללון שם, למחרת לטפס אל La Breche de Roland ולשוב לבוחרואלו. מטורלה נמשיך מערבה עד לבייססקאס ((Biescas. לכאן משתפלת בקעת טנה (Val del Tena). בנתיב זה, נמליץ לחוזרים דרך צרפת, להתחיל את מסעם הארוך חזרה, מצדם הצפוני של הפרינאים.

המדרונות הצרפתיים מיוערים ומוריקים יותר מאלו הספרדיים.  לאורך הגבול משתרע הפארק הלאומי של הפרינאים ובו מראות נוף מן היפים באירופה. יש בו מגוון רב של נופים, החל מכרי דשא זרועי פרחים ועד לפסגות המושלגות כל השנה. הפרשי הגובה והאקלים יוצרות בתי גידול מגוונים.

נסיעה לא ארוכה מובילה אל פו (Pau) בירת חבל בארן (Béarn), עיר קייט מועדפת על עשירי תבל. העיר ידועה בנופי הפרינאים הנשקפים ממנה. האתר המרכזי הוא Chateau de Pau  ובה אוסף מרהיב של שטיחי גובלן. במוזיאון האמנות האקלקטי, מוצגות יצירות אמנות נפלאות. מומלץ לבקר בשאטו דה פו בו נולד המלך אנרי הרביעי. משם, דרך מערות בת'אם (Grottes de Betharram), שם ניתן לנסוע ברכבת או לשוט בסירה מתחת לאדמה, אל מרכז העלייה לרגל אשר בלורד (Lourdes) – Sanctuary of Our Lady of Lourdes.

שם נמצא אחת הכנסיות המודרניות המרהיבות באירופה. יוקרתו של המקום נובעת מצעירה בת 14, ברנאדט סובירוס  (Bernadette Soubirous) שמה, שחוותה שורה של חזיונות בשנת 1858, על מריה, אמו של ישו. המקום מושך מיליוני נכים מדי שנה, המחפשים במקום מזור למכאוביהם.

ראו באתר זה: עלייה לרגל.

מלורד, אל עיירת הספא הנאה לוז סן-סובר (Luz St. Sauveur) ובה כנסיה הוספיטלרית מבוצרת, שנועדה להגן על עולי הרגל בדרך סנטיאגו. נסיעה בדרך הררית מיוערת אל  Pont D'espange. הנמצאת בשמורת הפרינאים הצרפתיים ( Pyrénées National Park). בדרך עוצרים ב- Cascade de Boussès  – מפל מים גדול ויפה. משם, ממשיכים לרכבל בו עולם אל אגם קטן ויפה (Lac de Gaube). ניתן לרדת ברגל.

משם נסיעה לא ארוכה אל העיריה גווארני (Gavarnue). שהיתה בימי הביניים, תחנה בדרך  הצליינים אל סנטיאגו דה קומפוסטלה.

ראו באתר זה: הדרך הצרפתית אל סנטיאגו דה קומפוסטלה. רשמי מסע בדרך הצרפתית

מהכפר הולכים כשעתיים בשביל נוח אל קרקס גוורני (Cirque de Gavarnue). עמק המוקף ב-11 פסגות מושלגות וזורם בו המפל הגבוה באירופה. מקום זה נחשב לאחד משיאי הטיול בפירינאים. יש ההולכים מכאן, יומיים לא קלים, אל עברו הספרדי של הרכס.

משם ממשיכים בנסיעה, אל מעבר טורמאלה (Le col du Tourmalet). כמה עשרות מ' לפני המעבר, מגרש חניה ממנו יוצא מסלול הליכה לאגם יפה.

הלאה משם, דרך המעבר, רכבל לפסגת הר ביגור (Pic du Midi de Bigorre,). במקום תצפית מרשימה. כמו כן, נמצא שם מצפה כוכבים, המספק צילומים מרהיבים של נוגה ושל כוכבים אחרים במערכת השמש. משם, ניתן להמשיך דרך שמורת הפרינאים הארייגונזים (Parc naturel régional des Pyrénées Ariégeoises) אל העיירה ההררית ארו (Arreau), השוכנת סמוך למפגש הנהרות אור ולורון. לא הרחק ממנה נמצא אתר הסקי סן לארי סולאן ((St. Lary Soulan. לא הרחק משם, נמצא הכפר פביאן (Fabian), שהוא בסיס מצויין ליציאה לטיולים רגליים. את האזור חוצה מסלול הליכה המסומן  GR10. סן ברטאנד דה קומאנז' היא עיירה הררית שמוקד המשיכה העיקרי שלהם הוא קתדרלת סנט מארי ובמרכזה קלויסטר רומנסקי מרהיב. המפגש של האומנות הרומנסקית עם הפרינאים, מניב תוצאות מופלאות. סן ליז'ייה (St Lizier) היא עיירה הררית ציורית. מקתדרלת לה סד (La Sede) נשקף נוף מרהיב.

פואה (Foix) עטורת הביצורים והמגדלים נמצאת בצומת הנהרות ארז' וארייז'. כדאי לטפס למצודה, כדי להנות מהנוף. 15 ק"מ דרומה, נמצאת מערת דה ניו (Grotte de Niaux) ובה ציורים פרהיסטוריים. לא הרחק נמצאת מצודת מונסגור (Montsegur), שידועה כמעוזם האחרון של הכופרים הקאתארים. כאן הם נשרפו בהמוניהם במאה ה-12. מפואה, ניתן לנוסע צפונה לקרקסון ולהמשיך לסיור בחבל לנגדוק-רוסיון, או לדורדון.

פרפניאן (Preoignan), היא עיר קטלנית טיפוסית, למרות שהיא נמצאת בצרפת. ידועה במיוחד בארמון מלכי מיורקה ובמוזיאון לתולדות צפון קטלוניה. משם נוסעים דרומה, חזרה לברצלונה.

גם לאלו המעדיפים להמשיך לטייל בספרד, נמליץ לטייל מצדו המזרחי של אגם בובאל  (Bubal) ולהמשיך צפונה. מעט לפני אסקרייה (Escarilla) נפנה צפונה-מזרחה, בעמק אסקאלאר (Garganta del Escalar), שהוא קניון צר ומרהיב. מכאן אפשר לשוב אל בקעת טנה אל בייססקאס. התחנה האחרונה בפרינאים היא העיירה חאקה (Jaca). מדריך מישליין ממליץ לצאת משם למסלול טבעתי בן יום שלם. אנחנו הסתפקנו בביקור במנזר המשגע חואן דה לה פניה ((Juan de la Peňa. מהמנזר החדש, יוצא מסלול הליכה קצר, לתצפית על הפרינאים וכן אוטובוס הנוסע אל המנזר העתיק הבנוי על הצוק. החזרה דרך הכפר סנטה קרוז דל סרוס (Santa Cruz del Seros). זהו כפר יפה ובו מסעדות טובות וכן כנסיית Santa Maria המרשימה, שהכניסה אליה כלולה בכרטיס של מנזר סן חואן.

מכאן נעזוב את הפרינאים ונרד דרומה-מזרחה אל הואסקה (Huesca), דרך המבצר המרשים של קסטיו דה לוארה (Castillo de Loarre), הדומה לקן נשרים ומזמן תצפית מופלאה על הוסתנים ואל מאגרי המים אגן האברו (Ebro). תפאורת הרקע עוצרת נשימה ממש.  גם באוסקה עצמה יש מה לראות: הארמון המלכותי (Palscio Real), הכנסייה הרומנסקית, המשמשת גם כפנתיאון של מלכי אראגון, בית העיריה הבנוי בסגנון רנסאנסי והקתדרלה שנבנתה מעל שרידי מסגד. מצפון-מזרח להואסקה, נמצא הכפר אלקזאר (Elquezar), היושב במיקום נפלא. מעל הכפר נראים שרידי מבצר שהעניק לכפר את שמו.  מכאן, אפשר להמשיך דרומה-מערבה, לכיוון ברצלונה.