למה עשית זאת , יעל?

ראו גם, באתר זה: יעל, אשת חבר הקיני.

סיור בעקבות דבורה, ברק וסיסרא

"תְּבֹרַךְ, מִנָּשִׁים–יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי: מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל, תְּבֹרָךְ. מַיִם  שָׁאַל, חָלָב נָתָנָה;  בְּסֵפֶל אַדִּירִים, הִקְרִיבָה חֶמְאָה. יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים;  וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ,  וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. בֵּין רַגְלֶיהָ, כָּרַע נָפַל שָׁכָב: בֵּין רַגְלֶיהָ, כָּרַע נָפָל, בַּאֲשֶׁר כָּרַע, שָׁם נָפַל שָׁדוּד. (שירת דבורה, שופטים כ"ה, כ"ד-כ"ז).

יעל נחשבת לגיבורה, הגם שהרגה אדם מנוטרל, שבורח מובס משדה הקרב. מרבית הפרשנים טוענים שהשתמשה לשם כך במלכודת דבש (סקס). למרות זאת שימשה סמל לגבורה. פרשניות פמיניסטיות כמו שרה בלאו, מגדירות אותה כמושא הזדהות: "יעל, עד היום אנחנו מודים לך על מעשה הגבורה הזה שלך. מודים לך על תעצומות הנפש, הכוח, והרצון העצמאי"

נוי שוין, הפרשנות שלי ל"גבורה" ולפמיניזם הם קצת שונים…

לָמָּה עָשִׂית זֹאת יָעֵל?/ גילי חסקין

הוּא בָּא אֵלַיִךְ, עָיֵף וּמֻכֶּה,

נִמְלַט מֵהַקְּרָב, מֻתָּשׁ, מְדֻכָּא.

הַמְּפַקֵּד הַגִּבּוֹר שֶׁל הַכְּנַעֲנִים,

נִמְלַט לְאָהָלְכֶם אֲשֶׁר בְּצַעֲנַנִּים.

מַצְבִּיא שֶׁהוּבַס בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,

בִּמְקוֹם שָׁלָל, הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת חַיָּיו.

כִּי שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵין בַּעֲלֵךְ,

הוּא הָיָה רֵעֵהוּ וְגַם רֵעֵךְ.

הוּא בָּטַח בָּךְ יָעֵל,

חָרָשֵׁי בַּרְזֶל הֲיִיתֶם,

אֶת כְּלֵי נִשְׁקוֹ הִתְקַנְתֶּם.

כְּשֶׁהָיָה בְּרֻם מַעֲמָדוֹ,

נִשַּׁקְתְּ אֶת כַּף יָדוֹ.

הֲיִיתֶם עוֹלִים לִבְסִיסוֹ אֲשֶׁר בְּחָצוֹר,

שָׁרִים לַגִּבּוֹר, שִׁיר מִזְמוֹר.

מַדּוּעַ עָשִׂית זֹאת, יָעֵל?

יָדָיו כָּבְדוּ, רַגְלָיו כָּשְׁלוּ,

עֵינָיו הַכְּבוּיוֹת, מַחֲסֶה בִּקְּשׁוּ.

שָׁלַחְתְּ לְעֵינָיו מַבָּט מְפַתֶּה,

חִיַּכְתְּ אֵלָיו חִיּוּךְ מִתְחַטֵּא.

פָּנִית אֵלָיו בְּדִבְרֵי שִׁירָה,

"סוּרָה, אֲדוֹנִי, אַל תִּירָא".

"סוּרָה אֵלַי סִיסְרָא" ,

וְהוּא בָּטַח בָּךְ, סִיסְרָא.

הַשְׁקית אוֹתוֹ בְּסֵפֶל אַדִּירִים,

כְּפִי שֶׁרָאוּי לִנְהוֹג בַּגִּבּוֹרִים

מַיִם שָׁאַל, בִּשְׂפָתַיִם חֲרֵבוֹת,

חָלָב הִצַּעְתְּ, בְּעֵינַיִם מְרַמְּזוֹת.

הַאִם בִּקַּשְׁתְּ  לְחַזֵּק אֶת רוּחוֹ?

אוֹ שֶׁמָּא, רַק לְהָסִיר אֶת כּוֹחוֹ?

"שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים

שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים".

חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב.

הַאִם הִשְׁתַּכֵּר לִפְנֵי שֶׁנִּשְׁכַּב?

הִזְמַנְתְּ אוֹתוֹ, בְּרַכּוּת, בִּלְחִישָׁה,

זְמַן רַב שֶׁלֹּא יָדַע אִשָּׁה

מִשָּׁדַיִךְ לָגַם אֶת חֲלָבֵךְ,

כָּל כֻּלּוֹ טָבַל בַּעֲסִיסֵךְ.

הַאִם רָצִית שֶׁיְּסַפֵּק אֶת עוֹנָתֵךְ,

טֶרֶם שֶׁפָּרַסְתְּ עָלָיו אֶת כְּסוּתֵךְ?

עַל מָה חָשַׁבְתְּ כְּשֶׁמָּצַץ אֶת פִּטְמוֹתַיִךְ?

בַּמֶּה הִרְהַרְתְּ כְּשֶׁבָּטַשׁ בִּקְרָבַיִךְ?

הַאִם לָחַשְׁתְּ לוֹ דִּבְרֵי אַהֲבָה?

הַאִם לִטַּפְתְּ אוֹתוֹ בְּחִבָּה?

אֶת שְׂפָתַיִךְ נִשֵּׁק בְּלַהַט וּתְשׁוּקָה,

הַאִם הִשְׁמַעְתְּ בְּאָזְנָיו אֲנָחָה?

גָּרַמַתְּ לוֹ לָחוּשׁ נֶחְשָׁק וְאָהוּד,

בֵּין רַגְלַיִךְ כָּרַע, נָפַל שָׁדוּד.

שָׁנִים הָיִית נְשׂוּאָה לְחֶבֶר,

לָמַדְתְּ כֵּיצַד מַרְדִּימִים גֶּבֶר.

נֶחְלַצְתְּ מֵחִבּוּקוֹ, עֲדַיִן עֲרֻמָּה,

בְּרֹאשֵׁךְ כְּבָר הִתְבַּשְּׁלָה הַמְּזִמָּה.

בִּימֵי קְרָב, אֵין חֲבֵרִים אוֹ אַחִים,

חָשׁוּב יוֹתֵר לַחֲבֹר לַמְּנַצְּחִים.

רֶגַע אַחֲרֵי שֶׁשָּׁכַבְתְּ אִתּוֹ,

נָעַצְתְּ אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ.

הוּא שָׁכַב בָּאֹהֶל, רֹאשׁוֹ מְרֻצָּץ,

הַאִם לְרֶגַע, לִבֵּךְ נֶחְמַץ?

חֲלָבֵךְ עֲדַיִן מָרוּחַ עַל שְׂפָתָיו,

אַךְ הָאוֹר כָּבָה בְּעֵינָיו.

רַקָּתוֹ עֲדַיִן אֲדֻמָּה מִדָּם.

אֲבָל אַחֲרֵי מַכָּתֵךְ, לִבּוֹ נָדַם.

מִי שֶׁהָיָה הַמְּפַקֵּד הַמְּהֻלָּל

מֵת מִיָּדַיִךְ מָוֶת אֻמְלָל.

כְּפִי שֶׁהִקְדִּימָה לָשִׁיר דְּבוֹרָה,

בְּיַד אִשָּׁה, מָסַר ה'  אֶת סִיסְרָא.

הַאִם צִפִּית לִפְרוּרֵי תְּהִלָּה?

הַאִם לְכָבוֹד? הַאִם לִגְדֻלָּה?

חִלַּלְתְּ אֶת יְצוּעוֹ שֶׁל חֶבֶר אִישֵׁךְ,

רִסַּקְתְּ אֶת מִי שֶׁסֻּחְרַר מִיָּפְיֵךְ

דְּבוֹרָה שֶׁהִרְעִיפָה עָלַיִךְ תּוֹדוֹת,

לֹא עוֹלְלָה כָּךְ לְאִישָׁהּ לַפִּידוֹת.

"תְּבֹרְכִי מִנָּשִׁים", קָרְאָה לָךְ דְּבוֹרָה,

וְהִקְדִּישָׁה לָךְ פְּסוּקֵי שִׁירָה.

הַאִם גַּם חֶבֶר יִצְטָרֵף לְשִׁירָהּ?

הַאִם יְהַלֵּל אוֹתָךְ בְּזִמְרָה?

עֲבוּר לוֹחֲמִים הִתְקִין הוּא נֶשֶׁק

וְאַתְּ רָמַסְתְּ אֶת כְּבוֹדוֹ עִם חֵשֶׁק.

הוּא יִתְבּוֹנֵן בִּבְחִילָה, בַּיָּתֵד וּבַדָּם,

יַבִּיט בְּחַמּוּקַיִךְ, עָגוּם וְנִכְלָם.

אַהֲבָתוֹ תַּהֲפֹךְ לְשִׂנְאָה יוֹקֶדֶת,

גַּם רוֹצַחַת וְגַם בּוֹגֶדֶת.