הרצאה על קמצ'טקה

כתב: גילי חסקין

ראו באתר זה:

יומן המסע מטיול הוולקנים.    יומן המסע בטיול ה"קלאסי"

ההיסטוריה של קמצ'טקה וגילויו של חצי האי  ;  הגאוגרפיה של קמצ'טקה 

ראו גם: הזמנה לטיול בקמצ'טקה

מצגת מטיול הוולקנים.

מצגת מהטיול הקלאסי.

במזרח הרחוק של רוסיה, נמצא חצי האי קמצ'טקה. נמצאת בקצה המרוחק של סיביר ונראית כמו אצבע השלוחה לכיוון יפן. מקור השם "קמצ'טקה (Kamchatka), במילה konchachal בשפת הילידים הקוריאקים, שהוראתה "האנשים מהקצה הרחוק"  ואכן היא רחוקה. קשה לתפוש עד כמה. נמצאת במרחק של שמונה שעות טיסה ממוסקבה. כפול ממשך מהזמן הדרוש לטיסה לתל אביב למוסקבה. כאשר מחשיך מוסקבה, זורחת השמש בקמצ'טקה. חצי האי נמצא בקצה המזרחי של רוסיה, הוא מרוחק כ־7,200 קילומטר מהבירה, ואפשר להגיע אליו רק דרך הים או דרך האוויר. עד נפילת ברית המועצות,  נחשב חצי האי לאחד האזורים הסגורים ביותר של רוסיה. המיקום הגיאוגרפי שלו מול אלסקה הפך אותו ראש גשר מול אמריקה. גם כיום, קמצ'טקה היא אחד האזורים המבודדים ביותר ברוסיה, חור שחור על המפה גם עבור רבים מהרוסים.

זהו חבל ארץ נידח, מרהיב ומבודד, שמהווה מחוז כיסופים, לחובבי טבע פראי. דומה שאלוהים לא השלים כאן את בריאת העולם. חצי האי שבין ים אוחוצק (Okhotsk) למצר ברינג (Bering) רוחש, גועש, מבעבע, מעשן, מעלה קיטור ופולט אפר וולקני מעת לעת. הרי געש שרבים מהם פעילים, יחד עם הקרחונים, יצרו ועדיין יוצרים, נופים מרהיבים ממש. פסגות עטורות קרח נצחי גייזירים המתפרצים מבלי לחדול, דובים ואיילים, הניזונים מתפריט עשיר של צמחים ודגי סלמון. האקלים נע מדי יום בין שמים כחולים לסופת שלגים. כל אלו הופכים את המסע לאחד האזורים הנידחים ובלתי מוכרים של אסיה, לחוויה מצמררת, שלא תישכח.

כשחושבים על קמצ'טקה, האסוציאציה המיידית היא הרי געש, מרחבים שחורים של אפר וולקני, זרמי לבה חמים. זהו אזור של פעילות געשית תוססת. יש בו שפע של  גייזרים, פומרלות, בריכות של מים חמים, בוץ מבעבע. הכול נכון. מיקומה של קמצ'טקה, על קו התפר הרגיש, שבין הלוח של האוקיינוס השקט, ללוח האסייתי, גורם לפעילת געשית רבה. בקמצ'טקה ישנה הצפיפות הגבוהה ביותר של הרי געש בעולם, עם עשרות הרי געש פעילים, אשר 19 מהם הוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.

חלקים גדולי של קמצ'טקה מכוסים ביערות עד. זהו קצהה של הטייגה הארואסייתית, שממדיה קוסמים כמעט. בעלי החיים של קמצ'טקה נהנים מהצפיפות הנמוכה של האוכלוסייה האנושית באזור ומההשפעה המוגבלת של הציוויליזציה.  שלושים ושלושה מיני יונקים נמנו באזורים השונים של אתר המורשת העולמית. היונק המפורסם ביותר הוא דוב חום , אותם ניתן לראות מעת לעת, בכל שמורת טבע כמעט ובכמויות גדולות באגם קוריל, שם הם תופשים את דגי הסלמון. זה סרט טבע במיטבו. ללא קטעים מתים. דגי הסלמונים האדומים חובטים במים בזנבותיהם ויוצרים סערה זוטא. דובים רצים אחרי דגים, חבטו בהם ומדי פעם תופשים דגים בשיניהם, מורטים את עורם ואוכלים אותם במהירות.

תנאי מזג האוויר קשים והתעבורה אינה פשוטה. ההתניידות היא במשאיות רוסיות, בעלות יכולת עבירות גבוהה, עם נוחות מינימלית. במרבית המקומות אין בנמצא בתי מלון. הלינה היא באוהלים וארוחות הערב מבושלות בשטח. חצי האי קמצ'טקה נמתח לאורך 1,200 ק"מ, מצפון-צפון-מזרח, לדרום-דרום-מערב. רוחבו המרבי 450 ק"מ. שטחו 270,000 קמ"ר . אבל מרבית השטח מבודד, ללא דרכי גישה כלל. לחלק מהמקומות האטרקטיביים, ניתן להגיע רק במסוק. אולם המרחק, הקשיים והאתגר הקשור בהם, הם חלק מחוויית הטיול במקום ובכל מקרה, הנופים העוצמתיים והטבע הבראשיתי מעניקים תמורה הולמת למאמץ הכרוך בהגעה אליהם.

בהרצאה על קמצ'טקה נעסוק כמובן בהרי הגעש ונקדיש תשומת לב לדובים, אך קמצ'טקה היא הרבה יותר מכך. היא פאונה ימית עשירה, עם כלבי ים, ליוויתנים ועופות מים, היא סיפורם של הילידים, שאבות אבותיהם הוכחדו פיזית ותרבותית על ידי הקוזאקים ואבותיהם הקדומים היגרו לאמריקה. נספר את סיפורם של החוקרים והמגלים, את סיפורה העיט הענק, של פרת הים שנכחדה ועוד. הכול מלווה במצגת מרהיבה.