סאפארי צלילה באיי סימילאן

כתב: גילי חסקין

 

 

 

לצפייה במצגת תמונות בנושא: טיול צלילה באיי סימילאן

 

יש הרבה דרכים לחוות את תאילנד: מקדשי בנקוק וארמונותיה, שייט בתעלות, טיול רגלי בכפרי הצפון, מסלולי הליכה ביערות הגשם, מערות נטיפים לרוב, שלחלקן משתחלים בעזרת חבלים ובאחרות שטים בסירות, כפרים בהם חיים בני שבטים לבושי ססגונים, שייט ברפסודות, מסע על גבי פילים, רביצה בחוף חולי ועוד כהנה וכהנה.

אחת הדרכים לקבל חווייה תאילנדית מזוככת, של חופי פלא, של איונים מכוסים בצמחיה טרופית יפה, של שירות מעודן מהליגה הראשונה ושל מאכלים לאניני טעם, היא בסאפארי צלילה של ארבע יממות. ייחודו של סאפארי כזה אינו רק בהספק הרב (ארבע צלילות ביום, לעומת שתיים, בסירות המגיעות מהחוף), אלא בכך שלמשך ארבעה ימים מתנתקים מהכול. מהפוליטיקה, מהעבודה, מחיי היום יום ואפילו מתאילנד. רק אתם, הדגים והים. גם החברים החדשים שפגשתם. הספינה, הארוחות התדריכים והנושא המשותף הינם כור היתוך נהדר.

 

תאריך מיוחד משהו… יום של סיור מאורגן של שייט בתעלות צפופות של מנגרובים, חתירה בקיאקים בתוך המערות הקרסטיות של פאנג נגה Pang Nga), ביקור באי ג'יימס בונד ובכפר הדייגים הצף ובסיומו  שבתי למלון החביב בקאו לאק ( Khao Lak)), נווה נופש הנמצא במרחק של שעה וחצי של נסיעה, 98 ק"מ צפונית לפהוקט (Phuket)).

ראו באתר זה: המלצות לטיולים בדרום תאילנד

בשעה 19:00 הגיע ואן חדיש וממוזג לקחת אותי אל הספינה ששמה White Manta. זהו כלי שייט גדול משחשבתי ומאובזר כהלכה. צוות חייכן להפליא לקח את המזוודות והורה לי להניח את הנעליים בארגז נפרד. הסינה היא בית לכול דבר. קיבלתי תא יפה, ובו ארבע מיטות, אותו חלקתי עם הולנדי שתקן בשם וולטר.

בקומת הכניסה נמצא חלל הציוד הרטוב ומיכלי האוויר. באותו מפלס ממש יש כמה תאים ועוד כמה תאים במפלס תחתון יותר. מעליהם, נמצא המפלס הראשי ובו לובי ממוזג ומרפסת מקורה, שם מוגשות הארוחות. שם יש גם אספקה סדירה של עוגיות, פירות ומשקאות חמים. הלובי משמש כחדר תדריכים וייתר הזמן מוקרנים בו סרטי פעולה מטופשים לטעמי. באותו מפלס, מעל חרטומה של הספינה נמצא גשר הפיקוד. ממעל נמצאת מרפסת השיזוף.

לאחר התארגנות, רישום ותשלום דמי כניסה לשמורה, סעדנו ארוחת ערב והתחלנו להכיר זה את זה. בספינה 21 צוללים, מהם אחד העובר קורס צלילה, עם מדריך צמוד. ייתר עשרים המשתתפים חולקים ביניהם חמישה מדריכים. אמריקאי חביב הגיע רק כדי לפרגן לזוגתו, אמריקאית ממוצא סיני-תאילנדי, שמה כריסטינה והיא בת זוגי מתחת למים. זוג שווייצרים, זוג הולנדים שחיים בקטאר, שתי יפניות, שני סינים – אבו ובנו, אירית ששמה כרמל שהגיעה לטיול עם שותף לנסיעה, חבר לעבודה שמוצאו מטרינידד.  כמו כן הגיעו חמישה פולנים. ארבעה גברים מכריסים וצעירה חטובה להפליא. אני היחידי שהגעתי לבדי. כמו כן הגיעו זוג גרמנים, היחידים בספינה שגילם גבוה משלי… מקום אידיאלי להגיע כחלק מחבורה, או למצער, בזוג.

בראש צוות המדריכים עומד אלכס, בחור אנגלי שחי בתאילנד, נשוי ללאוטית. סגנו הוא מייקל, ממוצא וולשי, שחי במקום בו הוא מקבל עבודה – מלזיה, אינדונזיה, או תאילנד. מדריכה יפנית בשם האיאמי, ומרגרט, פולניה בלונדינית וסקסית, שחיה בפוקהט ומדריכה קבוצות של צוללים פולנים המגיעים תכופות לצלול כאן. המדריכים הינם נוודים. חלקם כאילו שכול חייהם בדרכים, חיים במזוודה, מספינה לספינה, בדומה לצוותים שהיכרתי באנטרקטיקה ובשפיצברגן. אחרים, כמו מייקל האמריקאי, שהיה עורך דין, מאסו בחיי השגרה ועברו לחיות במזרח הרחוק. מייקל עצמו הכיר את מלאני, בת תערובת סינגפורית, בנקאית שלעבר ובנה עמה קן משותף.

איי סימיליאן Similian), הם תשעה איים קטנטנים, בלתי מיושבים, עשויים גרניט, הנמצאים במפרץ אדאמאן שבאוקיינוס ההודי ונמתחים בשורה עורפית מדרון לצפון, במרחק של 90 ק"מ צפון – מערב לפוקהט, ממש מול נמל התעופה שלו. השם "סימיליאן" הוא שיבוש של המילה המלזית "סמבילאן" Sembulan)) שהוראתה "תשעה". קבוצת האיים הללו נחשבת לאחד מאתרי הצילילה הנחשקים בעולם. צדם המזרחי של האיים מתון יותר ועשיר באלמוגים. צדם המערבי תלול יותר ומלא בבולדרים ענקיים של גרניט. מתברר שחלק גדול מהאלמוגים החיים בעומק נמוך מתו בגלל גל חום שפקד את האזור לפני שנתיים. במשך ששה שבועות, לא ירדה טמפרטורת המים מ-31 מעלות. תזכורת כואבת להתחממות כדור הארץ.

 

אור ראשון. אני עולה במהירות לסיפון כדי לצפות בשמורה. כמה איים קטנים מגרנטי בולטים מעל השמיכה הכחולה של המים וממעל שמים וורדרדים. השכמה בשעה 06:30, קפה, עוגיות , תדריך מפורט  ובשעה 07:30 אנו כבר במים, באתר הנקרא West of Eden. צללנו לעומק של כ-15 מ', שם ראינו יער של צמחי מים סגולים ואלמוגים בצורת כריות ענקיות, מניפות, קקטוסים  וכוכב ים גדול שצבעו כחול. שושנות מים וביניהם דגיגים צבעוניים. האלמוגים יפים וצמחי המים יפים אף הם, אבל האטרקציה העיקרית היו הדגים. להקות ענקיות של דגיגים, כאילו שבים סוף מכנים "מרק דגים". מיהרתי לזהות את הדג הכתום שבחצי גופו האחורי כתם שחור והוא חי דרך קבע בין זרועותיה של שושנת המים(Red Saddle Back Anemone fish). את "דג המלאך" שצבעו זהוב ופיו כחול Three Spot Angel fish. היו שם "דגי פיה" וורדרדים Fairy basslet)), להקות של דגים קטנים שצבעם כחול והם מכונים "דגים בבית הספר" (Fish in school), דגיגים זעירים שצבעם צהוב-כתום, שנקראים "דגים קטנים בבית הספר" ולהקות של דגים שמתאר גופם מזכיר דיסקוס וצבעם צהוב, כשפס שחור מפריד בין ראשם לייתר גופם. בלטו ביופיים דגים לבנים שזנבם צהוב ודגים אפורים כתומי זנב. כולם 'דגי פרפר' (Butterfly  fish). כמו כן ראינו דגי זהרון שהתהדרו ב"סרטים" בצבעים שונים. היו שם  "אבו נפחא" שנראה כג'ריקן ולובסטרים שהתחבאו במחילות. המדריך שלנו היה כריס, המדריך הראשי של הספינה ומקצועיותו מעוררת התפעלות.

לאחר ארוחת בקר דשנה ותדריך נוסף ירדנו במפרץ ובו בולדרים ענקיים. אחד מהם נקרא "חדק הפיל". לא נראה כאתר מזמין ממבט ראשון, אולם כשירדנו למים גילינו שם מחילות, מנהרות, מערות תת קרקעיות וכמובן דגים רבים. מבין הדגים הרבים אציין דג נדיר, שטוח, בעל זנב פרוס, שצבעו חום אדמדם ושמו(Robust Ghost pipefish) . דג גדול, שבטנו לבנה וגבו צהוב (Yellow fin goatfish)  . דג מוזר אחר הוא Trumpet fish  – נראה נחש מאורך, שצבעו צהוב ואפו נראה כרומח, למעניקי השמות הוא נראה דומה לחלילית ומשום כך נקרא כך. יצור מדהים שמשך את העין היה  Peacock mantis Shrimp. הנראה כמו חסילון ענק, שסנפיריו זוהרים בשפע של צבעים ומרשים לא פחות היה  Bluefin trevally , שצבעו ירקרק, סנפיריו כחולים ובטנו לבנה. דג מיוחד נראה שחציו העליון נראה מציץ מתוך האדמה. לסתותיו הגדולות נתנו לו את שמו – Jaw fish. דג התוכי" Parrot fish קיבל את שמו על שום צורת הפה שלו, המזכירה את מקורו של התוכי, ראינו דג כזה שפלג גופו התחתון והאחורי כהים, חלק גופו הקדמי העליון בכחול בהיר וביניהם מפריד פס אנכי צהוב. בשובנו מהצלילה הגע אורח רצוי לספינה: צב מים ירוק, שהצוות האכיל בבננות. ניסיונותי להסביר שאין זו שמירת טבע, לא עלו יפה… גם בתחום הזה יש דרגות שונות של החמרה. אם אלכס, המוביל בסיור לשפיצברגן היה חרדי אדוק, בכולה קשור לשמירת טבע, כאן מדובר בחילוניים גמורים, השומרים על מעט מסורת.

הצוות יוצא מגדרו כדי לטפל בנו. השכם בבקר כבר ערכו את ארחות ההשכמה, בשובנו מהצלילה מקבלים אותנו עם מגבות חמות ויבשות, עם מיץ קר ועם פרוסות אבטיח, המעוצבות בצורה אסטטית. לקראת הצלילה אני מוצא שהמאזן כבר מחובר לבלון, המשקלות והסנפירים במקום. מישהו עוזר לי להעמיס את הכול על גבי. מושיטים לנו ידיים דואגות בירידה לסירת הגומי, ומסייעים לנו להנעיל את הסנפירים. בשובנו מן הצלילה, החדרים נקיים והמיטות מוצעות.

לצלילת אחר הצהריים אני יורד עם מלאני, סינגפורית יפה, שבעורקיה זורם דם פורטוגלי, הודי, מלאי, צרפתי וסיני, אשתו של מייקל האמריקאי, מדריך צלילה מוסמך ומנוסה להפליא. הבוגר מבין המדריכים. הצוות כולו אדיב להפליא, אך דומני שמלאני היא המתוקה מכולן. האתר שנבחר הוא Deep 6  ונקרא כך משום שהוא המקום העמוק ביותר באי מספר שבע….

מיד עם הירידה למים שייט מולנו צב מים גדול ויפה. ראינו כמה דגי טונה גדולים, שצבעם כסוף וסנפיריהם צהובים. מוראי מנוקד, צלופח שצבעו קרם והוא מנומר בכתמים חומים (Black spotted Moray), דג מקסים מפוספס בכחול ובשחור, שאפו וסנפיריו צהבהבים (Oriental sweetlips). שפתיו הגדולות יחסית העניקו לו את שמו "מתוק שפתיים". דגי עטלף  (Batfish)בצבעים ובדוגמאות שונות, שקיבלו את שמם על שום צורתם המשולשת, ודגי בנרפיש Banner fish)), מפוספסים לרוחב גופם בלבן שחור וצהוב מעל גבם מתנוססת מעיין כרזה, שהענעקה להם את שמם.  את תשומת לבי משך דג שמציג לראווה את מרבית צבעי הקשת בענן. ל-Yellow tail Coris  גוף כחול מנוקדת בתכלת, שוליים צהובים, ראש מפוספס בירוק. כעבור כמה רגעים ראינו פרטים צעירים של אותו מין, בצבעים שונים לחלוטין, גוף אדמגם ועליו כמה כתמים לבנים. " ראינו גם דג תוכי שצבעו תכת וזנבו ממוזלג. דג מאורך מאוד, שצבעו כחלחל וזנבו מנוקד (Spot tail Dart fish) והוא מכונה "דג חץ" על שום חרטומו המחודד. קבוצה מיוחדת של דגים נקראת "חדי קרן" (Unicorn fish), על שום צורתו של אפם. מולנו שחה חד קרן מנוקד שצבעו חום וזנבו כסוף. על הקרקעית ממש, מתוך האלמוגים, הציץ צלופח שגופו כחול ופיו צהוב, והוא בולט בעינו הצהובה הגדולה Blue Ribbon eel) ). כשירדנו לעומק לש 30 מ' כמעט, ראינו דג באורך של כ-30 ס"מ, מתאר גופו "קופסתי" משהו וצבעו ככחלחל, מנוקד בשחור (Masked Puffer fish) .

לאחר הצלילה, שטנו למפרץ דונאלד דאק, שבאי סימיליאן עצמו. לאי המיוער חוף חולי לבן ויפה ומעליו בולדרים ענקיים של גרניט, אחד מהם קיבל את כינויו על שום צורתו הדומה לברווז המפורסם.

לקראת ערב, תדריך נוסף ואנו יוצאים, מצויידים בפנסים, לצלילת לילה. הפעם אני עם מייקל, שמתפקד כמדריך פרטי. ראינו כמה לובסטרים גדולים, אבל שפע הדגה היה דל. הפיצוי העיקרי היה אלמוגים אדומים קטנים שעיטרו את המצוק וצבעיהם של הדגים, כחולים, צהובים ואדומים, זהרו באור מיוחד.

לאחר ארוחת הערב, שהיתה טעימה במיוחד, צנחתי למיטה. ארבע צלילות ביום אחד זה עניין מעייף.

 01 בדצמבר 2012.

שש בבקר, השחר טרם הפציע, קרני אור ראשונות שלוחות לעבר הסיפון ואני שותה קפה אל מול השמים המתבהרים במהירות. המעברים באזור הטרופי חדים מאד. אין כמעט דמדומים ואין צפרירי בקר. זהו לנו הצפוני והאחרון באיי סימילאן. גלשנו לתוך להקות ענק של דגים, בנוף קסום של בולדרים ענקיים. ביניהם אלמוגי מניפה רבים, שנעו באיטיו במים. מבין הדגי הרבים שראינו היה דג "מתוק שפתיים", שלאורך גופו התכול מצויירים פסים כחולים אלכסוניים ודג דומה, שלאורך גופו פסים מאוזנים, דג זהרון שמכונה כאן דווקא "דג אריה" Lion fish)). קבוצה מעניינת של דגים היא דגי הדק Triggerfish. כך למשל "דג הדק טיטני" (Titan Triggerfish)  שאת גופו הכחול מעטרים סנפירים בצבע כחול כהה. יפה במיוחד הוא "דג המוקיון"Clown Trigger fish) ), שנראה כאילו התחפש במיוחד לכבודנו: אפו כתום, עליו סוגרת טבעת כחולה, על גבו כתם צהוב מנוקד בשחור וייתר גופו השחור, מעוטר בכתמים לבנים. לדג הדק אחר פסים כתומים אלכסוניים המתוחים על כופו שצבעו תורכיז. דג יפה בצבע שחור וצהוב, שמגבו נמשך סנפיר ארוך מכונה "תכשיט מורי" (Moorish Idol) ודג כחול שזנבו צהוב, מכונה "דג מנתח" (Surgeon fish), צהוב זנב. מין אחר צהוב כולו ומין שלישי מפוספס בצהוב וכחול. הכינוי "דגי מנתח" ניתן להם על שום כתם קטן, בצורת סכין מנתחים, המצוייר סמוך לזנבם. כמו כן ראינו זוג דגים שמתאר גופם מלבני ובשל כך מכונים כאן "דגי קופסא". אחד מהם, הנקבה,  היה שחור ומנוקד בלבן ואילו הזכר היה צבעוני עשרת מונים: גופו כחול ומנוקד בכתום וגבו חום ומנוקד בלבן. כמו כן ראינו תמנון המציץ ממחבואו, דג שנראה כסלע, שאלמלא מליני לא הייתי מבחין שהוא זע קלות. מכייון שמגעו צורב, הוא מכונה "דג העקרב" (Scorpion fish).

לאחר כשעה וחצי של שייט הגענו לאי הקטן, קו בו (Koh Bon). איון הררי, ציורי להפליא, בנוי משכבות שכבות של סלעים מטמורפיים ויוער בצפיפות. האי נראה כקערה ובלבה חור קטן דרכו אפשר לראות את צדו השני של האי. יצאתי בחברתו של כריס לסיבוב צילומים ואחר כך ירדנו למים, לעוד שעה מענגת. מבין החוויות המענגות שסיפקה לנו הצלילה היה מפגש עם דג הדק טיטאני, ענק כפי שמשו מרמז וכחול. הוא שחה מולי, התנגש במסיכה שלי וסובב אותי, כאילו משתעשע. בתוך שושנת מים. כמו כן ראינו תמנון מתחבא במחילה ומוציא החוצה כמה מזרועותיו. ראינו גם סרטן קצר בטן, שצבעו לבן והוא מנוקד בעיגולים חומים ונראה כאילו עשוי מחרסינה (Porcelain Crab)הסרטן שכן בשושנת מים שזרועותיה הירקרקות שקופות הועניקו לו משנה יופי. במקום אחר נראה סרטן נזיר שעשה קונכיה ריקה לביתו. במבט מלמעלה דומה כי הקונכיה הולכת לבדה, בכוחות עצמה. כמו כן ראינו דגי שושנת מים בצבעים שונים. האמת היא שלמרות השפע, ציפינו בסתר לבנו לראות את הדברים הגדולים, כמו למשל מנטה ריי או כריש. מלך האוקיינוס לא הגיע, אבל ראינו פרט קטן של כריש נמרי (Leopard Shark), שהחברבורות על עורו האפור, העניקו לו את שמו. בשובנו מהצלילה ראינו שהצוות התאי דג דגים לארוחת הצהריים שלהם. קשה להסביר להם מהי שמירת טבע. שוחחתי על כך עם כריס ומתברר שהוא מזמן כבר הרים ידיים.

הצוות סלחן לגבי התאים. עוצמים עין מול עברות שבמקום אחר היו מובילות לבית סוהר. אולם בנושא בטיחות הצולל הם נוהגים לפי בית שמאי. בארוחתה צהרים, ראתה אחת המדריכות שאני לוגם בירה והודיעה לי שצלילתי מתבטלת. רק כשהדפתי את הפחית מעל פני והתנצלתי כטירון מפוחד שבקושי לגמתי "שלוק", נהגו כלפי במידת הרחמים.

צלילת אחר הצהרים היתה אחד משיאי הטיול. היתה לי תחושה של צלילה באקווריום, על שום שפע הדגה. גלשנו אל נחילי דגיגים ואת קוו העין שלנו חצו להקות של גלים צהובים, דגים כחולים שפס כתום מתוח לאורך גופם, מפוספסים, מנוקדים. כול צבע ודוגמא מטורפת שאפשר להעלות על הדעת. כמה להקות ירדו מטה, בקוו אנכי, שניצב לכיוון שחייתם של מרבית הלהקות. מלאני הצביעה למעלה ולתדהמתי ראיתי מעלי מאות של דגי ברקודה מסתחררים סביב סביב. עליתי מעט לכיוונם, אך דומה והיו אדישים לנוכחותי. למטה, מתחתי ממש, נראה סרטן ארוך בטן, שצבעו ארגמני ולאורך גופו, בצורה לא מסודרת, שורטטו פסים לבנים HinIge-Beak Shrimp)). ההפתעה של הצלילה הזאת היה צלופח הכוורת Honeycomb Moray) שגופו בצבע קרם צהבהבי, צוכתם בחום כהה. . לאחר מנוחה קצרה וחטיפי אחר הצהריים (ואן טון מאודה שתוכו שרימפס) ירדנו לחופו של האי טאצ'אי (Tachai) המכונה "האי הבתולי". זהו אי ירוק להפליא, גדוש בצמחייה טרופית, כשבין היער לקוו המים מתוחה רצועת חול לבן ורך שאורכה 800 מ'. החול הלבן ממשיך פנימה לתוך הים ומעניק למים הרדודים תבע תכול עז. על החוף שוטטו סרטנים גדולים שנראו מרחוק כמו יצורים מכוכב אחר. יצאתי עם כריס ראש הצוות ועם וולטר שתופי לחדר, לתצפית על האי, בשביל העובר בתוך יער הגשם הטרופי.

על הצלילה הרביעית החלטתי לוותר. אחרי שלש צלילות מהנות, זה הזמן לטעון מצברים של כוח ובעיקר להתגעגע קצת לצלילה של מחר. ובכול זאת, כשראיתי את הייתר יורדים אל הזודיאק בחליפות הצלילה שלהם, חשתי כמו פרדה שהושארה באורווה, לאחר שחברותיה יצאו במשלחת אל ההימלאיה. לאחר ששבו הצוללים וירד החושך, נשמעו קריאות נלהבות מן הסיפון. דג חרב ענק Green Sawfish) ) שאורכו כשלושה מ', נראה שוחה סביב הספינה, מהופנט על ידי האור.

בקר יפה במיוחד. העננים התערבבו בשמים הוורודים שהפכו לכתומים מרגע לרגע. מייקל מצלצל בפעמונו, קפה של בקר ושוב תדריך. אנו בפארק הימי של איי סורין Surin Islands) ). קבוצה של שני איים גדולים יחסית ושנים קטנים יותר. באיים חיים צ'או ליי Chao Ley) ), צוענים ימיים, המכונים גם "מוקנים" Moken)) שמקורם באינדונזיה.

 

לא צללנו באיים עצמם אלא באיונים זעירים Pinnacle)). הצוות בחר את האיון הקטן "רישלייה".  החוקר התת ימים יאק קוסטו Yak Coustau)), מי שהפך את הצלילה מפעילות צבאית או מחקרית, לנחלת ההמונים. הוא זה שהעניק לאיון הזה את שמו "Richelieu", על שום הצבע הארגמני של האלמוגים החיים למרגלותיו, צבע שהזכיר לו את "שלושת המוסקיטרים" של אלכסנדר דיומא. רישלייה נחשב לאתר המרהיב ביותר באיי תאילנד. מתברר שגם ייתר הספינות יודעות זאת. החל משעת בקר מוקדמת עגנו מול רשילייה מספר ספינות ולקראת הצהרים הגיעו אליו גם צויילי יוםש הגיעו בסירת מרוץ מקאו לאק.

הבקר הזה היה הבקר של האלמוגים, שכאן שרדו משום מה בעומקים שלא נראו אמש. ירדנו לאורכו של מצוק מרשים, שכולו מכוסה באלמוגים בשלל צבעים ושושנת מים וורדרדות. כמה שושנות מים שצבען קרמי, התהדרו בבסיס כחול שנראה בכול פעם כשנעו עם הגלים. בחללים שבקיר ראינו קיפודי מים ודגי זהרון בצבעי חום –לבן. למקום הגיעו גם דגים הטורפים בדרך כלל במים הפתוחים Pelagic)), כמו למשל, דג טונה המכונה "פני כלב".  ראינו גם דגי ברקודה, במספרים קטנים אמנם, אך הפרטים היו גדולים מאילו שראינו אמש. הפעם מספר הדגים היה גדול במיוחד. נסחפתי בתוך להקה עמומה של דגים צהובים (Big Eye Snapper)  , עד שכמעט שכחתי את עצמי. ולהקה קטנה יותר, של דגים שצבעם כסוף, מפוספסים בשחור וגופם מעוטר בפס צהוב (Oriental Sweetlips Fish) . היפה מבין הדגים שראיתי עד כה,Fire Goby  המכונה גם "גובי בעל שלהבת הארגמן", נראה כשהוא שוחה מתחתי, בולט בגופו הצהוב-כתום, בזנבו ובסנפיריו הסגולים. בן מלך ממש. באותה צלילה קשה היה לי להתנתק מהמראות. מתחתי את הגבול עד קצה גבול היכולת. במקום לסמן בתנועת אגרוף מקובלת, שהגעתי לרבע מיכל, עשיתי זאת רק בשמינית… התחלתי לעלות ואז, כשהגעתי לעומק של 5 מ' והייתי אמור להמתין שלוש דקות כמקובל, לשחרור רגוע של החנקן המוסמס בגן, נסקתי על אל, עבירת בטיחות שגררה נזיפה חמורה של מלאני.

גם את הצלילות האחרות באותו היום בצענו באותו אתר, כך נמנענו מהתדריך המפורט והמעייף לטעמי. ראינו דגי תוכי ענקיים שצבעם טורקיז, דגיגים שצבעם כחול עז וזנבם כתום. דג שצבע גופו ירוק עז ולאורך גבו פס כתום ודג יפה במיוחד, שצבעו צהוב, גופו מפוספס בשחור, אולם זנבו, דווקא מנוקד. גם כן בשחור. עולה עליו ביופיו הוא ה-Sail fin Snapper, יוצא דופן בצורתו הנוטה לצורת דיסק, צבעו הזהוב וכתם שלור הנמצא בבסיס זנבו.

ארוחות הצהרים ממשיכות להפתיע. צוות המטבח טרם חזר על אותה מנה. השילוב ין אוכל משובח והתיאבון שמעוררות הצלילות הוא קומבינציה בעייתית. אני טורפים כמויות גדלות והולכות של אוכל.

 

אחר הצהרים היתה לדעתי שיא הצלילות. כנראה לאתר הספציפי הזה כיוון מי שהגדר את האזור כאחד מעשרת יעדי הצלילה הטובים בעולם. בצלילה העשירית כבר קשה לראות יצורים חדשים, למעט עשרות סרטנים זעירים שמצאו לעצמם מחסה בין קוציהם של קיפודי הים וצלופח ענק שבקושי נדחק לכוך בסלע. העיקר היו הכמויות. קיר מלא באלמוגים בצורות שונות, כוכבי ים כחולים ואפורים, צמחי מים לרוב ובעיקר דגים. להקות של דגים אפורים ודגים צהבהבים, דגים מנוקדים ודגים מפוספסים. דגים שלאורך גופם מעבר הדרגתי בין כחול לירוק ואחרים בין סגול לאדום. דגים שזמבם צהוב, כאילו שזנבם אדום, כאילו שכחול ואפילו שחור. ניתן למצוא מגוון כזה גם לגבי הראשים, הסנפירים, בכול הצירופים האפשריים. הלהיט של הצלילה הזו היה סוס ים שצבעו צהוב. המדריכים, מצויידים בפנס ובמוט, טורחים לחפש עבורנו יצורים מעניינים. כול דג מאופיין בסימנים. כך למשל את הזהרון מסמנים על ידי תנועת כל האצבעות המשולבות זו בזו. טונה על ידי  תנועה של פתיחת קופסת שימורים, כריש על ידי תנועת הצדעה אל מרכז המצח וסוס ים על ידי תנועת רכיבה.

באחד המקומות אחזתי בסלע כדי לראות ברור יותר ומקורב שני זהרונים שהציצו מחגווי הסלע. לפתע הגיעה מלני וסימנה לי בתנועות עצבניות להזיז את ידי. רגע לאחר שצייתתי ראיתי דג עקרב מוסווה להפליא.

הפעם לא ויתרתי על שחיית הערב, מה גם שיצאנו בשעה מספיק מוקדמת והספקנו לשוב באור. הצלחנו לראות, בין להקות הדגים העצומות, גם כמה פרטים של "דג מחט תניני", תרגום חופשי של Crocodile needle fish דג דקיק, מאורך להפליא וראשו הקטו והמחודד מזכיר מעט את ראשו של תנין.   מלאי הצליחה להזחיל אותי במחילה נסתרת, להיחבט מהאלמוגים, להישרט בברכי וכול זה כדי לצפות בסרטן זעיר נדיר, בצבע שנהבי ומוכתם בחום Harlequin Shrimp)). נו שוין…לא יאה להשמיץ. יצור מקסים.

סיימנו יום מופלא, עשיר ומגוון מאין כמותו, ארבע צלילות עומק באיון זעיר. אין ספור של דגים, אלמוגים, סרטנים וצמחי מים, במחיר של תדריך אחד.

לקראת ערב, בעודי שוקד על היומן והתמונות, הזעיקה אותי קירה, ההולנדית החמודה, שהזכרתי לעצמי שהיא יכולה להיות בתי, שיש בחוץ שקיעה נהדרת ואכן, כמו לפי הזמנה, השמים הצטבעו בכתום עז, עד שדומה היה שהעננים עולים בלהבות. בקווה רקיע, בגבול בין הגוון האדמדם של השמים, לבין גון הביניים של המים, שלא ברור היה אם הוא כחול או שחור, הגיחה ספינת מפרש קטנה. אם זה לא היה אמיתי, ניתן היה לחשוב שזהו קיטש. פתאום שמתי לב שאני חש בנוח על הספינה, עם האנשים שהתחלתי להכיר. אם ביום השני, ארבעה ימי צלילה נראו לי טיול ארוך מדי, כעת חבל לי לסיים.

ארוחת הערב האחרונה, היתה משובחת במיוחד, כנהוג באירועים כאילו. משהו צובט בלב.

לצלילת הבקר ירדנו אל ריף האלמוגים של האיון. ראינו שם יער אלמוגים מרהיב. לאלמוגים הרבים היתה צורה של עצים ממש. היתה לי תחושה שנאו מרחפים בתוך גן יפני שעיצב גנן אפוף אדי אלכוהול. ראינו שני צלופחי ענק, כרוכים זה בזה, כשכול אחד מהם מוציא את ראשו מצד אחר של האלמוג, צלופח לבנבן, להקה של דגים שזהרה בתכלת, להקת דגים כחולים שבלטו בזנבם הצהוב והממוזלג (Blue and gold fusilier ) , דג צהבהב שלאורך כגופו פסים בצבע כחול אפור Yellow strip snapper) ), דג "מתוק שפתיים" שפלג גופו התחתון אפור ואילו פלג גופו העליון צהבהב, שניהם מנוקדים בשחור Many-spotted Sweetlips) ),  דג קיסרי אדום שאת גופו הלבן מעטרים פסים אדומים, דווקא לרוחבו Red Emperor)). בלט בהדרו דג כחול ענק, שאורכו היה כמעט מטר וגובהו כ-40 ס"מ. ההוא שט לאיטו, דומה  ומכיר בכוחו. לקראת תום הצלילה ראינו דג נפוליאון כחלחל שדגיג זעיר מנקה אותו באופן תדיר. סימביוזה נהדרת. הלהיט של הספינה היה תמנון גדול במיוחד, שעורר התרגשות בקרב כולם.

גם ארוחת הבקר עשירה במיוחד. אווירה של "סוף קורס". אנו מקבלים הנחיות מפורטות לגבי הפיזור, איש איש למחוז חפצו. המלצות לגבי טיפים, שזכומם גבוה בהרבה מהמקובל בארץ ירדנו לצלילה אחרונה, מעל כלי שיייט שטבע בשנות ה-70 בעת סערה. זהו Boon sung  Wreck, דוברה לכריית טין . ראינו שם דגים בכמויות מסחררות. ביניהם לא מעט דגי מים עמוקים כגון טרוולי (Trevally) המכונה גם "ג'ק" Jack fish בלט במיוד ורוולי כחול סנפירים, למעט סנפיר הצד שצבעו צהוב. את ההצגה גנבו שני דיונוני ענק, שזחלו בחינניות עלה קרקעית. ניכר היה שאנו משתפרים לקראת הסוף. אם בצלילות הראשונות, אני ובני לווייתי סיימנו את האוויר שבמיכל ב-40 דקות, כעתה צלחנו לעבור את מחסום השעה. יופי לנו.

מקלחת אחרונה בספינה התארגנות, תשלום חשבונות, פרידה נרגשת וראשיתו של געגוע