תכנון טיול בשוויץ

כתב: גילי חסקין; 24/10/2017

ראו באתר זה: טיול רכבות בשוויץ ; טיול באזור צרמאט;  טיול באזור סנט מוריץ ; טיול בטיצ'ינו ;   קרנבל בלוצרן ; טרק סובב מון בלאן

אלבום תמונות מטיול רכבות בשוויץ.

אלבום תמונות מטיול לטיצ'ינו

אלבום תמונות מקרנבל לוצרן

אלבום תמונות מסובב מון בלאן

אלבום תמונות מאירוע יום ההולדת של איירה רוקמן, בבקעת רוסינייר

שוויץ, הארץ האלפינית שבלב אירופה, היתה עד לפני זמן לא רב, אמת מידה ליופי. מקום הררי וירוק, גם אם בפרו או בניו זילנד, היה מושווה אוטומטית לשוויץ, כך למשל אזור נחל כלח שבכרמל, המכוסה חורש ים תיכוני צפוף, זכה לכינוי המוגזם משהו, "שוויצריה הקטנה". שווייץ היא מן הקטנות שבמדינות אירופה. שטחה כפול מזה של ישראל וחיים בה, אותו מספר של אנשים. תושבי תושבים אינם מפוזרים באופן שווה על פני השטח. הרי האלפים, כמו הרי היורה, ממאוכלסים בדלילות ורוב התושבים, כמו מרבית התעשייה, מתרכזים בשפלה המרכזית, מיטלאנד (Schweizer Mittelland), שם שוכנות הבירה ברן והערים ז'נבה, לוזאן וציריך, לחופי האגמים גדולים, שנוצרו מהפשרת קרחונים.

המבנה ההררי, שלא היה אידיאלי לפיתוח חקלאות, היווה, החל מהמאה ה-18, משאב כלכלי בצורת תיירות. עד היום, התיירים הם חלק ניכר מהנוף האנושי של המדינה והתיירות השפיע באופן מכריע על הגיאוגרפיה של המקום. העמקים זרועים בבקתות, לחוף האגמים בנויים בתי מלון רבים ואל ההרים מטפסים רכבלים. שוויץ היא התגשמות הפנטזיה של הולכי הרגל. הריה מרושתים באלפי קילומטרים של שבילים וזרועים במאות בקתות מטופחות ומפנקות, המאפשרות למטייל לישון במיטה נוחה יחסית ולסעוד ארוחה טובה, לאחר יום של הליכה.

בשנים האחרונות נוצרה לשוויץ תדמית מלוקקת, עייפה, אפילו משעממת. שוויץ נשארה מופת לדיוק "שעון שוויצרי" ושמה מתקשר בעיקר לבנקים, אתרי סקי יוקרתיים, יעד לכינוסים בינלאומיים, גבינות משובחות וכמובן שוקולד. אך לא כיעד מסעיר לטיולים. ובכול זאת, זוהי ארץ שכולה יפה: הרי היורה המיוערים שבצפון, הרי האלפים הפראיים למראה שבדרום, האגמים שלמרגלותיהם, העמקים הקרחונים שצרתם כצורת האות האנגלית U , לשונות הקרח הצחורות, שפסים תכלכלים בוהקים מסדקיהם, מפלי הים השוצפים, כרי הדשא המוריקים ואפילו רמת שוויץ, המשתרעת בין האלפים הגבוהים להרי היורה הנמוכים יחסית, שלמבנה הגירני שלהם, קסם משלו. לכול אלו יש להוסיף גם את הנוף האנושי, מעשי ידי האדם: יש בה מנזרים רומנסקיים, קתדרלות גותיות, כנסיות בארוקיות מעוטרות לעייפה ובתי מידות, שחזיתותיהם מעוטרות בציורי קיר. האדריכלות השוויצרית משקפת בעיקר את מסורות הבניה של שכנותיה, מבלי שהתפתח כמעט סגנון מקומי, למעט, אולי ה"שאלה" (Chalet), בקתת ההרים השוויצרית, האופיינית להרי האלפים. שווייץ מדינה ברוכת אל, או בת מזל, שהתעשרה  בנופים שמזמינים סופרלטיבים כמו "עוצרי נשימה", "מהממים", "מטריפים", או כל ביטוי קיצוני אחר. נופיה המסעירים של שוויץ אינם מרוכזים באזור אחד. בכול מקום אליו המטייל מגיע, הוא יחזה בהוד רב עצמה, כפי שהתבטא ח"נ ביאליק: "הוד נורא". טיול בשוויץ משלב בין העוצמות של הטבע, לבין תרומתו המעודנת של האדם: העיירות העתיקות, הטירות המדייוואליות, החנויות המעוצבות והבקתות ההרריות, הבנויות בטוב טעם.

שוויץ זרועה אגמים, גדולים, וקטנים; תכולים או בצבע כחול עמוק. חבויים ביערות או בלב הטונדה הצחיחה, מוקפי בתים זעירים, או הרים מושלגים. חלקם הפכו לאתרי נופש ואחרים זעירים, חבויים בין ההרים ומתגלים לפתע להלך הסקרן.  יש בה  שפע של מפלים שוצפים וכמות גדולה של זרזיפי מים דקיקים וארוכים, שנופלים לאורך המצוקים. יש בה יערות רכי עלים שצבעיהם מתחלפים בסתיו יערות מחטניים, שעליהם בצבע ירוק שחור.  שביליה מתפתלים בין כפרים קטנים, עשירים בבקתות עץ מסורתיות, שחלונותיהן מקושטים באדניות פורחות. היידי בת ההרים, חקלאות מסורתית, פרימיטיבית יחסית, ולא הרחק מהם, ערים מהודרות ומצוחצחות.

יותר ממחציתה של שוויץ בנויה הרים, שגובהם למעלה מ-1000 מ'. הטופוגרפיה הפראית הקשתה מאוד על התחבורה, כמו גם על התקדמות צבאות אויב. עובדות אלו יצרו  בשווייץ מגוון תרבותי ושפתי עשיר ואולי היו גם גורם דומיננטי בתהליך בו העביר השלטון המרכזי, מידה רבה של עצמאות מקומית לידי האזרחים. שוויץ היא קונפדרציה, מבנה מורכב של מחוזות, ששפתם צרפתית, גרמנית או איטלקית, כשכול אזור שונה ממשנהו, הרבה יותר מכפי שהוא שונה מהמדינה השכנה, הדוברת אותה שפה.  מדינה זו מחולקת ל-26 קנטונים, שהם מחוזות עצמאיים. לכול קנטון יש חוקה, בית מחוקקים ומערכת כלכלית משלו. המדינה נחלקת גם לארבעה מחוזות לשוניים: גרמנית מדוברת בצפון, במזרח ובמרכז שוויץ. במערב מדברים צרפתית ובדרום – איטלקית. קנטון ואלה (Valais) נחלק בין דוברי הגרמנית והצרפתית. בקנטון גראובידן (Graubünden) דוברים גרמנית, איטלקית ורומאנש (Romansh) – לשון המדוברת בפיהם של 50000 בני אדם בלבד ומשמשת שפה רשמית רק בשווייץ.

ראשיתה של שוויץ ב-1291. שלושה קנטונים קטנים כרתו ברית כנגד השליטים ההבסבורגים. עם הזמן הצטרפו קנטונים נוספים והרחיבו את הברית. לאורכה של ההיסטוריה נתגלעו בקיעים בין דוברי השפות השונות, מאבקים בין הקנטונים ומתחים בין פרוטסטנטים לקתולים, שהעיבו על אחדותה של הברית השוויצרית. רק בשנת 1848 התבסס השלטון המרכזי ונולדה שוויץ כפי שאנו מכירים אותה. אולם, למרות העובדה שלא תמיד הם מבינים זה את זה ולמרות החלוקה הבין דתית, הם נודעים בתחושה של אחדות לאומית.

השוויצרים רכשו לעצמם שם עולמי בחריצותם, ביצירתיות שלהם, באחריות החברתית שלהם ובניטרליות מפוקפקת לעתים. שוויץ התעקשה שלא לקחת חלק בעימותים הגדולים ששיסעו ועיצבו את אירופה וגם כיום שומרת על ריחוק מהמערכת הפוליטית העולמית. ניתן להתרשם מהאופי הלאומי דרך האירועים הפולקלוריסטיים הרבים המתרחשים במדינה. החל מירידים עולצים בעיירות הקטנות ועד לפסטיבלים מאורגנים בקפידה, של אומנות וקולנוע. כך למשל, נודעה אינטרלקן בפסטיבל המוסיקה הקלאסית גם בלוצרן מתקיימים פסטיבלים מוזיקליים בפסחא, בקיץ ובנובמבר. בלוגאנו מתקיים ביוני פסטיבל הג'אז. בינואר, פסטיבל שלג בגרינוולד ועוד.

ראו בהרחבה: פסטיבלים בשוויץ. ראה באתר : הקרנבל בלוצרן שבשוויץ

ידוע מכולם הוא ה"פאסנכט" (()Fasnacht הקרנבל השוויצרי הנחגג במקומות רבים, בעיקר בבאזל ובלוצרן ומאפשר לשוויצרים המאופקים, להשליך את העידון ה"מרובע" שלהם ולהתחבר בקצב ליסודות היותר כאוטים בנפשם.

ראו באתר זה: קרנבלים של חורף באירופה.

שכנותיה של שוויץ הן גרמניה בצפון, איטליה בדרום, צרפת במערב, ובמזרח – אוסטריה ונסיכות ליכטנשטיין. היא משתרעת במרכז הרי האלפים וחולשת על המעברים העיקריים החוצים אותם ומקשרים בין מרכז אירופה לדרומה, ובין צרפת לדרום מזרח אירופה. קל להגיע אליה מכול מקום וקל לסייר בה. המידע הרב הניתן בשפע, שירותי התיירות המסודרים ובעיקר מערכת מסילות הברזל המאפשרת טיול יסודי מחד ונוח מאידך, מבלי להזדקק למכונית.

ראו באתר זה: טיול רכבות בשוויץ

אין צורך לצאת לטיול המקיף את שוויץ. ניתן ורצוי להתמקד באזור אחד. בכול אזור כמעט, אפשר לטעום מהמאפיינים השוויצרים.

האזור הפחות דרמטי (יחסית כמובן), מבחינת הנוף, הוא בצפון מערבה של שוויץ. המישור השוויצרי (Schweizer Mittelland), שהוא הבסיס האיתן של החקלאות השוויצרית ואת רכס הרי היורה (Jura). זהו אזור שנמצא מאוד קרוב לגרמניה ולצרפת ומציע ערים עתיקות, שפע של אגמים גדולים, הרים וטבע. באזור הזה, בייחוד בקנטון ז'ורה (Jura), החלו לייצר את  השעון השוויצרי והוא ידוע גם כמקורה של גבינת הגרוייר (Gruyeres) המפורסמת.

הרי היורה – בצרפתית ז'ורה  (Massif du Jura) – הם רכס הרים קטן המצוי צפונית-מערבית לאלפים, המפריד בין נהרות הריין והרון ומהווה חלק מקו פרשת המים המזין את שניהם. הרכס מצוי בשטחן של צרפת ושווייץ, והגבול ביניהן עובר לאורכו[1].  השם "יורה" נובע מהמילה "jor" שמוצאה בקלטית והומרה ל"juria" הלטינית, ומשמעותה יער. טענה אחרת גורסת כי השם נובע מהמילה הסלאבית Gora, שפירושה הר. תצורות אבן הגיר העשירות במאובנים, להן קרא חוקר הטבע אלכסנדר פון הומבולדט: "גיר היורה". הרים אלו הם מקור שמו  של תור היורה בעידן המזוזואיקון, שהחל לפני כ-199.6 מיליון שנים והסתיים לפני כ-145.5 מיליון שנים. סלעים מתור זה נחקרו לראשונה בהרי היורה. האזור מפורסם גם ביינות המיוצרים בו ומדי ספטמבר נחוג בו חג הבציר (Fete des Vendanges)

אחת מן הערים העתיקות של האזור היא עיר הבירה ברן (Bern). עיר עתיקה ויפה, השוכנת במיקום יפה לגדות הנהר אארה (Aare). זהו המרכז הפוליטי והפדגוגי של שוויץ ומשכנם של בתי חרושת חשובים. העיר העתיקה של ברן הוכרזה כאתר מורשת עולמית, על ידי אונסק"ו. יש באזור עוד מספר ערים יפות בהן שווה לבקר, ביניהן נשאטל (Neuchâtel), הסמוכה לגבול צרפת ובנויה בסגנון גאלי, למרגלות הרי היורה. מרכז העיר העתיק, הבנוי מאבן חול צהבהבה, תואר על ידי אלכס דיומא, כ"עיר שפוסלה בחמאה". בהשראתו כינו אותה תושביה, כשציינו בשנת 2011, אלף שנים לייסוד עירם: "עיר צעצוע עשויה חמאה"/

תושביה של נושאטל והאזור הם דוברי צרפתית וההשפעה של השכנה הבכורה צרפת ניכרת בכל מקום – האווירה, התרבות והבתים. במוקד העניין התיירותי נמצאים רחובותיה היפים, הסמטאות הצרות והמקסימות עם חנויות ובתי קפה, סביב כיכר השוק העתיקה פלאס דז אל (Place des Halles), מצודה מרשימה  (Chateau)והנוף הנשקף ממנה – של הרי האלפים והאגם השלו, שלגדותיו נבנתה העיר. בית העריה הוא פנינה אדריכלית. בנוסף, שוכנים בעיר וסביבתה כמה מוזיאונים מעניינים, בהם מוזיאון לארכיאולוגיה ומוזיאון ענק לשעונים – כיאה להיותם של העיר והקנטון מרכז תעשיית השעונים השוויצרית.

העיר מורטן (Murten) שווה אף היא ביקור ויפה להפליא היא פריבור (Fribourg). זוהי אחת הערים הקסומות במדינה. נבנתה ב-1157 בעיקול של נהר סארין (Sarine) ומתאפיינת ברחובות תלולים ומרוצפי אבן, מזרקות ובתי מידות בסגנון גותי. העיר העתיקה היא פנינה אדריכלית של ממש. למרות זאת, העיירה היפה ביותר באזור, לדעתי, היא סולוטורן (Solothurn), שהיא גם בירתו של קנטון בשם זה. זוהי עיר מרשימה, שמרביתה בנויה בסגנון בארוק. חלק ממבניה הוקמו על ידי שגרירי צרפת בקונפדרציה השוויצרית, שבחרו בה את למושבם, בשנים 1530-1792.

האזור שממזרח לנהר הריין, הבנוי כולו מהרי האלפים העצומים. זהו הרכס ההררי המרהיב החוצה חלקים נכבדים של אירופה ממזרח למערב, דרך סלובניה, איטליה, אוסטריה, גרמניה, ליכטנשטיין, שווייץ וצרפת. האלפים מהווים מחסום גאוגרפי-אקלימי ברור המפריד בין אזור האקלים הים-תיכוני מדרום להם  והאזור הממוזג שמצפון להם, מכיוון שהם חוסמים את הרוחות הצפוניות הקרות. ההרים הרי האלפים מצויים במפגש הלוחות הטקטוניים של אירופה ואפריקה. הם מהווים חלק משרשרת של רכסי הרים הנמשכת מצפון אפריקה ועד דרום-מזרח אסיה.

הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג תמידי, ובעמקים שביניהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם של רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה (בהם: הריין, הדנובה, הפו והרון) הוא באלפים.

אזור שממזרח לריין הוא גדול והררי ובו הרים גבוהים ומישורים, אגמים ומפלים ועיירות יפות. ידועים במיוחד הם העיר שפהאוזן (Schaffhausen) ומפלי הריין בצפון מערב. מפלים אלו,  הגדולים באירופה, מרשימים בעוצמתם שלהם ובכמות המים שעוברת בהם, והנוף סביבם מפעים לא פחות. אגם קונסטנץ (Constance-Bodensee), הנמצא בצפון מזרח האזור וסמוך לגבול גרמניה.

ראו באתר זה: סיור באלפים הגרמניים

במרכזו של האזור שוכנות אפנצל (Appenzell) וסנט גאלן (St. Gallen). המרכז העתיק של אפאנצ'ל בנוי מבתי עץ, משוחים בצבעים מרהיבים. מאזור זה צמח הפולקלור של היידי בת ההרים וניתן  לראות את דמותה במספר מקומות. באזור נשמרות בקפידה מסורות עתיקות יומין. ניתן להאזין שם לחבורת נערים צעירים פוצחת בשירת היודל מתגלגלת או לצפות ברועים במכנסי עור מעוטרים, מנהיגים את פרותיהם  מההרים אל העמק.  נוח לשלב אזור זה עם טיול במדינות שכנות. הוא גובל בחבל טירול האוסטרי ובאזור היער השחור של גרמניה.

ראו באתר זה: טיול בטירול

אפשר להתרשם ממרבית המאפיינים השוויצרים בקנטון ואלה (Valais), שבדרום מערב המדינה. במרכזו זורם נהר הרון ומעליו ניתן לראות את הרי האלפים. כאן נמצאות הפסגות הגבוהות בשוויץ: המטרהורן (Matterhorn) והקרחונים הגדולים ביותר בשוויץ: קרחון אלטש (Aletschgletscher) וקרחון גורנר (Gornergletscher). הטיול כאן עובר בפסגות אלפיניות, ערים עתיקות, כרמים ויקבים. באזור זה כמה ערים גדולות כמו למשל בריג (Brig), שנודעה ארמון שטוקלפר (Stockalperschloss), סיון (Sion), שהיא שמורה היסטורית ממש. עיירה שקפאה בזמן וכאילו נותרה בימי הבינים. הטירות המשקיפות על העיר מעידות על עוצמת השליטים בימי הבינים. שתי הטירות משקיפות לנוף פנורמי מרהיב של העיר ושל המדרונות הנטועים כרמים. סכר גראנד דיסנד (Barrage de la Grande Dixence) הוא הישג טכנולוגי רב עוצמה, שיצר אגם מוקף הרים מכול עבר (Lac des Dix). רכבל עולה מהמסעדה שבבסיס הסכר, אל גובה פני האגם. שם ניתן לשוט בסירה, או להקיפו רגלית. ערים נוספות באזור הן ויספ (Visp) ומרטיני (Martigny), בה נמצאים מספר מוזיאונים מרכזיים. אתרי הנופש והסקי הגדולים של באזור הם: סאס-פי (Saas-Fee), וורבייה (Verbier)  ומפורסם מכולם סנט מוריץ (St. Moritz.

ראו באתר זה: טיול בסנט מוריץ.

כאן נמצא גם עמק לה פולי  (Fully), ממנו ניתן לעלות למון בלאן (Mont Blanc), הגבוה בהרי האלפים, המתנשא לרום של 4,810 מטר מעל פני הים. כאן עובר המסלול המפורסם Tour Mont Blanc (TMB), המתחיל בלה זוש  (Le Houches)  שבצרפת, עובר דרך שמוני  (Chamonix) לאיטליה, ממשיך לשוויץ וחוזר ללה זוש, ב-11 ימי הליכה.

צרמאט (Zermatt), היא בעיני אתר הנופש והסקי היפה בשוויץ. מוקפת הרים שגובהם כ-4000 מ'. כמעט מכול מקום בעיר רואים את המאטהורן (Matterhorn)  המחודד, שקרחונים שייפו את צדעיו. מוזיאון מאטהורן שבעיירה מוקדש לטיפוסי ההרים באזור עם מקום מכובד לארתור ווימפר, שהוביל את משלחת הטיפוס הראשונה אל ההר אל העיר ניתן להגיע רק ברכבת והיא שופעת קסם. רכבל מוביל אלKleni Matterhorn  ורכבת גלגלי שיניים מטפסת אל Gornergrat בגובה של 3089 מ', הצופה לנופים מכושפים של ממש. ניתן לצאת למספר רב של מסלולי הליכה, כולל ל"לופ" של תשעה ימים.

ראו באתר זה: טיול בצרמאט

אחד האזורים הפופולאריים הוא מרכז שוויץ וגם בו נופים אלפיניים, עיירות ציוריות ושדות מרעה בהן רועות פרות דשנות, שצבען שחור לבן ופעמון גדול על צווארן. העיר המפורסמת ביותר היא לוצרן (Luzern), הידועה באגם ובגשר שבה. עיירות מפורסמות אחרות הן נידוואלדן (Nidwalden) וצוג (Zug). נמליץ במיוחד על  אנגלברג (Engelberg), עיירת הסקי למרגלות הרי הטיטליס (Titlis) המפורסמים, ברונן (Brunnen) שלגדות אגם לוצרן ובה צוק שילר (Schillerstein), פילטוס (Pilatus), אליה אלפי תיירים מעפילים ברכבל; באדן (Baden), kלגדות נהר לימאט (Limmat), שנודעה במעיינות החמים שלה, עתירי הגופרית. במרכז שוויץ נמצאת גם העיר ציריך (Zurich) שלה אגם, ארכיטקטורה מגוונת וחנויות מטופחות.

בדרום מערב, במחוז צרפתי מובהק, המכונה "סוויס רומאנד" (Suisse Romande), נמצאים אגם ז’נווה (Lac de Geneve), הידוע גם בשם Lac Leman , בו כונה החל מהתקופה הרומית (את השם "אגם ז'נווה" הדביקו לו תיירים בריטים). זה הגדול שבאגמי שוויץ והשני בגודלו באירופה. מצפון לו אזור שלושת האגמים: אגם נוישאטל (Lac de Neuchatel), שהוא הצפוני והגדול ביניהם, אגם ביל (Bielersee) ואגם מורטן (Murtensee). אגם ז'נבה, מציע אף הוא לא מעט אטרקציות: אפשר לשוט באגם, לרחוץ במימיו, להשתזף על חופיו בימי קיץ בהירים ולסייר בערים היפות המקיפות אותו. קודם כול העיר ז'נווה הקוסמופוליטית; וילאר (Villars) שהיא עיירת סקי עם המשקיפה לאגם, העיר לוזן (Lausanne), ויפה במיוחד מונטרה (Montreux), שנמצאת לחוף האגם, שבארץ נטולת ים, הפך לריוויירה של שוויץ" ונודעה בטירה הציורית שלה – שאטו דה שיון Chateu de Chillon)), שנבנתה כבר במאה ה-11, עבור שליטי סאבוי, אך חזותה עוצבה במאה ה-13. במשך מאות בשנים, היתה הטירה מעונם של שליטי האזור, מטעמם של מושלי ברן. בתקופות מסוימות שימשה הטירה כבית כלא. האסיר המפורסם ביותר שנכלא שם היה פרנסואה בוניבאר, גיבור הפואמה, "האסיר משיון".

זהו אזור רומנטי להפליא: הרי האלפים יורדים בתלילות אל מימי האגם, הפסגות החשופות, הפראיות והמשוננות, משתקפות במים התכולים. שרשרת של בתי פאר, מלונות או חווילות קלסיות בנויות סביבו. ההרים חוסמים את הרוחות המקפיאות וימי השמש מרובים, דבר שמקנה  לטיילת  הארוכה לאורך האגם באזור מונטרה צביון כמעט סוב-טרופי– עצי דקל ובננות שתולים כאן לצד שיחים פורחים. לא לחינם היה האזור תחנה חובה ב"גראן תור", המסלול ההתבגרות של האנגלים, בדרכם מבריטניה לאיטליה, הרבה לפני שצעירי הישראלים  יצאו לדרום אמריקה, בטיול המסורתי לאחר השחרור מצה"ל.

האקלים והקרקע סביב אגם ז'נבה מתאימים לגידול כרמים. של אזור לאבו (Lavaux) הם חוויה ויזואלית מאין כמותה. המדרונות התלולים "מעוטרים" בשורות ארוכות ומוקפדות של טרסות, הנראות כמלאכת מחשבת ממש. מכיוון שאין שם גישה לכלי רכב, הכורמים נושאים את ארגזי הענבים על כתפיהם במעלות התלולים של הכרם. בשל תרבות הגפן ותעשיית היין הייחודית, בזכות שיטות הגידול המסורתיות הוכרז אזור לאבו, כאתר מורשת תרבותית של אונסק"ו.

ניתן לטייל ברגל בין שורות הגפנים, הנטועות זו מעל זו, בדיוק שוויצרי, הנראה כשילוב בין חקלאות לציור, או יותר נכון, לשרטוט. ביקבים ניתן לטעום מן היין הלבן המשובח, בעיקר אם הוא מלווה בצלחת של גבינות עתירות כולסטרול. רומנטיקנים נוהגים לשחזר את הצעירים האירופאים שהגיעו לכאן לפני ה"גראן תור", טרם שהתמסדו והקימו משפחה. הם נוהגים לעזות זאת באמצעות שיט באגם, היוצא מהמעגן של לוזאן (Lausanne) בשעות בין ערביים, עם מבט על האגם והגבעות הירוקות העוטרות אותו מצד אחד ועל הרי האלפים מצד שני, בעיקר כשהשמיים מתחילים להיצבע בכתום והשלג שבראשי ההרים מקבל גוון ורדרד. זה הרגע ל-Sundown , "הורדת השמש" עם כוסית של יין משובח.

בחלקו המזרחי של האזור, עדיין בחלק הצרפתי, נמצא עמק רוסינייר (Rossinière), שהוא נמוך יחסית, אבל מכל עבר מעפילים רכבלים לאתרי סקי. נמליץ כאן על בקתת אירוח מיוחדת במינה, בת 350 שנה, בנוית עץ, עם אבזור מודרני להפליא, הנקראת  "בקתת היידי" (Heidi Chalet) [2], השייכת למוריה ואירה רוקמן, החולקים את זמנם בין בקעת רוסינייר לקיסריה. המילה "בקתה" מטעה. מדובר במבנה גדול,בעל מספר חדרים, מטבח ומקלחות, שיכול לארח מספר משפחות. האזור שסביב הבקתה מרושת במסלולי הליכה.

מזרחה לעמק רוסינייה, במרחק קצר של נסיעה, לכיוון מרכז שוויץ, נמצא אתר הסקי הנודע גשטאד (Gastad), במפגשם של ארבעה עמקים ומציע אתרי סקי יוקרתיים. הבניה בגשטאד נותרה נאמנה לסגנון השווייצרי המסורתי, דבר השומר על צביונו הרומנטי של המקום.

מחוז טיצ'ינו Tichino)) שבדרום מכונה "איטליה השוויצרית". אזור המזכיר להפליא את צפון איטליה, בנופים, בשפה ובאוכל. רק מסודר יותר. מזג האוויר חם יותר ובקיץ עלול להעיק. כאן שוכנים האגמים הגדולים: לוגאנו ומאג'ורה ויש כאן שפע כרמים ואפילו עצי זית. הערים המרכזיות באזור הן לוגאנו (Lugano) ובלינצונה (Bellinzona), בירת הקנטון, הידועה בטירות היפות שבה. האזור מציע שפע של טיולים מגוונים. אגמים, שצבעם כחול עמוק, הנמצאים בגובה טופוגרפי נמוך יחסית, למרגלות פסגות מושלגות. לעמקים בהם נמצאים האגמים, ניצבים גיאיות מרשימים, העולים לעבר האלפים ובהם שפע של כפרים ציוריים, מפלי מים ומסלולי טיול

ראו באתר זה: סיור בטיצ'ינו.

האזור האלפיני המרשים ביותר הוא כנראה האלפים הברניים (Bernese Oberland), שקל להגיע אליהם הן מציריך והן מברן. רכס ההרים העצום שפרסם את האזור מורכב מה-Eiger ה-Mönch והיונגפראו (Jungfrau שלמרגלותיהם עמקים פוריים ושדות מרעה. במרכזו נמצאת העיירה אינטרלקן (Interlaken), שנמצאת על מיצר בדלי (Bodeli) הצר שבין שני האגמים, ברינזה (Brienzeersee) וטונרזה(Thuneresee) . ניתן לעלות מכאן, בפוניקולור לפסגת היימוופלו (Heimwehfluh) או ליננגפראו  (Jungfrau), שלידו נמצאים ההרים מונך (Monch) ואייגר (Eiger). הנסיעה הפופולרית ביותר ולטעמי אחת המרהיבות בעולם היא טיול ברכבות שינים אל יונגפראויוך (Jungfraujoch), האוכף המושלג, הסמוך לפסגת יונגפראו.

אלפי התיירים העולים אל ההר להתבשם מאוויר פסגות ומפנטזיה פרועה של הטבע, חבים תודה למהנדס אדולף זלר (Adolf Guyer-Zeller), שכבר ב-1912 הניח את מסילת כברזל ואת גלגליה שניים, המעלים את המבקרים לגובה רב, ללא מאמץ פיסי (אך במאמץ כלכלי…). בכך הפך את היונגפראויוך לאחד מאתרי הנוף האטרקטיביים ביותר באירופה. הדרך היא חוויה בפני עצמה. הרכבת עוצרת בשני פתחים שנפערו מול הנוף ההררי, בהם ניתן להתפעל, בהשתאות כפולה, מפלאי הנוף ומגאוניותו של זלר. מראש ההר אפשר להשקיף בפנורמה מושלמת אל לב לבם של האלפים השוויצרים.  ממבנה התצפית של היונגפראויוך, בגובה של כמעט 3,454 מ', נשקף נוף שלושת הרכסים – יונגפראו, אייגר ומונש – וגם 24 הקילומטרים המרהיבים של קרחון האלטש, הקרחון הארוך ביותר באירופה. הבילוי במקום כולל תצפית, שוטטות ב"ארמון הקרח", שתיית קקאו חם , ולצאת כמובן לטיול רגלי.

טונרזה הוא אגם נהדר, שמשתרע בקשת צרה בין אינטרלקן לטון (Thun), בנוף הררי מרהיב, משני צדיו של עמק אארה. סביבה אידיאלית לטיולי רגל ולרכיבה על אופניים. זהו מרכז לעיסוק בספורט ימי, כולל שיט, גלישת רוח, סקי מים ואפילו צלילה.

למרגלות ההרים, במרחק של 20 דקות ברכבת מאינטרלקן,  נמצא עמק ה-Lauterbrunnen, שהוא אחד המקומות היפים והמרהיבים ביותר בהרי האלפים בכלל. אחד מכינוייו הוא "עמק 72 המפלים". ניתן להגיע אליו בכביש או במסילת ברזל מאינטרלקן. זהו העמק הקרחוני העמוק ביותר בעולם. הנוף הוא פנטזיה שוויצרית, כמו בחלומות: מצוקים תלולים, מפלים, פסגות מושלגים ואפרים ירוקים. כאן ניתן להבין מדוע קיימת אקסיומה בקרב תיירים, שבנופי שוויץ קשה מאד להתחרות: פסגות מושלגות, אגמים בצבעי טורקיז, יערות בשלל גווני ירוק, כפרים בנוים מבקתות מעץ, פרות הרועות באחו, ש"פרות הבשן" נראות לידן סובלות מרעב. וכמובן, ריכוז המפלים הגדול ביותר בשוויץ..

בנופים של שווייץ קשה להתחרות., יערות ירוקים, כפרים ציוריים עם בקתות עץ, פרות שמנות רועות באחו, אגמי טורקיז ומפלים שוצפים. עמק לאוטרברונן שבאזור היונגפראו מהווה תמצית מזוככת של היופי השווייצרי .

ניתן לעלות מכאן, ברגל או ברכבל לפסגת מנליכן Munnlichen)), ממנה נשקף נוף מרהיב ואזור הר יונגפראו. טיול מרשים יותר הוא טיפוס ברכבת שניים למיורן (Murren), שהצליח לשמור על צביונו הכפרי. משם עולה הרכבל אל (Schilthorn, בגובה של 2970. ניתן לראות משם את היונגפראו, האייגר והמונש, שיוצרים יחד תמונת נוף משובבת נפש. בימים בהירים, כך מספרים, רואים משם את המונטבלאן. לא בכדי שימשה פסגה זו כזירה לאחת הסצנות בסרט הג'יימס בונדי "בשירות הוד מלכותה". בירידה משלטהורן, אפשר לגלוש הישר על מפלי Trümmelbach, שהם אטרקציה אלפינית מרהיבה.

אינטרלאקן, עיירת נופש יפהפייה. אתר התיירות הפופולרי ביותר בעיירה הוא פארק יונגפראו, ה עוסק בתעלומות הגדולות בעולם. במקום הוקמו ביתנים העוסקים במבנים מרשימים כמו למשל הפירמידות שבמצרים, בוחנים את לוח השנה של המאיה ועוד.

לצד אינטרלאקן יש מספר עיירות נופש קטנות ושקטות יותר כמווונגן (Wengen) ומיורן (Mürren), שבנוסף לסקי, מציעות מסלולי הליכה יפהפיים בעונות הקיץ. המוזיאון הקטור באלנברג (Swiss Open Air Museum Ballenberg), הוא מתחם ששטחו כ-660 דונם ופזורים בו למעלה ממאה מבנים כפריים שהובאו לכאן מרחבי שוויץ. החל בחוות אלפיניות פשוטת ועד לחוות שלמות, שעמדו בפני הריסה, פורקו בזהירות והובאו לכאן. בכמה מבנים מפעילים סדנאות בהן מדגימים מלאכות ואומנויות המאפיינים אזורים שונים. הביקור מאפשר מסע במנהרת הזמן, כשאורכו נפגשים עם בעלי מלאכה, המשמרים במעשה ממש, מלאכות מסורתיות כמו טוויה בנול, גילוף בעץ וייצור אוכפים. במקום הוקם גם  בית מרקחת בסגנון "הימים ההם", בו ניתן , לרכוש  משקאות מצמחים ותרופות מסורתיות. אפשר לטעון ולרכוש נקניקים מעושנים, בשיטות מסורתיות, לחם שנאפה בתנור עצים, שוקולד, גבינות, מרקחות ורטבים. בצורה כזאת, משמרים לא רק את המבנים אלא גם את המיומנויות של עולם הולך ונעלם. אינטרלקן היא יעד נהדר לטיולי "כוכב" ויש בה די כדי להטעים את טעמם של האלפים כולם. אחד הטיולים השלווים והיפים כאחד הוא שיט באגם בריינץ לגיסבאך (Giessbach) הוא מראה של גלוה ממש כל כך יפה, עד שהמקום נראה כקיטש. שמים תכולים, אגם בצבע טורקיז כלכל, יערות אשוח, גינות של פרחים, בקתות עץ וכול מה ששוויץ יודעת להציע. מחוף האגם ניתן להעפיל ברכבת מיניאטורית יחסית, אל המלון האריסטוקרטי Grand Hotel Giessbach שנבנה ב-1873 ואירח בימיו הטובים את שועי אירופה.  אחד התענוגות השוויצרים האולטימטיביים הוא ישיבה במרפסת, צפייה באגם וביערות המקיפים אותו, אגב שתיית קפה מתוגבר בעוגת שוקולד. כדי להוריד את הקלוריות, מומלץ לרדת אל מפל גיסבאך, שנופל במקפצות במורד ההר. השביל יורד לאורך המפלים וממנו מומלץ לרדת רגלית לאגם.

טיול נוסף מוביל מאינטרלאקן לעיירה מיירינגן (Meiringen), שהיתה זירה לפעלוליו של שרלוק הולמס. כנראה שהסופר, סר ארתור קונן דויל, אהב את העיירה הזאת במיוחד, אם בחר בה, כדי להפיל את גיבורו אל מותו במפלי רייכנבאך ((Reichenbach שמעל לעיירה. מפל שמימיו נופלים בעצמה, מגובה של 250 מ'. פרנסי העיירה, בחוש עסקי מפותח, הנציחו את הנופש המיתי שלהם. בפסל, שניצב בכיכר שנקראת על שמו ומוזיאון קטן המנציח את פועלו של הבלש המפורסם בעולם. בבתי הקפה של מיירינגן מוגשות עוגות מרנג, שהמסורת טוענת שהומצאו כאן. נסיעה קצרצרה ברכבת מובילה ממיירינגן אל קניון ארה (Aare Schlucht), שהתחתר בפראות בין המצוקים. בשוויץ, כמו בשוויץ, נחצב מסלול הליכה נוח, עם גשרונים שנמתחו מעל המים השוצפים.

גם גרינוולד (Grindelwald) , הסמוכה לאינטרלאקן היא יעד מושלם לטיול כוכב. קודם כל, עלייה ברכבל להר פירסט (First). מהפסגה ניתן לצאת לאינספור מסלולי הליכה, בין הטובים בהם נמצאים מסלול Bachalpsee אל הר Faulhorn ומסלול Gletscherschlucht, שחוצה קניון של סלעים וקרח. מפסגת הר ניתן, בתוספת תשלום, לרכוב על ה- First Flyer, אומגה שנמתחת לאורך כ-800 מטרים ונמצאת בגובה של 50 מטרים מעל פני האדמה, זוהי חוויה מעוררת אדרנלין, שמגיעה עד לתחנת הרכבל שלפני ההר. בתחנת הביניים Bort אפשר גם לשכור קורקינטים (Trooty Bike) ולרכוב איתם בירידה בנוף מקסים עד גרינדלוולד. לא תמיד הדרך  אל אגם Bachalps פתוחה למעבר שווה לבדוק. עם הירידה מההר, אפשר להמשיך לעבר מסלול ההליכה היפה בקניון הארה, שהוזכר לעייל.

אפשר לטייל בשוויץ ברכב, ברכבת, ברגל, על גבי אופניים, ברכבות שיניים וברכבלים. אפשר לשוט בסירות באגמים, או בספינה ציבורית לאורך הריין. אפשר להוסיף לכך גם פעילות אתגרית. מצנחי רחיפה, סנפלינג, רפטינג, פארקי חבלים אתגריים, סקי מים, גלישת רוח, חתירה, טיולי אופניים וטיפוס הרים או צוקים. הטבע השוויצרי הפרוע משמש כתפאורה מושלמת  לפעילויות מכל הסוגים, בכל הרמות ולכל המטיילים, ממשפחות חובבות אקשן ועד לרוכבים מקצועניים.

מי שרוצה לטעום כמה שיותר משווייץ, הורכב למענו מסלול חדש, שזכה לשם ה"גרנד תור" – Grand Tour of Switzerland. המסלול, שאורכו 1,643 ק"מ, מקיף את שווייץ עובר דרך כמה מהמקומות המרהיבים ביותר במדינה. יש צורך בעשרה ימים, כדי לבקר בכול האתרים המוזכרים לאורכו. אפשר כמובן לטייל רק בחלק ממנו.  או לטייל בחלקים ממנו. המסלול חולף בכבישים צרים, מתפתל ביערות, גולש בעמקים, דרך כפרים, כרמים, מטעים, שדות מרעה וכמובן גם אגמים.  חשוב לדעת: כיוון שבאזורים גבוהים הדרכים נחסמות בחורף בשלגים, אפשר לטייל לאורך הגרנד תור כולו, בין אפריל לאוקטובר.ראה: כתבה במגזין האלקטרוני של "מסע אחר".

הערות

[1] ההבחנה בין היורה השווייצרית לבין היורה הצרפתית נובעת מחלוקה מדינית ולא מאופיו הטבעי של הרכס.

[2] https://www.booking.com/hotel/ch/heidi-chalet.he.html