דרקוני קומודו באינדונזיה

כתב: גילי חסקין

תודה לגדעון ביגר ולצביקה סבר, על הערותיהם

דרקון קומודו הוא  כינויו של כוח ענק (Varanus Komodoensis)[1]. בשל מוזרותו וייחודו, הפך להיות מסמלי חיות הבר של אינדונזיה. כמו האורנג אוטן.

ראו באתר זה: מפגש עם אורנג אוטן

לכן, יש סיכוי רב להיתקל בו בשבי, או מצולם על גבי שלטים.

מטבע אינדונזי, עליו מוטבע דרקון קומודו

ראו גם,  באתר זה: מפגש עם אורנג אוטן.

השם

הכוח הענק מכונה גם "דרקון קומודו" (Comodo Dragon), בשל מראהו ועל שם האי שבו התגלה.

מיקומו של האי קומודו

ראו באתר זה: דרקונים.

הכוח הענק, נקרא בפי המקומיים ora, buaya darat, שהוראתו "תנין יבשתי", או biawak raksasa, שמשמעו "כוח ענק"[2]. את השם "דרקון קומודו' טבע הביולוג  (William Douglas Burden) שהגיע בראש משלחת לאיי קומודו, באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, לכד צמד דרקונים והביא אותם לארצות הברית[3]. סיפור המשלחת (כולל נוכחותה של אשתו בה), היוו את ההשראה לסרט "קינג קונג", בו הוחלף הכוח הענק, בגורילה ענקית.

טקסונומיה

הכוח הענק הוא מין, בסוג כוח (Varanus)[4], במשפחת הכוחיים (Varabidae), תת סדרת הלטאות[5]  סדרת הקשקשאים (Squamata); בן למחלקת הזוחלים (Reptilia). במשפחה זו סוג אחר ויחיד- כוח, בו שלושים מינים שתפוצתם רחבה באוסטרליה, באסיה ובאפריקה, בעיקר באזורים הטרופיים. באסיה מגיעה תפוצתם עד קוו רוחב 45 צפון. מרבית המינים נמצאים באוסטרליה.

לטאות הכוח.

לטאות הכוח הן לטאות אוכלות בשר. לכול המינים מבנה גוף אחיד. גופם גמיש, צווארם ארוך וניכר היטב, בצווארם תשע חוליות ולא שמונה, כמקובל אצל מרבית הלטאות. גם הראש מוארך. הרגליים חזקות ושריריות ובהן חמש אצבעות. הזנב ארוך וחזק. אורכו לרוב כאורך הגוף ואף יותר. הכוחיים מיטיבים לראות. עיניהם גדולות. אישון העין עגול והעפעפיים מפותחים היטב. השיניים חדות ומעוקלות, מורחבות בבסיסן. הלשון ארוכה ומפוצלת בקצה לשני גדילים דקים, כלשון נחש (כהתאמה להרחה). בעת מנוחה הלשון מתקפלת לתוך נרתיק הנמצא בבסיסה. כמו אצל יתר הזוחלים, הלשון הוא איבר החוש העיקרי. הן למישוש והן להרחה[6]. אצל הכוחיים, כמו אצל הנחשים, הפיצול בלשון עמוק יותר מאשר בשאר הקשקשאים והלשון יכולה להישלף גם כשהפה סגור, הודות לרווח שבין הלסתות. נחיריהם – כעין סדקים מאורכים-אלכסוניים, הסמוכים יותר לעיניים מאשר לקצה החרטום (בזאת הוא נבדל מייתר הלטאות[7]. איבר יעקובסון מפותח אצלם[8]. הראש מכוסה קשקשים קטנים. הגב מכוסה קשקשים מעוגלים או סגלגלים וסיבים ערוכים קשקשים גריסיים. קשקשי הגחון רבועים וערוכים לאורך הבטן. בליית העור וגידול הגוף מחייבים את הזוחלים להחליף את התאים המתים שבשכבת העור העליונה והקשקשאים עושים זאת על ידי השלתה. נחשים משילים את עורם כחטיבה אחת והלטאות משילות את עורן קטעים קטעים[9]. הזוחלים גדלים במהלך כל ימי חייהם. גידולם מהיר בצעירותם ואטי בבגרותם וקצב חילופי העור מותאם לכך.  לטאות הכוח נחשבות לייחודיות, בעיקר בשל יכולת חילוף החומרים המהיר שלהן, המאפשרת תנועה מהירה ויכולות ציד מפותחות, ביחס למשקל גופן הגדול. לכולם טפרים חדים, ורגליים חזקות. איברים אלו מכשירים אותם לריצה ולטיפוס על סלעים ועצים[10]. הזנב משמש אותם כנשק, להצלפה באויב. בניגוד למרבית הלטאות, הכוחיים אינם מסוגלים לנתק את זנבם בשעת סכנה (autotomy) ולגדל במקומו זנב חדש[11].

המידה הגדולה, הגוף הגמיש, הצוואר הארוך, הלשון הארוכה והמפוצלת, וצורת בליעת המזון, נותנים מקום להשערה, שמהם מוצא הנחשים[12]. בישראל מצוי מין אחד בלבד מהסוג – כוח אפור, שהוא קטן בהרבה מהמינים הגדולים, אך עדיין הוא הגדול בלטאות ישראל[13].

דרקון קומודו

הגדול שבלטאות הכוח הוא הכוח הענק (דרקון קומודו). זוהי הלטאה הגדולה ביותר החיה בימינו. גודלו של פרט בוגר מגיע ל-3 מ' ומשקלו ל-70 ק"ג (הטענות למשקל המגיע ל-150 ק"ג, הן מוגזמות)[14]. אחריו, באים  המינים כוח המים, כוח תניני, כוח אוסטרלי וכוח התחרה. חלק ממינים גדולים אלה מכונים גואנות[15].

הכוח / הקומודו הענק הוא השריד החי הדומה ביותר לדינוזאורים. כפי הידוע עד כה, זו הלטאה השנייה בגודלה ששכנה ביבשה מאז ומעולם.[הלטאה היבשתית הגדולה ביותר שחיה מעולם הייתה מגלניה (Megalania priscus), שאומדן אורכה הגדול ביותר היה תשעה מטרים[16]. לטאה זו נכחדה. המוזאזאוריים, משפחה של לטאות ים פרהיסטוריות, היו גדולות למעלה מפי שתים מכל לטאה יבשתית שחייתה אי פעם, והגיעו לאורך של למעלה מ-18 מטרים, למעלה מכפול מאורכה של המגלניה][17].

יש טענה, כי דרקוני קומודו, או לפחות קרובים שלהם, חיו עוד בתקופת היורה, לפני 144־206 מיליוני שנים[18]. אם כי אין הוכחות להימצאותם לפני תקופת הפלייסטוקן. מאובני הכוח הענק העתיקים ביותר נתגלו באוסטרליה ומיוחסים לתקופה של לפני יותר מ-4 מיליון שנה. הכוח הגדול המשיך לחיות באוסטרליה, גם לאחר שבני מינו הגיעו לאינדונזיה, לפני תשע מאות אלף שנה. המאובנים שנתגלו באי פלורס (Flores), צעירים יותר מהמאובנים שנתגלו באוסטרליה[19].

תפוצתו של הכוח הענק. מוגבלת למספר איים  באינדונזיה: איי קומודו (Komodo) רינצ'ה (Rinca), פלורס (Flores), וגילי מוטאנג (Gili Motang). האי קומודו, שהכוח הענק קרוי על שמו, הוא אי קטן, השוכן בדרום אינדונזיה באוקיינוס ההודי בפרובינציית נוסה טנגארה (NUSA TENNGARA), בין סומבווה (Sumbawa) לפלורס.

ראו באתר זה: הגיאוגרפיה של אינדונזיה.

באי חיים כאלפיים תושבים, מבני הבוגי (Bugis) שאבותיהם הגיעו לאי כאסירים מהאי סולאווסי  (sulawesi) בשנת 1908. רובם הגדול מוסלמים, אך חלקם גם נוצרים או הינדים[20].

ראו באתר זה: בוגים ומקסארים בסולאווסי.

בשל היותו טורף-העל באיים אלו הוא התפתח לממדי ענק יחסית ללטאות כוח אחרות[21]. תופעה המוכרת כ"ענקות איים" (Island gigantism) , המוכרת מ"חוק פוסטר", שבה גודלם של בעלי חיים  באי מבודד, גדל באופן משמעותי לעומת בעלי חיים קרובים אחרים ,החיים באזור יבשתי (דוגמא ידועה היא צבי הענק של איי גלפאגוס ואיי סיישל)[22]. דרקוני קומודו צדים, בעיקר מהמארב, טרף מגוון, כולל חסרי חוליות, ציפורים ויונקים. בנוסף, הם אוכלים פגרים.

חיסון טבעי בדמו של הכוח הענק  (דרקון קומודו) ושימושו

מדענים הצליחו לבודד מולקולה שנקראה בשם VK25 מדמו של דרקון קומודו / כוח ענק. הוכח שהיא קוטלת חיידקים. יכולת טבעית זו, משמשת לכוח הענק, להגנה מפני חיידקים השורצים בפגרים שהוא מרבה לזלול, ומן הסתם גם מהעובדה שכל הזוחלים נגועים בחיידק הסלמונלה אך הם נראים כמי שאינם סובלים ממנה. על בסיס המולקולה הצליחו מדענים לסנתז אנטיביוטיקה מלאכותית בשם DRGN-1[23].

אנטומיה

הכוח הענק מנצל את עין הקודקוד[24] שלו כדי להבחין בין אור וצל (עין קודקוד קיימת בלטאות חיות רבות, אבל דומה שאצל רובן תפקודן לא ידוע. רק אצל דרקון קומודו, ידוע שהיא משמשת להבחנה בין אור וצל), דבר המסייע לה לבחור את מקום רביצתה הרצוי על מנת להתחמם בשמש או להתקרר בצל.)[25]. הדבר חשוב לו, משום שבשתי עיניו האחרות הוא מבחין רק בצבעים, כי בהן ישנו רק טיפוס אחד מבין שנים,  המצויים בעיני אדם: קנים ומדוכים. הבחנה בצבעים אינה אפשרית בלילה, ללא אמצעים מלאכותיים. לכן הכוח הענק פעיל רק ביום וישן בלילה.

זנבו של הכוח הענק משמש לעיתים לאיזון גופו כמשענת בשעת עמידה על שתי רגליים, ומשמש גם כמכשיר הצלפה, אף על פי שהכוח הענק אינו מרבה להשתמש בו ככלי ציד, אלא יותר לסילוק מטרדים.

הכוח הענק הוא בעל חיים יבשתי וממעט בשחייה. הם ומנצלים את כישורי השחייה שלהם, רק כדי לעבור מאי לאי. כאשר הוא שוחה, רגליו צמודות לגופו והוא מתקדם בעזרת זנבו ומסוגל לצלול לעומק של 4-5 מטרים.

דרקוני קומודו ידועים בסקרנותם. תועדו מספר מקרים בהם פרטים בטבע נעצו מבט לעבר טרף או איום למשך מספר דקות. הדבר בולט על רקע העובדה שטווח שמיעת הצלילים שלהם צר בהשוואה לבני אדם[26]. לטאות כוח בכלל הן בעלי חיים בעלות אינטליגנציה גבוהה, ויש אף לטאות כוח המסוגלות לספור; מחקרים בהם הואכלו פרטים מהמין כוח הסלעים בקבוצות קטנות של חלזונות הראו כי הלטאות מסוגלות להבחין במספרים, עד המספר שש[27].

ויסות חום הגוף

הקומודו הוא מין אקטותרמי, כמו רוב הזוחלים, מה שאומר שאינו מפיק חום בתוך גופו. [יצורים אקטותרמיים משתמשים במקורות חום חיצוניים לווסת טמפרטורת הגוף. הם מכונים בשפה המדוברת "בעלי דם קר", למרות העובדה שטמפרטורת הגוף שלהם לעיתים דומה מאוד לטמפרטורת הגוף של בעלי "דם חם" (בעלי טמפ' גוף קבועה)][28]. בעקבות זאת, נאלץ הקומודו לנצל את המשאבים מסביבו על מנת לווסת את חום גופו. לדוגמה, כאשר הטמפרטורות גבוהות מאוד, הקומודו מקרר את גופו בעזרת מחסה מתחת לצילם של העצים או בטבילה במקורות מים. כאשר הטמפרטורות נמוכות, יוצא הקומודו "להתחרדן" (להשתזף) בשמש על מנת להתחמם[29]. הכוח צריך להתחמם בשמש במשך שעתיים, לאחר מכן הוא יכול להיות בפעילות למשך שלוש שעות, ומכיוון שאינו יכול לשהות בטמפרטורה של מעל ל-42 מעלות, עליו לנוח בצל.

תזונה

דרקוני קומודו נוהגים לאכול כמות גדולה של מזון, עד 80% ממשקל גופם. הדרקון אוכל כל בעל חיים בסביבתו כולל פגרים. דרקון קומודו ניזון מחזירי בר, כבשים או איילי טימור ואף בני אדם.  ישנו תיעוד של דרקון קומודו צד הורג ובולע קוף בוגר מסוג מקק רזוס[30]. ישנו תיעוד לאכילת 47 קילוגרם בשר בארוחה אחת. דרקון קומודו מסוגל לבלוע 2.5 קילו בנגיסה אחת. הבליעה נמשכת זמן רב, כי מנגנון הלסתות אצלו (כמו אצל כל הכוחיים), אינו גמיש, כפי שהוא גמיש אצל הנחשים[31].

ציד

דרקון קומודו מסוגל לרוץ במהירות של יותר מ-20 קמ"ש לפרקי זמן קצרים, אך הוא אינו נוהג לרדוף אחרי טרפו. במקום זאת, אורב הדרקון לטרפו, שלרוב צעיר, פצוע או זקן, מתנפל עליו ונושך אותו. לרוב הנשיכה אינה הורגת, אלא אם כן פגע הדרקון בעורק ראשי של הקורבן או שבר את צווארו. יש הטוענים כי עוצמת נשיכתו של דרקון קומודו חלשה בהשוואה לטורפים אחרים[32], אאולם מרבית החוקרים טוענים כי לדרקון קומודו מנשך חזק מאד: פרט שאורכו היה 2.6 מטר ומשקלו 60 ק"ג, גורה לנשוך את קצהו של מוט שהיה מחובר למכשיר מדידה חשמלי. שיניו של הכוח הענק ננעצו באותו לוח בעוצמה של 1.8 טון לכל סנטימטר רבוע. אך שיניו חדות ויש לו שרירי צוואר חזקים, שבעזרתם הוא מטלטל ומשסע את הטרף[33].

החוקר פטר אנתוני אוונס (Owens) ,כתב במאמרו משנת 1912 שהכוח הענק חרש[34], אולם המחקר גילה מאוחר יותר שהכוח הענק שומע בטווח של 400 עד 2000 הרץ, זאת בהשוואה לטווח השמיעה האנושי שהוא 20 עד 20000 הרץ.

שיטת הציד של הדרקונים מתוחכמת להפליא: הם אורבים לטרף ומנצלים הזדמנות להצליף בו עם הזנב. לאחר מכן הם נושכים את החיה ההמומה ברגלים. אז מתחיל תהליך סבלני של המתנה ומעקב אחרי הקורבן הגוסס מזיהום[35]. במקרים מסוימים הדרקון יכול להרוג גם חיות גדולות כגון תאו, בעזרת תהליך ממושך, בשילוב של מספר דרקונים: דרקון אחד מתגנב מאחורי תאו בזמן שהוא הולך לשתות, ונושך אותו ברגלו או בבטנו. הוא נסוג במהירות, כדי להימלט מקרניו של התאו הזועם. בשל עוצמת הנשיכה הנמוכה של הדרקון, התאו לא נהרג, אלא נפצע ומתחיל לאבד דם. לאחר מספר ימים, דרקון אחר (או הראשון) ינשוך שוב את התאו. כך הדרקונים נושכים את התאו מדי פעם. לאחר מספר שבועות, התאו יקרוס, והדרקונים יסתערו עליו ויאכלו אותו. הדרקון אף אוכל את בני מינו הצעירים והקטנים ממנו, ולכן נחשב לקניבל (מי שאוכל את בני מינו).

בעבר היה נהוג לחשוב שדרקוני קומודו צדים את טרפם באמצעות נשיכתם והעברת חיידקים המזרזים את תהליך ההזדהמות של הפצע הנגרם מהנשיכה. במחקרים חדשים יותר נטען כי החיידקים המצויים ברוק של הדרקון הם רגילים, ודומים לאלה שמצויים אצל טורפים אחרים. לעומת זאת, סריקות של גולגולות וראשים משומרים של דרקוני קומודו אישרו את קיומן של זוג בלוטות ארס בחלק האחורי של הלסת התחתונה. הבלוטות מייצרות ארס הדומה לזה של הלודרמות[36]. כאשר הדרקון נושך את טרפו, מופעל לחץ על הבלוטות והארס יוצא מהן. גילוי הארס יוחס למדען הולנדי בשנת 2005. הארס מכיל רכיבים הגורמים דימומים ומונעים קרישת דם[37]. עם זאת, לא כל המדענים מסכימים עם מסקנות המחקר. לדוגמה, לאחר פרסום הממצאים, טען קורט שוונק, חוקר ביולוגיה אבולוציונית, שהחומרים הכימיים שהתגלו עשויים לשמש לתפקודים אחרים ושסביר כי שוק ואיבוד דם כתוצאה מהנשיכה הם סיבות המוות העיקריות[38]. יש טענה, שמכיוון שבעל החיים הפצוע נוטה לתור אחר מקור מים, פצעיו מזדהמים על ידי החיידקים הרבים שמצטברים שם[39].

גילוי ה"דרקון" על ידי העולם המערבי

הדרקון התגלה באיי קומודו לראשונה על ידי שוֹלי פנינים.

בשנת 1910 נמסר לקרל הנרי ואן סטיין ואן הנסברוק (Karel Henri van Steyn van Hensbroek), קצין הולנדי שהיה מוצב באי פלורס באינדונזיה, שישנם דינוזאורים בקומודו. ואן סטיין לא האמין לדברים, עד שבשנת 1911 , נפל למים מטוסו של אחד מחלוצי התעופה ההולנדיים, סמוך לחוף של קומודו, והטייס שניצל סיפר בשובו אודות המפלצות שראה. ואן הנסברוק הפליג לאי, הרג דרקון קומודו, וחזר עם תמונה של הזוחל ועם עורו[40]. בשנת 1912 נשלח פטר אואנס (Ouwens) ממוזיאון הטבע של בוגור (Bogor) שבג'אווה, כדי  לאתר את החיה, ובשובו נשא עמו חמישה פרטים וכוח ענק זה הוצג לעולם. האוצרת של המוזיאון בבוגור זיהתה את הכוח הענק כלטאה שלא הייתה מוכרת עד אז.

תקיפת בני אדם

ישנן עדויות רבות לתקיפת בני אדם. כמו כן, ידועים שישה מקרים של טריפת אדם על ידי דרקוני קומודו: נער אינדונזי בן 14, בשנת 1956, תייר שווייצרי שהיה בן 79 בשנת 1974. ארבעת הקורבנות האחרים נהרגו בשנות ה-2000. רוב הקורבנות הידועים נהרגו באי קומודו, פרט לאחד שנהרג באי רינצ'ה[41]

מסוכנותם הידועה של הדרקונים לא הרתיעה מדענית צרפתיה בשם ניקול וילותו (Nicole Viloteau), להתקרב אל דרקוני קומודו בטבע, להשקותם, להאכילם, לחבקם, לנשקם ולהוציא במלקחים מעורם את הקרציה האנדמית לקומודו המציקה להם[42]. מעללי המדענית הונצחו בשני סרטים ובספר שהיא כתבה. הם חושפים צד סובלני של דרקוני קומודו בהתנהגותם כלפי בן אדם בודד, שככל הידוע לא נצפה במקרים אחרים בטבע[43]. מתצפית בגני חיות מסתבר, כי הדרקונים  מסוגלים ליצור מערכות יחסים עם המטפלים ואפילו ניתן לאלפם[44].

רבייה

ההזדווגות מתרחשת בין מאי לאוגוסט, את הביצים מטילים בספטמבר[45]. בתקופה זו הזכרים נלחמים ביניהם על הנקבות ועל טריטוריה. הם מתגוששים בעזרת רגליהם כשהמובס מופל לקרקע. זכרים אלו עשויים להקיא או לעשות את צרכיהם בעת הכנה לקרב[46]. לאחר מכן המנצח בקרב ישלח את לשונו הארוכה לעבר הנקבה כדי לקבל מידע על מוכנותה להזדווגות.

הקומודו נוטים להיות מאוד אגרסיביים אחד כלפי השני ולעיתים גם במהלך החיזור, הם עלולים לפצוע אחד את השנייה. הנקבות הן אנטגוניסטיות ומתנגדות עם הטפרים והשיניים שלהן בשלבים המוקדמים של החיזור. לכן, הזכר חייב לרסן את הנקבה באופן מלא במהלך המשגל כדי להימנע מפגיעה. תצוגות חיזור אחרות כוללות זכרים משפשפים את סנטריהם על הנקבה, שריטות קשות בגב וליקוק. ההזדווגות מתרחשת כאשר הזכר מחדיר את אחד מאברי המין שלו (hemipenes), לביב של הנקבה. דרקוני קומודו עשויים להיות מונוגמיים וליצור "קשרי זוג", התנהגות נדירה עבור לטאות.

נקבות קומודו מטילות את ביציהן מאוגוסט עד ספטמבר ועשויות להשתמש במספר מיקומים; במחקר אחד, 60% הטילו את ביציהם בקנים של העוף  דגרתל שיחים כתום רגליים (scrubfowl), 20% בגובה פני הקרקע ו-20% באזורים הרריים[47]. הנקבות מייצרות קיני הסוואה/חורים רבים, כדי למנוע מחמסנים כמו או  בר, קופים, דרקונים אחרים לאכול את הביצים. התטולה מכילה בממוצע 20 ביצים, שלהן תקופת דגירה של 7-8 חודשים. הבקיעה היא מאמץ מתיש עבור הילודים, הפורצים מקליפת הביצים שלהם עם שן ביצה שנופלת תוך זמן קצר. לאחר שחתכו את עצמם החוצה, האֶבְקוֹעַים  (hatchlings) עשויים לשכב בקליפת הביצים שלהם במשך שעות לפני שמתחילים לחפור החוצה מהקן. אורכם הממוצע 4.5 ס"מ ומשקלם 105.1 גרם. הם נולדים די חסרי הגנה ופגיעים לטריפה[48]. הילודים מבלים את מספר השנים הראשונות לחייהם על גבי עצים, שם הם מוגנים יחסית מפני טורפים, ביניהם בוגרים קניבליים, שדרקונים צעירים מהווים 10% מהתפריט שלהם. כשהם בסכנה, הם מתגוללים בצואה, כדי להרתיע את הטורפים. הם מגיעים לבגרות מינית וחיים בטבע עד לגיל 30. בשבי יכולים להגיע לגיל 50 [49].

הכוח הענק, כמו רוב הזוחלים, מטיל ביצים מהן בוקעים הצאצאים. מתצפיות בגני חיות, נמצא שקיימת אצלם רביית בתולים (parthenogenesis) [50]. בהטלה מטילה נקבת הכוח הענק בין 7 ל-38 ביצים, המודגרות בקן חפור בחול כ-237 יום. אורך הצעירים בבקיעה הוא 25.3 – 55.5 סנטימטרים. דרקוני קומודו אינם דוגרים. הכוח הענק, כמו כמעט כל הזוחלים, אינו מפיק חום בתוך גופו. ולכן הנקבה אינה מסוגלת לחמם את הביצים, אלא היא חשה בלשונה מה החום הראוי של האדמה להדגרת הביצים. בניגוד לטענתם של תושבי קומודו שהנקבה שהנקבה מקימת התנהגות אמהית  ומשגיחה על הקן שלה, תצפיות המדענים מוכיחות את ההפך. צאצאי דרקון קומודו אינם רואים את הוריהם. הכוח הענק הוא קניבל, שעשוי לאכול את בניו. האינסטינקט הטבוע בצעירים מיד לאחר בקיעתם הוא לטפס על העץ הסמוך לצורך הגנה. שם הם אוכלים חרקים ובוזזים קני ציפורים, במשך ארבע שנים ומגיעים לאורך 2 מטרים.

הכוח הענק ידוע כמין שהתרבה בשבי בגני חיות באינדונזיה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. כך גם בלא מעט גני חיות באירופה ובארצות הברית[51].

תוחלת חיים

. תוחלת החיים בטבע לא ידועה ומוערכת בכ-30 שנה 30. בשבי יכולים להגיע לגיל 50 [52].. בפרסומים מדעיים שונים הועלו השערות לתוחלת חיים של 20, 30, 40 ו-100 שנה[53]. המקומיים טוענים שדרקוני קומודו-חיים יותר מ-150 שנה. דר חסר שחר.

היכחדות הדרקונים באי פאדאר

דרקוני קומודו נראו לאחרונה באי פאדאר (Padar) – בין קומודו לרינצ'ה- בשנת 1975[54]. ההנחה הרווחת היא שדרקוני קומודו מתו באי פאדאר כתוצאה מירידה גדולה באוכלוסיית הפרסתנים הגדולים שמשמשים להם כטרף, ירידה שנגרמה כנראה בשל ציד בלתי חוקי. גרסה חלופית להיכחדות הדרקונים באי פאדאר: בשנת 1984 הייתה שרפה גדולה באי פאדאר (Padar). אוכלי העשב ששרדו את השרפה נשארו ללא מזון ומתו ברעב. בעקבות זאת, דרקוני קומודו שחיו באי נאלצו לשחות לאי רינצ'ה או לאי קומודו כדי לשרוד . ב-4 באוגוסט 2008 הודו הרשויות באינדונזיה שדרקוני קומודו נכחדו מהאי פאדאר[55].

מאמצי שימור

סולטאן אבראהים מהעיר BIMA באי סומבאוא ממערב למצר SAPE, העריך את חשיבות את התגלית שנתגלתה בתחום שלטונו בשנת 1912.לכן הוציא את החוק הראשון להגנת דרקוני קומודו מיום 30 בדצמבר 1914: "סולטאן אבראהים מורה לכל החברה הנמצאת יחד עם קהילת קומודו לאפשר לחיה הנזכרת לחיות באופן חפשי ואוסר לצוד ומעל לכל להזיק לתחום המחיה וכל פעולה אשר תאיים על התמשכות תחום המחיה קומודו". הסולטאן היה ואסאל של ההולנדים, ועל כן הותר לו להחזיק בתוארו כמנהיגם של תושבי השטח שהוא היום "כאבופאתן מנגאראי" שמשמעו: נפת מנגאראי, כאשר שמורת הטבע של קומודו היא חלק מן הנפה.

בשנת 1938 ההולנדים אסרו לצוד את הכוח הענק. בשנת 1963 שמע הנשיא סוקרנו שמספר דרקוני קומודו באי קומודו ירד עד ל-200 פרטים והתפנה מעיסוקיו הבוערים וחוקק את החוק הראשון שיזמה אינדונזיה העצמאית להגנת דרקוני קומודו. בשנת 1965 בקש דייוויד אטנבורו להוציא פרט ענק באורך של כ-4 מטרים מהאי קומודו והרשויות אסרו זאת.

בשנות ה-70 של המאה ה-20, הוחמרו חוקי המגן ונאסרה לחלוטין הוצאת דרקוני קומודו מהטבע. דרקוני קומודו החיים בשבי, לפחות אלה הידועים לרשויות, עברו במסחר בין גני חיות, ואחדים ניתנו על ידי נשיאי אינדונזיה לנשיאים אמריקניים והועברו לתוכניות רבייה בארצות הברית.

דרקון קומודו מצוי בסכנת הכחדה – נותרו רק כמה אלפי פרטים בטבע, וננקטים צעדים לשימורו.[56] החוק האינדונזי מגן על הדרקון, וב-1980 נוסד הפארק הלאומי קומודו כדי לסייע לצעדי השימור. הפארק הלאומי קומודו הוא משתרע על פני 1,817 קילומטרים רבועים. בשנת 1986, הכריז ארגון אונסק"ו על הפארק כעל אתר מורשת עולמית. בשמורה חיים כ־4,500 פרטים של כוח ענקי, מהם רק כ־350 נקבות פוריות.

שמורת הטבע קומודו קיבלה את גבולותיה הנוכחיים, ואינה כוללת אזורים באי פלורס שדרקוני קומודו שורצים בהם. תושבי קומודו הועברו לפי חוק, להתגורר בכפר אחד, חרף פיזורם קודם לכן בכל האי. ב-3 ביוני 1988 הכריז הנשיא סוהארטו (Soeharto), בביקורו באי קומודו: "קומודו כמו תכשיט עתיק ועושר הטבע האינדונזי חייב להמשיך עבור חשיבות האומה האנושית".[הצהרתו זאת הפכה את דרקון קומודו לבעל החיים הלאומי של אינדונזיה, ונחרטה במלאית / אינדונזית על אבן שיש שחורה באי קומודו עם תאריך ההצהרה וחריטת חתימתו של סוהארטו.

בשנת 1999 עודכנו חוקי המגן הנוגעים לדרקוני קומודו, כאחד מ-11 מיני בעלי חיים שפגיעה או מסחר בלתי חוקי בהם גורר קנסות של עד 250 מיליון רופיות אינדונזיות, משכורת של 12,500 ימי עבודה של פועל אינדונזי ממוצע.

בשנת 2002 דווח באתר מקומי באינטרנט שנורו למוות שני ציידים ששמותיהם פורסמו, הם העזו לצוד את אחד ממיני טרפו של דרקוני קומודו, אייל טימור, ונורו לאחר שלא שעו לדרישת כוחות הביטחון לחדול מן הציד. בשנת 2009 במסגרת מחקר אודות מספרי דרקוני קומודו באי פלורס, הנתונים למעקב מתמיד, נטען שיש ירידה במספרם בגלל מחסור בחיות המשמשות להם טרף.

החל מ-27 במרץ 2019 דווח בתקשורת האינדונזית שהמשטרה חשפה רשת שהבריחה את לטאות הענק, הידועות כדרקוני קומודו. הרשת מכרה 41 לטאות תמורת כ-35,553 דולר עבור כל אחת מהן. כתוצאה הוכרז כי האי קומודו ייסגר לביקורים, כדי למנוע פגיעה בלטאות הענק[57].

דרקוני קומודו בבתים פרטיים

חרף החוקים המחמירים דווח בערוצי המדע בטלוויזיה ובאינטרנט אודות שני פרטים שהוחזקו בשבי אצל אנשים פרטיים. פרט אחד הוחזק באי האינדונזי סומבאוא בבית משפחה המייחסת לו כוחות מיסטיים, מתוך אמונה באנימיזם, ומזינה אותו בכמויות ניכרות של בשר וביצים. הפרט השני הוחזק בביתה של אישה בפיליפינים, וניזון מכמויות ניכרות של ביצים מקערה מעל שולחנה. פרט זה ניצל את יכולתו לעמוד על שתי רגליו האחוריות, דבר שמשמש לדרקון קומודו לעיתים גם כדי להשיג מזון בטבע[58].

גרעין רבייה בישראל

בשנת 2010 דווח על ניסיון להביא דרקון קומודו לישראל מבריטניה למטרות רבייה, אך הניסיון לא יצא לפועל. דרקון קומודו הראשון בישראל הגיע בספטמבר 2014 לספארי ברמת גן, זכר מפראג, צ'כיה. עם הבאת פרט זה הצטרפה ישראל למדינות המשתתפות בתוכנית השימור הבינלאומית של דרקוני קומוד[59]. .ב-2018 הובאו שתי נקבות נוספות. גרעין הרבייה בספארי יהיה גרעין הרבייה הראשון של דרקוני קומודו בישראל.

הערות

[1] כוח (שם מדעי: Varanus) הוא סוג של לטאות ענקיות אוכלות בשר הנפוצות מאפריקה ועד אוסטרליה באזורים הטרופיים. סוג זה הוא הסוג היחיד שנשאר במשפחת הכוחיים. השם הלועזי, "ורן", נובע משבוש של המילה وَرَل (בתעתיק עברי: וָרָל,) מן השפה הערבית. באנגלית הסוג נקרא Monitor Lizards, כלומר "לטאות מעקב", אך המילה האנגלית Warn פירושה להזהיר, וייתכן שזהו מקורה.

[2] Ouwens, P. A. (1912). "On a large Varanus species from the island of Komodo". Bulletin de l'Institut Botanique de Buitenzorg. 2. 6: 1–3.

[3] Campbell, Barbara (16 November 1978). "WILLIAM D. BURDEN, NATURALIST, IS DEAD". The New York Times. Retrieved 19 September 2017.

[4] באנגלית:  monitor lizard

[5] תת סדרה נוספת בסדרת הקשקשאים הם הנחשיים.

[6] אברהם ארבל, "משפחת הכוחיים", בתוך: עזריה אלון (עורך ראשי), האנציקלופדיה של החי והצומח, החברה להגנת הטבע, תל אביב, 1974, כרך מס' 5, זוחלים, עמק 101-102

[7] מנחם דור, לקסיקון דביר לזואולוגיה, זמורה ביתן, תל אביב, 1987, כרך א', עמ' 308-309

[8] איבר יעקובסון (באנגלית: Vomeronasal Organ‏, VNO) הוא איבר הרחה נוסף לאף הקיים אצל בעלי חיים. זהו אייבר חוש כימי אצל הזוחלים. מצוי בשקע שבחלל האף, ונפתח לחלל הפה בשני נקבים המצויים בחך. הלשון הנשלפת החוצה, ואוספת חלקיק ריח, חוזרת ומוחדרת לתוך שקע זה. נקרא האנטומאי היהודי-דני לודוויג לוין יעקובסון, שזיהה אותו בראשיתה מאה ה-19.

[9] יורם יום טוב, ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב', עמ' 109.

[10] אברהם ארבל, שם.

[11] יורם יום טוב, שם, עמ' 109.

[12] מנחם דור, לקסיקון דביר לזואולוגיה, זמורה ביתן, תל אביב, 1987, כרך א', עמ' 308-309

[13] ארז ארליכמן, מבצע בעומק הבאר: לטאת כוח חולצה בשלום, באתר ynet,  ,  28ביוני 2007

[14] עד שנת 1937 קיבלו מדענים דיווחים אודות אורך כולל של 7 מטרים. כיום טוענים שדרקון קומודו הגדול ביותר שנמדד היה באורך 3.13 מטרים

[15] ראו באתר זה: הגואנה.

[16] מגלניה (שם מדעי: Megalania priscus) היא מין קדום של לטאה ענקית ממשפחת הכוחיים שחיה באוסטרליה. היא הוגדרה ב-1859 בידי החוקר ריצ'רד אוון ופירוש שמה הוא: "משסע ענקי נודד". פירוש השם של המין הוא: "גברי", עקב כוחה הרב. ישנם חוקרים שרואים בסוג זה שם נרדף למין של כוח תחת השם: Varanus priscus. הלטאה חיה באוסטרליה מלפני כ-1,600,000 עד לפני כ-40,000 שנה.

[17] בשנים 1989 ו-2011 טענה מדענית אינדונזית בשם סוראהיא סופארמי שדרקון קומודו הוא "מוזאזאורוס יבשתי" דבר שעשה הרבה רעש באינדונזיה, אבל אינו מקובל על הזרם המרכזי במדע, וגם בכירי מדעני אינדונזיה אינם מקבלים את רעיונה בגלל הבדל אנטומי ידוע, בנוסף, טענה סופארמי שהכוח הענק צץ לפני 60 מיליון שנה, טענה שאיננה מקובלת היום. המוזאזאוריים נכחדו לפני 66 מיליון שנה יחד עם הדינוזאורים. יחוס גיל של 60 מיליון שנה ל"מוסאסאורוס קומודואנסיס" על פי סוראהיא סופארמי בספרה: Komodo: studi anatomi dan kedudukannya dalam sistematik hewan. Atlas, p. 275 עמוד 275

[18] הכוח קומודו, מסע אחר און ליין.

[19] ^ Dragon's Paradise Lost: Palaeobiogeography, Evolution and Extinction of the Largest-Ever Terrestrial Lizards (Varanidae)

^ Australia was 'hothouse' for killer lizards

[20] ראו באתר זה: האי סולאווסי.

[21] National Geographic, "Komodo Dragon Varanus komodoensis"

[22] יונקים טורפים גדולים הם נדירים לרוב באיים, עקב דרישות גדולות שלהם על מנת להתקיים וקשיים בפיזור על פני המים. בהיעדרם, הנישות האקולוגית עבור טורפים גדולים נכבשת על ידי ציפורים או זוחלים, וככל שבעל החיים גדול יותר, סיכוייו להיטרף קטנים. כך, למשל, באי גארגנו הים תיכוני במיוקן-פליוקן, באיים הקריביים כמו קובה, ועל מדגסקר וניו זילנד, חלק או כל טורפי העל היו ציפורים כמו נשרים, ינשופים ובזים, כולל כמה מן הדוגמאות המוכרות הגדולות ביותר מקבוצות אלה. עם זאת, ציפורים וזוחלים הם בדרך כלל טורפים פחות יעילים מאשר טורפים מפותחים או שהם אוכלים פחות מהם ונפוצים פחות מהם או נודדים.

היות שגודל קטן בדרך כלל מקל על אוכלי עשב לברוח או להסתתר מפני טורפים, הורדת לחץ הטריפה באיים מאפשר להם לגדול. אוכלי עשב קטנים עשויים ליהנות גם מהעדר תחרות מצד סוגים חסרים של אוכלי עשב גדולים יותר. לכן, ענקיות איים היא בדרך כלל מגמה אבולוציונית הנובעת מהסרת מגבלות על גודל בעלי חיים קטנים הקשורים לטריפה או לתחרות. אילוצים אלה יכולים לפעול באופן שונה בהתאם לגודל החיה. עם זאת, למשל, בעוד שאוכלי עשב קטנים עשויים לברוח מטריפה על ידי מסתור, אוכלי עשב אחרים משתמשים בגודלם כדי להרתיע טורפים על ידי הפחדה. כתוצאה מכך, התופעה המקבילה של ננסות איים יכולה גם היא לנבוע מהסרת המגבלות הקשורות לטריפה או לתחרות על גודלם של אוכלי עשב גדולים. לעומת זאת, ננסות איים בין טורפים יותר נפוצה כתוצאה מהטלת מגבלות הקשורות למשאבים המוגבלים של טרף זמין על האיים. בניגוד לננסות איים, ענקיות איים נמצאת ברוב הקבוצות הגדולות של בעלי חוליות וחסרי חוליות. ראו בעניין זה: אסף רונאל, "הגובה 3.5 מטרים, המשקל חצי טון: שרידי עוף ענק וקדום התגלו בחצי האי קרים", באתר הארץ, 27 ביוני 2019

[23] Ezra M. C. Chung, Scott N. Dean, Crystal N. Propst, Barney M. Bishop, Komodo dragon-inspired synthetic peptide DRGN-1 promotes wound-healing of a mixed-biofilm infected wound, npj Biofilms and Microbiomes 3, 2017-12

[24] עין הקודקוד הוא מעין "עין אמצעית", איבר חושי המצוי אצל בעלי חיים מסוימים ורגיש לשינויים בעוצמת האור. היא נראית כשקע בראשון של הזוחל.

היצורים הקדומים ביותר הידועים שהיו בעלי עין קודקוד היו דגים ממחלקת בעלי שריון, שנכחדו. אחריהם היו דו-חיים מסדרת משורייני הראש, שגם הם נכחדו. כיום ניתן למצוא עין קודקוד אצל צפרדעים וזוחלים קדמוניים מן הלפידוזאוריה ששימרו איבר זה. אצל הטואטרה עין הקודקוד היא המפותחת ביותר בקרב הזוחלים החיים בימינו, הוכחה לקדמוניותה המופלגת של משפחה זו. עין הקודקוד היא אחת ההוכחות למוסכמה הכללית בקרב המדענים ששני מיני הטואטרה החיים בימינו קיימים כבר 250 מיליון שנה, והם הזוחלים הקדומים ביותר החיים כיום. עין הקודקוד מסייעת לטואטרה להיות פעילה בטמפרטורה של 6 מעלות צלזיוס ולחיות בקור של עד 0 מעלות צלזיוס, שיא השרידות בקרב זוחלים.

[25] היצורים הקדומים ביותר הידועים שהיו בעלי עין קודקוד היו דגים ממחלקת בעלי שריון, שנכחדו. אחריהם היו דו-חיים מסדרת משורייני הראש, שגם הם נכחדו. כיום ניתן למצוא עין קודקוד אצל צפרדעים וזוחלים קדמוניים מן הלפידוזאוריה ששימרו איבר זה. אצל הטואטרה עין הקודקוד היא המפותחת ביותר בקרב הזוחלים החיים בימינו, הוכחה לקדמוניותה המופלגת של משפחה זו. עין הקודקוד היא אחת ההוכחות למוסכמה הכללית בקרב המדענים ששני מיני הטואטרה החיים בימינו קיימים כבר 250 מיליון שנה, והם הזוחלים הקדומים ביותר החיים כיום. עין הקודקוד מסייעת לטואטרה להיות פעילה בטמפרטורה של 6 מעלות צלזיוס ולחיות בקור של עד 0 מעלות צלזיוס, שיא השרידות בקרב זוחלים.

[26]  Komodo dragon: all what you would like to know about it, Dive Together. Chapter no 11

פטר אנתוני אוונס כתב במאמרו משנת 1912 הנזכר בקישורים החיצוניים בעמוד זה אודות דיווחים שהכוח הענק חרש, אולם המחקר גילה מאוחר יותר שהכוח הענק שומע בטווח של 400 עד 2000 הרץ, זאת בהשוואה לטווח השמיעה האנושי שהוא 20 עד 20000 הרץ.

[27]  King, Dennis & Green, Brian. Goannas: The Biology of Varanid Lizards. University of New South Wales Press, 1999

[28] פּוֹיקִילוֹתֶרְמִיוּת היא תכונה המאפיינת יצורים חיים שטמפרטורת גופם מושפעת מטמפרטורת הסביבה. מקור המילה פויקילותרמי מיוונית: פויקילוס  – מגוון, תרמוס  חום. פויקילותרמיות היא ההגדרה העדכנית לתכונתם של יצורים שנקראו בעבר "בעלי דם קר". כל חסרי החוליות הם פוקילותרמיים וכך גם שלוש מחלקות מבין החוליתניים: דגים, דו חיים וזוחלים. ליצורים אלה אין יכולת לווסת את טמפרטורת הגוף באמצעות תהליכים פנימיים.

[29] Claudio Ciofi, "THE KOMODO DRAGON", Scientific American, a division of Nature America, Inc.

[30]  קשה לצפייה: לטאה נדירה וענקית אוכלת קוף – בשלמותו, באתר וואלה, ‏3/1/2018

[31] מנחם דור, לקסיקון דביר לזואולוגיה,  זמורה ביתן, תל אביב, 1987, כרך א', עמ' 308-309

[32] ^ Komodo Dragon's Bite Is "Weaker Than a House Cat's"

[33] Komodo Dragon's Bite Is "Weaker Than a House Cat's"

^ Cranial performance in the Komodo dragon (Varanus komodoensis) as revealed by high-resolution 3-D finite element analysis

[34] מאמרו של פטר אנתוני אוונס

[35] אמיר גור, "‏ואלס עם דרקון – לטאות ענק באינדונזיה", באתר GoTravel

[36] הלודרמה ארסית (שם מדעי: Heloderma horridum) היא מין של לטאה ייחודית ומבין הלטאות היחידות בעולם בעלות שיני ארס. היא קרובת משפחתה של הלודרמה מרירית ונפוצה כמותה באזורים טרופיים ומדבריים, בשטח שמשתרע ממקסיקו ועד גואטמלה. לטאה זו נפוצה יחסית בתחומי מחייתה. מספר הפרטים של ההלודרמה פוחת בין השאר עקב ציד לא חוקי ופגיעה בבית הגידול של הלטאות.

[37] ^ Venomous Komodo dragons kill prey with wound-and-poison tactics, Science & Innovation, ‏2009-05-18

[38] Carl Zimmer, "Chemicals in Dragon’s Glands Stir Venom Debate", New York Times, May 19 2009

[39] אמיר גור, ‏"ואלס עם דרקון – לטאות ענק באינדונזיה", באתר GoTravel

[40] ^ Here be dragons: the million-year journey of the Komodo dragon

[41] ראו סיפורה של ניצולת תקיפה, בת 83: https://www.huffpost.com/entry/komodo-dragon-attack-indonesia_n_3058773

[42] Nicole Viloteau ,Les Dragons de Komodo

[43] סרט על התנהגות דרקונים.

[44] ארז ארליכמן," כוח ענק מקומודו הגיע לספארי", YNET; 23 cxpyncr' 2014

[45] Ciofi, Claudio (March 1999). "The Komodo Dragon". Scientific American. 280 (3): 84–91

[46] David Badger; photography by John Netherton (2002). Lizards: A Natural History of Some Uncommon Creatures, Extraordinary Chameleons, Iguanas, Geckos, and More. Stillwater, MN: Voyageur Press. pp. 32, 52, 78, 81, 84, 140–145, 151

[47] Markus Makur (2015). "'Wotong' bird nests help Komodos survive: Study". The Jakarta Post. Retrieved 11 March 2015.

[48] Auffenberg, Walter (1981). The Behavioral Ecology of the Komodo Monitor. Gainesville: University Presses of Florida. p. 406.

[49] Ciofi, Claudio (2004). Varanus komodoensis. Varanoid Lizards of the World. Bloomington & Indianapolis: Indiana University Press. pp. 197–204

[50] רביית בתולים היא סוג של רבייה אל-זוויגית. זהו מצב שבו יצור שמורפולוגית הוא זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה, עושה זאת בעזרת אברי ההפריה המינית (להבדיל למשל, מצמח, שמתרבה א-מינית בייחורים), וכל הצאצאים של היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו (להבדיל מהאבקה עצמית). התופעה הזו קיימת בעולם החי ובעולם הצומח. מינים טקסונומיים המתרבים ברביית בתולים שייכים במקרים רבים לסוגים טקסונומיים שבהם שאר המינים הטקסונומיים מתרבים ברבייה מינית. ידועים מקרים שבהם הכלאה בין מינים טקסונומיים דומים יוצרת יצור כלאיים המתרבה ברביית בתולים. בכמה מינים רביית הבתולים היא הנורמה הרווחת, והזכרים חסרים לגמרי או נדירים ביותר. ישנם גם מינים, כמו חלק מהמינים של התולעים הנימיות, בהם צצים זכרים רק במצבי עקה. דהיינו, במצב בו השרידה הופכת לקשה, חלק מהנקבות הופכות לזכרים והאוכלוסייה עוברת מרביית בתולין לרבייה מינית. כך גדל הגיוון הגנטי באוכלוסייה וגדל גם הסיכוי, שחלק ממנה ישרוד את מצב העקה.

רביית בתולים תועדה גם בתרנגול הודו, כריש, כוח ענק, פיתון ועוד. למעשה, באופן תאורטי כל בעלי החוליות למעט יונקים מסוגלים לרביית בתולין.

רביית הבתולים ברוב המינים המקיימים אותה היא בעצם תחליף לרבייה מינית שהמין יכול ליצור. אך במקרים בהם אין זכרים בסביבה יוכל המין להמשיך ולהתרבות גם ללא צורך בזוויג הזכרי וכך לשמר את המין. מאידך, רביית בתולים מפחיתה את הגיוון הגנטי באוכלוסייה, בהשוואה לרבייה מינית, ובכך מפחיתה את יכולת המין להסתגל לתנאי סביבה משתנים

[51] הכוח הענק ידוע כמין שהתרבה בשבי בגני חיות באינדונזיה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. בשנת 1992 פורסם בהרחבה על אודות 55 כוחים ענקיים שבקעו מביצים בסינסינטי, ארצות הברית וכי שרדו 52 מהם. בשנת 2006 דווח בבריטניה, בגן החיות של צ'סטר ובאינדונזיה על רביית בתולים אצל נקבה שלא הזדווגה עם זכר. גן החיות של דנוור, קולורדו, ארצות הברית דיווח שלוש פעמים על בקיעת דרקוני קומודו בתחומו. גם בגן החיות של ממפיס בקע דרקון קומודו. ב-20 במרץ 2013 דווח אתר העיתון "קומפאס" כי בקעו מביציהם 28 דרקוני קומודו בגן החיות בסורביה, ואוכלוסיית דרקוני קומודו שם מונה 62 פרטים. ב-29 בפברואר 2020 דווח בצ'טנוגה, בארצות הברית על אודות 3 דרקוני קומודו שנולדו מנקבה שלא הזדווגה עם זכר (No male required: DNA testing reveals Chattanooga Zoo's female Komodo dragon produced offspring all by herself, timesfreepress.com)

[52] Ciofi, Claudio (2004). Varanus komodoensis. Varanoid Lizards of the World. Bloomington & Indianapolis: Indiana University Press. pp. 197–204

[53] Lilley, R. P. H. (1995). "A feasibility study on the in-situ captive breeding of Komodo dragons (Varanus komodoensis) on Padar Island, Komodo National Park". MSC. Thesis: University of Kent, Canterbury, UK.

[54] Lilley, R. P. H. (1995). "A feasibility study on the in-situ captive breeding of Komodo dragons (Varanus komodoensis) on Padar Island, Komodo National Park". MSC. Thesis: University of Kent, Canterbury, UK.

[55] The Jakarta Post, 16 fun facts about Komodo National Park you probably don't know, The Jakarta Post,

[56] הניו יורק טיימס, "הלטאה הגדולה ביותר בעולם לא נכחדה, אבל לא בטוח שתצליח לשרוד את התיירים והסלפי", באתר הארץ, 20 באוגוסט 2019

[57] " אינדונזיה תסגור אי כי תיירים גונבים דרקונים", YNET' c-3-4-2019

[58] ויקיפדיה

[59] ראו הוזהרתם: דרקון ענק וטורף בדרכו אלינו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בספטמבר 2010‏