מגיפת הקורונה

מבט על הקורונה

אנחנו בימים אחרים. חיינו עצרו את מהלכם הרגיל. שום דבר אינו כפי שהיה לפני שלושה חודשים בלבד. הסדר הרגיל, החיים המוכרים, מערכות היחסים שלנו, איש עם רעהו, איש עם סביבתו, איש עם פרנסתו, כולם נדחקו בפני וירוס מטיל אימה. חלק יאמרו שהאימה מוגזמת, אחרים סוברים שהיא חסרת פרופורציה. אך כולם יסכימו שהקורונה מטלטלת את חיינו, כפי שהארץ לא טולטלה מעולם. אכן, "השפעת הספרדית" שהתפרצה ב-1918, היתה חמורה בהרבה, אבל לא היתה זאת אותה ארץ. אמנם, משפעת מתו יותר, אבל השפעת ואף מחלה אחרת, לא השפיעו על חיי מדינה שלמה, על כלכלתה ועל המערכת הפוליטית שלה, כפי שהשפיע וירוס הקורונה.

אינני אפידימיולוג והשכלתי הביולוגית מצומצמת. אינני סוציולוג ולאיש אינו מושג מה תהיינההשפעותיה הכלליות של המחלה ואיך היא תתואר בעוד שנות דור, כשכותב שורות אילו יהיה במקום הגבוה ביותר של קבוצת הסיכון.

עמיתי, מדריך הטיולים צביקה סבר; החוקר פרופ' צבי סבר, מציע כאן נקודת מבט ייחודית על המחלה.

שלכם

גילי חסקין

הקורונה – אירוע מוסרי שיגדיר את ייחודנו בתופעת החיים.

פרופ' צבי סבר[1], 13.4.2020

במשך מאה השנים האחרונות הולכת ומתגבשת הידיעה, שכדור הארץ עובר שינויים בתכולתו, שינויים שעלולים לגרום להכחדת המין האנושי. מסיבות שונות, וחרף אסונות שכבר התרחשו, לא התאחדה האנושות כולה על מנת להתמודד עם הסכנה.  באה הקורונה, והכריחה אותנו להתמודד עם ההווה כך, שנרכוש כלים להתגבר על סכנות גדולות ממנה, אלה הצפויות בעקבות ההתחממות הגלובאלית.

אנו חיים בתקופה, שבה חלק מהאנושות מבסס את קיומו על ידע (Knowledge Based Life) וחלק מהאנושות יוצא לטבע (Nature Based Life), צד בעלי חיים ומוכר אותם בשווקים, בערים הומות אדם. המפגש בשוק, בין שתי צורות החיים השונות, בין שתי התרבויות השונות, היה כנראה המצע להתפרצותו של אירוע בריאות, שהאנושות לא ידעה מאז ראשית התפתחותה, לפני כ 350 אלף שנים (מאפייני האירוע יפורטו בהמשך).

בעטיה של האוכלוסייה המתקימת מחיות ומפגרים בטבע, לוירוס קורונה ניתנה ההזדמנות, לעבור אל גופם של בני האדם בשוק בסין. בעטיין של אמצעי התעבורה ההמוניים והמהירים, שפיתחה האוכלוסיה הטכנולוגית, התפשט הוירוס בתוך זמן קצר לכל היבשות המיושבות על ידי בני אדם. כך, בתוך מספר שבועות, התרחש המאפיין הראשון של וירוס קורונה- הוא הראשון שמתקיף את כל האנושות בו זמנית.

בעת כתיבת שורות אלו, כבר יש מדגם גדול של נגועים, חולים, מחלימים ומתים, כתוצאה ממגפת הקורונה, וכך ניתן ללמוד שככלל הוירוס הזה אינו פוגע בעוברים הרכים המתפתחים בבטן אמם, והוא אינו פוגע בילדות וילדים שעדיין לא הגיעו לבגרות מינית, היינו לגיל 12-13. כלומר הנגיף הזה אינו פוגע בדור הבא, במחזור הבא, באלה שאמורים לגדול, להתפתח ולעבור את טכסי הבגרות בחברות האדם השונות, כל אחת בדרכה ועל פי אמונותיה, ואז להתחתן ולהקים משפחה חדשה בכדור הארץ. זהו המאפיין השני של וירוס קורונה- הוא אינו פוגע בדור הבא, זה שמתפקידו להבטיח את המשך קיום המין האנושי, להוציא מספר זעום של מקרים.

נראה שהוירוס הזה פועל כך, שאינו פוגע בכל ההתפתחות של הילדים עד להשלמת הבגרות המינית של הבנות ושל הבנים. אך בשלבים הבאים מתגלה מאפיין מיוחד נוסף של הוירוס, המאפיין השלישי שלו-הוא כמעט ואינו מחליש את הגילאים שאחראים על הקמת המשפחות וקיומן הוא מאפשר לאוכלוסיית האדם הבוגרת לקיים את כלכלתה כך, שחרף שהותו בגוף בוגרי החברה הם אינם חשים ברע ומתפקדים כהלכה. אולי בעוד 30 שנים נלמד שאת המשך התפתחותו יעשה בגופם בצורה אלימה כאשר יזדקנו.

בעבר, בחברות האדם השונות, לזקנים הייתה חשיבות עליונה הם היו מקבלי ההחלטות, מנהיגי האוכלוסייה, ולזקנות הייתה חשיבות עצומה בהישרדותם של הנכדות והנכדים, השתתפותן בטיפול בצאצאים היוותה מרכיב חיוני בהישרדותם ובהגעתם לגיל הבגרות המינית.

המאפיין הרביעי הוא- שנגיף הקורונה מכה קשה ביותר בשלב האחרון בחייהם של בני האדם, אלה שכבר קיימו את עיקרי מצוות פרו ורבו. גם בקרב הגיל השלישי, מבחין הוירוס במגדר, והוא פוגע פחות בנשים, כלומר באלה שמסייעות להישרדותם של התינוקות והילדים, וכך, הוירוס מבטיח את המשך קיומו של המין האנושי, כלומר את בית הגידול בו הוא חי, מתפתח ומתרבה.

תופעת החיים היא תופעה של הכפלת גנים בזמן ובמרחב, בזמן כלומר לזמן הזה ולעתיד, במרחב הכוונה בכל כדור הארץ ואם מתאפשר אף בכל היקום. אם וירוס קורונה הוא מוטציה המותאמת לחיות בגוף האדם, הישרדותו תלויה בקיום האדם, וכפי שלנו חשוב שכדור הארץ לא יזדהם, כי זה המרחב בו יחיו גם צאצאינו, כך ישרדו צאצאי הוירוס אם לא יפגע בקיומו של המין האנושי.

נוצר מין של וירוס המותאם ביולגית לבית הגידול שלו, גוף האדם ובהכללה האנושות כולה. אך כאן קרה משהו, שמנגנון האבולוציה לא התכונן לקראתו, האדם המודרני, זה שהכתיר עצמו כנזר הבריאה (נזר/כתר/ קורונה בלע"ז..), המין הזה עשה 'שינוי' בעלילה של הוירוס. האדם פיתח ואימץ מוסר האומר שהוא אינו זונח את הגיל השלישי, להפך הוא מחנך את הגיל הראשון והשני בהיגד: "כבד את אביך ואת אמך" וככל שהתנאים מאפשרים אלה אמנם מגיעים לזקנה מופלגת.

ההתערבות המוסרית של אוכלוסיית כדור הארץ כולה בתהליך שהוירוס קורונה מנסה לכפות עלינו היא שגרמה לכך שאנו ספונים במשכנותינו בכדור הארץ כולו: במערות, בסוכות, באוהלים, בבקתות, בבתים וברבי קומות. אנחנו מתעקשים על "אף אחד לא ישאר מאחור" כי כוחנו במוסריותנו. אנו גאים בכך ומתעקשים כחברה, החברה האנושית כולה, לסיים את השלב הראשוני הזה של היכרותנו עם הקורונה כשידינו על העליונה. הפעם לא הוירוסים יקבעו את עתידנו אלא אנחנו נקבע, כי כוחנו באחדותנו.

זהו המאפיין החמישי והחשוב ביותר, בכל אירוע הקורונה. זו הפעם הראשונה מאז שהחלה תופעת החיים לפני כ 4 וחצי מיליארד שנים, שמין אחד יוצא חוצץ, שכל האוכלוסייה כאיש אחד, במרחק שני מטר.. משתפת פעולה כדי להתמודד עם אויב, עם נגיף וזאת בעזרת הנשק האולטימטיבי- שיתוף פעולה.

בכל ההיסטוריה האנושית המתועדת לא היה ולו מקרה אחד שבו כל אוכלוסיית האדם קיימה קשר בין כל חבריה ויחד הם התמודדו עם אסון טבע. בזכות אמצעי התקשורת הקיימים כיום רופא בסין מתיעץ עם עמיתו בישראל ואם יש צורך שניהם מוסיפים נתונים מעמית בדרום אמריקה ויחד בשיחת ועידה הם מגישים הצעות דומות ומושכלות למקבלי ההחלטות כל אחד במדינתו. כעבור מספר ימים נציגיהם של מקצועות הרפואה מחליפים ביניהם מידע, חוקרים מכל העולם כותבים מאמרים יחד ומנהיגים מתלבטים ויחד, מנסים לטפל באזרחי העולם כולו. אין עוד מין אחד של צמח או בעל חיים שפועל כך. שיתוף הפעולה הבין לאומי המתקיים כעת הוא התנסות חשובה ותביא לכך שבעקבות ההתחממות הגלובאלית, כאשר נדע אסונות גדולים יותר, תהיה לנו דרך כתובה ומסודרת (פרוטוקול) להתמודד עמם ובמיוחד עם מגפות. זהו הצד החיובי של אירוע קשה שעובר כעת על האנושות כולה וכולל צער רב על אובדן חיים.

הנגיף קורונה, הינו יצור שהוא קטן מתא בודד, ולכן המאבק המתחולל כעת בינו לבין האדם הוא מאבק על מקומנו בתופעת החיים, על מקומנו ביקום, אנו חורגים מהחיים כתופעה של הכפלת גנים בזמן ובמרחב, אנו הכנסנו לתהליך החיים מושגים שלא היו בו כגון משמעות ומוסר, ועתה אנו נאבקים באיתני הטבע כדי להנכיח את מאפיניינו, כלומר הכפלת גנים בזמן ובמרחב אך על פי "הקוד האתי לחיי האדם". קוד שאנו מוכנים לשלם בדמנו כדי לקבוע אותו בתופעת החיים, בכדור הארץ ובהמשך כשנצא להתיישב בחלל, אף ביקום כולו. הראיה לעקשנותנו על דרכנו המוסרית היא, שעל פי רוב, עתה בזמן הקורונה, איננו נוטשים את הגיל השלישי, אלא כופים בו זמנית על כל האנושות; כל אחד ואחת להסתגר במשכנו ובלבד שהזקנים לא ידבקו מהטפיל ולא ימותו בעטיו. זהו מאבק בין ראשית תופעת החיים, הוירוס, שהוא חלקי תאים ותאים בודדים לבין שיא תופעת החיים- האדם, זה שהכניס את המוסר למשוואת הקיום ולכן ליקום.

אנו כעת נלחמים על קיומנו כבני אדם. לא רק קיומנו הפיזי, אלא גם קיומנו כמי שחיים במוסר ואנחנו נכפה זאת על הטבע. אנו לא נאפשר לוירוס קורונה לקבוע את רצף המהלכים, אנחנו נקבע אותם. נוכיח שניתן גם לחיות, אך גם לחיות עם מצפון נקי, לחיות חיי אושר הנובעים ממימוש משמעות.

הוירוס "מתכוון" להגיע לשיווי משקל עם האדם תוך חיסול הגיל השלישי, והאדם מתכוון להגיע עמו לחיים יחד אך מבלי להפקיר את הקשישים, ולכן מצווה עלינו לנצח ויהיה זה ניצחון המאקרו על המיקרו, המוסר על הביולוגיה, הקוד האתי על הדחפים החיתיים.

זהו אירוע שהחל מפני שבתוך אוכלוסיית האדם פעילות קבוצות המתקיימות מהטבע לצד קבוצות החיות בסביבה טכנולוגית מפותחת. כך נכנסה הקורונה לחיינו והביאה אותנו לקרב איתנים בו שותפים נציגי ראשית החיים מחד ונציגי שיא תופעת החיים מאידך, ואנו כרגע במאבק על הדרך לחיות יחד, "וגר וירוס עם אדם…".

לסיכום- מאפייני אירוע וירוס הקורונה הם:

1-הוירוס תוקף את כל אוכלוסיית האדם, בו זמנית.

2-הוא אינו פוגע בצאצאים, בדור הבא של בני האדם.

3-הנגיף נמצא בגופם של בני אדם בוגרים ומתפתח בהם ללא פגיעה וללא עדויות חיצוניות.

4-הוירוס פוגע קשות בדור השלישי, אך פחות בסבתות.

5-האדם מתמודד עם הוירוס על ידי שיתוף פעולה בין לאומי

-בבסיס שיתוף הפעולה עומדת הנחת יסוד, שלא מפקירים את הגיל השלישי

-זו הפעם הראשונה בתולדות האדם שכל האנושות מגוייסת בו זמנית.

ולכן, זהו האירוע הבריאותי היוצא דופן ביותר בתולדות האנושות.

זהו אירוע מכונן, קרב בתוך תופעת החיים ובו יוכרע האם האדם ישנה חלק מהכללים שהטבע טבע והאם האדם יצא לדרך חדשה בה יצליח להציב את המוסר כמורה הדרך של קיומו.

לסיום הערה אישית: בכנס מדעי דרשתי מהקהילה המדעית בעולם לשנות את שמו המדעי של האדם מ-האדם החושב ל-האדם הדתי, אולי הוירוס הזה יגרום לכך שבתום האירוע הבריאותי שנגזר עלינו, נצטרך לדון בשאלה: האם לשנות את שמנו המדעי ל-"האדם המוסרי". אך קודם בואו ננצח את הקורונה כשכל הגיל השלישי איתנו.

[1] הכותב הוא ישראלי, פרופסור חבר באוניברסיטת אינדיאנפוליס שבאינדיאנה, ארה"ב, היה ראש לשכת מנ"כלית משרד החינוך בישראל, יזם פרויקט להשבת האוקפי ליערות הגשם באוגנדה ומוביל פרויקט לשילוב המסמך שהכין ("הקוד האתי לפעילות בחלל") בהחלטות האו"ם.