משפחת החתוליים

 

 

 

 

 

כתב: גילי
חסקיןצילום: גילי חסקיןמפגש עם בני משפחת החתוליים מעורר התרגשות בדרך כלל, בפרט כשמדובר בחתולים הגדולים. מפגש כזה הוא חלק חשוב מכול טיול בקניה, סאפארי בטנזניה, דרום אפריקה ובוטסואנה. מפגש עם םומה יכול להיות גולת הכותרת של טיול בפטגוניה

משפחת
החתוליים (Felidae)) הם המשפחה המשוכללת ביותר בסדרת הטורפים ומונה 36 מינים, החיים בכל
רחבי העולם למעט באוסטרליה' אנטארקטיקה ומדגסקר.
בישראל חמישה מינים. מוצאם הקדום של  כל
החתולים בעולם הוא מיבשת אמריקה.

משקל הגדולים במשפחה מגיע ל- 275 ק"ג (טיגריס –
חי באסיה) ומשקל הקטנים ל- 1.5 ק"ג.  הזכרים
גדולים מן הנקבות וראשם מעובה יותר.

מוצא החתולים מהיערות (כנראה
מצפון אמריקה). הצבע המנומר הוא דגם הסוואה. במהלך האבולוציה "בחרו"
החתוליים בדגם של כתמים כהים על רקע בהיר בעוד שהאיילים "בחרו" בדגם
הפוך לכאורה, כתמים בהירים על רקע כהה. זה אותו עקרון. גורי הפומה נולדים
כשהם מנומרים והנימור עובר בגיל מאוחר יותר, וזה תואם את כלל הקל (על שם ביולוג
גרמני – ארנסט הקל). כלל זה  גורס כי
בעלי-חיים במהלך התפתחותו העצמית, משחזר את האבולוציה של הגזע שלו.

תופעה דומה קיימת אצל האריות
– אצל הגורים ואפילו נקבות צעירות ניכרים סימני חברבורות באזור הבטן.

ראו באתר זה: האריה.

 
צילום: ארז הרשטדט

אצל כולם הגוף מאורך וגמיש
מאד. השערות רכות.  הראש מעובה בשל שריר
הצדע המפותח.  הפנים קצרים בגלל צמצום מספר
הטוחנות.  הזנב בינוני עד ארוך. הרגליים
גבוהות. חמש אצבעות ברגליים הקדמיות וארבע אצבעות ברגליים האחוריות. הטפרים חדים
ומאונקלים ובדרך כלל מכונסים לתוך כיסי עור מיוחדים בכף הרגל וכך נשמרת חדותם (למעט
הברדלס, לטובת כושר הריצה).  הם נשלפים
מכיסים אלו ומשתרבבים לרוב, רק לתפיסת טרף או טיפוס.  השניים מועטות ביחס לטורפים אחרים. הם על פי רוב
שוכני סבך וצדים את הטרף ממארב וזינוק פתאומי ומהיר. גופם הגמיש מאפשר להם להיצמד
לקרקע ולהסתתר אחרי עצמים קטנים. רוב החתולים אינם מסוגלים לריצה ממושכת [הברדלס
(צ'יטה) הוא היחידי הצד את טרפו ברדיפה].

ראו באתר זה: הצ'יטה.

 

 

 חוש הראיה מפותח ביותר אצל חתולים, מלבד הריאה
הבינוקיולרית המצוינת, של העיניים הממוקמות בקדמת הפרצוף המאפשרות חדות מירבית
(ואולי אף ראית צבעים) כמו אצל בני אדם, חתולים רואים בלילה 6 פעמים טוב יותר מאשר
ביום, בגלל שיכבה המחזירה את האור (the tapetum lucidum)  מאחורי הרטניה והאישון הרחב
מאוד.

גם השמיעה מפותחת מאוד, ומינים
קטנים בעיקר מסתמכים רבות על השמיעה לאיתור טרף חבוי.

חוש הריח הכי פחות חשוב
מבחינת ציד אך משמש רבות לתקשורת חברתית תוך מינית. סימון בעזרת בלוטות ריח מאפשר
לפרטים ללמוד על מצבם של פרטים אחרים, מונע מפגשים מיותרים בין מכונות ההרג
המשוכללות ביותר בטבע, ומאפשר לזכרים לדעת מתי הנקבות מיוחמות.

 

חתולים קטנים, כמו יונקים
קטנים בכלל, הם בעלי מוח גדול יחסית בהשוואה לחתולים גדולים וראשם מעוגל יותר. כל
החתולים חיים על הטרף בלבד. מזונם בדרך כל עופות ויונקים. יש מהם הצדים חית בית
ומשום כך הם נרדפים על ידי האדם. לחתולים צורת שתייה מיוחדת:  בניגוד לרוב היונקים, השותים בליקוק ומשתמשים
בלשונם כדי להעלות את המים לפיהם, החתולים מקפלים את לשונם לאחור ואז מקפיצים אותה
קדימה ומגלגלים אותה מעט לצורת כפית.  הם
בולעים אחרי כל ליקוק רביעי או חמישי. שיטת הצייד והטריפה דורשות לימוד ואצל
החתולים הגדולים, נמשך הלימוד שנים אחדות. גופם הגמיש של החתולים מאפשר להם להיצמד
לקרקע ולהסתתר אחרי עצמים קטנים. החתולים אוכלים לעתים עשב, אבל הוא אינו נעכל אלא
מופרש בצואה, או דרך הקאה.

איבר המין הזכרי מופנה לאחור.
בעונת הרבייה מתיזים הזכרים שתן לאחור, אל גזעי עצים ועל עצמים אחרים. הם גם
שורטים גזעי עצים ומשאירים בהם עקבות ריח מבלוטות שבכפות רגליהם וסימני שריטות.
בתקופת הרבייה הנשבות נוהגות להתהפך ולהתגלגל על גבן. תנוחה זו היא סימן היכר
להיותן מיוחמות. מכיוון שאיבר המין הזכרי מופנה לאחור וכדי לאפשר את החדרתו לאיבר
המין הנקבי, מתבצעת ההזדווגות בשכיבה, תוך קימור החלק האחורי של גוף הזכר.

חתולים חיים כמעט בכל בתי
הגידול האפשריים- ממדבר, ליער גשם משווני, ביצות, שדות, והרים גבוהים. מלבד הצ'יטה,
הטיגריס והאריה, רוב החתולים הינם מטפסים טובים.

אך באפריקה אין חתולים
ארבורילים (החיים על עצים) הטיפוס הוא לרוב לצורך הגנה ולא למטרות צייד.

מלבד האריות, חתולים הם מאוד
סוליטרים ונפגשים רק בעת עונת הייחום.

כל החתולים מלבד הצ'יטה, הינם
בעיקר ליילים.

החתולים הם גמישים וחזקים תוך
הקרבת מהירות סיבולת. לכן צדים על ידי מארב ואמבוש. אם חתול מפספס את טרפו לא יהיה
מרדף, הטרף יתחמק ויברח.

לחתולים יש יותר הבעות פנים
מאשר לכל טורף אחר.

משערים שזה נובע מכך שהם חיות
סוליטריות עוצמתיות שמסוגלות לגרום נזק רב זו לזו כאשר יפגשו במקרה. לכן לחתולים
תקשורת מפותחת למרחקים בעזרת קולות וריחות

שנועדה למנוע מפרטים להפתיע
זה את זה. הבעות הפנים נועדו כדי לשדר במדויק זה לזה את כוונותיהם במרחקים קצרים.

 

נמר שלג. צילום: סרגיי, קירגיזסטן

 

כל החתולים לוכדים והורגים את
טרפם בדרך דומה. השלבים השונים של הצייד- תפיסה, הריגה, ואכילה, מופיעים מעצמם תוך
כדי התבגרות אך דרוש אימון וניסיון כדי לבצעם באופן מושלם.

מדהים שכל אחת
מ"חוליות" התנהגות הציד קיימת באופן עצמאי בכל פרט, כל אחד מהצרכים
להתגנב ולארוב, לתפוס, להרוג ולאכול יכול להתקיים בזכות עצמו. זה מסביר כמה ההתנהגויות
תמוהות של חתולים- כגון, מדוע אריה שבע ומלא לא יכול לעמוד בפני ההזדמנות להרוג
טרף קל הנקרא בדרכו, למה חתולים עוזבים לפעמים גופה לאחר ההריגה, למה חתולים,
אפילו שהם רעבים, לא מתחילים לאכול מיד לאחר שצדו, ולמה חתולים משחקים, אפילו בלי
להרוג, עם חיות שהם לוכדים.
צילום: מולה יפה.

חתולים מזנקים קדימה ותופסים
את טרפם באחוריים, בגב או בכתפיים, הטרף נלפת בחוזקה על ידי שתי הכפות הקדמיות.
הרגלים האחוריות נשארות על האדמה. החתול מחדיר את טופריו החדים המעונקלים דרך עור
הטרף. מושך את הטרף אליו. כאשר חתול רודף אחרי טרף במנוסה הטופרים אינם שלופים,
הוא שולח קדימה זרועה קדמית ומכה בטרף- להיות מחובר לטרף גדול כאשר הוא מתהפך עלול
להיות מסוכן…

לחתולים נשיכת מוות מאוד מדויקת.
טרף קטן ננשך בצורה מדויקת כך שהניב חודר לעמוד השדרה והמוות הוא מידי. אך החתולים
הגדולים חונקים למוות טרף גדול, כאשר הם תופסים את הגרון או הפנים בחוזקה עם
כפותיהם הענקיות.

החתול קורע את הבשר ובולע
מבלי ללעוס.

צילם: גילי חסקין

 

הזואולוגים מחלקים את
החתוליים לשתי קבוצות:  חתולים קטנים
וחתוליים גדולים.

·
החתולים
הגדולים שואגים והחתולים הקטנים מייללים. (בעבר סברו שהברדלס שייך לקבוצה
שלישית).

·
אצל
הקטנים הטפרים מתקפלים, אצל הגדולים הטפרים פרושים.

·
אצל
החתולים הקטנים אישון אנכי ואצל הגדולים אישון עגול.

·
החתולים
הקטנים הינם בעלי מוח גדול יחסית לחתולים גדולים.

החתולים הגדולים (אריות,
נמרים, טיגריסים ויגוארים), נחשבים לטורפים מושלמים מנקודת הראות האבולוציונית. הם
נחנו במהירות, ועצמה, תנועה מתואמת ושימוש יעיל בכלי נשק טבעיים. הופיעו בטבע בשלב
מאוחר יחסית והצליחו, כי מצאו תשובות אבולוציוניות הולמות לתהליכי האבולוציה בקרב
הטרף שלהם.

ראו גם, באתר זה: הנמר