ההיסטוריה של דרום קוריאה מעלייתה לשלטון של פרק גון היי ועד לאתגרים הניצבים לפתחו של מוּן גִ'יאֶה-אִין ב-2018
כתב: גילי חסקין
ראו קודם, באתר זה:
תולדות דרום קוריאה מראשית הדמוקרטיה ועד לבחירתה של פרק גוּן-הְיֶה.
ראו גם: מבט אל דרום קוריאה, כתבה על סיאול, באתר גוטרוול.
ראו גם: דרום קוריאה – המלצות לטיולים ולקריאה
טבלה היסטורית ופוליטית של דרום קוריאה- מעודכן 18-10-24
טיול בקוריאה אינו עשיר בהיסטוריה, אבל המטייל בדרום קוריאה, חש שהוא במקום בו מתחוללת היסטוריה, כך למשל, מפגש הפיסגה בין מנהיגי שתי הקוריאות, או המפגש בין מנהיגי ארצות הברית ודרום קוריאה.
צילום: גילי חסקין, נובמבר 2016
ב-19 בספטמבר 2012 נבחרה פרק גוּן-הְיֶה ( Park Geun-hye; ילידת 1952), בתו של הדיקטטור פרק צאנג-היי, עם תמיכה של 51.6% מהמצביעים. מאז שמתה אמה ב-15 באוגוסט 1974, במהלך ניסיון ההתנקשות באביה, נחשבה פרק לגברת הראשונה של קוריאה הדרומית, עד 26 באוקטובר 1979, כאשר ראש המודיעין הקוריאני התנקש באביה. היא חזרה לארמון הנשיאות ב-2012 כאישה המנהיגה הראשונה של דרום קוריאה, שלושה עשורים אחרי שעזבה אותו בעקבות ההתנקשות באביה. יש הטוענים כי בחירתה הוא סוג של רהבילטציה למשטר הכוחני של אביה והכרה בתרומתו לצמיחה הכלכלית.
פרק, רווקה ללא ילדים, הפכה לנשיאה ה-18 של קוריאה הדרומית ב-25 בפברואר 2013. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה, והראשונה בתפקיד שנולדה כאזרחית קוריאה הדרומית. היא גם האישה הראשונה ששירתה בתפקיד ראש מדינה בצפון-מזרח אסיה.
יומיים לאחר בחירתה נפגשה פרק עם שגרירי ארצות הברית, סין, יפן ורוסיה, המדינות שמעורבות בשיחות על תכנית הגרעין של צפון קוריאה. בנאום במטה המפלגה השמרנית הלאומית, התחייבה פארק לקדם הבנות עם השכנה מצפון, "אנסה לפעול לקידום יוזמות פיוס, שיתוף פעולה ושלום בצפון מזרח אסיה". פרק הבטיחה למצוא את האיזון בין הברית החזקה עם ארצות הברית, לבין פיתוח היחסים הכלכליים עם סין והרגעת הגבול עם צפון קוריאה[1].
טביעתה של מעבורת הנוסעים MV Sewol,
ב-16 באפריל 2014 רעדו אמות הסיפים בדרום קוריאה בעקבות אסון כבד בו טבעה מעבורת הנוסעים MV Sewol, שהפליגה מעיר הנמל אינצ'ון ,שבחלקה הצפון מערבי של קוריאה הדרומית, לכיוון האי הגעשי ג'ג'ו הנמצא דרומית לחצי האי הקוריאני. על סיפון המעבורת היו 475 אנשים, מתוכם 30 אנשי צוות. מרבית הנוסעים (325) היו תלמידי תיכון בגילאים 16-17, ו-15 מבית הספר התיכון דאנוון שבאסנאן (פרבר של סיאול) אשר היו בדרכם לטיול שנתי באי הגעשי ג'ג'ו, בליווי 15 מוריהם.
ב-8:58 (זמן מקומי), שלוש שעות לפני שהמעבורת הייתה אמורה להגיע ליעד, שלחה המעבורת אות מצוקה ראשון לאחר שהמעבורת נטתה על צידה. באותה העת המעבורת הייתה במרחק של 2.7 קילומטרים מחופי האי ביונגוואנמאדו (Byeongpungdo) [2]. איש צוות שהיה על סיפון המעבורת תיאר את הלך הרוחות בדקות האחרונות שלפני שקיעתה כ"כאוס ובלבול רב". הוא העיד כי קפטן המעבורת ניסה לייצב ללא הועיל את כלי השיט הענק. אולם כשההוראה לפינוי הוכרזה היה זה בלתי אפשרי לסייע לרבים מהנוסעים. חשפו צילומים מטלפונים ניידים של הקורבנות – כמה דקות לפני שהמעבורת שקעה: "אנו הופכים לטיטאניק"[3].
נוסעים רבים חולצו מהמעבורת על ידי סירות דייגים וספינות מסחריות נוספות שהגיעו ראשונות למעבורת. כ-30 דקות לאחר מכן הגיעו למקום ספינות של משמר החופים הקוריאני וחיל הים הקוריאני. בעוד שככל הנראה יתר 296 האנשים שהיו על סיפון המעבורת טבעו[4]. אן סאנג-דון, שהוביל את צוות החקירה אמר במסיבת עיתונאים כי הקפטן, הקצין הראשון והשני והמהנדס הראשי ברחו לפני הנוסעים והביאו למותם. אנשי הצוות הואשמו גם כי הנחו את הילדים להישאר בתאים ולהמתין להוראות נוספות, בעוד הם עצמם קיבלו הוראה לעזוב.
ב-17 באפריל הוצא צו מעצר לקפטן המעבורת ולשני אנשי צוות נוספים אשר נמלטו ראשונים מהמעבורת[5]. בהמשך נעצרו כל יתר אנשי הצוות[6]. ב-15 במאי אף הוגשו נגד הקפטן וארבעה אנשי צוות נוספים של הספינה כתבי אישום בגין הריגה, ובנובמבר נגזרו עליו 36 שנות מאסר בגין הזנחת הנוסעים ונטישתם בשעת צרה. בערעור לבית המשפט העליון הורשע הקפטן ברצח ונדון למאסר עולם. התובעים בתיק ביקשו תחילה לגזור עליו עונש מוות – עונש שלא בוצע בדרום קוריאה מאז שלהי 1997.
נגד יתר אנשי הצוות הוגשו כתבי אישום בגין רשלנות[7]. 14 אנשי צוות נוספים נדונו למאסר של 18 חודשים עד 12 שנים[8]. ב-17 באפריל סגן מנהל בית הספר התיכון, קאנג מין-קיו, אשר היה אחד הניצולים, התאבד בתלייה[9].
ב-27 באפריל הודיע ראש ממשלת קוריאה הדרומית, צ'ונג הונג-וון, על התפטרותו נוכח הביקורת על תגובת הממשל לטביעת המעבורת מוקדם יותר החודש. צ'ונג כינס מסיבת עיתונאים בהולה שבה הצהיר כי "הישארותי בתפקיד תהיה עול גדול על הממשל. בשם הממשלה, אני מתנצל על הבעיות הרבות, מאי-מניעת האסון וכלה בכשלים בטיפול הראשוני בו"[10]. ב-6 במאי פורסם כי צוללן אזרחי מת במהלך החיפושים אחר גופות נעדרי המעבורת[11]
הסקנדל הפוליטי של 2016
כעבור שנתיים לאחר בחירתה, הסתבכה הנשיאה, בסקנדל של שחיתות. הפרשה התפוצצה כשעיתונאי מצא טאבלט ישן באחד המשרדים שפינתה צ'וי סון-סיל (Chae Soon-Sil), חברת ילדות ויועצת קרובה של הנשיאה. בטאבלט נמצאו התכתבויות שמעידות ש"הגברת צ'וי", כפי שכונתה בעיתונות המקומית, עברה באופן שיטתי על נאומים של הנשיאה, אישרה אותם ושינתה אותם, לתדהמתם היועצים של הנשיאה, שלא הבינו מאיפה באים כל הרעיונות המוזרים האלה. מסתבר שגם החזון של "כלכלה יצירתית" שהכתיב את כל המדיניות הכלכלית של הנשיאה בשנים האחרונות, נהגה על ידי צ'וי. כל זאת עשתה בעזרת תקציבי עתק ממשלתיים ומוניציפליים – והעבירה אותם לניהול מקורביה . האחרונה השתמשה בקשרים הקרובים שלה לנשיאה על מנת להשפיע על מינויים פוליטיים אבל גם לסחוט עשרות מיליוני דולר מכמה מהחברות הגדולות בקוריאה, בכך שהבטיחה להם טובות הנאה וקשרים לנשיאה. הגברת הפעילה ישירות את עוזריה האישיים של הנשיאה על מנת שיתקשרו לראשי התאגידים הגדולים במדינה וידרשו את תרומתם בסך מצטבר של כ–70 מיליון דולר להקמת ארגון לקידום התרבות והספורט. הכסף עבר למקורבים. המשטרה פשטה גם על משרדי NPS, חברת הפנסיה הגדולה ביותר בדרום קוריאה והשלישית בגודלה בעולם[12]. כל ראשי הקונגלומרטים המעורבים לרבות סמסונג, SK, LG ועוד – נחקרו בפרשה.
במבצע גיוס דומה גויסו 3 מיליון דולר לארגון מרוצי הסוסים של קוריאה. בתה של צ'וי – רוכבת סוסים מקצועית, זכתה אגב כך לרכב על סוס חדש שעלה של מיליון דולר. בתה של צ'וי התקבלה לאוניברסיטה יוקרתית– בפרוטקציה! הדבר העלה את חמתו של הציבור הקוריאנים, שרובו יגעי היום, שמכלים את חייהם בעבודה על מנת שבנם יתקבל לאוניברסיטה מכובדת. לעיתונות ולרשתות החברתיות הקוריאניות היה חלק גדול בחקירת הפרשה ובארגון המחאה בקוריאה[13].
לי-גיי-יונג (Lee Jae-yong ), שבפועל עמד בראש תאגיד סמסונג, אחת האימפריות הכלכליות הגדולות בעולם, הואשם בשוחד. המראה שלו, מובל על ידי המשטרה כשידיו כבולות באזיקים, הכה בהלם את הציבור — תחושה שהסדר הכלכלי ששרר מאז תום מלחמת קוריאה נתון לאיום. בלב הפרשה מואשמים לי וכמה מעוזריו הבכירים בכך שנתנו שוחד כדי לבצר את שליטת המשפחה באימפריית סמסונג. אם יתברר שההאשמה נכונה היא תחזק עוד יותר את הרושם ההולך ומתפשט בציבור, שאליטות המגזר העסקי דואגות רק לעצמן. בכתבי האישום שהוגשו בפרשה מצוינים גם שמותיהם של מנהלים בכירים בסמסונג, שהונחו לחזק את האחיזה של לי באימפריה.
באדיבות Wikipedia
זה שנים רבות שסמסונג — שמשמעות שמה בקוריאנית "שלושה כוכבים" — משגשגת הודות לקשרים פוליטיים. היא הוקמה ב–1938 על ידי סבו של לי ,כחברה קטנה לסחר בדגים, הסתעפה אחרי מלחמת קוריאה לתחומים חדשים, כולל טקסטיל, סוכר, אלכוהול, וב–1969 החלה לעסוק גם במוצרי אלקטרוניקה. התרחבותה של סמסונג, מומנה במידה רבה על ידי הדיקטטור הצבאי פרק צ'ונג־הי, שרצה שדרום קוריאה תייצר כל מה שהיא צריכה ותייצא את מה שאינה צריכה. הוא יצר מודל שבו אנשי העסקים האמידים במדינה שמרו על עושרם, ובתמורה השקיעו בפיתוח כלכלת דרום קוריאה וסייעו להפוך אותה ליצואנית מובילה. לשם כך אפשר להם לקבל הלוואות נדיבות וזולות מהבנקים והטבות אחרות.
שיתוף פעולה זה אפשר לאנשי עסקים בולטים ולמשפחותיהם — שנודעו בכינוי "השבט העשיר" — לדחוק את רגליהן של חברות קטנות יותר ושל מתחרות בינלאומיות. כיום, לפי הערכות, עשר המשפחות המובילות במדינה אחראיות לייצור הכנסה שנתית בהיקף שמהווה כ–80% מכלל התוצרת של המדינה.
בעבר, פעמיים חנן נשיא המדינה את אביו של לי וחסך לו עונש מאסר, מחשש שפגיעה בסמסונג תפגע בכלכלת המדינה — שהודות לשגשוגה מיליוני בני אדם השתקמו מהריסות המלחמה. אבל בשלב זה, החששות בציבור אינם בהכרח לשלום חברת סמסונג. הסערה הפוליטית בישרה כנראה את עלייתה של קבוצת מנהיגים חדשה שכבר לא תנהג בכפפות של משי באילי ההון. בציבור הולכת וגוברת ההבנה שאם סמסונג ודרום קוריאה רוצות להמשיך להתחרות בשוק העולמי, עליהן לבחון בקפידה ובביקורתיות את התנהלותן. מעצרו של עורר תקווה בדרום קוריאנים רבים, שאולי הפעם הדברים יתנהלו באופן שונה. יש גם כאלה שמסתכלים על הפרשה כמייצגת תמונה רחבה יותר, שבה השילוב הייחודי לדרום קוריאה — עסקים, פוליטיקה וניהול היררכי — לא מתאים לעידן המודרני; עידן המתאפיין בחדשנות, בחוסר שביעות רצון של הציבור מהסדר הישן ובתחרות עם סין ושאר העולם[14].
המחאה הציבורית הובילה להפגנות, ברחבי קוריאה ששיאן היה ב-3 בדצמבר 2016. בהן השתתפו, למרות הקור העז, 2.3 מיליוני אנשים – מהם 1.7 מיליון בסיאול. [15].
הפרלמנט הצביע בעד הדחתה של פרק ברוב של 236 תומכים מול 56 מתנגדים. ראש הממשלה הוואנג קיו-אה הוכרז כנשיא הזמני[16]. באותה הזדמנות ג'יי לי, סגן יו"ר סמסונג, שהורשע במתן שוחד, נדון לחמש שנות מאסר . הוא היה נכדו של מייסד סמסונג ובעת מעצרו היה בעיצומו של תהליך מינוי לתפקיד יו"ר החברה. פרק, טענה שהיא קורבן ל"נקמה פוליטית". היא סירבה להגיע לדיוני בית המשפט בעניינה מאז אוקטובר האחרון ולא הגיעה לאולם בית המשפט לשמוע את גזר דינה ותירצה את היעדרותה במחלה.
פרק הפכה למנהיגה הדרום-קוריאנית הראשונה שנאלצה לעזוב את תפקידה לאחר שנבחרה באופן דמוקרטי. זה קרה אחרי שבית המשפט החוקתי הורה לה לעשות זאת, אחרי ששני ראשי תאגידי ענק נשלחו לכלא. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרה של הנשיאה לאחר שנציגי הפרקליטות הציגו כ-120 אלף מסמכים, ונקבע כי יש בסיס לחשדות נגדה וכי קיים חשש לשיבוש הראיות. אלפים יצאו להפגין נגד ההחלטה, ושני מוחים נהרגו, בהם בן 72 [17] . בישיבת קבינט לאחר הדחתה אמרה פרק: "אני מתנצלת בכנות בפני בני עמי הקוריאנים כי רשלנות וליקויים הובילו לתסיסה לאומית כה חמורה"[18].
שר ההגנה של דרום קוריאה, האן מין קו, הורה לצבא להיות בכוננות ולהיערך לפרובוקציות אפשריות של צפון קוריאה, שתנסה לדבריו לנצל "את המצב הלא יציב בארצנו ובחו"ל". לדבריו, פיונגיאנג יכולה לבצע פרובוקציות "אסטרטגיות או מבצעיות" בכל עת. בשבועות שקדמו להדחה, שיגרה צפון קוריאה טילים בליסטיים ארוכי טווח, שהובילו לגינויים מצד הקהילה הבינלאומית. בראשית אפריל 2017, כוחות מצבא דרום קוריאה וארצות הברית תרגלו התמודדות עם תקיפה של צפון קוריאה במסגרת תרגיל שנתי רחב היקף. כלים אמפיביים עלו על החוף בפוהאנג, 360 ק"מ דרומית מזרחית לבירה סיאול. בסוף אותו שבוע קיימה צפון קוריאה תרגיל שריון: "מוכנים להילחם בעוצמה". זו היתה הפעם הראשונה שארצות הברית הציבה בדרום קוריאה את המערכת ליירוט טילים THAAD במסגרת התרגיל. כמו כן נשלחו לשייט באזור שלוש ספינות עם מערכות Aegis, אף הן מיועדות ליירוט טילים בליסטיים[19].
שלושה ימים לאחר שנקבע גזר דינה של פרק, הגישה התביעה בדרום קוריאה, כתב אישום נגד הנשיא לשעבר לי מיונג-באק, בגין קבלת שוחד, מעילה ואשומים נוספים. משרד התובעים המחוזי בסיאול פרסם הודעה שבה נמסר שהנשיא לשעבר לי נאשם שקיבל שוחד בסכום של עשרה מיליארד וון (10 מיליון דולר) מסוכנות המודיעין של המדינה, מחברת "סמסונג" ומגורמים נוספים. לי גם נאשם במעילה בסכום של 35 מיליארד וון (33 מיליון דולר) ובהעלמת מסי תאגיד בסכום של שלושה מיליארד וון (281,270 דולר). הוא סירב להיחקר על ידי הרשויות מאז מעצרו ב-22 במרס.
בכך הפך לי, למנהיג האחרון שנעצר או מעורב בשערוריית שחיתות בסמוך למועד סיום כהונתו או לאחר סיומה. לי מיונג-באק טען שהוא קורבן לרדיפה פוליטית. זמן קצר קודם לכן, האשים לי את הממשלה הליברלית בראשות הנשיא מון ג'אה-אין, שהיא נוקמת בו על מותו של חברו, רו מו-היון, שקפץ אל מותו במהלך חקירת שחיתות שהתנהלה נגד משפחתו[20].
דרום קוריאה נקטה בשנים האחרונות שורה של צעדים במיגור השחיתות, אבל עדיין נתקלת לא פעם בפרשיות שחיתות גדולות שבהן מעורבים פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים.
הניסוי הגרעיני של צפון קוריאה
בספטמבר 2017 הגיעה המתיחות בין הקוריאות לשיא חדש. בעקבות הניסוי הגרעיני השישי של פיונגיאנג, הכריז שר ההגנה הדרום קוריאני באוזני מחוקקים בסיאול, כי המדינה מקימה כוח מיוחד של "עורפי ראשים" שתתנקש במנהיג הצפון קוריאני הסורר. בניגוד לכוח הסודי שהוקם בשנות ה–60, בעקבות ניסיון ההשתלטות של סוכנים צפון קוריאנים, על ארמון הנשיאות בסיאול (ראה לעייל)
היחידה החדשה היתה אמורה להיות גוף רשמי. נמסר כי צבא הדרום צייד מסוקים ומטוסי תובלה שיחדרו לצפון קוריאה בשעות הלילה, כדי שלוחמי החטיבה, שקיבלה את השם "ספרטה 3000", יוכלו להתחיל בפעולותיהם.
לעתים נדירות ביותר מודיעה ממשלה על תכניות לחיסול מנהיג מדינה אחרת, אולם דרום קוריאה רצתה להחזיק את הצפון במתח לגבי תגובותיה האפשריות לפיתוח מאגר הנשק הגרעיני שלה. בו זמנית עמדתה התוקפנית של דרום קוריאה נועדה לדחוף את צפון קוריאה להסכים לשיחות אותן הציע נשיא דרום קוריאה מון ג'אי-אין[21].
הממשלה החדשה המשיכה להתמודד באתגרים שניצבים בפני המדינה. במקביל, המשיכה החקירה כנגד הנשיאה המודחת. במשפטה, שנערך באפריל 2018, הכחישה פרק את כל ההאשמות נגדה ולא נכחה בבית המשפט. יותר מ-200 מתומכיה התכנסו מחוץ לבית המשפט, כשהם אוחזים בדגלי הלאום ונושאים שלטים שעליהם נכתב: "שימו סוף לנקמה הפוליטית" בפרק. בית המשפט קבע כי פרק וחברתה הוותיקה צ'וי סון-סיל זממו לקבל 22 מיליון דולר מתאגידי ענק כ"סמסונג" ו"לוטה", כדי לסייע למשפחתה של צ'וי ולממן ארגונים ללא כוונת רווח שהיו בשליטתה. במסגרת הפרשה נחשף כי צ'וי כתבה נאומים לחברתה הנשיאה, קיבלה גישה לחומר לא מסווג והקימה קרנות של מיליוני דולרים משוחד שקיבלה מחברות קוריאנית במטרה להגיע לאוזנה של הנשיאה. התביעה דרשה להטיל עליה 30 שנות מאסר, לצד קנס בסך 112 מיליון דולר.
השופט קים סי-יון אמר, בהקראת גזר הדין: "הנאשמת ניצלה את כוחה הנשיאותי שהפקידו בידיה האנשים, וכתוצאה מכך הביאה כאוס עצום שהוביל להדחתה, דבר חסר תקדים. אין לנו מה לעשות, אלא לנהוג בה בחומרה ולמצוא אותה אחראית". היא נידונה ל-24 שנות מאסר ולקנס של 17 מיליון דולר[22].
הדחתה של פרק הובילה לבחירות חדשות ב-9 במאי 2017, שבהן ניצח המועמד הליברלי מוּן גִ'יאֶה-אִין , (Moon Jae-in) שהשיב לשלטון את הקו הפרוגרסיבי" אחרי 9 שנות שלטון שמרני. הוא זכה בכארבעים אחוז מהקולות, בהפרש ניכר מיריביו. בלשכתו של מון אמרו כי גזר הדין של פאק "שובר לב", לא רק עבורה, אלא עבור המדינה כולה.
מון הוא בנם של פליטים מצפון קוריאה. התפרסם בשנות השבעים המאוחרות כפעיל סטודנטים, ונכלא פעמיים על ארגון הפגנות פרו-דמוקרטיות נגד הרודן הדרום-קוריאני, פאק צ'ונג-הי. הוא סולק מהאוניברסיטה, אך בהמשך התאפשר לו לחזור ללימודיו ולסיים את הכשרתו כעו״ד. הוא שירת בכוחות המיוחדים של קוריאה. בהמשך הפך לעו״ד והתמקד בתחום זכויות האדם. במהלך הקריירה הפוליטית שלו, כיהן כראש המטה של הנשיא לשעבר נו מו-היון; שימש כחבר פרלמנט במשך חמש שנים (2012-2016) והפסיד בבחירות הקודמות לגב' פאק, כאשר זכה רק ב- 48.0% מקולות הבוחרים.
באדיבות Wikipedia
פגישת הפסגה בין מנהיגי המדינות
מוּן גִ'יאֶה-אִין נכנס לתפקידו ב-10 במאי 2017. מאז הוביל להתחממות הקשרים עם השכנה צפון קוריאה. בנאום שנשא בברלין, ב-6 ביולי 2017, תיאר מון את התהליך המוביל לאיחוד, כפרויקט ארוך טווח. הוא הדגיש את הברית עם ארצות הברית וציין את הצורך להבטיח את פירוק תכנית הנשק הגרעיני של קוריאה הצפונית. הוא תמך בסנקציות על צפון קוריאה, וציין כי חיוני לקבוע הסכם שלום עם קוריאה הצפונית, שיביא לסיום מלחמת קוריאה באופן רשמי בתמורה לפירוק הנשק גרעיני. ב-27 באפריל 2018, במסגרת הפסגה הבין-קוריאנית, הוא ערך פגישה היסטורית עם המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און, ראשונה מבין מספר פגישות. בפתח פגישתו עם נשיא דרום קוריאה, אמר מנהיג הצפון כי הוא לא רוצה לחזור על העבר "שבו לא כיבדנו הסכמים" וכי הוא רוצה להשיג הסכם שיגשים את תקוות אלו שמצפים לשלום.
אחרי הפגישה הראשונה נטעו השניים עץ אורן בגבול, תוך שימוש בתערובת אדמה ובמים שנלקחו מהרים ומנהרות בשתי המדינות האויבות. על עץ האורן תלוי שלט מאבן שעליו חקוק המשפט "שלום ושגשוג ניטעים" ולצדו חתימותיהם של קים ג'ונג און ומון ג'יאה-אין. לאחר נטיעת העץ הלכו שני המנהיגים יחד על גשר להולכי רגל באזור שבו נמצא סימון הגבול הצבאי של שתי המדינות. השניים חתמו על הצהרת פַּנְמוּנְג'וֹם (Panmunjom ,או בשמה המלא: "הצהרת פנמונג'ום לשלום, שגשוג, ואיחוד חצי האי הקוריאני"), ובה התחייבות לפירוזו של חצי האי מנשק גרעיני, הפיכת הגבול ל"אזור שלום", וקידום שיחות עם ארצות הברית וסין; בכך הביאו לכאורה, למפנה ביחסי קוריאה הדרומית-קוריאה הצפונית[23]. את שינוי המדיניות הסביר מנהיג צפון קוריאה בכך שכבר השיג נשק גרעיני, ומשכך הוא יכול כעת לפנות לדרך חדשה.
הבית הלבן בירך על מפגש הפסגה. בהצהרה שפורסמה עם הגעת מנהיג צפון קוריאה לדרום נכתב כי ארצות הברית מקווה שהשיחות המנהיגים יקדמו את השגת השגשוג והשלום בחצי האי הקוריאני כולו.
המנהיגים נפגשו בשנית ב-26 במאי 2018 עקב המשבר המדומה שפרץ בין קוריאה הצפונית לארצות הברית ביחס לקיום הפסגה שיועד ליוני. בעקבות איומים מצפון קוריאה על ביטול הפסגה, בשל תרגיל צבאי משותף לארצות הברית ודרום קוריאה, שכונה "פרובוקציה", בוטל התרגיל.
ב-12 ביוני 2018 זה קרה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ושליט צפון קוריאה קים ג'ונג- און, שרק כמה חודשים קודם לכן עוד החליפו קללות ואיימו זה על זה במלחמה גרעינית, הגיעו באותו בוקר למלון קאפלה בסינגפור, לחצו זה את ידיו של זה – והוציאו לדרך את פגישתם ההיסטורית[24].
טראמפ התחייב במהלך הפגישה ההיסטורית עם קים ג'ונג און כי הוא יעצור את "משחקי המלחמה" עם סיאול במסגרת המשא ומתן לפירוקה של צפון קוריאה מגרעין. ואכן, שבוע בלבד לאחר הפסגה, סיכמו ארצות הברית ודרום קוריאה על דחיית תרגיל צבאי משותף שהיה אמור להיערך בחודש אוגוסט. בהודעת משרד הביטחון הדרום קוריאני נכתב כי שתי המדינות החליטו לעצור את כל ההיערכות לתרגיל המדובר, אך הדגישו כי לא התקבלה כל החלטה לגבי תרגילים נוספים בעתיד[25]. סביר להניח שמדובר בהחלטה של ארצות הברית, שמעוררת דאגה בסיאול.
קוריאה עשתה דרך ארוכה מאד מאז שנות ה-40 ועד היום. כמו ישראל, היא הגיעה להישג זה, ללא אוצרות טבע כמעט ובעודה ניתנת לאיום ביטחוני חמור. את הישגיה אלו יש לייחס קודם כל ובעיקר להון האנושי שלה ולהבדיל משכנתה מצפון, גם לשיטה הקפיטליסטית.
מדד הפיתוח האנושי – ציון שניתן לכול מדינה על סמך שקלול של שלושה נתונים: תוחלת החיים, ההשכלה ורמת ההכנסה – מציב את דרום-קוריאה במקום ה-15 בעולם. צפון-קוריאה, לעומת זאת, נמצאת באחד המקומות האחרונים (בגלל מחסור בנתונים, אין מיקום מדויק). ישראל – לשם השוואה – נמצאת במקום ה-19[26].
דו"ח העושר הגלובלי של סיטיבנק[27] לשנת 2012 צופה כי בשנת 2050 תעמוד דרום- קוריאה במקום הרביעי בעולם ברמת התוצר לנפש, לפני ארה"ב ומדינות אירופה. כיום מדורגת קוריאה במקום ה- 40 עם תוצר של כ-32 אלפי דולר לנפש[28].
הנס הכלכלי על גדות נהר ההאן הוא שילוב של עם נחוש, גאה ועיקש, המשמר מסורת בת אלפי שנים שבה החינוך למשל נמצא (באמת) בעדיפות עליונה. סביבות הלימודים והעבודה בקוריאה תחרותיות ביותר- והן המולידות את ההישגיות הבלתי מתפשרת של הקוריאנים. לממשל הקוריאני בראשות הנשיא השפעה מכרעת על עיצוב דמותה של הכלכלה. הממשל משתמש בסכומי העתק שלרשותו וביכולת הביצוע המצוינת של תאגידי הענק כמו סמסונג ,LG יונדאי ואחרים השולטים למעשה בכלכלה.
כלכלת קוריאה נשענת על יצוא תעשייתי. הסקטורים שהובילו את הקטר הקוריאני עד היום היו מספנות, ייצור כלי רכב, מוליכים למחצה, מסכים שטוחים וטלפונים סלולריים. כיום, התמ"ג לנפש בקוריאה הדרומית שווה ערך לזה שבכלכלות הבינוניות של האיחוד האירופי, ופי 20 מזה שבקוריאה הצפונית. ב-2004 הצטרפה קוריאה הדרומית למדינות שבהן התמ"ג עובר את הטריליון דולרים[29]. הכלכלה הקוריאנית היא ה-13 בגודלה בעולם ונשענת על יצוא תעשייתי המייצר מאזן מסחרי חיובי (הפער בין היצוא ליבוא ) של כ-30 מיליארד דולר בשנה[30].
בפני קוריאה עומד אתגר כלכלי קיומי – שמירת הפער הטכנולוגי מול מדינות כמו סין, וצמצום הפער הטכנולוגי מול מדינות כמו יפן וגרמניה. הקוריאנים חדשניים לעילא ולעילא ביכולת שלהם לקחת טכנולוגיות ולהפוך אותן למוצרים ביצור המוני. אולם גם מהנדסים קוריאנים מודים מידי פעם שהיכולת האמתית שלהם היא "חדשנות בדרך של חקיינות". על-מנת לשמר את הפער הטכנולוגי נדרשות טכנולוגיות ליבה. טכנולוגיות פורצות דרך[31].
בפני מון ניצבים אתגרים משמעותיים בכלכלה, במדיניות פנים ובמדיניות החוץ. על פי הכרזותיו במערכת הבחירות, מון ירצה להתמקד בהפיכת החברה הקוריאנית לחברה שוויונית יותר דרך צמצום כוחם של הקונגלומרטים וטיפול בשיעורי האבטלה הגבוהים בקרב הצעירים. ביחס לצפון קוריאה מייצג מון גישה פייסנית למדי במטרה לשקם את היחסים עם השכנה מצפון. המפלגה הדמוקרטית, מפלגתו של מון, מחזיקה רק ב-119 מושבים מתוך 300 המושבים של האסיפה הלאומית, כך שלא הולך להיות לו קל להעביר את הרפורמות אותן הוא מבקש.
הערות
[1] . הנשיאה של דרום קוריאה: שמרנית ובת של דיקטטור, הארץ, 21-12-2012
[2] https://en.wikipedia.org/wiki/Sinking_of_MV_Sewol
[3] הסרטון קשה לצפייה https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4510377,00.html.
ראו גם: https://www.youtube.com/watch?v=MkyFbcnIQV4
[4] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4514891,00.html
[5] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4520019,00.html
[6] קוריאה הדרומית: כל אנשי צוות המעבורת שטבעה נעצרו, באתר גלי צה"ל, 26 באפריל 2014
[7] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4520019,00.html
[8] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4651317,00.html
[9] https://news.walla.co.il/item/2738830
[10] בהודעת הבית הכחול – מעונה של נשיאת המדינה, פאק גון-הייה – נמסר כי התפטרותו של ג'ונג התקבלה, אך כי פארק מבקשת מראש הממשלה להישאר בתפקיד "עד שהמצב יהיה בשליטה"
[11] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4516702,00.html
[12] "דרום קוריאה: בפעם השנייה בתוך שבועיים המשטרה פשטה על משרדי סמסונג". כלכליסט – www.calcalist.co.il. 23 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017.
[13] https://www.the-koreans.com/%D7%95%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2/
[14] "אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הזאת לגדוע את הקשרים בין פוליטיקאים לאנשי עסקים", אמר מון ג'אה־יין, לשעבר מנהיג האופוזיציה ואחר כך המועמד המוביל להיבחר לנשיא הבא של דרום קוריאה. "רק אחרי שסמסונג תביע חרטה על מעורבותה בפוליטיקה ועל הפעולות שלה שפגעו בשוק, כגון קבלת עזרה מפוליטיקאים, היא תוכל להתחזק". https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/1.3906455
[15] איציק יונה, והיא לפני סיום (סיכום המשבר הקוריאני בעיניים ישראליות), ״הקוריאנים״ – המדריך לאנשים ועסקים בקוריאה, 05 בדצמבר 2016
[16] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4943143,00.html
[17] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4933409,00.html
[18] https://www.israelhayom.co.il/article/434713
19] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4943735,00.html
[20] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5225007,00.html
[21] https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.4441311
- [22] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4943143,00.html דרום קוריאה: הנשיאה המודחת נעצרה בחשד לשחיתות
[23] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5243207,00.html
[24] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5284965,00.html
[25] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5291044,00.html
[26] קובי סגל, "כל כך דומים, כל כך שונים; ישראל ודרום קוריאה – שגשוג בצל אויב משותף". מערכות.
[27] סיטיבנק, או בנק סיטי, הוא תאגיד בנקאות פיננסים אמריקאי עצום, מדובר על אחד מתאגידי הבנקאות הגדולים ביותר בעולם מבחינת היקף נכסיו, כמובן שהבנק פעיל מגוון תחומים פיננסיים ובעשרות מדינות בכל רחבי העולם.
[28] . הגלובליזציה במדינות הפחות מפותחות, מתוך: הפיתוח והתכנון המרחבי ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח סביבה; יחידה 2: פערים ברמת הפיתוח של מדינות העולם ;פרק שלישי תהליכי הגלובליזציה מחוללים תהליכי פיתוח מרחביים; הגלובליזציה במדינות הפחות מפותחות, עמ' 134
[29] . https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA
[30] בשנת 2009 היה היצוא הישראלי לקוריאה דומה בהיקפו ליבוא מקוריאה ( כ-850 מיליון דולר). ארבע שנים מאוחר יותר – בשנת 2012, נרשם גרעון בן כמיליארד דולר במאזן המסחרי. הקוריאנים מכרו לישראל מכוניות, אניות ומוצרי אלקטרוניקה ב – 1.7 מיליארד דולר וקנו ממנה מכונות וציוד, מכשור רפואי וכימיקלים בכ-700 מיליון בלבד !
[31] האתר של איציק יונה: https://www.the-koreans.com/%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%97%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%9F/