תדריך לטיול לנורבגיה

כתב: גילי חסקין

 

ראו קודם, באתר זה: רקע לטיול בסקנדינביה

להרצאה על סקנדינביה

ראו גם באתר זה: טיול לשפיצברגן שבאיי סבלווארד, שנמצא כ-1000 ק"מ צפונית לכף הצפוני..

ראו :

אלבום תמונות מטיול מנורבגיה – יולי 2022   ;  מצגת נוספת  מ  2012 

משמעות השם "נורבגיה" היא "הנתיב הצפוני" (Nor= צפוני Veg= דרך) וזו אכן ארץ שנופיה מושפעים ממיקומה הצפוני, שבא לידי ביטוי בימים ארוכים בקיץ ובטמפרטורות נמוכות יחסית בחורף. נורבגיה ידועה גם בכינוי "ארץ שמש החצות", משום שחלקה הצפוני שוכן מצפון לחוג הקוטב הצפוני (קוו רוחב 66), היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות.

שטחה של נורבגיה 385 אלף קילומטר רבוע; כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר). פני השטח של נורבגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. לנורבגיה צורה מוארכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי הכולל את הפיורדים המפורסמים שלה. אורכו של קו החוף הנורבגי הוא למעלה מ-20,000 קילומטר

 

נורבגיה גובלת בשבדיה, רוסיה ופינלנד. זוהי מדינה מודרנית מתועשת ובדומה לשכנותיה מובילה מדיניות רווחה מפותחת ומשק סוציאליסטי עם מיסוי פרוגרסיבי, לצד מעורבות ביחסים בינלאומיים ובדגש על נושאי זכויות האדם והגנת הטבע והסביבה. יוקר המחיה בה הוא הגבוה בעולם, בנוסף, נורבגיה משמרת מורשת תרבותית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט הסאמי (לאפי) המתגורר בעיקר בצפון המדינה.

ראו באתר זה: מבוא לטיול בלפלנד.

נורבגיה היא היהלום שבכתר. היא לטעמי הארץ היפה ביותר באירופה, גם אם הדבר יהיה לצנינים בעיניהם של חסידיה של שוויץ. זוהי ארץ שכולה יפה. הרים, אגמים ופיורדים. שמה של נורבגיה מתקשר אל הפיורדים יותר מכול. מפרצים מזוגזגים באורך כולל של 20,000 ק"מ, אשר נוצרו מנסיגתם של הקרחונים אל הים. אלו לשונות ים ארוכות החודרות עמוק לתוך היבשה ומכניסות צבע כחול עמוק, כצבע עיניהם של הוויקינגים, "פיורד" היא מילה נורווגית שהוראתה מפרץ, אך עם הזמן, יוחד המושג למפרץ הנוצר על ידי גלישת קרחונים אל הים. אותם קרחונים שלא זכו להגיע אל הים, דחפו בגלישתם חומר בלית רב ומשגוועו, נמסו ויצרו אגם שהפך למצבתם.

ההרים והאגמים עטורים בשפע הירק של היערות, המהווים את התגשמות חלומה של הקרן הקיימת. צפיפות האוכלוסין בנורבגיה היא רק 10 אנשים לקמ"ר, מה שהופך אותה למקום אידיאלי לנופש ולטיולי טבע.

ראו באתר זה: הקרחונים.

מלבד פיורדים וקרחונים יש בנורבגיה גם צוקים עתיקים, יערות עבותים, קרחונים ומפלי מים. נורבגיה היא מדינה ריקה כמעט (19 נפשות לקמ"ר), אבל מעט האנשים החיים בה יצרו נוף אנושי מיוחד, הבא לידי ביטוי בנמלים ציוריים, או עיירות קסומות, שנבנו לאורך הפיורדים או בקצותיהם. טיול לנורבגיה הוא בעיקר טיול של טבע ונוף, אבל לא רק. יש בו ציורים פרהיסטוריים, שרידי ויקינגים ומונומנטים היסטוריים

טיול זה מתמקד בדרומה של נורבגיה. צפונה של המדינה מקבל התייחסות קצרה בשלב זה.

זהו טיול "קלאסי", עם המלצות למספר טיולים רגליים יומיים. מי שמעוניין מעבר לכך, ראו : https://www.fjordtours.com/inspiration/articles/hiking-norway-advanced/

מומלץ לטוס לאוסלו ולשוב מברגן. לחברות אירופאיות רבות יש טיסות לשני היעדים.

החודש המוצלח ביותר הוא יוני, עם להקות ענק של עופות מים. יולי ואוגוסט מוצלחים אף הם. ספטמבר גשום יותר. באופן כללי, טיול מרגש, מלהיב, מסעיר ומרגיע כאחד.

הטיול בנורבגיה מתחיל בדרך כלל באוסלו (Oslo) הבירה.

אוסלו

זוהי עיר מרתקת, שמומלץ להקדיש לה יומיים של טיול.

זוהי עיר יפה והדורה. המיקום אינו דרמטי. העיר שוכנת לחופו של פיארד [fjard] – מפרץ קרחוני שטוח ורחב ידיים. לבה של העיר הוא המדרחוב קארל יוהאן (Karl Johans ), שהוא ציר מרכזי וארוך, שמחבר את תחנת הרכבת של אוסלו דרך הקתדרלה, עם ארמון בית המלוכה. המקום הומה אדם, נעים ושופע בבתי קפה, מסעדות, שדרת גנים וחנויות יוקרתיות. למי שאוהב קיטש מבית מדרשה של אירופה הישנה והטובה, בשעה 13:30 מתחיל טקס החלפת המשמרות במתחם ארמון המלך. הטקס אורך כשעה ובמסגרתו ניתן לראות הופעה, מלווה בתזמורת כלי נשיפה והקשה, יחד עם כוריאוגרפיה מרשימה של עשרות השומרים. ביום יפה, תענוג לצאת לטיול בפארק המטופח והמוצל שמקיף את מתחם הארמון בין מדשאות הענק הירוקות והעצים הרבים. באזור התחנה המרכזית של אוסלו, פרושה רחבה גדולה ובה הופעות רחוב.

משם, כדאי להמשיך לכיוון הנמל. בצד הדרומי שלו נמצא אקר ברידג' (Aker Brygge), הנמצא סמוך לים. זהו למעשה בתים מודרניים המחוברים ביניהם במעברים, על מנת שבחורף ניתן יהיה לעבור ביניהם מבלי להירטב. אזור הנמל שוקק חיים. רצוי לעלות לתצפית אל Akershus Fortress אתר אשר הוקם בשנת 1299 ושימש כמעון מלכותי כ-300 שנה והוסב למבצר בשנת 1592. בתוך המבצר יש מוזיאון קטן על מלחמת העולם השנייה ופלישת הגרמנים לנורבגיה. המוזיאון מציג בהדרגה את השתלשלות האירועים מלפני המלחמה עד סיומה.

משם, דרך הטיילת ובתי הקפה שלה (עוגות נהדרות, עתירות כולסטרול), מגיעים לבניין העירייה (Radhuset) כאן מוענק מדי שנה פרס נובל לשלום. בבית העיריה ציורים יפהפיים. הכניסה חופשית (תור ארוך). במקום נערכים סיורים מודרכים. מומלץ. יש להזמין מקום מראש.

 

לא להחמיץ את בית האופרה (מבחוץ), בניין צחור ומרשים שבנייתו הושלמה רק בשנת 2008.

לידו נמצא מוזיאון מונק. אדוארד מונק (Edvard Munch), הוא אחד החשובים במבשרי הזרם האקספרסיוניסטי באומנות, בראשית המאה ה-20. זהו האמן הנורבגי החשוב ביותר. במוזיאון ארבע קומות, כשהקומות השניה והרביעית מעניינות במיוחד.

מרבית המטיילים מודעים לטבע הפראי של נורבגיה, אבל לא לסצנה האמנותית העשירה שלה. נמליץ בחום על המוזיאון הלאומי (Nasjonalmuseet) לאמנות, אדריכלות ועיצוב. זהו  מוזיאון חדשני, השוכן במבנה מרשים ובו תצוגה מרהיבה. זהו שילוב של שלושה מוזיאונים: הגלריה הלאומית (Nasjonalgalleriet‏), המוזיאון לאמנות מודרנית והמוזיאון הלאומי לאדריכלות.

התחנה הבאה היא פארק פרוגנר (Frogner), שמוכר יותר בכינויו 'פארק ויגלנד' (Vigelandsparken), על שם האמן גוסטב ויגלנד, שהציב כאן כמאתיים פסלים מאבן וברונזה המתארים את מעגל חייו של האדם.. כמה מבקרים נוהגים להתפייט כאילו "הפסלים עוד מעט יקרמו עור וגידים". אחרים מצפים שאולי, עוד רגע, יתהלכו בפארק, חופשיים ממשקל גופם. לדעתי, התיאורים מוגזמים. קסמו העיקרי של המקום נובע מהכמות הגדולה כל כך של פסלים, שיחד יוצרים רושם מרהיב.

 

את אחר הצהרים יש להקדיש למוזיאונים שבחצי האי ביגדוי (Bygdøy):

מוזיאון הספינה הוויקינגית (Vikingskipshuset), המרשים ובו תצוגה מרשימה של האנשים ששינו את ההיסטוריה של אירופה בימי הבינים.

ראו באתר זה: הוויקינגים.

מוזיאון אחר הוא מוזיאון קונטיקי (Kontiki), המוקדש למפעל החיים של תור היירדל. מוזיאון מרשים נוסף הוא "פראם" (Fram) המוקדש לספינה שבנה נאנסן (Fridtjof Nansen) , עמה כמעט והגיע לקוטב הצפוני. לימים, השתמש בה אדמונסן, כדי להגיע לקוטב הדרומי.

ראו באתר זה: תור היירדאל  ;   אמונדסן  

מוזיאון מעניין נוסף, באותה סביבה, הוא מוזיאון התרבות העממית (Norsk Folkemuseum). במקום שני מבנים ובהם תצוגה מרשימה של כלי בית, רהיטים, בגדים ועוד. בחצר, בתים שהובאו מרחבי נורבגיה. כולל כנסיית עץ.

במרחק של כשעה נסיעה צפונה-מערבה לאוסלו, נמצא המוזיאון לאמנות עכשווית  קיסטפוס (Kistefoss).  נבנה על ידי היזם והאספן כריסטיאן סוואס (Christen Sveaas). זהו מוזיאון קטור המזכיר את זה של האקונה  (Hakone) ביפן, אבל חדשני הרבה יותר ומשתלב טוב יותר בטבע. המתכננים הצהירו: "המוזיאון משקף את העצים, הגבעות והמים שמסביב ומשנה את מראהו בדיאלוג עם הטבע", המקום היה מפעל לייצור עיסת נייר מעץ, כשהמפל והנהר הקרובים שימשו להובלת בולי העץ והפקת חשמל לצורכי המפעל. המפעל עבד מעל מאה שנה עד שנות החמישים של המאה הקודמת. עדיין אפשר לראות את טורבינות העץ הגדולים וחלק ממכונות העבודה, אך בעיקר זהו טיול נעים ביער, העובר דרך יצירות אמנות ענקיות שהבעלים תרם למקום

בשטח פזורים פסלים עכשוויים. כך למשל פסל אשה שמנה של פרננדו בוטרו, או פסל "תמנון" של יאיו קוסאמה, עם הנקודות המאפיינות אותה. בפארק מבנה ובו יצירה של האמן הקוריאני Do Ho Suh[1]. אחד הדברים החדשניים במקום, הוא מיצג של בינה מלאכותית. לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגים. מסך בלב היער, מקרין חזיון מרהיב של העצים, עם קולות מתחנת הרכבת הסמוכה. לא דומה לכלום.

גולת הכותרת הוא מבנה ה"בורג" (טוויסט), מאת האדריכל הדני (Bjarke Ingels Group) BIG, שנפתח בספטמבר 2020 . המבנה הוגדר על ידי ה'ניו יורק טיימס', כ"חובה לראות". פיתול פשוט בנפח הבניין, מאפשר לגשר להתרומם מגדת הנהר התחתונה והמיוערת בדרום עד לאזור ההר בצפון. מהכניסה הדרומית חוצים המבקרים גשר פלדה מחופה אלומיניום בגובה 16 מ', כדי להגיע לחלל בגובה כפול הצופה לנוף.

הגיאומטריה העקומה מורכבת מלוחות אלומיניום ישרים ברוחב של 40 ס"מ המסודרים כמו ערימת ספרים, בתנועה מסתעפת. הטוויסט הוא הפרויקט הראשון של BIG בנורבגיה, והמוזיאון השני שהם תכננו השנה, לצד MÉCA בבורדו, צרפת. במבנה פנימה מוצגות יצירות של האמנית הפולניה Paulina Olowska, שהייתי מגדיר את ציוריה כ"שומטי לסת".

מאוסלו, אפשר "לקצר טווחים" ולטוס לאולסונד (Alesund), או לנסוע  צפונה מערבה, לעבר הרי יוטנהיימן (Jotunheimen) והפיורדים שנמצאים מערבית להם שזו מטרת טיולנו לנורבגיה.

ראשיתו של היום במישורים חקלאיים בהם מגדלים תבואה וסופן בנוף דרמטי. מרבית המטיילים נוסעים בכביש מס' E 6 דרך העיירה הציורית לילהאמר (Lilhamer), שבתי העץ שלה מקבלים משנה יופי מן הרקע ההררי. לילהאמר, ידועה באולימפיאדת החורף ה-17, שנערכה העיר מ-12 בפברואר עד 27 בפברואר 1994. העיר הנמצאת במרחק של כ-160 ק"מ מאוסלו, שוכנת בעמק גודברנסדאלן (Gudbrandsdalen) השייך למחוז אופלאנד (Oppland). בין רכסי ההרים שבעמק, זורם נהר מיוסה (Mjosa), הנהר הארוך ביותר בנורבגיה ומתנקז לאגם בשם זה, הגדול בנורבגיה. על האזור הזה נכתבו רבים מסיפורי העמים והאגדות הקשורים לתרבות המקומית ולעולמם האלטרנטיבי של הטרולים.

לעיר משמעות מיוחדת עבור ישראלים, בשל פרשת לילהאמר, שאירעה ב-21 ביולי 1973, במסגרת מבצע "זעם האל", כאשר סוכנים של "המוסד" הרגו צעיר מרוקאי בשם אחמד בושיקי, לאחר שסברו בטעות כי הוא עלי חסן סלאמה, מראשי ארגון הטרור "ספטמבר השחור". מספר אנשים מן הצוות שביצע את ההריגה נלכדו בידי הנורווגים, וחלקם נדונו למאסר. הפרשה פורסמה בהרחבה בתקשורת הבינלאומית וגרמה למבוכה רבה בישראל.

כדאי לראות את מקפצת הסקי המפורסמת. במקום נערכים אימונים בתקופת הקיץ. הגולשים מפגינים יכולת פנטסטית.

במרחק של 15 ק"מ ממרכז העיר נמצא פארק ההרפתקאות הונדרפוסן (Hunderfossen), הנמצא במרחק 15 ק"מ ממרכז העיר. פארק שעשועים לכל המשפחה עם למעלה מ-50 אטרקציות ומתקנים, טירה קסומה ועיצוב בסגנון סיפורים נורווגיים עממיים.  זהו סוג של לונה פארק, המושתת על תרבות האגדות הנורבגיות. בכניסה מקבלים את פני הבאים פסלים של טרולים – ובהמשך אפשר ליהנות מהצגות, רכבות, סרטים, מתקני מים וספינת פיראטים,

הסקנדינבים היו חלוצים בנושא מוזיאונים קטורים ובהם תצוגה של בתים מקוריים, מלפני 150-200 שנה. מוזיאון מאיהאוגן (Maihaugen) שבלילהאמר. הוקם על ידי רופא השיניים הנורבגי ד"ר אנדרס סנדיג, אשר נהג לנדוד בין מטופליו בעמק גודברנסדאלן בשלהי המאה ה- 19. במסעותיו הוא אסף ורכש בתי עץ עתיקים שהעביר לחצר ביתו שבלילהאמר , שם הקים אותם מחדש. בשנת 1904 הועבר כל האוסף, שכולל כיום קרוב ל-200 בתים, למקומו הנוכחי.

למי שיצא מאוסלו בצהרים, מומלץ לסיים את הביקור בלילהאמר ביום זה, וללון בה.

מעט צפונה ללילהאמר, אפשר וכדאי לנסוע צפונה, ב"דרך פר גינט"  (Peer Gynt Vegen). זוהי דרך  מקבילה, שהיא בחלקה דרך כורכר, אך מתאימה לכול סוגי הרכב (פתוחה לתנועה בקיץ בלבד). הדרך עוברת ברכס יוטנהיימן, על פני הכפרים Skeikampen, Fagerhøy, Gålå, Fefor and Dalseter. הדרך מכונה על שם גיבור המחזה של הנריק איבסן. (הנסיעה בתשלום).

נוסעים  דרך העמק החקלאי הפורה Gudbrandsdale, המפורסם בגבינה החומה המיוצרת בו, עד לעיירה אוטה (Otta), שם צופים במפגש של שני נחלים: אחד, הזורם מכיוון העמק וצבעיו כהים, כשל מי נהר רגילים, בעוד שהשני זורם מההרים ונושא עמו סחופת של קרחונים (מינרלים של הגרניט) ומשום כך צבעו "חלבי".

לחובבי הליכה: ניתן לעזוב את הציר ולנסוע כתשעים ק"מ מערבה, אל שמורת יוטנהיימן (Jotunheimen national park). בשמורה למעלה מ-250 פסגות בגובה של כ-2000 מ' (בקו רוחב כזה, זה משמעותי), שהגבוה שבהן היא של הר Galdhøpiggen, – 2469 מ'. באזור אין ספור אפשרויות לטיולים ברגל, באופניים, טיפוס ועוד. אפשר לישון בקמפינג (חינם), בבקתות עץ או במלון בוטיק שנקרא Herangtunet. פתרון פחות טוב, הוא ללון ב- Gjendesheim, הנמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה מן הפארק (מקום יפה). מי שיצא בבקר מאוסלו, יסיים  את היום ב-Dombas, או בשמורה. (מי שלן בלילהאמר, יוכל להמשיך הלאה).

צפונה מזרחה משם, מומלץ קטע לא ארוך של הליכה, כ-2 ק"מ לכול כיוון, אל נקודת התצפית Snøhetta, כדי לראות נוף הרי גבוה, כמעט צחיח, בשל הקור, עמק קרחוני ולבני מזל, גם מושקים (Musk Deer).

הכיוון הכללי של הנסיעה הוא אל אופדאל (Oppdal). מכאן, אפשר לנסוע, כשעה וחצי עד לטרונדהיים (ראה להלן, – סיור לצפון) וממנה להמשיך מערבה, בדרך E39 אל כריסטאנסונד ( Kristiasund) .

לטעמי, עדיף לפנות כאן מזרחה, בכביש מס' 70, אל שמורת Gjørahaugen (מסלול הליכה מסומן, של שעתיים לערך). משם ממשיכים מערבה, לכיוון כריסטיאנסונד. נוסעים בנופים שהולכים ונהיים פראיים יותר. משני צדי הדרך מזדקרות חומות בצורות של סלעים. שמתנשאות לגובה של מאות מ' מעל לראש.

ב- Gjøra פונים 5 ק"מ דרומה אל Svisdalen, לביקור במפלי Åmotan, המכונים "הניאגרה של הצפון" במקום שבילים מסומנים, המובילים לשלושה מפלים מרהיבים: Svøufallet, Lindalsfallet ,Reppfallet.

חזרה לכביש, נסיעה מערבה דרך קניון אמוטן. כדאי לעצור לצילום מול  מפל Vinnufossen, שגובהו 860 מ' ונחשב לשישי בגובהו בעולם. למרות גובהו, הוא אינו אחד המפלים היפים שראיתי, אבל המצוק הוא רב רושם הסביבה כולה עוצמתית ומשרה הוד.

אם יש זמן, ליד, פונים שמאלה (דרומה), אל Eikesdalsvatne, כדי ללכת (2 ק"מ לכול כיון), למפל Mardalsfossen, שנופל מגובה של 297 מ', חלק מסדרה של מפלים, שנופלים דרך מדרגות סלע, בגובה כולל של 655 מ'. נחשב למפל הגבוה בצפון אירופה.

את היום מסיימים בעיירה כריסטיאנסונד (Kristiansund). אין בעיר הרבה אטרקציות . למעט האנדרטה הצנועה שהקים הפסל האנגלי אנטוני גורמלי (Antony Gormley), לזכר 18 יהודי העיר שנספו בשואה ובעצם ל-773 יהודי נורבגיה ששונעו מכאן לאושוויץ.

הסיבה העיקרית להגיע לכריסטיאנסונד היא הדרך האטלנטית (Atlanterhavsveien). ייחודו של הכביש הוא נוף פראי של האוקיאנוס הפתוח. זהו כביש אגרה, שהוא לא רק דרך נופית, אלא גם פלא הנדסי. הכביש מחבר את העיר קריסטיאנסנד (Kristiansund), דרך חצי האי Romsdal,  אל האי Averøya על כביש 64, לכיוון מולדה (Molde). תחילתו במנהרה תת ימית בתוך האוקיינוס האטלנטי שאורכה 5.7 ק"מ. המנהרה מוארת ובחלק מסוים שלה, אפילו באור צבעוני. אורכה כ-5.7 ק"מ. אורכה של הדרך האטלנטית הוא כשמונה ק"מ בסך הכול, אבל כל קילומטר מרהיב משכנו. היא מחברת את האיים בעזרת שמונה גשרים כשהמרשים ביותר הוא גשר ; Storseisundet Bridge שלו  פיתול שמזווית מסוימת נראה כמו גל. אפשר לצפות על הגשר ועל האיים שסביבו מראש גבעה סמוכה.

 

נוסעים דרך העיר Molde, אל Sølsnes, משם חוצים במעבורת אל  Åfarnes-, משם  לאנדלסנס ((Åndalsnes – עיירה ציורית לשפת פיורד, שם מציעים לא מעט פעילויות "אקסטרים". מאנדלסנס, נוסעים ב"דרך הטרולים" (Trollstigen). הכביש (מס' 63), מחבר בין אנדלסנס לוולדאל (Valdal), אך הוא נודע בעיקר בתור אטרקציה תיירותית, בגלל השיפועים החדים שבו. עבודות סלילת הכביש ארכו שמונה שנים והושלמו בשנת 1936. הפתיחה הרשמית של הכביש הייתה ב-31 ביולי 1936, על ידי הוקון השביעי, מלך נורבגיה.

 

בכביש 11 פיתולים חדים הבנויים בשיפוע בשיעור של 9%. הכביש חד-מסלולי ברובו, ורק במקומות מסוימים יכולות שתי מכוניות לעבור בו-זמנית. בשנת 2005 עבר הכביש תיקונים בעלות של כ-16 מיליון כתר נורווגים, ואלו שיפרו את בטיחות הנסיעה בו במידה משמעותית. זהו כביש בעל פיתולים דרמטיים וממנו נשקפים נופים עוצרי נשימה, תרתי משמע.

ב-Gudbrandsjuet, קניון עמוק ובו מפלים תלויים, עוצמתיים להפליא. שפע המים זורם מכל עבר, מכול עבר נראים רכסי הרים מושלגים עם כבשים למרגלותיהם הירוקות.

לצד הכביש ישנו מפל מים בגובה של 320 מטרים הנקרא סטיגפוסן (Stigfossen). הכביש מוקף בפסגות קאריטינד (Kritind), דרוניניין (Dronningen) וביספן (Bispen).

הכביש נסגר בחודשי הסתיו והחורף, ועונת הפתיחה הרגילה שלו היא מחודש מאי עד חודש אוקטובר.

על פי סיפור עם נורווגי, ביערות שליד הכביש מתרוצצים טרולים, ולכן בחלקו התחתון של הכביש ישנו התמרור היחידי בעולם שמזהיר "זהירות, טרולים בדרך".

הטרולים הם יצורים מכוערים המוזכרים רבות בספריהם של ביורנסון (Bjørnstjerne Bjørnson) והנריק איבסן. הם במאה ה-19 היו מושא פחד קולקטיבי ואמצעי בידי איבסן כדי להגדיר בו עולם אלטרנטיבי, מנוגד למוסר האנושי וכיום הפכו למושא חיבה של ילדים.

ראו באתר זה: עולמם הרוחני של אנשי איסלנד. (ניכרות בו השפעות נורבגיות רבות).

 

ולדל (Valldal), היא מרכז ידוע לגידולי תותי שדה. צעירים מכולה עולם מגיעים לעבוד כאן בקטיף בחודשים יוני-אוגוסט. מוולדל – נסיעה של שעה וחצי לאורך Storfjorden, עד אולסונד (Ålesund).

העיירה המיוחדת אולסונד, נבנתה בשנת 1905 בסגנון ארט נובו (Art Nouveau), על קבוצת איים בקצהו של פיורד, למרגלות הרים המכונים "האלפים של סומורה" (Sunnmøre). כדאי מאד לעלות לתצפית על העיר מגבעת Aksla ולרדת רגלית אל העיר. יפה מאד לשוטט בסמטאות לאורך התעלות. למי שזמנו בידו, אפשר לבקר במוזיאון Jugendstilsenteret og KUBE, שמכונה גם "מוזיאון האר –נובו". כדאי מאד לצאת לטיול ושיט אל אי הציפורים רונדה (Runde), בסיור המאורגן על ידי סוכנויות נסיעות. השייט למרגלות הצוקים הינה חוויה "היצ'קוקית" ממש, במיוחד בחודשים יוני-יולי. במקום חצי מיליון עופות, מ-80 מינים שונים. באוגוסט, מספר העופות יורד בצורה משמעותית, אך עדיין יפה. בקיץ מתרחשים בעיר כמה פסטיבלים. שווה לברר.

 

 

מאולסונד – נסיעה של שעות אל הלסיט (Hellesyit). הנסיעה אורכת כשעתיים וחצי. לאורך הדרך, כמה נקודות תצפית יפהפיות. בלהסיט – מפל נהדר ולידם תחנת קמח שהופעלה בעבר בכוח המים.

 

מכאן יוצאים לשיט בפיורד המפורסם בעולם (Geirangerfjord), עד לעיירה גיירנגר  (Geiranger), הקרויה על שמו. אורכו של הפיורד 15 ק"מ והוא שלוחה של סטורפיורד (Storfjord – "הפיורד הגדול").  הפיורד "כלוא" בין מצוקים תלולים של סלעי שחם. ידוע במיוחד סלע פלידאלשובט (Flydalsjuvet), בו צולמה התמונה הקלאסית המופיעה בעלוני פרסומות רבים ובגלויות. ליד חווה בשם Knivsflå נופלים מפלי "דה סיב ססטרנה" (De syv søstrene ), שהוראת שמם, "שבע האחיות" וגובהם 250 מ'. מולם נשפך מפל "סואיטור" (Suitor – "המחזר"). באופן בלתי נמנע, מסופר סיפור על המחזר האומלל, שהיה מאוהב בכול שבע האחריות ואילו, למרבה הצער, נותרו בבתוליהן. למרות זאת, מפל אחר נקרא דווקא בשם "ברודסלרט" (Brudesløret – "הינומה"). יתכן שבכול זאת אחת מהן נישאה. לאורך הפיורד, בעיקר בגובהו של שליש מהמצוק, נראות מספר חוות ישנות, רובן נטושות. בכפר גיירנגר, חיים כ-200 תושבים, אך מבקרים בו  כ-600,000 תיירים בשנה.

 

 

גיירנגר היא בסיס אידיאלי לטיולים בסביבה ומומלץ להישאר שם לפחות שני לילות. מהעיירה יוצאים מספר מסלולי הליכה. המפורסם שבהם הולך אל מפל Storseterfossen. זהו מפל בגובה של 330 מ', שלא ניתן לראותו מהשיט בפיורד ולא מנקודות התצפית שמעליו. אטרקציה מיוחדת ניתן ללכת אל מאחורי המפל. אחד הטיולים היפים הם שיט בקייקים בפיורד.

 

מגיירנגר יש להמשיך דרומה, בכביש מס' 63, תוך עצירה לתצפיות, לאגם קפוא בחלקו, אל נקודת התצפית דלסניבה (Dalsnibba), המשקיפה ממעוף הציפור, על פיורד גיירנגר,r מגובה של 1,500 מ'.

 

משם, נסיעה בכביש מס' 15, אל Stryn, ממנו אל לואן (Loen). שם מופעלים סיורים שונים. במקום מלון יוקרתי, אלכסנדרה (Alexandra). ליד המלון מופעלות טיסות הליקופטר מעל קרחון יוסטדלסברין (Jostedalsbreen). זהו פארק לאומי גדול (nasjonalpark) ובו אפשרויות רבות לטיול: קייקים, הליכה על הקרחון, טיפוס ועוד.

מלואן נסיעה דרומה-מזרחה אל אגם Lovatnet. זהו אגם שאורכו 2 ק"מ, למרגלות הר Skåla. לאגם נשפך מפל Ramnefjellsfossen , שגובהו 818 מ' ונחשב לשלישי בגובהו בעולם. המקום חווה שתי גלישות קרקע במהלך ההיסטוריה, ב-1905 וב-1936, שגרמו לנזקים רבים.

המשך אל אולדן (Olden). במקום, מופעל Loen Skylift, שהוא הרכבל הגבוה בעולם. מתרומם משפת הפיורד לגובה של 1,100 מ'. במקום שבילי הליכה קצרים, המספקים תצפיות מרהיבות.  המחיר יקר מאד, אבל שווה כל קרונה.

אולדן (Olden). היא נקודת מוצא טובה לטיול של יום אל בריקסדאלסבריין (Briksdalsbreen) , שהיא לשון הקרח המתויירת ביותר ביוסטדאלסבריין. החל משנות האלפיים חלה נסיגה קיצונית. לא נותר הרבה מהקרחון ועדיין, ההליכה בעמק, יפה מאד. ההליכה הרגלית לקרחון אורכת כשעה וחצי בעלייה קשה. למי שהטיפוס על המורנה, בדרך אל הקרחון מעייפת אותו, יכול לנסוע בכלי רכב חשמליים. אפשר לשוב ללינה באולדן או בלואן.

 

מאולדן (Olden), הסמוכה נוסעים כשעה וחצי דרומה, בכביש מס' E39 דרך סקיי Skei) ). ממנו ממשיכים דרומה בכביש מס' 5, שהוא כביש אגרה, אל פיירלנד ((Fjærland בעיירה נמצא מוזיאון הקרחונים הנורבגי ((The Norwegian Glacier Museum). זהו מוזיאון קטן, דידקטי ומושקע, העוסק בהרחבה בהתחממות כדור הארץ.

מהמוזיאון ממשיכים בכביש 5 כמה קילומטרים עד קרחון בוייברין (Boyabreen) המזדקר מעל אגם קטן, בעמק קרחוני נהדר. ההגעה פשוטה בהרבה מזו של בריקסדל והנוף אינו נופל ממנו.

ומשם שעתים נסיעה דרומה-מערבה אל סוגנדל (Sogndal) .המהווה מרכז למטיילים ובסיס לטיולי "כוכב". במרכז המידע למטיילים ניתן לקבל מפה של האזור ולקבל רעיונות לטיול ומידע על פעילות "אקסטרים", ברמות שונות.

ניתן ללון לילה אחד, או שנים, אם יוצאים ליום טיול באזור:

צפונה מזרחה מסוגנדל, לאורך כביש מס' 55 ישנם כמה מוקדי עניין. כביש מס' 55 עולה מגובה פני הים עד לגובה של כ-1400 מ' (בקוו רוחב צפוני כזה, זהו גובה משמעותי), תוך שינויי נוף וצמחיה דרמטיים. זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר בנורבגיה וכדי להקדיש לו יום או יומיים.

לאחר כחצי שעה של נסיעה צפונה מזרחה, ניתן לעצור בעיירה גאופנה ((Gaupne ממנה פונים צפונה ונוסעים 30 ק"מ (40 דקות) אל הקרחון Nigardsbreen, שהוא שלוחה של קרחון יוסטדלסברין (שלוחה אחרת שלו היא קרחון בריקסדל). במקום מרכז מידע. ניתן לשוט בסירה אל הקרחון ולטפס עליו, בסיור מאורגן ומודרך. ניתן לנסוע מגאופנה צפונה לעיירה Luster, הנמצאת כבר בתא שטח אחר, הרי יוטנהיימן, המכוסים קרחונים.

מגאופנה ממשיכים חצי שעה נוספת של נסיעה בכביש מס' 55, ממש בקצהו של הפיורד נמצאת העיירה סקז'ולדן Skjolden)), וסמוך לה אגם קרחוני. אפשר להמשיך משם, להקיף את הפיורד בכיוון דרום-מערב, אל מפל Feigumfossen. דרומה מערבה משם, בעיירה אורנס (Urnes) נמצאת יש כנסיית לווחים מרשימה (Stave church), שהיא אתר שמור על ידי אונסק"ו. כנסיות הלווחים היא תופעה ייחודית לנורווגיה. מדובר בכנסיות עץ, מן המאה ה-11, שלוחותיהן ניצבים לקרקע ולא מקבילים לה ובראשיהן ראשי דרקונים. משם חוצים את הפיורד מערבה, חזרה לסוגנדאל.

 

חציית הפיורד אל פונדיס (Fondes), חוזרים לכביש E16 וממשיכים את הנסיעה במנהרה שאורכה 24.5 קילומטר. עד לעיירה Laerdalsoyri המשמשת כמרכז דגי הסלמון הנורבגים – Norwegian Wild Salmon Centre.

ראו באתר זה: הסלמונים ודרכם המופלאה.

משם ממשיכים אל מצפה Stegastein הצופה מגובה של 650 מ' מעל  Aurlandsfjord, שהוא בעצם סעיף של Sognefjord. שהוא הפיורד הארוך בעולם (183 ק"מ). במרחק 2 ק"מ מעל סטגסטיין, נקודת תצפית מרשימה יותר – Prest, מחייבת הליכה של 10 דקות ברגל.

 

ממנה ממשיכים אל פלאם (Flåm). האטרקציה העיקרית שמציעה פלאם היא נסיעה ברכבת דרך המפלים ל-Myrdal וחזרה. זו נחשבת לאחת מנסיעות הרכבת היפות בעולם. הנוף מרהיב, מלווה בנהרות, מפלים ובתים כפריים. הרכבת עוצרת לחמש דקות במפל Kjosfossen, (בגובה של 93 מטר), מגיעים למעלה, נחים כמה דקות וחוזרים חזרה לאותה רכבת. הספורטיביים יכולים לעלות ברכבת ולרדת באופניים, אשר שוכרים למעלה ומוסרים למטה בפלאם. אפשר גם ללכת רגלי. בפלאם יש מגוון אטרקציות טיול: החל משייט במעבורת, סירה, נסיעה למפלים, טיולי אופניים ועוד.

משם ממשיכים לכיוון Voss. בדרך אפשר לקפוץ לעיירה אונדרדאל (Undredal), אליה מגיעים בכביש חד נתיבי ולו מספר מפרצי עקיפה. הכביש נוסע במקביל לנחל ולצדו משוטטות עזים לרוב. בעיירה יש מרכז גבינות מקומי, קטן, ניתן לקנות גבינות במחירים, סבירים בסטנדרטים נורבגיים. כדאי מאד לצאת להליכה בשביל ברור מעל הפיורד. זה מקום רגוע, להיות ולתפוש שלווה.

ניתן לצאת לשיט מפלאם, בפיורד נראפיורד (Nærøyfjord), שני ביופיו רק לגיירנגר.

כדאי ללון לילה בלאם, או באונדרדל.

גונדואדן (Gudvangen) היא עיירה קסומה ובקצהה מסעדה, ממנה ניתן לצפות בפיורד, במעבורות המשייטות לאורכו ובמפלים התלויים סביב סביב. אורכו של הגבוה שביניהם 755 מטר.

במקום מוזיאון קטור (תחת כיפת השמים), שנקרא Viking Village, ובו מערכים סיורים, על ידי מדריכים הלבושים כוויקינגים. כמו כן, ניתן לצאת בסיור מאורגן, למערות הלבנות הקסומות, שהם מכרות ישנים, מוארים בצבעים. במקום סיור מודרך ב"לבירינט", שאורך 45 דקות.

לא הרחק מגונדוואגן, נמצא מפל Kjelfossen, שגובהו בין 700 ל-810 מ', תלוי מאין מודדים. מגונדווגן נסיעה של 14 ק"מ מזרחה, אל מלון סטלהיים (Stalheim), הנמצא בראש ההר, אליו מגיעים בדרך מתפתלת. ממרפסת המלון נשקפת תצפית כלילת יופי ורבת הוד, על עמק קרחוני צבוע בחמישים גוונים של ירוק. (ניתן בהזמנה מראש, לקנות עוגות קרם משובחות).

התחנה הבאה בדרך מערבה היא מפל Tvindefossen, שיורד במדרגות מגובה של 152 מ' והוראת שמו "המפל הכפול". בשנת 1830 המפל התפרסם ברחבי אירופה, לאחר שצויר בידי הצייר הדני  Johan Christian Dahl. המפל הזה ניצב סמוך מאד לדרך הראשית ומהווה כמעט עצירת "חובה" עבור האוטובוסים של התיירים. אולם הדבר אינו פוגע בתחושת היופי. בראשית שנות ה-90 התפרסם המפל לאחר שיוחסו לו סגולות מיניות. 200,000 איש בשנה מגיעים לכאן כדי למלא מים בבקבוקים, כדי להרוות את הצימאון וכדי להגביר את הלהט.

אל המפל הבא , Skorvofossen, יורדים מעט  מהציר, דבר שמבטיח סביבה יותר שקטה אבל הרושם לא פחות. זהו נד של מים שנופל מגובה של 246 מ', ותוך בריכה, ומתיז רסיסים לכול עבר. ניתן לטפס בשביל אל ראש המפל.

משם לעיירה ווס ( (Voss, שהיא מרכז תיירותי ובלבה אגם יפה. במקום מציעים פעילויות רבות, החל מרפטינג, דרך טרקטוקונים ועד גלישה בחבלים בתוך מפלים. משום כך היא מכונה "בירת האדרנלין של נורבגיה". ניתן לעלות ברכבל, לתצפית מרהיבה על העיר, האגם וההרים שמסביב.

המדרחוב של וו כוסלל בעיקר מזללות לתיירים, שאף אחת מהן לא תקבל כוכב ממדריך 'מישליין'….

מומלץ מאד לצאת לסיור בקניון Bordalsgjelet, הנמצא במרחק של 5 ק"מ מהעיר. זהו  קניון נהדר, שהתחתר בסלע מטמורפי רך יחסית, בעמק שעוצב על ידי קרחון. הולכים בשביל צר, עטור צמחיה צפופה. ממעל מעיקים מצוקים ולמטה שוצפים המים במכתשות גדולות ועמוקות

משם, נסיעה של שעתיים אל ברגן (Bergen).

 

מי שמסיים את טיולו בברגן, או ממשיך ממנה לדרום, לאזור סטוונגר (stavanger), טוב יעשה אם במקום לנסוע ישירות לברגן, ייסע דרך פיורד הרדנגר (Hardangerfjord). זהו אזור מרהיב, מלא באטרקציות ויש להקדיש לו יום שלם. לכן, מומלץ ללון מאיידפיורד (Eidfjord).

למי שמתכוון לשוב לאוסלו, מומלץ להשאיר את הקטע הזה לדרך חזרה). איידפיורד היא עיירה תיירותית ובה מלון יפה, חנויות ומזללות. כמו כן, היא נקודת יציאה לטיולים רגליים, רפטינג וטיולי אופניים.

חצי שעה מזרחה, נמצא מפל Vøringfossen. שגובהו 182 מ', מתוכם 145 מ' בנפילה ישירה. הוראת שמו היא "המפל הנערץ". הוא לא נמצא על הציר (יהיה על הציר עבור מי שיחזור לאוסלו), אבל שווה את הנסיעה. זהו מפל רב עוצמה, שקסמו העיקרי, אינו בהכרח נד המים, אלא המצוקים המשוסעים והמחורצים והמים היורדים אליהם מכול עבר. במסלול שביל מסודר, רובו ממתכת, המוביל לתצפיות מרהיבות. למיטיבי לכת, שזמנם בידם, ניתן לרדת למטה, אל הערוץ וללכת עד מול המפל.

צילם מרחפן : דוד פרנקו

 

 

שבים לאיידפיורד וממנה ממשיכים מזרחה, בנסיעה יפה לאורך הפיורד, עד לתצפית נהדרת (מקום חניה מוסדר)  על גשר פיקסונד (Fyksesundbrua), שנמתח על האיידפיורד, שהוא זרוע של הרדנגר פיורד.

הגשר מחבר בין הכפרים Øystese ו- Ålvik. אורכו 344 מ' ואורך המפתח שלו 230 מ'.

משם ממשיכים לכפר גרנוין (Granvin). ממנו כדאי לסטות מהציר מזרחה אל הכפר היפהפה אולאביק (Ulavik). הדרך אינה עבירה לאוטובוס. הנורבגים אוהבים להשתזף בחופים המקומיים, בימי השמש. במקום מארגנים סיורים מודרכים לחוות, בהן מייצרים סיידר מקומי (למשל: (ULVIK FRUKT & CIDERI. במרחק של 12 ק"מ צפונית לו, נמצא אגם סולסה ( (Solsævatnet, הנמצא בקצהו של עמק קרחוני. יפה מאד ללכת לאורכו.

[אפשר לנסוע מכאן  כשעה וחצי דרומה, בכביש מס' 13 הנופי, השופע באגמים, נחלים, רכסי הרים מושלגים ומפלים רבים לאודה (Odda) ואל מפלי מפלי לאטפוסן (Låtefossbrua). משם לסיור בפארק הלאומי Folgefonna , בעיקר לקרחון הגדול (כולל סיורים המטפסים עליו ). מיטיבי לכת יכולים וממנו להמשיך  לסיור רגלי קשה אל טרולטונגה (Trolltunga). זהו מדף הסלע המתנשא לגובה של  700 מטר מעל אגם Ringedalsvatnet והוא נחשב לאחד היפים מסוגו בעולם. הוראת שמו  של הצוק היא – "לשון הטרול", משום שהוא מזכיר בצורתו לשון ענקית שמתנשאת מעל הפיורד. במקרה זה, ממשיכים לברגן, דרך רוזנדאל (Rosendal), כולל ביקור בארמון הקטן, שהוקם ב-1655 וממוקם בסביבה יפהפייה].

מאולאויק שבים לגרנוין וממנו ניסע כשעה מזרחה, בדרך מרהיבה ביופייה אל העיירה הקסומה Norheimsund. כדאי לשוטט בעיירה הנמצאת לאורך קצהו של הפיורד. ניתן לצאת משם לשיט בסירת מנוע, המוביל למפלים נסתרים. במרחק של כמה דקות נסיעה מזרחה משם, נמצא מפל Steinsdalsfossen. זהו מפל יפהפה, המשקיף על אזור נהדר. גולת הכותרת של הטיול היא ההליכה אל מאחורי המפל. מערבה משם נמצא מפל Fossen bratte. פחות מרשים מהמפלים האחרים, אבל עדיין שווה עצירה. ניתן לצפות עליו מלמעלה, בדרך סלולה שהיתה פעם כביש, או לרדת בשביל למרגלותיו. במרחק של שעה נסיעה מערבה משם, נמצא גשר Osterøy . מומלץ לרדת מהציר ולחצות אותו. לאורכו שביל אופניים, שמומלץ ללכת עליו. בצדו השני של הגשר, יש שירותים מפה והמלצות לטיולים רגליים. מכאן, עוד חצי שעה נסיעה, עד ברגן (Bergen).

זוהי עיר יפהפייה השוכנת לצדו של פיורד. כדאי ללכת לאורך המדרחוב אל הנמל. ברגן נודעה בשוק הדגים שלה הנקי כבית מרקחת. עם הזמם, דוכני המוכרים, פינו את מקומם למסעדות מעולות. מקום אידיאלי לטעום ממאכלי הים. מהשוק, הולכים בכיוון תחנת הפוניקולור פלויבנן (Fløibanen), שם, עולים ברכבת עד לגובה של 320 מטר, משיפולי Mount Fløyen. משם נשקפת תצפית מהממת על העיר וסביבתה, אתר חובה לבקר. מנקודת התצפית יש מספר מסלולי הליכה, כדאי לבקש את המפה בקופות למטה, יחד עם הכרטיסים במידה ורוצים לחוש את האוויר הנקי מעל האוקיאנוס. המסלול לאגם (חצי שעה הלוך ושוב), מומלץ. ניתן ללכת מסלול לרוחב ההר, לתצפית נוספת על ברגן. משם יורדים ברגל לעיר (כשעה).

ניתן לצאת לסיור ברכבל (הארוך בנורבגיה), אל Mount Ulriken. הגבוה בהרים הסובבים את ברגן. במקום מסלולי הליכה. מסלול הליכה פופולרי מאד, של חמש שעות (Vidden hike) מוביל אל Mount Fløyen.

האטרקציה הגדולה של ברגן היא שכונת ברייגן (Bryggen), שכונה משוחזרת ומשומרת היטב. בתי העץ הצבעוניים ב- Bryggen quarter הצמודים לאורך הנמל העתיק, נמצאים ממש ליד שוק הדגים הצבעוני של ברגן, ושימשו במאה ה-14, כמחסנים וחנויות של סוחרי ברית ה"הנזה". הבתים שופצו והפכו כיום לגלריות לאמנות ולבוטיקים יוקרתיים, לבתי קפה ולמסעדות. בצמוד אליהם ניתן לבקר במוזיאון מעניין בשם Hanseatic Museum בבית שנבנה ב-1,702, ומציג כיצד נראו חיי היומיום של סוחרי ברית ה"הנזה" הללו.

כדאי לשלב ביקור בקתדרלה של Saint Mary ומולה ניצב פסלו של סנורי סטורלוסון  (Snorri Sturluson;‏ 1178- 1241), מי שהעלה על הכתב את האדות (סיפורי האלים) האיסלנדיים. ניתן להגיע במונית לתצפית מצפון לברייגן ולרדת ברגל, דרך מערכות של מדרגות. בקצה הרציף נמצאת מצודת ברגן (Bergenhus Fortress) ובה מגדל שמירה מוצק בשם "רוזנקרנץ טאואר" (Rosenkrantz Tower), בסגנון הרנסאנס. המגדל ניצב ליד האולם המרשים שהוקם לפני כשבע מאות שנים על ידי המלך הנורבגי אוקון (Hakon's Hall), אולי כדי "להעמיד במקום" את סוחרי ה"הנזה" הגרמנים שצברו לדעתו כוח כלכלי רב מדי. הכניסה חופשית.

המבנים העתיקים שלאורך הנמל העתיק נפגעו מאוד במלחמת העולם השניה, כשאניית נשק גרמנית התפוצצה בנמל ברגן בשנת 1944 בזמן כיבושה בידי הגרמנים. נותר מעט מאד. בין השאר, כנסיית Nykirken, שנבנתה במאה ה-17 בסגנון הרנסאנס.

אפשר לבקר גם ב- Troldhaugen, בביתו של המלחין הנערץ אדוארד גריג Edvard Hagerup Grieg) , מחבר המוסיקה למחזהו של איבסן – פר גינט. נמצא במרחק של כ-8 ק"מ ממרכז העיר. זהו מכלול של ווילה, המוזיאון, אולם הקונצרטים (ניתן לחוות קונצרט, בתשלום נוסף), גן ותצפיות נהדרות על הפיורד. על יד הבית מצויה בקתה קטנה בה גריג נהג לצפות באגם. הוא  דיבר רבות על ביתו ואף כתב את אחד מהקטעים הליריים היודעים ביותר שלו אודותיו – "יום החתונה בטרולדהגן". ביום יפה, כדאי לבקר בגנים הבוטניים . סמוך לשכונת Hjellestad. הגנים נאים והסיבה יפהפיה.

אל העיר מובילים שלושה גשרים גדולים. המפורסם שבהם הוא .  Nordhordlandsbroen. נשקף ממנו נוף מרהיב.  למי שהגיע מכיוון איידספיורד, זה קצת מיותר.

מברגן, כמה אפשרויות:

1. טיסה ארצה.
2. נסיעה לאוסלו: למי שהגיע ישירות מווס וחוזר לאוסלו, נמליץ על נסיעה מזרחה, דרך Norheimsund , לאורך חופו של פיורד הרדנגר (HARDANGERFJORD), בדרך שתוארה לעייל רק בכיוון ההפוך. מאיידפיורד, ממשיכים אל רמת הרדנגרווידה Hardangervidda)), רמה גרניטית סחופת רוחות, קירחת וזרועה אגמים, שלעתים, אפילו בחודש אוגוסט הם קופאים. במהלך הקיץ נראים צעירים רבים, משפחות וילדיהם, כשהם משוטטים בשבילי הרמה, או מגדירים את פרחיה. חובבי טכנולוגיה יכולים לעצור בסכר Sysen Dam . משם, בכביש מס' 7, דרך סדרה של אגמים (קפואים לבקרים), לינה בעיירת הסקי –Geilo, ממנו אל כנסיית העץ אשר ב-Gol והמשך לאוסלו.
3. טיול לדרום.

נסיעה של שש שעות נטו (ברוטו כל היום), או שייט, עד לסטוונגר (Stavanger).

סטוונגר היא עיר אוניברסיטאית ובה שוכנים מספר מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר. בשנת 2008 , סטוונגר ו-Sandnes שמדרום לה, זכו בתואר "בירת התרבות של אירופה". מדי שנה, בחודש מאי נערך בה פסטיבל של מוסיקת ג'אז. בסוף חודש יולי, נערך בעיר פסטיבל האוכל Gladmat , שהוא אירוע גדול מאוד שמושך אליו מאות אלפי מבקרים. העיר מלאה בדוכנים של ספקים, מפיקים ומסעדות מהאזור והעיר הופכת לחגיגת אוכל. בחודש אוגוסט, נערך הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית באוגוסט.

מרכז העיר של סטוונגר הוא קומפקטי למדי וממנו ניתן לגשת לשלל האטרקציות די בקלות. בסטוונגר הישנה- 'גמלה סטוונגר' (Gamle Stavanger) יש כמעט 200 בתי עץ שמורים היטב.

בשנת 1969 שדה הנפט הראשון בנורבגיה התגלה ב-Ekofisk בדרום הים הצפוני, מה שהפך את אזור סטוונגר לשחקנית מפתח בכלכלה הנורווגית. היום סטוונגר היא בירת הנפט והאנרגיה של אירופה והיא מקור הפרנסה העיקרי של התושבים המקומיים. לכן הוקם בעיר מוזיאון הנפט (Norwegian Petroleum Museum). זהו מוזיאון אינטראקטיבי לתולדות גילויו והפקתו של "הזהב השחור" כמו כן, מומלץ, מוזאון האומנות (Stavanger kunstmuseum).

• סיור יפה ל- Flor og Fjære- "אי הדקלים" סוג של גן בוטני. פרי עמלם של בני משפחה אחת של בוטנאים. במקום אלפי פרחים.
• מונומנט החרבות באבן (Swords in Rock) אשר ב- Hafrsfjord. כאן הוביל המלך "הארלד יפה השיער", בשנת 872, קרב לאיחוד נורבגיה. המונומנט נעשה על ידי Friz Roed.

טיולים בסביבה במחוז Rogaland :

צוק המטיף (Pulput rock)

הטיול המרשים והמפורסם ביותר באזור הוא אל "צוק המטיף"- פריקסטולן (Preikestolen). צוק מרשים הנמצא בגובה של 604 מ', שמו של הצוק ניתן לו משום שממבט תחתי מזכירה צורתו בימה של מטיף בכנסייה. זהו ללא ספק אחד הצוקים המופלאים בעולם ואחת התמונות המפורסמות ביותר של נורבגיה. הצוק עשוי סלע גרניט. חלקו העליון משתרע על שטח של 625 מ"ר ושטוח כמעט לגמרי. זו אחת האטרקציות התיירותיות ביותר בנורבגיה ואחד האתרים המצולמים ביותר. הביקור במקום נחשב לחוויה מסעירה. ספר המטיילים 'לונלי פלאנט' ומגזין הטיולים CNN GO, כינו את המקום בשנת 2011 כ"התצפית המרהיבה ביותר בעולם".

 

ליספיורד (Lysefjord)

אחד הפיורדים המפורסמים ביותר באזור הוא ליספיורד  שאורכו 26 קילומטר ולו קירות סלעיים שנופלים כמעט אנכית מגובה של יותר מ-1000 מטרים אל תוך המים. לאורך שני צדי הפיורד שביל מסומן. בנוסף להליכה לאורך הפיורד, כדאי לשוט בו, עד למרגלות צוק המטיף.

טיול המדרגות

טיול לכפר פלורלי  Flørli, הידוע בזכות גרם מדרגות העץ הארוך ביותר בעולם ובו 4,444 מדרגות, בעקבות  שני צינורות מים במעלה, ההר עד לתחנת מים.

הר שראג (Kjerag),

טיול רגלי נוסף הוא Kjeragbolten, הנמצא במרחק של שעתיים וחצי נסיעה מסטוונגר. זהו טיול רגלי לא קל  (רצוי בליווי מדריך), בהר שראג (Kjerag), שהוא אזור חשוף של סלע עם צוקים חדים. אל סלע כדורי, בגודל של 5 מ"ק, הנמחץ בין שני סלעים גדולים. הליכה של 12 ק"מ אל אחד המקומות המרהיבים ביותר בנורבגיה. מהמקום נשקפת תצפית מרהיבה על ליספיורד.

מסטוונגר אפשר לנסוע 3.5 שעות צפונה, אל Odda. זוהי נקודת מוצא לטיולים ברמת הרדנגרוידה.

בין הייתר לקרחון Folgefonna   שהוזכר לעייל.

לשון הטרול

הטיול האטרקטיבי ביותר באזור הוא אל "לשון הטרול" (Trolltunga). מדף סלע מרהיב מעל הפיורד. מדובר ביום קשה מאד של הליכה (עליה של 1,000 מ'). רצוי יומיים, בארגון חברה מקומית.

מ-Odda  – נסיעה לאיידפיורד שהוזכר לעייל.

אפשרות נוספת, היא לנסוע כארבע שעות אל עיר הנמל כריסטיאנדאנד  (Kristiansand), משם יוצאת  המעבורת, אל דנמרק. רצוי להזמין מקום מראש, כי המעבורת יוצאת לדרכה פעמיים ביום בלבד.

שלוש וחצי שעות הפלגה עד ל-Hirtshals שבצפון דנמרק. משם, נסיעה דרום מזרחה, בכביש מס' E20 עד לקופנהגן.

 

הרחבה לצפון

הכף הצפוני – נורד קאפ Nordkapp

במקרה כזה, כדאי לטוס מאוסלו אל הונינגסואג (Honningsvåg), שבצפון הרחוק, לראות את שמש חצות בכף הצפוני (Nordkapp). לא "חייבים" להיות שם ביוני, כשהשמש לא שוקעת. המראה מרשים גם באוגוסט, כשרואים את השמש שוקעת ואחרי זמן קצר, זורחת שוב.

מהונינסואג, כדאי לנוסע אל כפר הדייגים הציורי ייסבר (Gjesvær), שתולדותיו מגיעות עד לתקופה הוויקינגית. משם יוצא שיט ל"אי הציפורים" ובו שמורת הטבע Gjesværstappan, במרחק של 15 ק"מ מערבית לכף הצפוני.

אפשרי: גיחה להמרפסט (Hammerfest) – העיר הצפונית ביותר בעולם (לדעתי, מיותר).

משם להמשיך אל הציורים הפרהיסטוריים אשר באלטה (Alta). משם דרך טרומסו (Tromsø) , שמושכת אליה מטיילים בעיקר בחורף, כדי לראות את הזוהר הצפוני. משם,  דרך הארכיפלג של הרסטד Harstad)), אל איי לופוטן (Lofoten), שהם לדעתי היהלום שבכתר הנורבגי. מדובר באיים גרניטיים מרשימים ומוריקים. יש בהם נופים מרהיבים, חופים נהדרים וכפרים שמורים להפליא. אסור להחמיץ את השיט בTroll fjord-.

ראו באתר זה: איי לופוטן.

משם, מעבורת אל לבודו (Bodø), שלנמצאת לחופו של Saltfjorden. משם, ניתן לקצר את הטיול ולטוס לטרונדהיים. למי שמוכן להתאמץ, נמליץ על נסיעה ארוכה למו-רייאנה (Mo-I-Rana), כדי לבקר בקרחון הענק סברטיסן (Svartisen) וממנו עוד יום של נסיעה (ארוכה) אל טרונדהיים.

 

מדומבס ניתן לנסוע צפונה- מזרחה אל טרונדהיים Trondheim)), העיר השלישית בגודלה במדינה. שוכנת בקצה חצי אי קטן במפגש של נהר הנידלבה (Nidelva) ופיורד טרונדהיים (Trondheimsfjorden) שבקו הרוחב 63.44°. על אף קרבתה לחוג הקוטב הצפוני, שורר בעיר אקלים חמים ונוח יותר מכפי שאופייני לקו הרוחב שלה, הודות לזרם הגולף. העיר מוקפת באזור של גבעות מיוערות, שהנקודה הגבוהה ביותר בו היא גבעת סטורהיה (Storheia), המתנשאת לגובה 565 מ' מעל פני הים. קרבתה (כ-500 קילומטר) לחוג הארקטי (קו הרוחב 66.5° צפון) מביאה לדמדומים מאוחרים בקיץ, כמעט עד כדי שמש חצות. בטרונדהיים קהילה יהודית קטנה, ולה בית כנסת אחד, שהוא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם.

בשנים 1940 – 1945 הייתה העיר תחת שלטון נאצי, יחד עם שאר נורבגיה. הנאצים הקימו בעיר בסיס ימי לצוללות בשם דורה 1, ואף תכננו לבנות עיר חדשה ובה כ-250,000 תושבים, בשם "נוי דרונטהיים" (בגרמנית: "טרונדהיים החדשה") אשר תשכון במרחק כ-15 ק"מ דרומית מזרחית לטרונדהיים הנוכחית. העיר החדשה, אשר תוכננה להיות בירתה החדשה של סקנדינביה הכבושה בידי גרמניה, תוכננה להיות הבסיס הראשי של חיל הים העתידי של האזור. לעניין הייחודי הזה בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה נותר שריד בודד מהתוכנית העצומה: מוטות פלדה חלודים אחדים התקועים בתוך הים, סמוך לכביש הראשי.

האטרקציה העיקרית בעיר היא קתדרלת נידארוס (Nidaros), אשר הוקמה בשנים 1070–1300, מהווה את אחד הסמלים הבולטים של העיר. הכנסייה נבנתה במקורה בסגנון רומנסקי, אך לאחר שעברה כמה וכמה שריפות, שופצה בסגנון הגותי, וכיום רק חלקים אחדים ממנה נותרו מהבניין המקורי. החל מ-1400 שימשה הקתדרלה ככנסיית ההכתרה של מלכי נורבגיה. עד המאה ה-16 הייתה הכנסייה מוקד מרכזי של עלייה לרגל לנוצרים, היות שהוקמה על קבר הקדוש אולף הרלדסון, אשר השליט את הנצרות בנורבגיה. במאה ה-16 התפשטה הרפורמציה הפרוטסטנטית, והעלייה לרגל פסקה. יחד עם זאת, נותרו בפולקלור המקומי לא מעט סיפורים אודות נסים שהתרחשו לעולי הרגל.

אפשר לבקר גם בארמון הבישוף. לא להחמיץ את במוזיאון Ringve לכלי נגינה עתיקים. הסיור מבוצע על ידי סטודנטים למוסיקה המראים במהלכו את הכלים העתיקים שנאספו ממדינות רבות, וכן מנגנים עליהם קטעים מיצירות של מלחינים קלאסיים.

מומלץ לשוטט בבקלנדט (Bakklandet) –  שורה של בתי עץ ישנים צבעוניים על שפת נידלבה, אשר שימשו במקורם כמקום מגוריהם של בני מעמד הפועלים. כיום מהווה הבקלנדט מרכז של חנויות ובתי קפה, וביקור בבתי העץ הישנים.

למי שהתרבות החומרית מדברת עליו, כדאי לנסוע לרורוס (Roros), הנמצאת במרחק של  , זו עיירה יפהפייה. הוכרזה כאתר מורשת של אונסקו. במרחק של כשעתיים בשלוש שעות נסיעה בכביש מס 30, או שעתיים נסיעה ברכבת. כל בתי העיירה בנויים מעץ במצב של שימור מחמיר ואותנטי. בעיר גם מכרה נחושת מהמאה ה-16, שפעל עד לפני כ-30 שנה. בתי העץ הינם עם גגות כבול, כדי לבודד מהקור. ניתן לקחת סיורים מודרכים ממרכז התיירות הצמוד לרכבת.

אפשרות נוספת היא להפליג מברגן’ בספינת הדואר הורטיגרוטן (Hurtigruten), צפונה ולהדרים יבשתית. השייט יוצא מהנמל של ברגן מידי יום בשעה 20:00 לכיוון קירקנס (Kirkenes), שבגבול הרוסי ונחשבת לבירת הסרטנים. הספינה עוצרת בנמלים בדרך ובחלקם היא עוגנת מספר שעות ואז אפשר להצטרף לסיורי החוף השונים. השייט המלא אורך שנים עשר ימים, ומגיע בחזרה לנקודת המוצא לברגן, אולם ניתן כמובן לרדת היכן שרוצים. השייט מאפשר נקודת מבט שונה מזו שנשקפת בנסיעה יבשתית. אפילו אם מדובר בכביש מס' 17, הנוסע לאורכו של החוף. למותר לציין שגם מי שאינו מתכוון להמשיך צפונה, יכול להפליג לכול נקודה שיבחר. להרסטד (Harstad), לבודה, טרונדהיים או אולסונד (ראה להלן). זהו בית מלון צף עם חדרים (עם אפשרות ללינה בסיפון), ועם ארוחות מזנון גורמה לארוחת בוקר וצהרים. ארוחות הערב צנועות יותר. לחילופין, אפשר לצאת לקרוזים מפנקים מאנגליה לנורבגיה ובחזרה.

 

הערות

[1] חשוב, לא לבלבל עם Kristiansund שנזכרת לעייל

[1] . אמנים בינלאומיים נוספים כמו אניש קפור  (Anish Kapoor), אולפור אליאסון (Olafur Eliasson), לינדה בנגליס (Lynda Benglis),  ג'פה היין (Jeppe Hein)