נֹגַהּ

כְּבָר לֹא מְשַׁוֶּה אֶת דְּמוּתֵךְ לְנֶגֶד עֵינַי,

כְּבָר לֹא מְנַסֶּה לְשַׁחְזֵר אֶת טְעָמַיִךְ בִּשְׂפָתַי.

כְּבָר לֹא מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר בְּיָפְיֵךְ,

לֹא מַמְתִּין לְסִימָן מִמֵּךְ

בָּרוּר לִי שֶׁאַתְּ בְּמָקוֹם אַחֵר,

אֲנִי זִכָּרוֹן עָמוּם, לֹא יוֹתֵר.

גַּם אֲנִי מְרַפְרֵף מֵעַל הַחוֹחים,

לוֹגֵם לִי קְצָת צוּף מֵהַפְּרָחִים.

אֲבָל –

מֵעֵת לְעֵת אַתְּ מְהַתֶּלֶת בִּי,

מְחַיֶּכֶת לִתְמִימוּתִי…

לְעִתִּים אַתְּ עוֹלָה עִם שִׁיר יָשָׁן,

מְזַהֶה אוֹתָךְ בַּקֶּשֶׁת שֶׁבֶּעָנָן

כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים מֵחֲלוֹם בַּלָּהוֹת,

מַאֲזִין לִלְחִישׁוֹתַיִךְ מִבַּעַד לַקּוֹלוֹת,

מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ מִבַּעַד לֶעָבִים

זוֹהֶרֶת בְּשָׁמַיִם מְלֵאֵי כּוֹכָבִים –

קַסְיוֹפֵּאָה, גֶ'מִינִי וְאוֹרְיוֹן,

צְלַב הַדָּרוֹם וְכוֹכַב הַצָּפוֹן.

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁמֵּגִיחַ הָאוֹר,

לִפְנֵי שֶׁהַכָּחֹל יַחֲלִיף אֶת הַשָּׁחֹר,

בּוֹלֵט בִּבְדִידוּתוֹ כּוֹכָב אֲדַמְדַּם –

נִצְמָד לַלַּיְלָה, אַחֲרוֹן מִכֻּלָּם –

זֶהוּ כּוֹכַב נֹגַהּ שֶׁלִּי…

חוֹלֵם שֶׁהוּא זוֹהֵר בִּמְיֻחָד עֲבוּרִי.