מרקו פולו ומסעותיו למזרח
כתב: גילי חסקין
כתבה זו יכולה להביא תועלת ועניין בטיול לסין, לאסיה התיכונה, קרואטיה, וונציה
מרקו פולו איש קורצ'ולה?
מרקו פולו (1254-1324). נולד ומת בוונציה. אם כי, כנראה לא בעיר וונציה, אלא בתחום השפעתה, בקרוצ'ולה שב"מדינת" וונציה, שהשתרעה לאורך חלקים שונים של איטליה ולאורך החוף הדלמטי של היום. קורצ'ולה הוא אי ירוק, שקט ויפה מאד. בלבו של האי, עיר בשם זה, שמתארה סגלגל ורחובותיה ערוכים בצורת אידרה של גג. מדריכי התיירים המקומיים, סוכני הנסיעות ולמעשה כל ילד ברחוב ששים להראות למבקרים את הבית בו גדל גדול הנוסעים. זהו בית חרב למדי שעליו תלוי שלט קטן ועליו כתוב "ביתו של מרקו פולו". במרחק של כמה דקות הליכה משם, בית אחר ובו חיה משפחת דה פולו עד היום. אין כמובן הוכחה לכך שהם צאצאיו של הנוסע המפורסם, אך כך לפחות הם טוענים. אפילו לאנציקלופדיה 'בריטניקה' היוקרתית הוכנס תיקון, האומר כי "מרקו פולו נולד ב-1254 בוונציה או באי קורצ'ולה".
המסע המקדים
מרקו פולו לא היה הראשון במשפחתו שנסע בעולם. אביו ניקולו ודודו מֶפֶאוֹ, ניהלו את חברת היצוא המשפחתית בקונסטנטינופוליס (איסטנבול של היום), שהיתה אז תחת שלטון וונציה. ב-1961, כאשר השלטון בעיר חזר לידי השליטים הביזנטיים לבית פלאולוגיס, הפכה קונסטנטינופוליס לעויינת עבור הוונצינים והאחים החליטו לחפש את מזלם במקום אחר. הם המירו את סחורותיהם בשק של תכשיטים והפליגו אל מעבר לים השחור, בתקווה למכור את האבנים ברווח נאה. שרשרת של מפגשים בני מזל הביאה אותם אל בייג'ין (שנקראה אז שאנג-דה), אל חצרו של קובלאי ח'אן, הקיסר הגדול של שושלת יואן, נכדו של המצביא הידוע לשמצה, ג'ינגיס ח'אן, שעסק באותה עת במסעו הגדול לכיבושה של סין. הם היו בין ראשוני הסוחרים הנוצרים שחדרו לסין. קובלאי ח'אן היה מנהיג בעל יכולות רבות. הוא שילב טקטיקות צבאיות אכזריות בחוש דיפלומטי חד, והצליח לתמרן בין קבוצות לחץ שונות. בעזרת יועציו הצליח לאזן בין דרישת בני עמו המונגולים, צורכים של נתיניו הסיניים וציפיותיהם של הסוחרים התורכים והפרסיים. בני משפחת פולו היו עבורו זרים שיכלו לתרום מבט מושכל מהחוץ וכנראה משום כך צירף אותם לפמלייתו.
בדרכם חזרה מאסיה הגיעו לעכו, בירתה של ממלכת ירושלים הצלבנית, שם נשארו כשנתיים עד לחזרתם לוונציה. מסעם ארך שבע שנים. הם חזרו לאירופה ב-1269 או 1270 ובידיהם דרכונים מוזהבים, המציג אותם כשגריריו של הח'אן, דבר שהקנה להם מעבר בטוח ממקום למקום. בנוסף לדרכונים הם נשאו עמם גם בקשה של הח'אן מן האפיפיור, לשלוח אליו מאה נוצרים בעלי ידע במקצועות שונים, כדי שיחליפו ידע עם יועציו האישיים. לאחר ששהו בוונציה כמעט שנתיים, מצפים בקוצר רוח למינויו של אפיפיור חדש, התייאשו והחליטו לצאת ב-1271 למסע חדש אך המזרח, והפעם עם מרקו הצעיר. כאשר חנו בעכו שבצפון ארץ ישראל, השיגה אותם השמועה שמכרם, תיאובלדו מפיאנצ'נה, מונה לאפיפיור גרגוריוס העשירי.
הם קיבלו ממנו מכתב אישי לקובלאי ח'אן ושני נזירים. אך ברגע שהגיעו למחוזות המוסלמים, שבה נטשו אותם הנזירים, מאימת הדרך. הם הגיעו לארזרום שבמזרח תורכיה של היום, משם המשיכו לטבריז שבצפון אירן. לאחר מכן הגיעו להורמוז שבפתח המפרץ הפרסי, אך בשל מצבן הרעוע של הספינות, החליטו להימנע ממסע ימי[1]. הם פנו בייבשה צפונה, חצו את פרס ואת ארמניה. הם המשיכו בדרכי יבשה קשות תנועה לאזור בו שוכנת אפגניסטן הנוכחית. הארץ הפראית היתה עשירה במחצבים ונודעה כמקור היחידי לכריית אבן החן לפיז לזולי. כעת היו ממש בקצה העולם המוכר לאירופאים.
הם נסעו עד לנקודה המזרחית אליה הגיע אלכסנדר מוקדון ומכאן ואילך נעו במרחבים בלתי מוכרים לבני לחלוטין. ככול הנראה החליפו את סוסיהם בגמלים דו דבשתיים שהתאימו יותר לתנאים הקשים. מרקו פולו לא מזכיר בני לוויה נוספים, אך סביר להניח שהצטרפו לסוחרים שפניהם היו מיועדות לאותו כיוון. במהלך חציית איראן חלה מרקו פולו והמשלחת המתינה באפגניסטן במשך שנה לערך. מרקו פולו ממעט לספר על סבלו ורק מציין בהערה כי האוויר הצלול יפה להחלמתו של חולה בקדחת.
צילם: גילי חסקין.
ראה באתר זה: דרך המשי.
במהלך המסע ביקרו הסוחרים לבית פולו במחוזות הינדו כוש ואולי אפילו בקשמיר. אחר כך המשיכו לכיוון הרי פמיר, שם חווה מרקו את השפעת אוויר הפסגות הדליל. אף שלא הבין את סיבת הדבר, היטיב לתאר את הקור העז ואת המזון שאינו מתבשל כהלכה. מגג העולם גלשו מהם לעולם שונה, לא רק גיאוגרפית, אלא בעיקר תרבותית. לא עוד נצרות ואיסלם, אלא דתות חדשות. הם חצו את צפון טיבט, הקיפו את מדבר טאקלמקאן היבש והקר, ביקרו בערים המשגשגות בנאות המדבר ירקנד וחוטאן וחצו את מדבר גובי, שעל פי האמונה, היה משופע ברוחות רפאים, הלוחשות על אוזני נוסעים פזיזים ומפתות אותם אל מותם.
המפה המקורית של המסע
הם המשיכו על נתיבה המרכזי של דרך המשי, לכיוון סין, עד שהגיעו לקסאנדו (שאנגדו בסינית)[2], ששימשה אז כבירת הקיץ של שושלת יואן. מרקו פולו מתאר את ארמונו המפואר של קובלאי ח'אן ואת חיות הבר המאולפות ששוטטו בגנו. עם הגיעם לחצרו של הח'אן, בשנת 1275, היה מרקו פולו כבן 21. הוא הגיש לקיסר את כלי השמן הקדוש שהביאו מירושלים ואת מכתבו של האפיפיור וכנראה שרכש מיד את אמונות של הח'אן. מרקו פולו מתאר כי "רבו השמחה וההילולה". ייתכן שבמעמד זה טעם לראשונה את הקוּמיס – משקה החלב התוסס שהיה אהוב מאד על המונגולים.
בחודש נובמבר 1275 ליוו בני משפחת פולו את קובלאי ח'אן בשובו לח'אנבָּליק ("עירו של הח'אן"), שבאירופה היתה מוכרת בשם "קאמבָּלוּק", עיר עוצרת נשימה, בה התוודע מרקו לראשונה לעצמתה של סין. ח'אנבליק מתוארת כעיר מוארת, גדולה עשרת מונים מרומא, מוקפת חומה ועתירת פגודות ענקיות. מרקו פולו התרשם מהיעילות שבסין ובעיקר ממערך פרשי הדואר, שהעבירו מסרים דחופים בשיטה של "מירוצי שליחים". קובלאי ח'אן הזמין את אורחיו להצטרף לפמלייתו להשלמת כיבושה של סין מדי שושלת סונג. לדברי פולו, מילאו אנשי משלחתו תפקיד משמעותי בשבירת המצור, כאשר הראו לצבא המונגולי כיצד לבנות קטפולקות – מכונות שבאמצעותן אפשר ליידות אבני ענק ולנתץ את חומות העיר, אלא שבמקרה זה הוא מתקשט בנוצות זרים, שהרי מי שבנו את הקטפולקות היו סוחרים פרסיים.
צילם: גילי חסקין
השהייה בסין, ארכה 17 שנים שבמהלכן היה מרקו פולו איש אמונו של קובלאי ח'אן. אביו ודודו הועסקו בעיקר בתפקידים טכניים ולפי ספרו של מרקו פולו, הם בנו כלי נשק עבור צבאו של הח'אן. מרקו כתב שהוא עצמו מונה כמושל העיר יאנגשאו (Yangchow) שבמזרח סין, אשר היתה מרכז מסחרי חשוב. אולם אין לכך אישור במקורות הסיניים. תפקידו העיקרי היה לייעץ בענייני מסים והכנסות ובעיקר לדווח לשליט על אירועים ומקומות ברחבי הממלכה. הצטיינותו בתחומים אלו הקנתה לו את חיבתו של השליט. הוא למד מונגולית, פרסית, סינית ואויגורית ושלט בהן באופן שיכול היה למלא שליחויות פוליטיות. במהלך שליחויות אילו חצה את סין, שנקראה "קתאי", לארכה ולרחבה. אחד משיאי הספר הוא תיאורו של הקרב לכיבוש מזרח סין, כשמולם ניצב צבא בורמזי ענק, מגובה באלפי פילו מלחמה.
ראה באתר זה: הכיבוש המונגולי
צילם: גילי חסקין
במהלך השנים האלו יצר פולו יחסי קרבה חמים מאד עם המונגולים. עובדה זו יכולה להסביר כמה תהיות שעלו מיד עם שובו, כמו למשל, איך ייתכן שלא למד לדבר סינית, או מדוע לא הזכיר בספרו מנהגים סיניים מסורתיים, כשתיית תה או קשירת כפות רגליהן של נשים. ב-1284 נשלח מרקו למשימת ריגול מיוחדת לטיבט, מייֶן (בורמה של ימינו), הודו ויפאן.
ב- 1292 החליטו בני משפחת פולו לשוב לביתם. הם הפליגו בצי גדול, לאורך החוף של ממלכת צ'אמפה (וייטנאם), דרך מיצרי מלאקה (מול סינגפור של היום), לאחר שנתקעו בעונה לא מתאימה בסומטרה, שם התבצרו מאחורי חומה ותעלות בהמתנה לרוחות מתאימות, המשיכו לאיי אנדמאן וניקובר, אך לא ירדו לחוף מחשש תושביהם הפראיים. בסרי לנקה ניסו ללא הצלחה לקנות את אבן האודם היפה ביותר בעולם.
צילם: גילי חסקין
הם חצו את האוקיינוס ההודי, כשלמזלם אינם נתקלים בשודדי הים שהיו מפליגים מרג'סטן והטילו את חיתתם על הסוחרים. גם סיפוריו של מרקו פולו על הודו מכילים תערובת של עובדות ופנטזיה. הוא מתאר את היוגים ההןדים באופן מדויק להפליא, אך תיאוריו את כריית היהלומים מופרכת לחלוטין. חברי המשלחת שטו לאורך החוף ההודי עד הורמוז. אותו נמל שבו מרקו פולו סב על עקביו בטרם יצא למסעו היבשתי המדהים עשרים שנה קודם לכן. בדרך היבשה המשיכו לטבריז שבצפון-מערב איראן, שהו בחצרו של האילח'אן הפרסי, אליה הביאו בשליחותו של הח'אן, נסיכה מונגולית מסין.
מבין שש מאות הנוסעים שהתחילו את המסע, רק שמונה עשר הגיעו לפרס, ביניהם שלושת הוונציאנים. הם התקבלו בחמימות וזכו לליווי חמוש, כדי שיוכלו להשלים את מסעם בבטחה. הם יצאו דרך ההרים שבמזרח אנטוליה אל טרפיזונד (טרבזון) וממנה הפליגו לקונסטנטינופול. ומשם, דרך נמל נֶגרוְפונטֶה שביוון, אל וונציה.
צילם: גילי חסקין
וונציה, אליה הגיעו בשנת 1295, כ-25 שנה אחרי שעזבוה. כאשר שבו לביתם, לא זוהו על ידי אנשי השכונה שסברו שהם רוצים לרשת במרמה בית לא להם. תחילה אפילו בני משפחת פולו לא האמינו שהזרים התשושים הם קרובי משפחתם. הם ערכו משתה שבו, לאחר כל מנה, הופיעו בבגדים יותר מהודרים ולבסוף שוב בבגדי המסע הבלויים. וממש לפני תחילת הסעודה שלפו המארחים מכיסם אבני חן ותכשיטים רבים שאותם קיבלו בסין. מנקל לתאר את הבעת פניהם הנדהמת של האורחים שחזו באוצרות הנשפכים מן הכיסים.
מרוק פולו היה בן 17 כאשר עזב את וונציה. הוא שב אליה בגיל 41. את מיטב שנותיו בילה בחצרו של קובלאי ח'אן, שליט האימפריה העשירה והמתוחכמת בעולם של אותה תקופה. כנראה שאירופה נראתה לו מאד מוזרה כאשר התבונן בה בעיניים של אדם בוגר. בני דורו האמינו שהיה בסין ,אך לא האמינו למעשיות על חיי הח'אן וכינוהו "מרקו מיליונים" (איל מיליונֶה").
מזגו של מרקו פולו, אשר לא ידע מנוח, הוביל אותו לקחת חלק בקרב ימי בין ג'נובה לוונציה, שהתרחש מול חופי קרואטיה של היום (בכול שנה, ב-4 בספטמבר, נערך מול חופי קורצ'ולה, שחזור של הקרב). חשיבותו ההיסטורית של הקרב נמוגה מזמן, אבל הוא זכור בגלל מרקו פולו, שב- 1298 נפל בשבי של בני גנואה. הוא ישב שנה בכלא. שם פגש ברוּסטיצֶ'לו איש פיזה, מעבדן של רומנסות צרפתיות, שנפל אף הוא בשבי, במהלך אותו קרב. במהלך החודשים שבילו בתא, האזין המשורר בתדהמה למרקו, שסיפר לו על מסעו אל סין הרחוקה ועל קרבתו לאיש החזק ביותר בעולם של אז. בנקל ניתן לדמיין את רוסטיצ'לו רושם במהירות ואת מרקו פולו עומד מולו ומנופף בהתלהבות באצבעו באוויר ומכריז כי "ההכנסה השנתית של הח'אן ממסים על מלח בלבד, עולה על כול הכנסותיה של וונציה". סיפורו של מרקו פולו הכיל את כול המרכיבים הדרושים לכתיבת רומנסה מושלמת: סביבה אקזוטית, גיבורים, קרבות ועושר עצום.
וכך פותח את הספר רוסטיצ'לו איש פיזה: "אדונים ומלכים, דוכסים ורוזנים, אלופים, אבירים ובני הערים, וכל האנשים החפצים לדעת את גזעי האדם השונים וטיב חלקיו השונים של העולם, קחו ספר זה ותנו שיקראוהו לכם. כאן תמצאו את כל הפלאים הגדולים והנפלאות של ארמניה ושל פרס, של הטטרים ושל הודו, ושל מקומות רבים אחרים. ספרנו יגולל אותם בבירור ובסדר, כפי שסופרו על-ידי מרקו פולו, אזרח נכבד ונבון של ונציה, שראה אותם במו עיניו. הרבה יש כאן גם שלא ראה, כי אם שמע מאנשי אמת וכבוד. דברים שראה נרשום כי נראו, ודברים ששמע נרשום כי נשמעו, כדי שיהיה ספרנו תיעוד מדויק, נקי מכל סוג של בדיה. וכל הקוראים את הספר או מאזינים לו יוכלו לעשות כן בבטחה מלאה, משום שמאום אין בו מלבד האמת. כי זאת ארצה שתדעו, כי מן היום בו יצר האלוהים אדוננו את אדם אבינו בכפות ידיו ועד עצם היום הזה, לא קם עוד איש, נוצרי או כופר, טטרי או הודי או בן כל גזע אחר שהוא, שידע וחקר כה הרבה מחלקי העולם השונים ונפלאותיו כמו איש זה, מרקו פולו בן ונציה. על כן הוא גמר בליבו כי יהה זה חבל עד מאוד, אם לא יראה לזכרון דברים שירשם מכל אשר ראה ושמע ממקורות מהימנים, כדי שאחרים שלא ראום ולא ידעום, ילמדו אודותם מספר זה.
הרשו לי לספר לכם אפוא שכדי לרכוש דעת, הוא עשה בארצות וחבלים שונים אלו עשרים ושש שנים תמימות. אחרי כן, בשנת 1298 להולדת אדוננו ישו הנוצרי,בהיותו בבית האסורים של גנואה, מרצונו למלא את זמנו כמו גם לענג את הקוראים, נתן לדברים אלו שיכתבו בידי רוסטיצ'לו איש פיזה, שישב אף הוא באותו הכלא. אולם כל אשר סיפר, לא היה אלא המעט שהצליח לזכור." (Polo pp. 33-34)
צילם: גילי חסקין
ראה גם: תיאור מסעו של מרקו פולו
הספר שהוציאו מתחת ידם הפך את מרקו פולו לנוסע הנודע ביותר בהיסטוריה. על אף שפולו לא היה האירופי הראשון שביקר בסין (לפניו היה ג'ובני דה פיאן דל קרפיני), הפך ספרו המצליח את מסעו לידוע והמתועד ביותר באותה תקופה. על שארית חייו של פולו ידוע מעט מאד. הוא נשא לאשה וונציאנית בשם דוֹנטֶה, נולדו להם שלש בנות וכנראה שלא רווה נחת גדולה בעסקיו.
ההיסטוריון ג'ון לארנר, שפרסם בשנת 200 ספר מחקרי חשוב על מרקו פולו (Marco Polo and the discovery of the World), טוען שייחודו של פולו לא טמון בעצם מסעו. היו נוסעים וסוחרים אירופאים שעשו מסעות לא פחות מסעירים ממנו. חשיבותו של הנוסע האיטלקי טמונה בכך שתיעד את מסעו בספר. חיבורו: "ספרו של מרקו פולו, אזרח וונציה, שבו מתוארים פלאי העולם" נחשב כאחד האירועים החשובים בתולדות התגליות הגיאוגרפיות. בספר נתונים גיאוגרפים ואתנוגראפיים מדויקים על אסיה המרכזית, המזרחית והדרום-מזרחיים. יש לזכור כי האירופאים בני המאה ה-13, ידעו אך מעט מאד על שאר העולם. האימפריה המוסלמית הכבירה חצצה בין אירופה לאסיה. חדשות עברו ממקום למקום בקצב של הליכה והידע היה דל להפליא. כך למשל, מפת העולם ששרטט הגיאוגרף הערבי אל אידריסי, שתיאר באופן מדויק למדי את הים התיכון, מציג תמונה מאד עמומה ומעוותת של האוקיינוס ההודי.
מפת אל-אדריסי משנת 1154. הדרום נמצא בחלקה העליון של המפה.
אנשים שמעו שמועות על מוצרים נחשקים מאד, כמו אבנים יקרות, בדי משי ותבלינים, אך לא היה להם מידע מהימן על המקומות הללו. ספר המסעות של פולו שימש כמקור יידע עיקרי לאנשי אירופה, על המזרח שהיה אז מאד מאד רחוק. לאחר שקראו אותו אנשי גנואה, וונציה, פיזה ובהמשך גם במקומות נוספים באירופה, הבינו הקוראים שיש מעצמות מפותחות גם מחוץ לאירופה ושקיימת תרבות עשירה גם במחוזות מרוחקים. בעזרת ספרו של פולו אפשר להבין איך חיו, נסעו, סחרו ואפילו הרגישו לפני כמעט שמונה מאות שנים.
צילם: גילי חסקין
לארנר מסביר כי מרקו פולו לא היה הרפתקן, סוחר או מיסיונר נוצרי, אלא עובד מדינה מונגולי, שבמהלך שנותיו באסיה שימש כצופה של הגיאוגרפיה האנושית של אסיה, מנקודת מבט מונגולית. המרכיב המוזר ומהעניין ביותר בספרו הוא שאין בו הלם תרבותי. למרבה ההפתעה, מתאר פולו את המפגשים המוזרים ביותר, במקומות הנידחים ביותר, באופן שווה נפש, בכתיבה נאמנה, מסודרת ומשעממת. בשנת 1972, שנים רבות לאחר שחזר, ראה אור בטורינו שבאיטליה, ספרו הנפלא של איטאלו קאלווינו, "הערים הסמויות מן העין"[3]. ספר זה הוא מתאר כביכול את הרשמים שמסר מרקו פולו למעסיקו קובלאי ח'אן והוא למעשה כול מה שאפשר היה לצפות מספרו של פולו. קאלווינו בודה דמויות ומקומות שלא היו, ומתארם באופן חי, צבעוני ומרתק, הגורם לכול קורה לדחף עז, לקום ולבקר בהם. קאלווינו יצר את סין הפלאית בעיני רוחו, ולעומתו, האיש שביקר במקומות המסעירים ביותר בעולם, תיאר את חוויותיו באופן שיטתי ומשמים.
יחד עם זאת, בני דורו סברו שאלו תיאורים דמיוניים. כאשר שכב על ערש דווי ב-1323, התגודדו חבריו סביב מיטתו והתחננו כי יודה שבדה את הכזבים שבספרו. מרקו פולו זעק: "לא כתבתי דבר זולתי האמת, ואין זה אלא המחצית ממה שראו עיני".
גם הדורות אחר כך הטילו ספק בתיאוריו, בין היתר משום שהחומה הסינית לא מוזכרת בו כלל. כמו כן לא מוזכרת תעשיית הדפוס.
אף שהדעה הרווחת בקרב היסטוריונים היא שמרקו פולו אכן הגיע לסין, ישנם המפקפקים בקביעה זו וטוענים שלא הגיע כל כך רחוק ושלמעשה סיפר סיפורים ששמע מפי אחרים, למשל מסוחרים ערבים שנהגו לסחור לאורך דרך המשי בין המזרח הרחוק למזרח התיכון וסיפרו בפירוט רב על הקורות אותם במהלך המסעות.
הספקנים טוענים שבסיפוריו של פולו ישנן השמטות רבות ובולטות, כגון הכתב הסיני, מקלות אכילה, והחומה הסינית. בנוסף, רישומים סיניים אינם מזכירים את פולו אף על פי שלפי סיפוריו היה שליח מיוחד של קובלאי חאן במשך 17 שנה, וזאת למרות הרישום הזהיר והקפדני של ההיסטוריה שהיה נהוג בסין של אותה תקופה. אפילו במאה ה- 19 נהגו לכנות גוזמאים בכינוי "איזה מרקו פולו אתה".
מצד שני מתאר פולו מאפיינים אחרים של המזרח בפירוט רב: כסף מנייר, התעלה הגדולה, מבנה הצבא המונגולי, טיגריסים ("אריות מפוספסים"), שירות הדואר האימפריאלי. הוא גם מתייחס ליפן בשמה הסיני "זיפנג" או "צ'יפאנגו", אזכור זה של יפן נחשב לראשון בסיפורת המערבית.
אחת הסיבות לסירובם של הבריות להאמין לסיפוריו היה ניסיונם המר מהכיבוש המונגולי שנותר טרי בזיכרון ההיסטורי והכירו את תיאורי הנזירים הנוסעים קרפינייה ווילהלם איש ריבריק שתיארו כמה עלובה היא קראקום, ארץ המונגולים. המחשבה שיושב בארץ קתאי (סין) ח'אן גדול, אציל ונבון, לא נתפשה כאפשרית בכלל. אף על פי שהיה לחוקר ארצות די במקרה, העניק מרקו פולו השראה לדורות של אירופאים, לצאת ולגלות את העולם הרחב. כך למשל כריסטופר קולומבוס שיצא למסעו ההיסטורי לגילוי הודו, שבסופו של דבר הובילו לאמריקה, הצטייד בספרו של פולו ואף רשם בשוליו הערות.
מרקו פולו היה לגיבור תרבות. סמל לנוסע מרחק לכת. ספרו נמכר עדיין באלפי עותקים מדי שנה ומחקרים על מסעותיו, סיפוריו ותפישת עולמו ממשיכים להתפרסם מדי שנה בכול העולם.
צילם: גילי חסקין
מרקו פולו זכה להיות נוסע המוכר כמעט לכל ילד. משה גלעד, בעבר עורך המגזין "מסע אחר", מנה 37 חברות נסיעות, ממלזיה ועד מסצ'וסטס, הנושאת את שמו[4]. מכונית של "פולקסווגן" קרויה על שם משפחתו, כך גם ספינת מפרשים תלת תרנית שנבנתה באנגליה ב־1851, הייתה הספינה המהירה ביותר בזמנה והייתה הראשונה להקיף את העולם בפחות מחצי שנה. גם מספר ספינות בצי האיטלקי' נמל התעופה של ונציה", שני לוויינים בריטיים ומשחק ילדים ידוע. מערכת תיקי נסיעה ומזוודות של מפעל גרמני הפכה למותג עולמי גם בזכות שמו ואפילו הגשש החיוור הקדישו לו שיר….
לאחרונה (אוגוסט 2010), השיקה הוצאת "שוקן" ספר חדש מאת קלינט טוויסט: "מרקו פולו ומסעותיו בארצות רחוקות", כולל קטעים מתורגמים מתוך הספר "מסעותיו של מרקו פולו", מלווה באיורים מאת חברת טמפלר, המוציאה לאור ספרים נדירים ויוצאי דופן. הספר שופך אור על נושאים משיקים, כמו תיאורה של דרך המשי, האב המיתי יוחנן, המונגולים, הסחר ועוד. אמנם, הכותב משלים קטעים רבים מעיני רוחו וכיד הדמיון הטובה עליו מתאר קטעים שאינם מוזכרים בספרו של מרקו פולו, אבל מחפה על חוסר הדיוק בתיאור מרתק. מומלץ.
[1] " ספינותיהם גרועות מאד; רבות מהן מתמלאות במים, משום שאינן מחוזקות במסמרי ברזל, אלא תפורות באמצעות חוטים שנטוו מקליפת קוקוס".
[2] . נקראת בפי מרקו פולו 'ציאנדו'
[3] יצא לאור בספריית פועלים ב-1984.
[4] מ' גלעד, "מרקו פולו, הנוסע שחזר כדי לספר", בתוך: מ' גלעד (עורך), נוסעים גדולים, 28 מסעות בעקבות מגלי עולם, ספריית מסע אחר, תל אביב 2005, עמ' 11-16.
כל נושא סין מאוד מענין ומוסיף ידע רב.
במאמר זה על מרקו פולו נא עדכן תאריכים.
כמו ב – "מסע מקדים " שורה שניה ועוד.
וואו עד שהמורה לא אמרה לעשות עבודה על מרקו פולו לא ידעתי מי גילה המון ארצות ממני שחר המלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה
נ.ב:דרך אגב גילי זה בן או בת
רשמים של מרקו פולו מישראל ? מספר היהודים והערבים ?
הוא לא מסר נתונים כאילו