גילי חסקיןמצוקת הדיור ומרד העבדים
כתב: גילי חסקין; 24/07/2011
יאיר לפיד פרסם לפני מספר ימים מאמר שער בשם "מרד העבדים". כדרכו, נוקב וקולע.
הוא צודק כשהוא טוען שאנו עבדים לטייקונים המשחקים בכספים שהם שלנו, הוא צודק כשהוא אומר שאנו עבדים לנבחרי הציבור, שאינם משלמים את מחיר כישלונם. הוא צודק כשהוא אומר שמחירם של רוב מוצרי היסוד כאן יקר ממקביליהם בחו"ל ושכוח הקנייה שלנו הולך וקטן.
הוא לא לבדו כמובן. העיתונות מלאה בתיאור של תחושת המיאוס שחווה המעמד הבינוני. הציבור שעובד, משרת במילואים, לומד באוניברסיטה ומשלם מסים. הוא רואה את המדינה, שהיתה פעם מופת לשוויון, הופכת להיות מובילה בפערים חברתיים. נמאס לו מכך שמצבה הכלכלי הטוב של המדינה עומד בסתירה למצבו שלו. דומה שלכול ברור שמשהו רקוב בממלכת דנמרק. שביתת הרופאים, שביתת המתמחים ומה לא?
אין ספק שהמחאה מבטאת שבר עמוק . מיאוס של העם מנבחריו. משהו חייב להשתנות. המדינה צריכה לתת יותר רווחה, להראות הרבה חמלה. קשה להבין זאת מהיכלות השן של רחביה או אקירוב. חייבים לצאת ולהפגין. גם אם אין תכנית פעולה מוגדרת. זוהי מחאה אותנטית, גם אם מאורגנת ונתמכת על ידי גורמים פוליטיים.
לתוך זה השתרבבה מצוקת הדיור. הנושא החם ביותר בתקשורת. גם המצטלם ביותר. זוגות צעירים, סטודנטים, יוצאים לרחובות. גרים במאהלים בלב העיר ומנגנים בגיטרות. הם מספרים לנו שאין להם היכן לגור. שידם אינה משגת רכישת דירה. מחרים מחזיקים אחריהם גם תומכיהם בתקשורת, בספסלי האופוזיציה ואפילו בשולחן הממשלה. אף אחד אינו רוצה להחמיץ תמונה עם הציבור העשוק. המחסור בדיור הוא כבר אקסיומה. התקשורת משלבת ידיים עם האופוזיציה, הממשלה מתנצלת, חברי כנסת דואגים מהפריימריס הממשמשים ובאים ואיש לא טרח לבדוק לגופו של עניין. הכצעקתה?
יש לי דירה, בעין הים, בדרומה של גבעת אולגה, בנקודת האמצע שבין חיפה לת"א. במרחק של חמש דקות הליכה מחוף הים. שטח הדירה 150 מ"ר ובה חמישה חדרים מרווחים, בקומה 14, עם חנייה מקורה וממוזגת. דירתי עומדת ריקה כבר חמישה חודשים. השכר שאני מבקש הוא 3,800 ₪ לחודש. סכום דומה לתשלום המשכנתא החודשי. לא מחיר מוגזם. ובכול זאת, הדירה, כמו דירות קטנות יותר וזולות יותר עומדת ריקה.
אני מתגורר בשכונת נווה פרדסים בפרדס חנה, בדירה של ארבעה חדרים, ומשלם 2,700 ₪ לחודש. סכום לא גבוה לכול הדעות. שלושה סטודנטים מזי רעב, שיחלקו את הדירה ישלמו 1,000 ₪ לחודש, כולל ארנונה. 100 ₪ לוועד בית. הייתי סטודנט שנים רבות. מכלי ראשון אני מעיד שקל לעמוד בסכום הזה. גם זוג צעיר ששניהם משתכרים ביחד 12,000 ₪ לחודש, יכול לעמוד בסכום הזה. גם אני הייתי פעם חלק מזוג צעיר ואני מכיר את המספרים. יש בפרדס חנה מרכז תרבות, עם הצגות, ובזיכרון וקיסריה הסמוכות יש לא מעט מקומות בהם אפשר לבלות. בשעות הערב, המרחק לת"א או חיפה קצר עוד יותר.
אינני שולח את הצעירים לירוחם שבנגב, גם לא לחצור הגלילית. אני מודע לבעיית התעסוקה שם ומסכים שפרנסה עומדת מעל לכול. אני מדבר על פרדס חנה, על חדרה, על נתניה. במרכז הארץ ממש. הרכבת מגמאת את המרחק לת"א בחצי שעה. חולפת פחות משעה שלמה, מרגע שאני מגיף מאחורי את דלת ביתי ועד שאני יושב באולם "גילמן" שבאוניברסיטת ת"א, או באחד המשרדים שבדרך מנחם בגין. אכן, גם לתחבורה הציבורית יש עלות ונסיעות יומיומיות מצטברות לסכום לא מבוטל, אך דרישה להוזלת התחבורה, לגיטימית יותר וקלה למימוש.
הצעירים, תושבי האוהלים, רוצים לגור בת"א. נוח שם יותר, ללא ספק. קרוב לפאבים ולמרכזי הבילוי, גם קרוב יותר למקומות העבודה. גם אני רוצה לגור ברח' פרישמן פינת דיזנגוף, או לחילופין במתחם באזל, אלא שידי אינה משגת לשלם את הסכומים הללו ואני מסתפק בפתרון צנוע יותר. ברור לי שעבור המרכז צריך לשלם. כך בלונדון, כך בפריז, כך במנהטן. אחד הצעירים השיב לראיון רדיופוני בקול מתריס: "האם אתם רוצים שאעבור ללונדון"? התשובה היא שלילית כמובן, אנחנו רוצים אותו כאן, וגם לא כדאי לו לעבור למרכז לונדון. שם יקר עוד יותר.
מאהל הצעירים מלא באוהדים, הקוראים לממשלה לשנות את המצב. קשה למצוא תכנית אקטואליה או בידור שאינה מתייחסת למשבר. קשה למצוא נבחר ציבור או מגיש תכניות שאינו מביע את הזדהותו בקול. למרבה התימהון, אף אחד לא שואל אותם או את עצמו, אם יש למדינה אינטרס להוזיל את החיים בתל אביב. לדעתי האינטרס הוא הפוך, לגרום להם, לזוגות הצעירים, לצאת החוצה. לגרום לסטודנטים לגור בבאר שבע. בכול הקשור למרכז, יש לתת לכוחות השוק לנהל את העניינים. המדינה חייבת להתערב, אבל בהתאם לאינטרסים הרחבים של הציבור, היינו, עידוד מגורים בפריפריה, תחילה בקרובה ולימים גם ברחוקה.
ראו גם: האופציה של דימונה
מאמר ששם את הקלפים על השולחן.
הדוגמאות האישיות מקנות לו אמינות ושקיפות.
גילי בהחלט מסכים איתך
זה מאבק פופוליטי שלא ברורים לי מניעיו מלבד אנארכיזם לשמו
גילי כדרכך אתה מצליח לנתח המצב לאשורו
ובכ"ז לדעתי ניתן להפחית בהרבה את עלויות הבניה(נושא שכידוע לך אני קרוב אליו) אם הממשלה תצליח לנפק אדמות בכמות גדולה ובמחירי אפס ותצמצם בהרבה את הבירוקרטיה המסורבלת והמתישה.
לחילופין אפשר לבצע את מה שעשו בעבר הלא רחוק- בניית שיכונים מודרניים באמצעות חברות כמו עמידר או חלמיש
הרכוש ישאר בידי המדינה והיא תוכל לשלוט גם במחיר השכירות וגם בנהנה למשל להיטיב עם יוצאי צבא וכו'
א. נראה שאתה מוטה וגם מטעה. המחאה בפירוש איננה רק על מגורים בתל-אביב למרות שהחלה כאן. הצעירים המוחים רוצים וזכותם לא לחיות בשכר דירה כל חייהם אלא להגיע לדירה משלהם כמו זו שלך אפילו בחדרה . וגם זה רחוק מהשגה במחירי היום.
ב. ובקשר ל"ארלוזורוב פינת פרישמן" … הייתי מצפה מאיש כמוך שמוביל טיולים בכל העולם, להכיר תחילה את תל-אביב לפני שאתה מביע דעה נחרצת על הצעירים המוחים בה.
גילי גם אני מסכימה איתך.
אני גרה בחולון מנסה למעלה מחודשיים להשכיר דירה 3 חדרים יפה משופצת במרכז העיר עם גישה לכל מקום ובפרט לתל אביב15 דקות ואין דורש.
טובה לזוגות צעירים, לסטודנטים לטווח ארוך עלות השכירות 3400 ש"ח ולא באים ולא שואלים.
הדירה אצל מתווכים כחודשיים ומפורסמת
ביד 2 ובעיתונות.
אז איפה המצוקה, שיצאו מתל אביב
גם אני רוצה לגור בתל אביב, אבל לא בכל מחיר.
עידוע אני תושבת גאה! של הפריפריה, זו האמיתית לא פרדס חנה. גם כאן הכל יקר באופן חריג! גם כאן הצעירים עובדים ועובדים ועוד קצת עובדים ובקושי רב מתקיימים! עוברים לצפון, לומדים בתל חי, מקבלים אלטרנטיבות מגורים איומות בהמון כסף! משלמים הון על בריאות, כי אין כלום קרוב לכל מקום צריך לנסוע! וליטר דלק עולה 7.15 ! אוטובוס עוד הרבה יותר כי אם אפשר לעלות מחיר אז למה לא? מי נוסע בתחבורה הזו? צעירים וזקנים…. הרשימה עוד ארוכה ו…..
תמיד היה יקר לרכוש דירה .
כל אחד ידע שזו אחריותו האישית.
אז לא גרנו על יד הורינו בת"א , גבעתים אלא עברנו לפרפריה שהייתה פעם תתפלאו כפר – סבא , רעננה והוד השרון שהיום נחשבות ליוקרתיות .
אפשר להתרחק לפריפריה של היום . התחבורה הרבה יותר טובה אלא שהדרישות עלו.
אך, חשוב ליצר מקומות עבודה רציניים ואטרקטביים לצעירים ואז הבעיה תקטן לאין שעור.
מסכימה עם כל מילה . למה הענין החשוב הוא הבילויים? שמתם לב ה"בילויים" גרו בבתי קש ואכלו שעוית לא היו להם פאבים … אפשר לפתח אזורי בילוי גם בפריפריה . חוץ מזה שעה נסיעה ואתם במרכז – תפגינו להגביר את הרכבות לפריפריה שבועיים ללא רכבות מתלאביב לבאר שבע אנחנו מאמת מתייבשים עם אגד ומטרופולין…
קרא את תגובתי באתר מאמרים הקש רונית רגב בגוגל ותגיע..
משבאו לקראתם, ביקשו הנחות והוזלות בחתונות, רכב ודירות. על דירות יש התייחסות של הוזלת קרקעות ופעולת מכרז הפוך. חתונות? שיתחתנו בבית קפה/מסעדה, ללא הרעש הבלתי נסבל ועם אנטימיות משפחתית. חתונה וחופה עם ההורים והדודים ומסיבת חתונה לחברה. מנהלים מו"מ עם בעל המסעדה, מורידים מחיר וההוצאות נמוכות במאות אחוזים. רכב? שלא יאכלו את כל העוגה בבת אחת. לחיים יש קצב משלהם ואם הכל יהייה מייד, לא יהייה אתגר בחיים. ואם כל זאת- בהצלחה
גילי ידידי,
פספסת את הנקודה…
אני עובד קשה ומרוויח מעל הממוצע.
חי במושב בפריפריה ועובד במרכז.
משלם שכד של 3000 שח ואין לי הוצאות על ילדים.
חשב בשבילי כמה זמן יקח לי להגיע להון ראשוני שיאפשר לי קבלת משכנתא ורכישת בית.
רמז: אני משלם מעל שבעים אחוז מס ( ישיר ועקיף יחד)
גילי אתה מפספס… אי אפשר להגיע היום למשכנתא ונטל המס הישיר והעקיף כמעט שמונים אחוז.אני גר במושב ליד גדרה, מרוויח מעל הממוצע ומשלם שכירות של כ 3000 שח.איבדתי תקווה לבית משלי ומצטער שלא ברחתי מהארץ כמו שתי אחיותי.
גילי יקר,
לצערי, נראה לי שאינך מבין כ"כ את פני הדברים.
את מה שהיה לי להגיד שלחתי לך במייל פרטי.