מסלול טיול ברומניה

המלצה לסיור ברומניה

כתב: גילי חסקין

ראו גם באתר זה: הגיאוגרפיה של רומניה, תולדות רומניה, סיור בעקבות דרקולה, הצוענים. ; טיול לרומניה-המלצות לקריאה

ראו גם: המלצה לסיור בטרנסילבניה. אתר האינטרנט של "למטייל".

ראו : אלבום טיול ברכס פאגאראש. של איילת ועירא ליניק.

מקור השם "רומניה" (ברומנית: România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי. שכן, הרומאים כבשו את דאקיה[1] (Dacia) שמצפון לנהר הדנובה, בשנת 106 לספירה, ובמשך 165 שנה היא הייתה פרובינציה רומית. זאת אף שבצוואתו של ראשון הקיסרים הרומים, אוגוסטוס, נקבע כי הדנובה (והריינוס) יהיו לעד גבולותיה הצפוניים  של האימפריה. הרומאים הושיבו במקום ווטרנים (גימלאים), מבין הלגיונרים הרומאים, שפרשו מהשרות בצבא.

עד לפני מספר שנים, לא היתה לרומניה תדמית "סקסית" בקרב המטיילים והיא הצטיירה משום מה, כיעד לביקורי קרובים, הימורים או תחליף זול ל”דבר האמתי”. אין כמעט דבר שגוי מכך. רומניה היא ארץ מסעירה, עם נופים יפהפיים, בעיקר הרכס של הקרפטים, אך גם השפך של הדנובה. יש בה מנזרים שציוריהם הכניסו אותם לרשימת האתרים המומלצים על ידי אונסק"ו, כפרים קטנים וציוריים ובעיקר תרבות עממית, פראית, שורשית ולא נגועה כמעט, עד כדי כך שתרמילאים רבים, שנכבשו בקסם המקום, מכנים אותה "המערב הפרוע של מזרח אירופה". מדריך ה"לונלי פלנט" זיכה אותה בתואר "דרום אמריקה של אירופה". יש בה רכסי הרים, יערות, מערות קרסטיות, טירות, אתרי סקי אלפיניים, פסגות משוננות, רכסים צחיחים, בקעות מוריקות חופים ועוד.  יש בה עיירות שדומה ונשלפו מהונגריה, מנזרים ביזנטיים בחזותם, עם לא מעט נגיעות רומיות ועות'מניות.

רומניה מספקת אינספור אפשרויות לטיולים "קלאסיים" המשלבים נופים עם תרבות, אך גם טיולים רגליים, בג'יפים, או על גבי אופניים. ארץ זו מאופיינת בשפע של הרים ועמקים, טיולים אתגריים, ערים ומבנים עתיקים. היא גובלת בהונגריה וסרביה בצידה המערבי, מולדובה ואוקראינה במזרח ובצפון. וסרביה ובולגריה בדרום ,לאורך נהר הדנובה; הנהר העיקרי במדינה. בחלק המזרחי של המדינה יש רצועת חוף לאורך הים השחור. שליש מהמדינה הם האלפים הטרנסילבנים או הרי הקרפטים (Carpathian Mountains) זוהי שרשרת הרים אשר משתרעים לאורך של 900 קילומטר וגובהם מגיע עד 2,500 מטר בחלק מן המקומות. הקרפטים הוא למעשה, האזור המרכזי והמתוייר ביותר ושופע האטרקציות ברומניה. מדובר בהרים המפרידים בין המחוזות המרכזיים של רומניה, בין חבל ולאכיה (Wallachia) מדרום, לבין חבל מולדובה (Moldova) במזרח. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעות גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה.

להלן הצעה לטיול קלאסי ברומניה.

הטיול מתחיל בדרך כלל בבוקרשט (Bucharest), בירתה של רומניה, שגילה עולה על 500 שנה והאוכלוסייה בה מונה למעלה משני מיליון איש, נחשבה בעברה ל"פריז הקטנה" ומאז הפכה לעיר מתויירת ומודרנית. זו עיר שנויה במחלוקת,. רוב המטיילים במדינה אינם מקדישים לה זמן בדרך כלל מפאת גושי הבניינים האפורים שמקיפים אותה מכל צד והרעש הסואן בה. בכל זאת, בוקרשט שווה ביקור ומציעה עדויות מהעידן הקומוניסטי המשולבות במודרניזציה של ימינו.

אפשר למצוא בבוקרשט מגוון של אטרקציות מעניינות כמו העיר העתיקה, שער הניצחון, וכמובן היכל הפרלמנט העצום (Palatul Parlamentului) שבנה נִיקוֹלַאֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ ( Nicolae Ceauşescu ). זהו המבנה השני בגודלו בעולם. המקום המהווה עדות להיסטוריה הקשה של רומניה בעידן צ'אוצ'סקו. על הבניין האקסטרווגנטי הזה עבדו כאלף פועלים ו-700 אדריכלים, והוא מונה אלפי אולמות וחדרים – השקעה של מיליארדים מקופת המדינה שרעבה ללחם. בסיור ניתן לשמוע הסברים מעט מעיקים על נברשות הפאר, רצפות השיש, עיטורי זהב והשטיחים הענקיים. בעיר יש מסעדות מצוינות, בהם ניתן לטעום אוכל רומני משובח.

מוזיאון הכפר (Muzeul Satului) הוא מוזיאון פתוח הממוקם בפארק הראסטראו (Herastrau) ונפרס על פני שטח של 120 דונם, בו מוצבים מאות דגמים המשקפים את חיי האיכר הרומני: בתי מגורים של איכרים, כנסיות עץ, בתי מלאכה, וטחנות רוח, שהובאו מכל אזורי המדינה.

מכאן, יש הרבה דרכים לטייל: אפשר להתרכז באזור ברשוב – בושטני והרי פאגראש, אפשר להמשיך משם לקלוז' נפוקה והקרפטים המערביים ואפשר לכלול בסיבוב גם את מנזריה וטירותיה של וולכיה ואת שערי הברזל.

נציע כאן את המסלול המקיף ביותר, שיש להקדיש לו כארבעה שבועות.

מבוקרשט ניסע אל Pitești, הנמצאת במרחק של 100 ק"מ צפונית-מערבית לבוקרשט. במקום מוזיאון פולקלור ובימי שישי ושבת יש כאן שוק למוצרים עממיים.

כאן אנחנו כבר בטרנסילבניה, שהיא לב לבו של הטיול. רוב שטחה הוא רמה גבוהה, חלק משרשרת הרי הקרפטים, המשתפלת לקראת המישור הפאנוני. את רמת טרנסילבניה, שגובהה הממוצע 300 – 500 מטר, מנקזים הנהרות מורש, סומש, קריש, אולט ופלגים נוספים של הדנובה. העיר העיקרית היא קלוז' נפוקה, וערים נוספות הן טימישוארה, בראשוב, אורדאה, סיביו וטרגו מורש.

טרנסילבניה היא אחד האזורים המפותחים ביותר ברומניה מבחינה כלכלית. זוהי ארץ עשירה במשאבי טבע, בייחוד עצים מהם מפיקים פחם עץ, ברזל, עופרת, מנגן, זהב, נחושת, גז טבעי, מלח וגופרית. בטרנסילבניה יש תעשייה נרחבת של פלדה, כימיה, וטקסטיל. פעילויות כלכליות נוספת באזור הם גידול בעלי חיים, חקלאות, ייצור יין וגידול פירות. טרנסילבניה מספקת 35% מהתל"ג של רומניה וההכנסה לנפש גבוהה יותר ב-10% מהממוצע ברומניה.

מרבית תושבי טרנסילבניה הם רומנים, אך קיים בה גם מיעוט הונגרי גדול (כמיליון וחצי תושבים), ומיעוטים קטנים של צוענים, גרמנים, סרבים ואחרים. זהו חבל ארץ עשיר בנופים פראיים, בעיירות ציוריות ובמצודות בעלות מראה רומנטי.

מפישטני ניסע צפונה-מערבה, לקורטה דה ארגש (Curtea de Argeș).

ניתן לקצר את המסלול ולנסוע צפונה, דרך טרנספאגארש (Transfagarasan Highway), שנחשבת לדרך ההררית האטרקטיבית ביותר ברומניה. בדרך זו, הגבוהה בסוגה ברומניה (7C) עד כביש E-68. מהדרך נשקפים נופים מרהיבים. מ-  Cabana Balea Lac ומ- Vila Paltinu, יוצאים מסלולי הליכה רבים, אל רכס פגאראש (Făgăraș). הדרך מסתיימת בכביש מס' 1, הנמתח ממזרח למערב. במרחק של 34 ק"מ מזרחית לצומת, נמצאת העיירה פגאראש, המהווה מרכז פופולרי למטיילים.

לסרטון על הדרך טרנס-פאגאראש

מהצומת (DN1) , קצרה הדרך לסיביו (Sibiu)  כ-44 ק"מ. עיר זו נוסדה במאה ה-12, באתרו של הכפר הרומאי צ'יביניום (Cibinium) והייתה מאז ומתמיד, אחת העיירות החשובות בטרנסילבניה. כאן מייצרים את הנקניק המפורסם, עשוי בשר סוס, שנקרא על שם העיירה. העיר העתיקה היא מהגדולות ברומניה.

משם, נסיעה דרך Târgu Mureş, לקלוז' נפוקה (Cluj-Napoca), המשמשת כבסיס מצוין לטיולים בקרפטים המערביים.

נמשיך במסלול המקיף:

זהו מסלול ארוך יותר, העובר דרך הקרפטים הנמוכים, לצפון וולאכיה (מוותר על סיגשוארה), מבקר ב"שערי הברזל" שבדנובה וחוזר צפונה לטרנסילבניה:

בין Curtea de Argeș, לקמפולונג (Câmpulung) , יש כמה מנזרים יפים. המכונים Rupestrian Churches , היינו, בנויי אבן. המרשים שבהם הוא Corbii De Piatra, סמוך לכפר Corbi. השני הוא Cetatuia והשלישי הוא מנזר נמאשטי (Nămăești). באזור פזורים כפרים צוענים ציוריים מרחוק ומדכאים מקרוב. ב-Curtea de Arges: סיור במנזר Manastirea ובכנסיית Curtea Domneasca. האטרקציה העיקרית שם היא ציורים נפלאים בני המאה ה-14. כדאי להיעזר בשרותי מדריכה העובדת במקום.

המשך דרומה-מערבה, בכביש 73-c  בנוף ההולך ומשתפל, אל ולאכיה. (ברומנית: Ţara Românească – מילולית: הארץ הרומנית). זהו חבל ארץ הנמצא צפונית לנהר דנובה ודרומית לרכס הדרומי של הרי הקרפטים. לפני איחוד הנסיכויות שיצר את רומניה המודרנית, היתה כאן נסיכות רומנית, שכונתה על ידי הרומנים "צארה רומנאסקה" או נסיכות מונטניה (Muntenia), ומחוץ לרומניה הוכרה בשם "ולאכיה". זהו אזור שטוח ושלו ובו חוות חקלאיות ואזורי תעשיה קטנים. חבל זה אינו פופולרי במיוחד בקרב מטיילים, למרות שיש לו הרבה מה להציע, במיוחד מנזרים טירות ואתרים היסטוריים. חלקם  הוכרזו כאתרי מורשת של אונסק"ו.

האתר הוולכי הראשון בציר זה, הוא המנזר המרשים הורזו (Horezu) בכפר הורזו, יש מספר רב יחסית של בתי הארחה. מומלץ לבקר גם במנזר Bistrița המרשים שממזרח לו.

נסיעה של שלוש שעות לדרובטה-טורנו-סברין  (Drobeta Turnu Serin), שלגדת הדנובה. הנהר נובע באזור היער השחור (Schwarzwald) שבגרמניה, חוצה עשר מדינות, עובר דרך ערי הבירה וינה, ברטיסלאבה, בודפשט ובלגרד ונשפך לים השחור כדלתה, בתחום רומניה. זהו הנהר היחידי הזורם ממרכז אירופה לים השחור, ומכאן חשיבותו הרבה לתעבורה של סחורות בין מרכז ומזרח אירופה.

נהר הדנובה זורם בקצה הדרומי של וולכיה, בין דרובטה-טורנו-סברין (Drobeta-Turnu Severin), שם נמצאים "שערי הברזל" (Porţile de Fier) המיתיים, לבין מולדובה וקה (Moldova Veche)  . זהו למעשה, קטע ממסלול הדנובה, באורך 134 קילומטרים, במפגש הרי הקרפטים עם הרי הבלקנים, בגבול רומניה עם סרביה.

שערי הברזל הוא קניון שחצב נהר הדנובה בסלעי ההרים בדרכו אל הים השחור. המעבר צר ושימש בימי קדם מקום נוח לשודדים , שנהגו להציב בו מארבים לעוברי הדרך וגם למארבים צבאיים נגד פולשים. בשנים 103–105 בנה אפולודורוס מדמשק[2], את גשר טריאנוס  שאפשר את מעבר הצבא הרומי וכיבוש דאקיה במלחמה הדאקו-רומאית השנייה[3]. התאוריה הקלאסית גורסת שעם כיבוש דאקיה על ידי הרומאים בשנת 106 התחיל תהליך שבמהלכו השבטים הדאקים סיגלו לעצמם את השפה הלטינית ואת המנהגים הרומאים. רוב ההיסטוריונים הרומנים תומכים בסברה הזאת. הגשר מתואר בעמוד טריאנוס אשר ברומא. על בניית הגשר כתב אפולודורוס ספר שלא שרד עד ימינו, אך חלק מתוכנו מצוטט בספרים קדומים אחרים. בקטע הרומני, לא רחוק מהעיר אורשובה (Orșova), על הגדה הסלעית של הדנובה, ניצב פסל של דצ'באל (Statuia lui Decebal). זהו פסל בגובה 40 מטר לזכר מלך דאקיה שברשומות הרומאיות מכונה "דקבאלוס" ומנציח את כיבוש דאקיה בשנת 105. על הפסל, מתחת לראש, נכתב בלטינית "DECEBALUS REX – DRAGAN FECIT" (המלך דקבאלוס – נוצר על ידי דרגן)[4]. נדרשו שנים עשר פסלים, עשר שנים (1994–2004) ויותר ממיליון דולרים כדי להשלים את הכנתו.

השם "שערי הברזל של הדנובה", מעורר ציפיות שקשה למקום להגשימן, אך לעומת זאת, הקטע שמ-Orsova ומערבה, דרך קניון Kazan, שמפריד כאן בין רומניה לסרביה, מרשים ויפה. באזור יש גם אפשרות לטיולי ג'יפים. [לאזור יפה זה, יש  מקום במיוחד בטיול לאורך הדנובה, שיתחיל בנירנברג ויעבור לאורך ערי הדנובה, יטוס מבודפשט לבלגראד ומשם יחצה את הגבול לרומניה].

נסיעה צפונה ופנייה צפונה-מזרחה בכביש מס'  67D אל עיירת המרפא Baile Herculane הבנויה בגיא צר, כדוגמת קרלו ויווארי (Karlovy Vary שבצ'כיה !) ובחלק הישן שלה בתים בסגנון אוסטרו-הונגרי.

משם, נסיעה מרשימה מאד לאורך קניון ארוך וצר, בתחומי הפארק הלאומי Domogled-Valea Cernei. לאורך הכביש תצפיות מרשימות ואגם מלאכותי. בעונת הקיץ הרבה אפשרויות ללינה באזור. משם, אפשר להמשיך בדרך E-70 , עד לטימישוארה. מעניין יותר לפנות מזרחה בכביש 67D אל המנזר היפה טיסמאנה (Tismana) ואל הכפר היפה בשם זה, שנוסד ב-1375 ונחשב לכפר העתיק ברומניה. ונסיעה עד Targu Jiu. בדרך לטיסמנה, שווה לעצור בפאדש (Padeș),. כאן החל בשנת 1821 מרד איכרים, נגד השלטון העות'מני, בהנהגת Tudor Vladimirescu, שלוחמיו נהגו להתכנס במנזר טיסמאנה. כמה מגברי הכפר עדיין לבושים בתלבושת מסורתית רקומה ונראים כמחוללים בלהקות פולקלור. באזור מערות קרסטיות מרהיבות, במיוחד ליד Cloșani, וליד -Ponoarele. 7 ק"מ מערבית ל – Baia de Aramă, – גשר אבן ענק, שאורכו 50 מ' ורוחבו 25 מ'. שריד לתקרת מערה שהתמוטטה.

משם נסיעה צפונה בכביש E-79 עד Hateg. דרך יפהפייה, כשממערב לה, נטוי גוש הרי הקרפטים המערביים. באזור אפשרויות לטיולים רגליים רבים. ביקור בטירה המדייוואלית המרשימה Hunedoara שליד Deva. מכאן מומלץ היה להמשיך לאורך כביש E-79 ההררי עד Arieșeni, לביקור במערת הקרח Scărișoara Cave.

משם, נסיעה קצרה לפדיש (Padiş). זהו לטעמי, הסוד השמור של רומניה. אזור גירני, מחורר במערות כגבינה שוויצרית. באזור מערות אטרקטיביות להפליא. כך למשל, מערת Focul Viu Cave, שנסגרה זמנית ונקווה שתיפתח בקרוב.

גם כאן יש כמה אפשרויות:

למי שזמנו קצר, ניתן לפנות לכיוון צפ\צפ-מז דרך הרמה הטרנסילבנית, אל Cluj Napoca, תוך ביקור בשרידים הרומיים שב Alba Iulia, ולטייל בקניון (Turda  Cheile Turzii). זהו נקיק טבעי בנהר Hasdate, שנמצא 6 ק"מ מערבה לעיר טורדה ו-15 ק"מ לקלוז'-נפוקה. הקניון מתחתר בשכבות גירניות מתור היורה, בעומק של 200 מ' ואורכו 2500 מ'.

דרך מרשימה פי כמה, יוצאת מ- Arieșeni, מערבה ופונה צפונה, עד Sodrigiu. שם פונים מזרחה, בדרך מס' 763, דרך הפארק הלאומי אפוסני (Apuseni).

שווה להקדיש כמה ימים באזור רכס אפוסני (Apuseni), שהוראת שמו  ברומנית "ההרים בהם השמש שוקעת", הכוונה היא ל"הרכס המערבי". הרי הקרפטים המערביים נמצאים באזור זה  אלה הופכים יותר ויותר משאת נפש למטיילים. זהו לטעמי האזור הפרוע והפראי ביותר ברומניה ואולי באירופה כולה. תופעות הטבע מגוונות ביותר, הרי געש כבויים, למעלה מ 400 מערות ובולענים. ההר הגבוה באזור הוא  Cucurbăta Mare, המתנשא לגובה 1849 מ'. רכס זה גובל בבקעת Aries בדרום ובבקעת Repede Crisul בצפון. לאורך הבקעות הללו עוברים כבישים צרים, אך נוחים. אפשר לנסוע לאורכם ולהיכנס פנימה לתוך הרכס. מדובר בקניונים מלאי מים, מערות קרסטיות, מערות קרח, נחלים שוצפי מים וכפרים ציוריים. בכפרים ההרריים יושבים עדיין תושבים דקיים קדומים, אבותיהם של הרומנים בטרם נכבשו על ידי הרומאים. ברומניה הם נקראים "מוצי" (moty). הם שומרים על מסורות עתיקות ומדברים ביניהם בשפתם המקורית, שאינה מובנת גם לאוזן רומנית.

לאורך הדרך יש אפשרויות רבות לטיולים, בקניונים מלאי מים, מערות, תופעות וולקניות ועוד. לא לוותר על מפלי Cascada Vârciorog, הנמצאים במרחק נסיעה של 15 דקות מערבה ל Arieșeni. אין להחמיץ את מערת הדובים (Peștera Urșilor), סמוך לכפר Chişcău, שהתגלתה ב-1975 על ידי קבוצת ספלולוגים רומניים. בשנת 1983 התגלו במקום 140 שלדים של דובים, שכנראה נלכדו במערה וטרפו זה את זה, עד שהאחרון שבהם מת ברעב. הדובים, ממין Ursus spelaeus, שנכחד בתקופת הקרח האחרונה, לפני 27,000 שנה.

במרחק של  כשלוש וחצי שעות נסיעה צפונה נמצאת העיר סיגטו מארמאציה (Sighetu Marmației), סיגֶט" כפי שהיא נקראת כאן ,שהיא השער למחוז מארמארש (Maramuresh).

זו העיירה הצפונית ביותר ברומניה, השוכנת במרחק של שני ק"מ  מנהר טיסה (Tisa) המשמש גם כגבול עם אוקראינה. זוהי עיירה חקלאית המונה 40,000 תושבים, אך במאה ה-14 היתה מרכז פוליטי ותרבותי רב עצמה. כלא סיגט משמש כיום כמוזיאון. בשנים 1948-1952 נכלאו כאן 180 מחברי האליטה האקדמית והמנהלית הפרה קומוניסטית, חלק גדול מהם לא שרד את העינויים.

במקום שגשגה קהילה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה והיו בו שמונה בתי כנסת, מהם שרד רק אחד. כאן נולד הסופר היהודי וחתן פרס נובל אלי ויזל ומכאן גורש. ביתו משמש כיום כמוזיאון השואה. הטיול במחוז מארמורש דומה למסע אחורה במנהרת הזמן.  אזור זה, שמעולם לא נכבש על ידי הרומאים, כונה בעבר "ארץ הדאקים החופשיים". מהמאה ה-13 ואילך, השתלטה הונגריה בהדרגה על האזור, שחווה במאות ה-17 וראשית המאה ה-18, פלישות של טטארים. המחסום ההררי יצר נתק ודומה כי האזור כמעט ולא הושפע על ידי המאה ה-20. קל וחומר, המאה ה-21. חיי החברה מתרכזים סביב כנסיות העץ הכפריות, בנות המאות ה-15 וה-16, שלמגדליהן צריחים גבוהים. במרבית הכפרים לובשים עדיין את התלבושות העממיות. בדרכים נוסעות עדיין עגלות רתומות לסוסים. כדאי לכוון את הביקור לאחד החגים, אז נלבשות התלבושות הססגוניות הרקומות. באזור כנסיות רבות שנועדו לציין את נסיגת הטטארים.  את מרבית היום כדאי להקדיש לעיירות הציוריות של עמק איזה  (Izei). אלו עיירות ששמרו על צביון ימי ביינמי , על בתי העץ שלהן, השערים המקושטים והחצרות הפנימיות. התושבים נראים כמוזיאון אתנוגראפי. באמצע חודש יולי מתקיים במקום פסטיבל מאראמוזיקאל (Maramuzical), פסטיבל תוסס למוסיקה עממית, הנמשך ארבעה ימים. ואדו איזה (Vadu Izei) הוא כפר היושב במפגש הנהרות איזה ומארה, 6 ק"מ מדרום לסיגטו מארמאציה.

בבית העתיק ביותר בכפר, משנת 1750, נמצא המוזיאון המקומי. בוגדן וודה (Bogdan Voda) – נקרא כך על שמו של הנסיך בוגדן (1359-65), שעבר כאן בדרכו לייסד את מדינת מולדביה ב-1359. בכנסיית סנט ניקולי, נראים ציורים שעוטרו בשיטה מסורתית, על בד פשתן. בכפר איאוד  (Ieud) נמצאת כנסיית העץ העתיקה ביותר במחוז מאראמורש. זוהי כנסיית עץ מקסימה ובה המסמך הראשון שנכתב ברומנית. אם נותר זמן וחשק אפשר לטייל גם לבוטיזה  (Botiza) הסמוכה ובו כנסיה עתיקה. בימי ראשון יש כאן התכנסות גדולה של כפריים לרגל המיסה השבועית. . נסיעה צפונה מערבה, בכביש מס' 18 אל בירת המחוז סיגֶט מארמאציֶה, מסיגט, גיחה קצרה אל סֶפניצָה (Săpânța) הנמצאת 12 ק"צ צפונה-מערבה. האטרקציה המרכזית, ולמעשה היחידה של המקום היא "בית הקברות השמח" שבה, הייחודי במצבות העץ הצבעוניות שעל הקברים.

ראשיתו ביזמה מקומית של יואן סטאן פטראש (Stan Ioan Pătraş 1908–1977). גלף עץ פשוט, שהחל לגלף על כל מצבה צלב המתאר את המנוח לפי משלח ידו, עם כתובת הומוריסטית נלווית. נסיעה לבורשה (Borșa), לצדה אתר סקי קטן, וממנה אל מואיסה (Moisei), השוכנת על כביש מס' 18. מואיסה נמצאת למרגלות הרי רודנה (Rodna) וידועה בעבודות היד ובתלבושות המסורתיות שבה. ב-1944 מרבית תושבי הכפר ברחו מפחד ההונגרים. הכובשים יצאו לציד, תפשו שלושים ואחד איש, נעלו אותם בבית אחד בכפר וירו בהם דרך החלונות. טרם שעזבו, העלו החיילים באש, את בתי הכפר. על תלו נותר רק הבית שבו נורו האסירים ומשמש כמוזיאון לזכר הנספים. על תלולית מעל לכביש ניצבת אנדרטה מרשימה לזכר הקורבנות.

המשך סיור לאזור בוקובינה (Bocovina), שהוראת שמו "עץ הבוּק" (שדר)". זהו אזור היסטורי בצפון-מזרח רומניה, המחולק בין רומניה ומולדובה (Moldova), מצפון-מזרח ואוקראינה, ממערב. האזור מכסה שטח של 10,422 קמ"ר, הוא מיוער מאוד ומייצא עץ, טקסטיל, מלח, מנגן, ברזל ונחושת. בעבר הייתה בוקובינה דוכסות באימפריה האוסטרו-הונגרית.

זהו אזור הררי מרשים, שטרם התפתח כמו טרנסילבניה, ובו עניין נופי, אתני והיסטורי רב. הדרך לשם עוברת במעבר ההרים המרשים פריסלופ (Prislop) ממנו נשקפים מראות נוף מרהיבים. בגובה של 1416 מ', ניצבת לצד הדרך אנדרטה לציון המקום דרכו פלשו הטטרים בפעם האחרונה, לאזור רומניה של היום, טרם נסיגתם ב-1717. מדי שנה, בחודש אוגוסט, מתקיים ב-Hanul Prislop  הסמוך, פסטיבל ריקודים מסורתי.

דרך אטרקטיבית יותר (מס' 18), יוצאת מבורשה (Borșa), עוברת בשולי הפארק הלאומי Rodnei Mountains National Park, שבקרפטים המזרחיים, ובו פסגות מחודדות, שהגבוהה שבהן – Buhaescu Mare, מתנשאת לגובה של 2,257  מ'. יש בו גם מערות מרשימות. Grota Zanelor היא הארוכה שבהן – 4,269 מ'.

בוקובינה מתאפיינת באזורים כפריים עם מנזרים צבעוניים ויפים, פולקלור מקומי מגוון ומרתק ואזורים מיוערים. העיר יאס (Iași), שבמזרח האזור מהווה נקודה חשובה נוספת, בעבר שימשה כעיר הבירה של רומניה וכיום מומלץ לערוך בה ביקור. אך זה דורש סטייה מהמסלול.

מוקד המשיכה העיקרי של האזור הוא הכנסיות המצוירות, שפרושות על פני אזור המכונה סוצ'אבה (Suceava), שבדרום חבל בוקובינה. מדובר בכנסיות שקירותיהן כוסו בציורים מרהיבים לפני 450 שנה ונשתמרו עד היום. הכנסיות הן יצירות אמנות של ממש והן מהאתרים החשובים באירופה ובשנת 1993 הכריז עליהן אונסק"ו כעל אתר מורשת עולמית. הצבעים המקוריים כמעט ולא השתנו, למרות 500 שנות גשם ורוח.

משמורת רודניי, נוסעים מזרחה לצ'ימפולונג מולדובנסק (Câmpulung Moldovene).  במקום מצוי מנזר עץ מצויר. הודות ליערות הרבים הגדלים בסביבה, הפכה העיר למרכז לעיבוד העץ. אחת המוצרים הפיקנטיים הוא כפות עץ. במוזיאון פרטי מוצג אוסף של 5,400 כפות עץ. מזרחה משם נמצא מנזר וורונץ (Voroneț), ומשם מזרחה, אל המנזר היפה Gura Humorulu  ואל מנזר וורונץ (Voroneț), האטרקטיבי להפליא, שדומה ונכתב עליו יותר מאשר על כל מנזר אחר. נסיעה קצרה מובילה אל העיר סוצ'אבה (Suceava), לביקור באחד המנזרים היפים ביותר שם. העיר סוצ'אבה מציעה גם היכרות עם שרידי קהילה יהודית. מומלץ מסלול הליכה רגלי, של שעתיים לערך, עד למנזר פוטנה (Putna).  חזרה בטרמפים או עם מקומי אדיב.  אידיאלי לנוסעים בשתי מכוניות. דרומה משם, נמצא מנזר Moldovitja.

חזרה לצ'ימפולונג מולדובנסק (Câmpulung Moldovene) ומכאן מומלץ מאד לנסוע מכאן דרומה-מערבה, בכביש מס' 15 המפורסם ביופיו עד לאגם של ביקז (Bicaz). נסיעה לאורך האגם. לינה באזור.

נסיעה מערבה, בקניון ביקז, דרך לאגו רושו (Lacu Roșu), מילולית: "האגם האדום".  הדרך מ- Gheorgheni דרומה מקסימה. כדאי לבקר באגם סנטה אנה (Saint Ana), הנמצא בלועו של הר Ciumatul Mare  . עיירת הנופש Băile Tușnad היא נקודת מוצא טובה לביקור באגם.

משם, נסיעה של 68 ק"מ עד לעיירה בראשוב. זו כבר עיר מתויירת, השונה להפליא מהעיירות הקטנות והאותנטיות באווירתן, שבחבלי טרנסילבניה, מארמורש ובוקובינה.

מכאן ודרומה, משתרע מחוז פראחובה (Prahova), אשר מציע שפע של אטרקציות לתיירים. ניתן להקדיש את כל הטיול לאזור זה בלבד ולצאת נשכרים.

נקודת המוצא לטיולים (לבאים מבוקרשט) היא עיר המחוז פלויישט (Ploieti) ממנה מומלץ לעלות צפונה לאזור ההררי, שבו ערי תיירות כמו: סיניה (Sinaia) בושטן (Bushteni) וקומרניק (Comarnic), טירת בראן (Bran) המיוחסת לדרקולה וכן סלניק פראחובה (Slanic Prahova), שהוא מכרה מלח עתיק, שקיים עוד מהתקופה הרומית].

ברשוב היא אחת מהערים התיירותיות הגדולות של רומניה. העיר העתיקה היא זו המושכת אליה את עיקר התיירים, זו עיר מוקפת חומה ומגדלי שמירה, כולה סמטאות מרוצפות אבן, לצד בתי אבן עם גגות רעפים מרשימים. כיכר ספאטוליו, נחשבת ליפה בכיכרות רומניה והיא מוקפת בבניינים בעלי חזיתות מרשימות, בסגנון בארוק. הכנסייה השחורה, הכנסייה הגותית הגדולה ביותר ברומניה, בה ניתן לראות אוסף שטיחים מהמאה ה-17 שנתרמו על ידי סוחרים מהמזרח שהגיעו לעיר. בית הכנסת העתיק והיפהפה שפעיל עד היום, נבנה בין השנים 1899-1901 בסגנון גותי ומורי (נמצא ברחוב Strada schei nr.27).

לא הרחק מבראשוב נמצאת שמורת הטבע ההררית Piatra Craiului, מקום אידיאלי לטיולים ברכבי שטח. המסלולים משלבים בין נופים הרריים לכפרים הנראים כ"סוף העולם שמאלה". השמורה מציעה שפע של טיולים רגליים. אחת האטרקציות היא Zărneștilor Keys סלע ענק, שאורכו כ-2 ק"מ והוא מזדקר לגובה אנכי של 200 מ'.

טיול ברכב למפלי בוטורג (Botorog), משם יוצא מסלול הליכה מעגלי של 6-7 שעות: Fntana lui Botorog – Zarnestilor Keys – Cheia Pisicii – La Table – Pestera Village – Munteanului Hill – Fantana lui Botorog

טיול מסוג אחר הוא לשמורת הדובים (Bear Sanctuary) שסמוכה לעיירה זארנשט (Zarnesti) שבאזור ברשוב. זהו מרכז שימור בו משוטטים חופשי כשבעים דובים חומים. במקום נערכים סיורים מודרכים.

העיירה פויאנה ברשוב (Poiana Brasov), עיירת נופש יפהפייה ואתר סקי פופולרי. בקיץ זהו אזור מצוין לטיולים, מרוחקת כ-20 דקות מהעיר ברשוב וממוקמת על ראש הר. הכביש המוביל אליה תלול למדי. רכבל מוביל לפסגה של הרי פוסטבארול (Postăvarul), בגובה של 1,799 מטר מעל פני הים. משם נשקף נוף מרהיב של הקרפטים. ניתן ומומלץ לצאת לסיור ברכיבה על סוסים. במקום ישנן לא מעט מסעדות ציידים מצוינות.

במרחק של שעה נסיעה משם, נמצאת טירת בראן (Bran), בה לפי אחת הגרסאות (המומצאים, כך אומרים) גר הנסיך ולאד צפש המכונה דרקולה. טירת בראן, שנוסדה ב-1378 על ידי סוחרים גרמנים מבראשוב, ניצבת על צוק תלול בחלק המזרחי של טרנסילבניה בלב הרי הקרפטים. היא מספקת חוויה הצצה ל-57 חדרים, פינות מסתור ועליות גג מרובות, המשקיפות אל נופה המרהיב של בראן. במקום ישנו גם שוק מקומי, בו ניתן לקנות גבינות מיושנות, מפות רקומות מעשה יד וגם לא מעט ספלים ומאפרות שדמותו של דרקולה מוטבעת עליהם.

במרחק של 45 דקות נסיעה דרומה לברשוב, או דרומה – מזרחה לבראן, נמצא בושטן (Bușteni). כפר זה הוא נקודת מוצא לטיול בהרי בוצ'ג (Munții Bucegi) המתנשאים לגובה שבין 798-1,055 מטר על פני הים. לדעת רבים, הם אינם נופלים ביופיים מהרי הטטרה שבסלובקיה. הרים אלו מהווים יעד מצוין לטרקים. טיול רגלי יפה למתחילים – מוביל ל-Urlătoarea Waterfall. מטיילים רבים עולים ברכבל לקאבאנה באבלה (Cabana Babele) ומשם, חמש שעות הליכה, עד לסינאיה (ראה להלן). האזור מרושת במסלולי הליכה, באורך שונה וזרוע בקתות, המציעות אוכל ולינה למטיילים.

11 ק"מ דרומית לבושטן נמצאת סיניה (Sinaia). הבנויה על המורדות המיוערים של הרי בוצ'ג'י (Bucegi). מזה כמה עשורים שסינאיה נחשבת לאתר התיירות המוביל ברומניה, בחורף היא משמשת כאתר סקי פופולרי, ובקיץ – אתר אידיאלי לנופש פעיל. נקודת מוצא למסלולי ההליכה רבים. שוטטות בעיר, במנזר סינאיה (על שם סיני), בארמון פלישור היפהפה ובמוזיאון. אטרקטיבית במיוחד היא טירת פלש (Peleş) שבנה המלך קרול הראשון והיא מוקפת בגנים רחבי ידיים. עלייה ברכבל ממלון מונטנה, לרמת בוצ'גי לתצפית ולמסלולי טיול רבים, ברגל ועל גבי אופניים.

חזרה לברשוב וממנה כשעה נסיעה מערבה לפאגארש (Făgăraș). עיירה זו היא מרכז למטיילים היוצאים לטרקים ברכס פאגארש.

רכס הפגראש הוא החלק הגבוה ביותר בשרשרת הרי הקרפטים ברומניה. שתי הנקודות הגבוהות ביותר ברכס ולמעשה ברומניה כולה הן הר Moldoveanu (גובה 2544 מ') והר Negoiu (גובה 2535 מ'). הרכס עובר ממזרח למערב וההליכה לאורכו היא ברובה מעל קו העצים. הדבר מבטיח למטייל נוף הררי פתוח. אם כי, הערפל המופיע באופן תדיר, מסתיר לעתים את הנוף. ישנו שביל אחד עיקרי שעובר לאורך הרכס, פחות או יותר לאורך קו פרשת המים, וכל טיול ארוך ברכס יתבסס עליו. סימון השביל הוא שלושה קוים צמודים בצבעי לבן, אדום, לבן. בדומה למוכר בארץ. רובו של המסלול הוא טיפוס לפסגות וירידה מהן. מצפון לקו הרכס יש מספר רב של עיירות, המחוברות בשבילים לנתיב החוצה את הרכס, כך שניתן לרדת מהרכס בנקודות רבות. ההליכה לאורך השביל, מבטיחה נופים מרהיבים ואתגר פיזי גם יחד.

במרחק של חצי שעה נסיעה מערבה, בכביש מס' 1, מגיעים לצומת עם דרך טרנספאגארש (Transfagarasan Highway), שנחשבת לדרך ההררית האטרקטיבית ביותר ברומניה. בדרך זו, הגבוהה בסוגה ברומניה (7C) מהדרך נשקפים נופים מרהיבים. מ-  Cabana Balea Lac ומ- Vila Paltinu, יוצאים מסלולי הליכה רבים, אל רכס פגראש (Făgăraș). דרומה משם, נמצאת מצודת Poienari, הלוא היא מצודת דרקולה ה"אמתית". למקום מטפסים ב—1,480 מדרגות. מהמצודה נשקפת תצפית יפה.

ניתן גם לצאת מברשוב, צפונה מערבה, לעיירה הציורית סיגישוארה (Sighişoara), וממנה להדרים לפגראש. בסיגשוארה נולד הנסיך וולאד צפש ששימש השראה למיתוס של דרקולה. זו עיירה מדייוואלית שמורה היטב, בתוך אזור הררי נאה. לאורך החומות מתנשאים 11 מגדלים שמורים להפליא. ב־1999 הוכרזה על ידי 'אונסק"ו', כאתר מורשת עולמית. במקום בתים בני 500 שנה הבנויים לצדם של רחובות תלולים ומרוצפי אבנים. בכניסה למצודה מתנוסס מגדל השעון, בו שוכן מוזיאון קטן להיסטוריה, המציג כלי מלחמה וחדר עינויים מצמרר ובעיקר – נקודת תצפית חביבה על כל האזור. נקודה מעניינת נוספת בעיר היא הכנסייה הממוקמת בראש הגבעה, שלידה נמצא בית קברות. זאת אחת העיירות הנעימות ברומניה.

מי שמוותר על הגיחה מערבה, יסע מסינאיה דרומה אל סנאגוב (Snagov) אחד היפים באתרי ולאכיה . סביב האגם העצום בגודלו, פזורים בתי קיט יפהפיים ולא מעט מסעדות ובתי מלון. בימי הקיץ, מציע המקום פעילויות אתגריות כמו סקי מים, שיט באגם ועוד. על אי קטן באגם סנגוב, נמצאת כנסיה יפה מהמאה ה-16, שנבנתה על חורבותיה של כנסיה מהמאה ה-11. ב-1456 בנה ולאד צפש ("דרקולה"), ביצורים ובית כלא ליד הכניסה. מאמינים שולאד צפש קבור מתחת לכנסיה.

סנאגוב נמצא במרחק של 38 ק"מ צפונית לבוקרשט. כ-20 דקות נסיעה צפונה משדה התעופה הבין לאומי.

בחודש ספטמבר מומלץ מאד לנסוע לחבל דוברוג'ה (Dobrogea) , בחלק המזרחי של רומניה הגובל בים השחור ובצפון מחוז הדלתא של הדנובה. העיר המרכזית היא קונסטנטה (Constanta),  אשר מציעה למבקרים שפע של מוזיאונים, מבנים עתיקים ואווירה שונה. אזור הליטוראל (Litural), המכונה גם הריוויירה הרומנית, הינו יעד תוסס לאורך הים השחור, המציע שפע של עיירות נופש וקיט. מתקיימים כאן פסטיבלי רוק וג'אז. למפונקים מומלץ לבקר במנגליה (Mangallia), הנמצאת כ-10 ק"מ צפונה ומציעה נמל דייג מעניין, מסעדות ובתי מלון בכל הרמות. לטעמי, חופי הים השחור הם לא משהו שהייתי מקדיש לו זמן בטיול לרומניה. הדנובה זורמת צפונה עד העיר גלץ (Galați) ומזרחה שם היא הופכת לדלתא. שיט בדלתא הוא אטרקציה אמיתית, בפרט אם יורדים מהספינה הראשית לסירות קטנות, המאפשרות מבט מקרוב אל עופות המים. על כך, ראו כתבה נפרדת.

הערות

[1] דאקיה" הוא תעתיק הכתיב מהלטינית הקלאסית; באיטלקית וברומנית צירוף האותיות ci מייצג את הצליל צ' – ומכאן שבהופיען כך ההגייה היא "דאצ'יה". דאקיה הייתה בעת העתיקה ארצם של בני העם המכונים "דאקים" (Daci). משערים כי מוצא תושבי האזור משבטים תרקיים. הדאקים מכונים בכתבים יוונים גטון (וברבים גטאה – Getae) וגם Dai והרומאים כינו אותם דאקים או גֵטים.

הדאקים היו מצוידים למלחמה בחרב מעוגלת שנקראה Falx Dacica ובקיצור "דאקה" Daca ונראה ששמם נגזר ממנה.

דאקיה השתרעה על פני אזור גדול במזרח אירופה שגבולותיו: הרי הקרפטים בצפון, הדנובה בדרום, נהר הטיסה (הונגריה המודרנית) במערב ובמזרח הנהר טיראס (דניסטר במזרח מולדובה). באופן גס חופף שטחה של דאקיה ההיסטורית לשטחיהן של רומניה ורפובליקת מולדובה של ימינו. בירת דאקיה הייתה סרמיסגטוסה.

כשהרומאים פגשו את הדאקים לראשונה, כבר הייתה לאחרונים תרבות מפותחת שהושפעה מהסקיתים שהיו שכניהם ומהפולשים הקלטים של המאה ה-4 לפנה"ס.

[2] אפולודורוס מדמשק היה אדריכל סורי-יווני קדום, שהיה המוערך והמועדף על הקיסר טריאנוס. הוא התפרסם בזכות בנים מרשימים רבים שנבנו בתקופתו. אפולודורוס בנה את פורום טריאנוס, הפורום הרומאי האחרון ובתוכו בנה, במצוות הסנאט הרומאי, את עמוד טריאנוס, שבתוכו מצוי כלי זהב המכיל את אפרו של טריאנוס. לאפולודורוס מיוחסת גם בנייתם של קשת טריאנוס (אנקונה), קשת טריאנוס (בנוונטו), קשת טריאנוס (מרידה), קשת טריאנוס (טימגד), גשר אלקונטר (בספרד) ועוד. אפולודורוס הוצא להורג על ידי הקיסר הדריאנוס, בשנות ה-30 של המאה השנייה לספירה, לאחר שהארכיטקט ביקר את התוכנית למקדש ונוס ורומא (נחנך בשנת 121).

[שמעון אפלבאום, "למי כתב אפולודורוס את ה"פוליאורקטיקה"?", בתוך: חקרי מלחמה, הוצאת מערכות, 1988, עמ' 77-80.

מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1980, Vol. II, XCV. Florus, p. 134

דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 69, פרק 4.

[3] . בין השנים 85 ל-89 ,התנהלו שתי מלחמות בין הרומאים לבין הדאקים בראשות המלך דוראס או דיורפאנאוס – המכונה "גם דקבאלוס (Decebalus) הגדול" (שפירושו אולי "רב העוצמה"). בשנת 87 הובסו הכוחות הרומאים בפיקודו של קורנליוס פוּסקוּס, והדאקים הוציאו אותו להורג בהוראתו של המלך דיוראפאנוס. לאחר ניצחון זה, ויתר דיוראפאנוס על שלטונו לטובת דקבאלוס (Decebalus) שנה אחר־כך השיגו כוחות רומאים חדשים יתרון סמלי, אך נאלצו לכרות עם הדאקים שלום, כך שהדאקים נותרו עצמאיים. יותר מכך, דקבאל קיבל את התואר "מלך לקוח של רומא" דבר שאפשר לו לקבל הדרכה צבאית, אומנים ואף כסף מרומא.

כדי לשים קץ להסדר המביש מבחינת הרומאים, או שמא מתוך כוונה לשפר את מצבה הכלכלי של האימפריה הרומית, ,החליט טראיאנוס לכבוש את דאקיה ולהשתלט על מכרות הזהב של הדאקים בטרנסילבניה. בשנת 95 איחד דקבאלוס את דאקיה תחת שלטונו, אך איחוד זה לא היה חזק דיו כנגד הצבא הרומי. התוצאה של המערכה הראשונה (101 – 102) הייתה מצור על בירת דאקיה סרמיסגטוזה וכיבוש חלק מהארץ. המערכה השנייה (105 –106) הסתיימה בהתאבדותו של דקבאלוס, וכיבוש השטחים שעתידים היו להיות הפרובינציה הרומית דאקיה טראיאנה. הקצין הרומאי טיבריוס קלאודיוס מקסימוס, כרת את ראשו של דקבאלוס והגישו לקיסר טראיאנוס. האחרון נקט במדיניות אכזרית בדיכוי המרד, חיסל את האליטה, הרס את המקדשים, הרג רבים מהתושבים, מכר רבים לעבדים, ויישב אוכלוסייה זרה במקומם.

[4] דרגן – יוסיף קונסטנטין דרגן (Iosif Constantin Drăgan),, איש עסקים, איש תקשורת, סופר לאומן רומני-איטלקי.