גילי חסקיןבורמה (מיאנמר) – תמורות פוליטיות.
כתב:גילי חסקין
ראו באתר זה: אוכלוסיית בורמה
לחצו כאןלהרצאה על בורמה
מיאנמר נשלטת בידי קציני צבא בצורה זו או אחרת מאז 1962. אאונג-סן סו-צ'י, מנהיגתה הדמוקרטית שנבחרה ב-1988, שהתה במעצר בית בין השנים 2003 עד 2010 . סו צ'י בת ה-66, בתו של גיבור מלחמת העצמאות של בורמה, גנרל אאונג סן, הפכה למקור השראה בעקבות מאבקה הארוך לדמוקרטיה במדינה. היא נעצרה לתקופות ממושכות – יותר מ-16 שנה סך הכול – והושמה במעצר בית. הוצע לשחררה בתמורה לעזיבת המדינה, אך היא סירבה.
צילום: ויקיפדיה
רקע
ב-1958 פרצה בבורמה הפיכה צבאית. רמטכ“ל הצבא, גנרל נה ווין )Ne Win), הצטדק: הוא רק רצה לעזור למולדת להיחלץ ממשבר פוליטי, והוא ימהר להחזיר את השלטון לממשלה אזרחית נבחרת. הכול הנידו בראשיהם. לפחות מאז יוליוס קיסר פחת מאוד שיעור האמון בכנות כוונותיהם הדמוקרטיות של רודנים צבאיים. ראש ממשלת ישראל דויד בן גוריון התעניין בפוליטיקה של בורמה, הרבה לפני ששאר המערב התחיל לשים לב. הוא קיווה, שבורמה העצמאית והדמוקרטית תהיה גשר בין ישראל לעולם האפרו-אסיאני, שאחר כך יקראו לו ”העולם השלישי“. בורמה נועדה להיות שער לסין, וכמעט היתה[1].
למרבה הפתעה, גנרל נה ווין עמד בדיבורו. בן גוריון, שאירח את הגנרל בישראל ב-1959, השתאה. איזו ג‘נטלמניות, איזו אלגנטיות, איזה מופת לכל העולם השלישי. אך כנראה שגנרל נה ווין החליט להפוך את הצלת המולדת למקצוע קבוע. ב-1962 הוא תפס את השלטון, בהפיכה צבאית והדיח את ראש הממשלה דאז או נו[2], אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות.
מאז החזיק נה וויין בשלטון, רשמית ולא-רשמית, עד 1988. במרוצת 26 שנות רודנותו הוא סלל את דרכה של בורמה ”אל הסוציאליזם“. הוא הפך אותה לגרסה קצת יותר מתונה של צפון-קוריאה, הקיף אותה בחומות, דרס חרויות פוליטיות ואזרחיות. החונטה הצבאית השלטת במדינה מאז שנות ה-60 דיכאה פעם אחר פעם ניסיונות מרד מקרב העם. משטר של גנרלים, זכר לימי הקומוניזם הנוקשה, סירב לשתף פעולה עם העולם המערבי ושקע עמוק יותר ויותר בחזון לאומה בודהיסטית צנועה.
ב-1973 אושרה החוקה במשאל עם ובינואר 1974 נערכו בחירות לאסיפה לאומית (מועמד אחד בכל מחוז). ב-1974, עם מותו של או-טנט[3], מזכיר האו"ם ויריבו של נה ויין, פרצו מהומות סטודנטים סוערות ביותר. ב-1978 פרץ משבר חמור בין בורמה לבנגלה דש, כאשר 200,000 מוסלמים גורשו מחבל ארקאן (Arakan). המשבר נפתר כשאלו הוחזרו. ב-1979 פרשה בורמה מ"ארגון המדינות הבלתי מזדהות" , בטענה שאיננו בלתי מזדהה באמת ומשום כך חסר ערך.
צילום: ויקיפדיה
ב-1980, בעקבות חנינה, חזרו רבים מגולי מהפיכת 1962 לבורמה, אך לא לפעילות פוליטית. במקומה של "מועצת המהפכה" קמה "מועצת מדינה". למן שנות ה-80 פתחה בורמה בליברליזציה זהירה של הכלכלה הסוציאליסטית המתוכננת ובפתיחות מה לקראת המערב. אם כי מדיניות החוץ, המושתת על ניטרליות קפדנית, לא השתנתה. ב-1981 הועבר השלטון לבריגאדיר סאן יו. הוא היה שליט בובה, שאפשר לנה ויין להחזיק בתפקיד יו"ר מפלגת התכנית הסוציאליסטית הבורמנית". בחלקים הפריפרליים המשיכו מרידות בני השבטים ובדרך כלל שלטה הממשלה רק במרכז, אך השבטים המורדים לא הצליחו להתאחד לפעולה משותפת. בספטמבר 1988, לאחר הפיכה צבאית, תפש את השלטון יורש אחר של נה ויין. הלקח: מוטב לרודנים צבאיים שלא להזדקן בשלטון. כשהם מתרגלים לו יותר מדיי, הם מתחילים לשמוע רק מה שהם רוצים, ואיש אינו מעז להגיד להם את ההיפך. הם גם מאבדים את האינטואיציות. נה ווין נפל בעקבות מהפכה דמוקרטית כושלת (מאידך, ייתכן שנה ויין ארגן את ההפיכה עקב הקיפאון הגובר בכלכלת המדינה וההידרדרות ברמת החיים). מכול מקום, המהפכה הוטבעה בדם, לפחות אלף נורו למוות, אולי הרבה, הרבה יותר. רודן צבאי אחר ירש את נה ווין, ורודן אחר ירש אותו.
ב-1988-9 יצאו הבורמנים לרחובות. המהומות היו קשות וקטלניות בהרבה מאלה של כיכר טיאנאנמן שבסין, אך לא זכו לכיסוי תקשורתי כי כניסת העיתונאים נאסרה. בגין הלחץ הציבורי התפטר נה וין ב-23 ליולי 1988, אך הפגנות הענק בדרישה לדמוקרטיזציה לא שכחו. הדיקטטור הפורש הבהיר בנאום ההתפטרות כי לא ישלים עם התמשכות המחאה וכי "הצבא לא יירה עוד כדי להזהיר כי אם במטרה לפגוע". בהתחייבות זו הוא עמד, וכוחות הביטחון אכן דיכאו את ההפגנות באכזריות יוצאת דופן תוך רצח של אלפי מפגינים.
לאחר עימותים קשים בין הצבא לחסידי הדמוקרטיה, הוקמה "מועצה מתקנת לחוק ולסדר" בראשות מפקד הכוחות המזויינים – הגנרל סאו מונג, שהבטיח לקיים בחירות לאסיפה לאומית דמוקרטית במאי 1989. המועצה אף שינתה את שמה הרשמי של המדינה מ"בורמה" ל"מינאמאר", בנימוק שהשם "בורמה" הוא ירושה קולוניאליסטית. הבחירות החופשיות הראשונות מזה 30 שנה התקיימו רק במאי 1990 ומפלגת השלטון הפסידה 392 מתוך 485 המושבים שהיו לה בפרלמנט הבורמני. סו קי זכתה ב- 80% מקולות הבוחרים. כבר טרם הבחירות ניסו השלטונות להשפיע על מהלכיהן על ידי מציאת מקומות עבודה ועל ידי "העברת" כפרים מצד אחד של המדינה לצדה האחר.
. למרות ניצחונה, הכת הצבאית אשר שלטה אז סירבה לוותר על השלטון. באוקטובר 1990 פלש הצבא למשרדי "הליגה הלאומית לדמוקרטיה", ואסר את מנהיגיה. 111 צירי פרלמנט מהמפלגה הזאת נאסרו, מקצתם נרצחו ומקצתם הוגלו. דר' סיין ווין, בן דוד מדרגה ראשונה של סו צ'י, הוא יושב-ראש ממשלת בורמה הגולָה, הנקראת "ממשלת הקואליציה הלאומית של איחוד בורמה". ממשלה זו נוסדה כתוצאה מבחירות 1990 בבורמה, שבהן זכתה מפלגתה של סו צ'י בניצחון סוחף שנדחה על ידי החונטה השלטת.
אט אט נשמעו בעולם מחאות הקוראות לשחרור סו קי. בינואר 1991 העניק לה הפרלמנט האירופי את "פרס סחרוב" לחופש החשבה. באוקטובר 1991 הוענק לה פרס נובל לשלום על הנהגת התנועה הפרו דמוקרטית במינמאר. בשנת 1991 זכתה בפרס נובל לשלום על פעילותה לקידום הדמוקרטיה בבורמה תוך דבקות בדרך של התנגדות לא אלימה ברוח תורתו של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי, ממנו הושפעה עמוקות. ביוני 1992 זיכה אותה "אונסקו" ב"פרס סימון בוליבר" על פעילותה למתן חופש, עצמאות וכבוד לבני האדם".
אולם מנהיגי המדינות האסייתיות לא נענו לקריאת האו"ם להטיל סנקציות על בורמה, בטענה שיש להפעיל "לחץ חיובי". בשנות ה-90 החלו אינדונזיה ומלזיה להגביל את קשריהן בשל אפליית המוסלמים בחבל אראקן. אפליה שהביאה ב-1992 לזרימת פליטים לבנגלה דש. מתחילת שנות ה-90 ואילך ניתן להבחין בפתיחות מה כלפי המערב, הבאה לידי ביטוי בליברליזציה איטית ומוגבלת של הכלכלה הסוציאליסטית. העם "מחונך" היטב לאחר שנים של שלטון יחיד בלתי מעורער. במשך שנים רבות, התומכת העיקרית של שליטי רנגון היתה סין.
אאונג סאן סו צ'י
ההתנגדות לשלטון הולידה מפלגת קואליציה, "הליגה הלאומית לדמוקרטיה" בהנהגתה של אונג-סן-סו-קי.
אאונג סן סו צ'י נולדה ב-19 ביוני 1945 ביאנגון (ראנגון) אשר במיאנמר (בורמה). היא מנהיגת האופוזיציה בבורמה ונחשבת לאחת הפעילות הבולטות בעולם למען קידום הדמוקרטיה וזכויות אדם. אביה ניהל את המשא ומתן מול הבריטים בעניין עצמאותה של בורמה, אך נרצח בידי יריבים פוליטיים מבית בשנת 1947, שנה לפני קבלת העצמאות. סו צ'י הצעירה עברה עם אמה השגרירה לניו דלהי, ובשנת 1964 השלימה את לימודיה בקולג' "ליידי שרי ראם" אשר בבירה ההודית. מיד לאחר מכן עקרה לבדה לבריטניה, ובשנת 1969 קיבלה מטעם אוניברסיטת אוקספורד תואר בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה. בשנת 1971 נישאה לד"ר מייקל אריס, מומחה לענייני טיבט מאוניברסיטת אוקספורד אף הוא. לזוג נולדו שני ילדים: אלכסנדר (בשנת 1972) וקים (בשנת 1977). בני הזוג התגוררו באוקספורד, אם כי סו צ'י שהתה לפרקים, לעתים עם בעלה, ביפן, הודו ובהוטן. קודם לנישואיה התגוררה בניו יורק, שם עבדה כשלוש שנים עבור האו"ם בתקופה בה בן ארצה, או תאנט, שימש כמזכירו הכללי של הארגון. בשנת 1988 הוזעקה סו צ'י במפתיע לבורמה כדי שתוכל לסעוד את אמה אשר מצבה הידרדר בעקבות אירוע מוחי חריף. באותם ימים סערו בבורמה הרוחות נוכח המדיניות הכלכלית הכושלת מבית מדרשו של הגנרל הבכיר נה וין. -26 באוגוסט 1988 נשאה סו צ'י נאום מכונן למרגלות פגודת שוודגון – האתר הבודהיסטי המקודש ביותר בבורמה. "כבתו של אבי איני יכולה להיוותר אדישה אל מול פני המציאות" אמרה סו צ'י לקהל של מאות אלפים, ואולי אף מיליון, בני אדם[4]. בנאומה הציבורי הראשון קראה לקיים במהירות בחירות דמוקרטיות רב מפלגתיות והפצירה בצבא לחדול ממעשי האלימות הקשים כלפי אזרחים. רהוטה, כריזמטית ובעלת ייחוס משפחתי מפואר, הפכה סו צ'י, אז בת 43, באחת למנהיגה הבלתי מעורערת של האופוזיציה.
ואנג סאן סו צ'י ב-1947, טרם ההתנקשות באביה
אך לכת הצבאית האכזרית – אשר כינתה עצמה "מועצת המדינה לשלום ולפיתוח", SLORC בקיצור – לא הייתה כל כוונה לוותר על השלטון עם הסתלקותו של נה וין. הגנרלים אף החליטו בשנת 1989 כי סו צ'י תושם במאסר בית במעונה בשדרות האוניברסיטה ביאנגון. בשנת 1990 הסכימה הכת לערוך בחירות, ומפלגתה של סו צ'י, הליגה הלאומית למען דמוקרטיה, ניצחה ב-392 מבין 492 מחוזות הבחירה. מועצת המדינה אשר נדהמה מגודל התבוסה בקלפיות העדיפה להתעלם מתוצאות הבחירות וסירבה לאפשר לעם לממש את רצונו.
מדינות המערב גינו בתקיפות את ראשי הכת הצבאית, וסו צ'י עצמה, כדוברת הרהוטה ביותר של המאבק הבורמזי, זכתה בשלל פרסים בינלאומיים שביקשו להביע תמיכה במאבק למען דמוקרטיה בבורמה. על פרסים אלו נמנים פרס סחרוב לחופש המחשבה אותו קיבלה בשנת 1990, ופרס נובל לשלום אותו קיבלה שנה לאחר מכן. במסגרת נימוקי הזכייה הגדירה ועדת הנובל את סו צ'י כ"אחת מהדוגמאות הייחודיות ביותר אשר נראו באסיה בעשורים האחרונים בהקשר של הפגנת אומץ לב אזרחי".
ארצות הברית העניקה לסו צ'י את שני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר שלה: מדליית החירות הנשיאותית אשר הוענקה לה על ידי הנשיא ביל קלינטון בשנת 2000, ומדליית הזהב של הקונגרס אשר הוענקה לה בשנת 2008. אך למרות תשומת הלב הבינ"ל סו צ'י שוחררה ממאסר הבית רק בשנת 1995. לאורך השנים עשו השלטונות כל אשר לעיל ידם כדי שסו צ'י תיאות לעזוב את בורמה, אך היא סירבה משום שידעה שחזרתה לא תותר. בשנת 1997 חלה בעלה של סו צ'י, מייקל אריס, בסרטן. סו צ'י לא עזבה את ארצה אפילו כאשר כל ניסיונותיו של אריס לקבל אשרת כניסה לבורמה כדי שיוכל להיפרד מרעייתו עלו בתוהו, כעבור שנתיים מת בבריטניה.]
בספטמבר שנת 2000 היא הושמה שוב במעצר בית, אך ב-6 במאי 2002, לאחר משא ומתן בניהולה של בריטניה, שוחררה. בסוף מאי 2003 היא נעצרה שוב. לאחר תקופת מאסר וניתוח שעברה בספטמבר, היא הושמה שוב במעצר בית ביאנגון. סו צ'י וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, נפגשו בדאונינג 10, והשניים אף "שחזרו" את תמונתו המפורסמת של אביה אשר נפגש בשנת 1947 עם ראש ממשלת בריטניה דאז, קלמנט אטלי, כדי לגבש את החוקה של בורמה העצמאית. היא אף נשאה נאום באולם וסטמינסטר בפני שני בתי הפרלמנט, ובכך הפכה לאישה השנייה, אחרי המלכה אליזבת השנייה, אשר זכתה לכבוד זה. בנאומה קראה למדינות העולם בכלל, ולבריטניה בפרט, להתייחס לבורמה כשווה בין שווים ולסייע ככל יכולתם לכינון מוסדות. היא אף הזהירה כי אם תוחמץ ההזדמנות הנוכחית לכונן בבורמה דמוקרטיה יציבה, ייתכן שזו תשוב רק בעוד כמה עשורים.
בספטמבר 2012 יצאה סו צ'י למסע בן שבועיים בארה"ב במהלכו נפגשה בבית הלבן עם נשיא ארה"ב ברק אובאמה וכן עם מזכירת המדינה וידידתה הילרי קלינטון וכן עם ראשי הקונגרס משתי המפלגות. במהלך ביקורה הכריזה ארה"ב על הסרה של חלק גדול מהסנקציות אשר הטילה על מיאנמר; סו צ'י תמכה במהלך. היא התקבלה בחום רב הן בוושינגטון, והן במפגשיה עם הקהילה הבורמזית בארה"ב. בנובמבר ביקרה בהודו, וציינה כי למרות שההנהגה ההודית בחרה בעבר להתקרב לכת הצבאית, ולא תמכה די במאבק למען הדמוקרטיה, אין בליבה כעס משום שהיא יודעת שממשלות באות והולכות אך היחסים החמים בין העמים חשובים יותר. באותו חודש הגיע הנשיא אובאמה לביקור ראשון של נשיא אמריקני מכהן בבורמה מאז ומעולם, ואף נפגש עם סו צי במעונה שם הודתה לו על תמיכתה של ארה"ב לאורך השנים.
"במשך עשורים רבים היתה ארה"ב מודאגת ממניעת זכויות אדם בסיסיות מהעם במיאנמר", אמר הנשיא האמריקני. "רדיפת פעילי אופוזיציה, אכזריות כלפי מיעוטים אתניים וריכוז כל העוצמה המדינית בידי מנהיגים צבאיים מעטים בודדה את מיאנמר, גם מארה"ב וגם משאר העולם". "לאחר שנים רבות של חשיכה, אנו מתחילים לראות בשבועות האחרונים סימנים ראשונים להתקדמות", אמר אובמה. "הנשיא תיין סיין והפרלמנט במיאנמר נקטו צעדים משמעותיים לעבר שינוי. דיאלוג בין הממשלה וסו צ'י (מנהיגת האופוזיציה) החל, אסירים רבים שוחררו והוסרו מגבלות שהוטלו על התקשורת". הנשיא האמריקני הוסיף כי למרות השינוי החיובי, "נותר עוד הרבה מה לעשות" במדינה האסייתית.
במהלך התקופות בהן הושמה במעצר בית אמרה סו צ'י כי הקפידה לשמור על אורח חיים פעיל אשר כלל מדיטציה יומית וקריאת ספרים רבים. כמו כן היא הרבתה להאזין לרדיו, בעיקר ל-BBC, שם גם שמעה על הכוונה להעניק לה את פרס הנובל. בשלל ראיונות שבה והדגישה כי מבחינתה מאסר הבית לא היה עונש כבד וכי התנאים היו נוחים לאין ערוך בהשוואה לחבריה למאבק אשר נכלאו בבתי הכלא הידועים לשמצה של בורמה.
מאבקי הנזירים
בספטמבר 2007 יצאו מפגודת שוונדגון כמה מההפגנות הגדולות נגד המשטר הצבאי. בתוך המנזר הצמוד אליה התחוללו, לפי דיווחי מתנגדי השלטון מעשי אלימות קשים של הצבא הבורמזי. הנוכחות הצבאית בלטה גם בחלקים אחרים של העיר. כמעט בכל פינת רחוב ניצבו חיילים עם רובים במצב הכן. בצמתים המרכזיים הונחו מתרסים וסלילי תיל משונן מוכנים לפריסה בעת הצורך. נוכחות החיילים אמנם לא הפריעה לחיי הרחוב השוקקים בעיר לשוב למסלולם אבל המסר ששלח השלטון לאזרחים ברור.
אם לא די במפגני הכוח ברחובות, הרי שבהדרגה התפשטו בעיר השמועות על תוצאותיהן האמתיות של פעולות המשטר נגד המפגינים. ברור שהנתון הרשמי שנמסר – לפיו נהרגו עשרה אנשים בהפגנות – מופרך. אנשי אופוזיציה שמעו נתונים אחרים. רובם אמרו לעיתונאים שכ-200 אנשים נהרגו בהפגנות ובפשיטות של הצבא על המנזרים. השלטון השקיע מאמצים ניכרים כדי להעלים את שרידי גופות ההרוגים. בתחילה השליכו אותם לנהר וכשהתחילו להופיע באינטרנט תמונות של גופות הנזירים צפות, שרפו אותן החיילים בשתי משרפות שהוקמו בעיירות לאינג תיה ונוט אוקלווה הסמוכות לבירה. היו גם דיווחים על אזרחים שנפצעו בהפגנות ונקברו בעודם בחיים.
מספר ההרוגים הלא-רשמי הספיק כדי להרתיע את המתנגדים למשטר, בעיקר את אלה שאינם נזירים ולא משתייכים למפלגות הפוליטיות. בימים האחרונים להפגנות, התאמצו מתנגדי השלטון לשכנע אנשים מהרחוב להצטרף אל ההפגנות האקראיות, אבל מספר המשתתפים בהן הלך ופחת. המשטר בבורמה ניסה למנוע בכל כוחו את ההפצה של צילומים ודיווחים על הנעשה בה. אל תצלומי ההפגנות הוא התייחס כאיום מרכזי. לא רק משום שהם מתעדים את פשעיו ועשויים להביא להחרפת הלחץ הבינלאומי על המדינה, אלא גם משום שהם ממחישים את היקף ההתנגדות לשלטון. המראות של אנשים רבים שיוצאים לרחובות להפגין עשויים לדרבן את מתנגדי המשטר להתארגן בשנית.
כשהחלו ההפגנות חולקו בין המפגינים עלונים שמורים כיצד להפיץ סרטים באינטרנט באמצעות בלוגים ואתרי שיתוף קבצים כמו יו-טיוב. תמונות מההתקוממות נפוצו. אבל מהר מאוד חסם השלטון את הגישה לרשת בכל המדינה למשך זמן בלתי מוגבל. אף על פי כן, הועברו החוצה מאות תמונות סטילס ועשרות סרטי וידיאו. התמונות צולמו בידי צלמים שזהותם לא ידועה. כל הצילומים נעשו תוך הסתכנות עצומה. מטרתם היא להעביר לעולם את המידע על הפגיעה המתמדת בזכויות האדם בבורמה.
בסרטים נראים אלפי נזירים שיוצאים מהמנזרים אל הרחובות מלווים במאות אזרחים תומכים. המפגינים נושאים שלטים שעליהם כתוב "אוכל, דיור וביגוד ברמה נאותה" ו"פיוס לאומי – דיאלוג בין מנהיגים פוליטיים". באחד הסרטונים נראה המשורר הבורמזי אונג ווי פונה אל הקהל ומפציר בו לשמור על רגיעה, מתוך כבוד לנזירים. "בשם הצדק, השלום והעצמאות יש לנו הזכות להישאר פה בשקט", הוא אומר למאזינים. בהפגנה אחרת מפציר בקהל אחד ממנהיגי הפגנות הסטודנטים של 1988 להצטרף להתנגדות הנוכחית: "הגיע הזמן להתאחד", הוא אומר, "אני קורא לכולם לא להישאר בבית, בבית הספר ובמשרד. בבקשה, צאו החוצה והצטרפו לתנועה הזאת".
בסרטים מתועדים גם האמצעים שבהם נקט הצבא כדי לדכא את המפגינים: נראו שם קרבות רחוב שבהם החיילים יורים לעבר הקהל, וחיילים שמעלים נזירים על משאיות. כמו כן, הגיעו גם תצלומים שבהם נראה מפגין שנפצע מאלימות הצבא, וכן צילום ממבט-על של כלא מאנדליי, אחרי שהועברו אליו חלק מהעצורים בהפגנות.
הכתם העיוור שבעדשת פעילי האופוזיציה הוא המנזרים. מה שנעשה בתוכם כמעט שלא תועד, ואין עליו עדויות. נזירים ומתנגדי משטר אחרים דיווחו כי האלימות שננקטה בתוך המנזרים היתה קשה הרבה יותר מזו שהפעילו החיילים בפומבי. באחת נראים כתמי דם על רצפת מנזר אחד ובתמונה אחרת, גלימות מיותמות על רצפה של מנזר אחר.
המראה שנחקק בזיכרון מההתקוממות שך ספטמבר 2007 בבורמה הוא של אלפי נזירים מגולחי הראש ועטויי הגלימות האדומות שמתעמתים עם כוחות הביטחון. איש מפלגת האופוזיציה NLD, זאו או, סיפר לעיתונאים כי ההפגנות החלו בעקבות פגיעה של הצבא בנזירים בבקוקו שבמרכז בורמה: בעיר צעדו כ-5,000 נזירים במחאה על העלייה החדה במחירי הדלק. העלאת המחירים אמנם משפיעה במידה מועטה בלבד על הנזירים שלא מרבים לצאת ממנזריהם, אבל הם קשובים לתסכול המצטבר אצל האזרחים וחשו צורך להביע אותו. בנוסף, קשיי הפרנסה של האזרחים העובדים משפיעים ישירות על הנזירים, שנאסר עליהם לעסוק במסחר ולכן הם מתקיימים ממנחות שמגישים להם האזרחים.
500 אלף הנזירים בבורמה (מתוך כ-50 מיליון תושבים) זוכים למעמד דתי וחברתי ייחודי ומקודש במדינה הבודהיסטית. לכן העריכו שאנשי הצבא לא יעזו לנקוט אלימות נגדם. אבל באחת מההפגנות הראשונות שקיימו, החיילים ירו באוויר, הקיפו אותם בחבלים כדי ללכוד אותם ועצרו חמישה מהם. החיילים קשרו אחדים מהנזירים לעמודי חשמל והכו אותם לעיני הציבור. בתחנות המשטרה הם פשטו מהם את גלימותיהם – מעשה שנחשב פגיעה חמורה בכבודם.
צילום: גילי חסקין
בעקבות המקרה באו כמה מאנשי המשרד לעניינים דתיים למנזר שבבקוקו כדי לנסות להרגיע את הרוחות. הנזירים כלאו את אנשי המשרד בחדר, שרפו את מכוניותיהם ושיחררו אותם רק בשעות הערב. הם דרשו שהממשלה תתנצל על הפגיעה בנזירים ואיימו כי אחרת יסרבו לקבל מנחות מאנשי השלטון, צעד שעשוי לפגוע בלגיטימציה של המשטר, המגדיר עצמו בודהיסטי. המשטר הצבאי סירב להתנצל והנזירים ביצעו טקס "פטה ניקוזנה" שמציין את החרם על מנחות השלטון.
ההפגנות הגדולות במחוזות השונים לא איחרו לבוא. בימים הראשונים למחאה, סירבו הנזירים לאפשר לאזרחים להצטרף אליהם למחאה, מחשש שהשלטון ינקוט ביד קשה כלפיהם, כפי שאכן קרה. תושבים שניסו להעביר מים לנזירים, נעצרו. בימים שלאחר מכן התרחבה המחאה ואף שהנזירים המשיכו להוביל אותה, הצטרפו אליהם אזרחים רבים, סטודנטים ואנשי האופוזיציה NLD.
בשבועות האחרונים של ספטמבר, היה כמעט בלתי אפשרי ליצור מגע עם הנזירים מחוללי ההפגנות. הממשל דאג ליצור חיץ פיזי בינם ובין יתר תושבי המדינה: רבים מהם נעצרו, אחרים ברחו אל משפחותיהם, או שהועברו ממנזר למנזר כדי למנוע מהם להתארגן מחדש. בכניסה לרוב המנזרים הוצבו אנשי ביטחון שפיקחו על הנכנסים והיוצאים ובמנזרים המרכזיים עמדו חיילים חמושים. בתחילת אוקטובר 2007 החלו השלטונות לשחרר מהכלא כ-200 נזירות ונזירים, אולם נראה שחוקריהם הצליחו להרתיע אותם מלשוחח עם אחרים.
ב-2 במאי 2008 פגעה במדינה סופת הציקלון נאגריס ההרסנית. בסופה נהרגו לפי ההערכות למעלה מ-130 אלף בני אדם. הסופה פגעה בבתי מגורים ותשתיות, ולפי הערכות האו"ם כמליון וחצי אנשים הושפעו ממנה באופן חמור. השלטונות במדינה ספגו ביקורת רבה כאשר מנעו גישה של כוחות סיוע ואספקה של מזון וציוד הומניטרי לאזורים הפגועים.
צורת המחאה הבלתי אלימה, קשורה לאמונה הבודהיסטית, אבל עצם היציאה לרחוב קשורה לסבל שסובלים הנזירים כמו כל אדם במדינה: סבל מהמחירים הגבוהים שלא מאפשרים לקנות מזון או בגדים, סבל מהגיוס הכפוי של אזרחים לצבא, סבל מצעדי הדיכוי של השלטון. כפי שהתבטא אחד הנזירים: "המדיטציה דווקא דורשת ממך להתבונן בכל דבר שקורה במחשבה ובגוף שלך ולרשום אותו לפניך, לא לשנות אותו, אלא רק להמתין שיחלוף. תורת המוסר שמדריכה אותנו קשורה בעיקר להימנעות מדברים, לא לחמוד, למשל. המורה שלנו מלמד אותנו להפגין אהבה ונדיבות לכל היצורים החיים".
אף אחד לא האמין שדבר כזה יכול לקרות בבורמה. שהצבא יכול להיכנס לתוך המנזרים במדינה שמגדירה את עצמה כבודהיסטית. המפגינים נתנו השראה לאנשים האחרים. ביומיים הראשונים איש לא העז להצטרף לנזירים המפגינים, אבל בהדרגה נראה האלפים מצטרפים להפגנות, שאנשים שואבים מהם עידוד ומעזים להשמיע את קולם"[5].
צילום: גילי חסקין
מפלגת האופוזיציה
גורם פעיל נוסף בהפגנות היה מפלגת NLD. הסניף הראשי שלה בבורמה סמוך למנזר שוודגון והוא היחיד שנותר פתוח מבין 300 הסניפים שהיו במדינה. הוא נותר פתוח גם בעת ההפגנות. בעת שביקרתי שם התכנסו בתוך האולם המרכזי כמה עשרות פעילים במפלגה, רובם ותיקים, וסעדו ארוחת צהריים שהוגשה להם מתוך ארבעה סירים חשמליים לבישול אורז שהונחו בצד החדר. הסניף נשאר פתוח כדי שהשלטונות יוכלו לעקוב אחרינו ולדעת מה מתרחש במפלגה.
רוב חברי המפלגה המרכזיים לא ירדו למחתרת אלא ברחו לבתים מזדמנים בערים ולאזורים הכפריים וגם הם נעצרו בימים האחרונים. אנשי המשטר", נהגו לבוא אל בתי החשודים בפעילות אופוזיציונית החל משעה אחת וחצי בלילה. הם הציגו לפניהם צילומי וידיאו שבהם הם נראים בהפגנות, דורשים מהם לספק הסברים לנוכחותם, ולוקחים אותם לבתי הכלא.
בשנת 2008 היכתה בבורמה סופת הציקלון נארגיס, שהגיחה מכיוון מפרץ בנגל ב-29 באפריל 2008 והיכתה עם רוחות בעצמה של 165 קמ"ש במיאנמר, גרמה לשיטפונות קשים, להרס כפרים, ל-78,000 הרוגים ול-56,000 נעדרים. כחצי מיליון בני אדם איבדו את בתיהם. למרות הנזק האדיר לתשתיות ביאנגון, עיר הבירה, ובדלתת נהר האיירוואדי – "נהר הפיל", סירבה החונטה הצבאית השולטת במדינה מאז 1962 לקבל עזרה מארגוני הסיוע הבין-לאומיים, ואף הקשתה על ארגוני הסיוע של האו"ם להיכנס ולסייע לתושבים.
מול התפקוד הלקוי שהפגינה הממשלה בעת האסון בלט תפקודם של האנשים הפזורים על פני מדינת הענק; מכל רחבי המדינה זרמו תרומות: כסף, כלי בית, בגדים, ובעיקר עזרה. רבים ירדו אל אזור הדלתא, ועזרו לבנות ולשקם מחדש את הכפרים שנהרסו.
בחירות 2010
לאחר הבחירות הראשונות, שהתקיימו במדינה לראשונה מזה 20 שנה, בנובמבר 2010, פורקה החונטה הצבאית והשלטון הועבר לידי ממשלה כביכול-אזרחית, תחת משטר הנשיא ת'יין סיין, לשעבר גנרל[6]. חוקת 2008 נשארה בתקפותה. לאור כל זאת טוען ווין שהכוח האמיתי בבורמה הוא עדיין בידי הצבא, מה שאומר שללא הסכמת הרמטכ"ל כל שינוי משמעותי אינו יכול לחול. ראש הממשלה הגולה הסביר כי יש אפשרות שהצבא יתמוך ברפורמות דמוקרטיות, אך ללא שינוי אמיתי בחוקה רפורמות אלו נתונות לביטול בכל זמן שהוא. "רפורמות בלבד אינן מספיקות – עליהן להיות מגובות על ידי חוק. אולם להגיע לידי כך זה בעייתי. טים איי-הארדי, מנהל רשת בורמה לפעולה גלובלית שבסיסה בניו יורק, מתאר את החוקה הבורמזית כבנויה מתוך כוונה תחילה לזרוע בלבול וחוסר עקביות בין הנשיא, הפרלמנט, והצבא. "זה מה שהם (הגנרלים) תכננו לפני זמן רב שיקרה, ולהרגשתי הקהילה הבין לאומית ודאו סו חייבים איכשהו לשחק לפי כללים אלו" (דאו סו: אמא סו, או דודה סו – כינוי לסו צ'י מתוך חיבה וכבוד).
בבחירות שהתקיימו ב-2010 נראו בבורמה סימני מעבר ממשטר צבאי דיקטטורי למשטר יותר דמוקרטי, אולם מבקרים טענו שהמחוות הן הצגה בלבד ומעט מאוד רפורמות באמת יושמו. חלק מהמבקרים אמרו שבכירים מהמשטר הצבאי מונו לתפקידי מפתח בממשל הנוכחי.
ביום 13 בנובמבר 2010 שוחררה סו צ'י ממעצר הבית[7]. שחרורה נחשב לאבן דרך בנתיב דמוקרטיזציה בבורמה, ומשקף את רצונו של נשיא בורמה כיום, (גנרל בדימוס) תיין סיין, לשתף עם סו צ'י פעולה.
ב-16 בנובמבר 2011 בפגישת פסגה של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה בנוסא דוא, שבאי באלי באינדונזיה, בחרו מנהיגי איגוד המדינות של דרום-מזרח אסיה (ASEAN) בבורמה (מיאנמר) לעמוד בראש האיגוד ב-2014 ,בתקווה שהיא תנקוט בצעדים לשחרור יותר אסירים פוליטיים, תשפר את חופש העיתונות, ותאפשר בחירות חופשיות. בשנת 2006, האיגוד שקל לבחור במדינה המסוגרת כיו"ר, אולם פגיעות מתמשכות בזכויות האדם תחת החונטה הצבאית השלטת מנע את הבחירה.
המבקרים של המצב בבורמה הכוללים את ארגון "משמר זכויות האדם" (HRW), את ארה"ב ואת האו"ם אמרו שיש למנות אותה ליו"ר האיגוד בשנת 2014 רק בתנאי שתנקוט בצעדים נוספים לקראת דמוקרטיה אמתית ותשפר את מצב זכויות האדם במדינה. הנשיא ברק אובמה אמר בביקורו באוסטרליה, בסוף נובמבר 2011: "הפרת זכויות האדם בבורמה נמשכת. אנחנו נמשיך להתבטא בבהירות לגבי הצעדים שממשלת בורמה צריכה לבצע כדי לשפר את היחסים עם ארה"ב".
מחנה פליטים על גבול תאילנד
בחודש ספטמבר 2011 הסירה מיאנמר את החרם על אתרי חדשות מובילים, בהם כמה שנוהלו על ידי מבקרי הממשלה. אתרי אינטרנט אלה נחסמו בשיא הדיכוי של מחאת הנזירים נגד המשטר ב-2007. חודש קודם לכן, באוגוסט, הסירו העיתונים הממשלתיים מעמודיהם האחוריים מודעות שתקפו את המערב. "אנו צריכים לשנות את דרך החשיבה והגישה של כל החברה", אמר הליינג, יועצו של נשיא מיאנמר. הליינג אמר גם כי חוק התקשורת החדש נמצא גם כן בתהליכי עבודה לאחר עשורים רבים שבהם כל ספר, שיר, סרט מצויר או יצירת אמנות שעמדו לצאת לאור היו חייבים לקבל את אישור הצנזורה. "חוק התקשורת החדש שלנו ישקף את חופש הביטוי המובטח ולכן לא תהיה צנזורה. אולם יהיו כמה מערכות פיקוח", הוא אמר. "הצנזורה תהיה דתית ותרבותית בלבד. חוץ מזה, כולם יוכלו להביע את דעתם בצורה חופשית".
לדברי פרופ' דייויד וויליאמס, מומחה לבורמה ומנהל בכיר של המרכז לדמוקרטיה חוקתית באוניברסיטת אינדיאנה, ייתכן ונטייתה הפתאומית של בורמה לכיוון ליברליזציה קשורה להחלטתה של הממשלה החדשה לפנות לעבר המערב, במקום לסמוך על המשטר הסיני הקומוניסטי המתערב ומנסה ללא ליאות להידחק פנימה.
לדברי וויליאמס, בורמה רחוקה מלהיות כלי משחק בלתי מיודע במאבק הסיני-אמריקני על שליטה. היא מודעת לחשיבותה האסטרטגית ולאופציות העומדות בפניה. "בורמה לומדת לשחק בגיאופוליטיקה", הוא אומר.
לאורך תקופה ארוכה בורמה לא תפסה מקום קדמי בסדר היום האמריקני בהיותה רחוקה מדי, ויותר מדי בחצר האחורית של סין. היא גם לא הייתה בעלת משאבים טבעיים שהיו עשויים לשוות לה עניין כנכס אסטרטגי מרכזי. כמו כן, שלטון הדיכוי של החונטה הצבאית לא הראה כל סימן של ליברליזציה שהיה מאפשר לראות אותה כפרטנר סביר.
סין, לעומת זאת, הייתה השותף העיקרי של המשטר הבורמזי הקיצוני והנוקשה שמלבד שותפות זו היה די מבודד פוליטית. שותפות זו שירתה את שני הצדדים: סין נהנתה מפרויקט מסיבי של קוי נפט וגז לצד פרויקטים אחרים, במיוחד בצפון בורמה – והמשטר הבורמזי קיבל אספקה צבאית חיונית.
כאשר קורט קמפבל מונה לסגן מזכיר המדינה לענייני מזרח אסיה והפסיפיק הבזיק ניצוץ של שינוי כאשר המשטר הצבאי, המכונה "מועצת המדינה לשלום והתפתחות" פנתה לארצות הברית ואותתה על רצונה בקירוב היחסים.קמפבל נסע לבורמה בנובמבר 2009 ועל פניו נראה היה כי המפגש לא נשא פירות. החונטה לא גילתה עניין ברפורמה דמוקרטית או משא ומתן, וקמפבל חזר הביתה מאוכזב. שנה לאחר מכן משהו החל להשתנות.
צנזורה והגבלת התקשורת
בבורמה שולט אחד מהמשטרים המדכאים ביותר כלפי התקשורת. במדד של "פרידום האוס" לשנת 2011, המדרג מדינות על פי חופש העיתונות, בורמה קרובה לתחתית. היא נמצאת במקום 191 מתוך 196 מדינות. על העיתונים והמגזינים בבורמה להגיש כל נושא אל "הוועד לבחינת התקשורת" לשם צנזורה לפני הפרסום.
"הקול הדמוקרטי של בורמה" (DVB) היא קבוצת תקשורת גולה גדולה בעלת השפעה רבה בבורמה, אשר הצליחה לפעול באופן רציף ויציב מהמטה שלה בנורבגיה. לפני הקמת DVB, תחנות רדיו אחרות ניסו לפעול מתוך תאילנד, אך איכות השידור הירודה וקבוצות מקומיות חמושות פגעו ביכולת ההשפעה של השידור. בסוף ספטמבר דיווח ארגון לשמירה על העיתונאים( (CPJ שהממשלה החדשה של בורמה נכשלה בתיקון ההתנהלות שלה וממשיכה לאסור עיתונאים.
צילום: גילי חסקין
אלימות נגד הקאצ'ין
הממשלה גם ביצעה פשעי מלחמה במדינת קאצ'ין ( KACHIN אזור מנהלי בתוך בורמה) מאז חודש יוני 2011. יותר מ-30,000 אזרחים ברחו עקב פגיעות מצד הצבא שכללו עבודות כפייה, רצח והתקפות על תושבי המקום.
ראו גם: סכסוכים פנימיים בבורמה.
הנציג המיוחד של האו"ם בבורמה, תומאס קווינטנה, אמר באותה עת: "אני ממשיך לקבל תלונות שיש מעשי אלימות" במדינה, והוסיף: "הפרות זכויות אדם בוטות ושיטתיות עדיין קיימות למרות ההבטחות לרפורמות של הממשל הנוכחי". "בורמה צריכה להגביר את המאמצים לקיים את המחויבויות שלה בנוגע לזכויות האדם ולמלא את ההתחייבויות הבינלאומיות", הוא הוסיף. מוקדם יותר השנה הממשל הקים וועדה לזכויות אדם אולם קווינטנה אמר שאין אפשרות לבדוק כיום את העצמאות או היעילות של הוועדה".
תמורות
בנובמבר 2010 התקיימו בבורמה הבחירות הראשונות מאז 1990. בניסיון לפייס את המערב ולמנוע סנקציות כלכליות, החליטה החונטה הצבאית השולטת במדינה לקיים הצבעה דמוקרטית כביכול. התקשורת הזרה, עם זאת, הורחקה מהמדינה ומתנגדי המשטרה הוגלו או הושמו במעצר בית.
שבועיים לפני הבחירות חשפה מיאנמר דגל, המנון ושם רשמי חדש. כבר לא "מיאנמר המאוחדת" אם כי "רפובליקת מיאנמר המאוחדת". לא ברור עיתוי השינוי. ידענו כי ישנו את השם והסמלים זה זמן רב, אך פרשנים טוענים שאסטרולוגיה היא הסיבה לתזמון המדויק. ידוע כי גנרלים בחונטה נסמכים רבות על אסטרולוגיה ועכשיו רק נשאלת השאלה: אם וונוס בנסיגה ואוריון נוטה לימין, מתי יקבלו אזרחי בורמה חזרה את החופש שלהם? כנראה שלא בקרוב. תוצאות בחירות אלו הביאו להחלפת השלטון מהחונטה הצבאית לממשלה האזרחית הנוכחית, הנשענת על גיבוי הצבא.
הפשרה ביחס המערב
השינויים שהתחוללו בבורמה, הגם שהם רחוקים מלהיות מספקים, מלמדים על איזו שהיא התקדמות. המערב, שמעוניין בבורמה לצדו מול סין, ממהר לאמץ את בורמה אל חיקו. ב-15 בינואר 2011, ענד תיירי מאטוּ שגריר צרפת בבורמה, לצווארה של אונג סאן סו צ'י, את עיטורי הדרגה של מפקד במסדר הלאומי של לגיון הכבוד, אחד מאותות ההוקרה הגבוהים ביותר של צרפת, כהכרה במאבקה הארוך למען דמוקרטיה. הטקס נערך בשגרירות הצרפתית ביאנגוֹן ב-15 בינואר. בביקור חסר תקדים של שר החוץ הצרפתי אלן ז'ופה בבורמה, הבטיח השר שצרפת והאיחוד האירופי יתגמלו את בורמה על הרפורמות שביצעה לאחרונה[8]. הוא אמר, צרפת והאיחוד האירופי יגיבו "בצורה חיובית ובמעשים קונקרטיים למחוות משמעותיות אלו".
באותו שבוע הודיעה נורבגיה שעתה מותר לחברות נורווגיות לשקול השקעות בבורמה. עד אז נורבגיה הוציאה אזהרות חמורות לגבי סחר עם מדינה זו. משרד החוץ הנורווגי ציין בהצהרה שהייתה זו מדיניות פנים בלבד ובשינויה עתה "נורבגיה ממשיכה ליישר קו עם האיחוד האירופי ומדיניותו בנושא סנקציות".
צילום: יובל נעמן
שחרור אסירים פוליטיים
הממשלה של הנשיא טין שין Thein Sein)), לשעבר גנרל במשטר החונטה, שחרר בשלהי 2011 מאות אסירים פוליטיים, וקיים מספר שיחות עם מנהיגת האופוזיציה אונג סאן סו קיי, ששוחררה ממעצר בית שנמשך שנים. קו קו הלאינג, יועץ בכיר של שין, אמר שהצעד של ASEAN מבורך, כפי שדווח ב-BBC: "נעשה את כל מה שמוטל עלינו כממשלה אחראית שמבטאת את רצונו של העם במיאנמר".
ארגון "משמר זכויות האדם" ציטט פעילי זכויות אדם מקומיים שאמרו שבעוד ששוחררו 316 אסירים פוליטיים, 1669 נשארו עדיין כלואים. יש גם כנראה יותר אסירים מכפי שדווח בגלל חוסר השקיפות של מערכת המשפט. אלין פירסון, סגנית המנהל של סניף אסיה של "משמר זכויות האדם" התבטאה: "בורמה הייתה זמן רב אבן ריחיים סביב צווארה של ASEAN, שלא תוסר על ידי הפיכתה ליושבת ראש בשנת 2014". היא טענה כי לפני הכול, ASEAN צריכה ללחוץ על בורמה לשחרר את כול האסירים הפוליטיים שלה כדי שתוכל להיחשב כלגיטימית. העידוד שנותנות המדינות לבורמה החל בינואר 2011 כאשר ממשלת בורמה הודיעה על שחרורם של עוד 651 אסירים בשרשרת החנינות שהעניקה מאז עלייתה לשלטון.
נשיא ארצות הברית ברק אובמה כינה את שחרור האסירים "צעד ניכר קדימה" ושרת החוץ הילרי קלינטון הודיעה כי וושינגטון תחל בתהליך החלפת שגרירים עם בורמה בפעם הראשונה מזה 21 שנה. במקביל, מזכירת המדינה של ארצות הברית, הילרי קלינטון, אמרה בנובמבר 2011, בכינוס בהוואי, כי מיאנמר מתקדמת במאמציה לערוך רפורמות מקיפות במבנה השלטון, אך עדיין יש לה מלאכה רבה לעשות, הכוללת את שחרור האסירים הפוליטיים. לדבריה, דיפלומטים אמריקנים שביקרו במדינה האסיאתית לאחרונה מצאו "שינויים אמתיים המתרחשים בשטח". היא הוסיפה: "אנו רוצים לראות את העם הבורמזי משתתף כולו בחיים הפוליטיים במדינתו".
שחרור האסירים, צעד שרבים רואים בו התקדמות משמעותית, הגיע שבועיים לאחר מתן הרשות ל"ליגה הלאומית לדמוקרטיה" להשתתף בבחירות באפריל, ויום אחד בלבד אחרי חתימה על הסכם הפסקת אש עם "האיחוד הלאומי של קארן" (Karen National Union), הקבוצה האתנית החמושה. הסכם זה סימן את סופו של עימות חמוש בן ששה עשורים שפרץ עקב מאבקה של הקבוצה להקים מדינה עצמאית משלה עם סיום השלטון הבריטי בבורמה בשנת 1948. יחד עם זאת, הצהרה שפרסם סגן יושב הראש של קבוצת קארן ת'ארק קבאו, הדגישה כי ההסכם הוא רק הצעד הראשון. "אני נזהר. אני מאוד נזהר. אין כל ודאות, אנו עדיין לא בטוחים מה האג'נדה האמיתית".
הילארי קלינטון בארוחת ערב עם סו צ'י
באותה רוח כתבה גם בווא פאן, עיתונאית בעיתון "איראוואדי" היוצא לאור בתאילנד ונחשב כבעל סמכות בענייני בורמה. היא טוענת כי בעוד שהפסקת האש נראית מבטיחה, קיימים עדיין ספקות רבים באשר לממשלה, ואם ההסכם ייושם ללא הליכים מדיניים תומכים, הוא יביא בסופו של דבר לכניעה שתשאיר את קבוצת "קארן" חשופה להפרות נוספות של זכויות אדם. ועוד כתבה: "סיבה נוספת לדאגה היא שבעוד הקהילה הבין לאומית מתרגשת מאד בעקבות השינויים המתרחשים בבורמה ואפילו משבחת את הנשיא ת'יין סאין, החיים תחת שלטונו הפכו אפילו לגרועים יותר עבור קבוצות אתניות רבות". אולם עמיתה ת'ארק קבאו הוסיף: "ניסיון העבר שלנו הראה כי הכוח האמיתי נתון תמיד בידי אנשי הצבא התומכים במדיניות יד חזקה ובעבר הם לא היססו להשתמש ברובים נגד קבוצות אתניות. המתקפה שמנהל הצבא הבורמזי נגד קאצ'ין (אזור בצפון המדינה) היא ברוטאלית ביותר. הצבא העביר לשם כמעט שני שלישים מכוחותיו". ואכן, הלוחמה העזה המתנהלת באזור מאז חודש יוני בשנה שעברה גרמה לעקירתם של כ-45,000 תושבים.
צילום: גילי חסקין
רפורמות
ב-17 בינואר 2012, נאמה אאונג סאן סו צ'י, אייקון הדמוקרטיה בבורמה, בפני תומכי מפלגתה – הליגה הלאומית לדמוקרטיה – כשלצדה מועמדת נוספת, פיו פיו ת'ין, לרגל פתיחת משרד המפלגה ברנגון . עד סוף 2010 קשה היה להאמין שרפורמות כה משמעותיות ייתכנו בבורמה: שחרור אסירים פוליטיים, היתר למפלגה הדמוקרטית של אאונג סאן סו צ'י להתמודד בבחירות, הקלת הצנזורה, שיחות שלום עם קבוצות אתניות חמושות – כל אלה התקיימו וקודמו בברכה על ידי ממשלות המערב. ממשלות המערב אף מתגמלות את בורמה על המהלכים: ארצות הברית חידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם בורמה, והאיחוד האירופי הסיר את האיסור שהוטל על ביקור אנשי ממשל בכירים במדינה זו.
עם זאת, הרפורמות עדיין שבריריות מייסודן ומעוגנות רק ברצון טוב, אך לא בחוק. החוקה הלא-ממש דמוקרטית והעדר השקיפות לגבי מי באמת שולט במדינה פירושם שכל החלטה על שינוי עלולה להתבטל בכל רגע נתון. אומר דר' סיין ווין, ראש ממשלת בורמה הגולֶה, המתגורר בוושינגטון הבירה, טוען: "אם אומרים אנו שפנֵינו לדמוקרטיה, פירושו שיש לשנות את היסודות הבלתי-דמוקרטיים בחוקה. העיקרון המנחה את הממשלה הגולה הוא החזרת הדמוקרטיה וזכויות האדם בבורמה. לכשאלה יתקיימו, הממשלה תתפרק. על פי החוקה הבורמזית שנוסחה על ידי הגנרלים ב-2008 וכביכול נתמכה על ידי תוצאות משאל עם מדומה, לצבא יש מקום מקודש במנהיגות המדינית, בצורת המועצה הלאומית להגנה ולביטחון. לגוף זה יש 11 חברים הכוללים את הנשיא, שני סגני-נשיא, ראש המטה הכללי, סגנו, שני דוברים, וארבעה שרי-מפתח במשרדים חוץ, פנים, הגנה וגבולות. שלושת השרים האחרונים מצביעים אוטומטית עם הצבא ובכך מעניקים לו רוב במועצה. יותר מכך: 25 אחוז ממושבי הפרלמנט הלאומי והאספות האזוריות אף הם שמורים לנציגי הצבא. על אף שהרמטכ"ל ממונה על ידי הנשיא, יש לו משקל רב בשליטה על המדינה באמצעות השרים שלו. ביכולתו גם להשעות את כל "זכויות היסוד, אם יש בכך צורך", בעתות חרום, למרות שפורמאלית הוא נזקק לאישור הנשיא.
צילום: יובל נעמן
בחירות 2012
באפריל 2012 החליטה סו צ'י כי מפלגתה, הליגה הלאומית למען דמוקרטיה, תיטול חלק בבחירות ביניים אשר נקבעו לאותו חודש. תוצאות הבחירות היוו הוכחה נוספת לפופולריות האישית של סו צ'י בקרב בני עמה; מפלגתה זכתה ב-43 מושבים מתוך 44 מחוזות הבחירה בהם התמודדו נציגי המפלגה (בפרלמנט הבורמזי, על שני בתיו, יש 664 מושבים). סו צ'י, אשר הגדירה את הבחירות כ"חופשיות למדי", נבחרה כחברת פרלמנט מטעם מחוז חקלאי עני למדי[9]. למרות שסו צ'י עומדת בראש מפלגת אופוזיציה קטנה יחסית, היא מונתה באוגוסט בידי יו"ר הבית התחתון של הפרלמנט לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית לפיקוח על שלטון החוק[10].
איתות נוסף אשר העיד על אמונתה של סו צ'י ברצינות כוונותיו של הנשיא סיין, לבד מנכונותה להשתתף בבחירות, התקבל בסוף מאי 2012. אז יצאה לראשונה אל מחוץ לגבולות ארצה מאז שבה אליה ב-1988. בנאומה בפני באי הפורום הכלכלי העולמי בבנגקוק הזהירה כי תהליכי הדמוקרטיזציה בארצה שבריריים, וכי יידרש סיוע רב לחיזוקם. היא גם קראה למשקיעים זרים לשמור על מידה של ספקנות בריאה כלפי השלטון, ולוודא כי כספיהם לא יזרמו לכיסי אנשי עסקים שמקורבים לשלטון הצבאי הקודם. סו צ'י אף ביקרה במחנה פליטים בגבול בורמה-תאילנד והתקבלה בחום רב על ידי רבים ממי שנמלטו למדינה השכנה נוכח הזוועות אשר ביצע הצבא. הדברים אמורים בעיקר לגבי בני המיעוטים הלאומיים אשר מתגוררים באזורי הספר.
חודש לאחר מכן יצאה למסע באירופה. נאום קבלת פרס הנובל באוסלו, 21 שנים לאחר שהוענק לה, ריגש רבים. אל דבלין הגיעה עם תומך ותיק, סולן U2 בונו. בבירת אירלנד קיבלה את עיטור החופש של דבלין (עיטור לו זכו גם ג'ון קנדי, נלסון מנדלה וברק אובאמה. בפורום אקדמי בבריטניה הדגישה כי שמירה על שלטון החוק היא הדרך היחידה להבטיח את זכויות האדם בבורמה, בדגש על זכויות המיעוטים הלאומיים ובני הרוהינגיה, אשר הם מיעוט מוסלמי אשר סובל מרדיפה חמורה במיוחד[6]).
סו צ'י וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, נפגשו בדאונינג 10, והשניים אף "שחזרו" את תמונתו המפורסמת של אביה אשר נפגש בשנת 1947 עם ראש ממשלת בריטניה דאז, קלמנט אטלי, כדי לגבש את החוקה של בורמה העצמאית. היא אף נשאה נאום באולם וסטמינסטר בפני שני בתי הפרלמנט, ובכך הפכה לאישה השנייה, אחרי המלכה אליזבת השנייה, אשר זכתה לכבוד זה. בנאומה קראה למדינות העולם בכלל, ולבריטניה בפרט, להתייחס לבורמה כשווה בין שווים ולסייע ככל יכולתם לכינון מוסדות. היא אף הזהירה כי אם תוחמץ ההזדמנות הנוכחית לכונן בבורמה דמוקרטיה יציבה, ייתכן שזו תשוב רק בעוד כמה עשורים. העולם מעדיף להתייחס בצורה אופטימית לתמורות שחלות בבורמה.
בספטמבר 2012 יצאה סו צ'י למסע בן שבועיים בארה"ב במהלכו נפגשה בבית הלבן עם נשיא ארה"ב ברק אובאמה וכן עם מזכירת המדינה וידידתה הילרי קלינטון וכן עם ראשי הקונגרס משתי המפלגות. במהלך ביקורה הכריזה ארה"ב על הסרה של חלק גדול מהסנקציות אשר הטילה על מיאנמר; סו צ'י תמכה במהלך. היא התקבלה בחום רב הן בוושינגטון, והן במפגשיה עם הקהילה הבורמזית בארה"ב.
בנובמבר ביקרה בהודו, וציינה כי למרות שההנהגה ההודית בחרה בעבר להתקרב לכת הצבאית, ולא תמכה די במאבק למען הדמוקרטיה, אין בליבה כעס משום שהיא יודעת שממשלות באות והולכות אך היחסים החמים בין העמים חשובים יותר. באותו חודש הגיע הנשיא אובאמה לביקור ראשון של נשיא אמריקני מכהן בבורמה מאז ומעולם, ואף נפגש עם סו צי במעונה שם הודתה לו על תמיכתה של ארה"ב לאורך השנים.
כעת נשואות העיניים, בבורמה ובעולם, אל עבר הבחירות הכלליות אשר אמורות להתקיים בשנת 2015. הנשיא סיין כבר ציין כי לא יתנגד לבחירתה של סו צ'י לנשיאה אם ירצה זאת העם[11]. אך בחוקה הבורמזית נכתב כי לא ייבחר לנשיא מי שבני משפחתם הקרובה הם נתינים זרים (ילדיה של סו צ'י אינם אזרחי בורמה). כל שינוי בחוקה מחייב רוב של לפחות 75% מחברי הפרלמנט, אך הואיל ו-25% מהמושבים בכל גוף נבחר בבורמה משוריינים לנציגי הצבא, ברור כי כל תמורה מחייבת הסכמה או לפחות אי התנגדות של הגנרלים. סו צ'י עצמה בטוחה ביכולתה לנהל דיאלוג ולשכנע את הצבא להסכים לתיקונים ברוח הדמוקרטיה בחוקה, לבד מסעיף בדבר מינוי נשיא היא מתנגדת לסמכות שמקנה החוקה למפקד הצבא ליטול את מושכות השלטון אם יחוש כי המדינה בסכנה.
באפריל 2012 יצאו אזרחי בורמה לבחור את 43 הנציגים מתוך 664 המושבים בפרלמנט. הסיבה למספר הנמוך, נעוצה בעובדה שמרבית המושבים בבית הנבחרים במדינה שמור לנאמני החונטה הצבאית השלטת במדינה מאז שנות ה-60. לקראת הבחירות נרמז שהליך בחירות חופשי והוגן ביום ראשון יתורגם להסרה מהירה יחסית של העיצומים הכלכליים הממושכים, החונקים את כלכלת המדינה.
ברחבי העיירות שאותן מייצגת סו צ'י, עמדו מאות בוחרים בתורים ארוכים לקלפיות, במטרה להשפיע ולנסות להכניס את המועמדת המועדפת עליהם לבית הנבחרים. סו צ'י מצידה, נפגשה עם תומכיה הרבים בכל רחבי המדינה, ופיקחה על הנעשה בקלפיות. המועמדת שצפויה להיכנס לפרלמנט כנציגת ה"ליגה הדמוקרטית", ציינה כבר בסוף השבוע כי אין היא מצפה שתוצאות תהיינה הוגנות או חופשיות, אך היא נחושה להמשיך ולחתור לצדק.
אף כי 48 המושבים הפנויים, מהווים כשבעה אחוזים מהפרלמנט אינם מספיקים כדי להגשים שינויים חוקתיים, יש המרגישים כי לנוכחות עצמה של אופוזיציה בפרלמנט יש ערך חיובי רב.
אונג סאן סו צ'י, כלת פרס נובל לשלום, המסמלת את המאבק לדמוקרטיה במיאנמר (בורמה לשעבר), ששוחררה ב-2010 ממעצר בית שכפה עליה המשטר הצבאי, יצאה לסייר ברחבי הארץ וגייסה תמיכה למפלגתה, "הליגה העממית לדמוקרטיה", שקיומה נאסר עד לא מכבר. בלוויית מאות תומכים ביקרה סו צ'י בקלפי בכפר וות'ינקה שבו היא מתגוררת, ושוחחה עם משקיפי בחירות ומצביעים. סוצ'י מנתה עם המועמדים שהתחרו על 45 מושבים שהתפנו בפרלמנט בעקבות קידום מחוקקים לעמדות בממשלה ולמשרות בכירות אחרות.
בסופו של יום היא נבחרה כחברת פרלמנט בארצה. סו צ'י זכתה בשני שליש מהקולות במחוז הבחירה שבו התמודדה. הייתה זו הפעם הראשונה בה אפשר השלטון הצבאי בן חמישים השנים את בחירתה של מנהיגת האופוזיציה לתפקיד פוליטי רשמי. שלא כבבחירות הכלליות שהתקיימו ב-2010, משקיפים בינלאומיים הוזמנו לפקח על ההליך. ארצות הברית, האיחוד האירופי ואיחוד אומות דרום מזרח אסיה שלחו משקיפים, כמו גם יפן, קנדה ואוסטרליה.
ראו גם: בחירות 2012
סו קי במערכת הבחירות. צילום: ויקיפדיה
לדברי משקיפים, הבחירות הן מבחן אמתי ראשון למחויבות הממשלה לסילוק הפחד והאימה של אזרחים המושתקים במשך חמישה עשורי שלטון צבאי. אחרי שעוררו על עצמם ביקורת בינלאומית בגין זיוף הבחירות לפני שנתיים, יודעים מנהיגי מיאנמר שבחירות הוגנות יוכיחו לעולם שהם מסוגלים לנהל הליכים הוגנים. אלפי גולים בורמזים ברחבי העולם מצפים לראות בבחירות אות ברור ליכולתם לשוב לבתיהם בבטחה. בוחרים צעירים במדינה גילו התרגשות רבה לקראת הליכתם אל הקלפיות. הבחירות לא ישנו את מאזן הכוחות בגוף המחוקק של מיאנמר, שחברים בו 664 נציגים. ומשקיפים טוענים שמספרן העצום של הקלפיות ופיזורן ברחבי המדינה לא יאפשרו לפקחים הבינלאומיים להבטיח ספירה הוגנת.
סו צ'י אמרה שהיא מאמינה שישויות רשמיות עודדו אי-סדרים, פעילויות לא חוקיות והפחדה. אולם היא אינה "מתחרטת על השתתפותה" במערכת הבחירות, מפני שהיא העלתה את המודעות הפוליטית בקרב אוכלוסיית מיאנמר. היא עצמה תזכה במושב בקואהמו, דרומה לינגון הבירה.
כחברת פרלמנט תוכל כנראה סו צ'י לצאת את גבולות המדינה – וחשוב מכך, לשוב אליה – מה שלא התאפשר בשנות הדיכוי והמאסר הארוכות. למאות עיתונאים שהתכנסו מחוץ למעונה ביום שישי היא אמרה שאין בכוונתה לכהן כשרה בממשלה האזרחית שתקום בתמיכת הצבא, גם אם הדבר יוצע לה. על פי חוקת מיאנמר, חבר פרלמנט אינו יכול לכהן כשר. כאשר נשאלה על מקום הדמוקרטיה במיאנמר בסקאלה של 1 – 10, השיבה סו צ'י "אנחנו מנסים להגיע ל-1."
"חלון קטן של תקווה עומד להיפתח עם כניסת דאו סו וחברי מפלגתה לפרלמנט, בכך שיש סיכוי שהיא תצליח לשכנע חברי פרלמנט מהצבא וממפלגת הרוב לתמוך בחוקים חדשים ולבטל חוקים בלתי צודקים קיימים", אמר איי-הארדי. פול קופלנד, עורך דין שמושבו בטורונטו, אקטיביסט למען דמוקרטיה בבורמה מזה זמן רב, מסביר שאף אם הצבא ימשיך להיות בעל המילה האחרונה בבורמה, עדיין המדינה עשתה כבר כברת דרך רבה משלטון אבסולוטי. בפברואר 2012 הכריז שר החוץ הבורמזי על הרפורמות בארצו כ"בלתי הפיכות". בנוסף, בראיון ראשון מסוגו שנתן הנשיא ת'יין סיין למדיה הזרה הוא אמר לוושינגטון פוסט שהוא נדר להביא שלום ויציבות לעם הבורמזי ולכל הקבוצות האתניות.
יחד עם זאת, יש המטילים ספק במידת כוחו של הנשיא. רק מחצית מהאסירים המשוחררים היו אסירים פוליטיים, כלומר מאות אסירים מתנגדי השלטון עדיין מאחורי סורג ובריח. כמו כן, למרות קיום שיחות שלום וההוראה שניתנה להפסקת אש עם החילות העצמאיים של קאצ'ין, נמשכת ההתקפה על בסיסים קאצ'ינים בצפון בורמה.
ממשלת בורמה זכתה באחרונה לשבחים רבים לאחר שנקטה שורה של רפורמות פוליטיות. ואולם, למרות יוזמות אלה, היא גם אחראית להחרפת מלחמת אזרחים על רקע אתני בצפון המדינה, העלולה לפגוע בו-זמנית הן בהתקרבות לארה"ב והן ביחסים המורכבים עם סין, שראשיה חוששים מהתערערות היציבות לאורך הגבול.
המשך הקונפליקטים הפנימיים
באחרונה, ירה צבא בורמה מאות פגזי מרגמה לעבר מאיג'ה יאנג, העיר הסמוכה לגבול עם סין. ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם, חיילים וראשי הקאצ'ין, הקבוצה האתנית באזור, אמרו כי אנשי צבא בזזו ושרפו בתים, הניחו מוקשים, גייסו בכפייה את אנשי הכפרים כדי שישמשו סבלים ומורי דרך, ואנסו, עינו ורצחו אזרחים. אלפי כפריים ברחו לסין, ורבבות שנעקרו מבתיהם יימלטו גם הם בסופו של דבר למעצמה השכנה, אם צבא בורמה ימשיך בהתקפותיו.
הקרבות העלו תהיות באשר להיקף הרפורמות שהציע הנשיא, תיין סיין, האזרח הראשון שמכהן בתפקיד נשיא בעשרות השנים האחרונות. תיין סיין מנסה לפתוח את ארצו למערב, אולם כמה פרשנים סבורים שהוא אינו יכול, או אינו רוצה, לרסן את הגנרלים הקוראים למלחמה.
יש המכנים אותו "מיכאיל גורבצ'וב של בורמה" – אדם שהיה בעבר פקיד אפור ברודנות צבאית אכזרית, ומחסל כיום אט-אט חלק מהירושות הגרועות ביותר שלה: משחרר אסירים פוליטיים, מתיר חלקית את כבלי התקשורת ומאפשר לאופוזיציה, שנרדפה שנים רבות, להשתתף בבחירות שהתקיימו ביום ראשון. התשובה לשאלה מדוע השתנה נשיא בורמה, או תיין סיין, והפך מיד ימינו של רודן אימתני למוביל שינוי דמוקרטי, היא תעלומה; בדיוק כמו השאלה מדוע ראשי החונטה הצבאית לשעבר מאפשרים לו לעשות זאת. עם זאת, עולה תמונה של אדם שתמיד היה שונה קצת מחבריו הגנרלים.
תיין סיין, בן 66 ודק גזרה, "תולעת ספרים", נחשב אדם נוח יותר, או לכל הפחות אכזרי פחות, משאר חברי החונטה שתפסו את השלטון אחרי ההתקוממות העממית של 1988. הוא נתפש כנקי מהשחיתות שהכתימה כה רבים מהגנרלים האחרים, ואפילו מבקריו מהעבר מציינים בסיפוק שאשתו ובנותיו נמנעות מהצגת סממני עושר, שעוררו עוינות כה רבה כלפי משפחת קודמו, באחת המדינות העניות באסיה. כל מבקריו לשעבר ותומכיו הוותיקים הדגישו את כנותו וצניעותו. יועצו לשעבר, או ניי וין מאונג, אמר אשתקד: "הוא לא שאפתן, לא החלטי, לא כריזמטי, אבל כן מאוד".
דאו אונג סאן סו צ'י, מנהיגת התנועה הדמוקרטית של בורמה, אמרה כי כנותו של תיין סיין בעניין ביצוע רפורמות, שכנעה אותה לשוב לפוליטיקה בשנה שעברה. החלטה זו היתה נקודת מפנה לנשיא וזיכתה אותו לא רק בתמיכה מבית, אלא גם קירבה אותו לארה"ב שדגלה לפני כן בהטלת סנקציות בינלאומיות נוקשות על ארצו.
גם אחרי שהתברר כי האופוזיציה זכתה כמעט בכל המושבים שעמדו לבחירה ביום ראשון, המשיך תיין סיין לתמוך רשמית ברפורמות ואמר שההצבעה "נערכה בצורה מוצלחת ביותר". בחירות-המשנה התקיימו אמנם במחוזות מעטים יחסית, אך ניצחונה המוחץ של האופוזיציה וזכיית סו צ'י במושב משלה יכולים להסתמן כאיום על מפלגת השלטון, שתעמוד למבחן בבחירות כלליות ב-2015.
למרות השבחים, מבקריו של תיין סיין אינם מרוצים לגמרי. אמנם שוחררו אסירים פוליטיים רבים, אך פעילים למען דמוקרטיה טוענים שמאות עדיין כלואים. הם גם אינם מתעלמים מעברו: עד לשנה שעברה עברו עליו כל חייו הבוגרים בצבא הידוע באכזריותו.
סכסוכים אתניים אינם נדירים בבורמה, אולם העימות האחרון הוא הנרחב והמסוכן ביותר. מדינת המחוז קאצ'ין, הגובלת עם סין, עשירה באבני חן, זהב ועצים, והנהרות שבה מנוצלים על ידי תחנות כוח סיניות. חלק מהמדינה נשלט בידי צבא קאצ'ין העצמאית והזרוע הפוליטית שלו, שגובה מסים מכל בתי העסק באזור. ארה"ב וסין מעוניינות במציאת פתרון למצב. הסינים שואפים להבטיח יציבות באזור הגבול ונגישות למשאבי הטבע, וארה"ב רוצה למנוע הפרות זכויות אדם מצד הצבא, המקשות על ממשל הנשיא אובמה לבטל את הסנקציות הכלכליות שמוטלות על בורמה. לדברי מפקדים בצבא קאצ'ין העצמאית, אחת הסיבות למלחמת האזרחים שהתחדשה ביוני 2011, לאחר 17 שנות הפסקת אש, היתה שאיפת צבא בורמה להרחיב את שליטתו באזורים שבהם פיתחו הסינים מיזמי אנרגיה שונים.
בכירים אמריקאים הודיעו להנהגת בורמה, שהגיעה ב-12 בינואר להסכם הפסקת אש עם צבא הקבוצה האתנית הגדולה קארן, שעליה להוכיח את מחויבותה לרפורמות, ולמצוא פתרונות לשאר הסכסוכים האתניים, בהם גם המלחמה בקאצ'ין. מנהיגת האופוזיציה, אונג סאן סו צ'י, אמרה דברים דומים. ב-10 בדצמבר הורה סיין תיין על הפסקת הלחימה בקאצ'ין, אולם מפקדי הצבא החליטו להמשיך בהתקפות.
הסינים מוטרדים בנוגע לבעיית הפליטים. ארגוני סיוע מקומיים מעריכים כי מאז יוני ברחו כ-7,000 בני אדם לסין וכ-50 אלף נוספים נעקרו מבתיהם. ממשלת סין לא פרסמה הודעה רשמית על המלחמה בסמוך לגבול, אולם פרשנים מעריכים כי בייג'ין מקווה שיימצא הסדר בהקדם האפשרי.
אחת הסיבות שעוררו מחדש את הלחימה היתה דרישת הממשלה ב-2009 לפירוק נשקן של כל המיליציות והצטרפות אנשיהן למשמר הגבול. כמה קבוצות הסכימו, אולם הרוב סירבו. לוחמי הקאצ'ין הגבירו את אימוניהם הצבאיים ולדברי מנהיגיהם, הם לא יסכימו להפסקת אש, ללא הבטחה מפורשת של תיין סיין לדיאלוג אמתי. "אנו רוצים חבל אוטונומי", אמר הגנרל סומלוט גון מאו, בן 49, שעה שהניח עץ חג מולד ליד קיר במטה המפקדה של לוחמי הקאצ'ין בסוף השנה שעברה. רוב אנשי הקבוצה האתנית הם נוצרים, לעומת הבורמזים, שרובם בודהיסטים. להערכת הגנרל, יותר מ-140 מבין עשרת אלפים חיילי צבא קאצ'ין נהרגו במאות התנגשויות והיתקלויות עם צבא בורמה שהתרחשו מאז יוני. לא קיים מידע על המספר המדויק של אזרחים שנהרגו או נפצעו.
צבא קאצ'ין איבד שטחים נרחבים בחודשים האחרונים, ונדחק לצד האזרחים לאזור הגבול עם סין. החיילים חמושים בנשק מיושן, ורבים מהם נושאים רוגטקות בחגורותיהם. הקרבות מתנהלים בעיקר באזור מאיג'ה יאנג, העיר השנייה בגודלה בחבל, הנמצאת בשליטת צבא קאצ'ין.
תושבי מאיג'ה יאנג חוששים שהעיר תיפול בידי הבורמזים בקרוב. מפקדי צבא קאצ'ין נטשו את מפקדותיהם ועברו להרים. "אני חושב שלא נוכל להגן על הטריטוריה שלנו בשל אי-השוויון בין הכוחות", אמר חייל צעיר ממיטת בית החולים, שאליו הובא לאחר שרגלו נקטעה.
עשרת אלפים העקורים חיים כיום במחנות הפזורים בשטח הנתון לשליטת צבא בורמה., החיילים בזזו בתי עסק ומגורים, ירו בחיות משק ולאחר שלושה ימים המשיכו בדרכם. מקומיים העידו כי נלקחו בכפייה לעבודת סבלות ונדרשו לשאת על גבם מצברים, אורז ומכונת כתיבה שנלקחו כשלל מצבא קאצ'ין.
הפייננשל טיימס מדווח ב-28 באוקטובר 2012, שנשיא מיאנמר, תֵ'יין זֵיין, ביקש לזרז את עבודת הוועדה שהקים לחקירת העימות האלים בארצו בשבוע שעבר: "היו מקרים של שריפת כפרים למים וחלקי ערים במדינת ראחין," אמר דובר הנשיא, "אם יהיה צורך, נשלח כוחות נוספים להשבת היציבות על כנה."
נשיא מיאנמר התבטא אחרי שארגון משמר זכויות האדם בארצו פרסם תצלומי לוויין, שבהם נראים מאות בתים שהוחרבו בעיר הנמל קיוקפיו, שרוב תושביה הם בני שבט רוהינגיה, דרומה לבירת המדינה סיטווה. התצלומים פותחים צוהר לעימות שראשיתו בחודש יוני, אחרי דיווחים על אונס ורצח אישה בודהיסטית במדינה בידי שלושה מוסלמים.
מספר הקורבנות בעימות שפרץ בשבוע שעבר שנוי במחלוקת. הממשלה תיקנה את המספר משני הרוגים בתחילת הדיווחים ל-112 בני אדם שנהרגו. היא מודה גם שיותר מ-3,000 בתים, רובם שייכים למוסלמים משבט רוהינגיה, הוחרבו. ארגוני זכויות אדם וארגונים של הרוהינגיה טוענים, שלפחות "כמה מאות אנשים נהרגו בהתנגשויות האחרונות".
פיל רוברטסון, איש משמר זכויות האדם, אמר שההערכות הגבוהות יותר התבססו על עדויות ראייה ועל "נטייתה המתועדת היטב של הממשלה להמעיט במספרים העלולים לעורר עליה ביקורת." מזכיר האו"ם, באן קי-מון, אמר בסוף השבוע ש"התקפות הפורעים" על יישובי הרוהינגיה חייבות להיפסק. "מארג הסדר הציבורי עלול להינזק ללא תקנה ותהליך הרפורמות והפתיחות של מיאנמר… עומד בסכנה". רשת אי.בי.סי מדווחת שאלפי פליטים נמלטו היום למחנות העולים כבר על גדותיהם בחוף המערבי של מיאנמר. פקיד או"ם בכיר אמר שעד כה נאלצו 22,000 בני אדם לנטוש את בתיהם.
לא רק עם שכניהם הבודהיסטים נאלצים בני רוהינגיה המוסלמים להתמודד, אלא גם עם אפליה רשמית, מדיניות שעודד המשטר הצבאי של מיאנמר כדי לגייס תמיכה ציבורית של מגזרי אוכלוסייה אחרים. חוק משנת 1984 הדיר אותם מרשימת 135 הקבוצות האתניות במדינה, פירוש הדבר שהם מודרים מזכויות אזרח יסודיות ולמעשה הם נטולי אזרחות. מדינת בנגלדש השכנה, שגם היא אינה מכירה באזרחות בני רוהינגיה, אומרת שאלפי פליטים ניסו להיכנס לתחומה בסירות, אך היא מנעה זאת מהם.
"הכוח האמתי נמצא בידי הרמטכ"ל לשעבר ת'אן שְווֶה, בעוד שנראה שהרמטכ"ל הנוכחי, גנרל מין אאונג הְלֵיינג, הוא אך נמר של נייר", אומר קנבאוזה ווין, לשעבר שר החוץ הבורמזי הנמצא בשנות ה-70 לחייו וחי עתה בגלות בקנדה. קנבאוזה ווין טוען כי לשְווה ישנה עדיין השפעה במועצה הלאומית להגנה ולביטחון וכי שווה מושך בחוטים מאחורי הקלעים. ווין אינו מאמין שהממשלה או הגנרלים ישנו אי פעם את המנטאליות שלהם, ולכן ייצמדו לחוקה הנוכחית כדי להמשיך לשמר את כוחם.
במאמר בשם "מדוע שהמערב ייפול במלכודת הבורמזית?" שכתב ווין ב"בורמה דייג'סט", הוא הזהיר: "אל למערב לתת לעצמו להיסחף אחר רפורמות קוסמטיות, ועליו לזכור שהצבא עדיין מפעיל כוח עצום על אף הציפוי החיצוני של דמוקרטיה שמסופק על ידי בחירות מדומות וחוקה מפוקפקת". כאשר הדבר מגיע לידי הסרת הסנקציות הכלכליות שהוטלו על בורמה, רוב המומחים מסכימים שללא רפורמות אמתיות ג'סטה כזו לא תעזור לעם הבורמזי ורק תתרום למשטר ולחסידיו. על כולנו להבין שהקשיים הכלכליים והעוני המחפיר שסובל העם בבורמה הן תוצאות ישירות של עשרות שנים של ניהול כלכלי כושל של המשטר וביזה של המשאבים הטבעיים של המדינה למען השגת רווח אישי, ולא תוצאה של סנקציות שהטיל המערב.
וכך, אקטיביסטים רבים למען בורמה טוענים שהדרך הטובה ביותר שהמערב יכול לנקוט היא להציע תמיכה זהירה בשינויים, ולעמוד על המשמר בכל הנוגע לאינטרסים של העם איתרע מזלו לחיות באחת מהמדינות העניות ביותר בעולם. "חשוב הוא שהקהילה הבין לאומית תישאר חזקה בעמדתה כלפי בורמה עד אשר יבוצעו רפורמות מדיניות עמוקות ואמיתיות. מה שאנשים בבורמה רוצים זה שחרור כל האסירים הפוליטיים ושביתת נשק כלל ארצית שתוביל להסדר מדיני לטווח הארוך ולפיוס לאומי", כתבה זויה פאן מקמפיין בורמה בבריטניה באי-מייל מלונדון. "כל עוד חוקה וחוקים מדכאים קיימים בבורמה, העם הבורמזי לא ייהנה משלווה ומחירות".
בחירות 2015
ב-8 בנובמבר נערכו 2015 בחירות כלליות
יותר מ-6,000 בני אדם מיותר מ-90 מפלגות ניסו להיבחר לפרלמנט, שבו 664 מושבים. רבע מהמושבים שמורים לנציגי הצבא, שאינם צריכים להתמודד עליהם.
הבחירות היו הבחירות החופשיות הראשונות מזה 25 שנה. במיאנמר היו כ-30 מיליון בעלי זכות הצבעה. כאשר חלק מהתושבים בני הרוהינגיה המוסלמיים, נחשבים כזרים ולכן אינם מורשים להצביע.
המועמדים המובילים היו תיין סיין, נשיא מיאנמר החל ממרץ 2011, ראש ה מפלגת "איחוד, סולידריות ופיתוח" (USDP) שנמצאה בשלטון מאז 2011 ואשר נתמכת על ידי הצבא. האופוזיציה אונג סן סו צ'י שהובילה את הליגה הלאומית לדמוקרטיה לניצחון מוחץ במערכת הבחירות. למרות הניצחון הסוחף, אונג סן סו צ'י הייתה חסומה מהמינוי לנשיאות, בגלל שבעלה מחזיק באזרחות זרה. : ילדיה הם בריטים, ובחוקה סעיף הקובע שמי שילדיו הם זרים, לא יכול לכהן בתפקיד הבכיר. סו צ'י עצמה כינתה את החוקה "טיפשית מאוד", והצהירה כי אם מפלגתה תנצח, היא תהיה "מעל" הנשיא הנבחר. תיין סיין הכריז כי הוא מכבד את התוצאות ומוכן להעברת הרוח בשלום. ". עם זאת, יצוין כי בכל מקרה, הצבא מחזיק בעמדות מפתח חשובות מאוד במדינה. החוקה מקנה לו זכות להשתלט על הממשלה בנסיבות מסוימות, ויש לו גם השפעה מכרעת על הכלכלה באמצעות חברות אחזקה.
הפקת האופיום
אחוזי הגידול והפקת האופיום במיאנמר (בורמה לשעבר), עלו באופן קבוע במהלך 6 השנים האחרונות. כך קובע דו”ח חדש שפורסם השבוע על ידי המשרד האחראי על סמים ופשיעה באו”ם. למרות הבטחות לכאורה שניתנו על ידי ממשלת מיאנמר לפיהן ייפסק כל ייצור האופיום במדינה עד לשנת 2014, נראה שבפועל אחראית מיאנמר לבערך 10% אחוזים מכלל ייצור האופיום בעולם כולו. מרבית האופיום מזוקק בהמשך להרואין ומיוצא בעיקר לשכנתה של בורמה – המעצמה הגדולה של סין[12] – שם קפצו אחוזי הביקוש להרואין בכ-20% אחוזים במהלך העשור האחרון.
כל שדות הפרג נמצאים באזור המזרחי של מיאנמר, בחלק המכונה “משולש הזהב“, שגובל במדינות לאוס ותאילנד ומהווה בעצם שטח ללא חוק – No man’s land. בשטח שוכנים מספר ארגונים אתניים חמושים שנלחמים מלחמת חורמה בממשלת מיאנמר ואחראים על הפקת האופיום באזור.
ראו באתר זה:האופיום במשולש הזהב
ייצור הרואין ומתאמפטמין, אחד הענפים הגדולים בכלכלת בורמה, שעליו חולשות קבוצות אתניות קטנות וחמושות היטב, משגשג במשולש הזהב, אזור הגובל עם תאילנד ולאוס. "הם מבריחים כמויות עצומות של כדורים", אומר גנרל סומסאק נילבנג'רדקול, מנהל המטה למאבק בסמים שהוקם בידי ממשלת תאילנד.
"הדמוקרטיה פורחת בבורמה, אבל במקביל נודדת הפעילות הבלתי חוקית לאזורים שבהם הממשלה לא מצליחה להשליט חוק וסדר", הוסיף. תאילנד, שמצבה הכלכלי טוב מזה של בורמה, הפכה לתחנת יצוא ושיווק סמים חשובה. על פי נתוני הממשלה, יש בה היום כ-1.2 מיליון מכורים למתאמפטמין.
גידול הסחר בסמים באזור הגבול, מצביע על חלק מהבעייתיות שאליה נקלעה בורמה, בעקבות הרפורמות שמקדם נשיאה, תיין סיין. אזורים עניים נרחבים, שבהם אין לממשלה המרכזית שליטה מלאה, ממשיכים לשמש כחממה הגדולה ביותר בדרום מזרח אסיה לייצור סמים. אך הנשיא סיין, שהיה בעבר מפקד צבאי של משולש הזהב, חושש שאם יפעיל יד קשה נגד קרטלי הסמים, הוא עלול לעורר את זעמן של הקבוצות האתניות שאותן הוא מבקש לכלול בתוכנית הפיוס הלאומי שהוא מגבש.
בעולם הסמים האפל, איש אינו יכול לומר בוודאות מה הביא לעלייה בהיקף הסחר בסמים; לדברי גורמים רשמיים בתאילנד, זהו סרח עודף בלתי רצוי של תהליך השלום. סיין, הנמצא בשלטון כבר 13 חודשים, קידם בנחישות הסכמי הפסקת אש עם קבוצות המורדים, ולרוב גם הצליח. אך להערכת מפקד יחידת החקירות במשטרת תאילנד, תהנוט צ'ומאנו, החתימה על הסכמי הפסקת האש איפשרה למורדים להניח את נשקם ולהפנות את חייליהם לייצור הסמים.
הגנרל סומסאק מייחס את העלייה בהיקף הסחר לסיבה אחרת. לדבריו, בין הממשלה המרכזית של בורמה לקבוצות האתניות שוררת חשדנות מתמשכת, המעודדת אותן לעשות כסף כל עוד הם יכולים. "עדיין לא ברור להם מה משמעותו של תהליך השלום בשבילם", הוא אומר. המבריחים נוקטים שלל שיטות להעברת הסחורה. הם צועדים, חמושים ברימונים, בשבילים החוצים את אזור הג'ונגל ההררי של המדינה; אחרים מסתירים את הסמים במשאיות עמוסות סחורות.
בנוסף, נהר הסאי, המפריד בין המדינות, צר דיו כדי שסוחרי הסמים יוכלו להשליך בקלות לגדה התאילנדית את שקיהם.
גנרל סומסאק מעריך שגורמים רשמיים בגבולה של בורמה מעורבים "לחלוטין" בסחר הסמים. "שכרם נמוך מזה של השוטרים שלנו, אבל הם נוהגים במכוניות שערכן יותר מ-100 אלף דולר", הוא אומר, "מנין הם לוקחים את הכסף?".
היחסים בין ממשלת בורמה לסוחרי הסמים מורכבים ומשתרגים בתוך מערכת פוליטית בעייתית המורכבת מקבוצת הרוב, במאר, ומיעוט של קבוצות אתניות, שחלקן לחמו במשך 50 השנה האחרונות נגד המשטר הרודני.
להערכת ויצ'אי צ'אומונגקהון, בכיר בארגון אזרחי בתאילנד העוקב אחר המאבק בסמים בגבול עם בורמה, הסחר בסמים יקטן רק אם הממשלה תצליח לשלוט בחלקים נוספים של המדינה. "מרבית שטחי ייצור הסמים נמצאים באזורים מוגדרים, ולפי שעה הממשלה מתקשה להחיל עליהם את החוק", ציין. לדבריו, בקרב המיליציות האתניות, מתנהל היום ויכוח בין אלה המצדדים בהמשך עסקי הסמים לאלה המעוניינים לנהל עסקים חוקיים.
[1] ראש ממשלת בורמה, או נו, היה ראש הממשלה הזר הראשון שסר לביקור רשמי בישראל, ב-1955. בן גוריון הוביל אותו בשדרות תל אביב, קהל גדול הריע, וילדים נופפו בהתרגשות בדגלי בורמה. זה היה ביקור מצוין, ובן גוריון טלפן אל או נו לברך אותו. הוא סיפר לו שהממתינים בתל אביב קראו בהתרגשות ”הנה הוא, הנה הוא“. בעוונות ההגייה הישראלית, ”הוא“ ו“או“ נשמעו אותו דבר.
[2] . או נו (25 במאי 1907 – 14 בפברואר 1995), ראש הממשלה הראשון של בורמה. או נו למד משפטים באוניברסיטה של רנגון ובשנת 1936 סולק על ידי השלטונות הבריטיים מן האוניברסיטה, בשל פעילותו בתנועה הלאומית בבורמה. שימש כמורה בבית ספר ולאחר מכן נתמנה למנהיג התנועה הלאומית בבורמה. בהיותו בודהיסט מסור הפך גם למנהיג רוחני.
בשנת 1942, כאשר בורמה עמדה בפני סכנת פלישה יפנית, נאסר או נו על ידי הבריטים ושוחרר מכלאו על ידי היפנים לאחר שכבשו את בורמה. או נו שירת כשר החוץ בממשלת הבובות שהקימו היפנים בבורמה, אך בה בעת אירגן פעולות גרילה נגד היפנים.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה עמד או נו בראש התנועה הלאומית בבורמה. בשנת 1948, לאחר שבורמה זכתה לעצמאותה, הפך לראש הממשלה הראשון שלה וכיהן בתפקיד זה עד 1956. בתקופת כהונתו זו גילה יחס אוהד למדינת ישראל וכונן עמה יחסים דיפלומטיים. יחסים אלו היו רבי חשיבות, משום שרוב מדינות אסיה לא הכירו במדינת ישראל ולא קיימו עמה יחסים דיפלומטיים
[3] . מאהא תראי סיתו אוּ תַ'אנְט (22 בינואר 1909 – 25 בנובמבר 1974) דיפלומט בורמזי, אשר שימש כמזכיר הכללי הנבחר השלישי של ארגון האומות המאוחדות בין השנים 1961 – 1971. תפקודו של תאנט בימים שקדמו למלחמת ששת הימים מקנה לו תפקיד חשוב בהיסטוריה של המזרח התיכון ושל מדינת ישראל.
"אוּ" הנו תואר כבוד בורמזי המקביל באופן גס למילה "אדוני". תאנט היה שמו היחיד, כנהוג בבורמה. בבורמה היה ידוע כפאנטאנאו או תאנט, על שם עיר הולדתו פאנטנאו. מאהא תראי סיתו הנו תואר אבירות שהוענק לו על ידי ממשלת בורמה.
[4] . http://www.youtube.com/watch?v=gJV7fw577wk
[5] ראו בהרחבה: http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/7012158.stm
[6] . http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3980647,00.html
[7] . http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3983813,00.html
[8] "כמו כל הקהילה הבין לאומית, עקבנו בתשומת לב רבה אחר הסימנים החיוביים ששידר הנשיא ת'יין סאין", אמר שר החוץ ז'ופה ביום ראשון, על פי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
[9] . http://www.guardian.co.uk/world/2012/feb/06/aung-san-suu-kyi-burma-election
[10] . http://www.dvb.no/news/suu-kyi-to-head-%E2%80%98rule-of-law%E2%80%99-committee/23217
[12] עם גבול ארוך ו”פורה” עם מיאנמר ועם 1.1 מיליון מכורים להרואין (כאלה המופיעים ברשימות משרד הבריאות כמכורים), אחראית היום סין על יותר מ-70% אחוזים מצריכת ההרואין במזרח אסיה.
עם גבול ארוך ו”פורה” עם מיאנמר ועם 1.1 מיליון מכורים להרואין (כאלה המופיעים ברשימות משרד הבריאות כמכורים), אחראית היום סין על יותר מ-70% אחוזים מצריכת ההרואין במזרח אסיה.
גיל שלום. אני מקבל כל מיני תמונות וסרטוני זוועה על הרג והתעללויות שלא יוכלו על הדעת. מה זה קורה עכשיו בבורמה? למה אנחנו בישראל לא יודעים על כך..האם זה אמיתי? תודה.
זה לא מעכשיו, אלא מתקופת המשטר הצבאי
זאת אומרת שעכשיו אין היה לנסוע לשם נכון?
אפשר לנסוע
מה הסיפור עם הרוהינגים והמוסלמים? מה נכון בכל מה שאומרים?
תודה.
נכון לגמרי. הרבה אלימות. מאד לא בודהיסטי
שלום גיל
דילמה מוסרית לגבי הנסיעה לבורמה
רציתי לשאול האם נסיעה לבורמה בימים אלו כתייר היא בעצם תמיכה בשלטון הצבאי האלים?
האם במהלך השהייה בבורמה רוב התשלום הולך לידי האזרחים או שהביקור הוא בעצם על חשבונם ועוזר לממשל המדכא?
אכן, דילמה מוסרית. היא היתה קיימת לגבי בורמה (מיאנמר), שנים רבות
אני בעד לנסוע. חלק ניכר מההכנסות מגיע לכיסי התושבים
כשאת מחרימה את המדינה, את מחרימה גם את פרנסתם.
לא רק רע יש במיאנמר
https://www.myanmar.co.il
גילי שלום. תודה על כל הידע שאתה שופך עלינו.
איך אני יכולה לדעת מתי נרשם כל מאמר או כתבה שאתה רושם? אני לא רואה תאריכים…
תודה מראש
צודקת. אלמד מכך. בשנה האחרונה התחלתי לציין את תאריך הכתיבה בפוסטים…
הי גילי. מה קורה היום במיאנמר- אפשר לסוע או שיש שם עכשיו מלחמת אזרחים ?
שלום
זה לא זמן טוב, בלשון המעטה
הי,
האם בורמה/מיאנמר פתוחה למטיילים לאחר ההפיכה הצבאית שהתרחשה ב-2020? אם כן, האם היא בטוחה למטיילים?
תודה,
עינת
מציע להמתין
נסיעה לבורמה 2023 האם אפשרי? בטיחות….
תודה רבה
מציע להמתין