צילום: ג'קי סויקיס
ערך: גילי חסקין
תודה לגיורא (גיגי) לוין על תרומתו המשמעותית לריכוז החומר. חלק מהחומר שמופיע כאן עובד מחוברת למטייל בסקנדינביה, שהכין גיגי עבור מטיילי 'נאות הכיכר'.
נושאים נוספים הקשורים לטיול בסקנדינביה
ראו באתר זה: אייל הצפון, הסלמונים ודרכם המופלאה, שחפית הקוטב, הויקינגים; עולם האלים של אנשי הצפון; טיול באיי לופוטן; האי שפיצברגן, הקרחונים, טיול לאי שפיצברגן
מאמר זה הינו כלי עזר לטיול בנורווגיה ובמדת מה, לטיול באיסלנד
ראו גם, למה איסלנד?
סקנדינביה – הקדמה.
סקנדינביה היא חצי אי בצפון אירופה , המכונה גם "ארץ הארי", בשל דמיון שבין צורתה במפה לבין אריה הפוער את לועו. זהו הינו כינוי כללי לשלושת ארצות הצפון של אירופה – דנמרק, שבדיה ונורבגיה[1].
הגדרה רחבה יותר כוללת גם את דנמרק (לשלוש המדינות אלו חברת תעופה לאומית משותפת בשם סקנדינביין איירליינס סיסטם — מערכת קווי תעופה סקנדינביים (SAS). במובן הרחב של ההגדרה כלולות במונח "סקנדינביה" וארצות הצפון מדינות צפוניות נוספות- פינלנד, איסלנד ואיי פארו. בקובץ זה נתייחס רק לשלושת המדינות המוזכרות לעייל.
ראו מצגת: טיול לסקנדינביה
על איסלנד ראה: חומר קריאה למטייל באיסלנד.
המונח "סקנדינביה" הוכנס לשימוש רק במאות השנים האחרונות, כנראה בשלהי המאה ה 18. לשעבר כונתה רצועת היבשת המפרידה בין האוקיאנוס האטלנטי והים הבלטי (מדינות שבדיה ונורבגיה של ימינו ) מהכף הצפוני ועד לדנמרק בשם "סקאן" ומכאן מקור השם סקנדינביה. כך כונו גם העמים אשר ישבו בארץ זו. לדעת רוב החוקרים השימוש בו קשור לעליית של התנועה הפאן-סקנדינבית, שהייתה פעילה באותה התקופה. לפני כן, היה המונח "סקנדינביה" מוכר בעיקר לחוקרים קלאסיים כדוגמת חוקר הטבע הרומאי פליניוס "הזקן", ושימש לתיאור האזור הדרומי של חצי האי, בדגש על סקאניה, שהוא חבל הארץ הדרומי של שבדיה[2]. כאמור עם עליית התנועה הפאן סקנדינבית במהלך המאה ה-18, והתבססותה במאה ה-19, החל המונח לשמש כמתאר את שטחיהן של ממלכות דנמרק, נורבגיה ושבדיה. דבר זה התבטא במיוחד בשיריו של המשורר והסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן בשירים כמו "אני סקנדינבי" (1839). לאחר ביקור בשבדיה, הפך אנדרסן לתומך נלהב של התנועה הפאן סקנדינבית. במכתב ובו שיר שנשלח לאחד מחבריו, הוא כתב:"בבת אחת הבנתי איך קשורים השבדים, הדנים והנורבגים, ועם ההרגשה הזאת כתבתי את השיר מיד לאחר שובי: אנחנו עם אחד, אנחנו הם הסקנדינבים"!
תושבי ארץ זו היו ידועים במשך מאות בשנים בשם נורמנים (=NORTHMEN, אנשי צפון) או הויקינגים (= VIKINGS – נערי המפרץ). זהו עם עתיק, אשר מוזכר בכתבי היסטוריונים רומאים אם כי מעולם לא היה נתון תחת השפעת רומי.
המוצא המשותף של שלושת עמי סקנדינביה, כמו האזור הגיאוגרפי המשותף יצר מכנים משותפים רבים: חברתיים, תרבותיים, היסטוריים, כלכליים.
לאורך הזמן חוקרים רבים נהגו לראות את סקנדינביה כאזור הכולל את האזורים בצפון אירופה, אשר היו קשורים בקשר היסטוריה עם דנמרק, נורבגיה ושבדיה. בין המאה ה-12 למאה ה-18, בהפסקה של כמאה שנים במהלך המאה ה-15 במסגרת איחוד קאלמאר, שלטה שבדיה בפינלנד. בדומה לכך, האיים איסלנד ואיי פארו בין המאה ה-16 למאה ה-19 היו נתונים שליטה דנית. תושבי האי אולנד הם שבדים, והוא נתון לשיטה פינית החל משנת 1917. כל אזורים אלו, כאמור נחשבים היום כחלק מסקנדינביה.
מחוץ לצפון אירופה, ישנם אזורים נוספים אשר היו נתונים במהלך ההיסטוריה לשליטה סקנדינבית כמו טירת אוסו של דנמרק בגאנה ושבדיה החדשה של שודיה בצפון אמריקה. אזורים אלו לא נכללים בסקנדינביה משני סיבות, הסיבה הראשונה היא שהקשר ההיסטורי בין אזורים אלו לסקנדינביה התמצא בלא יתר ממספר עשורים של שליטה פוליטית סקנדינבית, וממעט התיישבות כזאת. הסיבה השנייה היא שאזורים אלו אינם מהווי חלק מצפון אירופה.
הגיאוגרפיה של סקנדינביה.
מבחינה גיאולוגית עוצבה סקנדינביה בתקופת הפרקמבריום – התקופה הגיאולוגית העתיקה ביותר שהחלה לפני כ 4.5 מיליארד שנה ונמשכה עד לפני כ 600 מיליוני שנים. הגיאולוגים מעריכים שהחלק העתיק ביותר בסקנדינביה – אותו מסיב (גוש) פאנוסקאנדי הוא בערך מלפני כ 2.6 מיליארד שנה. הגוש מורכב מסלעים קריסטילנים (גבישיים) שעברו מספר שלבים של קימוט והם הבונים את כל פינלנד, שבדיה ואת החלק הדרומי של נורבגיה ואת צפון דנמרק. במקומות רבים ניכרים בתצורה זו מחצבים חשובים כגון: נחושת, טיטן, ברזל, עופרת ואבץ. שרשרת ההרים בסקנדינביה הנמצאת באזור הגבול שבין שבדיה לנורבגיה של ימינו נוצרה בקימוט הקלדוני ( הקימוט אשר יצר את שרשרת ההרים לאורכה של נורווגיה, את רכסי ההרים העיקריים בסקוטלנד ובאנגליה, את רכסי הארדנים והסודטים במערב אירופה ועוד). התרחש בתור הסילור; התור השלישי בעידן הפליאוזואיקון. מ-440 עד 400 מיליון שנה קודם זמננו. והתופעה לוותה בפעילות געשית רבה ביותר. אולם מאז אותו קימוט נחשב הגוש הסקנדינבי כאחד האזורים היציבים ביותר על פני כדור הארץ.
תופעת הקרחונים.
מקור הקרח – כדור הארץ משנה את זווית הנטייה של צירו כלפי השמש. כתוצאה מכך אזורים מסוימים מקבלים פחות קרינה הגורמת לירידת הטמפרטורה והיווצרות קרחונים. קרחון חתוך, טרי, הינו בעל גון כחול בגלל שהקרח דחוס יותר, ולכן הוא משנה את זווית השבירה של קרני השמש.
פתיתי שלג הינם תחוחים, כעין זרועות כוכביות. כשנעים בשלג הזרועות נשברות בשל המשקל ונוצר מקפא בגובה של 30 מ'. העסק נדחס ומשקלו הסגולי גדל. היות וההצטברות היא במדרון, ברגע שיש מספיק דחיסה, נוצר וקטור המושך את השלג כלפי מטה בגלל משקלו העצמי. הנוף הטיפוסי הנוצר על ידי קרחונים באזורים הרריים – כדוגמת נורבגיה ומנגד סקוטלנד, מצטיין בביתור עמוק וחד.
לקרחון משמעות גיאומורפולוגית רק ברגע שהוא נע. חלקו הקדמי ככף בולדוזר, דוחף חומר קדימה וגורף עמו קרקע ובסופו של דבר נוצר עמק בצורת ) Uעמק קרחוני). קרחון יכול להתחיל לנוע ולהיעצר כי הוא סוחף כל כך הרבה חומר עד שהחומר יעצור אותו (בגלל וקטור החיכוך), או כי הגיע לגובה פני הים באזורו וייוצר עמק מלא קרח. עם תום תקופת הקרח, הקרח ימס ויווצר עמק הנקרא "קרקס קרחוני". חומר הסחף העוצר את הקרחון קרוי מורנה" ואם היא מקדימה את הקרחון היא תקרא "מורנה פרונטלית". אגם שנוצר בשקע שבו נע קרחון יקרא אגם קרחוני.
עמק תלוי נוצר כאשר שני קרחונים, גדול וקטן, גלשו, הקרחון הגדול היה בעל כוח התחתרות גדול בהרבה מזה של הקרחון הקטן שהצטרף אליו ומשום כך לאחר ההפשרה, נראה הקטן כ"תלוי". לקרחונים היתה השפעה ניכרת על העיצוב הנופי של חצי האי הסקנדינבי. בולט מאד ההבדל הטופוגרפי בין האזור הפנימי – רמה סחופה חשופה ולווחית אשר הקרחונים השאירו בנסיגתם, ובין החופים, שם נכנסו מי הים בעקבות הקרחונים לעמקים שהם יצרו בנסיגתם ויצרו מפרצים הנקראים פיורדים. עומקם של הפיורדים עשוי להגיע עד ל 1200 מטר (סוגנפיורד). מול החוף יש איים רבים ובהרים הגבוהים מצויים קרחונים. למערכות הניקוז אופי קרחוני מובהק: הנהרות קצרים ויש בהם עמקים תלויים רבים. יש מספר עצום של ימות קרחוניות ולעתים אין פרשת מים מוגדרת בין אגני הנהרות.
הביצות, גם הן שריד קרחוני, מצויות בכל סקנדינביה ובעיקר בקיץ באזור הטונדרה הצפונית. קיים פוטנציאל הידרו אלקטרי רב אשר מנוצל בחלקו בלבד.
ההשתרעות של תקופת הקרחונים האחרונה "האחראית" ישירות על תופעת הקרחונים היתה מכסימלית בתקופה הגיאולוגית הידועה בשם רביעון (פלייסטוקן), אשר החלה לפני כ 2.5 מיליון שנים. מאז אותה תקופה התחילה תנודה של הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ והתחילו תקופות קרח (גלציאל) והפשרה (אינטרגלצייאל). בתקופת קרח מפלס המים באוקיינוסים יורד מאחר והקרחונים צוברים כמויות אדירות של מים; בתקופת ההפשרה יש הצפות עקב הפשרת הקרחונים. כיום אנו נתונים בתהליך כללי של אינטרגלצייאל.
ראו באתר זה: הקרחונים.
הגיאולוגיה של סקנדינביה וניצול מחצביה.
עיקר שטחה של סקנדינביה, ולמעשה כל פינלנד, שבדיה וחלקים ניכרים של נורבגיה, הוא גוש יציב ביותר המכונה השילד (המגן) הבלטי, אשר כמעט ואיננו נתון לדפורמציה גיאולוגית משתנה. השילד בנוי מסלעים קשים – גרניטיים בעיקר, וכן מסלעים מטמורפיים -כאלו שעברו שינוי. בעולם ידועים עוד כ שילדים נוספים כגון הלוח הבלטי, הלוח הקנדי, האוסטרלי,
האפריקאי, הברזילאי, הסיבירי ועוד, כשהתכונה המאפיינת את כולם היא יציבותם מבחינה גיאולוגית.
בשוליו המערביים של השילד הבלטי, באזור קו הגבול שבין מדינות שבדיה ונורבגיה משתרעת שרשרת הרים שהיא יחידה גיאולוגית שונה המכונה בשם "אורוגן" ( אורו בלטינית = הר). ממזרח ומדרום ללוח הבלטי ישנה יחידה גיאולוגית נוספת, שהיא בעצם אגן משקע גדול (basin) אשר התמלא בסחף ובסלעים על גבי שכבת הגרניט הקשה המרכיבה את השילד עצמו, כאשר בעומק של קילומטר ויותר מתחבר השילד הבלטי עם השילד הסיבירי הנמצא מזרחית לו. אגן המשקע הגדול הזה יוצר בעצם את הנוף המישורי של צפון גרמניה, פולין ומערב ברה"מ – אגן המכיל קרקעות בעלות פוטנציאל חקלאי רב ביותר.
יש לציין כי קימוט זה התרחש לפני אירוע נדידת היבשות וכמובן לפני היווצרות האוקיאנוס האטלנטי. אזור ההרים בנורבגיה היה בעבר גבוה יותר אך במהלך מיליוני השנים עבר תהליכים של בלייה וגימוד וכיום גובהם המקסימלי של ההרים הוא כ 2500 מטרים.
אגן המשקע כמעט ולא עבר שינויים גיאולוגיים מאחר וסלע הגרניט הקשה שמתחתיו יש בו כדי לשמש כשכבת מגן ובידוד כנגד כל התהליכים הגיאולוגיים שהתרחשו במרוצת השנים. היווצרותם של אגן המשקע ושל האורוגן (לפני הרמתו) מיוחסת לתקופת הפליאוזואיקון התחתון – לפני כ 550 – 600 מיליון שנה.
השילד הבלטי עצמו קדום בהרבה. הוא שייך לתקופת הפריקמבריום ומתוארך מלפני כ 1.5 – 2.6 מיליארד שנה. במהלך מיליארדי השנים עבר השילד היתוך רציני ביותר וכיום רובו נוף שטוח או רמתי עם הרבה מאד אגמים. במהלך כל ההיסטוריה הגיאולוגית שימש השילד היציב כבלם זעזועים, ואמנם אנו עדים באזור לתופעה שמסביב לשילד מתרחשים זעזועים גיאולוגיים (לדוגמא באיסלנד) אך השילד עצמו נישאר יציב.
המחצבים וניצולם.
ברזל
מצוי בעיקר בשבדיה, כשאזור הכרייה הגדול ביותר מצוי ליד העיר קירונה שבצפון המדינה. במכרה המרכזי של קירונה מצויים כ 70 ק"מ של תעלות תת קרקעיות, המחולקות על פני מספר קומות, ומכרה זה נחשב מהמודרניים מסוגו בעולם. עיקר הברזל המצוי באזור קירונה מקורו בעידן הפריקמברי – לפני כ 2 מיליארד שנה. פרט מעניין הוא שבמשך שנים ארוכות, כמויות כל כך גדולות של ברזל בקרבת הקוטב הצפוני השפיעו על מצפנים ומדידות פיסיות שונות, ויחסית לקח למדענים זמן ממושך כדי "לעלות" על בעיה זו ולפתור אותה. הברזל והפלדה השבדית נחשבים בעלי איכות גבוהה ביותר.
נפט
הנפט בסקנדינביה מצוי כיום בעיקר בים הצפוני, ובעיקר בשטחה של נורבגיה. הים הצפוני הוא ים רדוד בעיקרו ועומק מימיו מגיע בממוצע לכ 100 מטר, ולכן קל יחסית איתורם וניצולם של מרבצי הנפט בו.
התנאים העיקריים להיווצרות נפט – אשר כולם מתמלאים בהצלחה רבה בים הצפוני הינם:
א) סלעי מאגר שונים, אשר בהם יכול הנפט להתרכז. כדוגמא: סלעי גיר, אבן חול ושוניות.
ב) קרקע חרסיתית אשר מהווה מחסום תחתי לנפט ואיננה נותנת לו "לברוח" למעמקים.
ג) סלע כיסוי עליון שיימנע את בריחת הנפט ושטיפתו על ידי מי הים. כדוגמא: מלח, גבס או חרסית.
ד) צריכה להיווצר צורה גיאומטרית אשר תהווה מלכודת שבה ילכד הנפט.
כאמור – כל התנאים הללו מתמלאים בצורה אופטימלית בים הצפוני, וכמויות הנפט האצורות בו הן משמעותיות ביותר בקנה מידה עולמי. מציאתו והפקתו המסחרית של הנפט בים הצפוני הם הסיבה העיקרית והישירה לשבירת חרם הנפט של הערבים בתחילת שנות ה 70,
יש לציין כי לנורבגים, מציאת הנפט בים הצפוני היוותה שינוי רדיקאלי גם לעצמם וגם לשכניהם – בעיקר שבדיה – אשר התחילו "להתחשב" יותר בעמדתם של הנורבגים בעיניני חוץ כמאמר המפורסם – "בעל המאה הוא בעל הדעה". השבדים, שקודם בזו לנורווגים, החלו לכנות אותם בקנאה: "הערבים בעלי העיניים הכחולות"…
בהקשר לנפט ניתן לציין את העובדה שהשבדים גם הם גילו כמויות נפט מסחריות, מול חופיו המזרחיים של האי גוטלנד.
ניצול המרחב התת קרקעי.
מאחר ורוב שטחה של סקנדינביה מורכב מסלע גרניט קשה ויציב – לא קיימת בעיה בטיחותית בחפירת חללים גדולים בסלע וניצולם למטרות שונות. הדבר מנוצל בעיקר בשבדיה למטרות ושימושים שונים כגון: בסיסים צבאיים שונים החל משדות תעופה וכלה במעגנים, מבנים רגישים הן מבחינה צבאית והן מבחינה אקולוגית, תחנות כוח אטומיות והידרו אלקטריות, ולאחרונה החלו השבדים לנצל חללים אלו כמאגרי נפט תת קרקעיים, שאחדים מהם מכילים עד כ 200000 טון נפט!! מאגרי הנפט בנויים כולם מתחת למפלס של מי התהום כדי שאם תהיה בריחה של נפט כתוצאה מחלחול או סדקים בסלע, ישמשו המים כפקק טבעי. החיסרון היחידי של שיטת החללים בקרקע הוא בעלות הגבוהה של חציבתם ובנייתם.
האקלים בסקנדינביה.
האקלים בסקנדינביה מושפע בעיקרו מהרוחב הגיאוגרפי בו מצוי רוב האזור -מעל 55 מעלות רוחב צפון. ימי החורף קצרים וצפונית מחוג הקוטב אין השמש זורחת כלל במשך חלק מהחורף. ימי הקיץ ארוכים ומלאי אור ובחלק מהקיץ ידועה התופעה של שמש חצות – כשהשמש אינה יורדת מקו האופק במשך מספר שבועות רצופים. (תופעה זו מתרחשת במשך ששה שבועות – שלושה שבועות לפני ושלושה אחרי, מהיום הארוך ביותר בשנה, 21 ביוני) משקעים יורדים לאורך כל השנה אך הסתיו הוא הגשום ביותר. רוחות קבועות מכיוון דרום מערב הנושאות עמן אויר חם יחסית ולח מגיעות ללא הפרעה טופוגרפית לדנמרק, דרום שבדיה והחופים המערבים של נורבגיה וממטירות באזורים אלו משקעים רבים. הדבר קשור בזרם הגולף שהוא זרם של מים חמים אשר מקורו במפרץ מכסיקו ואשר משפיע על כל חופיה המערביים של יבשת אירופה. לעומת זאת צפון שבדיה ופינלנד נמצאות בצל שדרת ההרים המרכזית הנמצאת בין נורבגיה לשבדיה (הרי יוטנהיימן) והאקלים שם יבשתי – קר ויבש עם כמויות גבוהות של שלגים בימי החורף. חופי נורבגיה נהנים כאמור מזרם הגולף החם והנמלים שם חופשים מקרח במשך כל השנה. צירוף הרוחות החמימות יחסית עם המבנה ההררי גורם לירידת משקעים מוגברת באזור המערבי של נורבגיה וכדוגמא מקבלת העיר ברגן בממוצע רב שנתי למעלה מ 2300 מ"מ של גשמים.
בסקנדינביה ידועה גם התופעה הקרויה זוהר הקוטב הנצפית צפונית לחוג הקוטב בלילות שוכים רבים. זוהר הקוטב הצפוני, או בשמו הלועזי Aurora Borealis, הוא תופעה אופטית המתרחשת בקטב הצפוני (תופעה מקבילה מתרחשת גם בקוטב הדרומי). התופעה נגרמת כתוצאה מזרימת הרוח הסולארית (חלקיקים טעונים מהשמש) לכיוון כדור הארץ המוסטת לכיוון הקטבים עקב השדה המגנטי של כדור הארץ.
בעת התפרצות שמשית נפלטים מהשמש כמויות עצומות של חלקיקים, בעיקר פרוטונים ואלקטרונים. החלקיקים הטעונים נמשכים על ידי השדה המגנטי של הארץ ובעיקר אל הקטבים. בשדה נרשמת סערה מגנטית והתנגשויות החומרים הללו באטומים ובמולקולות של האטמוספירה העליונה של כדור הארץ מעוררות אותה לקרינה רבת עוצמה הנקראת זוהר הקוטב.
החלקיקים הטעונים חשמלית מעוררים אטומים בשכבות החיצוניות של האטמוספירה בגובה של 80 ק"מ, בגבול החלל והרבה מעל כל מטוס. מחול השדים השמימי הזה מביא לפליטת חלקיקי אור (פוטונים) באורכי גל שונים, אשר יוצרים את הצבעים הזוהרים ברקיע: החמצן מגיב הכי בקלות ופולט אור ירוק ומעט אור אדום, המימן והחנקן פולטים אור אדום וכחול. התופעה נראית מסביב לקטבים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני כמעט בכל לילה ללא ירח כשהשמיים נקיים מעננים.
עמים קדומים נתנו לזוהר הצפוני משמעויות דתיות מעמיקות, החל מזעם האלים וכלה בשבילים המראים לנשמות את דרכן השמימה.
מוזיאונים קטורים (open air) בסקנדינביה.
עוד בראשית המאה ה 19 הבינו הסקנדינבים, כמעט בו זמנית בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד, את החשיבות הרבה בשמירת "עולמם ההולך ונעלם" בכל הקשור בתרבותם ובמסורתם העתיקה. אין להם מקדש כרנך או פנתיאון. גם לא את כנסיית סינט פיטר. אך הם משמרים את מה שיש.
צילום: ג'קי סויקיס
ראו גם: מוזיאון פתוח
במהלך המאה ה19 ניהלו השבדים והדנים "קרב" סמוי בשאלה מי יבנה את ה"מוזיאון הפתוח" הראשון – כשבתחרות זו מנצחים לבסוף השבדים אשר מקימים את המוזיאון הפתוח הראשון בעולם -בגני סקנסן (SKANSEN)אשר בפרברי שטוקהולם.
מספר שנים אחר כך מקימים הדנים את המוזיאון הפתוח הראשון בארצם – בכפר לנגבי (LYNJBI) אשר נמצא צפונית לקופנהגן.
הרעיון בהקמת מוזיאון פתוח נעוץ בעובדה שניתן להכשיר שטח גדול ופתוח, אשר יוכל להכיל מספר רב של מוצגים, בעלות קטנה ככל שניתן ואשר יתאים לביקורן של משפחות מכל המעמדות והגילים. אלו הם מוזיאונים אינטראקטיבים, בהם המבקר יכול להיכנס לתוך המוצגים, לגעת בהם ולעתים לצפות במלאכות הנעשות בסגנון "הימים ההם". לעתים אף לאכול ממאכלים שהיו מקובלים אז, שהוכנו באותן שיטות. כמו כן, אדם יכול להיכנס למוזיאון כזה כשהוא לבוש בגופיה בלבד, כשהוא דוחף עגלת ילדים ועוד.
אין ספק, שהעובדה שמוזיאונים אלו חשופים לפגעי מזג האוויר, מקשה על הטיפול השוטף במוצגים. הסקנדינבים תופסים את המקום הראשון בעולם במה שמכונה "שילוב של טיולי משפחות עם ביקור במוזיאונים" ולכן כיום, רוב המוזיאונים הפתוחים משלבים בגניהם פינות
משחקים ושעשועים לילדים, מסעדות ולעיתים אף גני חיות ומקומות מיוחדים לפיקניקים. יחד עם זאת, למרות העממיות שבהם, המוזיאונים הפתוחים הם מדויקים