כתב: גילי חסקין
ראו גם: טיול להודו – המלצות לתכנון ולקריאה
ראו גם באתר זה: יריד פושקר- פוג'ה ומלה בפושקר ; קשמיר ; לדאך ; הערים הקדושות לאורך הגנגס ; אמריצר ; מפגש עם חסידי הארי קרישנה ; שיט לאורך הגנגס ; יריד הבקר של סונאפור
ראו מצגות ותמונות :
טיול למרכז הודו, 2013 ; טיול ברג'סטן, 2013 ; טיול לג'וז'רט, 2013 ; טיול במשולש הזהב ההודי, אוקטובר 2012 ; אלבום תמונות מקומבה מלה, חורף , 2013. ; טיול לקרנטקה, פברואר 2018 ; טיול לטמיל נאדו, פברואר 2018 ; טיול לקראלה, פברואר 2018; ביקור בג'ייפור; מארס 2017
טיול בהודו הוא פסגת הנוודות.
הודו, כפי שאני רואה אותה במבט לאחור, הינה התגשמות כל הפנטזיות המובטחות בחוברות לתיירים, ובו–זמנית אף לא אחת מהן. הודו איננה רק ארץ; הודו היא יבשת, ובעצם עולם ומלואו. עולם מגוון, מסובך, מדהים, ולעתים בלתי אפשרי. הודו היא קודם כול עושר רב של נופים, תשבץ של מחוזות ססגוניים המפליאים את המבקר ביופיים ובהיותם שונים זה מזה: הרי ההימליה המושלגים בצפון, מול החולות הצהבהבים של מדבר טאר, שבלבו עובר גבול פקיסטן. רמת דקאן הבזלתית שבלב הארץ, לעומת תעלות המים הצרות עטורות היער הטרופי שבדרום מערב; חופים אקזוטיים מול מישורים חדגוניים ומאובקים. ביצות, יערות מחטניים, ג'ונגלים, מונגרובים ומישורי קרח. הודו היא גם עולם חי עשיר ומגוון של קופים, טווסים, נמרים, איילים וטיגריסים.
בהודו צמחו ופרחו במהלך ההיסטוריה תרבויות עשירות, שהשאירו אחריהן מונומנטים היסטוריים רבי רושם. הרבה לפני שיצאנו לדרך קראתי על ההיסטוריה הארוכה והעשירה שלה. מצאתי בהודו את עקבותיהן המפוארים של ממלכות ואימפריות שקמו ונפלו. החל מהתרבויות העתיקות שבעמק האינדוס, דרך הסטופות – המונומנטים הבודהיסטיים רבי הרושם בואכה נפאל – מקדשי ממלכת גופטה החקוקים בסלע, ציוני הקבר של האיסלאם, ארמונות המהרג'ה – שבכל מקום אחר היו זוכים לכינוי 'קיטש' – ועד לעיירות הבריטיות המשמרות, עד היום, את אווירת הראג'. בהודו השתמרו יצירות אמנות וארכיטקטורה מרהיבות ביופיין: היכלות קבורה מוסלמיים, מקדשים הינדיים ססגוניים, גילופים עדינים בשיש ואבן חול ומערות משוחות בצבעים עזים.
אך יותר מכול הודו היא ארץ של אנשים. קשה למצוא בעולם מקום כמו הודו, המכיל מגוון מדהים כל כך של פרצופים, תרבויות, דתות ומנהגים. הגזעים והשפות של אזור אחד שונים בתכלית מאלו של אזור אחר. תושבי הצפון בהירים יחסית, בעוד הטמילים שבדרום שחורים כפחם. התושבים למרגלות ההימליה מלוכסני עיניים, בעוד מרבית ההודים הנם טיפוסים קווקזואידים. בני המיעוטים המלוכסנים קמעה שבמדינת אוריסה ((Orisa שונים בתכלית מהרג'פוטים הססגוניים של רג'סטן.
הודו היא קליידוסקופ עצום של דתות ואמונות. המושג "חילוני" הוא זר להודי, אפילו יותר ממושג הזמן המערבי. בהודו לכל אדם יש אלוהים, לפחות אחד, והעיסוק בו הוא אינטנסיבי, באמונה, בתפילה, במנחות, בקורבנות ובעלייה לרגל. טיול בהודו הוא פעמים רבות גם מסע רוחני. אחת היא אם התייר מסתופף בצלו של גורו רב רושם וקסם באשראם מבודד, או מסתפק בשיחה מעמיקה עם קבצן בשוק, הוא מוצא את עצמו נפעם לנוכח העושר הפילוסופי, קורא, מקשיב, שואל, מתעניין, אך מודע ליכולתו המערבית, המוגבלת, רק לגעת-לא-לגעת בקצה של החוויה. עזריאל קרליבך המנוח כתב בהקדמה לספרו, 'הודו – יומן דרכים': "איש המערב שואל 'מה לעשות'?, איש הודו שואל 'מה להיות'"?.
הודו היא ארץ של ניגודים. מדבר מול שלגי עד, יערות גשם טרופיים מול רמה בזלתית, ארמונות מהרג'ה מפוארים מול משכנות עוני נורא. מכונית מרצדס מפוארת מול סבל ריקשה יחף. צפיפות בלתי נסבלת מול מרחבים הפורצים מעבר לאופק. פילוסופיה, יוגה ומדיטציה מול חומרנות, גשמיות ותאוות בצע. הודו היא גם ארץ של פרדוקסים: ההודים משגרים לוויינים לחלל, אך מתקשים לתקן מצלמה; מייצרים פצצת אטום ומעריצים פרה; מאמינים בקדושת כל בעל חיים ומתפרצים לעתים במעשי רצח כנגד בני דת שכנה או קאסטה נמוכה. המפגש עם הודו אינו דומה למפגש עם שום ארץ אחרת. המתקפה על חושיו של המטייל היא אינטנסיבית, מרוכזת ובלתי נמנעת. הודו מכה חזק, לעתים חזק מדי, במראות, בצבעים, בקולות, בצלילים, בניחוחות, בנשימה ובמגע. מסופקני אם קיים בעולם עוד מקום שיכול להציע מגוון עשיר כל כך של חוויות וגירויים, כמו תת היבשת ההודית. הודו היא ההצגה הגדולה בעולם.
התגובה הראשונית למפגשו של התייר עם הודו היא, כמעט תמיד, הלם. גם אם הוא מוגן על ידי מלונות פאר, מסעדות יוקרה ואוטובוסים ממוזגי אוויר. לאחר ההלם נותרות שתי אפשרויות קיצוניות: אהבה או שנאה. השילוב המדהים של הניגודים, המגע האינטנסיבי כל כך, הגודש העצום מכל דבר, לא יכול להשאיר את המטייל אדיש. הוא מוצא את עצמו בוחר אחת משתיים: זעזוע, ותיעוב, לעתים עד בחילה, הגורמים לו לרצות לקום ולברוח; או נפילה בשבי קסמי הארץ ושאיפה לצלול ולחקור את צפונותיה עוד ועוד. ביקור בהודו כרוך במאמץ; לעתים פיזי ותמיד נפשי. הבירוקרטיה היא שילוב של כבדות וסרבול מזרחי, עם מורשת בריטית חובבת ניירת. האנשים לעתים מעיקים והתנאים לא תמיד נוחים. כמעט כל אחד מרגיש כאן מדי פעם שהוא קרוב לקצה יכולתו לשאת את המתרחש. זהו מאמץ של דילוג על פני מרחבי הזמן, זהו מסע מסחרר אל החיים בעיצומם, הכרוך בשקיעה עמוקה אל החוויה ההודית, אל ארץ שנאמר עליה ש"היא העולם". חוויה לא קלה, אך בהחלט כדאית.
כאשר מטייל שב מטיול מקיף בהודו, שואלים אותו חבריו: "נו, חזרת לציוויליזציה?"
התשובה הנכונה היא: "שבתי מהציוויליזציה…."
תיאורים מלבבים.
ש״ש לך מקורס ידיעת הארץ רי שם ב 77 ודש לחיים שוסטר, עמית חבר של יקירהאלון, הדסים