טיול ללאוס – ארץ הדרקון | גילי חסקין

ערך וצילם: גילי חסקין .

לצפייה במצגת תמונות בנושא: טיול ללאוס

טיול ללאוס הינו טיול למזרח הבלתי משתנה. כך כנראה, נראתה תאילנד, לפני חמישים שנה. לאוס היא המדינה הפחות מפותחת והפחות ידועה, מבין שלוש המושבות הצרפתיות לשעבר בחצי האי הודו-סין (האחרות הן וייטנאם וקמבודיה). רצף הרסני של שלטון זר, מלחמת אזרחים וסוציאליזם נוקשה הביא לבסוף לקריסת המדינה בשנות ה-70, כאשר כמעט עשרה אחוזים מתושביה עזבו אותה. היום, אחרי עשור וחצי של בידוד מהעולם, נהנית סוף-סוף לאוס – המיושבת בדלילות וחסרת המוצא לים – משקט פנימי, מייצבת את בסיסה הכלכלי והפוליטי ומאפשרת כניסת מבקרים זרים.

לאוס "לחוצה" בין תאילנד במערב, בקמבודיה בדרום; בוייטנאם בדרום ובמזרח; בסין בצפון ובבורמה בצפון־מערב. ללא מוצא לים. נחשבת ל'ארץ האבודה בדרום־מזרח אסיה'. ארץ הידועה בפוריות אדמתה.

בעבר נאמר עליה, שאיכריה שוכבים על גחונם בשדה ורואים כיצד האורז גדל. למרות זאת, זוהי אחת הארצות העניות בעולם. ההכנסה השנתית לנפש היא 320$. סך כל היצוא השנתי הוא 300 מיליון דולר. בארץ ששטחה כשטח ניו זילנד, קיימות רק 2000 ק"מ של דרכים סלולות ורובן במצב רע.

לאוס מכונה לעתים ה"מדינה המופצצת ביותר בעולם" (ייתר דיוק: "המופצצת ביותר בעולם, לאיש"..), אך המטייל בה מופתע בדרך כלל למצוא מדינה יפהפיה, שלווה ורוגעת, בה הזמן עצר מלכת. ארץ כפרים קטנים ומבודדים של בתי קש ועץ, כמו תלויים על קצה צוקים מול נוף עוצר נשימה; שבטים בתלבושתם הססגונית המסורתית צועדים בצד דרכי העפר המאובקות קילומטרים עד לישוביהם המרוחקים; נזירים בגלימותיהם הכתומות האוספים עת שחר אורז מקערות תושבי העיר; צבעי הזהב המרהיבים ונעימת התפילות המתנגנות במקדשי לואנג פראבנג, הבירה לשעבר; דוכני פירות מוזרים, אטריות בכל אורך ורוחב, באגטים צרפתיים טריים ונשים מחייכות בשווקים הצבעונים; משפחות שלמות וקניותיהן היומיות על אופנוע אחד, הילדים הרצים אחרי האוטובוס ומנופפים לתייר המערבי לשלום בקריאות "סאבאדי!!!" – הלא הוא "שלום" בלאוטית. כאילו נשכחה מדינה שלמה בזמן, ועתה, כיפהפיה נרדמת, מתעוררת אט-אט אל המאה העשרים ואחת.

תעודת זהות

שם רשמיסַטהָלָנָלָט פָּשָטהִיפָּטָאי פָּשָשָוֹן לָאוֹ

שטח 236,800 קמ"ר (מקום 82 בעולם

אוכלוסייה 6,368,481 (מקום 101 בעולם)

שיעור גידול אוכלוסין2.39%

תושביםלאו-לום 68%, לאו-תאונג 22%, לאו-סאונג ואחרים 9%, וייטנמים וסינים 1%

שפה רשמית לאו

דתות בודהיסטים 60%, מאמינים ברוחות 38.5%, נוצרים למיניהם 1.5%

בירה ויֶנצ'יין (300,000 נפש, 596 כולל הסביבה).

ממשל "רפובליקה עממית"; למעשה – דיקטטורה צבאית קומוניסטית

נשיא קאמטאי סיפאנדון

ראש ממשלהסיסאוואט קאובונפאן

עצמאית מאז 19 ביולי 1949 (מצרפת)

אוכלוסייה מתחת לקו העוני 34%

תל"ג לנפש1,900 דולר (מקום 185 בעולם)

שיעור צמיחה שנתית7%

אינפלציה6% לשנה

שיעור אבטלה 2.4%

ענפי כלכלה מרכזיים:

בטטה, ירקות, תירס, קפה, קני-סוכר, טבק, כותנה, תה, בוטנים, אורז, תאו, חזירים, בקר, תרנגולות; כרייה (נחושת, בדיל, גבס), עץ לתעשייה, אנרגיה חשמלית, עיבוד מוצרי החקלאות, בנייה, פריטי הלבשה, תיירות, מלט

שותפות למסחריפאן, תאילנד, ווייטנם ומלזיה

מטבע קיפ

ידיעת קרוא וכתוב 66.4%

תוחלת חייםנשים – 57.61; גברים – 53.45

(מקום 186 בעולם)

אוכלוסיה

מעריכים את אוכלוסייתה של המדינה ביולי 2004, בכשישה מיליון נפש. רוב תושבי המדינה מתגוררים בכפרים לאורך גדות נהר המקונג ויובליו. תחום השיפוט וינצ'יין, הכולל את עיר הבירה (שהיא גם העיר הגדולה במדינה) כלל בשנת 1999, 569,000 תושבים. צפיפות האוכלוסייה הכוללת במדינה היא של 23.4 נפש לקמ"ר.

אוכלוסיית לאוס צעירה: 43% מהתושבים הם בני פחות מ-14, ורק 3% הם מעל גיל 65. הדבר מוסבר בין היתר בתוחלת החיים נמוכה מאוד – רק 53.09 בממוצע לכלל האוכלוסייה, כאשר תוחלת החיים של נשים היא 56.8 שנים ושל גברים 52.74 שנים (נתוני שנת 2000).

הקבוצה האתנית הגדולה ביותר (כ- 50% מכלל האוכלוסייה) היא "לאו-לום" (Lao Loum), המשתייכים לעם הלאו. כראוי לשמם (בני לאוס – תושבי השפלה) ניתן למצוא אותם בעיר הבירה ולאורך נהר המאקונג, מבחינה אתנית הם קרובים מאוד לבני תאילנד.

למעט בני השבטים, שחלקם אנימיסטים ולמעט מיעוט נוצרי מבוטל, מברבית התושבים הם בודהיסטים.

צילום: יובל נעמן

"לאו-תאי" הם שבטים שמקורם בתאילנד אשר התאזרחו בלאוס, מחולקים לקבוצות המזוהות על פי צבע הביגוד (התאים השחורים, האדומים וכו')
"לאו-סונג" נראה שהם גל ההגירה האחרון ללאוס, זה שם כללי לכמה קבוצות שהיגרו ממקומות שונים.
"לאו-טונג", הטוענים שהם תושביה המקוריים של לאוס, ואילו כל האחרים הם מהגרים. עם גלי ההגירה הם נדחקו למקומות הגבוהים, זהו למעשה שם כולל לקבוצת שבטים.

טיול ללאוס

בנוסף ניתן למצוא מיעוטים כמו האקא (akha), פאלונג (palong) ליסו ועוד.

לשבטי הלאו אין מכנה משותף, למעט ציון אב קדמון מקובל, מאי-שם בדרומה של סין, לפני כ-1,200 שנה. רבים מבין השבטים כלל לא יודעים את סודות הכתב, כך שחלק מהם בכלל לא יודעים שהם שייכים לעם שנקרא במערב "לאוס

הלאוטי הממוצע הוא איכר השולח מכתב אחד בשנה, מתחלק בטלוויזיה עם עוד 150 איש, ורק אחד מתוך 500 רואה סרט פעם בשנה. בכפרים בצפון שיעור תמותת התינוקות הוא 50% ורק לאדם אחת מתוך ארבעה יש גישה למים נקיים. יחד עם זאת, זו אחת הארצות היותר "מתורבתות" בדרום־מזרח אסיה.

(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)

צילום: יובל נעמן

המיתוס

גופו של דרקון הזהב השחיר, התעוות, התפתל והרעיש את מוסדות היקום. חושך ירד על הארץ והדרקון פער את לועו. מתוך אפילת הלוע פרץ זרם אדיר של מים, הציף את היקום ושכך. או אז נח הדרקון, גופו הזהיב, השמש עלתה על פני העולם וייבשה את המים. רק פס מים אדיר זרם במרכז העולם, חום ומהיר, אך רוגע. מתוך הבוץ שעל גדות הנהר בצבצו ועלו בני האדם, מהם שהחלו מיד לשתול אורז בתוך הבוץ ומהם שנסו במהירות מן המקום, עלו אל ההרים והיערות, נבלעו באפלולית ומשם הגיחו רק כדי להילחם עם אנשי הבוץ. אלה כאלה קראו לנהר "האם הגדולה" (בשפת לַאו טונג, הקרובה לתאית – "מה קונג"). כך בריאתה של לאוס. לא בפי כל שבטי לאוס אומנם, אך די בסיפור כדי לייצב את הקשר של בני הארץ אל המרחב הגדול והריק שתוחם את גבולותיה.

נתונים גיאוגרפיים

אורך לאוס 1000 ק"מ מצפון לדרום. המרחק ממזרח למערב הוא בין 140 ל-500 ק"מ. שטח המדינה 236,800 קמ"ר. גודלה של לאוס כשל בריטניה, ומספר אוכלוסיה קטן בהרבה מאוכלוסיית ישראל. פחות ממחצית שטחה של של צרפת וכשליש משטחה של טכסס. נמצאת באזור הטרופי, בין קווי רוחב °14 ו-°23.

שני שלישים משטחה של לאוס מכוסים יער, ורק עשרה אחוז משטחה נחשבים מתאימים לעיבוד חקלאי. לאוס היא אחת מהמדינות המיושבות-בדלילות ביותר באסיה . רוב האוכלוסייה ממוקמת לאורך עמקי הנהרות הפוריים, פרט לשבטים קטנים רבים המתגוררים בהרים. מרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר, ויינטיאן וסאוואנאקט (Savannakhet), נמצאים שניהם לגדותיו של נהר המקונג. 85 אחוז מתושבי המדינה חיים באזורים כפריים. הגידול העיקרי הוא אורז.

ויינטיאן הבירה ממוקמת בקירבה לגבולה של תאילנד בסמוך לנהר המקונג שם מתגוררים כ 534,000 תושבים (1999).

השם

מאז 2/12/75, השם הרשמי של המדינה הוא 'המפלגה הדמוקרטית העממית של לאוס'. באופן לא פורמאלי, מקובל לקרוא למדינה "לאוס", בשפתם: "P'athet Lao". "פאתט" פירושו אדמה או ארץ מוצאה במילה הסנסקריטית Pradesha, שמשמעה כנ"ל. יותר ויותר אנשים משמיטים את ה-S ומעדיפים את השם הצרפתי Lao.

מבנה

מבחינת המבנה נחלקת לאוס לשני חלקים: האזורים ההרריים – בצפון ובמזרח, ועמק הנהר מקונג ויובליו – במערב ובדרום. האזורים ההרריים, התופסים כ-3/4 משטח המדינה, מבותרים מאד. הם מכוסים בצמחייה סבוכה והתנועה בהם קשה ביותר, מלבד כמה עמקי נהרות. החלק הצפוני והצפוני־מעבי של האזור הוא רמה, הכוללת את שוליה הדרומיים של רמת יונאן שבסין ואת שוליה המזרחיים של רמת שאן שבבורמה. הרמה מבותרת מאד על ידי רשת צפופה של גיאיות צרים ועמוקים. גובה פני הרמה הוא 1500-1300 מ' מעל פני הים, אך כמה גושי הרים מתנשאים לגובה 2200 -2300 מ'. מרבית האוכלוסייה בצפון מתרכזת לאורך המקונג ויובליו נאם הו (Nam Hou) ונאם סנג (Nam Seng). לאורך ההיסטוריה, היה המקונג עורק החיים של המדינה ולאורכו יושבו הערים החשובות של המדינה: בצפון – הבירה הססגונית לואנג פרבאנג (Luang Prabang) ובדרום – הבירה האדמיניסטרטיבית של ויינצ'יין (Vientien).

משמעות שמה הוא "עיר עץ הסנדלווד" וואנג = עיר. צ'אן – קיצור של המילה הסנסקריטית "צ'אנדאנה", היינו, עץ הסנדל. חיים בה 569,000 בני אדם.

את חלקה מרכזי והדרומי מזרחי של לאוס תופסים המורדות המערביים של הרי אנאם. הגבול עם וייטנאם עובר סמוך לקוו פרשת המים, בין אגן המקונג לבין הנהרות הנשפכים לים סין הדרומי. גם הרים אלה מבותרים מאד, אך בדרום מצויים גם עמקים רחבים, שבהם שוכנים כפרים רבים. הרי אנאם מגיעים בתחומי לאוס לגובה של 2920 מ'. בקצה הדרומי של המדינה, בשטח שבין המקונג ליובלו הגדול סה קונג (Se Khong), מכסות שכבות עבות של סלעים געשיים את מדרונות ההרים ויוצרות מישורים נרחבים. באזור זה מצויים מטעי קפה וכותנה. רק חלק קטן מהמישור הגדול של אגן המקונג התיכון, נכלל בתחומי לאוס, משום שהנהר, המהווה את הגבול בין לאוס ותאילנד, זורם בשוליו הצפוניים והמזרחיים של האגן. עם זאת, נכללים בתחומי לאוס שטחי מישור נרחבים.

היחידות הגיאוגרפיות הדומיננטיות בלאוס הן נהר המקונג ושרשרת הרי אנאם, הנמתחים דרומה-מזרחה, לעבר ים סין הדרומי. 1865 ק"מ מתוך ה-4000 של המקונג זורמים לאורך הגבול של לאוס. האזורים הנמוכים של בקעת המקונג הם ארץ עשירה ואזור חקלאי ראשון במעלה, במיוחד סביב ויינצ'יין ו-Savannakhet, שם חיים הלאוטים של המישורים, הנחשבים ללאוטיים "האמיתיים". למקונג יש שלושה יובלים ראשיים: Nam Ou , Nam Tha מהצפון ו-Nam Ngun, הנשפך אל פרובינציית ויינצ'יין. חלק גדול מהמחצית הצפונית של לאוס, מתרוממת לגובה של מעל 1500 מ' ורובו אזור קרסטי. דרומה משם נמצא הרכס האנאמיטי ולו גובה ממוצע של 1,200 מ'. הרים אלה, מיוערים בצפיפות, יוצרים את גבולה הטבעי של לאוס עם וייטנאם.

מרבית שטחה של לאוס הוא שילוב של הרים ושל רמות גבוהות. יש בלאוס ארבע רמות מרכזיות:

1. רמת Xieng Khouang בצפון, הידועה כ"מישור הכדים".

2. רמת Nakai במרכז.

3. רמתKhamuan הגירנית, במרכז.

4. רמת Bolovens בדרום, שאורכה 10,000 ק"מ.

ההר הגבוה במדינה הוא הר ביא (Bia), המתרומם מעל רמת Xieng Khouang בצפון, לגובה של 2800 מ'.

אקלים

מחזור המונסון השנתי באסיה יוצר בלאוס שתי עונות נפרדות וברורות: העונה הגשומה בין מאי לאוקטובר, והעונה היבשה בין נובמבר לאפריל. מידות החום משתנות בהתאם לגובה מעל פני הים: בעמק של נהר מקונג התקופה החמה ביותר היא בחודשים מרץ ואפריל, כאשר הטמפרטורות עולות עד °38. התקופה הקרירה ביותר חלה בדצמבר ובינואר – כאשר הטמפרטורות יורדות עד °15. במהלך רוב העונה הגשומה נעה הטמפרטורה הממוצעת בסביבות º29 מעלות באזורים הנמוכים ובסביבות º25 מעלות בעמקי ההרים

ספי בן יוסף מספר:

"מדהים לראות כיצד משפיעה ירידת המים בנהר על תושבי ארץ למודת סופות גשם טרופיות ועונות מונסון, כאילו גיאותו של הנהר בימי השטפונות אינה נחשבת, אך בריחת המים אל בין מחשופי הכפים באפיק היא מעין סכנת מוות המרחפת על כל מגדלי האורז. כאילו המקונג, כאם הנהרות, הוא בן דמותה של סיטה היפה שנלכדה בידי היובש, הוא רוַואנַה הרשע, ושומה על המאמינים לעורר את בודהא-ראמה שיקום וימהר להציל את הנהרות מאובדנם ביובש".

תולדות לאוס

בימי קדם היה שטחה של לאוס כלול באימפריית הקהמר. במאה ה-13 החלו שבטים תאיים, שנהדפו מיונאן שבדרום סין, על-ידי שושלת מינג, לחדור לשטחי הקיסרות הקהמרית, והביאו לייסוד המדינות בורמה, סיאם, קמבודיה, וייטנאם ולאוס. עד היום נותרה בלאוס מורשת התרבות ההודית. בשנת 1353, לאחר שנים של סכסוכים בין שבטים, הצליח המלך פַה-נְגון להקים בלאוס ממלכה מאוחדת, שבירתה היתה לואנג פרבאנג. פה נגון גם הכניס ללאוס את הבודהיזם. במהלך רוב השנים, נלחמה לאוס בשכנותיה, בעיקר בסיאם, אך גם קלטה ממנה ומוייטנאם, השפעות תרבותיות ודתיות. בעקבות לחץ בורמזי העתיקה לאוס בשנת 1560, את בירתה מלואנג פרבאנג לויינטיאן. בשנת 1707 נתפלגה לאוס לשתי ממלכות עוינות, עם בירות נפרדות בלואנג פרבאנג ובוינטיאן. ממלכת וינטיאן סופחה ב-1828 לסיאם וממלכת לואנג פרבאנג שמרה על קיומה כמדינה מעלה מס לקיסרות סין, אך השפעת סיאם גברה בהדרגה.

בשנות ה-60 של המאה ה-19 גברה החדירה הצרפתית לאנאם, לטונקין ולקוצ'ין-סין, בוייטנאם של היום. בלואנג בפרבאנג פעלו שודדים סיניים והדבר גרר התערבות חיילי סיאם. התערבות זו גררה התערבות של צרפת, שסיפחה לאזורי שליטתה בוייטנאם את כל השטחים שממזרח למקונג. עם הזמן דרשה צרפת, וקיבלה מסיאם את כל לאוס שממזרח למקונג. ב-1904 סופחו ללאוס גם שטחים ממערב למקונג (אולם במלחה"ע ה-2 שבו היפנים וסיפחו אותם חזרה לתאילנד ב-1941. אחרי המלחמה הוחזרו שטחים אלו ללאוס ב-1946. השלטון הצרפתי קרס ב-1940, אך שרידיו נותרו עד 1945, כאשר היפנים השתלטו כליל על המדינה). חודשים מספר אחר כך, נטלה תנועת לאו איסאראק שדגלה בעצמאות לאומית, את השלטון לידיה, אולם ב-1946 חזרו הצרפתים ומנהיגי העצמאות ברחו מן הארץ.

האדמיניסטרציה הצרפתית נהגה במדיניות של הטמעה תרבותית, פתחה בתי ספר צרפתיים והכשירה פקידות מקומית שהתחנכה על ברכי תרבות צרפת. מלך לאוס הושאר על כנו בלואנג פרבנג, ולידו פעלו חצרו, מועצת המלך ומועצה מייעצת. אולם השליט האמיתי היה הנציג הצרפתי, שהיה אחראי כלפי המושל הכללי של צרפת, אשר ישב בהאנוי. המדיניות הצרפתית חיסלה כמעט את כל המוסדות המסורתיים של החוק, המשפט, האתיקה, המשפחה והשלטון המקומי בכפרים, מבלי ליצור מבנה חדש במקומם. שיעור החוכרים גדל, וכנגדו פחת שיעורם של בעלי הקרקעות. הצרפתים אף לא עודדו מסחר ותעשייה. תנאים אלו שררו עד מלחמת העולם השנייה ותוצאותיהם ניכרות עד סוף המאה.

כאשר שבו הצרפתים, הם הכירו בסיסאוואנג וונג, מלך לואנג פרבנג, כמלך על כל לאוס, וכך קמה מדינה מאוחדת. ב-1949 נהייתה לאוס מדינה אוטונומית במסגרת "האיחוד הצרפתי" ורבים ממנהיגי לאו איסאראק חזרו לארץ, אם כי כמה מהם, ובראשם הנסיך סופָאנָאובנג, מנהיג הקומוניסטים, התקשרו עם הווייֶט-מינְהְ והקימו את התנועה פאתֶט-לאו (Pathet Lao = "לאוס החופשית"). באפריל 1953 פלשו כוחות הוויט-מינה, בסיוע הפאתט-לאו, ללאוס. הצרפתים מנעו מהם את כיבוש לואנג פראבאנג, אך הקומוניסטים השתלטו על שני מחוזות בצפון.

בהסכם ז'נבה ב-1954, הוכרה עצמאות לאוס ונקבע ששטחי הפאתט-לאו ימוזגו עם שאר חלקי הארץ. ראש הממשלה, הנסיך סואנה פומה ((Souvana Phuma, אחיינו של סופָאנָאוונג, דגל במדיניות ניטרלית.בבחירות ב-1958 זכו הקומוניסטים ברבע מהקולות, דבר שגרם לימין להתארגן נגדם ולהקים ממשלה ללא אישור האסיפה הלאומית. ההסכם לאיחוד כוחות הפאטת-לאו עם הצבא המלכותי לא כובד והתחדשה מלחמת הגרילה בצפון. ב-1960 עלה הגנרל פמי נוסאוואן (Phoumi Nosavan) בתמיכת ארה"ב. הוא עצר את מנהיגי הקומוניסטים והעביר את פומה לתפקיד דיפלומטי. כמה חודשים אח"כ הפיכת נגד ופומה חזר לשלטון. מנהיג הימין, הדיחו, ומלחמת האזרחים נמשכה. ביוני 1962 הוקמה ממשלה קואליציונית בראשות סואנה פומה וסופָאנָאונג השמאלי ופומי נוסאוואן הימני מונו כשני סגניו. הממשלה הוקמה על סמך הסכם שכונה על שם שלושת חותמיו: "הסכם שלושת הנסיכים" נקבע כי לאוס תשמור על מדיניות נייטרלית וכי כל אנשי הצבא הזרים יצאו מן הארץ. החלטות אלו אושרו בוועידה הבינ"ל לענייני לאוס שהתקיימה בז'נווה ובה השתתפו נציגי 14 מדינות ביניהן ארה"ב, ברה"מ, סין צפ' וייטנאם, דר' וייטנאם. ממשלת הקואליציה התפרקה ב-1963, משעבר ספָאנָאונג לשטחי הפאטת לאו וקיבל סיוע נרחב מצפון וייטנאם וסין. חרף קיומה כביכול של ממשלת "קואליציה" משולשת – לפי ההסכם הבינ"ל משנת 1962, היתה הארץ מחולקת למעשה, כשהפאתט לאו שולט במחוזות הצפון., ומרחיב שלטונו בהתמדה, בסיוע של כוחות צפון ווייטנאמים מעבר לגבול. הללו ניצלו את שטחה של לאוס למעבר כוחות, וכבסיס אספקה במלחמתם באמריקאים ובדרום וייטנאם. בלאוס עבר נתיב האספקה מצפון וייטנאם לכוחות הווייטקונג בדרום ווייטנאם ומכאן חשיבותה של לאוס לגבי המלחמה בווייטנאם.

ב-1965 זנח סואנה פומה את מדיניותו הנייטרלית והרשה למטוסי ארה"ב לתקוף את כוחות הפאטת לאו. באותה שנה ניסה פומה להחיות את הקואליציה המשולשת (נייטרליסטים, ימנים, קומוניסטים) שהיתה קיימת בעבר. הקומוניסטים החרימו את הבחירות ב-1965 וב-1967, ואת הממשלות שהורכבו בעקבותיהן, אך פומה השאיר להם משרות פנויות. גם לא כל כוחות הימין תמכו בממשלה חלקם קשרו קשר להפיכה והעקבות הובילו אל הגנרל פומי נוסאוואן ששהה בגלות בתאילנד. מצד שני, כוחות צפון וייטנאמים השתמשו בלאוס כבסיס לפעולתם כנגד כוחות אמריקאיים וכוחות דרום וייטנאמים. ניסיון של פעולה נגדית, מצד כוחות דרום-וייטנאם, ב-1971, נכשל.

הסכמי שביתת הנשק בוייטנאם (1973) כללו התחייבות לכבד את השלמות ואת הנייטרליות של לאוס. אך הקומוניסטים – הן המקומיים והן כוחות צפון וייטנאם – התחזקו בהדרגה (במקביל למתרחש בוייטנאם). לאחר ניסיון כושל להקים קואליציה חדשה, בה שני הצדדים יהיו מיוצגים באופן שווה (ממשלת אחדות), פוזרה האסיפה הלאומית באפריל 1975.

משהשלימו הקומוניסטים את השתלטותם בוייטנאם (אפריל 1975), לא היה מנוס מהתפתחות דומה בלאוס. כוחות הפאתט־לאו הרחיבו את שלטונם על כל הארץ, ונציגיהם בממשלה השתלטו על כל המיניסטריונים ועל עמדות המפתח. אחדים מראשי הימין נמלטו לתאילנד וראש הממשלה הורה שלא להתנגד לכוחות ה'פאטת־להו' המשתלטים. אלו "התאחדו" עם הצבא, תחת שליטת הקומוניסטים. הפגנות המוניות תבעו להפסיק את הסיוע הכלכלי האמריקאי.

ב-3 בדצמבר 1975 הוכרז על ביטול המלוכה וכינון "רפובליקה עממית". השלטון הקומוניסטי החדש , עצר רבבות מפעילי המשטר הישן ואלפים מהם הושמו במחנות "חינוך מחדש" לתקופות ארוכות. מדי פעם נערכו "טיהורים". מספרם של הפליטים, בעיקר אלו שברחו לתאילנד, נאמד במאות אלפים. מהם כ-300,000 בני שבטי מאו, שהתגייסו קודם לכוחות הימין והאמריקאים. המשק של לאוס, שהיה ממילא עני ובלתי מפותח, נפגע קשות במלחמות ותלותו בסיוע חוץ גברה. זה בא עתה מברה"מ ומגרורותיה. מעתה היתה לאוס נתונה להשפעה ולמעשה לחסות של ווייטנאם, שהוסיפה להחזיק בה כוחות צבא ניכרים. בקיץ 1977 נחתם חוזה ידידות פורמאלי בין המדינות. הזדהות זו עם ווייטנאם העכירה את היחסים של לאוס עם סין. ב-1979 הוקפא הסיוע הסיני ואלפי טכנאים ומומחים סיניים עזבו את לאוס – תוך האשמות הדדיות בחתרנות. החל מ-1988 החלו הפליטים מתאילנד לחצות את המקונג ולשוב ללאוס. הממשלה הביעה נכונות לתת להם אדמה, לאחר שישהו ששה חודשים וישובו להיות אזרחים לאוטיים.

היסטוריה חדשה

פוליטיקה

לאוס עברה רעידת אדמה פוליטית במאי 1991. בקונגרס החמישי של המפלגה המהפכנית הלאוטית (LPRP), הוחלט לאמץ רפורמות לכיוון כלכלת שוק ולהזרים לפוליטבירו דם חדש. באותו זמן בוטל הסמל המסורתי של הפטיש והמגל. התהליך החל כבר בקונגרס המפלגה ב-1986, שבו לאוס היתה בעצם המדינה הראשונה שאימצה את ה'פרסטרויקה'. סיסמת המדינה שהיתה קודם, "שלום, עצמאות, דמוקרטיה, איחוד וסוציאליזם", שונתה ל"שלום, עצמאות, דמוקרטיה, איחוד ושגשוג". החלק האחרון הוא רק תקווה עבור הארץ הענייה ביותר בדרום־מזרח אסיה. אך הוא משקף את הריאליסטיקה, שאם לאוס לא היתה עוזבת את הדרך הסוציאליסטית, היה לה קשה מאד לחלץ את עצמה מתוך ה"בוץ" שיצרו 15 שנות דבקות במרקסיזם. באוגוסט 1991, עם פתיחת מועצת העם העליונה, הכריז הנשיא האחרון קייסונה פומיהאנה (Kaysone Phomihane) כי סוציאליזם הוא עדיין המטרה, אך לטווח ארוך. כרגע לאוס נמצאת בשלב של "חשיבה מחודשת" (Chin Thanakan Mai).

הנשיא קייסונה פומיהאנה מת בנובמבר 1992, בגיל 71. יד ימינו, הנסיך סואופנואוונג (Souphanouvong), מת שלש שנים מאוחר יותר (בינואר 1995). נאמר על פומיהאנה, שהיה יותר זקן ממה שנראה, גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה אידיאולוגית. הוא היה יו"ר מפלגת העם המהפכנית הלאוטית (LPRP) מאז 1950 וקיבל הנחיות מהו צ'י מין. לאחר שהנהיג את ממשלת ההתנגדות הלאוטית – 'הפאתט־לאו' (Pathet Lao) – ממערות בפרובינציית Sam Neua שבצפון, קייסונה תפס את עמדת המנהיגות הראשית, עם ביטול המלוכה ב-1975. מאוחר יותר עמד מאחורי רפורמות השוק בלאוס, בעקבות הדוגמא של האנוי. כמה שנים לפני מותו, ויתר על ראשות הממשלה לטובת נשיאות. מותו שינה מעט מאד. החליפו אותו חברים מן הגוורדיה הותיקה. Nouhak Phousavanah – נהג משאית בעברו, בן 78, החליף אותו בנשיאות. ראש הממשלה שנבחר בבחירות שנערכו אחרי מות פומיהאנה, היה גנרל קמאטאי סיפנדון (Kamatai Siphandon), שכמה שנים קודם לכן השתלט על ה-LPRP.

בשנת 1986, טרם שהפרסטרויקה התבססה בברה"מ לשעבר, קיבלה המפלגה מכניזם כלכלי חדש: מעבר מתכנון מרכזי למה שמכונה כיום "סוציאליזם שוק", בדומה למוכר מסין. הציפיות היו מרקיעות שחקים, אך בדומה לשכנתה ווייטנאם, החופש הכלכלי לא לווה בגלאסנוסט פוליטי. המפלגה המונוליטית לא הראתה סימן לקשר קפיטליזם עם דמוקרטיה. הקומוניזם הלאוטי היה תמיד צייתן יחסית והיה רחוק מפלורליזם פוליטי. החוקה הלאוטית הראשונה, מאז שהקומוניסטים עלו לשלטון ב-1975, אושרה ב-1975. השיטה הפוליטית מוגדרת כ"דמוקרטיה עממית", אך עדיין מתנגדת לרפורמות רבות מפלגות.

ברחובות המנומנמים של ויינצ'יין הצ'אנס לאירועים כמו טיאנאנמן נראים מרוחקים, אך האירועים של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 במזרח אירופה, הדליקו נורת אזהרה. אמת, יותר אנשים דואגים לארוחה הבאה שלהם, מאשר לדמוקרטיה רבת מפלגות. הדאגה העיקרית של ההנהגה הלאוטית, ובעניין זה משתקפת דאגת משטרים אחרים באסיה, היא מסכנת "ההתמערבות". החשש הוא שהרפורמות הכלכליות מביאות עמן, בנוסף להשקעות זרות וצריכת מוצרים, גם תאוות בצע, שחיתות, ושאר תחלואים חברתיים, מסמים ועד זנות. הדבר בא לידי ביטוי בקונגרס המפלגה, שהתכנס ב-1996. המשקיפים צפו כיצד מעצבי הרפורמות הכלכליות מאשימים את ההשקעות התאיות בהבאת תחלואים חברתיים מתאילנד. גם אם הרפורמות הכלכליות לא יידחו, לא יהיה כאן, בטווח הקרוב, קפיטליזם ללא שליטה, מחשש לסחף חברתי.

המפלגה

הגוף השולט בלאוס הוא "מפלגת העם המהפכנית" (LPRP), שהמודל שלה הוא המפלגה הקומוניסטית בוייטנאם. ה-LPRP נשלטת על-ידי קונגרס המפלגה, המתכנס כל ארבע או חמש שנים, לבחירת מנהיגי המפלגה. האידיאל של המפלגה הוא "הדיקטטורה של הפרולטריון", כפי שהוכרז על יד מזכ"ל המפלגה קייסונה פומיהאנה Kaysone Phomihane)). למרות ההכרזה על "פרולטריוניזם", חברות במפלגה היתה מורכבת מאיכרים ומשבטי הרים, משבטים שונים. אם כי מספר הפועלים העירוניים הולך ועולה מאז מהפכת 1975. הגוף העיקרי במפלגה, כמו בארצות קומוניסטיות אחרות, הוא הלשכה הפוליטית – הפוליטביורו (Politburo), אשר באופן רשמי מקבל את כל ההחלטות הפוליטיות. גופים מפלגתיים נוספים הם המועצה המרכזית והמזכירות הקבועה. בתיאוריה, חברי הפוליטביורו נבחרים ע"י מועצת המפלגה המרכזית, במציאות, מכיוון שהמזכ"ל של הפוליטביורו, מזכירות המועצה המרכזית הם אדם אחד, שהוא גם נשיא המדינה. למעשה, כל חברי הגופים המפלגתיים מצורפים כחברים על ידי אותו אדם, הנתמך בקביעות על-ידי וייטנאם.

טבע

במדינה השתמר נוף טבעי בתולי מהפראיים ביותר בדרום-מזרח אסיה. כל זאת, למרות הפצצות נרחבות ושימוש בחומרים משירי-עלים, בחלקה המזרחי של לאוס, במהלך מלחמת וייטנאם.

הצמחייה כוללת בעיקר על מיני צמחים השייכים ליערות מונסון, כגון עץ טיק, סיסם שחור אסיאתי ובמבוק. כמחצית משטח המדינה מכוסה ביער גשם טרופי. זהו יער ראשוני, וכ-30% נוספים מכוסים בגידולים משניים, אלא שהיערות נמצאים בסכנת השמדה עקב כריתת עצים בלתי חוקית ובירוא שטחים לצורכי עיבוד חקלאי.

עם חיות הבר הייחודיות ללאוס נמנות קוף הגיבון אחיד-הצבע (concolor gibbon), קוף הלנגור בעל האף הסולד (snub-nosed langur), הפנדה הזנובה (lesser panda) ו"הכלב" הדביבוני (raccoon dog). מיני חיות אקזוטיים הקיימים במדינות השכנות נמצאים בדרך-כלל במספרים גדולים יותר בלאוס בזכות מעטה היער ומיעוט הציידים, ועמם נמנים נמיית ג'אווה, הארנבת הסיאמית, הנמר, הטיגריס, הדולפין של נהר האיראוואדי ומספר קטן של קרנפי ג'אווה, שעל פי ההשערה שרדו ברמת בולאוון. לאחרונה הוכרזו ברחבי לאוס 17 שמורות טבע Biodiversity Conservation) Areas).

שמירת הטבע

לאוס עוברת תהליך מצער של כריתה מאסיבית של עצים. בדומה לקטסטרופה שעברה על תאילנד, מוכרת לאוס הענייה את משאביה לחברות תאיות, הכורתות עצים ללא רחם, בעיקר עצי טיק, לתעשיית הרהיטים. משנה לשנה גדל מספר קרחות היער, שנוצרו בעטיים של החוטבים.

ספי בן יוסף מספר:

מי שנלחם על קיומו, בשיטפון, ביער, במלריה, בחום המתיש של השמש, במות ילדיו אחרי לידתם, בזעם הרוחות והשדים הממלאים את עולמו – אינו חומל על מאום. אנחנו, שרוקנו את ארצות המערב מהצומח ומהחי שהיה בהם והפכנו את חיינו לאותות מחשב אלקטרוניים ולערוצי תקשורת בין-לוויינית, ומצרים על כל חיית בר לכודה ועל כל גזע עץ מן הג'ונגל שנכרת ומובל אל הנהר. א נשי 52-B לא. הם כורתים וצדים, לוכדים ואוכלים, מוכרים וקונים את מה שעולמם נותן להם. אפילו יצוד כל איכר וצייד מלאוס ציפור נדירה וזוחל נכחד אחד ביום, ואפילו יכרות כל "יליד" עץ גדול אחד מדי יום, לא יוכלו כל איכרי לאוס וציידיה לפגוע בעולם החי והצומח של הג׳ונגל שלהם באותו שיעור הרס של פצצת "דלק אוויר" אחת, או של מטח אחד של נפל"ם מן הטכנולוגיה המערבית.

וכך, באין חמלה בלבם, באים איכרי לאוס וציידיה אל השוק של 52־B וקונים ומוכרים חיות, שחלקן כבר שוכנות בספר האדום של ארגוני שמירת הטבע המערביים כ"חיות בסכנת הכחדה‭,"‬ חלקן כבר מדווחות כ"נכחדות‭,"‬ וחלקן עוד לא מוכרות כלל לחוקרי המערב.

באפלולית של אחר צהריים סגרירי אחד עמדתי עם סווַאנַה בשוק של 52־‭.B‬ לבו של השוק כבר דמם ועשרות עגלות רתומות לסוסי פוני קטנים ועצבניים נשאו בחריקות את רוכליו מן המקום. בפינת “הבשר האסור‭,"‬ מטעמים של שמירת טבע וסביבה כמובן, נותרו נשים צווחניות לבתר פַּנגולינים, לשחוט קופים זהובים, לשסע איילוני מושק וזאבי כיס ולנקר גידים לכוחים וללטאות ולעופות צבעוניים. שני גברים לבושי בלואים, כמו שרק לענייה של לאוס יש, עישנו עלה ירוק מגולגל ושתו אלכוהול, שעורבב בו דם משל חיה כלשהי שהנשים טרחו בשיסופה. עוד גבר נותר לאכול את הבשר.

שאלתי את סוואנה אם נעשה כאן משהו כדי להסביר לציידים את חשיבותה של שמירת הטבע בעולם. הוא הביט בי בעיניו הסדוקות, משך באי-נחת את הכובע על קרחתו וחייך כדרכו בעת שהיה נבוך. סוואנה אמר שלא רק שהציידים אוכלים ושותים את החיות, הם גם מתכסים בעורן וטוחנים לרפואות את עצמותיהן ואת שריונותיהן. אבל, המשיך, אף לא אחד ממבצעי הטבח בעולם החי של לאוס זרק מימיו פצצת תבערה על ילדי ניו יורק, ואף לא אחד מאלה שילח אי-פעם אש מן האוויר או רעלים כימיים בשדות הדגן של נברסקה ושל מינסוטה".

לקריאה נוספת

מאמרו של ספי בן יוסף, שפורסם ב-YNET – ארץ שנולדה מדרקון.

מאמרו של הנ"ל, שפורסם ב-YNET – נסיכת הגיאות והשפל.

כתבה של שי ארד, שפורסמה ב-YNET – לאוס האדומה.

אתר תיירות רשמי – לבקר בלאוס.

מדריך לונלי פלנט – לאוס.

אתר האינטרנט של "למטייל" – עצות למטייל בלאוס

אתר האינטרנט של משרד החוץ – מידע למטייל בלאוס

טיול ללאוס – ארץ הדרקון