טבע, נוף, חופים, גיאולוגיה וצפרות  למיטיבי לכת

כתב/מדריך: ד"ר דודי(ק) אברהם

טל. 050-6232116     email: [email protected]

תמונה 1: פסיפס של תמונות טבע ופולקלור ממונטנגרו

1. תכנית הטיול

יום 1 – נטוס בשעת אחה"צ לפודגוריצה – בירת מונטנגרו. נלון באזור שדה התעופה. ארוחת ערב. שיחת פתיחה: הכרות, הצגת התוכנית.

יום 2 – בבוקר ניסע צפונה לכיוון ז'אבליאק. עוצרים ליד הגשר על קניון טארה. רפטינג חוויתי בקניון יהיה פתיח ליום מקסים. נשוט בין כתליו, נטייל בתוך הקניון למעיינות מקומיים. לאחר הרפטינג ניסע לזאבליאק ללינה. את ארוחת הערב נסעד בעיירה.

יום 3 – האגם השחור בשמורת דורמיטור. אחרי ארוחת בוקר ניסע כ- 3 ק"מ לאגם השחור. נלך במסלול קצר מקיף אותו. נלך במסלול קצר לאגם Zminje כשעתיים הליכה הלוך ושוב. חזרה לינה במלון. ארוחת צהרים ארוזה.

יום 4 – עליה למערת הקרח – יום הליכה מלא. מתחילים בשביל שיוצא מאזור האגם. הנוף עשיר בדולינות קטנות והשביל המסומן חוצה אותן, משמע הרבה עליות וירידות קטנות. מגיעים לבקתת מטיילים נטושה ונכאן מתחיל טיפוס תלול יותר עד למערה. פתח המערה במפנה צפוני. הירידה לתוך המערה קצת מסוכנת. דופן המערה קיר קרח חלק והטיפוס עליו בעייתי, אפילו בעזרת חבל.

יום 5 – עליה לפסגה הגבוהה Bobotov Kuk – יום הליכה מלא. ניסע דרומה מהעיירה זאבליאק על דרך נופית החוצה את רכס דורמיטור. עוצרים בנקודה Sarban ומשם מתחיל הטיפוס. נגיע לקו פרשת מים עם תצפית מדהימה. נרד לערוץ ולאחר 1 ק"מ נגיע לצומת שבילים. נפנה ימינה (מזרחה) ונתחיל בטיפוס לעבר Samar, נמשיך עד לצומת שבילים ושם נפנה צפונה לעבר הפסגה Bobotov Kuk בגובה 2522 מ'. בדרך בחזרה נעבור ליד אגם ונמשיך לעבר הכביש לנקודה בשם Sedio. שם הרכב יחכה. לינה בעיירה זאבליאק.

יום 6 – נסיעה דרומה עד למפרץ קוטור לחוף הים האדריאטי. עצירה בתצפיות Risan Persat,, Kotor. לינה ב- Kotor. ארוחת ערב בעיירה.

יום 7 – עליה לתצפית על מפרץ קוטור, כ- 30 דקות. ביקור בעיר העתיקה. שיט למערה הכחולה, כ- 3 שעות. לינה ב- Kotor במלון  Forza Mare. ארוחת ערב בעיירה.

יום 8 – נסיעה מקוטור לבודווה. נסיעה לאורף חופים מקסימים, עירות ציוריות ופולקלור כפרי. רחצה בים. לינה ב- Budva.

יום  9 – נסיעה מבודווה לאגם שקאדר Skadar lake. שיט באגם, עופות מים, קינונים.

יום  10 – נסיעה לפרסה בדרך נופית צרה. התצפית היא "פרטית" ולכן הכניסה מותנית ברכישת בקבוק יין מקומי. אחר הצהרים המאוחרים נסיעה לשדה התעופה בפודגוריצה.

2.    מפת מונטנגרו, אתרי הטיול ומסלולי נסיעה

מפת כבישים של מונטנגרו עם חיצים מציגים את המסלול המעגלי של הטיול (איור 2).

איור 2: מפת כבישים עם אתרי הטיול המרכזיים העיגולים הצבעוניים מייצגים מקומות לינה

3.    מונטנגרו כללי

מונטנגרו – משמעות השם ההר השחור. עיר בירה – פודגוריצ'ה. שטחה 13,812 קמ"ר. אוכלוסייה – כ- 625 אלף תושבים עם הצפיפות של 45.27 נפש לקמ"ר. מבחינה אתנית נחלקים התושבים: מונטנגרים 43%, סרבים 32%, בוסנים 8%, אלבנים 5%, מיעוטים נוספים של מוסלמים, קרואטים, צוענים. 63% מתושבי מונטנגרו הם דוברי סרבית ועוד 22% דוברי מונטנגרית, שהן שתי השפות הרשמיות במדינה. המיעוטים במדינה דוברים גם בוסנית ואלבנית ועוד מספר שפות. המונטנגרים נחשבים בין הגבוהים בעולם, עם גובה ממוצע לגבר 1.83 מ'. שניים רק לגרמניה.

גבולות: במערב הים האדריאטי, בצפון קרואטיה ובוסניה-הרצגובינה, בסרביה במזרח ואלבניה בדרום. מלבד אלבניה, היו כל שכנותיה שותפות עמה בפדרציה של יוגוסלביה שכללה גם את סלובניה.

מונטנגרו היא מדינה הררית ברובה, השוכנת במערב חבל הבלקן, ולה שפלת חוף צרה במערבה לחופי הים האדריאטי. קו החוף, שאורכו 294 ק"מ, כולל בתוכו לא פחות מ- 117 חופי רחצה, הנפרשים לאורך 73 ק"מ.

מונטנגרו היא מדינה צעירה וקטנה, ששטחה רק כשני שליש משטחה של ישראל, היתה חלק מהפדרציה של יוגוסלביה, על גלגוליה השונים שהתפרקה כבר  ב- 1992. בין השנים 1992-2006 הייתה מונטמנגרו חלק מסרביה, ורק ב- 2006 זכתה בעצמאות.

4.    הגיאוגרפיה והטופוגרפיה של מונטנגרו

פני השטח של מונטנגרו משתנים, מרכס הרים גבוה בצפון, דרך רכס קארסט במרכז, ושפלה צרה בדרום ובמערב, לאורך חופי האדריאטי. בצפון נעלמת שפלת החוף כמעט לגמרי, כשרכסי ההרים משתפלים בתלילות אל הים באזור מפרץ קוטור Boka Kotorska (תמונה 3).

תמונה 3: מפת תבליט של ההרים המשתפלים בתלילות אל מפרץ קוטור

4.1  ההרים של מונטנגרו

רכס ההרים הגבוהים של מונטנגרו, שהוא חלקו הדרומי של האלפים הדינאריים, הוא אחד הרכסים הטרשיים ביותר באירופה. גובהו הממוצע 2,000 מ', ופסגתו הגבוהה, בובוטוב קוק (Bobotov Kuk) מתנשאת לגובה 2,522 מ', והיא שייכת לרכס דורמיטור (Durmitor) ולפארק הלאומי דורמיטור (איור 4).

דרומה משם, משתרע רכס הקארסט של מונטנגרו, המגיע לגובה של עד 1,800 מ', ויורד לגובה 450 מ' בעמק הסובב את נהר זטה (Zeta). העמק מתמזג בדרום אל שפלת זטה, המשתרעת לחופיו הצפוניים של אגם שקאדר (Skadarsko Jezero), הנמצא ברום 40 מ'. שפלת זטה ושפלת החוף הן האזורים המיושבים בצפיפות הרבה ביותר במונטנגרו, בהן שוכנות שתי הערים הגדולות פודגוריצה (Podgorica) וניקשיץ' (Nikšić) (איור 4).

איור 4: מפה פיסית של מונטנגרו, הנוף ההררי הוא הנפוץ היותר

4.2 נהרות ואגמים במונטנגרו

ההרים הצפוניים של מונטנגרו מנוקזים על ידי נהרות טארה (Tara) ולים (Lim), הנשפכים אל נהר Drina בבוסניה-הרצגובינה, ובהמשך אל נהר הדנובה ולים השחור. קניון הטארה (תמונה 5) נחשב לעמוק ביותר באירופה עם 1600 מ', אורכו 82 ק"מ ורוחבו המרבי 914 מ'. בדרומה של מונטנגרו מתנקזים הנחלים אל הים האדריאטי, כשבחלקם הם זורמים מתחת לפני השטח של הרי הקארסט. על רכסי ההרים של מונטנגרו ישנם אגמים קטנים לרוב. האגם הגדול ביותר במונטנגרו ובבלקן כולו הוא אגם שקאדר (Skadarsko Jezero), כאשר מרביתו נמצא בגבולות אלבניה השכנה מדרום. אורכו של האגם 50 ק"מ ורוחבו 16 ק"מ.

תמונה 5: קניון נהר טארה, מהקניונים העמוקים בעולם

5.    מזג האוויר במונטנגרו

למרות שמונטנגרו היא מדינה קטנה המתפרסת על שטח קטן, יש לה אזורי אקלים רבים ושונים. ניתן בקלות לעבור בשעה נסיעה אחת ברכב, מאזור אקלים אחד לאזור אקלים אחר.

האזורים הנמוכים של מונטנגרו, הנמתחים לאורך רצועת החוף הצרה של הים האדריאטי, נהנים מאקלים ים-תיכוני, שכולל קיץ יבש וחם, וחורף מתון וגשום. הטמפרטורה הממוצעת באזור זה בחודש יולי היא 28 מעלות צלזיוס, עם 14 שעות שמש ביום, המושך תיירים רבים הבאים להשתזף וליהנות בחופים בקיץ. החורף באזור רצועת החוף של מונטנגרו הוא קריר, והטמפרטורה הממוצעת באזור זה היא 9 מעלות צלזיוס. לעיתים נדירות הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס ויורד שלג. עונת האביב מאופיינת בטמפרטורות מתונות יחסית לאביב ולקיץ, ועונת הסתיו מאופיינת בגשמים תכופים. בממוצע, החודש הגשום ביותר באזור רצועת החוף הוא נובמבר.

הטמפרטורות באזור מרכז הארץ והמישורים משתנות כמובן מעונה לעונה. לדוגמה, הבירה פודגוריצה, שגובהה בקירוב לגובה פני הים, ושוכנת בעמק באזור מרכז הארץ, נהנית מהטמפרטורות החמות ביותר במונטנגרו בחודש יולי, עם ממוצע של 35–40 מעלות צלזיוס. עם זאת, היא נהנית גם מחורפים קרים וגשומים, עם טמפרטורה ממוצעת של 5 מעלות צלזיוס בחודש ינואר, כאשר לעיתים הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס עם שיא של מינוס 10 מעלות צלזיוס.

אזור הצפון ההררי מאופיין באקלים תת-אלפיני. הטמפרטורות בחורף צונחות לעיתים מתחת לאפס, אם כי הטמפרטורה הממוצעת היא בסביבות ה-4 מעלות צלזיוס. בזכות הערמות השלגים בחורף, מהווה האזור מקום מצוין לסקי וספורט חורף. ברכס הקארסט מגיעה כמות המשקעים הממוצעת השנתית ל- 4,928 מ"מ. בקיץ, הטמפרטורות מתונות יותר, ונעות בין 9 ל-23 מעלות צלזיוס. אם אתם מבקרים באזור הצפון בחודש יולי, כדאי לכם לארוז כמה בגדים חמים לערבים.

6.    גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה בפארק לאומי דורמיטור

האלפים הדינריים הם רכס הרים בדרום-מזרח אירופה התופס את חלקו המערבי של חבל הבלקן. הרכס נמשך לאורך הים האדריאטי מסלובניה בקצהו הצפון-מערבי, דרך קרואטיה, בוסניה-הרצוגובינה, מונטנגרו וסרביה ומסתיים באלבניה בדרום-מזרחו. בצפון מונטנגרו הרכס נקרא דורמיטור. ההתרוממות שיצרה את האלפים הדינריים היא תוצאה של תנועת הלוח האפריקאי צפונה לעבר תת הלוח האירופאי כחלק מתנועת הלוחות הטקטוניים (תמונה 6). המסלע הבונה את הרכס הוא בעיקרו סלעי משקע ימיים מגיל קנומן טורון, כשסלע הגיר הוא הנפוץ ביותר. השכבות שקעו בשולי ים הטתיס. אגב, מרבית הסלעים בארץ הבונים את הרי יהודה, שומרון, הגליל והכרמל שייכים לאותה תקופה גיאולוגית. השילוב של סלעי גיר, שכבות סלע מקומטות המכילות סדקים, עם כמויות משקעים הגבוהות ביותר באירופה, הם הסיבה לעושר של תופעות קארסטיות ברכס הדורמיטור. התרכבות של מים עם פחמן דו-חמצני יוצרת חומצה פחמתית שהיא זו שגורמת להמסה של סלעי הגיר יצירת נוף טרשי, יצירת חללים תת-קרקעיים ובהמשך יצירה של נטיפים וזקיפים בחלל המערה, או לחילופין קריסה של תקרת החללים ויצירת דולינות.

H₂O + CO₂ → H₂CO₃

חומצה פחמתית → פחמן דו-חמצני + מים

העובדה שמרבית הגשם מחלחל דרך סדקים לתת-הקרקע, ואלה נגרעים ממשק המים העילי, היא הסיבה העיקרית שרכס הדורמיטור הוא בעיקרו ללא עצים. להשוואה, בגבהים אלה של 2,000 מ', ברכס האלפים של צפון איטליה, שוויץ, אוסטריה, האזור לרוב מיוער.

רכס הדורמיטור המצוי בסביבת העיירה ז'אבליאק, הוא הגבוה ביותר במונטנגרו. הוא מתרומם עד למעל 2,500 מ' עם 22 פסגות. הפסגה הגבוהה ביותר היא בובוטוב קוק (Bobotov kuk) שגובהה 2,522 מ'. הטיפוס לפסגת הרכס אינו ארוך במיוחד, אבל דורש כושר טוב ויום שלם לעלות ולרדת (לפסגת הסבין קוק (Savin kuk) יש מעלית סקי). הנוף מלמעלה, מרהיב. במקום הזה קל להבין מדוע בחרו הפרטיזנים של טיטו במלחמת העולם השנייה, להתרכז דווקא על הרכס הזה וממנו להילחם בגרמנים. על רמת הדורמיטור עצמה הצניחו הבריטים חלק מהצנחנים היהודים ואספקה וסיוע לכוחות של הפרטיזנים. אגב, באזורים אלה תבליט השטח כל כך חריף, שהעצים מתים מזקנה ולא מכריתה.

תמונה 6: שכבות נטויות כתוצאה מלחצים אופקיים, תוצאה של תנועת הלוחות, שגרמו להרמה ויצירת הרכס

רכס הדורמיטור נחצה על ידי קניון טארה, שנחשב לעמוק ביותר באירופה. באזור 18 האגמים הקטנים, כולם שרידי קרחונים, שנקראים כאן "עיני ההרים". האגם הגדול, המפורסם ביותר, שהגישה אליו הקלה ביותר הוא האגם השחור, כחצי שעה הליכה ממרכז העיירה ז'בליאק. ההליכה לאורך גדת האגם נמשכת כשעה. השביל בלב היער מקיף את האגם השחור ומציע תצפיות יפות על הפסגות הסמוכות, המים הכהים והיערות שסגורים על האגם. באיור 7 מובאת מפת סימון שבילים של םארק הדורמיטור.

איור 7: מפת סימון שבילים בפארק דורימטור עם נקודות נבחרות. הנקודה הצהובה היא מערת הקרח. הנקודה האדומה היא הפסגה הגבוהה בובוטוב קוק

7. אורח חיים בהרים הגבוהים

השם דורמיטור מהלך קסם על תושבי מונטנגרו. דורמיטור נחשב לפנינת הטבע המיוחדת והמרשימה ביותר במדינה. הכביש הראשי שמוביל ממויקובאץ' אל השמורה, ששטחה 390 קמ"ר, מלווה את נהר טארה עד לגשר אבן גדול שחוצה את הנהר צפונה. ז'בליאק, היא העיירה המרכזית בפארק, שוכנת בגובה 1,450 מ' ובחורף פועלת כבסיס ליציאה לאתרי סקי. רוב המבקרים מגיעים דווקא באביב ובסתיו, כאשר מזג האוויר נחשב טוב יותר. שמורת דורמיטור הוכרזה בידי ארגון אונסק"ו כנכס טבע עולמי.

הרכס הגבוה מכוסה בחודשי החורף בשניים-שלושה מי שלג. יש חורפים כמו 2012 שהיה קשה במיוחד, והרכס עצמו היה סגור ומנותק למשך חודשיים-שלושה. אפילו ישראל שלחה אז מטוסי אספקה למונטנגרו כדי לסייע לתושבי הרכס הנצור. היום על הרכס ישנם מספר כפרים, שבעבר היו נותרים בבידוד למספר חודשים בתקופת החורף, ולכן פיתחו אורך חיים הררי ומיוחד על מנת שיוכלו לשרוד (תמונה 8).

עד היום, אנשי ההרים המונטנגרים מכינים בקיץ ערימות של קש, המצטלמות היטב על הרקע של הנוף הירוק. עם הקש שאספו הם מאכילים את חיות המשק בתקופת החורף הקשה. הפלא הגדול הוא שערימות קש אלו עומדות חשופות בגשם ובשלג ואינן נרטבות בשל הסידור המיוחד שלהן. אנשי ההרים מכינים לעצמם בקיץ גן ירק ממנו יאכלו את כל תצרוכת הירקות. מחלבן של הפרות והכבשים, הם מכינים גבינות כבשים ויוגורט, אותם הם גם מוכרים לתיירים וגם אוגרים לתקופת החורף, ומהחזירים הם מכינים פרשוטו – נקניק משוקי חזיר מעושנות בעץ בוק. ככה הייתה בנויה החקלאות המונטנגרית פעם וככה היא עדיין גם היום, בקיצור משק אוטרקי.

תמונה 8: חיי הכפר בהרים בהרים

בגלל היותם אנשי הרים קשי יום, הדבר הכי בולט אצלם הוא הכנסת האורחים הבלתי רגילה. ההולך בהרים חייב להסתמך על עזרה בדרך, אחרת לא יגיע ליעדו. מסתבר כי המונטנגרים, שידועים כמאוד חברותיים, אוהבים את ירושלים ומחבבים את הישראלים.

בשנת 1980 הוסיף ארגון אונסק"ו של האו"ם את הפארק לרשימת אתרי הטבע שתחת חסותו, בזכות המגוון המדהים של צמחיה ובעלי חיים המצויים בשטחו. הסיבה לכך היא המפגש בין שתי רצועות גיאו-אקלימיות: ים תיכונית ואירופאית, והעובדה שהרי הפארק נמצאים במרחק אווירי של 70 ק"מ מהים האדריאטי. הסמיכות של ההרים הגבוהים אל הים, יוצרת תנאים אקלימיים המורידים (במושגים אירופיים) כמויות עצומות של משקעים, כשאזור הפארק נחשב לגשום ביותר באירופה (ממוצע שנתי של יותר מ-4,000 מ"מ גשם). לכן, למרות מיקום האזור בדרום ומערב הבלקן, אל מול חופי דרום איטליה, הנופים הדומיננטיים שבו, מציגים דמיון רב לאזור האלפים בשוויץ או באוסטריה.

המקומיים אינם מתערבים כמעט במה שהטבע מספק להם, הם אינם פוגעים בסביבה וניתן למצוא באביב מרבדי פריחה. מרשימים במיוחד היו מרבדי הסחלבים, מחזה נדיר, שכן הסחלב ידוע כפרח "רמאי", שאינו מציע גומל למאביק והסיכוי שלו לגדול במרבדים הוא נמוך מאוד. אבל בהרים המונטנגרים זה קורה.

8.    מישור החוף של מונטנגרו

קו החוף של מונטנגרו משתרע לאורך 294 ק"מ של חופים, חלקם סלעיים וחלקם חוליים, אך בניגוד לחופים של השכנה מצפון – קרואטיה, מונטנגרו לא התברכה באיים גדולים ומיושבים. לעומת זאת התברכה מונטנגרו במפרץ קוטור (Boka Kotorska), שנחשב לפיורד הדרומי ביותר באירופה (תמונה 9). למעשה אין זה פיורד אלא קניון, החודר אל בינות ההרים הגבוהים, הצונחים בתלילות אל הים מגובה 1,000 מי ומאפשרים כניסת "לשון" של הים האדריאטי. דרומה ממפרץ קוטור משתרע מישור חוף צר, שרוחבו מגיע ל- 6 ק"מ בלבד, והוא מיושב בערי חוף קטנות.

תמונה 9: מפרץ קוטור, הפיורד הדרומי ביותר באירופה. צילום מהעליה לתצפית

העיר העתיקה בקוטור והחפיר המקיף אותה נשתמרו באופן מלא (תמונה 10).

תמונה 10: קוטור, חומות העיר העתיקה מוקפות חפיר מלא במים

אזור החוף עשיר בערים עתיקות מהתקופה הוונציאנית (תמונה 11). הוונציאנים, שהיו מעצמה ימית, הוזמנו לשמור עבור המונטנגרים על אזור החוף האדריאטי לפני בערך 600 שנה. הם ישבו באזור הזה עד שנפוליאון כבש את ערי החוף שלהם ומוטט את האימפריה הימית הוונציאנית. בודבה, קוטור, פרסט ועוד אלו הן ערי חוף עתיקות ויפות, הבנויות אבן ואווירה של ים בניחוח איטלקי. גם בתקופת יוגוסלביה ערי החוף המונטנגריות היו ידועות בייחודן, פתוחות לקהל התיירים מכל רחבי העולם וכל המי ומי הגיעו לבקר בהן וליהנות מכמה לילות קסומים בין ההרים לים.

בשנים האחרונות ממשלת מונטנגרו פועלת רבות להגדיל את נפח התיירות ועל כן מקדמת פרויקטים שנותנים מענה לכל סוגי האוכלוסייה – משפחות, צעירים, מבוגרים, ובמיוחד הם מנסים שוב למשוך את עשירי העולם. המלונות מהתקופה הקומוניסטית עוברים שיפוצים והופכים למלונות 5 כוכבים בסטנדרט מערבי – ובמחיר מזרחי.

השינויים שנראים במדינה מבחינת תשתיות של כבישים ותיירות מעוררים פליאה והופכים את החוויה של הטיול במונטנגרו למפנקת ומהנה. בין השאר, המונטנגרים מבינים כי ההרים שלהם מהווים מוקד משיכה לטיולי ג'יפים. ניתן היום למצוא אטרקציות נוספות כמו: פארק של חבלים, אומגות ארוכות מעל קניונים עם מים סוערים, קניונינג ורפטינג בנהרות טורקיז הם רק חלק ממה שהמקומיים מציעים היום למטיילי ההרים.

.

תמונה 11: פרשט, אחת מערי החוף העתיקות והיפות של מונטנגרו, עם אווירה של ים בניחוח איטלקי

9. טבע וצפרות באגם שקאדר

אגם שקאדר הוא אחד האתרים הפופולריים לחופשה במונטנגרו ויש לכך סיבות רבות – זהו אחד מאגמי המים המתוקים הגדולים באירופה והוא מציע עושר רב של סוגי צמחייה, בעלי חיים וציפורים, עם כפרי דייגים אותנטיים, כנסיות ציוריות עתיקות ואווירה פסטורלית המתאימה מאוד למשפחות עם ילדים המתכננות חופשה במונטנגרו. שעות הפתיחה של הפארק הלאומי במהלך הקיץ הן: 8:00-20:00 כל יום. בכל זמן אחר: שני עד שישי בין השעות 8:00-16:00. הקמפינג אסור בשטחי הפארק.

כשני שליש משטח האגם נמצאים בשטחה של מונטנגרו והשאר בשטח אלבניה. האגם מוקף ברכס הרי קארסט (Karst Mountains), וחיות בו מגוון גדול של חיות בר, יותר מ-260 זני ציפורים. בנוסף תמצאו באגם שפע של כפרי דייגים מסורתיים, מנזרים השוכנים על איים זעירים וחופים מושלמים. מאז 1983 פארק אגם שקאדר הוכרז רשמית כשמורת טבע במונטנגרו ובשנת 1996. אמנת רמסר הוסיפה אותו לרשימת הביצות החשובות ביותר בעולם. האקלים באגם שקאדר הוא אקלים ים-תיכוני, בעל עונת קיץ ארוכה וחמה וחורף קצר שנהייה רטוב מאוד בשל הסביבה ההררית של האזור, כאשר מי הגשם מתנקזים מההרים ויורדים אל האגם.

• טבע ובעלי חיים באגם שקאדר

מגוון סביבות המחייה באגם שקאדר מושך אליו מגוון עצום של חיות ולכן אגם שקאדר מהווה אחד מבין חמשת אתרי הציפורים החשובים ביותר באירופה, הכוללים קורמורנים, שקנאים מסולסלים נדירים, חסידות, אנפות ומגלנים (איביסים). האזור המקיף את האגם מלא בצבים, לטאות, בעלי חיים אמפיביים כמו לוטרות, נחשים ואפילו חזירי בר. האגם מפורסם גם בצמחי המרפא והאורכידיאות הצומחות בו.

 פעילויות מיוחדות באגם שקאדר

בסביבת אגם שקאדר תמצאו מגוון רחב של אטרקציות תרבות והיסטוריה, אפילו מימי קדם. יש כאן אתרים ארכיאולוגיים, מצודות, כנסיות מימי הביניים, מנזרים, טחנות רוח, כפרי דייגים ועוד. "יום התיירות האקולוגית" נערך בפארק הלאומי של אגם שקאדר בחודש יוני. מדי שנה ביולי מתקיימת באגם שקאדר תחרות דיג בינלאומית, אירוע "גביע הניצחון של אגם שקאדר" [נקרא גם אגם שקודרה או סקטורי] (Scutari Lake Trophy). בנוסף, ביולי, אוגוסט וספטמבר מתקיימים ברחבי הפארק אירועים שונים בנושאים אקולוגיים ופעילויות ספורט ותרבות. בדצמבר מתקיים בוירפאזאר פסטיבל "הגפן והלבנון" (Festival of Vine and Bleak).

• צפרות

הפארק מכיל חמש שמורות אורניתולוגיות (שמורות מיוחדות לצפרות): Manastirska tapija, Grmozur, Omerova gorica, Crni zar, Pancevo oko עם 271 זני ציפורים שונים, ארבעה מגדלי תצפית לצפרות ב-Stanaj, Radus, Plavnica ו- Zabljacke ושמונה סיורי צפרות שונים המאורגנים מטעם רשות הגנים הלאומיים של מונטנגרו, אגם שקאדר הוא מקום מצויין לצפרים ושוחרי טבע. אגם שקאדר מהווה גם סביבת מחייה לשקנאי המסולסל הנדיר. מאז 1995 הפארק קיבל מעמד של ביצה בעלת חשיבות בינלאומית כשמורת טבע לעופות מים, מטעם אמנת רמסר.

בין הזנים המיוחדים החיים בסביבת שקאדר אפשר למצוא את: השקנאי המסולסל Dalmatian Pelican colonies (Pelecanus crispus)), הקומורן הגמדי (Pygmy Cormorant (Phalacrocorax pygmeus)) (המושבה הגדולה ביותר בעולם הכוללת כאלפיים זוגות ציפורים), השחפית הכהה (Whiskered Tern (Chlidonias hybridus)), הקורמורן הגדול (Great Cormorant (Phalacrocorax carbo)), צולל הביצות (Ferruginous Duck (Aythya nyroca)), העיטם לבן הזנב (White-tailed Eagle (Haliaeetus albicilla)), וכן מאות אנפות אפורות (Grey Heron (Ardea ralloides)). מקבץ תמונות של ציפורים ועופות מים מובא בתמונה 12.

תמונה 12: מקבץ ציפורים ועופות מים מאגם שקאדר

10. יהודים במונטנגרו

במונטנגרו חיים כיום כ- 460 יהודים בלבד כשמתוכם ישנם 100 בלבד שהינם חברים פעילים בקהילה. בהכוונתו של הרב קפלן התאספו יהודי מונטנגרו והקימו קהילה יהודית פעילה ומינו את מר יעקב (יאשה) אלפנדרי לנשיא הקהילה ואת גב' ג'ינה לאזר למזכירת הקהילה. יש הרבה נישואי תערובת ונשיא הקהילה מעיד, שככל הנראה הוא ואשתו הם הזוג היחיד שניהם יהודים. יאשה אלפנדרי — טיפוס כריזמטי בן 70 המכונה "המוכתר של הבלקן". הוא נולד בצפון סרביה, עלה לישראל ב–1968 ושירת במשטרה. ב–1992 חזר והתיישב במונטנגרו, שבה היו לו קרובי משפחה. הוא נשוי בשלישית ויש לו ילדים ונכדים בישראל. הקהילה מחזיקה מבנה בבירה פודגוריצה ובו בית כנסת הפועל בימים הנוראים. ממשלת ישראל מסייעת לקהילה. ככל הנראה, אין עתיד לקהילה, ועליה לארץ אינה נמצאת על הפרק, ככל הנראה עקב נישואי התערובת.

יש לציין, שבמונטנגרו פועלים בשיתוף פעולה גם השליחים במדינות הסמוכות הרב פיני זקלס מקוראטיה והרב יהושע קמינצקי מסרביה.

את מסעו האחרון של הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר לאלבניה, המשיך הרב במונטנגרו. מדינה צעירה זו שהוקמה רק  ב- 2006, ידועה בנופיה המיוחדים ובמטיילים רבים הפוקדים אותה במשך כל השנה. שליח חב"ד ורבה הראשי של אלבניה הרב יואל קפלן הפועל במרץ להחייאת היהדות במדינות הבלקן, קיבץ לראשונה את יהודי המדינה בפסח האחרון לליל סדר מרכזי. ביקורו ההיסטורי של הרב הראשי יחד עם משלחת רבנים מ 'מרכז רבני אירופ ה' בראשותו של המנכ"ל הרב אריה גולדברג, היה לשיחת היום במדינה.

מנהיגי המדינה יצאו מגידרם לארח את המשלחת אחר כבוד. ראש הממשלה מר איגור לוקשיץ הבטיח להכיר רשמית בדת היהודית במונטנגרו. בכך תצטרף היהדות לשלושת הדתות המוכרות כבר במדינה הבלקנית הצעירה, הנצרות הקתולית, הנצרות האורתודוקסית והאסלאם. אל הבטחתו של ראש הממשלה הצטרפו גם יו"ר הפרלמנט המונטנגרי רנקו קריבוקפיץ', ונשיא המדינה ד"ר פיליפ וואויאנוביץ'. אשר פגשו אף הם את המשלחת. יחד עם ראש הממשלה הביעו השניים תקווה כי שדרוגה של הקהילה היהודית ימשוך למדינה משקיעים יהודיים מכל רחבי העולם. יעקב (יאשה) אלפנדרי, נשיא הקהילה היהודית המקומית ברך את הצהרותיהם של מנהיגי המדינה באמרו כי "מדובר מבחינתנו בצעד חשוב ומרגש שיתן דחיפה רצינית להתפתחותה של הקהילה שלנו ולהרמת הגאווה היהודית במדינה הנפלאה הזו".

לפני מלחמת העולם השנייה חיו בסרביה,  בקרואטיה ובבוסניה יותר מ-100 אלף יהודים. כ–90% מהם נרצחו בשואה ורוב הניצולים עלו לישראל. כיום קיימות באזור שבע קהילות. הגדולה ביותר פועלת בבוסניה, שבה חיים כאלף יהודים, וציינה לאחרונה 455 שנה להיווסדה.

בסרביה חיים כיום 800–600 יהודים, בקרואטיה 700–650 ובכל אחת מהמדינות פועלים שניים־שלושה רבנים. במקדוניה חיים כ–200 יהודים ובקוסובו, בעוני קשה, כ–70. בסך הכל חיים במדינות יוגוסלביה לשעבר כמעט 3,000 יהודים (איור 13). אלה "אימצו" גם את יהודי אלבניה, שמונים כ-180 איש, ונציגיהם השתתפו בכנס. הדיונים בו עסקו בבעיות שעמן מתמודדים כיום יהודי הבלקן: התבוללות, נישואי תערובת והיעדר חינוך יהודי. אלפנדרי מנסה למשוך את הקהילות לכיוון הציוני, ואת האירועים שהוא מקיים הוא פותח ב"התקווה".

יש הטוענים לאנטישמיות במדינותיהם. אחד המשתתפים הציג ספר לימוד לכתה ד' מרפובליקת סרבסקה (החלק הסרבי של בוסניה), שבו נאמר לדבריו ש"היהודים הם זבל של עם והם הפרו את עשרת הדברות". נציגה ממקדוניה שאלה רטורית: "האם אנחנו מספיק אמיצים להתמודד עם אנטישמיות, או שמוטב שנשתוק ובכך נביע נאמנות למדינה שבה אנחנו חיים"?

יהודי האזור מודאגים ממה שמוגדר כ"אנטישמיות החדשה": זו שנובעת לכאורה משנאת הציונות ולא משנאת יהודים. הנושא נדון בהרחבה בכנס ב 2015, ומשתתפיו ביקשו לדעת כיצד ניתן להילחם בתופעה ובעיקר בתכנים אנטי־ישראליים ואנטישמיים ברשתות החברתיות. שגריר ישראל בסרביה ובמונטנגרו, יוסי לוי, ניסה לסייע כמיטב יכולתו, במגבלות הדיפלומטיות המוטלות עליו.

נושא שעליו דיברו כל הנציגים הוא הזדקנות הקהילות. נשיא הקהילה בבוסניה סיפר שמ-1996 עד 2008 נולדו במדינה רק שלושה תינוקות יהודים והתקיימו 40 הלוויות. בשנה החולפת נולדו בקהילה היהודית במדינה עשרה תינוקות, ולאיש אין הסבר לכך. דבריו של בנימין נתניהו, שייחס למופתי הירושלמי חאג' אמין אל־חוסייני את יוזמת ההשמדה של יהודי אירופה, עלו גם הם בכנס, שרבים ממשתתפיו תהו באי־נוחות למה התכוון ראש הממשלה.

ותיקי הקהילות זוכרים, ולא בגעגועים, את ימיו של הנשיא טיטו, שלבריהם התאפיינו באנטישמיות. לדבריהם, המרשל ששלט ביוגוסלביה במשך כ–30 שנה הוא שהמציא את הנוסחה של "להיות נגד הציונות- זו לא אנטישמיות". רבים יותר, כמובן, זוכרים את מלחמות הבלקן. כאלף יהודים חולצו אז מבוסניה והועלו דרך הונגריה לישראל, יחד עם כ–120 מוסלמים. עם הזמן שבו 40% מהעולים, וכמחצית מהמוסלמים, לבוסניה. משתתפים בכנס סיפרו שבעשר שנות המלחמות נטו היהודים להזדהות עם ארצותיהם, מה שלא פעם יצר עוינות בין הקהילות היהודיות במדינות הללו; לעתים היא נמשכה גם אחרי שהמלחמה הסתיימה.

בכנס ניכר הרצון העז לחדש את חיי הקהילות בבלקן, ואם לא להחזיר עטרה ליושנה לפחות לשמור על הקיים. לא מעטים מהמשתתפים בכנס היו דוברי עברית, שחיו תקופות ארוכות בישראל אך חזרו לבסוף לבלקן. בעוד שלבוסניה מגיעים באחרונה צעירים ישראלים ממוצא בוסני כדי ללמוד באוניברסיטה כמעט חינם, כמעט ואין עלייה ממדינות יוגוסלביה לשעבר לישראל. אחד ממשתתפי הכנס ניסח זאת באופן בוטה: "אם כולנו נעלה לישראל נגשים בכך את חלומו של היטלר, שהבלקן יהיה יודן־ריין".

איור 13: מספר היהודים כיום במדינות הבלקן