טרמיטים

 הטרמיטים

כתב: גילי חסקין.

 כללי

הטרמיטים (שם מדעי Isoptera) הם משפחה בסדרת טרמיטאים[1], במחלקת החרקים). זו  סדרת החרקים היחידה שכל 2000 המינים הכלולה בה הם חברתיים. יש המכנים אותם "נמלים לבנות". אולם הם לא קרובים כלל לנמלים. הכינוי בא על שום הדמיון באורח החיים: מושבה גדולה ובה מלכה אחת וארגון חברתי מורכב, המבוסס על מעמדות. אולם הטרמיטים שונים מאד במבנה גופם מן הנמלים וההתפתחות בגלגול חסר מציבה אותם במרחק גדול מהנמלים. הקדימו את הנמלים במיליוני שנים. למעשה הם קרובים של התיקנים (ג'וקים בשפה העממית).

בישראל ידועים 12 מינים הנכללים ב-4 משפחות: משפחת טרמיטי העץ (Kalotermitidae), משפחת טרמיטי הקציר (Hodotermitidae), משפחת טרמיטי הקרקע (Rhinotermitidae) ומשפחת הטרמיטיים (Termitidae).

הטרמיטים שייכים לחרקים האקסופטריגוטים Exopterygote)), כלומר, הגלגול[2] שלהם הוא גלגול חסר טיפוסי, כלומר, הלרווה הבוקעת מהביצה אינה הופכת לגולם, ממנו מגיח הבוגר, אלא, הצעירים הבוקעים מהביצה דומים בצורתם לבוגרים, אך אין להם כנפיים ואברי הרבייה שלהם אינם מפותחים. מכונים "נימפה" ). הכנפיים מתפתחות בהדרגה: הן גדלות על גופו של החרק בין התנשלות להתנשלות. עד שמופיע החרק הבוגר. התבגרות זחלי הטרמיטים נמשכת 3-2 שנים, ועד להשלמתה הם עוברים 10-7 מחזורי נשלים.

הטרמיטים בונים את קניהם בקרקע או בעץ. הכל בהתאם למין. הם אוהבי חום, כיסוי גופם דק, הם רגישים להתייבשות. לכן, משתרעת תפוצתם של רוב המינים באזורים טרופיים. אם כי קיימים לא מעט מינים החיים באזורים מדבריים. באפריקה מצויים מינים הבונים קנים בצורת תלים המגיעים לגובה של כמה מטרים. בתקופות קדומות, כשהאקלים  היה חם יותר. הגיעו טרמיטים לאירופה והם כיום מעובים בענבר. כיום קיימים בדרומה.

הטרמיטים באפריקה בונים קינים שמתנשאים לעתים גם לגובה של כמה מטרים, ומהווים סימן היכר מובהק לנוכחותם. אלו עשויים מחומר קשה ועמיד שנוצר מערבוב של חול עם הפרשות הטרמיטים המכילות סוכרים רבים ופועלות כדבק חזק ביותר. חוזק החומר מאפשר לטרמיטים לבנות לגובה מרשים ומקשה על טורפים פריצה אל הקן.

 ארגון חברתי

הטרמיטים הם חרקים אוסוציאליים[3]. חיים במושבות[4] הבנויות בתוך עצים או בקרקע. כל הפרטים במושבה נחלקים בין מעמדות[5]. אלו כוללים פועלות וחיילים חסרי כנפיים, שאינם מתרבים, וזכרים ונקבות בעלי כנפיים, שיכולים להתרבות. לבעלי הכנפיים כנפיים ארוכות מן הגוף. מונחות שטוחות על הגב. הן  קרומיות, שוות אורך ועובי. מכאן השם המצוי של הסדרה Isoptera = שווי כנפיים. כיסוי גוף קשה וכהה יותר. צבע חום שחור. עיניים  מפותחות תמיד. הם מכונפים רק בצעירותם. אחרי מעוף הכלולות הם משירים את כנפיהם ומחפשים, זוגות, זוגות, מקום קינון.

המושבה נוסדת על ידי זוג טרמיטים יחיד. הזכר והנקבה נפגשו באוויר, ירדו אל האדמה, השירו כנפיהם ובנו לעצמם פינת סתר באדמה או בגזע עץ  הם בדרך כלל גדולים מהייתר. המלכה גדול פי כמה מהפועלות. ההורים עוסקים תחילה בבינוי, ומטפלים בוולדות הצעירים. בהמשך מתמסרים רק להתרבות. נמצאים בכלא מלכותי. בגלל מעטה גופם העדין רגישים הטרמיטים לאיבוד מים ולכן הם חיים בעיקר מתחת לפני הקרקע. הזחלים עוברים מספר נשלים עד שהם מסוגלים לדאוג לעצמם וכבר להשתתף בבניין הקן. המלכה – מכונה להטלת ביצים. שחלות המלכה גדלות אז לממדי ענק עד כי הבטן יכולה להגיע ל-12 ס"מ, בעוד שלפני כן היו ממדיה 1 – 1.8 ס"מ. הנקבה כל כך גדולה שהיא כלואה בתא ואינה יכולה לזוז המלכה הופכת למכונה לייצור ביצים. מספר הביצים שהיא מטילה, עולה עם גיל המושבה ויכול, במינים מפותחים, להגיע למיליון ביצים לשנה. מעל 2,500 ביצים ביום.

קיני טרמיטים יכולים להיות פעילים עשרות שנים.

הארגון החברתי ניכר בטיפול המשותף בצאצאים ובחלוקת העבודה. ממלאי תפקידים שונים נבדלים זה מזה במבנה גופם. מבחינים בין מתרבים, פועלים וחיילים. המתרבים הראשונים, זכרים ונקבות, נושאים כנפיים  ארוכות מן הגוף, המונחות שטוחות על הגב בשעת מנוחה. כיסוי גופם קשה וכהה יותר, לרוב צבעו חום עד שחור והעיניים שלהם מפותחות תמיד. בקן פעלים מלכה אחת וזכר אחד. הזוג הפורה מונע התפתחות של פרטים פוריים על ידי הפרשת פרומונים. מתרבים ראשונים חדשים מתפתחים רק אחרי שנים אחדות בקן שאוכלוסייתו גדולה ובעונת שנה מתאימה, כשמת אחד מבני הזוג או שניהם. אז מגדלים ממלאי מקום. הם אינם מקבלים את צורת המתרבים הראשונים, אבל מסוגלים להתרבות. החיילים אינם עובדים. יש להם גפי פה[6], בצורת לסתות גדולות במיוחד.  בכמה מיני הטרמיטים גפי הפה כל כך גדולים, עד שאינם מסוגלים לאכול והפועלות מאכילות אותם. איברי התרבות לא מפותחים. היחס: חייל אחד ל-100 פועלים

פועלים – איברי ההתרבות של הפועלים – אינם מפותחים. הפועלים חסרי כנפיים. כיסוי גוף רך, צבעם לבן, מכיל  מעט פיגמנטים. לרוב הם חסרי עינים.

בין הפועלים והחיילים יש תקשורת כימית ותקשורת של ויברציות בהקשת ראש בעיקר של הלוחמים.

קנים בגובה של 7 מטר – ארובות. הקן מתחת לאדמה, הערימות הם למעשה ארובות.

•         בנייה לעומק לגידול פטריות וצעירים.

•         מערכת אוורור ושמירת טמפ' משוכללת מאוד

תזונה:

רוב המינים ניזונים מעץ, ובעיקר מעץ מת וכן בשאר חומרים המכילים תאית. בטבע הם מכרסמים את החלק העצי של גזעי עצים, שורשים וענפים ובסביבת האדם הם מכרסמים עץ מעובד על כול צורותיו. הם אינם מסוגלים לעכל את התאית, שהיא המרכיב העיקרי של העץ. הם חיים בהדדיות עם מיקרואורגניזמים המפרקים את התאית: אורגניזמים חד תאיים הנמצאים במעי הטרמיטים מפרקים את עיסת התאית לחד סוכרים, המהווים מזון לגופם של הטרמיטים וחיידקים הנמצאים בתוך החד תאיים.  טרמיטים המתנחלים בבתים, גורמים נזק רב לרהיטים. בטבע הם ממלאים תפקיד חשוב במחזור. לכן הם מזיקים.. בארץ ישראל כמה סוגי טרמיטים, בעיקר לאורך שפלת החוף, דרום הארץ ומדבר יהודה. בשנים האחרונות נצפה גידול משמעותי בשכיחות הטרמיטים בישראל, ככל הנראה כתוצאה מ"ייבוא" הבעיה עם רהיטי עץ שיוצרו בארצות אחרות.

[1] הדעות לגבי מיונה  של הסדרה חלוקות ויש הטוענים שהיא צריכה להיות תחת סדרת התיקנאים

[2] גלגול הוא תהליך בו עובר האורגניזם משלב הלרווה (השלב הראשון במחזור החיים של חסרי חוליות)

[3] מונח המתייחס לקבוצת בעלי חיים החיים במבנים חברתיים  בעלי ארגון מורכב. החברות בנויות ממעמדות, שיש ביניהם חלוקת תפקידים ברורה. כל פרט בחברה ממלא תפקיד מסויים על פי גילו, וכול הפרטים, להוציא הנקבה הפוריה, ממלאים בתורם משימות של איסוף מזון, הגנה, טיפול בצאצאים וניקיון.

[4] מושבה: קבוצה של בעלי חיים מאותו מין ביולוגי, שחיים יחד ומקיימים ביניהם יחסי תלות מסוג כלשהו. במקרה של הטרמיטים ובמקרה מובהק יותר, של דבורת הדבש, הם חיים כפרטים עצמאיים בתוך ארגון חברתי מורכב בו לכול פרט יש תפקידים מוגדרים

[5] . כל פרט בחברה מותאם מבחינה פיזיולוגית, וגם במבנה גופו, לביצוע פעולות מסוימות. והוא יכול לבצע רק אותן.

[6] זוג אברים הנמצאים במקטעי הראש של פרוקי רגליים ומשמשים לאכילה. הם מהווים התמחות מיוחדת של גפיים, שהיו בעבר איברי תנועה.