טיול למקסיקו וגואטמלה בעת אירועי הפסחא
17 יום לג'ונגלים, שמורות הטבע ותרבויות הילידים
הטיול חזר בהצלחה רבה.
בהדרכת גילי חסקין
זהו מסע מופלא אל הכפרים ה"אינדיאנים": הססגוניים, אל הג'ונגל הטרופי ואל הרי הגעש הגבוהים, אל הערים הקולוניאליות ואל האתרים של התרבויות בנות אלפי השנים של האולמקים, בני המאיה והאצטקים אשר הצמיחו אדריכלות ואמנות יוצאת דופן. נסיעה בזמן אל ערים מסתוריות, בהן פסלים ופירמידות אדירות, ואל הילידים האינדיאנים, צאצאי התרבויות הללו הממשיכים לקיים את מסורתם בטקסים בעלי אצטלה נוצרית-קתולית. אל מקסיקו סיטי המודרנית – העיר הגדולה בתבל – אל השווקים העמוסים של גואטמלה, ואל הערים הקולוניאליות שנבנו בהשפעת הכיבוש הספרדי. מסע שכולו תרבות ופולקלור משובץ בטיולי נוף בשמורות טבע, במפגש קרוב עם עולם החי והצומח, מפלים ויערות עד. במסגרת הטיול נשתלב גם באירועי הפסחא הנערכים באנטיגואה ובכפרי הילידים, המשלבים באירועים הנוצריים אלמנטים פאגאניים מקומיים.
תאריכי הטיול: 11-27 באפריל 2011
אני מקווה שכבר קבלת את הסכום הקליל שלי לטיול שחיה עשתה לי טובה, הדפיסה אותו ןשלחה לך.
אני רק רוצה להוסיף פעם נוספת שהטיול כולו היה בשבילי הנאה צרופה ובודאי אחפש אותך שוב מעבר לפנה במובן החיובי של המלה-למצא היכן אתה מדריך – ואם אני יכולה להצטרף. הבעיה היא שאני לא מטילת כ'כ הרבה כמוך ולא כל הזמנים והיעדים שלך מתאימים לי תמיד אבל אני מניחה שזה בכ"ז יכל להתממש.
להתראות
אחד-עשר ישראלים שמכירים כבר הרבה מפינות העולם הנידחות, מחליטים שלפאזל הידע שלהם חסרת חתיכת גואטמלה ומקסיקו.
ומי יותר טוב מגילי חסקין לעזור להשלים את החסר ?
נפגשים ברמת-השרון, נפגשים בשדה-התעופה, לאט-לאט מכירים, עוברים בהצלחה את הטיסה הארוכה…צ'יק-צ'אק מתארגנים בשדה-התעופה של גואטמלה, בקלות נכנסים למיניבוס…אבל, הופ…המזוודות אינן כל-כך ממושמעות כמו האנשים – בקושי נכנסות, אין מקום, דוחפים מלמעלה, מהצדדים ומאחור, גם לרגלים הארוכות של גילי בקושי יש מקום. עם דחיפת ברך ומרפק סוגרים את הדלתות.
כולנו טיילים מנוסים, יודעים את תורת הטיולים, לא מפונקים ולא מתלוננים…ומי כן מתלונן ? — הגלגלים ! ! !… הי, מה קורה פה ? מישהו התיישב עלינו ולוחץ אותנו. לא נשמע כדבר הזה, לא בא בחשבון, החליטו להחזיר מלחמה ! ! ! כל מי שיושב עלינו יקבל דקירה, עם כל אבן, סלע מכל מין שהוא, גבעה קטנה, או במפר מסכן שיושב על הכביש כדי להגן על בני-האדם. לא, לא, שתדעו, אתם אמנם ישראלים, אבל עלינו לא לוחצים, איתנו לא עושים צחוק, אותנו מכבדים ! וכולנו יצאנו להגנתם (וגם להגנתנו), יש להתחשב בגלגלים, אנחנו עליהם לא יושבים !
לחץ פנימי מתון, ואורו עינינו – הבעיה נפתרה. אוטו גדול, תא מטען מרווח, לכל אחת ואחד ספסל או שניים לישבן וגם לציוד. כולנו מרוצים ומאושרים – ולעבודה –
גילי מדבר – וזה כותב, זה מקליט, זה מצלם דרך החלון, וזה שואל שאלות – וגילי – שופע, שופע, שופע, שופע : היסטוריה, אנתרופולוגיה, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, אמנות ופוליטיקה – כמעיין המתגבר עם תבלין של בדיחות וקצת ציניות, עם תזכורת להוויה הישראלית והדמויות הישראליות, אבל…..יש ללכת בתלם: ידיעות אחרות וסימני שאלה הם מחוץ לתחום, והמבין יבין……
ההתלהבות של גילי מדביקה אותנו : וואו פה… וואו שם…..הרים ותמרות עשן, שווקים הומים, אנשים, בגדים וצבעים, מקדשים, ארמונות, מזבחות, ושטיחים..ההרים מרחוק קוראים לנו – כמה מדרגות עולים, כמה מטרים מטפסים….קטן עלינו ! 190 מדרגות, 300 מטר, 500 מטר, מה אתם עוסקים בקטנות ?
גילי מטפס, וצעד אחד שלו, שלושה צעדים של חוה עם הרגלים הקצרות שמנסה להשיג…. ולפתע מתקצרות לה ולעוד כמה אנשים הנשימות. אבל מי עושה מזה עניין ? עם המקל ובעזרת המדריך המקומי ממהרים להר הגעש שהזמין אותנו להפגנת כוח עם מופע עשן. ואכן, לא הפסדנו ! ! !
כייסים, כייסים, כייסים – היזהרו מכייסים ! ולמי נופל הארנק בשוק ? פעם אחת, ופעם שנייה…גילי, גילי, גילי – מה תאמר ומה תגיד לי ? עם חצי צווארון בתוך החולצה, חצי משולי הכובע מקופלים פנימה ויום אחד עם חולצה הפוכה ושרוכים פרומים…
חביב ונחמד לכולם וכולם חביבים אליו ל"גילי אל אלטו", שכולם בשבילו "סימפטיקו, סימפטיקו, נו ?" ולכן הם מוכנים להצטלם, על ידו וגם על ידינו. ונמצאנו כולנו מרוויחים.
גילי, אתה חי את המקום ומורגש שאתה מאוהב במקדשים, במזבחות, בפסלים, בצמחים ובאנשים. אותי הצלחת להדביק, וגם אם אני מבולבלת ומסוחררת מכל השמות : סוצ'ימילקו, אולמקים, אצטקים, שמאנים, אל מונדו פרדידו, טללוק, סוקלו, מוקטסומה, הבתולה מגואדלופה, זפטיסטים, קאזה אזול, פאלנקה, מטרלינארי, טנוצ'יטלן, קצלקואטל, ועוד, ועוד…אם זה לא לפי הסדר, תסלח לי גילי, אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות. אם אחשב את הגיל לפי מחזור השמש של מאיה, או מחזור הירח, שבועות וחודשים והימים הקדושים, הנכדים שלי יהיו בני 900 וכמה, לפי סדר הלידה, ואני אהיה בת 60.
אל תחלוק עליי, כי זה נכון, אבל לבחינה, כמובן, אינני מוכנה. חיה תעזור לי. ותקבע לי, בבקשה, מועד ב' – עוד טיול. יש לי אהבה למקום, וכמו אחרי חתיכת עוגת שוקולד טובה, יש לי טעם של עוד ! … ואפילו… קנופי אעשה, הפעם בלי לשאול מיליון שאלות.
ונעם, כמובן שהוא נעים ומנעים לסובבים את הימים והשעות – בשאגות הצחוק, בדיחות, יד מושטת ומצב-רוח טוב. אתה בדרך הטובה, נעם – מאחלת לך הצלחה.
ואותך, גילי, אני משערת שאחפש לקראת הטיול הבא !
הבלדה לסאן פזוס בביצוע לוס טריוס פוטוגרפוס
טיול לגואטמלה ולמקסיקו ,פסח- אפריל 2012
ביום הראשון בהתחלה
מבעד לעדשה שקופה
הגענו לשדה התעופה
קבוצה מארץ הקודש
שיצאה לטיול בערך לחודש
לארץ הקצל והמאיה
והכל בסיעתה דשמיא
ארץ הקצ'ה והקצ'אקאל
וערים עתיקות כמו טיקל
לבושי טוקויאל והויופיל
ומעל הכל הוא הוואיפיל
הולכים אחרי משימונים
ומסיימים בבתי- קברות צבעונים
והקבוצה שלל צבעים
של ראשים וכובעים
ג'ינג'ית , בלונדינית ובהירה
ירוקה, כחולה ושחורה
כל אחת תתבלט בכובעה או בשערה
ואלה ימשכונו כמו האור
בטיול שימשו כמו מגדלור
ואת הקבוצה מוביל
גילי אל אלטו עם התרמיל
הוא חמוש במצלמה ומחשב להקלדה
ובין לבין מדריך מסביר
מידע עשיר יש לו למכביר
על ידו נועם טורח
צעיר חייכן תמיד פורח
ריקוד, שירה וספרות
צריך להרביץ בנו קצת תרבות
בימים הראשונים הרבה שווקים
צבעוניים, עמוסים ושוקקים
בקולות וריחות הם אפופים
פה למדנו משמעות המילה צפופים
וביום הרביעי הו סנטה מריה
יוצאת הנשמה עד ששמה תגיע
לראות את הגעש
לשמוע את הרעש
הו איזה מראה נאה
היה קשה אבל שווה
ביום החמישי שיט אגמים
אטיטלן וטולימן
צמד חמד של הרים
סאן פדרו בודד נישא ומזהיר
כל שוק באזור הוא ודאי מכיר
וביום השבעה- לאנטיגואה
סביבה הרי געש
בתוכה המון רעש
מרבדי נסורת נעשים
ותחת רגלי מאמינים נרמסים
יש אומרים אומנות בת חלוף
יש אומרים אומנות ללא סוף
יש אומרים אומנות מתכלית
יש אומרים אומנות משתנית
וביום העשירי לטיקל
שם לא גילו את הגלגל
שם חקרו איך כל כוכב נולד
שם שלט המלך שוקולד
פירמידות- אימתנים הם המבנים
מיקדשים או מושבם של התוכנים
המוני תיירים שם נודדים
כבסולם יעקב עולים יורדים
וכיום היא יער גשם ,קולה נדם
ניצחון הצומח על האדם
ויום אחר כך
בחום נסענו ובאבק
לפגוש בעם האצטק
ואולי לאכול איזה סטייק
או עוף על הפלנג'ה
לרוץ לספר לברנז'ה
ובתריסר- בפלנקה קיבלנו שוק
מן העיר של גברת סאן קוק
שמה משל בנה פקאל
שם רדומה ליידי אדומה
המשכנו בדרך ממפל למפל
עד הגיענו לסאן קריסטובל
גיחה לחמולה של צ'מולה
והזפטיסטה עם המנצ'יסטה
ובערב חגיגות אביב
סלסה הוא ריקוד חביב
וקריסטובל עיר ללא הפסקה
הגענו כמעט לסוף ההרפתקה
כל אחד יאמר די קניתי, די שתיתי
קדימה למקסיקו סיטי
לבלט בהליכת אמוק
ברפורמה המלך גוואטמוק
עברנו טקס שמאן
כמו הליכה אחורה בזמן
להתנקות מכל המריעין בישין
שספחנו בארצות של הלטין
ממוזיאון למוזיאון
הלכנו באון
ושוב למדנו המון
וזה הרי רק קצה הקרחון
ואז נלקח העיפרון
על ידי הביטחון
וכאן נגמר הזיכרון
אז תודה לגילי על מה שנתת
וכל אשר אותנו לימדת
ועכשיו נחזור ונתארגן
ואולי ניפגש בדרך המשי או בשפיצברגן.