טיול ללפלנד – המלצות לקריאה | גילי חסקין

לפלנד, ארץ הפלאות הצפונית, היא יעד חורפי קסום, המאפשר חוויות ייחודיות, בנופים בלתי שגרתיים.

לפלנד משתרעת על שטחים של כל ארבע המדינות, והוא מזוהה גם עם תרבותם של בני הסאמי, הילידים שחיים באזור. לכן, שם נוסף ונכון מבחינה תרבותית הוא סאפמי (Sápmi), שמתייחס לאזור המחיה של בני הסאמי, ללא קשר לגבולות המדיניים.

זהו אזור יפה בעונת הסתיו ומרהיב בעונת החורף. בתקופה זו, הטבע בלפלנד מציע מרחבים לבנים אינסופיים, יערות מושלגים, ואגמים קפואים .

לפלנד מאפשרת חופשה חורפית, שמציעה נוף, הרפתקאות ומפגש עם תרבות מקומית.

לפלנד משתרעת בצפון שטחיהם של נורווגיה, שוודיה, פינלנד וחצי האי קולה (Kola ), שברוסיה. פוסט זה מתייחס בעיקר לטיול בלפלנד הפינית.

בין האטרקציות שטיול כזה מציע, אפשר למנות:

ספארי באופנועי שלג, על פני אגמים קפואים, חוויה עתירת אדרנלין, המשלבת דיג מתחת לקרח.

2. זוהר הקוטב (Aurora Borealis). תופעה ייחודית, עוצרת נשימה. משחקי האור המדהימים שמאירים את שמי הלילה. במיוחד בלילות בהירים וקרים.

3. ספארי עם כלבי האסקי. כל זאת למרות שהסאמים לא השתמשו בכלבים לנסיעה על הקרח. אבל חוויה ייחודית ומרגשת.

4. מפגש עם העדרים של איילי הצפון, ביקר בחווה לגידול איילים והתנסות בנסיעה במזחלת רתומה לאיילים.

5. מפגש עם תרבות הסאמי, שעדיין מכונים במקומות רבים "לאפים" .

6. לפלנד ידועה במבנים הקרח המדהימים שלה, כמו מלון השלג וארמון הקרח. חוויה זו משלבת אומנות ואדריכלות ייחודית עם מראה חורפי ייחודי.

7. פעילויות חורף מרגשות, כמו סקי, קרטינג, או הליכה בסנדלי שלג.

8. הפלגה בשוברת קרח בים הקפוא.

9. מוזיאון הארטיקום (Arktikum) ברובניימי (Rovaniemi). זהו מוזיאון רב תחומי, המציג את מרביתה אספקטים של החיים בארצות הצפון, לא רק בלפלנד, אלא גם בסיביר, קנדה, גרינלנד ואלסקה.

10. מפגש עם סנטה קלאוס , שלפלנד היא ביתו הרשמי. ניתן לבקר בכפר סנטה קלאוס, שליד רובניימי

11. אוכל מקומי, המבוסס על מנות המבוססות על בשר איילים, דגים לצד קינוחים כמו פירות יער ייחודיים.

מה לקרוא

באתר זה: מבוא לטיול בלפלנד ובו התייחסות לגיאוגרפיה, היסטוריה, המיתוס, איילי הצפון, זוהר הקוטב, סנטה קלאוס ועוד.

חוויות ורשמים מלפלנד; מבוא לטיול בפינלנד; הסאמים, שמאניזם, הדובים, הקרחונים (אמנם, לא רואים קרחונים בטיול, אבל רואים עמקים קרחוניים). שועל הקוטב.

מכיוון שבגן החיות "ראנוואה" (Ranua Wildlife Park), שליד רובניימי, נצפה בדוב הקוטב, ראו באתר זה: דוב הקוטב.

בטיול זה נעסוק בעיקר במיתולוגיה הפינית. אולם מאות שנים של שלטון שוודי, הטביעו את חותמם, לא רק בשפה, אלא גם בפולקלור.

ראו באתר זה: עולם האלים הנורדי

מכייון שהטיול הוא בלפלנד הפינית, מצאתי לנכון להתייחס גם לנושאים פיניים, לוא דווקא סאמיים.

המיתולוגיה הפינית

המיתולוגיה הפינית היא המיתולוגיה שהייתה נהוגה בקרב הפגניים הפינים. אגדות הפינים נותנות ביטוי לקשייהם וליופיים של החיים בכפרים מבודדים ביערות פרא. גיבוריהן המרכזיים הם חרש מתכות רב – עמל, גברת זקנה בעלת חווה, נווד הרפתקן ומכשף שדמותו כדמות שמאן כפרי. הערכים האנושיים, ההומור, חרדות היומיום וחיי הרגש הקדמוניים השתמרו במיתולוגיה זו גם לאחר אלפי שנים של השפעות זרות ותמורות.

חלקים ממנה מתועדים בקאלוולה (Kalevala): האפוס הלאומי של פינלנד

הקאלוולה (Kalevala), שנחשב לאחת היצירות הספרותיות החשובות והמשפיעות ביותר בתרבות הפינית. היצירה, שחוברה (לייתר דיוק, לוקטה), במאה ה-19, על ידי אליאס לונרות' (Elias Lönnrot), רופא ומשורר, שיצא לסדרה של מסעות מחקר במאה ה-19 כדי לאסוף שירים, סיפורים ומיתוסים עתיקים של העם הפיני. את החומרים מצא בעיקר בקרב זמרי עם ופולקלוריסטים מהאזור הכפרי של קרליה, שבו נשמרו מסורות אוראליות עתיקות . היצירה מורכבת מאוסף של שירים וסיפורים עתיקים שנאספו מפולקלור פיני.

הקאלוולה כתובה בסגנון פואטי ייחודי המכונה "טרוֹטֶה קוַוונֶה" (trochaic tetrameter), המתאפיין במקצבים אחידים, חזרות והקבלות. היא מחולקת ל-50 שירים (או "רונים") המספרים על גיבורים מיתולוגיים, אירועים דרמטיים ומאבקים אפיים. המיתוס מתחיל בסיפור על בריאת העולם מתוך ביצת ברבור, המסמל את התחלת החיים והיקום. הדמויות העיקריות הן:

וַיְינָמַיְנֶן (Väinämöinen): גיבור מיתולוגי, משורר ומוזיקאי בעל כוחות קסם, שנחשב לדמות המרכזית באפוס.

אִילְמָרִינֶן (Ilmarinen): נפח אגדי היוצר את ה"סַמְפּוֹ" (Sampo), חפץ קסום שמביא שגשוג ועושר.

לוֹהִי (Louhi): מנהיגת אנשי הצפון (Pohjola), דמות נשית עוצמתית ואנטגוניסטית מרכזית.

לֶמִינְקַיְינֶן (Lemminkäinen): גיבור צעיר ונועז שמבצע משימות בלתי אפשריות.

סאמפו (Sampo): חפץ קסום ומסתורי המספק שפע בלתי נדלה. מאבקי השליטה על הסאמפו מהווים קו עלילה מרכזי.

הקאלוולה כוללת סיפורים על מסעות לגניבת הסאמפו, חיפושים אחר אהבה, מאבקי כוח ואירועים על-טבעיים. יצירה זו השפיעה על סופרים ופולקלוריסטים ברחבי העולם, כולל יוצרי פנטזיה כמו ג'.ר.ר. טולקין (J. R. R. Tolkien), שציין את הקאלוולה כמקור השראה ליצירתו "הסילמריליון" (The Silmarillion).

הקאלוולה היא הרבה מעבר לאפוס ספרותי – היא מייצגת את רוח העם הפיני, את עברו ואת שאיפותיו. בעזרת סיפורי גיבורים, מיתוסים קסומים ושירה עוצמתית . מתפקדת גם כמקור לגאווה לאומית פינית וכבסיס להשראה עבור אמנים, מלחינים, וסופרים. במהלך המאה ה-19, פינלנד הייתה תחת שליטה רוסית. איסוף ופרסום הקאלוולה נחשב לצעד חשוב בבניית הזהות הלאומית הפינית ובהדגשת התרבות הייחודית של העם הפיני. הקאלוולה תרמה לתחיית התרבות הפינית ולעידוד התנועה הלאומית, שהובילה בסופו של דבר לעצמאותה של פינלנד בשנת 1917.

איור של הקאלוולה (Kalevala), שנחשב לאחת היצירות הספרותיות החשובות והמשפיעות ביותר בתרבות הפינית. היצירה, שחוברה (לייתר דיוק, לוקטה), במאה ה-19, על ידי אליאס לונרות' (Elias Lönnrot), רופא ומשורר, שיצא לסדרה של מסעות מחקר במאה ה-19 כדי לאסוף שירים, סיפורים ומיתוסים עתיקים של העם הפיני.

הצייר הפיני אקסלי גאלן-קאלה (Akseli Gallen-Kallela, 1865–1931) הוא אחד הציירים הפינים החשובים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של האמנות הפינית. יצירתו משלבת בין אסתטיקה רומנטית לסגנון לאומי ייחודי, והוא ידוע בעיקר בזכות סדרת ציורים המבוססת על האפוס הפיני "קאלוולה". זכה לתואר "הצייר הלאומי של פינלנד" בשל תרומתו לעיצוב הזהות התרבותית והלאומית של פינלנד בתקופת תחיית הלאומיות הפינית.

המלחין יאן סיבֶּלִיוּס ( Jean Sibelius; ‏ 1865- 1957), אחד המלחינים הפופולריים של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כתב יצירות מוזיקליות המבוססות על האפוס, כמו "לוֹהִיטַר" ו"קאולווה".

הקאלוולה נלמדת כקלאסיקה עולמית בספרות משווה ומוערכת בזכות המבנה הפואטי הייחודי והתמות האוניברסליות שבה.

הספר "המיתולוגיה הפינית" שכתב יובל בן עמי, סדרת מיתוסים של הוצאת מפה: ספרי תל אביב, מעניק לקורא העברי מבט מקיף על אוצר האגדה יוצא הדופן , המסתורי והמרתק של פינלנד. המחבר מגולל את האגדות הפיניות בצבע ובחיוניות, משבץ בתוכן תרגומים מקוריים מהשירה המסורתית ומן האפוס, ומצביע על זיקות שבין רוח האגדה לבין אורח החיים הפיני המיוחד.

ראשיתו של הספר במסכת של סיפורי בריאה, המתארים כיצד בקע העולם מביצה, כיצד פותה הברזל לתת את עצמו לעיבוד וכיצד באה הבירה לעולם. לאחר מכן נפרשות עלילות הרפתקה, המתרחשות במרווח שבין ארץ הדרום המוכרת והבטוחה למחוז צפוני שכולו מדוחים וסכנות. הספר מסתיים בגרסותיהם המשונות של הפינים לסיפורים נוצריים[1].

ראו גם, באתר זה: המיתולוגיה הפינית. (בהכנה)

אלה-קארי הילדה מלפלנד

"אלה־קרי הילדה מלפלנד" (Elle Kari) הוא ספר ילדים, מסדרת ספרים מעוטרי-צילומים, המספר על חייה הפשוטים של ילדה בלפלנד. הספר נכתב על ידי העיתונאית השוודית אלי ינס (Elly Jannes). תמונות הספר צולמו על ידי חַנָּה רִיבְקִין-בְּרִיק ( Anna Riwkin-Brick 1970-1908 ), שהייתה יהודייה ציונית שנולדה ברוסיה וחיה מגיל שש בשוודיה. היא נהגה לצלם ילדים שונים בעולם במהלך חיי היומיום שלהם והצטרפה לאלי יונס בנסיעתה ללפלנד, שם הן צילמו את הסאמים. לאחר מכן, השתיים הפכו את התצלומים[2].

הספר מתאר את חיי היום יום של אלה-קארי פאבל, ילדה סאמית אמתית, החיה בלפלנד, שבצפון שוודיה. בסיפור מפורטים עיסוקיה, כמו: אריגה, שטיפת כלים, החלקה במגלשיים ועוד. בעונת האביב, האיילים נודדים למרעה בהרים, ואנשי הכפר יוצאים למסע להתלוות אליהם. אלה-קארי רוצה לצאת יחד איתם למסע, אך אינה מקבלת את רשות אביה[3]. לפי המחברת, מטרת הספר היא ליצור קרבה וחיבור בין ילדים מתרבויות ומארצות שונות, וכך להראות שהעולם למעשה קטן, שוויוני ויש יותר דמיון משוני בין התרבויות, למרות המגוון התרבותי הגדול.

הספר נכתב במקור בשוודית ותורגם לעברית על ידי לאה גולדברג. פורסם לראשונה בעברית ב־1954, בהוצאת פועלים. הספר הוא חלק מסדרת הספרים "ילדי העולם", הכוללת שבעה עשר ספרים, שפורסמו בשוודיה והופצו בשמונה עשרה מדינות נוספות ברחבי העולם. בכל סדרת הספרים נכללו התצלומים של חַנָּה רִיבְקִין-בְּרִיק , ותשעה מהם נכתבו על ידי אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן ( Astrid Lindgren ‏ 1907 –2002) סופרת ילדים שוודית שספריה הרבים תורגמו ליותר משבעים שפות וזכו להצלחה ברחבי העולם. יצירתה המפורסמת ביותר היא סדרת ספרי הילדים "גילגי" )במקורPipi' , בטלוויזיה הישראלית "בילבי)[4].

ב-25 בנובמבר 2023, אלה-קרי פאבל הלכה לעולמה בגיל 78. "לנצח נצחים נזכור אותה", ספדה לה דבורית שרגל, שיצרה סרט דוקו אודותיה, "היא מאוד הייתה מחוברת לישראל וידעה כמה היא אהובה פה"[5].

לפלנד ופינלנד – מה קרה לסנטה קלאוס?

ספר ילדים, מסדרת 'משימה עולמית', הוצאת 'מודן', המתאר הרפתקה בלפלנד הקשורה לסנטה קלאוס.

"יְדַעְתֶּם שֶׁלַּפְּלַנְד זוֹ בִּכְלָל לֹא מְדִינָה וּבְכָל זֹאת יֵשׁ לָהּ עִיר בִּירָה וְיֵשׁ לָהּ דֶּגֶל? אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כִּמְעַט שׁוּם דָּבָר עַל לַפְּלַנְד. לָכֵן כָּל כָּךְ הֻפְתַּעְתִּי שֶׁשָּׁלְחוּ אוֹתָנוּ לְפַקֵּד עַל מְשִׂימָה שָׁם. וְכָךְ הִגַּעְנוּ לְהֶלְסִינְקִי בִּירַת פִינְלַנְד, בַּדֶּרֶךְ לְלַפְּלַנְד. עוֹד בִּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה נִקְלַעְנוּ לְפִגּוּעַ. בִּזְכוּת שִׁקּוּי הַפֶּלֶא שֶׁבָּלַעְתִּי כְּשֶׁהָפַכְתִּי לִמְפַקֶּדֶת, יָדַעְתִּי שֶׁמְּשַׁקְּרִים לִי. אֲבָל לָמָּה הֵם מְשַׁקְּרִים? וּבֶאֱמֶת הַלְּחָיַיִם שֶׁל הָאִשָּׁה הַזּאֹת דּוֹקְרוֹת מִזִּיפִים? וְאֵיפֹה תּוֹם? וּמָה קָרָה לַאֲבִיהוּ? וְלָמָּה שׁוֹלְחִים אוֹתָנוּ לַכְּפָר שֶׁל סַנְטָה קְלָאוּס? הַאִם זֶה קָשׁוּר לְאַיָּלֵי הַצָּפוֹן שֶׁגּוֹרְרִים אֶת הַמִּזְחֶלֶת שֶׁל סַנְטָה".?

"המסע המופלא של נילס הולגרסון ברחבי שוודיה"

ספר מאת הסופרת השוודית סֶלמָה אוטיליה לובִיסה לָגֶרלֶף (Selma Ottilia Lovisa Lagerlöf; ‏ 1858 – 1940), המתאר את מסעו של ילד שובב בשם נילס, על גבו של אווז בר ברחבי שוודיה, כולל אזור לפלנד.

נילס, החי בחווה בשוודיה, הוא ילד עצלן וחסר כל התחשבות בזולת, המתאכזר לחיות בחווה של הוריו. הנער הפרחח (שהיה אז בן 14), נטפל לאיש קטן, גמד בגודל זרת, צד אותו ולכד אותו במלכודת זבובים. הגמד הבטיח לו פרס אם ישחרר אותו, אבל נילס הפוחז, לא הסתפק בפרס והשאיר את הגמד לכוד. הגמד שאיבד את סבלנותו, הטיל בנילס כישוף ועשה אותו לגמד – לנילס הולגרסן האצבעוני – פרחח פעוט, חבוש מצנפת גדילים, והעניק לו את היכולת לדבר עם בעלי החיים. כשנילס הבין את הכישוף שנעשה בו, הוא יצא לחפש אחרי הגמד, אך לא מצא אותו[6]. במקום זה הוא טיפס על גבו של אווז-הבית, שביקש להצטרף אל אווזי-הבר ויצא אתם בעל כורחו למסע הרפתקאות ברחבי שוודיה, תוך שהוא רוכב על אווז בשם מרטין. במהלך המסע אופיו של נילס משתנה והוא הופך לידיד החיות. בסוף הסיפור, חוזר נילס להיות כאחד האדם, אך מזגו שהשתנה לטובה מלווה אותו בהמשך חייו[7].

אך אם בסיפור התבגרות מערבי שגרתי, צריך הילד פעמים רבות להיפרד מעולם החיות, כדי להפוך לאדם ולבחור בתרבות על פני הטבע – הסיום של נילס מורכב יותר. הוא מתבשר שבשביל שהכישוף יוסר, מרטין צריך למות – אלמנט מקובל בסיפורי חניכה שבהם על הילד להיפרד מהעניין הילדותי כביכול שהוא מגלה בחיות. אך נילס מסרב לקבל זאת ומציל את מרטין משחיטה למאכל – ובכך מוכיח כי התבגר באמת[8].

מסעו של נילס הוא סיפור מסגרת לסיפורי-עם, מעשיות ואנקדוטות משוודיה, אליהן נחשף נילס במהלך המסע.

ראשיתו של הספר בפנייה של המועצה הלאומית של אגודת-המורים השוודית , אל סלמה לגרלף , שהיתה כבר סופרת מפורסמת לכתוב ספר לימוד חדש ורענן לגאוגרפיה, ספר לימוד שהקריאה בו תהיה כה מרתקת עד שילדי שוודיה יבקשו לקרוא בו מרצונם החופשי. לגרלף, שעסקה בהוראה לפני שהתמסרה לכתיבה, התלהבה מהרעיון, הסכימה בחפץ לב לכתוב את הספר ויצאה למסע בן שלוש שנים ללמוד את מולדתה שוודיה.

לגרלף לא הסתפקה במחקר בספרי ההיסטוריה, המדע והגאוגרפיה, אלא גם יצאה לסיורים אל שבטי הסאמים הנודדים, אל הכורים, האיכרים והדייגים. בספרה היא שזרה גם את קסמן של אגדות הצפון שעליהן גדלה. התוצאה: אחד מספרי הילדים האהובים בכל הזמנים – ספר שזכה להצלחה עצומה מיד עם פרסומו, ולא רק בשוודיה, אלא בכל רחבי העולם – ספר שב-1909 זיכה את סלמה לגרלף בפרס נובל לספרות ועשה אותה לסופרת הראשונה שזכתה בפרס זה. מלך שוודיה בעצמו נמנה על מעריציה, ולבקשתו העניקה לה האקדמיה השוודית מלגה שאפשרה לה להתמסר לכתיבה[9].

בשנות הששים זכה הספר לגרסה ישראלית, בעיתון הילדים "אצבעוני", שבה "נילס" הפך ל"גיל" ויצא למסע מעל נופיה הפלאיים של ארץ ישראל.

לפלנד

נובלה ושישה סיפורים קצרים, מאת אידה קידר-מליץ, המשרטטים דמויות והחלטות גורליות, עם התייחסות ללפלנד.

גיבורות הסיפורים בלפלנד נרמסות בידי משפחה דורסנית או מכות הגורל. צעירה שברחה ממשפחתה ובנתה לעצמה קריירה אקדמית מצליחה פוגשת שוב את אחותה שנשארה מאחור, והמפגש מטלטל את עולמה. עקרת בית כנועה מתפכחת ומתחילה למרוד כנגד המחנק שבחייה. אישה משתוקקת להתגבר על דימוי הגוף על מנת לחוות סוף-סוף ריגוש מיני. פסנתרנית שבן זוגה הולך ודועך. אלו והאחרות – כולן דמויות עזות ביטוי, אחוזות סערה פנימית ותשוקת חיים וחופש, שואפות להימלט אל מקום אחר וטוב יותר. הקונפליקט כופה עליהן להחליט: האם לחיות עם מה שיש, או לנסות למצות את החיים עד תומם? חלקן זוכות ברגעים של חסד. אחרות עלולות להבין בתום המנוסה שהגיעו לארץ קרה של גלות רגשית. האם להשלים עם היומיום השוחק, או למרוד?

הסיפורים משרטטים באופן משכנע, דמויות בלתי נשכחות והחלטות גורליות. בלשון רהוטה ומדויקת ובתשומת לב רבה לנימי הרגש, מוליכה הסופרת את דמויותיה אל מצבים קשים מנשוא, שבהם יגלו את מחיר הצורך החזק שלהן למצות את החיים[10].

השתיקות של גברת ויק

.רומן היסטורי מאת צ'ל וסטו (צ'ל וסטו (Westö Kjell)[11], המתרחש בפינלנד שלפני מלחמת העולם השנייה, המתאר את המתח הפוליטי והחברתי במדינה. זהו רומן שמשלב ביצירתיות מרשימה, בין עלילה בדיונית לכרוניקה מתועדת.

השנה היא 1938, אירופה עדיין שסועה ופצועה לאחר מלחמת העולם הראשונה, וברקע, אדולף היטלר מתחזק. חוסר היציבות מורגש גם בהלסינקי, פינלנד, עירו עורך הדין קלאס תונה. המחלוקות הפוליטיות מככבות במפגשים החודשיים של "מועדון ימי רביעי", שבמהלכם שישה חברים ותיקים מדסקסים את ענייני היום — והיום זה בעיקר בעד או נגד היטלר — תוך שהם מתדלקים את עצמם בהרבה אלכוהול. לכל אחד מהם השקפת עולם שונה, ולראשונה נדמה שהפערים עמוקים מכדי שניתן יהיה לגשר עליהם.

גברת מטילדה ויק השקטה והחרוצה, חובבת הקולנוע, היא מזכירתו של עורך הדין תונה. איש אינו יודע שהיא נושאת סוד בלתי נסבל. עשרים שנה קודם לכן, כשהיתה נערה, עברה במלחמת האזרחים הפינית, דברים שהיא מנסה בכל כוחה לשכוח. במשרד היא מציגה חזות מהוגנת כגברת ויק, אך בין קירות ביתה היא מאפשרת לעצמה להיות מטילדה החולמנית, ולעתים היא נשלטת על ידי העלמה מיליה הסוערת, הצד הפרוע באישיותה. ערב אחד, ביום רביעי, גברת ויק מזהה בין חברי מועדון הגברים של מעסיקה, דמות מוכרת מהעבר שקיוותה שלא תפגוש שוב לעולם. כעת היא מחליטה שלא לספוג בשתיקה את העוול שנעשה לה.

צ'ל וסטו משחזר בספרו את טקס הפתיחה של האצטדיון האולימפי "אלפמלם" (Eläintarha) בהלסינקי שהתקיים ב-21 ביוני 1938. במקצה ה–100 מטר השתתף האצן היהודי אברהם טוקצייר[12]. צילום שנעשה בסוף הריצה הוכיח את מה שהצופים ביציעים ראו בבירור: טוקצייר חצה ראשון את קו הסיום. אבל השופטים החליטו להעניק את הניצחון לאצן אחר, והספורטאי היהודי הורד למקום הרביעי. הסיבה להתערבות החריגה הזאת הייתה נוכחותה באצטדיון של משלחת רמת דרג מגרמניה הנאצית. שנתיים קודם, באולימפיאדת ברלין, היטלר כבר הפגין את חוסר הנחת שלו כאשר מנצחים, שלא ענו על דרישות הגזע המחמירות של הפיהרר, נעמדו על הפודיום.

צ'ל וסטו משחזר את האירוע הזה, שעורר סערה גדולה בזמן אמת (הוא משייך אותו לדמות מומצאת), ב"השתיקות של גברת ויק", רומן שמשלב ביצירתיות מרשימה בין עלילה בדיונית לכרוניקה מתועדת. הוא מדגים דרכו את האנטישמיות שהשתלטה בהדרגה על חלקים גדולים מהחברה הפינית ואת המגמות הלאומניות שגרמו לה לעמוד לצד גרמניה הנאצית במלחמת העולם שתכף תפרוץ, ולצד זה גם חושף את מנגנוני ההדחקה שמאפשרים להיסטוריה להישכח ולהימחק מהנרטיב הלאומי. ברגע ההיסטורי הטעון שבו מתרחשת עלילת הרומן — לאחר השלמת האנשלוס — התוקפנות הנאצית מתלכדת עם הטראומה של מלחמת האזרחים, שהתנהלה בפינלנד שני עשורים לפני כן בין ה"אדומים" (שקיבלו השראה מהמהפכה הבולשביקית בברית המועצות) ו"הלבנים" (שנתמכו על ידי גרמניה) ובמהלכה נרצחו כ–40 אלף פינים, ורבים אחרים נכלאו במחנות ריכוז ועברו סבל ועינויים. כפי שמציינת המתרגמת רות שפירא, באחרית הדבר שלה, החברה בפינלנד סבלה מפילוג מעמדי ותרבותי — מצד אחד האליטה דוברת השוודית, מהצד האחר מעמד הפועלים דובר הפינית — שבמידה מסוימת קיים גם היום. וסטו מבקש, בין השאר, להראות שהיסטוריה פרטית ולאומית, אף פעם לא נעצרת באמת; יש לה נטייה לחזור על עצמה במעגלים של אלימות וטרור.[13].

"השתיקות של גברת ויק" הוא רומן מותח להפליא, שלוקח את הקורא, לפרק פחות מוכר בהיסטוריה ומפנה אליו זרקור. הספר ראה אור ב־2013, היה לרב־מכר ועובד לתיאטרון. זה הרומן השישי שכתב צ'ל וסטו (יליד 1961), וזיכה אותו בפרס המועצה הנורדית לספרות. הרומן תורגם ל-18 שפות., רות שפירא, מביאה את ההקשר התרבותי וההיסטורי לעלילה מסמרת השיער[14].

גבר זר בא למשק",

מאת הסופר הפיני מִיקָה ולטרי.

בחייהם החדגוניים של שלושה גברים ושל אישה אחת, מתרחשים שינויים מסעירים, העומדים בבסיס הרומן. בואו של גבר זר, אל משק קטן במערב פינלנד, משנה כליל את מערכת היחסים בין שלושת דיירי המשק, שהתגוררו עד כה בגפם ויוצק תכנים חדשים גם לתוך חייו של הזר. הכפר הרדום והנידח, שהמשק ממוקם בקצהו, הוא רקע לעלילת הספר, שראשיתו בעבר לוט בסודות, המשכו באהבה גורלית, עזה וקצרה וסופו בפשע.

בלשון עשירה וקולחת ובניתוח פסיכולוגי רגיש ומעמיק, מצליח הסופר לתאר עולם עתיר-מתחים, שפשטותם של אנשיו ומורכבותם של נופיו יוצרות שלמות חדה ומבריקה. הכמיהה האנושית לאהבה מזככת והצורך לשמור על הקיים ולשַמרו, מתנגשים בספר באורַח בלתי-נמנע ומביאים את השתלשלות המאורעות ביצירה אל שיאה[15].

כותבת המבקרת רות אלמוג: "קריאת הנובלה, "גבר זר בא למשק", מאת הסופר הפיני מיקה ולטרי, שנודע כאן בעיקר בזכות "שנהת המצרי" (תירגם אהרן אמיר) […] מענגת למן הרגע הראשון ועד לסוף.[…]. קשה להסביר ולתאר את העונג הזה, הנובע בעיקר מן הכתיבה היפה והמדויקת של הנובלה, שהתרגום המצוין של רמי סערי מעביר אותה בדייקנות. ואולי גורם הספר עונג, מפני שהוא כתוב במתכונת הקלאסית, העונה על כללי הנובלה, שיש בה תמיד יסוד טראגי; ואולי מפני שהיא קושרת את הקורא לתענוגות ישנים, בהזכירה ספרים שאהבו בני דורי בנעוריהם, כמו רומאנים של סלמה לגרלף השוודית, ("ירושלים", "גסטה ברלינג") ושל קנוט המסון הנורווגי, שלא נס לחו"[16].

מיקה ולטרי (Mika Waltari‏; 1908 –1979) היה מגדולי סופריה של פינלנד. הסופר המתורגם והמפורסם ביותר מחוץ לגבולות ארצו.. הוא היה בן חמש בהתייתמו מאביו, טוימי ולטרי, כומר לותרני שמת משחפת, ובילדותו חווה את זוועות מלחמת האזרחים בבירת פינלנד.

מִיקָה ולטרי מוכר לקוראים הישראלים בעיקר בזכות חמשת הרומנים ההיסטוריים שתורגמו לעברית, בשנות החמישים והשישים (בידי אהרון אמיר, אליעזר כרמי ויאיר בורלא). אולם במולדתו קנה לו ולטרי את תהילתו ברומנים קצרי-יריעה ועזי-מבע, כבר בשנות העשרים והשלושים של המאה שעברה.

הקריירה הספרותית המפוארת שלו נמשכה יותר מחמישים שנה והוסיפה לנסוק מעלה-מעלה עד אחרית חייו. בנוסף על שפע הנובלות שכתב הצטיין ולטרי גם ביצירת רומנים היסטוריים, שירה, משלים, סיפורים קצרים, מחזות, ספרי מסעות, מסות, סיפורי מתח, מאמרים, ביקורות, תסכיתים ותסריטים[17].

יוּהָה

מאת הסופר, העיתונאי והמתרגם הפיני יוּהָני אָהוֹ (Juhani Aho; בשמו האמתי יוהנס ברופלט – Johannes Brofeldt;‏ 1861, – 1921).

יוהה מגולל בפני קוראיו סיפור מרגש ומחוספס על משולש אהבה הקורם עור וגידים ביערות הצפון הרחוק. שני גברים ואישה צעירה נסחפים למערבולת רגשות עזה בנופי הגבולות המטושטשים שבין מחוז קָרֶלְיָה שבקיסרות רוסיה לבין מחוז פינלנד שבממלכת שוודיה. ברומן הפסיכולוגי המסעיר שכתב, הצליח אָהוֹ לתאר את נבכי נפשם של גיבוריו. כתיבתו מסמנת את מסלולי הבריחות המובילות אותם אל אחריתם, ויצירתו מעלה רעיונות רלוונטיים ואקטואליים בקשר לקיומם של גבולות וביחס לאפשרות לחצותם.

בספר עולות שאלות האם לתקשורת כנה, פתוחה, גלויה ואמינה יש תחליף כלשהו בזוגיות בריאה? ממה נובעות אי-הבנות במערכת יחסים המתויגת בדיעבד ככרוניקה של טרגדיה ידועה מראש? וכיצד עלול אורח מזדמן להמיט אסון על קשר, שעתידו ממילא מוטל בספק?[18]

יוּהָנִי אָהוֹ נחשב במחצית הראשונה של המאה העשרים לסופר הלאומי של ארצו. הוא פרסם תשעה רומנים, שמונה קבצים של קטעי סיפורת וספרים רבים בסוגות אחרות. יצירותיו תורגמו לשמונה-עשרה שפות, והרומן החשוב ביותר שלו, יוּהָה, עובַּד לארבעה סרטי קולנוע, לשתי אופרות ולמחזות רבים.

הפרוזה של אהו מצטיינת בחדות ההסתכלות ובהבעה נוקבת. ברבים מסיפוריו משתקפים הקונפליקטים בין הטבע לבין התרבות. כסופר וכעיתונאי היה מעורב בדיונים סביב נושאים פוליטיים וחברתיים שהעסיקו את החברה בת זמנו. היה ממייסדי העיתון Päivälehti שהפך מאוחר יותר ל-Helsingin Sanomat. פעמים רבות היה מועמד לפרס נובל[19].

יוּהָה הוא הספר השביעי בסדרת "צפון" בעריכת רמי סערי – סדרה שנועדה להפגיש את הקוראים העברים עם ספרות מארצות סקנדינוויה ומן המדינות הבלטיות. הספרים הקודמים בסדרה הם 'מדינת גבול', מאת אמיל טודה (אסטוניה); 'גבר זר בא למשק', מאת מיקה ולטרי (פינלנד); 'משל התאנה' מאת הלנה יגב-מור (ישראל), 'הקרח והטיטניק' מאת יאן קפלינסקי (אסטוניה), 'שמחה ארורה' מאת יאן-הנריק סוואן (שוודיה) ו'שקר קטן 'מאת ראיה סייקינן (פינלנד).

שנת הארנב

"שנת הארנב" (בפינית: "Jäniksen vuosi") הוא רומן פיני מפורסם מאת הסופר ארטו פאסילינה (Arto Paasilinna 1942 –2018), שפורסם לראשונה בשנת 1975. הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הפינית המודרנית וזכה להצלחה רבה ברחבי העולם. הוא תורגם לשפות רבות ואף עובד לסרטים ולתיאטרון.

הספר עוקב אחר עיתונאי בשם וטןיקיינן, שנמצא בשלב של מיאוס ואובדן משמעות בחייו. יום אחד, במהלך נסיעה בכביש כפרי בפינלנד עם חברו הצלם, הם פוגעים בארנב קטן. וטןיקיינן יוצא מהרכב כדי לבדוק את הארנב, מחליט לטפל בו, ובכך מתחיל מסע של שינוי דרמטי בחייו.

הוא נוטש את עבודתו, עוזב את חייו העירוניים המסודרים, ויוצא למסע רגלי ברחבי פינלנד עם הארנב כבן לוויה. לאורך הדרך הוא פוגש מגוון דמויות צבעוניות, מתמודד עם אתגרים בלתי צפויים, ומתחיל לראות את העולם ואת עצמו באור חדש. המסע הופך למעין מסע חיפוש אחר משמעות וחירות.

הספר מציג ביקורת על החברה המודרנית, הלחץ של החיים העירוניים, והניכור שהם יוצרים. הבריחה של וטןיקיינן מסמלת את הרצון לחופש ופשטות. מערכת היחסים של וטןיקיינן עם הארנב מדגישה את החיבור העמוק בין האדם לטבע ואת החשיבות של חיים בהרמוניה עם הסביבה הסיפור משלב רגעים מצחיקים ואלמנטים אבסורדיים שמבליטים את הסתירות והאבסורד שבחיים האנושיים.

הספר זכה לפופולריות רבה בפינלנד ובעולם, ועדיין נחשב לאחד הספרים האהובים ביותר של פאסילינה. הוא השפיע על יצירות רבות ונחשב לסמל של הספרות הפינית העוסקת בטבע ובחיים הכפריים. תרגומיו זכו להצלחה רבה במדינות רבות, והספר אף הפך לסרט פיני בשנת 1977 ולגרסה צרפתית בשנת 2006.

כשסבא גלש לפינלנד

מאת דניאל כץ.

הספר "כשסבא גלש לפינלנד" הוא רומן המתאר את חייה של משפחה יהודית בפינלנד לאורך המאה ה-20, בשילוב הומור יהודי ורצינות פינית

זוהי כרוניקה מרתקת מעיינת בשנינות כמה מאירועי המאה העשרים בחיי בניהם ובנותיהם של שלושה דורות במשפחה יהודית השורדת בין שלגי הצפון, החל בכפר זערורי ברוסיה הצארית וכלה בעיר הבירה של פינלנד העצמאית. בשילוב יוצא מגדר הרגיל של הומור יהודי שורשי ורצינות פינית חמורת סבר מתעד דניאל כץ את קורותיה הסבוכים של משפחתו ואת נפתוליה. כתיבתו הרעננה משלבת בתוכה יסודות סגנוניים מיצירות שלום עליכם ואפרים קישון ומאפיינים מכתביהם של הסופרים הפינים וֵיוֹ מֵרִי ("החבל") ואַרְטוֹ פָּאָסִילִינָה ("שנת הארנב") [20].

חיילים אלמונים (Tuntematon sotilas )

כתב: ואינו לינה ( Väinö Linna; 1920 –1992), הוצאת כתר, 1984.

במשך שירותו הצבאי (1940-1944), נטל חלק ב"מלחמת ההמשך (בין ברית המועצות ובין פינלנד) שפרצה בעקבות מלחמת החורף. במשך כל שירותו הצבאי כתב רשימות ותיאורים של חוויותיו ושל חיי יחידתו בחזית. חוסר הצלחתו בניסיונות הפרסום של רשימותיו אלו הוביל אותו, בסופו של דבר, לשריפת כתביו. אולם, החומר ברשימות אלו שימש אותו בהמשך כאשר פרסם ב-1954 את ספרו "חיילים אלמונים", שזיכה אותו בפרסום נרחב בפינלנד ובעולם את מעמדו כסופר חשוב כאשר פרסם בשנים 1963-1959 את הטרילוגיה "כאן, תחת כוכב הצפון".

יצירותיו מתארות את חיי היומיום בפינלנד, את ההיסטוריה שלה ואת מאבקי העם הפיני, במיוחד בתקופות מלחמה ושינויים חברתיים. מרי נחשב לאחת מהדמויות המרכזיות בספרות הפינית, ותרומתו ניכרת לא רק בספרות אלא גם בתרבות ובזהות הלאומית של פינלנד.

הספר מתאר בצורה ריאליסטית ואירונית את קורות מחלקת מקלענים בצבא הפיני במלחמת ההמשך. הספר אינו מתמקד בדמות גיבור אחד, אלא מספר את הווי היחידה תוך תיאור הקרבות הקשים מצד אחד וחיי היום-יום של החיילים מן הצד השני. הסיפור מסופר מנקודת ראותם של החיילים הפשוטים, ועולה ממנו ביקורת על הקצונה הפינית אשר הורכבה לרוב מבני המעמד הגבוה. הממד האנושי והאישי הוא הנותן את הטון ודרכי הסופר מראה את האבסורד שבמלחמה באשר היא … עוסק בקשיים, באמינות, במוות, בערכים אנושיים במצבים לא אנושיים. בתיאורי הקרבות ובתיאורי הדמויות שלו לינה מתקיף את המלחמה ואת המיליטריזם שנעשה מטרה בפני עצמה. זוהי הצדעה לחייל האלמוני בכל מלחמה שהיא ולאזרח העושה כמיטב יכולתו בדרך בלתי צבאית כדי לצאת ממצב שאין הוא אחראי לו. זהו בראש ובראשונה ספר על אנשים. סבלם של הפרטים הלוחמים מבטא את המלחמה וזוועותיה[21]

בהיותו הספר הפיני הראשון בו צוירה המלחמה בדרך בלתי רומנטית, זכה הספר עם הוצאתו לביקורת נוקבת מצד חוגים נרחבים בפינלנד.

ואינו לינה (בפינית: Väinö Linna; ‏20 בדצמבר 1920 – 21 באפריל 1992) נחשב אחד מהסופרים הפינים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

Täällä Pohjantähden alla – כאן, תחת כוכב הצפון

טרילוגיה אשר מתארת את חיי משפחת איכרים מסוף המאה ה-19 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. הטרילוגיה עוסקת בתהפוכות החברתיות בפינלנד בתקופה זו, ומנסה לתת הסבר למקורותיה של מלחמת האזרחים הפינית, שהתרחשה בשנים 1917–1918 בין "הלבנים" ו"האדומים". גם כאן, גיבוריו של לינה אינם אלו היוצרים את ההיסטוריה, אלא אנשים פשוטים אשר המאורעות הגדולים מעצבים את חייהם. הספר הראשון בטרילוגיה התקבל בהתלהבות, אך הספר השני, שעסק במלחמת האזרחים, ספג ביקורות בשל טענות לחוסר דיוק בתיאור המאורעות ההיסטוריים. כן הותקף לינה על כי הוא מספר רק את האמת של הצד המנוצח במלחמת האזרחים – הצד האדום. לינה טען בתגובה לביקורת שהגיעה מהאקדמיה, כי למד את האירועים היטב וכי ההיסטוריה של פינלנד סופרה למעשה עד אותה עת על ידי הצד המנצח[23].

ספרים נוספים:

החבל

ספרו של הסופר הפיני יו מרי. הוצאת כרמל, 2001. תרגום: רמי סערי.

זו אחת מיצירות המופת של הספרות הפינית במאה העשרים. סיפור עלילותיו של יוסה קפילה, חייל נשוי ואב לארבעה, המגלה חבל בדרך לאפסנאות וכורך אותו סביב גופו כדי להביאו שי לאשתו שבעורף. סיפורי החיילים הנוסעים ברכבת ממזרח פינלנד למערבה מתבלים את הרומן בהומור מטורף ופרוע.

"קללת זאב הנהרות" –

מאת יוהני קארילה (Juhani Karila) , בתרגום: דנה שולגה-רז, בהוצאת לוקוס.

גיבורת הספר חוזרת לביקור בכפר הולדתה במזרח לפלנד במטרה לצוד זאב נהרות. הספר עושה שימוש במיתולוגיה של צפון לפלנד ושוזר בשפה יצירתית סיפור אהבה שמשלב פנטזיה ומיתיות בתוכו.

יוהאני קארילה הוא סופר פיני עכשווי שזכה להכרה בזכות כתיבתו הייחודית, המשלבת אלמנטים של פנטזיה, פולקלור והומור. הוא ידוע בעיקר בזכות ספרו:

"רציחות האינארי" (Pienen hauen pyydystys)

הרומן שפורסם ב-2019 תורגם למספר שפות וזכה לשבחים רבים. הספר מתאר את סיפורה של אישה בשם אלינה, שחוזרת לכפר הולדתה בצפון פינלנד על מנת לדוג דג מסוים – משימה מסובכת שמעורבות בה כוחות על-טבעיים ומפגשים עם דמויות מיתולוגיות ופולקלוריות. הספר משלב בין המיתולוגיה של אזור לאפלנד לבין הומור שנון וסיפורים על אהבה, אובדן ותשוקה. קארילה מצליח ליצור עולם עשיר ודמיון שבו הגבולות בין מציאות לפנטזיה מיטשטשים. הכתיבה שלו מושכת בזכות שילוב של עלילות מפתיעות, דמויות ייחודיות ושפה פיוטית. טרם תורגם לעברית.

הערות

[1] מתוך האתר של "צומת ספרים":

[2] ד״ר אלי אשד, אלה קארי − האלמנה מלפלנד, דירק − הבורגני מהולנד, נוריקו סאן − אשת העסקים מיפן, והמעניינת מכולם − דבורית שרגל, ההרפתקנית מישראל, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, ‏2015-03-11

[3] אלה-קרי הילדה מלפלנד, באתר www.kibutz-poalim.co.il

[4] על סדרת ילדי העולם, באתר www.kibutz-poalim.co.il

[5] אלה-קרי פאבל ("אלה-קרי הילדה מלפלנד") הלכה לעולמה בגיל 78 25 בנובמבר 2023 באתר ynet

גילי איזיקוביץ, אלה־קרי פאבל ("אלה־קרי הילדה מלפלנד") מתה בגיל 78, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2023

[6] הדר בן-יהודה, "ממטולה ועד אילת: מסע הפלאים של גיל הקטן עם אווזי-הבר", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 30 במרץ 2017

[7] ויקיפדיה

[8] חגי כהן, בחזרה לנילס הולגרסון: לחלוק את העולם עם כולם על פי סלמה לגרלף, באתר אנימלס

[9] שם, שם.

[10] מתוך אתר "עברית" https://www.e-vrit.co.il/Product/24804/%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%93?srsltid=AfmBOoqSGeSJ_hISR7D6DpthUVtpdc–YGwqFhv1MwSnxxS9lubnCoZZ

[11] צ'ל וסטו (Westö Kjell) נולד ב־1961 בהלסינקי שבפינלנד, ונמנה עם הסופרים כותבי השוודית הבולטים בדורו. יצירותיו הידועות ביותר הן רומנים אפיים המתרחשים בהלסינקי, ובהם "השתיקות של גברת ויק". נוסף להם, פורסמו סיפורים קצרים, מסות, מאמרים לעיתונות ושירה שחיבר. "השתיקות של גברת ויק",

[12] אברהם טוקצייר (Abraham Tokazier) היה אתלט יהודי-פיני שנולד בשנת 1909 ונפטר בשנת 1976. טוקצייר התחרה בעיקר בריצות קצרות (100 ו-200 מטרים) והיה חלק מהנבחרת הלאומית של פינלנד באתלטיקה. הוא זכה להכרה כאחד האצנים המהירים בפינלנד והשתתף בתחרויות רבות.הוא היה אחד האצנים המובילים בפינלנד בשנות ה-30 של המאה ה-20, אך זכור במיוחד בשל סיפור של העוול היסטורי שנעשה לו במהלך תחרות אתלטיקה בשנת 1938, שתוארו נגזל ממנו בשל יהדותו. רק בשנת 2013, כ-75 שנה לאחר התחרות, החליטה התאחדות האתלטיקה הפינית להכיר בטוקצייר כמנצח הרשמי של המרוץ. ההכרה התרחשה בעקבות מאמצי בני משפחתו ותומכיו, שדרשו תיקון עוול היסטורי..

[13] רונן טל, " פינלנד של "השתיקות של גברת ויק" רחוקה מאוד מהדימוי המוכר שלה", הארץ

[14] מתוך האתר של "ידיעות תרבות" https://ybook.co.il/products/6740218

[15] אחרית הדבר שצירף המתרגם רמי סערי לתרגום העברי של היצירה. כוללת ניתוח ספרותי של היצירה והתייחסות לחיי הסופר

[16] רות אלמוג, "כולם מחכים לסוף הטוב, לרצח", באתר הארץ, 16 בינואר 2007

[17] רמי סערי, ביקורת ספרים באתר "טקסט": https://www.text.org.il/index.php?book=06021110

[18] מתוך אתר ספריית הקיבוץ המאוחד

[19] ויקיפדיה

[20] אתר "עברית"

[21] מהמעטפה האחורית של הספר

[22] מהמעטפה האחורית של הספר

[23] ויקיפדיה