דן אלמגור אחראי במדה רבה ל"סקס אפיל" שייש לוונצואלה. עד היום, כשאני שומע את שמה של הארץ, לפני הנפט ולפני שיגיונותיו של הנשיא צ'אבאס, אני נזכר בשיר המיתי שהלחין עבורו משה ולילנסקי וביצעה להקת "בצל ירוק"
"כי שם בנות בצבע שוקו
ותלבושתן – קליפות בננה,
מפזזות במחול מניאנה
בג'ונגל, בין עצי הקוקוס.
נשוט על פני האורינוקו
ונטייל לאמזונס,
שם נחשי האנקונדה
כשניים עשר וחצי מטר.
עם שתי שיניים ארוכות.
– מתים מזה?
– תוך שתי דקות!"
בהרצאה זו, נטייל, בישיבה, בעזרת השקופיות, אל וונצואלה שבדרום אמריקה. נסייר בקצה הצפוני-מזרחי של הרי האנדים, עם הרכבל המזניק את המטייל ממרידה (Merida) שבגובה של 1700 מ' מעל פני הים, למרומי גובה של 4700 מ'. עם מנזרים וחוות חקלאיות הוקמו בתקופה הקולוניאלית ועם סביוני הענק, המזכירים להפליא ת אלו הגדלים על הר קניה. מההרים נגלוש אל הייאנוס (Llanos), הגבעות המשתפלות אל האורינוקו. שם, באגמים ובביצות ניתן לצפות בלהקות ענק של עופות, ביניהם הואצין, שהוא נחשב ל"מאובן חי" ומגלן הארגמן, הזוהר בצבעו הכתום. מהיאנוס נמשיך אל הטפוי (Tepuy), הרי השולחן הנודעים שברמת גויאנה והמפלים הרבים הנשפכים מהם, שהידוע מביניהם הוא מפל אנח'ל, שגובהו 960 מטרים ומשם אל האיונים הקטנים שבשפכו של האורינוקו אל הים הקאריבי.
נסיים את ההרצאה טרינידד וטובקו, האיים הנושקים כמעט אל החוף וניקח חלק, גם אם וירטואלי, בקרנבל המיוחד שהתפתח שם, תוך שילוב בין מוסיקת הקליפסו שהתפתחה באי לתרבותם של הנמלטים מהאיטי השכנה.
ניתן ומומלץ לשלב בהרצאה זו גם את קולומביה הסמוכה, כולל הרי הגעש המושלגים, שהידוע שבהם הוא Nevado del Ruis, שב-1985 החל להתחמם וגרם לכמויות ענק של בוץ ושלג לקבור תחתיו את העיירה ארמיירו; כולל תרבויות הפסלים של באן אגוסטין, הקברים המעוטרים של סן אנדרס והעיירות הקולוניאליות שבהר, ועד לקרטחנה עולצת שלחוף הים הקריבי.