הרצאה על עליות לרגל

מרצה: גילי חסקין

העלייה לרגל למקומות הקדושים, היא אחת החוויות הדתיות העמוקות ביותר בדתות רבות, כמו גם בכל אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות. תופעה זו מתקיימת באסלם מזה כ 1,300 שנים, בנצרות מזה יותר מ- 1500 שנה וביהדות מאז ימי בית ראשון.

עלייה לרגל היא מנהג אוניברסלי. היא תופעה דתית וחברתית, המשלבת הליכה ותפילה ואפשר לגלות בה קווים יסודיים, המשותפים לדתות שונות וזרות זו לזו. תופעה זו קיימת בכל אחת מהדתות הראשיות: יהדות, נצרות, אסלאם, בודהיזם, הינדואיזם וסיקהיזם. זו פעולה מקובלת, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם, על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה. עלייה לרגל מוגדרת כ"מסע, הנובע ממניעים דתיים, הן כלפי חוץ: אל מטרה קדושה, למשהו חדש ושונה, והן כלפי פנים: למטרה רוחנית והבנה פנימית. בכול שלוש הדתית המונותאיסטיות, מטרת העלייה לרגל היא תפילה במקומות הקדושים, מתוך אמונה שתפילה במקומות אלו, יעילים מתפילה מקומות אחרים.

מאמינים מכל הדתות, הקבוצות והכתות, נוהרים למקומות הקדושים, כדי לבקש מחילה, מזור ורחמים. יש עליות לרגל שתפקידן להביא ברכה רוחנית לעולה, יש עליות לרגל הקשורות לתאריך מסוים, יש שנועדו להמוני אדם, ויש כאלה שדי אם אדם בודד ייטול בהן חלק.

מאמינים היוצאים למסע של עלייה לרגל, עוברים ממקום של חול, למקום שכולו קדושה. דרכו של עולה הרגל עוברת בתחנות שונות, וגם המקומות הקדושים עצמם, בנויים ממחרוזת של אתרים, הקשורים זה לזה. עולה הרגל מתקדם מאתר לאתר, לומד את הסיפור עליו התחנך, באמצעות הגיאוגרפיה שלו ובאמצעות הפולחן שנערך בו. הדרך הארוכה אל המקומות הקדושים וביניהם, היא חלק מהותי ממעשה העלייה לרגל והיא נותנת לו תוקף. למסע העלייה לרגל יש משמעות דתית וערך סמלי. עולי רגל הולכים למרחקים, למקומות קדושים, כדי להתקרב ליסודות אמונתם. המסע הוא מעשה פיזי, אך מטרתו רוחנית.

הרצאה זו עוסקת בעיקר בתופעת העלייה לרגל בעולם הנוצרי אך הוא עוסק גם בעלייה לרגל ביהדות, שממנה נובעת כנראה הצליינות הנוצרית. כמו כן, נתייחס לעליות לרגל באסלאם, בהינדואיזם ובבודהיזם.

בהרצאה נעמוד על הדומה והשונה, בין הצליינות לבין התיירות המודרנית.

ראו באתר זה: דרך הצליינים לסנטיאגו דה קומפוסטלה; יומן הטיול בקמינו סנטיאגו, יומן הטיול בדרך פיניסטרה; דרך פרנציסקוס הקדוש באיטליה, יומן הטיול בדרך פרנציסקוס באומבריה. הערים הקדושות שלגדת הגנגס.