הרצאה על אתיופיה

אתיופיה בנתיב ההיסטורי

ראו גם: יומן הטיול באתיופיה הקלאסית

סרטון יוטיוב מתמונות על אתיופיה

להרצאה על דרום אתיופיה

אין בנמצא מדינה אפריקנית, שהיא קרובה יותר לישראל מכל בחינה אפשרית, תרבותית, גזעית ורגשית מאשר אתיופיה. תרבותה של אתיופיה מבוססת על אגדות עבריות על שלמה המלך ומלכת שבא. שמות כמו ציון וירושלים שכיחים באתיופיה. חלק מאוכלוסייתה של אתיופיה, ה"ביתא ישראל", חיים כיום בישראל. הם בני העם היהודי, אבל גם שגרירים של התרבות האתיופית. יש דמיון בין ישראל לבין אתיופיה, בכך שניתן לראות בשתיהן איים המוקפים באוקיאנוס של מוסלמים ונאבקים תמיד על עצם קיומם התרבותי באזור עוין.

ראו באתר זה: אתיופיה – הסוד והקסם.

בהרצאה נלמד קודם כל את המבנה הגיאוגרפי של אתיופיה, על אזורי ההשונים: ההרים הגבוהים באזורי סמיאן ובאלה, אגמי הבקע המזרח אפריקאי ומדבר דיניקיל. ננסה להבין את ייחודו של אזור קרן אפריקה, הכולל, בנוסף לאתיופיה, גם את אריתריאה, סומליה וג'יבוטי.

ראו באתר זה: גיאוגרפיה של אתיופיה

נתחקה אחר תולדותיה של אתיופיה מימי קדם הלוטים בערפל, כשאת החסר משלימות אגדות צבעוניות. הבכיר, המוכר והמסעיר ביותר מבין המיתוסים, הוא סיפורו של ארון הברית, שלדעת האתיופים הוברח לארצם על ידי מלניק הראשון, בנם של שלמה המלך ומלכת שבא.

המלך האתיופי אזנה, היה השלישי בעולם שקיבל על ארצו את הנצרות. נעקוב אחרי שושלת המלכים הראשונה, שהתרכזה בעיר אקסום. שושלת שחוסלה לבסוף בידי מלכה מסתורית בשם יהודית, שאולי הייתה ממוצא יהודי ולאחר מכן נשלטה בידי יוצאי שושלת הזאגווה, שהתייחסו למשה רבנו וייתכן שמנהיגה הבולט ביותר לליבלה (Lalibela), הוא זה שנתן לאירופאים את ההשראה למיתוס של "האב יוחנן" (Prester John), שעתיד לגאול את הנוצרים באירופה ולנצח את האסלאם.

לליבלה ניסה להקים את ירושלים של מעלה, בהרי אתיופיה. ההיסטורית הסקירה מסתיימת בעליית שושלת הסולומונים שייחסו עצמם לבית שלמה ושלטו באתיופיה במשך מאות שנים.

ראו באתר זה: תולדות אתיופיה בעת העתיקה

תולדות אתיופיה בימי הביניים

תולדות אתיופיה בעת החדשה

במאה ה-19, שהיתה עידן הקולוניאליזם האירופאי בשיאו, היתה אתיופיה, המדינה האפריקנית היחידה, שגברה על כוח אימפריאלי אירופי, על איטליה, בהנהגת ראס אלולה בן איכרים ממחוז טיגרה. תופעה חשובה ביותר בתולדות אתיופיה, היא יכולתם של בני איכרים עניים, להגיע לדרגות הבכירות ביותר, תוך שמירה על הכללים הקיימים. יכולתם של אנשים מוכשרים להתקדם בתוך המערכת ההירארכית, סייעה לשמירה על אחדותה של המדינה.

למרבה הצער, ניצחונה זה של אתיופיה, הביא עמו לביטחון מופרז מצד האתיופים ביכולת כוחותיהם ואף החריף את חוסר ניסיונם ללמוד לקחיהם וליישמם על מנת להתקדם. תהליך זה הסתיים לבסוף בנפילתם. בניטו מוסוליני מנהיג איטליה הפשיסטית, חזר לאתיופיה, כדי לנקום את נקמת ארצו, וכבש אותה למשך שנים אחדות וכך, הארץ האפריקנית היחידה שיכלה לאימפריאליזם האירופי במאה ה-19, הייתה גם המדינה האחרונה שנכבשה בידי אימפריאליזם זה, גם אם מדובר היה במספר מצומצם ביותר של שנים. מלכה של המדינה האפריקנית, היילה סלאסי, נמלט אז לארץ ישראל המנדטורית ושהה בה בירושלים תקופת מה. גאוותם של האתיופים נפגעה מאוד מאחר שהם שוחררו לא בכוחות עצמם אלא בידי הבריטים. כאן באה לידי ביטוי נקודת השקה נוספת בין ישראל לאתיופיה: אחד המפקדים המוצלחים של הצבא הבריטי היה אורד וינגייט, שגם כאן בלט אישיותו הצבעונית והמאד עצמאית.

הקיסר היילה סילאסי, שכינה את עצמו "גור אריה יהודה", היה האחרון בשושלת הסלומונית. היילה סלאסי שלט שנים רבות. משטרו היה מושחת ומדכא. למרות זאת, מופלאה העובדה, כי באותו זמן ממש, נערץ על ידי אפרו-אמריקאים בים הקריבי, במיוחד בג'מייקה, כמלך השחור האולטימטיבי. היילה סלאסי, הגם שהיה נוצרי מאמין, נמנע מלהכחיש את אלוהותו, כשנתקבל בג'מייקה על-ידי אלפי נלהבים מעריצים. ב-1973 הצטרף גור אריה יהודה למדינות אפריקה שניתקו את יחסיהם עם ישראל, בעקבות הלחץ הערבי, דבר נתפש כבגידה לא רק בעיני ישראל, אלא גם בעיני אתיופים רבים.

עידן הקיסרות תם ב-1974 עם בוא המהפכה של הקצינים הצעירים שבראשה עמד היילה מנגיסתו מריאם, שהפך את אתיופיה לפרובינציה קומוניסטית ושלט בה ביד אכזרית במשך 17 שנה. כפי שאמר עליו שייך מוסלמי: "מי שהזיל דמעות תחת היילה סלאסי תחת מנגיסתו הגיר דם".

אלא שכל האידיאולוגיה הקומוניסטית הריכוזית והרצחנות של מנגיסתו לא יכלו להתמודד עם הבצורת והרעב באתיופיה ולבסוף כנראה בעזרת המנהיג הסובייטי מיכאיל גורבצ'וב סולק מנגיסטו מאתיופיה בידי מנהיגה הנוכחי מילס זינאווי שעמד בראש מרד במחוז טיגרה, ובכך שיתף פעולה עם מורדים מאריתריאה שראו בעצמם מדינה נפרדת מאתיופיה.

בהרצאה נדון במתח המובנה, לאורך ההיסטוריה האתיופית כולה, בין האמהרים, שדגלו במדינה ריכוזית (בהנהגתם), לבין התיגרינים, שדגלו באתיופיה מבוזרת. מילאס זינאווי היעיל שלט באתיופיה מ-1991 ועד 2012. בניגוד למלכי השושלת הסלומונית ולמנגיסטו שירש אותם, הוא שם דגש על ביזור ופלורליזם ולא על ריכוז ברוח האידיאולוגיה האמהרית. נדון גם בקבוצת בני אורומו המוסלמים ובמעמדו המיוחד של האיסלאם באתיופיה. בניגוד למוכר במזרח התיכון, שם כונן האיסלאם סדר חברתי, הרי באתיופיה, היה לדתם של אלו שלא יכלו או לא חפצו להצטרף למערכת הממוסדת.

נקדיש תשומת לב לסיפורם המיוחד של יהודי אתיופיה, המכונים "ביתא ישראל", או בכינוי הגנאי "פלאשה", שהוראתו חסרי קרקע. נספר את תולדותיהם, נדון בסברות מאין הגיעו, בוויכוחים אודות יהדותם ובסיפור עלייתם ארצה במבצע שלמה.

ראו באתר זה: תולדות ביתא ישראל

עליית יהודי אתיופיה 

במסע הכורסא שלנו נצא מאדיס אבבה, הבירה המודרנית יחסית, אל הבירה הקדומה אקססום, שם נדון במיתוס של ארון הברית הנעלם. התחנה הבאה תהיה לליבלה, שם ניקח חלק מחגיגות המסקל, היינו מציאת הצלב האמיתי

ראו באתר זה: חגיגות המסקל

תעלומת ארון הברית 

נמשיך לבהר לגונדר, שם נעסוק בתקופה שכונתה "הרנסאנס האתיופי", ונקדיש זמן להרי סימיאן

ראו באתר זה: יומן הטיול בהרי סימיאן

מצגת מהטיול בהרי סימיאן

ראו באתר זה  :

הנילוס

הסכסוך על הנילוס

הראסטאפארי

ראשית האדם-תולדות האדם בעמק אולדובאי