המלצות לטיול באי הוקאידו

ראו גם, באתר זה: הגיאוגרפיה של יפן; שער לתרבות יפן

מבוא

הוקאידו (Hokkaidō) האי הצפוני של יפן, משתרע על שטח גדול של כ- 83,423.84 קמ"ר (גדול פי ארבעה משטחה של מדינת ישראל!) הוא תופש חמישית משטחה של יפן . הוא האי השני בגודלו ביפן (אחרי הונשו) וה-21 בגודלו בעולם. האי נמצא ליד רוסיה, והוא מוקף על ידי האוקיינוס השקט, ים יפן וים אוחוצק. במרחק של 43 ק"מ מצפון לו נמצא האי סחאלין שהיום הוא חלק מרוסיה(Sakhalin) וממזרח וצפון מזרח, נמצאים האיים הקוריליים גם הם בריבונותה של רוסיה. למרות שיפן תובעת את ארבעת האיים הדרומיים של הארכיפלג. מצר צוגרו (Tsugaru) מפריד בין הוקאידו להונשו. מתחת למצר עוברת מנהרת סייקן, (Seikan Tunnel) שאורכה 53.85 ק"מ והיא מנהרת הרכבת השנייה הארוכה ביותר בעולם לאחר מנהרת בסיס הגוטהארד (Gotthard Base Tunnel) שבשוויץ, שנחנכה ב-2016.

רוב שטח האי דליל אוכלוסיה ותושביו מתרכזים בערים הגדולות: סאפורו (Sapporo), האקודאטה (Hakodate) ואסהיקאווה (Asahikawa). בסאפורו בלבד חיה שליש מאוכלוסיית האי כ- 1.9 מיליון תושבים.

כפר משוחזר של בני האיינו, לצד שמורת אקאן (Akan). צילום: גילי חסקין, אוקטובר 2018

השם `הוקאידו` הוא שילוב של שלוש הסימניות – "צפון", "ים" ו"דרך". שם זה ניתן לאי רק לפני כ- 150 שנה ומשמעו "דרך הים הצפוני". לאורך כל ההיסטוריה כונה האי "אזו" (Ezo), או "יזו"
(Yezo) שמשמעותם: אי הצפוני, לעיתים בשימוש במונח זה התכוונו לילידי האיים הצפוניים. האי מכונה "אי הקרח והאש", בשל מיקומו על "חגורת האש", שסביב האוקיינוס השקט. רובו ככולו בנוי סלעים געשיים, שהתרוממו מעל פני האוקיאנוס ויצרו נופים דרמטיים של וולקנים. מרכזו של האי כולל מספר רכסי הרים וכן מישורים געשיים. האי פעיל מבחינה סייסמית, ורעידות אדמה פוקדות אותו תדיר. ב-25 בספטמבר 2003 פגעה באזור רעידת אדמה קטלנית בעוצמה 8 בסולם ריכטר. מכיוון שמדובר בקוו רוחב צפוני יחסית, נופים אלה מכוסים בשלג וקרח רוב ימות השנה. אזורי הביצות והיערות משמשים כבית גידול לחיות בר.

שמורת אקאן (Akan). צילום: גילי חסקין, אוקטובר 2018

ראו באתר זה: תופעות וולקניות בעולם.

ענפי הכלכלה העיקריים של האי הם דייג, מרעה, יערנות ומכרות. לא רואים כאן את טרסות האורז המאפיינות את דרום מזרח אסיה, אלא דווקא שדות של תפוחי אדמה. כמו כן, רואים חממות. שעועית, אפונה. יש גם מטעי נשירים: תפוחים, אפרסקים. רוב החקלאות של יפן מגיעה משם. לפני כמאה שנים הביאו פיתחו אגרונומים אמריקאים, שיטות חדשניות להקמת חוות ענק. לכן ניתן לראות בהוקאידו עדרי פרות רועות באחו. תושביו הקדומים של הוקאידו הם בני האיינו (Ainu), שנדחקו לכאן מהאי הונשו, על ידי גלי הגירה שבאו מסין. היפנים החלו להתיישב כאן החל משנת 659 לספירה. אבל בגלל מיקומו הנידח ואקלימו הבלתי נוח, הגיעו לכאן בעיקר אנשים משולי החברה. רק בשנות ה-60 של המאה ה-19, החליטה ממשלת מייג'י ליישב אותו.

אחד ממוקדי המשיכה של האי הוא תרבות האיינו.

ראו באתר זה:

מוצאם ותולדותיהם של בני האיינו

תרבותם של בני האיינו

שמורת אקאן. צילום: גילי חסקין, אוקטובר 2018

בסוף האביב ובקיץ, פורחים פרחי בר רבים, בחופים ובהרים. במשך חודשיים בלבד, מתכסים מישורי האי וחופיו, במרבדים של פרחי בר, שהעניקו לא את הכינוי " אי הפרחים" בתקופה זו של השנה מגיעים לכאן תיירים רבים, מרביתם יפנים ונערכים פסטיבלים וירידים. קודם לכן, בחודש מאי, חוגגים רבים את ה"סאקורה", היינו פריחת הדובדבן, חודש לאחר שמגיעה לאי המרכזי הונשו. בסתיו, מוקדם בחודש וחצי מאשר בהונשו, בוערים הערות בשלל צבעי צהוב, כתום, אדום וסגול. גם ה"מומיג'י" היינו עלי האדר הנצבעים באדום, מושכים לכאן תיירים יפנים רבים. למרות שבין נובמבר לאפריל שורר באי אקלים חורפי קר. רוחות עזות מנשבות מכיוון סיביר והטמפרטורות צונחות עמוק אל מתחת לאפס, מגיעים לכאן גולשי סקי, כדי ליהנות מאתרים איכותיים. כמו כן, מתקיימים בחורף פסטיבלי בהם נבנים פסלי ענק מקרח. בשנים האחרונות התחילו להגיע לכאן תיירים כדי לצלם את העגורים המפורסמים, של ביצות קושירו, על רקע השלג.

זהו מקום טוב להימלט אליו מיפן המתועשת, לראות טבע פראי, בארץ שמוקד העניין העיקרי שבה הוא תרבות. אולם אליה זו קוץ בה. האי נעדר כמעט סימני תרבות יפניים.

שמורת Daisetsuzan . צילום: גילי חסקין; אוקטובר 2018

מה לראות:

נסיעה מהאי הונשו ברכבת

חמש שעות נסיעה מטוקיו

במקרה כזה, אפשר וכדאי לעצור בדרך ב-Sendai, אשר ב-Tohoku – צפון הונשו. אזור זה ראוי לטיול בפני עצמו, אבל למי שאין פנאי לכך, כדאי לעצור ליום בדרך. סנדאי היא עיר יפה, שדרות מרשימות. יציאה ליום טיול למקדש Yamadera ולמפרץ Matsushima. התחנה הראשונה לסיור באי היא העיר הגדולה. האקאדוטה

בעבר שכנה העיר על אי וכיום היא מחוברת ליבשה בשרטון חול נמוך. בשנת ;1854, היה אחד הנמלים הראשונים ביפן, שנפתח למסחר עם המערב. כדאי מאד לעלות ברכבל לפסגת הר האקאדוטה (Mount Hakodate). אפשר גם במכונית וגם ברכב. במקום שבילי הליכה יפים. תצפיות על העיר ועל ההרים ברקע. המקום יפה גם בלילה – לשמיכת האורות יש אפקט מיוחד.

ברובע מוטומאצ'י (Motomachi). בתים עתיקים בסגנון מערבי. זכר למגע הראשון עם המערב.

אפשר לבקר בפארק גוריוקאקו (Goryokaku). גם במצודת גוריוקאק.

גיחה להר Esan שעה נסיעה לאורך האוקיינוס – ממזרח לעיר. לאורך הדרך, תצפיות על האוקיינוס. על ההר, יערות של אזילאה.

בהר – תצפיות , פעילות געשית

שעה נסיעה ל שמורת הטבע Onuma Quasi National Park

השמורה

בשמורה יש שלושה אגמים: Onuma, Konuma, Junsainuma. יש בהם איים קטנים. ביערות חיות בר: שועלים, איילים. הרבה עופות מים בעונות המעבר. במיוחד חרטומנים המכונים "עופות הברקים"

שביל אל הר Komangatake

אפשר להגיע ברכב. למרגלות ההר. עליה ברכבל.

אפשר לבקר ב אתר הסקי ניסקו (Niseko). בקיץ מקיימים במקום ספורט אתגרי.

נסיעה משמורת אונומה אל ההר

בשמורת Daisetsuzan. צילום: גילי חסקין, אוקטובר 2018

נסיעה משמורת אונומה אל אגם טויה – שעתיים וחצי

אגם טויה (Toya-Lake). שעה וחצי נסיעה. זהו מקום יפה, של אגם למרגלות הר געש. עולים ברכבל על הר Usu פעיל. הולכים ללועות הגעשיים המערביים. באגם, נמצא האי הציורי אושימה (Oshima). ניתן לשוט סביבו

שעה וחצי נסיעה מאגם טויה אל הפארק הלאומי שירקוטסו-טויה.

הפארק הלאומי Shikotso-Toya

נוף הררי מרהיב ומגוון של שני אגמים ותופעות געשיות. הר הגעש Mount Yōtei, המכונה גם Ezo Fuji בגלל צורתו. באגם שיקוצו נמצא אתר מעיינות חמים Shikotsu Kohan. אפשר וכדאי לבקר בערוץ יפהפה וירוק, מלא טחב. קוקנודומון (Kokenodomon).

מומלץ: טיול רגלי קל יחסית לפסגת הרMonbestu-dake שגובהו 866 מ'. לתיאור שביל ההליכה: Shikotsu-Ko

נסיעה מאגם טויה, לשמורת שיקוטסויה , לסאפארו

אפשרות אחרת היא לנסוע מטויה לסאפרו, דרך העיר שיראוי (Shiraoi) שלחוף הים, הידועה במעיינות החמים שבה, ובעיקר ב- – Proto Kotan מוזיאון לתרבות האיינו

הנסיעה מטויה דרך שיראוי לסאפרו

פארק האומנות בסאפארו. צילום: גילי חסקין, אוקטובר 2018

סאפרו (Sapporo)

בירת הוקאידו. עיר מודרנית, גדולה מאד. במרכזה נמצא פארק אודורי – בינוני. מוזיאון של תרבות האיינו (Ainu Museum) – מומלץ. שוכן בגנים בוטניים. לא להחמיץ את פארק האומנות (Saporo Art Park). מזכיר מעט את מוזיאון האומנות הקטור אשר בהאקונה. פחות מרשים אמנם, אבל נמצא בסביבה מאד יפה.

14 ק"מ ממזרח לעיר נמצא כפר ההיסטוריה של הוקאידו Historical Village of Hokaido

מכאן נסיעה צפונה-מזרחה לשמורת Daisetsu-zan National Park

שלוש שעות נסיעה מסאפארו לדאייסטסוזן.

Biei מקום של גידולי פרחים. אלפי דונמים של פרחים. טיול בטרקטור בין הפרחים.

סרטון מטיול בשטחי הפרחים

Shirogane Blue Pond בריכת שירוגאנה – על נהר BIEI – אמנם מלאכותית, אבל יפה. שלל צבעי תכול.

ארבע שעות דרך BIEI

חוות טומיטה

שעתיים צפונה מזרחה מסאפרו

נסיעה דרך חוות טומיטה

אפשר לנסוע דרך טומיטה ודרך BIEI

בדרך ביקור במפלים: Shirahige Waterfall

ציר הנסיעה דרך מפלי Shriahige

שמורת Daisetsuzan

.שמורת Daisetsuzan זהו הפארק הגדול בהוקיאידו. בשמורה עצמה, הר געש פעיל, עם פומרלות, לועות וולקניים ועוד.

נקודת הגישה לשמורה היא Asahikawa.

לא הרחק ממנה נמצא משהו שבין מוזיאון קטור ("פתוח") לכפר תיירותי: Hokkaido Folk Arts and Crafts Village

עליה ברכבל לתצפית מרשימה מאד. Sounkyo ropeway . מדובר בשני רכבלים, הראשון קרון, השני כיסאות. הליכה קצרה למעלה. מגיע למעלה לשפה של קניון ארוך וגדול.

טיולים באורך שונה. עליה להר Asahi-dake

מפלי Ginga Ryusei. נסיעה של כמה דקות.

בשמורת קושארו. צילום: גילי חסקין; אוקטובר 2018

אגם מאשו

אגם מאשו ואגם קושארו הם חלק משמורת הטבע Akan -Mashu

שעתיים וחצי נסיעה לאגם מאשו: Drive to Mashu Lake

משם נסיעה של שעה וקצת לאגם Kussharu

בין מאשו לקושארו, הר איואו (IOU). פעילות געשית, כולל פומרלות צבעוניות.

לבקר בהר הגופרית Iozan

אגם קושארו

אגם יפהפה. מראה "אלפיני". ממליץ ללכת רגלית סביב האגם (Lake Kussharo).

שיט בסירה, כולל ביקור Marimo center

אגם קושארו. צילום: גילי חסקין; אוקטובר 2018

שמורת שירוטוקו

חצי אי בצפון מזרח האי ובו אגמים יפהפיים.

הנסיעה מאגם מאשו לשמורת שיקוטוקו – שלוש שעות

דרך אגם קושארו – 4 שעות

אגמים געשיים מרהיבים. צמחיה יפהפה. בדרך תצפיות נופיות. שריטוקו פאסס. כל העצים, כפופים בגלל הרסס של הים. הליכה על גבי שבילים מוגבהים, בנויי עץ. תיאורטית, ניתן להסתפק בלילה אחד במקום, אבל הדבר הופך את הטיול ללחוץ מדי. מה גם שלעתים סוגרים את השמורה, בעקבות גילויו של דובר. לכן כדאי לשריין למקום מיוחד זה, יום נוסף של טיול.