המלצה לטיול בקוסטה ריקה העמק המרכזי

כתב וצילם: גילי חסקין 2015

ברצוני להודות לאסף ולצוות של הסוכנות (הישראלית) המקומית, Lands in Love

ראו: מצגת מקוסטה ריקה – 2015

קוסטה ריקה שוכנת במיצר קצר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. ארץ הררית שפסגתה הגבוהה ביותר מתנשאת בתלילות לגובה של 3819 מ' בהר צ'יריפו (Cerro Chirripo), לא הרחק מחופי הים הקריבי מחד והפסיפיק מאידך. למרות שמבחינה סייסמית היא נמצאת באחד האזורים הרגישים ביותר בעולם, קוסטה ריקה חוותה פחות רעידות אדמה והתפרצויות געש משכנותיה בצפון. האסון הגדול ביותר שהתרחש בתקופה היסטורית היה רעש האדמה שפקד את הבירה העתיקה קרתגו, ב-1910 והרג 1750 בני אדם.

המדינה הקטנה הזאת נחשבה תמיד לנווה מדבר של יציבות פוליטית, במרחב סוער. לא היה כאן משטר סנדיניסטי כמו בניקרגואה. לא פרצה כאן מלחמה בגלל כדורגל (אל סלבדור והונדורס) והיא לא חוותה סכסוכי גבולות, כפי שפרצו בין גואטמלה לבליז. זוהי ארץ דמוקרטית, שהמבנה הפוליטי שלה אולי קשור לכך שאין לה ולא היה לה צבא מאז 1948. התדמית השלווה שלה היא וודאי גורם חשוב בכך שהיא משמשת יעד אטרקטיבי לכמות גדלה והולכת של תיירים, בעיקר מצפון אמריקה. היא נחשבת ליעד בולט בעולם כולו בכול הקשור ל"אקו-תוריזם", עם המונים שבאים לכאן כדי לטפס על הרי הגעש ולטייל ביערות העננים, שם שוכנים הטפיר, היגואר ושפע של ציפורים.

זוהי ארץ קטנה, שגודלה בערך כמו של ווילס  (Weils), יש בה מקומות חיות מגוונים כמו בכול ארצות הברית.  אך מגוונת ונחשבת לאוצר אקולוגי ממש. למרות גודלה הקטן חיים כאן 5% מהמגוון הביולוגי (biodiversity) של העולם. קוסטה ריקה בורכה במגוון של נופים: יש בה הרי געש, ביצות של מנגרובים, יערות גשם טרופיים ויערות עננים. כל אלו משמשים כבתי גידול לצמחיה מגוונת ועולם חי עשיר. שפע של מקומות החיות והיותה של קוסטה ריקה ראש גשר בין העולם הנאו-ארקטי של צפון אמריקה, לעולם הנאו-טרופי של דרום אמריקה, יש בה מגוון עצום של בעלי חיים. 885 מינים של ציפורים, יותר מאשר בצפון אמריקה כולה. חלק מהן התפרסם בשל יופיין הרב, כמו הטוקאן, הקוליברי, הטרוגון, השלדג וכמובן הקצאל המצוייץ. כמו כן, חיים כאן כרבע ממספר מיני הפרפרים המוכרים בעולם. ממשלת קוסטה ריקה מודעת לחשיבות הגדולה של שמירת הטבע ורבע מאדמת הארץ היא שמורות טבע .

בני האדם הגיעו לכאן לפני בערך 10,000 שנה. כשהגיעו הנה האירופאים ב-1492, חיו כאן כ-400,000 בני אדם, אך לא נותר כמעט דבר ממורשתם. תושבי קוסטה ריקה של היום לקחו חלק במסחר ענף שהתקיים בין פרו לבין מקסיקו. באזור חיו כעשרים שבטים שבראש כל אחד עמד צ'יף, שנקרא "קסיקה" (Cacique). מהמעט שיודעים אנו למדים שהיתה זו חברה מעמדית, עם לוחמים, פועלים ושאמנים. במסעו הרביעי והאחרון של קולומבוס לעולם החדש ב-1502, הוא עגן ליד פורטו לימון של ימינו. בעודו ממתין לתיקון ספינתו שניזוקה בסופת הוריקן, יצא לתור את הארץ והחליף מתנות עם הילידים, שהעניקו לו תשורות מזהב ומכאן נובע השם "קוסטה ריקה", היינו, החוף העשיר. קולומבוס לא זכה להיות למושל על האזור, כפי שהובטח לו. פטרוניתו איזבל נפלה למשכב והמלך פרדיננד העניק את התפקיד הנכסף לדייגו דה ניקוסה. יורשיו התאכזבו לגלות שהארץ אינה כה עישרה כפי שסופר וכי הילידים אינם כה מכניסי אורחים. חלק ניכר מהם מתו ממאבקים עם המקומיים וממחלות טרופיות. מכיוון שהמקום היה דל במכרות ולא נמצאו בו די אנשים ראויים לעבודה, הגדירו הספרדים אתה אזור כ"עני ועלוב בכול ייבשת אמריקה".

ב-1513 נפל דבר: ווסקו דה בלבואה חצה את ההרים והגיע לאוקיינוס השקט, דבר ההופך את מסעו זה לאחד החשובים בהיסטוריה. הספרדים התבססו בחוף המערבי וממנה יצאו לכבוש את הארץ כולה. בזם הקיסר ובשמו של ישו, בזזו הספרדים את הארץ וטבחו את כול מי שעמד בדרכם. פלישת הקונקיסטדורים הספרדיים לאמריקה התיכונה המיטה על התושבים הילידים סבל רב. רובם מתו מהמחלות שהביאו האירופאים. בניגוד למכמנים המוכרים ממקסיקו ומגואטמלה, בקוסטה ריקה כמעט ולא נשאר דבר. בניגוד לגואטמלה ומקסיקו, כמעט ולא נותרה בה אוכלוסייה ילידית.

האזורים האטרקטיביים של קוסטה ריקה הם חופיו של האוקיינוס השקט והים הקריבי, או שדרת ההר. רשימה זו מוקדשת דווקא לעמק המרכזי של קוסטה ריקה (Meseta Central). בדרך כלל נוהגים המטיילים רק לעצור כאן לחניית ביניים, בדרכם לאתרים המרהיבים ברחבי המדינה. או מבקרים בשני אתרי ה"חובה": וולקן פואס (Poas) ושמורת המפלים של לא פאז (Jardines Se La Catarata La Paz). זהו אינו האזור המלהיב ביותר במדינה, אבל מדובר בעמק ירוק ויפה. בקעה שבה מטעי קפה עצומים וסביב הרי געש ויערות עננים, שיש בה מספר אטרקציות, שווה להקדיש להן מספר ימים.

העיר החשובה באזור היא בירת המדינה סן חוזה. אפשר וכדאי לדלג עליה במהירות. לא להחמיץ את התיאטרון הלאומי וביקור במוזיאון הזהב הסמוך לו. המוזיאון מפתיע ומרשים מאד. טל': 506-22434221. חשוב מאד שלא להחמיץ את המוזיאון הלאומי של קוסטה ריקה, הנמצא במבצר בייה ויסטה Bellavista)). הסיור מתחיל בגן פרפרים וממשיך לחלק הארכיאולוגי המרתק, כולל תצוגה של כדורי האבן הגדולים והמדויקים, שהותירו במקום התרבויות הפרה קולומביאניות.

מי שנאלץ להישאר עוד כמה שעות בעיר, יכול לבקר ברובע החביב באריו אמון Barrio Amon, שמשמר בחזותו את התקופה הקולוניאלית. שם נמצאים בתי האחוזה של אילי הקפה , המכונים כאן "קפטאלרוס" Caftaleros. מקום נעים לשוטט ברגל.

מכיון שסן חוזה אינה עיר נעימה, עדיף להשתמש בעמק המרכזי בעמק כבסיס. נמל התעופה נמצא ליד רובע סנטה אנה, הנוסעים ברכבם, או במונית, יכולים להמשיך היישר לעמק. מוניות  בצבע כתום – יקרות. לצדן, יש מוניות של "חאפרים", המכונים כאן "פירטים". נהג אמין בסן חוזה: Danilo, טל' 83901146.

בצפונו של העמק נמצאות בירת המחוז אלאוחה (Alajuela), הקרובה לנמל התעופה של סן חוזה ויכולה לשמש בסיס לטיולים בחלקו הצפוני של העמק, ובו האתרים הידועים וולקן פואס (Puas), מפלי לא פאז (Jardinas De La Cataratas La Paz) וולקן בארבה (Barva) והפארק הלאומי (Braulio Cario). לא הרחק מאלאוחה נמצאת חוות הפרפרים La Finca del Mariposas . גם הכפר התיירותי והססגוני אתנאס (Ataneas) אינו רחוק.

הפעם בחרתי להתמקד בצדו הדרומי של העמק.

נסיעה דרך קרתגו (Cartago)– הבירה העתיקה של קוסטה ריקה, אל בקעת אורוסי. הנסיעה נמשכת קצת יותר משעה. קרתגו – עיר סתמית, למרגלות וולקן אירצו (Irazu), שהתפרץ לאחרונה ב-1963, בזמן ביקור של הנשיא קנדי. בעיר אתר אחד מרשים והוא הכנסייה הענקית הבוהקת בלובנה – Basilica de Nuestra Seṅora de los Angeles. זהו האתר הדתי החשוב ביותר בקוסטה ריקה ומדי שנה, ב-2 באוגוסט, מגיעה לכאן עליה לרגל המונית.

ניתן ללון בפנסיון ציורי בין פאראיסו לאורוסי: Orosi Valley Farm, הנמצא בבית חווה עתיק וציורי. http://www.orosivalleyfarm.com/. מקום מרהיב, מעל העמק, הוא מלון סנצ'ירי (Sanchiri), המשקיף על נוף מרהיב. למלון מסעדה גדולה המשמשת גם אורחים מבחוץ. www.sanchiri.com. טל': 506-25745455.

הרחבתי את הפרק הזה משום שניתן לבחור באזור זה כבסיס לטיול בסביבה, אם רוצים להימנע מסן חוזה הצפופה והרועשת.

הגעה לעמק אורוסי (Valle del Orosi). העמק והעיר נקראים על שמו של צ'יף אינדיאני בשם אואטר, שחי כאן בזמן הכיבוש. מהמצפה נשקפת תצפית נהדרת (Mirador del Orosi). למלון ריו פרלאס. מקום יפה, בנוי במקומה  של חווה. עם נחל החוצה אותו. החדרים סבירים, תחזוקה בינונית. בריכה קטנה של מים תרמאליים. חסר מגע מיוחד. חסרון נוסף, רחוק מכול מקום. דבר המחייב לאכול במסעדה הטובה והיקרה) של המלון. Hotel Rio Perlas, Orosi, Cartago, tel: (506) 25333085. אתר: www.hotelrioperlascr.com. דוא"ל: [email protected]

לעומת זאת, במרכז אורוסי , סמוך לכנסיה – הישנה בקוסטה ריקה שעדיין פעילה – פנסיון חביב להפליא: עם 6 חדרים מטופחים. לובי קטנטן, מלא אווירה. עוגות ברמה אירופאית. קפוצ'ינו נהדר. Orosi Lodge, 25m este Aguas Termales, Orosi Tel/Fax: (506) 25333578, [email protected]. ליד הלודג' – מעיינות חמים Los Banelarios.

באותו היום, סיור סביב הבקעה, הכולל ביקור במטעי הקפה, סיבוב סביב האגם המלאכותי Lago del Cachi, ביקור בבית העץ המגולף של האמן מאסדונו קסאדה (Casa del Soṅador), תצפית מעל האגם, ביקור בכנסיה העתיקה של אוראחס (Ujaras), תצפית מעל העיירה, ביקור בגני לנקסטר Lankester)), שמומלצים מאד בתקופת הפריחה של מארס – אפריל ובינוניים למדי בכול ימות השנה. זהו סיור חביב, גם אם לא מסעיר.

מומלץ מאד: נהג זול יחסית, מקצוען, הגון ואמין: Luis R. Arce Martinez, Tel: 83793993` 36753719. דוא"ל: [email protected].

טיול כזה, סביב הבקעה, עלה 50$

מטיילים רבים יוצאים מכאן לעיירה טוריאלבה (Turrialba), המשמשת כנקודת מוצא לרפטינג מסעיר על נהר Reventazón Rivers: לפרטים נוספים: http://www.explornatura.com/. הרפטינג המסעיר יותר בריו פאקוארה (Rio Pacuare), נחשב לאחד היפים בעולם. העיירה נמצאת כ-50 ק"מ מזרחה לכאן, בדרך לפוארטו לימון.

טיול נוסף, מעניין, להר הגעש Turialbe, הנמצא בלב שמורה בשם זה. הלועות אינם דרמטיים כמו אלו של פואס או אירצו, אבל היעדר התיירים יוצר תחושה של טבע פראי.

למחרת,

יציאה מהמלון בשעה 06:30. נסיעה של שעה לערך עד וולקן אירזו, המרוחק 19 ק"מ צפונית-מזרחית לקרתגו. שמו בשפת הילידים היה "ארה – צו", והוראתו "נקודת הרעם". בשנת 1723 התפרץ ההר והחריב את העיר קרתגו. המושל הספרדי דייגו דה לה איה לא הצליח לשקם את העיר, אולם למרות זאת, זכה שאחד הלועות יקרא על שמו. מאז חווה ההר עוד 15 התפרצויות. האחרונה שבהן התרחשה ב-19 למארס 1963, בעתי ביקורו של הנשיא קנדי בקוסטה ריקה. ההתפרצות נמשכה שנתים וחצי.

ההר אפוף ערפילים. פעמים רבות לא רואים דבר. חזרה לאורוסי ונסיעה של 12 ק"מ בנוף יפהפה אל שמורת Tapanti ובה יער גשם נהדר, על המדרונות הצפוניים של הרי Talamanca. זוהי שמורה כמעט לא מתויירת. במסלולי ההליכה לא ראיתי אדם. זהו הפארק הגשום במדינה והדבר ניכר בצמחייה. בשביל הגבוה, סיכוי טוב יותר לראות בעלי חיים. המסלול אל התצפית אל המפל (Catarata), מרהיב ממש. ההליכה לאורך הנהר, בין סלעי הענק, כשהמצוקים המיוערים מעיקים למעלה, הוא חוויה מרנינה. בדרך חזרה, עוברים בכפר הנעים Purisil, בתים צבעוניים, טובלים בפרחים ובירק. ארוחת צהרים טובה (פורל). טעים וזול.

הסיור כולו עלה 85$.

למחרת,

נסיעה לקרתגו, ממנה דרומה – מזרחה לכיוון San Isidro de el General,. לאחר נסיעה של כשעה לערך, עולים גבוה להרים. לצד הדרך חוות המכריזות שבשטחן ביוטופים של קצאלים. ביקרנו ב-Mirador de Quetzales, כי במקום לודג' פשוט ויפה, בגובה של 2700 מ', עם תצפית מופלאה ליערות העננים. כתובת: . Km 70, Cerro de la muerte. מחיר האירוח לאדם: 65$ כולל חצי פנסיון וסיור קצאלים. בהתחשב בכך שכניסה לבדה עולה 20$, זוהי עסקה לא רעה. www.quetzalcostarica.com. דוא"ל: [email protected]

יש לציין שקיימים מצפי קצאלים קרובים יותר. לנוסעים ברכבם, ניתן לסייר 3/4 יום בבקעה המרכזית, כולל וולקן פואס ומפלי לא פאז, לנסוע לכאן כשעה, להגיע באור, עד שעה 17:00, ללון. בבקר לצאת בשעה 06:00, לסיור עד שעה 08:00, בשעה 09:00 יוצאים בשעה 10:00 שבים לסן חוזה.

ראו באתר זה: הקצאל