הטיולים הגיאוגרפיים

כתב: גילי חסקין; ‏09/01/2022

תודה לניסו קדם על התוספות. תודה לאיילה לוינדר על ההערות.

פוסט זה נכתב בראשית 2005. הרבה מים זרמו באמזונס ובמקונג בעשור שחלף מאז ועד היום (2022). חלו לא מעט שינויים בשוק התיירות, בעיקר בחברה הגיאוגרפית, שקמה מתוך האפר, השתקמה  וחזרה להיות חברה מובילה בשוק הטיולים בישראל. משום כך ערכתי אותו מחדש.

אי אז, ב-2005, נדרשתי לנושא בעקבות כתבתו של דני שדה, שהתפרסמה במוסף התיירות של YNET תחת הכותרת "פתאום כולם נהיו 'גיאוגרפיים'". וכך נכתב:

"נרשמתם ל'טיול גיאוגרפי'? כדאי שתדעו שמאחורי המונח הזה מסתתר בעיקר רצון לגבות יותר כסף. בפועל, רוב הטיולים הגיאוגרפיים אינם שונים מהטיולים הרגילים לאותם יעדים.

"באחת מחברות הנסיעות העוסקות בטיולים מאורגנים יש שלט גדול שעליו כתוב: 'הפראיירים הם תמיד אותם פראיירים. הם אף פעם לא מתחלפים, והם תמיד משלמים יותר כדי לקבל פחות'. כששאלנו את מנהל אותה חברה לפשר השלט, הוא השיב: הכוונה היא לנוסעים שיצאו בטיולים מאורגנים עם שמות גיאוגרפיים, ושילמו הרבה מאוד כסף בתמורה לשם "טיול גיאוגרפי". בפועל, הם טסו באותן טיסות שבהן נסעו המטיילים של כל החברות האחרות, ישנו באותם בתי מלון, אכלו את אותו אוכל וקיבלו הדרכה מאותם מדריכים. כשביקשנו שיהיה יותר ספציפי, הוא אמר: הרי כולם יודעים באיזו חברה מדובר.

"עם הזמן יצאו מספר חברות נסיעות עם פרסומים על טיולים 'גיאוגרפיים' שהן מוציאות.

"יקי בן מנחם, מנכ"ל ובעלי חברת 'רימון טיולים', אומר כי 'בעבר היה ייחוד לטיולים של ה'גיאוגרפית', מפני שהם הוציאו מסעות למקומות שאף אחד לא נסע אליהם.  הם יצאו לטנזניה כשאיש לא שמע עליה, לבורמה, לקמבודיה, עשו טיולי ג'יפים בכל מיני יעדים שכוחי אל.  אבל מזה שנים כל החברות יוצאות לכל היעדים האלה, ולמעשה אין שום הבדל בין טיול של חברה אחת לטיול של חברה אחרת, בין אם מישהו מחליט להגדיר אותו 'גיאוגרפי' או לא. כל הטיולים, של כל החברות, יוצאים לאותם יעדים, כל המטיילים לנים באותם מלונות, נוסעים באותם אוטובוסים, אוכלים באותן מסעדות ונכנסים לאותן אטרקציות.

"'תמיד קינאתי ביכולת של חברה לקחת על כל טיול יותר כסף, כאשר הלקוחות שלנו קיבלו בדיוק את אותה תמורה', מוסיף בן מנחם.

"יואל לוינשטיין, מנכ"ל חברת 'אופקים', אומר כי 'היו לקוחות שחשבו שבטיול 'גיאוגרפי' יש מדריכים יותר טובים, יותר חכמים, יותר מעמיקים. אבל לא היה מאחורי זה כלום. רק פוזה. יתרה מכך, לפעמים טיולים של חברות שונות מתאחדים לטיול אחד, או שטיול של חברה אחת חופף לטיול של חברה אחרת, רק שבחברה אחת משלמים מחיר איקס ובחברה אחרת משלמים 'איקס פלוס', אבל מקבלים את אותה תמורה'".

תגובת גילי חסקין (המעודכנת)

 מרבית שנותי כמדריך בטיולי חו"ל הדרכתי בטיולי 'החברה הגיאוגרפית' בגלגוליה השונים, מ'ג'בליה', דרך 'נאות הכיכר' ועד ל'עולמות', שחיברה בין "החברה הגיאוגרפית" ל"נאות הכיכר". לימים, הובלתי טיולים בכמה חברות שקמו בהשראת "החברה הגיאוגרפית".

אני נזעק להגן לא רק על החברה, אלא על המושג שהפך לפתע כה זול – "טיול גיאוגרפי" (מושג שהחברה שטבעה אותו, מעולם לא נדרשה לו בתיאור מסלוליה).

בשלהי שנות ה-60 הקים מולה יפה את מחלקת טיולי חו"ל של 'החברה להגנת הטבע', שגמרה אומר להחיל את הסטנדרטים של טיוליה בארץ גם בחו"ל. היו אלו טיולים ארוכים מאוד (28 יום ליוון, ספרד או יוגוסלביה), מודרכים על ידי שני חוקרים או מדריכים בעלי שיעור קומה, והם הצטיינו במסלולים יסודיים ומעמיקים, שכללו גם הליכה רגלית. למותר לציין שצמד המילים "טיול אופציונלי" לא נכלל בתיאורי הטיולים.

מוש סביר הקים ב-1977 את 'גבליה', שהתמחתה בטיולי סיני ומשם פרשה כנפיים, למצרים ולדרום אמריקה. ב-1982 התאחדה 'גבליה' עם 'נאות הכיכר', נטשה את תדמית ה'אנדרדוג' והציעה לציבור מוצרים שאינם נופלים מאלו של מתחרתה הבכירה (קרי 'הגיאוגרפית'). עם השנים חל פיחות מה באיכות הטיולים, אבל מנגד, הטיולים הללו משכו את כל השוק כלפי מעלה. האיחוד בין שתי הענקיות המתחרות הוכיח שאין ואקום. גם לא בצורך של המטיילים בטיול איכותי.

השוק דרש תחרות, ובחלל שנוצר קמו חברות איכותיות, כמו 'אקו – טיולי שטח', 'שביל הדרקון', 'רואים עולם', 'טריפולוג'י,, ,דרכים' ועוד. והשוק המתרחב יצר גם שינוי בטרמינולוגיה. אם פעם היו מדברים בחברות הנסיעות על "מלווה קבוצה", כיום אומרים "מדריכים".

מה שעושה טיול לטיול גיאוגרפי איננו היעד דווקא, אקזוטי ככל שיהיה. אמנם, העובדה שמוצע טיול לאוגנדה, לדוגמה, יוצרת איזו בידול מטיולים אחרים, אבל היא איננה העיקר. טיול ליוון יכול להיות טיול גיאוגרפי, בעוד שטיול לאוסטרליה יכול להיות טיול "רגיל".

עמיתי, ניסו קדם, בעבר מדריך, מתפעל ומנהל תפעול בחברה הגיאוגרפית וכיום מנהל ובעלים של חברת 'אדמה', היטיב לנסח:

"המושג הגנרי של 'טיול גיאוגרפי' חובק צורות שונות של טיולים, הנבדלים זה מזה בתוכנם, אך לכולם מתודולוגיה דומה שמכוונת למגע בלתי אמצעי עם הסביבה, מעין חקירה אנתרופולוגית שבה ההתנסות הישירה עם מקומות, אנשים ותרבויות היא היעד האמיתי של הנסיעה".

טיול גיאוגרפי מנסה לבטא את האיכויות הללו בצורה ממוסדת. לא בכדי הטיולים הגיאוגרפיים תמיד נמצאים בחזית עולם התיירות, פותחים יעדים חדשים ומחפשים הלאה את האתגר הבא.

מה עושה טיול לטיול גיאוגרפי?

א. מסלול:  מיוחד ומקיף: מסלול זה אינו מסתפק בביקור במקומות צפויים ומקובלים.  אדרבה, הוא מתוכנן מתוך כוונה לגעת בטווח רחב של תכנים, גם אם הדבר מחייב ביקור במקומות נידחים שאין בהם שירותי תיירות ברמה גבוהה. קביעת היעדים לפי רמת העניין היא אחד מסימני ההיכר של הטיול הגיאוגרפי, שאינו נרתע מלחפש אופקים חדשים.

ב. תוכנית מלאה: בטיולים מאורגנים רבים ישנם חללים בתוכנית; פרקי זמן חופשי שבהם המטיילים אמורים לרכוש סיורים בכסף נוסף.  בטיול גיאוגרפי אין הפתעות, הכול כלול.

ג. שירותי הקרקע הטובים ביותר: מיקום בתי המלון, אוטובוסים, ג'יפים, טיסות בשעות נוחות ועוד. לא פעם קביעת טיסות בשעות בוקר מוקדמות מאוד, או בחירה במלון המרוחק מהמרכז, מוזילות את הטיול עשרות מונים.

ד. מדריכים: 'החברה הגיאוגרפית' לא התהדרה בכך שמדריכיה "חכמים" יותר, אבל בפירוש הציגה אותם כבעלי מקצוע. בטיול גיאוגרפי נועד מקום חשוב למדריך, כאדם שהתנסה בשבילי המקום ובקיא ברזי התרבות המקומית. המדריך אינו סתם בגדר מלווה המטפל באדמיניסטרציה של הטיול, אלא הוא אמור להשתמש בניסיון שצבר כדי לקרב את הזר והמוזר וליצור גשר תרבותי.

בחברות רבות מועסקים מורים בבתי ספר, סוכני ביטוח, עורכי דין ועוד בעלי מקצוע, כל אחד טוב בתחומו אני מניח, המובילים אנשים בעולם כחלטורה. את הטיולים הגיאוגרפיים מובילים  מדריכים בעלי רקע אקדמי בנושאים רלוונטיים.  כך, למשל, "החברה הגיאוגרפית" של פעם התגאתה בכך, שמרבית אנשי הסגל של החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב הדריכו במסגרתה בטורקיה, ומרבית המרצים לזואולוגיה הדריכו בקניה.

ה. מטיילים:  הקהל המגיע לטיולים גיאוגרפיים הוא קהל אחר.  קהל הרוצה לראות יותר ומוכן להתאמץ (וגם לשלם) עבור כך. זאת ועוד. להבדיל מחברות המקהילות למעלה מארבעים מטיילים בקבוצה, בחברות הגיאוגרפיות מתחייבים למספר נמוך יחסית של מטיילים, דבר המבטיח קשר קרוב יותר בין המדריך למטיילים והתנהלות מהירה ויעילה יותר.

ניסו קדם, שהוזכר לעיל, מוצא קו מקשר בין הטיולים האיכותיים ותופעת התרמילאות. החל משנות השבעים של המאה הקודמת, הוא אומר, דורות שלמים של ישראלים לקחו תיק ומקל והחלו לטייל בעולם, מבקשים לדעת ולגעת, לראות ולטעום: "אין פינה נידחת בעולם שהישראלי לא השאיר בה את חותמו. כך, למשל, במסעדה ביאנגשו (Yangshu) שבסין, קיים לוח מודעות בעברית, ונותני שירות שונים מציעים את מרכולתם בשפת התנ"ך. בבית קפה בנבאח (Nebaj), כפר נידח בגוואטמלה, תלויה מפה של העולם על הקיר והזמנה למבקרים לנעוץ סיכה במקום שממנו הם באים. המפה מלאה בנעצים, המשרטטים היטב את ההבדל בין העולם העשיר לעני.  האזור של ישראל קרוע לגמרי. מרוב סיכות שישראלים נעצו במפה, נשאר רק חור.

"ישראל היא בעצם 'מעצמת תרמילאים'.  למרות התופעות של 'הישראלי המכוער' שנלוות לזה, עדיין הישראלי הממוצע הוא טייל רציני, מתעניין, שמוכן לוותר על נהנתנות ולהתמודד עם אתגרים מורכבים, ולעתים גם לקחת סיכונים (לעתים יותר מדי).  התוצאה היא מיוחדת במינה: כמות הידע וההיכרות עם השטח שצבורה בדור המטיילים אין לה אח ורע בשום מקום בעולם.  אפשר לראות את זה כסוג של יזמות ישראלית, דומה בעוצמתה ליזמות ההייטק, רק שהיא אינה מכוונת לשוק גלובלי אלא למעין 'מורשת קולקטיבית' רחבת היקף וכחלק מ'החוויה הישראלית'.

"נראה שמרבית חברות התיירות, ברובן הגדול לפחות, לא הבינו את התופעה, לא ניזונו ממנה ולא הצליחו להשתלב בתוכה". לדעתו, "עולם הטיולים היחידי ששאב מן המורשת התרמילאית, זו שחובקת את כל קצות הארץ, היה עולם 'הטיולים הגיאוגרפיים'".

אני חולק על דבריו של ניסו קדם לא בעניין המהותי, אלא רק בקרדיט ה"היסטורי". אבי, יגאל חסקין ז"ל, הוציא טיולי עומק של בני המושבים לקפריסין כבר ב-1960, ואחריהם גם ליוון וליוגוסלביה. החברה להגנת הטבע החלה להוציא טיולים כאלו כבר ב-1969. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה הוציאה טיולי עומק לטורקיה ויעדים קרובים אחרים, החל מראשית שנות ה-70.  ברחבי העולם פעלו חברות כמו'Sierra Club  וMountain Travel-. כשמולה יפה בחר בשם הקליט (גם במקורו יוחד שם זה לחברה של אקדמאים שעסקו בנושא גיאוגרפי), הוא התכוון לתת תחושה של מוצר המחבר משהו מ"החברה להגנת הטבע" לרוח ה-"”National Geography

שנים רבות נשלט שוק הטיולים הגיאוגרפיים על ידי "החברה הגיאוגרפית", שהיתה לבית הגידול החשוב ביותר של מדריכי הטיולים בארץ. עם הזמן קמו לה ממשיכים, אם כי מרביתם קיבלו את המדריכים מן המוכן ולא השקיעו משאבים גדולים בהכשרת המדריכים ובעיצובם.

כך או אחרת, המושג "מדריך הגיאוגרפית" הפך לתואר כבוד המעיד על הצריבה בכור ההיתוך שבו נוצר השילוב בין התרמילאות כחוויה, ההשכלה הרחבה (והעומק האקדמי הנלווה לה) ומערכת הטיולים הממוסדת. בהדרגה גדל מספרם של "המדריכים לשעבר" על אלו שבחברה עצמה, ומצוידים בניסיונם, חלקם חיפשו את מזלם בחברות אחרות.  אבל גם אם חלפו מאז שנים רבות, הם ממשיכים לשאת בגאווה את התואר "מדריך הגיאוגרפית לשעבר", נושאים את לפיד הדרך והרוח של הטיול הגיאוגרפי.

רבים תוהים אם יש עוד טעם בטיולים הגיאוגרפיים, האם נשארה בהם עוד נשמה יתרה. הציניקנים מוסיפים שבעצם מעולם לא היה בהם ערך מוסף מלבד פוזה. אבל השאלה היא לא מה יש בטיול הגיאוגרפי שאין בטיול אחר, אלא מה יישאר לעולם התיירות בלעדיו.

יש מקום לטיולים מעמיקים ואיכותיים יותר, המיועדים לקהל סקרן ומעמיק יותר, עם מדריכים משכילים ומנוסים יותר, בעלי שליטה מעמיקה לא רק ברזי המטיילים, אלא גם בשבילים ובעולם התוכן.

מי ישכיל להמשיך ולהתמודד עם האתגר?  ימים יגידו.

כותב שורות אלו ורבים מעמיתיו מתחייבים להמשיך ולהניף את הדגל.