הונדורס – מבט כללי

 

הונדורס היתה המדינה הראשונה שכונתה "רפובליקת בננות", והיא עדיין אחת המדינות הפחות מפותחות ומתועשות במרכז אמריקה. למרות ההיסטוריה הפוליטית הסוערת שלה, כמעט שלא חדרה לתודעת המערב, פרט לתפקידה קצר-המועד בשנות ה-80 של המאה ה-20 כזירת ההתרחשויות למבצעים חשאיים שניהלה ארצות הברית. הונדורס נפגעה קשות כתוצאה מאחד ההוריקנים הקשים ביותר של המאה ה-20 – הוריקן מיץ' – באוקטובר 1998. הודות למאמצי הסיוע הבינלאומיים תוקנו מרבית הנזקים שנגרמו לתשתית, והתיירות שבה לרמתה שלפני האסון.

 

 

 

 

שם מלא:  הרפובליקה של הונדורס

שטח:  112,492 קמ"ר

אוכלוסייה:  6,560,608 מיליון (שיעור גידול: 2.7 אחוזים)

בירה:  טגוסיגאלפה (785,000 תושבים)

תושבים:  90  אחוז מסטיסו (בני תערובת), שבעה אחוזים אינדיאנים

תוחלת חיים:  גברים – 67.4. נשים – 71.2.

מספר ילדים ממוצע:  4.15.

שפות:  ספרדית, אנגלית קריאולית וניבים אינדיאניים

דת: הרוב קתולים, וכן מספר כתות פרוטסטנטיות וצורות פולחן ילידיות

ממשל:  דמוקרטיה חוקתית

תוצר מקומי גולמי:  14.1 מיליארד דולר

תמ"ג לנפש:  2600 דולר.

יודעי קרוא וכתוב:  73.7%.   

אינפלציה:  14 אחוז

ענפים עיקריים:  קפה, בננות, בשר בקר, קנה סוכר, טבק, עץ

שותפים מסחריים עיקריים:  האיחוד האירופי, ארצות הברית, יפן

מטבע:  למפירה.

 נתונים נוספים על הונדורס: ראה באתר ה-CIA.

 

 

הונדורס שוכנת בין שני האוקיינוסים:  בצפון היא גובלת לאורך 650 ק"מ בים הקריבי.  בדרום – לאורך 70 ק"מ במפרץ פונסרה, שבאוקיינוס השקט.

הונדורס נראית כמו הברך של מרכז אמריקה וגובלת במזרח ובדרום-מזרח בניקרגואה; בצפון – בים הקריבי בדרום במפרץ פונקסה שבאוקיינוס השקט; בדרום-מערב באל סלבדור, ובצפון-מערב בגואטמלה.  בליז נמצאת כ-75 ק"מ מעבר למפרץ הונדורס בנקודות הקרובות ביותר בין שתי המדינות.

יש בה חוף קאריבי שאורכו 644 ק"מ וחוף קצרצר לאורך האוקיאנוס השקט, באורך 124 ק"מ. איי המפרץ (Bay Islands) שבים הקאריבי, ומצפון מזרח לכאן גם איי סוואן (Swan) המרוחקים יותר, שייכים אף הם להונדורס.   זו הארץ השנייה בגודלה באמריקה התיכונה (אחרי ניקאראגואה).  היא משתרעת על פני שטח של 112,090 קמ"ר.  הונדורס היא ארץ גבוהה והרים מכסים 75% משטחה.  למעשה בגבעות מסולעות והרים, מ-300 מ' ועד 2,850 מ' כמעט.  במערב המדינה נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בשטחה, סרו דה לאס מינאס (Cerro de las minas).  אזורי שפלה יש בהונדורס רק לאורך החופים ובעמקי הנהרות הגדולים.  בין ההרים נמתחים עמקים צרים שגובהם 600-1200 מ'.

הנהרות הגדולים של הונדורס הם הפטוקה (Petuca), האולואה (Ulua) והאגואן (Aguan), הנשפכים לים הקריבי והצ'ולוטקה (Choluteca), הנשפך למפרץ פונקסה.   בסמוך לשפכו של הפטוקה לים הקריבי, משתרע אזור ביצות ובו לגונת קטרסקה רחבת הידיים.  שונית האלמוגים של הונדורס היא המשכה של שונית המחסום הסמוכה לבליז. זהו הריף השני באורכו בעולם, אחרי הגרייט ברייר ריף שבאוסטרליה.

בירוא היערות מתרחש כאן בקצב של 3,000 קמ"ר בשנה, ואם הקצב הזה יישמר, תהפוך המדינה למדבר נטול עצים תוך 20 שנה בלבד.  עם זאת, עדיין נותרו בה אזורים בתוליים, בייחוד באזור מוסקיטיה (Mosquitia).  עם חיות הבר המקומיות נמנות היגואר, הארמדיל, חזיר הבר, קופים ותנינים שונים, וגם ציפורים בשפע, בהן הטוקאן, האנפה והשלדג.  הציפור הלאומית – הארה הארגמנית – נמצאת בסכנת הכחדה.

 

 

 

האקלים בהונדורס חם ולח, ומאופיין בהבדלי טמפ' קטנות בין עונות השנה השונות.  האקלים משתנה מפנים הארץ ההררי לשפלת החוף, ושונה גם בין חופי האוקיאנוס השקט לחופי הים הקאריבי.  פנים הארץ קריר הרבה יותר מהחוף הלח והחם, ובבירה טגוסיגאלפה (Tegucigalpa), בעלת האקלים המתון, מגיעה הטמפרטורה המרבית ל-25-30 מעלות.  כמות הגשמים השנתית הממוצעת מגיעה ל-2500 מ"מ. העונה הגשומה מתחילה להלכה במאי ונמשכת עד אוקטובר, ופירוש הדבר שפנים הארץ וחוף האוקיאנוס השקט יבשים למדי בין נובמבר לאפריל, אבל בחוף הקאריבי יורדים גשמים כל השנה.  החודשים הרטובים ביותר בחוף הקאריבי הם ספטמבר/אוקטובר ועד ינואר/פברואר.  עונת התיירות לאורך החוף הקאריבי נמשכת בין פברואר לאפריל, בתקופה המקבילה לחורף בארצות הברית.

 

 

 

עולם החי של הונדורס עשיר ומגוון.  ביערות שעל מדרונות חיים פומות, יגוארים, קופים ובהם שאגן, קופי עכביש וקופי קפוצ'ין.  בהונדורס חיים גם איגואנות, תנינים, עיטים, נשרים וטפירים וכן שפע של עופות. באיי הונדורס שבים הקריבי יש שוניות אלמוגים.  באזור מוסקיטה שבצפון-מזרח שרד אחד מיערות הגשם הבראשיתיים האחרונים שבאמריקה התיכונה.  הבעיה האקולוגית החמורה ביותר היא ברוא היערות, בקצב של 3000 קמ"ר בשנה.

 

 

 

האוכלוסייה ברובה היא נוצרית אדוקה, כמו בשאר מדינות מרכז אמריקה.  תושבי המדינה קרויים קטרצ'וס (catrachos), מקור השם הוא פלורנסיו קטרוץ', גנרל שהגן על שטחי המדינה ב-1857). מרבית האוכלוסייה (כ-90%) היא תערובת של אירופאיים וילדים אינדיאניים (מיסטיסו).  מרביתם קתוליים.  בשנת 1880 הופרדה הכנסייה מהמדינה והשפעתה פחתה.  בכל זאת, בשנות ה-50 של המאה ה-20, 97% היו קתולים.   בעשורים האחרונים, גדל מספר האוונגליסטים. לאורך החופים הצפוניים חיים דוברי אנגלית אשר הצליחו להתקיים בנפרד משאר האוכלוסייה, חלקם מקורם בפיראטים שפלשו אל האי.  המדינה מנסה להשליט שם את הספרדית.

האמרינידים (אינדיאנים), מהווים כיום רק 7% מהאוכלוסיה. רבים מהשבטים האינדיאניים עדיין מתקיימים ביניהם: צ'ורטי, פֵץ', פאיה, טולוּפן, חיקַקֵה, לנקה, סומו, טוואקה ומיסקיטו. רבים מהשבטים דוברי שפות שיבטיות. ברוב המקרים אולוסיית האינדיאניים היא מאוד עניה בשל הזנחה של הממשלה ואזור מגוריהם המרוחק.

כמו כן בצפון ישנן קבוצות רבות של אוכלוסייה אפרו-לטינית, בניגוד לשאר האוכלוסיות האפריקאיות או האפרו-לטיניות במרכז אמריקה, האוכלוסייה הזאת בהונדורס מקורה במהגרים אפריקאיים ולא בעבדים. קיימת אוכלוסייה אסייתית שמקורה בעיקר מסין ויפן. כמו כן מהגרים פלסטינים ולבנונים אשר הגיעו בזמן השלטון העותמני להונדורס עם דרכונים תורכיים (ולכן נקראים בפי האוכלוסייה Tucros). היהודים הראשונים הגיעו להונדורס ממזרח אירופה, בראשית המאה ה-20. עם פרוץ מלחמת העולם ה-II, הטילה הונדורס הגבלות על כניסת יהודים לתחומיה. כיום חיים בהונדורס כארבעים יהודים.

 

 גריפונה. צילום: גילי חסקין

 

אחד מהסופרים הידועים ביותר המתגורר כיום בצ'כיה הוא רמון אמיה אמדור.

אוסקר אמיה רודריגז הוא חשמן אשר היה מועמד לתפקיד האפיפיור ב־2005.

סלבדור מונוקאדה הוא מדען וחוקר מפורסם של תרופות לב, והוא תרם לפיתוח הויאגרה, הוא נשוי לנסיכת בלגיה, מארי איזמרלדה.

 

ספרדית היא השפה העיקרית המדוברת ברחבי המדינה, אבל גם אנגלית (בניב קאריבי ייחודי) שגורה בפי התושבים, בייחוד באיי המפרץ. לשבטי האינדיאנים שנותרו בהונדורס יש שפות הייחודיות להם.

הנצרות הקתולית היא הדת הרשמית במדינה, ויש גם כתות נוצריות אחרות, בהן מורמונים, עדי יהווה, אדוונטיסטים של היום השביעי, בפטיסטים, פנטקוסטים, אוואנגליסטים ועוד. לשבטים הילידיים יש דתות משלהם, המתקיימות פעמים רבות לצד הנצרות וכוללות יסודות מהאמונה האנימיסטית האפריקנית והאינדיאנית, המייחסת נשמה גם לצמחים ולעצמים, ומפולחן האבות.

מלאכות היד בהונדורס כוללות גילוף בעץ (בייחוד של כלי נגינה מעץ), קליעת סלים, רקמה ואריגה, ייצור מוצרי עור וכלי קרמיקה. המטבח מבוסס על השעועית, האורז, קמח התירס, הבננות, הבשר, תפוחי האדמה, השמנת והגבינה.

כמעט בכל עיירה מתקיימות חגיגות לכבוד הקדוש המגן עליה. היריד לכבודה של מריה הקדושה מסויאפה (Virgen de Suyapa), הקדושה המגינה על הונדורס, מתקיים בעיירה סויאפה, שבעה ק"מ מדרום מזרח לטגוסיגאלפה, בשבועיים הראשונים של פברואר, והחגיגות והתפילות מושכות אליהן עולים לרגל מכל רחבי מרכז אמריקה. הקרנבל בלה סייבה (La Ceiba) נחגג בשבוע השלישי של מאי במצעדים, בתלבושות ססגוניות ובמוסיקה ברחוב. ירידים פופולריים נוספים מתקיימים בקופאן רואינאס (Copán Ruinas; ב-15-20 במרץ), בטלה (Tela; ב-13 ביוני), בטרוחיו (ב–24 ביוני), בסן פדרו סולה (San Pedro Sula; בשבוע האחרון של יוני) ובדאנלי (Danlí; בסוף השבוע האחרון של אוגוסט). יריד התיירות ועבודות היד של מרכז אמריקה (Feria Centroamericana de Tourismo y Artesanía) נערך מדי שנה ב-6-16 בדצמבר בטגוסיגאלפה, ויריד נוסף לתרבות מתקיים בקופאן רואינאס ב-15-21 לדצמבר.

הספורט הפופולארי ביותר במדינה הוא הכדורגל.

 

 

הונדורס היא אחת המדינות העניות ביותר באמריקה. התעשייה תורמת כ-32% מהתל"ג ומעסיקה כ-21% מכוח העבודה. המוצרים העיקריים הם מוצרי מזון, רהיטים, טכסטילים, הנעליים, כימיקלים, מלט וגומי.  החקלאות תורמת כ-16% מהתל"ג ומעסיקה כ-29% מכוח העבודה. הגידולים העיקריים הם תירס, שעועית, אורז, בננות, קפה וקנה סוכר. היערות של הונדורס מהווים את הבסיס לתעשיית הנייר והעץ שלה. ענף חשוב מאד הוא הדיי, במיוחד השרימפס.  הונדורס עשירה במשאבי טבע שונים ובהם עופרת, אבץ ומעט כסף וזהב, אך אלו מנוצלים רק בצורה חלקית. משאב נוסף הוא הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות, המספק כ-55% מתצרוכת החשמל של המדינה.

הונדורס ואל סלבדור מסוכסכות ביניהן גם כיום, בשל כמה מאות קמ"ר. בפסק דין שהוציא בית הדין הבינלאומי בספטמבר 1992, חולקה הקרקע, אך מאז ערערה אל סלבדור על הפסיקה. 

 

 

 

על ההיסטוריה של הונדורס: ראה מאמר נפרד.

לקראת טיול בהונדורס: ראה כתבה במגזין האינטרנטי של 'למטייל' וכן כתבה במגזין האינטרנטי של 'טבע הדברים'.